ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 18/07/2006

מצבם של האמנים שפונו מצפון השומרון.

פרוטוקול

 
PAGE
1
ועדת משנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה

18.7.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 5

מישיבת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה

יום שלישי, כ"ב תמוז התשס"ו (18 ביולי 2006), שעה 12:00
סדר היום
מצבם של האמנים שפונו מצפון השומרון.
נכחו
חברי הוועדה: עמירה דותן – היו"ר
מוזמנים
בועז ענר – משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

עדיאל שומרון – סגן ראש מינהלת סל"ע

כרמית אוחיון – עו"ס ראשית, מינהלת סל"ע

אורנה פינדלינג – מנהלת תחום קידום תוכניות השמה בשירות התעסוקה, משרד התמ"ת

אורי ישראלי – רפרנט ביטחון, משרד האוצר

ארקדי ליפשיץ – צייר, איש הקשר בין האומנים לוועדת המשנה

יוליה סגל – פסלת

יוסף קפליאן – יו"ר התאחדות הציירים

טטיאנה קפליאן

יוסף כרמלי – אמן

ולריה סגל – רעייתו של הפסל לב סגל, מייצגת אותו בדיון

מינה מינסק – ציירת

גולובש יורי – צייר

ברוך סקצ'יאר – פסל

לאוניד זילבר – אמן

מילה זילבר - פסלת
ייעוץ משפטי
גלעד קרן
מנהלת הוועדה
חנה פריידין
רשמת פרלמנטרית
רותי וייס


מצבם של האומנים שפונו מצפון השומרון
היו"ר היו"ר עמירה דותן
שלום לכולם, אנחנו בוועדת המשנה מקיימים כמעט פעם בשבוע פגישה, כשכל פעם אנחנו מייחדים את הפגישה לנושא מסוים כדי שהאנשים יהיה להם מכנה משותף לדון באותו נושא ולא לקפוץ ממקום למקום ומנושא לנושא. באחת הפגישה הייתה יוליה סגל, והייתה עוד מישהי אם אני לא טועה מיד בנימין, ואתם העליתם את הנושא של האומנים והחלטנו לייחד פגישה מיוחדת לתחום הזה של אומנות. אמרה לי חנה פריידין מנהלת הוועדה בכניסתי לחדר, שלארח אתכם בחדר הזה שהוא כל כך דל באומנות זה קצת עירוב של קודש בחול, ואני חושבת שאחד הרעיונות המאוד יפים יהיה שאנחנו נציע ליושבת ראש הכנסת, וזה באמת מה שחנה הציע לפני שאפילו נכנסתי, אם אתם תסכימו כמובן, להציג תערוכה שלכם בכנסת. על כך נצטרך לדבר עם יושבת הראש. הכנסת יוצאת למין פגרה שרק הוועדות ימשיכו לעבוד וחוזרת בחזרה לעבודה באוקטובר, אז עד אז יהיה מספיק זמן לגלגל את הרעיון הזה אתכם ואיתה כדי לראות איך עושים את זה שיהיה לכם מקום מכובד. וכעת בואו נתחיל לדבר על הנושא לשמו התכנסנו, אז בבקשה, ברוך, במכתב שהגשת לי כאן מדובר על כפר האומנים שהיה לכם בשא-נור.
ברוך סקציאר
אחרי שא-נור.
היו"ר עמירה דותן
בעצם מה שכתוב כאן זה היכולת שלכם להמשיך לתפקד כאומנים, נכון?
ברוך סקציאר
נכון.
היו"ר עמירה דותן
זה אומר בין היתר איך קראת לזה, סטודיו בשביל לעבוד ואני מניחה שיש עוד דברים כי לפחות כשיוליה הייתה כאן נשמעו דברים נוספים.
ברוך סקציאר
נכון. הכל התחיל לפני 18 שנה כשמישהו הגה רעיון נהדר להקמת יישוב אומנים בשומרון. כמו היום אני זוכר את הרגע שהתקבצנו שם, אולי 200 אומנים בדשא שם תחת העצים היפים, הסביבה הנהדרת של מולדתנו. כל אותם אומנים שאתם רואים כאן התאהבו ממבט ראשון במקום הזה. מה שטוב שם היה שכל אחד מאיתנו קיבל מקום, סטודיו ליצירה, וכמו כן גם גלריה ענקית משותפת לכולנו שלא הייתה לה שנייה בארץ עד היום. ביקרו בה המון אנשים מהסביבה, גם תיירים היו באים, עד האינתיפדה הראשונה. מה שהיה טוב שם היה האפשרות ליצור בשלווה, הרי נשמתו של האומן היא המקום שבו הוא יכול להתבודד וליצור. היינו חבורה מאושרת שם כל השנים האלה עד שהגיע הרגע העצוב וגורשנו משם. נשארנו בלי מקום שאנחנו יכולים ליצור בו. לאחדים מאיתנו חוץ ממקום יצירה היו גם בתי עסק שם יצרו שם מוצרים. למשל, לי היה שם בית יציקה לפסלים שהתפרנסתי ממנו, חוץ מזה שכל אחד מאיתנו גם התפרנס מהסטודיו שלו. סטודיו של האומן זה בית המלאכה שלו, איפה שהוא מוציא את לחמו. את מבינה? עכשיו נשארתי בלי כלום, זו הבעיה שלנו.
היו"ר עמירה דותן
כל אחד נמצא היום במקום אחר?
ברוך סקציאר
כן. כל אחד מצא פינה כלשהי שאי אפשר להשוות אותה עם מה שהיה לנו שם.
היו"ר עמירה דותן
כלומר כל אחד מכם בעצם גר במקום שהוא בחר או שהוא החליט עליו והבעיה של האומנות היא שאין לה מענה, אין איפה ליצור. האומנות שהייתה שם, למשל מה שהראיתם לי עכשיו בתמונה, זה נשאר שם?
ברוך סקציאר
הכל שם נהרס, כשהיה פינוי הכל נהרס.
היו"ר עמירה דותן
כלומר כל היצירה נהרסה.
ברוך סקציאר
אני אמרתי להשאיר להם הכל שגם הם ייהנו מזה אבל מישהו החליט אחרת.
היו"ר עמירה דותן
אולי במקום שהם יהרסו אנחנו הרסנו. פה, במקרה שלכם, בשונה ממקומות אחרים, כל מקרה לגופו. החוט המקשר הוא העובדה שאין כרגע מקום ליצור, אם אני מבינה נכון, לא סטודיו ולא גלריה.
עדיאל שומרון
מה שהייתי מציע שכרמית שמכירה פה את מרבית האנשים באופן אישי וביקרה אצלם בבתים, תתאר את התמונה לגבי המצב של האומנים ואני אחר כך אוסיף כמה מילים לגבי המצב המשפטי כי רוב רובן של הבעיות שעולות כאן שאנחנו מודעים להן הן בעיות שנובעות או מהוראות החוק או מהחלטות כאלה ואחרות של ועדות.
כרמית אוחיון
הייתה לי הזכות לפגוש חלק מהקבוצה הזאת. מדובר על אומנים מהשורה הראשונה והמצוקה שלהם שהם לא יכולים ליצור היום ואין להם את התנאים היא מצוקה אמיתית וקשה ביותר. לצערנו השאלה המשפטית היא סבוכה וניסיתי לסייע להם לפתור את הבעיה דרך הרשויות המקומיות שבהם הם מתגוררים כיום. זאת אומרת, אם עיריית ירושלים למשל זכתה שהגיעו 5 מהאומנים האלה לגור ברשות, פניתי לרשות הקליטה בעיריית ירושלים וניסיתי לבקש מהם למצוא פיתרון ולתת מקום שיהיה סטודיו לאומנים. הצענו במשותף כל מיני רעיונות של מקומות. גלריה זו בעיה פחות קשה, סטודיו זו בעיה מאוד גדולה. גם בעיריית ירושלים מכירים ומוקירים את השמות של האנשים האלה כי באמת מדובר על אנשים מאוד מפורסמים אבל גם בירושלים יש הרבה מאוד אומנים ומצוקת מקומות מאוד גדולה ולא יכולנו למצוא מענה. בנתניה יש איזשהו מענה כללי לאומנים בכלל שחלק מהאנשים כנראה יקבלו מענה חלקי בנתניה. יש משפחות של האומנים באשקלון שעוד לא נמצא להם מענה.
היו"ר עמירה דותן
על כמה אומנים מדובר בנתניה?
טטיאנה קפליאן
8 אומנים.
היו"ר עמירה דותן
אז בנתניה יש פיתרון?
טטיאנה קפליאן
זה לא בדיוק פיתרון, זה פיתרון חלקי. פשוט נתניה נתנה מקום הרוס שצעירים על חשבונם שיפצו את המקום הזה, יש שם 8 סטודיו. המקום מאוד מכוער, בפנים עשו פחות או יותר סביר אבל הכל על חשבונם.
היו"ר עמירה דותן
למה זה זמני?
טטיאנה קפליאן
כי זה פרויקט ל-4 שנים. שנה אחת הלכה לשיפוצים ונשארו עוד 3 שנים. מה יהיה הלאה אנחנו לא יודעים.
היו"ר עמירה דותן
וה-8 אומנים אחרי השיפוץ עובדים שם?
טטיאנה קפליאן
כן, הם עובדים.
היו"ר עמירה דותן
זה בתוך העיר הישנה?
טטיאנה קפליאן
זה בשוק. זה מקום לא סימפטי ומכוער כי כל הנרקומנים וכל ההומואים והלסביות שם ובעצם כל העבריינים, זה המרכז שלהם. בערב אי אפשר להיות שם.
אורנה פינדלינג
על כמה אנשים מדובר? רק עליכם שנמצאים כאן או שיש קבוצה יותר גדולה? סך הכל 15, 20, 30, על כמה אומנים מדובר?
ארקדי ליפשיץ
15 אומנים. הייתה לנו רשימה שלמה רק שהם התפזרו עוד לפני שהתחילה האינתיפדה.
היו"ר עמירה דותן
בואו ניתן לכרמית לסיים, יש אומנים בירושלים, נתניה, אשקלון, שם יש מענה מסוים?
כרמית אוחיון
עדיין לא.
היו"ר עמירה דותן
עדיאל, מה הקושי בחוק שמשליך על מציאת הפיתרונות?
עדיאל שומרון
מה שקורה הוא שיש כאן איזושהי תגובת שרשרת. אני מציין את המצב העובדתי בלי להביע דעה עליו, אני חושב שהדעה שלי די ברורה אבל אני לא רוצה להיכנס לזה. כמו שציין ארקדי, הייתה קבוצה גדולה של אומנים שעבדה בשא-נור שנים רבות, אני זוכר את זה באופן אישי עוד מהתקופה שהייתי בסדיר ושירתתי שם ועשינו סיורים בשא-נור באמת לפני האינתיפדה וזה היה אזור כמו עין הוד רק בשומרון. במהלך השנים, כתוצאה מהמצב הביטחוני חלק גדול מהאומנים עזבו. על מנת להכיר באנשים כזכאים לפיצוי החוק דורש בעיקר שני דברים מרכזיים בתחום הזה, אחד שמרכז החיים שלהם היה ביישוב המפונה והשני זה שהם גרו שם בפועל מספיק שנים אחורה. אצל חלק גדול מהאומנים, אני לא רוצה להיכנס לעניין באופן פרטני, אתם יכולים להעיד על עצמכם, אבל חלק גדול מהם ועדות הזכאות גם אם רצו לא יכלו לאשר את הזכאות לפיצויים. יש חלק מהאומנים שהגישו ערעור לבית משפט, הרי החוק מאפשר לערער על החלטה של ועדת הזכאות לבית משפט שלום וזה מתנהל כסידרו. בסך הכל בית משפט שלום טיפל מאוד מהר בתיקים האלה אז יכול להיות שאם תהיה איזושהי החלטה תקדימית של בית המשפט זה יעזור לנו. צריך להבין גם שקיימת הפרדה די מוחלטת בין ועדות הזכאות לבין המינהלה.

מה שדיברתי על תגובת השרשרת זה שמרגע שמרכז החיים לא מוכר, לא מוכר הוותק, האדם למעשה לא זכאי לפיצוי על פי החוק אז גם הרשות המקומית לא מקבלת איזשהו תקציב עבורו במקום בו הוא נמצא. למרות זאת, וזה אני חושב שראוי לציין, בטיפול שאנחנו נותנים לאנשים בתחום החברתי, הלא מוחשי, אנחנו מנסים לא לדקדק כל אחד בדיוק בזכאות שלו ועובדה שעובדת סוציאלית שלנו מכירה את הדבר, טיפלה בהם, למרות שלכאורה אם הם לא זכאים לפיצוי אז הם גם לא זכאים לטיפול הזה. זוהי בעיה ידועה, בעיה שנוגעת לכ-15 אנשים, כמו שנאמר, היא לא בעיה נרחבת.

הבעיה הנוספת שקיימת בעניין הזה היא הנושא של העסק, כי כל אומן שהתגורר ביישוב או לא התגורר ביישוב, לא משנה, ניהל למעשה עסק כלכלי של היצירה שלו. גם בתחום הזה ישנם קשיים כי החלק העסקי של האומנות לא היה מסודר כל כך אצל רוב האנשים מבחינת דיווחים למס הכנסה ודברים כאלה שזה הפרמטרים שעסק נבחן בהם לצורך קבלת הפיצוי. גם זה יוצר איזשהו קושי שאני חושב שהוא מובן. הדבר האחרון, מה שהעלו האומנים, נושא של סטודיו שבו הם יצרו, צריך להבין שהמבנה של כפר האומנים היה כזה שלא הייתה בעלות של האנשים על הסטודיו וגם זכות השכירות שלהם הייתה מאוד חלשה שגם על זה המענה שהחוק נותן הוא לא מדויק. אבל ראוי לציין שאנשים שעמדו בתנאים האלה קיבלו פיצוי הולם. גם האומנים שהיו בשא-נור שאכן התגוררו שם עד הפינוי ומרכז החיים שלהם היה שם, קיבלו פיצוי שאכן מאפשר להם לעבוד. הבעיה העיקרית היא באותם אלה שלא עומדים בקריטריונים של החוק והנושא של העסק עצמו שלא מקבל ביטוי והנושא של הסטודיו.
ארקדי ליפשיץ
בסטודיו היינו בשכירות אבל 18 שנה רצופים היינו שם בסטודיו. נכון שלא קנינו אותו אבל זה סטודיו של 18 שנה, כל אחד עבד בו.
עדיאל שומרון
אני יודע. אמרתי בתחילת דברי שאני לא מביע את דעתי האישית, זה המצב המשפטי הקיים ששכירות פרטית ולא ציבורית לא מזכה בפיצוי בגין הנכס עצמו, היא מזכה פיצויים במקומות אחרים אבל לא בגין הנכס עצמו.
היו"ר עמירה דותן
רק כדי שיהיה לנו בסיס נתונים שווה, אני מבינה שמי שיושב כאן זה אנשים, שכפי שעדיאל אמר, לא גרו בשא-נור ביום של הפינוי, מתוך ה 15 אומנים, בוא נעשה סדר בתמונה.
ארקדי ליפשיץ
חלק מהאנשים מסיבות פיזיות, מסיבות של האינתיפדה, היו מוכרחים לעזוב.
היו"ר עמירה דותן
אנחנו האחרונים שנשפוט אבל המצב העובדתי הוא שהם עזבו.
ארקדי ליפשיץ
הם היו מוכרחים לעזוב לפני תהליך הפינוי.

יוסף כרמלי

לדוגמא, אני בשנת 42 עברתי השתלת כליה. הייתי צריך להיות במעקב צמוד אחרי ההשתלה וברור שלא יכולתי להיות שם אחרי 2002, אז אני לא זכאי. עזבתי בגלל הבעיה הרפואית שלי. אותו דבר יוסף קפליאן. אבל היינו מהמייסדים במשך 15 שנה, ייסדנו את המקום, היינו שם ועבדנו והכל היה יפה.
יוסף קפליאן
ולא קיבלנו שום פיצוי על הסטודיו.
היו"ר עמירה דותן
בהנחה שלא היה פינוי, נגיד ששא-נור ממשיכה להיות שא-נור ואתם בגלל בעיות רפואיות לא גרים בשא-נור, מ-2002 עד 2005 ביקשתם ממישהו פיצוי?

יוסף כרמלי

בוודאי שביקשנו. אנחנו קנינו בשא-נור בית כולל קרקע, קיבלנו פיצוי רק שווי של השקובית בלי קרקע. זאת אומרת, החזירו לנו את הכסף שהשקענו שם.
ולריה סגל
בעלי לב סגל הוא פסל והוא חלה בסרטן והיה צריך לעזוב את גוש קטיף כדי להיכנס לבית חולים לטיפולים. אחר כך בדיוק הייתה האינתיפדה השנייה. בראשונה הוא כל יום היה נוסע מנתניה לשא-נור, בדרך היה חוטף אבנים כמו כולם. אבל אחר כך כשכבר הייתה אינתיפדה שנייה כשהוא היה בבית חולים, המשכנו לשלם כמו כולם את הדברים שהיינו צריכים לשלם עד שסוף סוף מהמזכירות התקשרו וביקשו שניתן את השקובית שלנו זמנית לאנשים שזקוקים לקורת גג במקום. נתנו את השקובית שלנו זמנית בחינם. הגיעו אנשים דתיים שהיו צריכים לעשות בית כשר עם שני כיורים וכו', עשו שיפוצים. הם קיבלו את הבתים שלנו ואנחנו לא קיבלנו מאומה עבור זה ובסופו של דבר התברר שאנחנו בצד, שכחו אותנו. ובעצם האמת היא שאנחנו לא עזבנו את הבית. קיבלנו מכתב ממר ליברמן שאנחנו חברים בשא-נור, לא עזבנו את שא-נור. היינו קשורים לכל היישוב, היינו פעילים בכל הפעילויות בשא-נור אבל היינו צריכים לעזוב את הבית באופן זמני בגלל המחלה. לא רק בעלי היה כאן חולה סרטן, היו אנשים נוספים, שמו אנטנות ממש על יד הסטודיו של האנשים ואנשים חלו. אחד נפטר ושלושה חלו בסרטן. אז לכן שוכחים אותנו? אנחנו קיבלנו רק מעט פיצוי עבור שקובית. אנחנו בין המייסדים, עשינו כל מה שאפשר היה לעשות בשא-נור. כשהגענו לשם בהתחלה קיבלנו מקום עזוב, מלוכלך, שנתיים לא היה איש ואז ביקשו מהאומנים: תהיו פה שיהיו פה יהודים. אנחנו צריכים שתהיו פה מסיבות צבאיות. בעלי היה זמן מה רבש"ץ, כל לילה באו אנשים מהצבא, מתלבשים כמו ערבים ויוצאים לפעולות והוא היה מטפל בזה. והיו עוד אנשים שהיו רבש"צים ועבדו ועכשיו כאילו הכל עבר ואנחנו הפכנו להיות בצד ושכחו אותנו. לנו כואב הלב שהאומנים נשארו בלי מקום עבודה, בלי קבוצה, בלי פעילות קבוצתית.

יוסף כרמלי

כשקנינו זה היה כולל קרקע אבל את הפיצוי קיבלנו רק תמורת שקובית.
ולריה סגל
בעלי קיבל את זה כל כך קשה שבדצמבר 2005 הוא קיבל התקף לב ועבר ניתוח לב. אנשים קיבלו את המצב מאוד קשה.
עדיאל שומרון
אני רוצה רק להבהיר שאנשים שהיו להם זכויות בבית בשא-נור אבל לא הוכר להם מרכז חיים ביישוב ביום הקובע, אז הם מקבלים אכן פיצוי על הנכס כנכס, כמו שאמר האדון, הם מקבלים פיצוי על הנכס עצמו אבל הפיצוי על מרכיב הקרקע ניתן לאנשים שהוכר להם מרכז החיים ביישוב. במיוחד בבתים שהיו קטנים והחישוב נעשה לפי מטר מרובע, אז הפיצוי הוא באמת לא גדול, יש הבדל משמעותי והשאלה היא שאלה ערכית - - -
יוסף כרמלי
אבל הייתי בבית חולים, עברתי השתלה, למה לא התחשבו בזה?
היו"ר עמירה דותן
אני מרגישה שאנחנו רוצים לעזור אבל אנחנו לא יכולים להיכנס למקרים הפרטיים. השאלה שלי עדיאל וכרמית היא, האם הוועדה המיוחדת שהקמתם, אני מניחה, פותרת או נותנת מענה גם לדברים האלה.
כרמית אוחיון
לא. הוועדה דחתה את הבקשות שלהם בגלל הקישור הישיר להתנתקות. הוועדה מאשרת לפנים משורת הדין דברים הקשורים להתנתקות אבל סיבות בריאות או סוציאליות שגרמו לעזיבת היישוב אינן קשורות ישירות.
עדיאל שומרון
כמו שציינו פה, משפחה שבשנת 2002 עזבו בגלל בעיות בריאות, אז הוועדה המיוחדת אומרת: זו לא סוגיה שאני יכולה לדון בה עניינית - - -
היו"ר עמירה דותן
באופן ענייני זה נכון כי זה לא קרה דרך הפינוי אלא קרה בגלל דברים אחרים.
לאוניד זילבר
אני למשל מהרגע הראשון עד הרגע האחרון הייתי בשא-נור. היה לי שם מפעל, רשום כמו שצריך לפי החוק.
עדיאל שומרון
אני מכיר אותו ואני יודע - - -
לאוניד זילבר
וטוענים שזה לא היה מרכז חיי שהתפרנסתי שם וגרתי שם, זה לא מובן לי בכלל.
עדיאל שומרון
אני לא רוצה להיכנס למקרה הפרטי שלך. אני מכיר את המקרה הפרטי שלך, אני לא יכול להגיד עליו את דעתי האישית, אני גם לא מכיר את כל הפרטים. ועדת הזכאות קיבלה החלטה בתיק שלך שאני מניח שאתה לא מקבל אותה כי זו החלטה שלמעשה לא הכירה במרכז חיים. אם אני מבין נכון, הוגש ערעור בעניין הזה, נכון?
לאוניד זילבר
כן.
היו"ר עמירה דותן
יש פה 3 קבוצות. קבוצה אחת שבגלל נסיבות חיים, אם זה רפואה אינתיפדה ודברים מהסוג הזה, עזבה את שא-נור לפני הפינוי, אולי היא לא התכוונה לעזוב אבל היא עזבה בגלל נסיבות כאלה ואחרות. קבוצה שנייה שהייתה בשא-נור עד הסוף שבעצם קיבלה את שווי הבית שלה אבל לא את שווי הקרקע.
עדיאל שומרון
מי שהיה עד הסוף ושהוכר לו, הנה יוליה, נכון שמרכז החיים הוכר לך, יוליה היא דוגמא, היא המקרה הקיצוני הכי חיובי לצורך העניין. הוכר לה מרכז חיים, קיבלה פיצוי מלא ככל שהחוק מאפשר.
היו"ר עמירה דותן
אז ניקח את יוליה בתור הדוגמא החיובית, יוליה הייתה עד היום האחרון ומגיע לה על פי החוק כל מה שמגיע לה. יוליה, כיום יש לך סטודיו וגלריה והכל? אין לה. כי זה המקרה הטוב שלנו.
יוליה סגל
אין הבדל אצל האומנים אם הם היו פה בזמן הפינוי או לא אבל העובדה היא שהגלריה עבדה עד היום האחרון וכל העבודות של כל האומנים היו שם. הגלריה הייתה מרכז החיים שלנו ועכשיו בלי גלריה ובלי סטודיו זה קשה מאוד לנו.
היו"ר עמירה דותן
אבל בואי נדבר עלייך, אחר כך נדבר שוב על כולם. כרגע אין לך סטודיו ואין לך גלריה - - -
יוליה סגל
כן, וגם לאחרים.
היו"ר עמירה דותן
אני מדברת על אלה שהיו עד הסוף והחוק אמור לטפל בהם. אני מדברת על האומנות שלך, אין מענה בחוק לעסק שלך, לאומנות שלך. איפה את גרה היום?
יוליה סגל
בירושלים.
היו"ר עמירה דותן
וכשהגעת לירושלים עם האומנות שלך, עם היכולות שלך, אין לך מקום לא לסטודיו ולא לגלריה. החוק נותן לה מענה?
עדיאל שומרון
כמו שהסברתי. יוליה גרה בשא-נור וקיבלה פיצוי בגין הבית ובגין שנות הוותק ובגין כל הדברים האחרים.
היו"ר עמירה דותן
אבל היה לה גם עסק.
עדיאל שומרון
הסטודיו שלה היה סטודיו שהושכר באופן פרטי. בגין הזכות הניכסית, כאילו באבנים של הסטודיו היא לא קיבלה פיצוי כמו שכל בן אדם שהיה בשכירות כדין. לגבי העסק עצמו, אני לא מכיר את הפרטים ואני לא רוצה להגיד אבל לגבי העסק הכלכלי עצמו שהיא, כמו שאמר ברוך שהיה לו מפעל שהיה מייצר דברים וכתוצאה מהפינוי המפעל עבר, כמו שהיו פה אנשים של אזור תעשייה ארז בשבוע שעבר, אני לא מכיר את המקרה של יוליה בעניין הזה, אבל יכול להיות כמו שאמרתי, האומנים כאומנים שמציירים ומוכרים זה כמו תחביב משוכלל. זה לא עסק שמדווח כעסק רשום והמדינה לא מכירה בעסק מסוג זה.
יוליה סגל
אבל מכרו שם את העבודות שלי, גם של שאר האומנים.
עדיאל שומרון
אני יודע אבל אני אומר שברגע שהעסק היה עסק ביתי, לצורך העניין לא עסק פורמלי, לא דווח למס הכנסה - - -
לאוניד זילבר
היה לנו עסק פורמלי.
מילה זילבר
אנחנו סגרנו את העסק באוגוסט 2004.
יוליה סגל
הם עשו עבודות בכל רחבי הארץ, עבודות גדולות, הם עשו פסלים, עשו 100 עבודות.
מילה זילבר
הנה תראו תמונות של 100 עבודות שעשינו.
היו"ר עמירה דותן
אני מרגישה קושי כי חשבנו שיש פה משהו קבוצתי ואתה אומר ארקדי שהדבר הקבוצתי היחיד זה היכולת לקבל סטודיו כדי להמשיך לעבוד. כי כל שאר הדברים הם מאוד אישיים ואני לא רוצה להיכנס לזה, גם כי אני מכבדת את האנשים וגם כי באמת זה לא כל כך תפקידי לדון פה על כל מקרה פרטי. אם נשים בצד כרגע את המקרים הפרטיים כי אנחנו לא יכולים לדון בוועדה הזאת במקרים פרטיים, השאלה שלי היא איך ועדת המשנה הזו יכולה לתת מענה לפן האומנותי של האנשים האלה? אני מאוד שמחה שיש פה משפטן מטעם הוועדה, גלעד קרן, מה אנחנו צריכים לבקש כדי להפוך את המצוקה הזאת למשהו שיוכל להיות פורה ופועל?
עדיאל שומרון
אני יכול להעלות רעיונות. יכול להיות שצריך להתייחס למקרה הייחודי של האומנים בשא-נור ולקבוע להם מבחנים אחרים מהמבחנים שנקבעו בחוק ליחס לזכאות לאיזשהו פיצוי שמתייחס לשנות העבודה, לשנות היצירה הארוכות שלהם. בסך הכל המצב בשטח היום הוא שאותם אומנים נמצאים במספר ריכוזים, האווירה או התנאים שהיו קיימים בשא-נור לא קיימים לא בירושלים, לא באשקלון ולא בשום מקום אחר. זה המצב העובדתי. זו אפשרות אחת. אפשרות שנייה זה לתת סיוע לרשויות מקומיות שקלטו את האומנים. בערים הגדולות בעיקר, לירושלים למשל, יש חממות של האומנים כמו המקום בנתניה. אם נוכל לתקצב את הרשויות בנושא הזה, לתת להם איזשהו תקציב, זה ייתן להם תמריץ מאוד גדול, לפחות לתקופה של 4, 5 שנים. נתלבש על איזושהי תוכנית קיימת. תוכנית סיוע לאומנים קיימת ברשויות כאלה ואחרות. הבעיה שאנחנו צריכים להתגבר עליה היא המעגל הזה של הזכאות, כן זכאות אז יש פיצוי, אין זכאות אז אין פיצוי ואין טיפול. מצב כזה זה משהו שלא מחייב שינוי חקיקה זו יכולה להיות הסכמה של משרד האוצר, משרד המשפטים, כי בסך הכל מדובר בכמות מאוד קטנה של אנשים. אז אנחנו יכולים למצוא את המקורות לסיוע הזה.
ברוך סקציאר
הייתה לנו גלריה משותפת בשא-נור. אם עכשיו תהיה לנו גלריה משותפת למרות שאנחנו גרים במקומות שונים, זה יפתור את הבעיה. אם תהיה לנו גלריה משותפת זה מקום פרנסה.
היו"ר עמירה דותן
כלומר אתה אומר, סטודיו אנחנו נתארגן אבל מה שאנחנו רוצים זה עזרה בגלריה משותפת שתיתן את המענה ליצירה שלנו, גם אם אנחנו באשקלון, גם אם אנחנו בנתניה או בירושלים.
ברוך סקציאר
נכון. והגלריה יכולה להיות בתל אביב, בירושלים, בכל מקום. גלריה אחת לכל הציירים והאומנים יכולה להיות פיתרון לבעיה.
היו"ר עמירה דותן
זאת אומרת, הצורך שלכם הוא לא לתת פיתרון של הסטודיו כי סטודיו כבר יסתדר איך שהוא עם המקום שבו אתם גרים, מה שגם יוליה אומרת ואני שומעת מכם זה שאתם צריכים שיהיה מקום להציג את העבודות שלכם ולמכור, זה מה שהייתם רוצים. ולא אכפת לכם באיזה מקום בארץ זה יהיה?
טטיאנה קפליאן
בוודאי שאכפת, במקום מרכזי.
עדיאל שומרון
יש גלריה בכנסת, הבנתי.
היו"ר עמירה דותן
זה קידום מכירות.
עדיאל שומרון
השאלה אם נושא הסטודיו יש לו פיתרון.
ברוך סקציאר
גלריה משותפת זה חשוב.
כרמית אוחיון
בבית העולה בירושלים הציעו להציג את העבודות של האומנים.
ברוך סקציאר
להציג ולמכור.
יוסף קפליאן
לא מדובר על חד פעמי.
יוליה סגל
לגלריה שלנו היה שם בין לאומי, היו צילומים וכו'.
ברוך סקציאר
במקום הגלריה שהייתה בשא-נור תהיה עכשיו גלריה משותפת באיזשהו מקום כמו שהייתה גלריה משותפת בשא-נור.
היו"ר עמירה דותן
השאלה כרגע איפה הצורך היותר גדול. עדיאל הציע בנושא של הסטודיו, הוא אמר: בסטודיו יש לו כמה רעיונות, לא לשנות את החוק כדי שלא תחכו שוב יותר מדי זמן ושהפיתרון יהיה יותר מהיר. הוא אומר: יש לו 2 רעיונות לעשות את זה. רעיון אחד הוא לתת כסף נגיד לנתניה, לאשקלון, לירושלים, שזה הריכוזים הגדולים ולומר לראש העיר הזה: אתה עכשיו קלטת 5 אומנים משא-נור, יש לך תקציב, בבקשה תמצא את הסטודיו כדי שהאנשים האלה יוכלו ליצור. זה הרעיון של עדיאל, תיכף נשמע מה האוצר אומר על כך, זה אולי משהו שיכול לבוא לפיתרון. אתם אומרים: את זה אנחנו פחות צריכים. מה שאנחנו צריכים זה גלריה.
ברוך סקציאר
צריכים גם את זה וגם את זה.
ארקדי ליפשיץ
יוליה סגל, יש לה בסתיו תערוכה אישית והיא צריכה לעבוד. אין לה איפה לעבוד. היא לא יכולה להתכונן לתערוכה.
היו"ר עמירה דותן
איפה תהיה התערוכה?
יוליה סגל
זה בגלריה החדשה - - -
היו"ר עמירה דותן
במקום החדש הזה?
יוליה סגל
כן, זה יהיה בדצמבר.
היו"ר עמירה דותן
כלומר העניין אצלה הוא איפה היא יוצרת את הדברים, היא צריכה סטודיו. אתה מדבר על פיתרון של סטודיו.
ארקדי ליפשיץ
נכון שגלריה מאוד חשובה לכולנו אבל אנחנו צריכים גם מקום ליצור.
היו"ר עמירה דותן
למה חשובה גלריה אחת משותפת לכם? למה לא מספיק שנמצא גלריה בנתניה או באשקלון, יש אומנים אחרים ואתם תצטרפו אליהם. למה חשוב לכם הגלריה של שא-נור?

יוסף כרמלי

כי בה אנחנו נקבע איזה תמונות לשים ומתי לעשות תערוכות.
היו"ר עמירה דותן
כלומר אתם רוצים להרגיש בעלות על הגלריה, זה חשוב לנו לדעת.
ארקדי ליפשיץ
למשל תערוכה שארגנתי וגם בקושי, בבית האופרה, שילמתי כ-6000 שקל כדי להציג שם. אני לא יכול להרשות לעצמי כל הזמן סכומים כאלה אבל אנחנו עובדים כל הזמן וצריכים מקום להציג.
יוליה סגל
אני רוצה לסכם, יש בעיה לקבוצה קטנה שאין להם סטודיו ויש בעיה לכולם והיא גלריה. אם תהיה גלריה זה יעזור לכולם ויש מספר קטן של אנשים שאין להם סטודיו.
היו"ר עמירה דותן
כלומר סטודיו זה רק ל-4, 5 אנשים והקבוצה כולה צריכה גלריה.
מילה זילבר
אתם צריכים להשכיר סטודיו, לקבל סטודיו? כי מה יש בנתניה? אין לנו בידיים מסמך אחד שזה שלנו. שילמנו כסף, עשינו שיפוצים הכל אבל זה הכל לעירייה.
היו"ר עמירה דותן
אם הבנתי מה שעדיאל אמר, גם הסטודיו בשא-נור היה בשכירות, הוא לא היה שלכם.
עדיאל שומרון
של מי היה ההסכם עם הסטודיו בשא-נור?
ארקדי ליפשיץ
הסתדרות הציונית הייתה הבעלים של הסטודיו.
היו"ר עמירה דותן
נציג משרד האוצר, אורי ישראלי, בבקשה.
אורי ישראלי
דבר ראשון, לגבי עדכון של החוק. גם לפי ראייתנו אנחנו לא יכולים לעדכן את החוק גם כיוון שמדובר בקבוצה קטנה וגם בגלל שמדובר במקרה פרטני מאוד מסוים שצריך לפתור אותו מכאן ואילך ולא בתור איזשהו מקרה כולל. לדעתי אף אחד לא רואה פה עיוות בחוק כולו אלא זו בעיה ספציפית אחת. לגבי הבעיה הספציפית, יש תקציבים שיועדו לרשויות המקומיות, תקציב של כמה עשרות מיליוני שקלים שמינהלת סל"ע מנהלת את התקציבים האלה ומאשרת לרשויות המקומיות כיצד לנהוג עם הכסף מדי רבעון, לסיוע חברתי וגם לפעילויות אחרות של הרשות המקומית. כלומר, לכל תחומי האחריות של הרשות המקומית יש הרבה מאוד כספים נוספים שהגיעו לרשויות מעבר לכל קביעת ארנונה רגילה או דבר אחר שמגיע מאנשים. זה איזשהו מקור תקציבי אחד שקיים. מקור תקציבי שני שקיים זו החלטת ממשלה על תקציב של החטיבה להתיישבות לסיוע לעסקים קטנים בהיקף של עד 9 מיליון שקל שאני די משוכנע שאפשר להשתמש בכסף הזה.
עדיאל שומרון
הבעיה במקרה הזה זה הקריטריונים של החטיבה. לחטיבה יש קריטריונים שבעיקר מתייחסים לעסקים חקלאיים ולא כל כך לעסקים מעין אלו. אני לא בטוח שהאומנים יעמדו בקריטריונים של החטיבה.
היו"ר עמירה דותן
אבל אז נכנס הרעיון השני שלך של לקבוע קריטריונים חדשים - - -
עדיאל שומרון
אפשר לבדוק את זה. מה שאני אומר לאורי, אנחנו מנהלים את הדיונים שלנו באופן ישיר ולא באמצעות הוועדה לביקורת המדינה, אנחנו צריכים להגיע בעצמנו לאיזושהי הבנה כי בסך הכל חלק מהאנשים פה בהגדרה פורמלית לא זכאים על פי החוק. אני חושב שאם אנחנו נגיע להבנה שאותם 15 אומנים שעבדו בשא-נור עד תאריך כזה או אחר, אנחנו כן נתקצב רשויות מקומיות עבורם, אני לא מדבר כרגע על המקור התקציבי, נגיד שהמקור התקציבי איכשהו נצליח למצוא מקור. אנחנו לא רוצים לעשות את הדברים האלה בלי שיש הבנה בינינו. מה שאני מציע כדי לקדם אותו, ואגב, זו פעם ראשונה שאנחנו פה בוועדה מגיעים לפיתרון אופרטיבי מיידי, אני מציע שאנחנו באמצעות כרמית נעמוד בקשר עם הנציגים של המתיישבים. אולי נקיים דיון ביחד עם נציגים גם של משרד האוצר והיועצים המשפטיים שלנו ונמצא את המסגרת המשפטית המתאימה לתת את הסיוע. צריך להבין שמדובר באיזשהו סיוע לתקופת הסתגלות.
היו"ר עמירה דותן
דיברת על 4, 5 שנים.
עדיאל שומרון
כן. זה יפתור את בעיית הסטודיו שאני חושב שהיא בעיה חשובה כי גם מי שיש לו היום סטודיו שלו שהוא משלם עליו את ההוצאות, אם יוכל לקבל סטודיו מהרשות המקומית - - -
היו"ר עמירה דותן
לא במיקום של הנרקומנים - - -
עדיאל שומרון
זה יסייע לו.
היו"ר עמירה דותן
אני רוצה שרק נבין את הרעיון. יש פה רעיון שמינהלת סל"ע עם האוצר ואתכם האומנים, נציגות שלכם, ינסו לראות איך מהכספים שבין כה וכה יש בקופה הזאת, נותנים לערים כמו נתניה, אשקלון וירושלים כדי לתת מענה לסטודיו. אם בנתניה הסטודיו הוא בשוק וזה לא מקום טוב, יכול להיות שתוספת הכסף הזו תוכל לתת מקום מכובד יותר, נכון יותר. זה לגבי הסטודיו.
מילה זילבר
את התקציב הזה תקבל העיר?
היו"ר עמירה דותן
כן, את התקציב תקבל העיר עבורכם. הכל ייעשה ביחד איתכם. מנהלת סל"ע, האוצר ואתם ביחד תשבו ותסכמו את הדבר הזה. ניתן לזה גם איזשהו זמן, עדיאל, כמה זמן נראה לך סביר? שבועיים?
עדיאל שומרון
כן, שבועיים כדי לגבש את המסגרת העקרונית.
היו"ר עמירה דותן
יפה. תוך שבועיים יהיה רעיון איך עושים את זה כדי שהכסף יגיע ואתם תקבלו את הסטודיו שמגיע לכם. כעת בואו נתקדם לנושא הגלריה, איך פותרים את נושא הגלריה?
עדיאל שומרון
גלריה לדעתי זה יותר בעייתי בהקשר של הפעולות של המדינה או של הממשלה. המשמעות היא שהממשלה צריכה לשכור מקום שישמש גלריה לאומנים שהיו בשא-נור, או שתקצה איזושהי קרקע או שתקצה בניין, נראה לי משהו קצת יותר בעייתי גם בהוצאה שלו לפועל וגם ברמה העקרונית כי למעשה אנחנו נותנים איזשהו פיצוי שהוא מעבר למה שנקבע בחוק ויש בזה גם בעיות משפטיות. היועץ המשפטי לממשלה לא מאשר את הדברים האלה ובצדק. כלומר אם החוק קבע שהפיצוי הוא X , אי אפשר להחליט שהפיצוי הוא יותר. אני מתקשה לחשוב כרגע על איזשהו רעיון אופרטיבי בעניין הזה. כרמית אמרה פה בלחש מקודם ולדעתי היא צודקת שצריך פה איזשהו תורם אולי או משהו כזה.
היו"ר עמירה דותן
זה מה שחשבתי. מאחר והחטיבה להתיישבות הייתה מעורבת בכל הנושא הזה. בכל זאת מדובר פה בעולים חדשים, נכון שכבר לא כל כך חדשים אבל עדיין כשהם מדברים ביניהם הם מדברים ברוסית ולא בעברית. זאת אומרת, יש פה בכל זאת קבוצה מאוד מיוחדת, מאוד מאוד ייחודית אומנות בין לאומית. אני לא יודעת אם זה מתפקידי אבל הייתי פונה למר זאב ביילסקי שהוא יו"ר ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית ואומרת שאנחנו מבקשים לתת מקום לעשות גלריה לאומנות של האנשים שהיו בשא-נור. אין לי מושג מה תהיה התשובה, אין לי מושג מה הם יגידו לנו, אבל נראה לי שאת לגמרי צודקת, כרמית, והרעיון של למצוא מהעם היהודי מקום שבו אתם תהיו מרוצים, הם יכולים להיות מאוד גאים במה שהם עשו ומדינת ישראל, האוצר לא יגיד זה לא כתוב בחוק, זה כן כתוב בחוק וכו'.
יוסף קפליאן
היה שם למשל בית כנסת שנשאר שם, האנשים שפונו קיבלו בית כנסת אחר.
היו"ר עמירה דותן
שאלה טובה.
עדיאל שומרון
הנושא הזה נידון בזמנו כשחבר הכנסת אלדד העלה את הסוגיה הזאת. בית כנסת הוא מבנה ציבור ובחוק יש כללים שקובעים מה הפיצוי שניתן למבנה ציבור.
יוסף קפליאן
גם גלריה זה מבנה ציבור.
עדיאל שומרון
החוק אומר: אם מדינת ישראל בנתה בית כנסת בשא-נור, שזה לא המקרה לצורך העניין כי המבנה הזה היה מסגד שהוסב לבית כנסת, אבל אם השקיעו כסף, משרד השיכון, החטיבה להתיישבות לא משנה, בשביל לבנות את בית הכנסת הזה, אז המדינה לא נותנת פיצוי פעמיים. המדינה אומרת: אני זו שנתתי את הכסף לבנות את בית הכנסת אז אני לא אהיה גם זו שמפצה. אבל נגיד אם מבנה הציבור היה שייך לעמותה או לאגודה שיתופית, והאגודה מראה שהיא הוציאה על העניין הזה כספים מכיסה או שהיה תורם שהגיע ונתן X כסף כדי לבנות את בית הכנסת, אז על החלק הזה שלא יצא מתקציבים של מדינת ישראל ניתן פיצוי. במקרה שלכם הגלריות והסטודיו שהיו בתוך המצודה או במקומות אחרים, אלו בניינים שהמדינה בנתה מתקציבה. ואז המדינה אומרת: אם אני בניתי מתקציבי את הבניין הזה, אני לא צריכה לפצות אף אחד על משהו שאני בניתי אותו. אני מפצה את האנשים באופן אישי כל אחד על הרכוש שלו, על הבית או על דברים אחרים שנקבעו בחוק. ואגב, במקרה הספציפי של שא-נור עוד אין שום החלטה לגבי בית הכנסת.
היו"ר עמירה דותן
זה נושא נוסף שאנחנו מטפלים.
ארקדי ליפשיץ
בשבילנו הגלריה הייתה כמו בית כנסת, עכשיו אין לנו בית כנסת. אנחנו בעצמנו עשינו שם שיפוצים. כשהגענו לשא-נור הכל היה הרוס לגמרי.

יוסף כרמלי

כשקיבלנו אותו זה היה מחנה אימונים.
עדיאל שומרון
אני מניח שגם הוקצו לכם תקציבים.
טטיאנה קפליאן
לא. עבדנו לבד הרבה זמן.

יוסף כרמלי

לגבי עולים חדשים, יש פה עולים חדשים 35 שנה בארץ.
היו"ר עמירה דותן
קודם כל שתהיו בריאים כולכם, זה דבר ראשון. דבר שני אני חושבת שטיפה התקדמנו, לא עד הסוף אבל מעט. גם ברצון הטוב של מנהלת סל"ע והאוצר למצוא או יותר נכון לצבוע או יותר נכון להגיד שהסעיף הזה בתקציב הולך עכשיו לנושא הזה של סטודיו בשלוש הערים האלה. בזה התקדמנו. דבר נוסף ננסה למצוא כסף שבא מהיהודים, מהסוכנות, כדי למצוא מקום לגלריה בשבילכם. ברגע שתהיה לי תשובה אני כמובן אעדכן אתכם מה התשובה. מבחינה חוקית אני מניחה שזה בסדר. האם אתם אגודה עדיין, כי אני רואה שפה כתוב - - -
עדיאל שומרון
יש אגודה שיתופית שיש לה מפרק היום שמונה על פי החוק מטעם רשם האגודות השיתופיות.
היו"ר עמירה דותן
וישנן בה 15 אנשים? כי פה ברשימה של ארקדי יש 27 אנשים.
עדיאל שומרון
יש מפרק לאגודה. מי הם חברי האגודה בדיוק, אני לא יודע.
היו"ר עמירה דותן
המפרק בוודאי יודע.
עדיאל שומרון
המפרק מנסה להבין כי הייתה תחלופה מאוד גדולה של אנשים, בעיקר ב-5, 6 שנים האחרונות. אין לזה משמעות אופרטיבית מי היה חבר אגודה ומי לא. המשמעות היחידה של מי היה חבר ומי לא היא בקשר מול ועדת הזכאות שהעובדה שאתה חבר אגודה מחזק את העמדה של מרכז חיים שלך וזה לא חייב להיות, זה נבדק פרטני. כן היית חבר, לא היית חבר.
היו"ר עמירה דותן
השאלה היא אם אנחנו מציעים להם, אם אנחנו באמת רוצים שמחר יתאגדו לעניין הגלריה הזאת - - -
עדיאל שומרון
אני לא מציע לעשות את זה דרך האגודה השיתופית הזאת כי אגודה שיתופית זו אגודה שיתופית חקלאית התיישבותית.
היו"ר עמירה דותן
כדי שלא תהיה שוב מבוכה ואי ידע, אולי כדאי להציע לאותה קבוצה שרוצה לעשות גלריה משותפת, להקים לכם כרגע איזושהי עמותה. את זה גם אומר נציג מבקר המדינה מר ענר, שתהיה לכם עמותה כדי שברגע שיהיה משהו, יוכל להיות חיבור בין הכסף לבין העמותה שלא תצטרכו אחר כך להתחיל לחפש את עצמכם ולראות מה עושים. כלומר לעשות קצת סדר בתוך עצמכם.
ארקדי ליפשיץ
השאלה היא כזו: האגודה שישנה ורשומה, אנחנו לא נתנגד אם כל האגודה הזאת תמשיך להתקיים.
היו"ר עמירה דותן
מה שאומר עדיאל הוא שהאגודה היא אגודה יותר ברעיון של חקלאות וכו'.
ארקדי ליפשיץ
לא חקלאות, כתוב שם כפר אומנים. בנייר הזה שלא רואים בו היטב כתוב כפר אומנים. כתוב כאן שזה היה פעם חקלאים לפנינו ואחר כך הוסיפו שזו אגודה של אומנים. שינינו את המטרה.
יוסף כרמלי
גם בוועדת הקבלה, קיבלנו רק אומנים, לא קיבלנו חקלאים.
היו"ר עמירה דותן
אני חושבת שכדאי לכם להתאגד כעמותה, להקים עמותה.
בועז ענר
כדאי שתקבלו את מה שיושבת הראש מציעה, תתאגדו בעמותה, זה יעזור לכם להתקדם.
היו"ר עמירה דותן
אם אני פונה עכשיו לסוכנות כדי לבקש שימצאו תרומה לדבר הזה והם יבואו אתכם בדברים, יהיה להם יותר קל שזה יהיה מול עמותה ולא מול 15 איש כי זה לא יעשה סדר. שתהיה עמותה מסודרת והכל והם יהיו בקשר איתכם.
בועז ענר
עמותה יכולה לקבל כספי תמיכה.
היו"ר עמירה דותן
בוודאי.
בועז ענר
אבל אתם צריכים להתארגן.
היו"ר עמירה דותן
בהחלט, אתם חייבים להתארגן כדי שההמשך יהיה יותר קל. אנחנו מציעים לכם לעשות סדר בתוך עצמכם, לעשות עמותה או ארגון שלכם עם מנהלים וכו'. בסדר? כדי שיהיה יותר קל לטפל ולעזור לכם. עדיאל, תוך שבועיים נשמע תשובות ונראה איך אנחנו ממשיכים הלאה. אורנה, את רוצה לומר משהו בנושא של תעסוקה? אולי יש לכם איזו תרומה או גלריה לתת לנו?
אורנה פינדלינג
שירות התעסוקה זה גוף שאין לו בכלל תקציבי פעולה.
היו"ר עמירה דותן
גלריה יש לכם?
אורנה פינדלינג
לא, אנחנו לא מתעסקים בדברים האלה, אנחנו מתעסקים בנושא של תיווך עבודה. אם מישהו מהאנשים היה, ואני מתרשמת שלגמרי לא, רוצה לשנות עיסוק, אולי היה לנו על מה לדבר.
היו"ר עמירה דותן
הם לא רוצים וגם אנחנו לא רוצים שהם ישנו עיסוק, אנחנו רוצים אומנות.
אורנה פינדלינג
גם אנחנו חושבים כך. אני מצטערת שעד היום לא הכרתי את הקבוצה הזאת ושבכלל בתור אדם פרטי לא הייתה לי הזדמנות לבקר במקום ואולי גם הייתי רוכשת משהו.
היו"ר עמירה דותן
בדצמבר תהיה תערוכה של יוליה, את מוזמנת.
אורנה פינדלינג
אבוא בשמחה אבל לצערי שירות התעסוקה לא מתעסק בנושאים האלה.
היו"ר עמירה דותן
מכל מקום תודה שהיית איתנו. יש לנו 3 סיכומים. האחד, אנחנו בודקים עם יושבת ראש הכנסת לגבי הצגה של דברים שלכם פה שזה מחוץ לנושא של גלריה ומכירה. דבר שני זה הנושא של מה שעדיאל הציע עם משרד האוצר לשבת ולדבר. דבר שלישי, פנייה שלי, לנסות למצוא תרומה, לעשות גלריה עבור כולכם במשותף. דבר רביעי, בשבילכם, לעשות סדר עם עצמכם, לעשות עמותה שתוכל לקדם את הדברים שלכם, ואנחנו נמשיך. עם מי להיות בקשר? עם יוליה? עם ארקדי?

יוסף כרמלי

עם ארקדי.
היו"ר עמירה דותן
בסדר, אנחנו נהיה בקשר עם ארקדי כדי לדעת איך הדברים מתגלגלים. ארקדי בסדר? קיבלת תפקיד.
ארקדי ליפשיץ
אני לא שמח כל כך.
היו"ר עמירה דותן
אתה באמת לא נראה שמח. אתה רוצה שותפות באי שמחה שלך? שותפה או שותף?
ארקדי ליפשיץ
כן, אולי באמת כדאי שיהיה עוד מישהו לטיפול בנושאים הללו.
היו"ר עמירה דותן
בסדר, תבחר עוד אחד מהחברים. באופן אישי אני רוצה להגיד לכם, אם יש לכם תערוכות נשמח מאוד לדעת ולפחות חברי הכנסת, מאוד נרצה לבוא ולהיות איתכם. אם יש תערוכה או דבר שאתם רוצים להראות, תעדכנו אותנו כדי שנוכל להגיע. כשיש אורחים מחו"ל אנחנו רוצים להביא אותם אליכם. אז תודיעו לנו כדי שיהיה כל הזמן מין דו שיח בינינו ונוכל לדעת מה קורה איתכם. בראש ובראשונה אני מאחלת לכם הרבה בריאות ותודה רבה, יישר כוח לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00

קוד המקור של הנתונים