כנסת פתוחה

נשים בתקציב 2007 - הערכות הוועדה לקידום מעמד האשה לדיוני תקציב 2007

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
18.7.2006
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 12
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, כ"ב בתמוז התשס"ו (18 ביולי 2006), שעה 09:00

נשים בתקציב 2007 – הערכות הוועדה לקידום מעמד האישה לדיוני תקציב 2007

חברי הוועדה: גדעון סער – היו"ר
רוחמה אברהם
זהבה גלאון
נדיה חילו
שלי יחימוביץ
דב חנין
אחמד טיבי
שלי יחימוביץ
שרה מרום שליו
אורית נוקד
מרינה סולודקין
רונית תירוש

שר האוצר אברהם הירשזון
משה בר סימן טוב - רפרנט רווחה, משרד האוצר
קובי הבר - הממונה על התקציבים, משרד האוצר
ישראל מימון - מזכיר הממשלה
בת שבע אפרים - יועצת במשרד המשנה לרה"מ
מרית דנון - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה.
מרי חדייר - ראש תחום, הרשות לקידום מעמד האישה
ציפי נחשון גליק - מפקחת ארצית לטיפול באלימות במשפחה, רווחה
בתיה לוי - מדריכה ארצית בנושא שוויון בין המינים, חינוך
ציונה קניג יאיר - שדולת הנשים
רינה בר-טל - שדולת הנשים
טל תמיר - שדולת הנשים
עו"ד מאירה בסוק - יועצת משפטית לדיני עבודה נעמת ירושלים
טליה לבני - יו"ר נעמת
כרמל איתן - דוברת, נעמת
מרים ברייבר - נשיאה ארצית הדסה ישראל
תמר ניב ישראל - ויצ"ו
סימי מור - יו"ר ויצ"ו ירושלים
טל קרמר - מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
מרים שלר - איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
יונית שליין בן אור - המרכז לפלורליזם יהודי
רעיה בירן - נשים למען יום לימודים ארוך
ברברה סבירסקי - מרכז אדווה
אתי קונור אטיאס - מרכז אדווה
יעל וורגן - מרכז אדווה
רות רזניק - מנכ"ל עמותת ל"א, לחימה באלימות נגד נשים
דינה האן - סיו"ר אמונה ישראל
ליאורה מינקה - יו"ר אמונה ישראל
סמדר סיני
עולא שתיווי
נעמה נגר

דלית אזולאי

חבר המתרגמים בע"מ



נשים בתקציב 2007 – הערכות הוועדה לקידום מעמד האישה לדיוני תקציב 2007

אני רוצה לפתוח את ישיבת הוועדה שהיא ישיבת וועדה ראשונה, עם הפנים לתקציב 2007. אני רוצה קודם כל להודות לשר האוצר שהגיע לוועדה.

לכבוד ייחשב לי הדבר.

אני מודה לך, כי אני לא זוכר שבעבר זה קרה, אבל אני גם לא הופתעתי כשפניתי אליך ומיד נעתרתי, כי אני מכיר גם את התפיסה שלך ואת הרגישות החברתית שלך ותדע לך שאנחנו תולים בזה הרבה מאוד תקוות.

אנחנו גם תולים הרבה נושאים שעלו פה היום, יוצגו גם על ידי ארגוני נשים, גם על ידי חברות הכנסת, חברי הכנסת, תקוות בעובדה שיעד האוצר ישתנה בשנת התקציב 2007 ואולי יהיה אפשר לרווח דברים מסוימים.

אנחנו גם מודעים למצב שיש היום אבל אני בטוח שלמדינת ישראל יש כלכלה חזקה, שתצליח להתגבר על כל מה שאנחנו עוברים.

אני גם רוצה להודות למזכיר הממשלה, שגם נמצא איתנו פעם ראשונה, למזכיר ממשלה גם יש איזה שהוא משקל בתהליך התקציבי. אני אומר את זה ב UNDERSTATEMENT וחשבתי שחשוב שהוא גם ישמע את הדברים.

אדוני השר, הישיבה היום, קודם כל אני יודע שאתה תוכל להיות איתנו רק בשעה הראשונה, אנחנו נמשיך אחרי זה את הדיון. אני אבקש ממני שמדבר בפרק הזמן הזה, לתמצת את הדברים.

בעיקרון יש שני נושאים שמעסיקים את הפורום הזה, אחד הוא נושא רחב, שנקרא, או אפשר לתת לו את הכותרת – תקציב הוגן, או GENDER BUDGETING, שזה מושג שקיים במדינות אירופאיות, במדינות מתקדמות אחרות, שיח שהוא לא היה קיים אצלנו. במשפט אחד מהן ההשלכות המגדריות של החלטות מדיניות כלכליות ושל החלטות תקציביות.

אני אומר הנושא הראשון הוא ההשלכות המגדריות, מה המשמעות מבחינת נשים. יש למשל אם ניקח את נושא שוק התעסוקה, מה המשמעות של מדיניות מסוימת על עידוד נשים לצאת לשוק התעסוקה.

הנקודה השנייה היא באמת בחינת צרכים ונושאים קונקרטיים, נמצאים פה גם נציגי משרדי ממשלה, גם נציגים של ארגוני הנשים, כמו שאתה יודע חלק ניכר, ואתה יודע את זה בוודאי גם מתפקידך כיושב ראש ועדת הכספים בעבר, חלק ניכר מהפעילות, בעיקר בתחומי הרווחה, היא פעילות שלא כולה מתוקצבת על ידי המדינה זה לא אולי המצב הכי נורמאלי והכי תקין בוודאי השאיפה היא לשנות את זה.

בחלק מהנושאים היה שיפור בתקופת ראש הממשלה אריאל שרון, בהחלט לא בכולן ובהחלט גם במה שהיה לא במידה מספקת.

יש נושאים שלמים אדוני השר, שאנחנו מקיימים בהם דיונים, היה לנו כאן דיון למשל בנושא הזנות. מה משמעות של אוכלוסייה שלמה שנמצאת במצוקה, ולמדינה עד היום לא הייתה שום תוכנית בטיפול, להוציא את הנשים מהמעגל הטראגי הזה. אפילו לא מחקר מה היקף התופעה בארץ, יש למשל תוכניות , נמצאת פה ציפי נחשון ממשרד הרווחה, שגובשו, אבל לא הגיעו לשלב של תקצוב והחלטות ואני יכול להגיד שהמציאות היא מאוד, מאוד מפגרת אחרי הצרכים.

הנושאים האחרים הם נושאים הייתי אומר שקשורים למשרד שאתה מכיר, למשרד התמ"ת, אני רוצה לומר עוד דבר, אדוני השר, נמצאת איתנו גברת מרית דנון ,שאנחנו שוב מברכים אותה, המנהלת החדשה לרשות מעמד האישה. הרשות עברה שחיקה תקציבית, בתקופה האחרונה, לפי דעתי ואנחנו רואים את זה מהרבה דברים שאנחנו מטפלים בהם כאן, אבל הם בסופו של דבר דברים שאנחנו יכולים לפקח עליהם, לעורר אותם.

אבל אם אני מסתכל על איזה שהוא גוף שצריך ללוות אותם זאת הרשות, שהיא צריכה להיות הרבה יותר חזקה, וחייב להיות לזה גם איזה שהוא היבט תקציבי.

אנחנו גם נמשיך ונקיים את הדיונים, אתה בוודאי לא תוכל להשתתף בכולם, אולי תוכל לשלוח נציגים, כי זה מאוד חשוב לנו ולכן גם ביקשתי ממך לעשות את זה, לפני שאנחנו מגיעים לשלב של אוקטובר, שהתקציב כבר מובא בפני הכנסת ואז באופן טבעי חברות הכנסת וחברי הכנסת שנמצאים כאן, כל אחד בוועדה שלו, מנסה לדחוף נושא כזה או אחר.

אני אעשה כרגע דיון משולב, הדיון יתקיים באופן משולב, דהיינו נציגות מבחוץ, ושל חברות וחברי הכנסת. אני רק אבקש מכל אחד לתמצת, כי השאיפה שכמה שיותר אנשים ידברו כאשר השר נמצא איתנו.

תפתח את הדיון גברת ברברה סבירסקי, ממרכז אדווה, שתתייחס לנושא הפיכת מגדר לכלי מרכזי, בקביעת מדיניות. אולי תדבר על המרכיב הראשון שתיארתי אותו בהתחלה במשפט, בבקשה.

תודה רבה חבר הכנסת גדעון סער, שר האוצר, תודה רבה לחברות וחברי הכנסת שיושבים באולם הזה.

המטרה של המצגת זה לעזור לי לדבר מהר, כי אין הרבה זמן וגם למקד את תשומת הלב. גם בלי זה נשתדל ותסלחו לי אם אני אסתכל על הכתב, זה לא שאני לא יודעת את החומר, אני רוצה לזוז מהר.

GENDER MAIN STREAM, זה לא להסתכל על תקציבים קטנים, זה להסתכל על כל התקציבים, וכל התוכניות, וכל דבר שהממשלה עושה, עם עיניים שמבדילות או בודקות מה לנשים ומה לגברים.

MAIN STREAM הכנסת המגדר לזרם המרכזי, של העשייה, בכנסת, בממשלה וכן הלאה.

, GENDER MAIN STREAMING BUDGETS או GENDER BUDGETING, זה מה שאנחנו באנו לדבר עליו. זה שינוי אופן קביעת תקציב המדינה, כדי שנושא המגדר יילקח בחשבון כשיקול מרכזי. לא גם, לא דרך אגב, בהתחלה, בסוף וגם באמצע.

מה המטרה, זה לא סתם איזה המצאה של פמיניסטיות, זה לא סתם בכלל, זאת דרך להגביר את השוויון בין המינים. אם מדינת ישראל רוצה שוויון בין המינים, היא צריכה להביא את זה גם בכספים, וזה GENDER MAIN STREAMING, בנוגע לתקציב.

למה כדאי לממשלה ולכנסת, להיכנס לעשייה הזאת, ללמוד מה היא ולעשות אותה, קודם כדאי להגביר את היעילות , תוכניות תעסוקה הם לא תוכניות תעסוקה, הם תוכניות תעסוקה למי? כי אם זה לבנות חמישים ומעלה, או אם זה לחד הוריות, בנות עשרים וחמש, זה תוכניות לגמרי שונות, ואם לא ניקח בחשבון, לא נעשה את זה באופן יעיל. כדי להביע את השוויון, את הצדק החברתי וכדי ליישר קו עם הקידמה.

האיחוד האירופאי מאז 97 במאה הקודמת, אומר GENDER MAIN STREAMING, GENDER MAIN STREAMING, GENDER BUDGETING ונדבר קצת על זה ולא הרבה.

מה צריך לקחת בחשבון כשעושים GENDER MAIN STREAMING, GENDER BUDGETING, במה זה כרוך, שלושה דברים עיקריים, שאחד נראה נורא ברור ושניים קצת פחות.

ראשון זה זיהוי השוואות התקציב על נשים ועל גברים. יש תוכנית תעסוקה, האם זה ישפיע באותה צורה על גברים ונשים? זה נשמע קל. הדבר השני, זיהוי השפעת התקציב על יחסי הכוח בין גברים ונשים. מה פתאום יחסי כוח, אנחנו מדברות על כסף. אבל אם אנחנו רוצים שלא יהיו נשים מוכות, אז לא מספיק לבנות ולהקציב מקלטים, צריך לשנות את יחסי הכוח. זה קשה לקשר את זה עם כסף, אבל זה קשור עוד איך עם כסף.

מניסיוני במקלט לנשים מוכות, כשהיה לאישה כסף, כשהייתה לה שליטה במשק הבית, המצב שלה היה יותר טוב, היא הייתה פחות עשויה להיות אישה מוכה, והיא גם יצאה מזה.

מה עוד יש לקחת בחשבון? השפעת תקציב על העבודה במה שנקרא סקטור משק הבית. זה גם קצת קשה לתפוס, כי מה, יש סקטור הפרטי, יש סקטור הציבורי, יש סקטור השלישי. סקטור משק הבית? משק הבית זה פרטי, אנחנו מדברים על כסף, לא! משק הבית מייצר כסף וערכים בדיוק כמו המשק הפרטי. מה שקורה , התקציב שמשפיע על עבודה של אישה וגבר, בעיקר אישה, במשק הבית, משפיע גם על הקול.

אז לא מספיק לשמוע כמה לנשים וכמה לגברים, איך זה ישפיע, איך צריך לעשות את התוכנית כדי שהיא תתאים, צריך לשאול מה יקרה בבית.

אם אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שירותים בקהילה לנפגעי נפש, אז מי יטפל בנפגעי נפש ? האישה בבית. עכשיו אני לא אומרת שיש רע בזה, אבל יש גם ציפייה בו זמנית מהאישה לצאת להיות בשוק העבודה, להרוויח ולתרום להכנסה משפחתית. זה לא הולך ביחד אם לא לוקחים את זה בחשבון.

אני עושה הכול בקיצור נמרץ ואפשר לייעד לזה עוד ישיבה ועוד ישיבה ועוד שיחה ועוד שיחה, בקיצור נמרץ. אם עניינו ב GENDER BUDGETING, אנחנו מדברים רק על הצעות, הרי מה בכנסת בדרך כלל מדברים על הקצאה כזאת, משרה כזאת, משרד החינוך, משרד הרווחה, כמה כסף, נכון? אבל זה לא מספיק, צריך להסתכל גם על ההכנסות, על מיסוי. מה למיסוי לנשים? הרבה מאוד, אבל זה נושא למפגש שלם.

רק לסבר את האוזן, אתם יודעים כמה מס הכנסה שמדינת ישראל גובה, כמה מזה משלמות הנשים? 18% בערך, זה לא הרבה. זאת אומרת רפורמה במס, אם זה מס הכנסה, לא כל כך נוגע לנשים, או הרבה פחות.

יש מתודולוגיות לבדיקת גם המיסוי וגם ההוצאות. אז גם זה וגם זה נכון. יש פה כאילו טעות, טעות אולי של וועדה למעמד האישה בעבר טעות של כולנו. מה זה בעצם לבחון את ההוצאות, לבחון את התקציבים מבחינה מגדרית. האם אנחנו מסתכלים בעיקר על תוכניות מיוחדות לנשים, מרכזי סיוע, מקלטים לנשים מוכות, מקלט לנפגעות סחר. כן, אבל לא רק ופה הבעיה שנתקעים בדברים האלו, כי הדברים האלו, התוכניות לנשים שיש להם תווית נשים, התוכניות האלו זה אחוז אחד מתקציב המדינה, זה לא העיקר.

יש גם תקציבים מיוחדים לנציבות שירות המדינה, לבדוק את השוויון בין משרדי הממשלה, גם זה, אבל גם זה אחוז מאוד קטן מתקציב המדינה.

אנחנו באנו פה לבקש, לדרוש, לעודד, בדיקת כל התקציבים, כל ההקצאות, כל המיסים, מגדרית, מה לנשים, מה לגברים.

שוב, לא אחד ולא שניים, הכול, אפילו מה שנראה ניטרלי, אין כמעט ניטרלי, ואם הוא ניטרלי, אנחנו לא יודעים אם הוא ניטרלי, אם אנחנו לא בודקים אותו קודם.

או.קי. , ברברה, תהיי קונקרטית, מה אנחנו בודקים פה. אז יש לי פה רשימה בשבילכם ונעבור על זה מהר.

כשמדברים על תקציבים, נוטים לחשוב בעיקר על שירותים, אבל אני מדברת בעיקר על תעסוקה, כשיש קיצוץ במשרד החינוך, או משרד הרווחה, מי מועסקת במשרד הזה? מי יפגע? מי יקבל עבודה? מי יפסיד עבודה? איזה תנאים יוראו או יוטבו ושל מי? שירותים, כמובן. מי, זה יותר קל, מי זקוקה לשירותים, מי ייהנה מהשירותים והאם השירותים האלה שאנחנו נותנים, ייהנו מהם הקבוצה המקופחת ביותר? כי עבודה מגדרית מסתכלת על הקבוצה המקופחת ביותר. כי נשים זה לא מקשה אחת, יש נשים כאלה ונשים כאלה, ושוב, תוכנית אחת לא מתאימה לכולן.

שוב, זה קשה , לא נרחיב, אבל איך התוכנית הזאת תשפיע על מגזר משק הבית. אם יש החמרה, בתוכנית חוק סיעוד למשל, ופחות אנשים מקבלים עזרה סיעודית מהמדינה, יותר נשים מטפלות ביותר נשים סיעודיות. ואין שוב, אין בזה רע, אבל מצפים מאותן נשים גם להרוויח ולא מעט. אז השאלות האלה חייבות להישאל.

כמובן מי ישלם יותר מס, דיברנו על זה, על מי יגדל או יקטן הנטל, מי ייהנה מזיכוי ומי לא.

אנחנו בישראל אבל מי עושה את זה, אפשר ללמוד מישהו? צריך להמציא את הגלגל? כמובן שלא. עבודה כזאת התחילה באוסטרליה בשנות השמונים, ולמה? כי היו חברות כנסת שהאמינו בזה ודחפו את זה וזה היה.

כאשר השתנתה הממשלה וחברות הכנסת כבר לא היו שם זה נחלש, לא נעלם אבל נחלש. איפה עוד עושים את זה? בשבדיה, מאז 97 בשבדיה עושים את העבודה, איך זה יכול להיות אחרת. עבודה הכי מרשימה בנושא של GENDER BUDGETING , ולמה זה הכי מרשימה? בגל שזה לא בא מאף מקום, זה בונה על עבודה אחרת. גם בישראל נעשתה עבודה מאוד טובה בחקיקה, למען השוויון, ואין סיבה שעבודה המגדרית בתקציב לא יכולה להיבנות על זה.

אנחנו לא מתחילים מאפס, גם לנו יש יתרונות מאוד, מאוד חזקים, אפשר ללמוד משבדיה איך לבנות עליהם. גם בפינלנד אגב, עכשיו מעתיקים את שבדיה ועושים שם עבודה מאוד מרשימה.

דרום אפריקה, גם בדרום אפריקה יש שם בעיה אחרת, לא ניכנס. האיחוד האירופי מאז 1997, ממליץ ולא המלצה, זה המלצה שאי אפשר לסרב לה בעצם, ממליץ לכל החברות באיחוד האירופי לעבוד באופן מגדרי על תקציב המדינה. עיקר העבודה נעשה דרך נושא התעסוקה, דרך ה EUROPEAN EMPLOYMENT STRATEGY יש להם יעדים שאפשר ללמוד מהם, ויש להם דרכים להגיע ליעדים האלה. אני ממליצה שנלמד מהם.

אני אספר רק על יעד אחד איפה שישראל מפגרת אחרי ארצות האיחוד האירופי וזה בתעסוקה של בני חמישים פלוס. היעד באיחוד האירופי זה עד 2010 חמישים אחוז תעסוקה של בני ובנות חמישים פלוס. אצלנו זה הרבה יותר נמוך, אני ממליצה שנקבל את היעד הזה, או נבחן אותו, וגם נבחן איך אחרים מגיעים אליו או מנסים להגיע אליו.

כיצד ואיפה מתחילים ב GENDER BUDGETING בעבודה עם תקציב המדינה, שבה מגדר זה חלק מרכזי ולא איזה פינה קטנה שמורה למקלטים לנשים, מקום שאני באה משם ואני האחרונה שתגיד שזה לא חשוב.

קודם כל איסוף נתונים לפי מגדר, זה נשמע נורא לא חשוב, נורא קטן, אני היום לא מסוגלת לנתח את הרפורמה במס הכנסה, בדיוק איך היא תשפיע או השפיעה כבר על נשים וגברים, כי אין נתונים, זה לא שהאנשים באוצר הם רעים, הם מוכנים לתת את הנתונים אבל אין חתכים , ואם עושים את החתכים אז אפשר פעם הבאה שעושים רפורמה לבחון את זה יותר טוב.

מחקרים הבודקים השפעה לפי מגדר, כמובן, זה מה שניסינו לעשות, יש לכם פולדר ופה יש בחינה של תוכנית ויסקונסין הפופולארית לפי מגדר. זה הדבר שהיה צריך לעשות קודם, איך אומרים? אף פעם לא מאוחר.

עוד דבר, זה עושים באירופה, מינוי והכשרת מומחיות במשרדי הממשלה. לא מומחיות שהם החשבית של המשרד וגם תעשי את זה בבקשה, בזמנך הפנוי, ולא תקבלי גם שכר. מומחיות שמקבלות עבור זה תשלום, אתם יודעים, עבודה ללא תשלום זה לא אותו דבר כמו עבודה בתשלום. אם אנחנו רציניים, רציניות, זה צריך להיות תפקיד משולם. הרבה ארצות נפלו כי זה לא היה משולם.

דרישה, דרישה שיכולה לבוא בראש ובראשונה ממשרד האוצר. דרישה ממשרדי ממשלה להיעזר בשיקולים מגדריים. לחשוב מגדרית, זה לא פשוט, אבל אפשר לעשות את זה ואני מוכנה להציע דרכים, לא פה.

דרישה ממשרדי ממשלה לדווח על ההתקדמות בנושא הזה. מינוי צוותי מעקב לאותו נושא. שינויי חקיקה גם חקיקה שקשורה לתקציב מדינה וגם חקיקה אחרת. ואז ובסוף יצירת משולש של שיתוף פעולה, בין חברי כנסת, חברות כנסת, נשות ואנשי אקדמיה וארגוני נשים. הפורום לתקציב הוגן זה לא כל ארגוני הנשים, אבל זה עשרים ושניים ארגוני נשים, שעובדות בדיוק בנושא הזה.

אז אנחנו קודם כל מודות לחבר הכנסת גדעון סער, על זימון הפגישה הזאת ומציעות את עזרתנו בכל עשייה בנושא. תודה רבה ועכשיו ציונה תציע כמה הצעות עוד יותר קונקרטיות.

עכשיו אנחנו נשלב, ראשונה תהיה חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה.

תודה אדוני יושב ראש הוועדה, אני רוצה לברך אותך על זימון הישיבה הזו, ממש יום יומיים לפני היציאה לפגרה, ישיבה בהשתתפות כל הארגונים החשובים העוסקים בנושא, ואני רוצה גם לברך את השר , זה ימים קשים, אנחנו יודעים שהשר היה היום בצפון, יש בעיות קשות וההתייצבות שלך פה היא בהחלט ראויה לציון ואני גם מכירה את הרגישות שלך בתחומים האלה ואני חושבת שזה מאוד חשוב.

אחרי הסקירה הבאמת מרתקת ומעניינת של ברברה סבירסקי, אני רוצה להגיד בהקשר הזה רק משפט אחד. אין ספק שהיום ברור שמדינה שבונה תקציב, חייבת לאמץ שיקולים מגדריים בבניית התקציב.

אני אתמול רפרפתי על החוקים שהונחו על שולחן הכנסת, וראיתי הצעת חוק של חברת הכנסת אמירה דותן, אני מניחה שזה חוק שהוגש לאמירה דותן על ידי הארגונים, חוק שמבקש לקחת בחשבון שיקולים מגדריים בבניית תקציב. אני חושבת שאין דבר חזק יותר מאשר להכניס את כל אותם פרמטרים שברברה ציינה בחקיקה מעבר לפעולה המשולבת של מומחיות בתחום שתעבודנה מול משרדי הממשלה בעניין הכנסת שיקולים מגדריים.

במאמר מוסגר, אולי לא מוסגר, ברברה נגעה בזה במשפט ורבע, אני רוצה להגיד שהגיע הזמן, אני מדברת רק מהיבט מגדרי, הגיע הזמן לחשוב על ביטול תוכנית ויסקונסין, זו תוכנית שהיא רעה לנשים, פוגעת בנשים, אין לי דרך אחרת להגדיר אותה.

עוד שני דברים ממש בקצרה על קצה המזלג ודווקא עכשיו לדברים פרטניים, לא בנקודות הרוחב, ממש שני נושאים שאני מודה שקרובים לליבי, הכול קרוב לליבי, אבל אלה שני דברים שהם בוערים בעיני. אחד זה הנושא של נשים מוכות, ברברה הזכירה את זה.

אנחנו יודעים אדוני השר שנשים שנמצאות במקלט לנשים מוכות, נמצאות כאן המומחיות רות רזניק ואחרים, ורוצות לצאת לחיים חדשים, לא עושות את זה פעמים רבות כי אין בידן תקציב להתחיל חיים חדשים לדברים הבסיסיים ביותר, של לקנות סכום, מגבות, סדינים, הדברים האלה ואז הן חוזרות למעגל האלימות.

מה זאת אומרת, סליחה, אני רוצה להבין.

הכסף הבסיסי ביותר, הכסף הבסיסי שמאפשר להם כשהן שוכרות דירה, להתחיל חיים חדשים, הכסף הבסיסי.

לתקופה מסוימת,

אנחנו רוצות שהן לא תחזורנה למעגל האלימות, אנחנו רוצות שהן תהיינה עצמאיות ותעבורנה לדירות מעבר.

אני בזמנו העברתי חוק שמאפשר מענק הסתגלות לנשים מוכות, שבאמת מדובר בכבשת הרש.

אם את מדברת על זה, בוא נאמר במונחים ריאליים עכשיו, כמה היית מגדירה את זה לשנה? בואי נדבר עניינית?

רות, כמה את מגדירה לשנה?

שלושה מיליון שקלים, ארבעה מיליון שקלים, בשום פנים ואופן לא יותר.

בשום פנים ואופן לא יותר? אני שואל שאלה רצינית, אומרת חברת הכנסת גלאון, שיש פה דבר שמאוד מעיק עליה, שהיא הגישה הצעת חוק בנושא הזה, שבוטלה בחוק ההסדרים, ושצריך לשקול את זה, ואתם מדברים על כך שזה שלושה, ארבעה מיליון שקל.

אני רוצה לבוא ללשכה לבדוק את זה. אני רוצה לבדוק את זה עניינית, לגופו של עניין ללא שום קשר ל GENDER MAIN STREAMING שברברה דיברה עליו, שהוא חשוב מאוד בפני עצמו.

זו נקודה אחת ונקודה שנייה שוב בקצרה, ואני שמחה להיענות שלך ואני משוכנעת שנענה גם כאן.

ישנם היום שני בתי חולים בארץ, בית חולים וולפסון ובית חולים בני ציון, ישנם מרכזים לנפגעי תקיפה מינית, שמאגדים תחת קורת גג אחת את כל השירותים שנדרשים לאישה שנפגעת, נאנסת, זאת אומרת במקום לעבור דרך חתחתים של שבעה מדורי גיהינום , משטרה, מכון לרפואה משפטית כל הדברים האלה, מרכזים שנותנים פשוט שירות מדהים. המרכזים האלה צריכים לשנה משהו כמו תשע מאות ועשרה אלף שקלים, מיליון שקל בשנה נניח.

רק כדי לסבר את האוזן במחצית הראשונה של 2006 בית חולים וולפסון טיפל בשלוש מאות חמישים נפגעות, זאת אומרת נשים נפגעות, נשים גברים דרך אגב, נפגעים נפגעות נאנסים. הם קיבלו תקציב הפעם של שלוש מאות אלף שקל. אי אפשר לפעול ככה.

אם אתה שואל אותי אדוני, היו צריכים להקים מרכזים כאלה בכל בתי החולים ברחבי הארץ, אבל אני לא קופצת מעל לפופיק, אני רק מבקשת את התייחסותך לכך ששני המרכזים האלה יתוקצבו ויוכלו להמשיך לפעול. תודה רבה, תודה רבה אדוני.

על ידי מי מתוקצבים השלוש מאות?

על ידי משרד הבריאות, אבל זה ייעודי, זה הריב בין המשרדים.

ציונה, אני רוצה שתדברי, אבל תדברי באופן שונה ממה שתכננת בשני מובנים, אחד, יותר מצומצם בהרבה, כי אחרת אנחנו נהיה במצב שאף אחד לא יצליח לדבר בפני השר. שתיים, אני מבקש שתייחסי, אני יודע שבין הארגונים הדבר שנוי במחלוקת, אבל כאן יש הסכמה רחבה בנושא של הכרה בהוצאות טיפול, שהיה גם אמור להיות לפי סיכום בעבר, גם הוגשו הצעות חוק, גם הגשתי עם רוחמה, אבל גם הרבה כנסת אחרים, אני רואה כמעט כל שבוע. אבל גם היה לפי דעתי פיילוט שלא יושם בעניין הזה, ולהציג את הנושא גם במובן הכלכלי, זאת אומרת המשמעויות, כי אני יודע שלמשל שר האוצר נאמן בשעתו מאוד האמין שזה דבר שיכול לתת דחיפה למשק, זאת אומרת זה לא רק לאותן נשים, אלא בסופו של דבר זה נותן את הדחיפה למשק.

גם ראש הוועדה מאמין בזה, לא?

אני מאוד מאמין בזה, אני גם הגשתי הצעת חוק, אבל פשוט אנחנו חייבים כדי שיוכלו לדבר עוד, אנחנו גם נמשיך אחרי זה את הדיון, אז את הדברים החשובים ביותר.

תודה רבה יושב ראש הוועדה, אני מודה באופן אישי גם למזכיר הממשלה, וכמובן ובמיוחד לשר האוצר על זמנך שאתה מקדיש כאן היום.

אני אמשיך את הדברים של ברברה, על אף ההפסקה של חברת הכנסת גלאון באמצע ואני אגיד מה אנחנו, חברות הפורום היום, באות ומבקשות משר האוצר, על מנת ליישם את הנושא של תקציב הוגן.

ארבעה דברים קצרים ובעיני גם קלים ליישום. הדבר הראשון – מינוי מומחיות לתקציב מגדרי במשרדי הממשלה ומיד אני אפרט. דבר שני, הענקת כלים למשרדי הממשלה להטמעת הנושא של תקציב הוגן. דבר שלישי, דיון בשיקולי מגדר במסגרת ישיבות הכנסת, ובועדות השונות של הכנסת. וכמובן לבסוף מנגנון של בקרה על כל אלו ואני אפרט.

הדבר הראשון שאני מבקשת לדבר עליו זה המינוי של המומחיות בשכר שהוא כל כך חשוב לנו. אני היום רוצה להיות לשר האוצר להיות המשרד התקדימי והראשון שימנה מומחית לצידו של השר, בנושא תקציב מגדרי. זאת אומרת אותה אישה כלכלנית מומחית, שתהיה יועצת אישית של השר, מומחית, לביקורת מגדרית בתוך המשרד.

כמובן שהשאיפה שלנו זה להגיע לכל משרדי הממשלה ושתהיה מומחית כזו בכל משרד ממשלתי, אני מציעה פיילוט של שתיים שלוש מומחיות כאלה וכמובן מכיוון ששר יושב כאן היום, אני פונה אליו באופן אישי ומבקשת ממנו ופונה אליו כדי למנות אישה כזו.

מה יהיו התפקידים של אותה מומחית במשרד האוצר, מה היא תעשה בעבודת שטח היום יומית? דבר ראשון, כפי שאפשר לראות על השקף – ניתוח השלכות תקציב המשרד על נשים, זאת אומרת כמו שברברה אמרה לנתח את אותם תקציבים, פיקוח על חלוקת התקציב המשרדי, וכמובן הגשת הצעות חלופיות לשר, כגון בניית תקציב מגדרי מתקן, שזה משהו שלמדו במדינות אחרות ואפשר לקחת מהניסיון של מדינות אחרות, של הפורום שלנו ולבנות תקציב כזה.

הדבר השני שאמרתי, זה הטמעת תקציב הוגן במשרדי ממשלה, צריך להתחיל בפעולות הסברה, צריך להתחיל בהרצאות יותר רחבות מההרצאות ומהסקירות שאנחנו עושות כאן היום.ץ צריך להעביר ייעוץ ולתת כלים לפיתוח באותם משרדי ממשלה, כדי להבין את המושג החדש הזה, תקציב הוגן, איך לעבוד עם הדבר הזה, איך לנתח תקציבים, עם משקפיים מגדריות, איך להסתכל על השלכות שונות כלפי נשים וגברים, מכל החלטה תקציבית ואני אתן את הדוגמא הכי קצרה, הכי פשוטה. תחבורה, אף אחד לא חושב שהתחבורה נגועה לנשים, אבל התחבורה הציבורית מגיעה למקומות מסוימים בשעות מסוימות. משפחות שיש להם רק רכב אחד, בדרך כלל האישה היא זו שמוותרת על הנגישות שלה ולא מגיעה למקום העבודה.

אני נותנת שוב את הדוגמא של התחבורה, כי אני חושבת שזה דוגמא מאוד , מאוד חשובה, אני אומרת שמשפחה שיש בה רכב אחד, בדרך כלל מי שמוותרת על מקום אחד, זה האישה. הרכב נלקח על ידי הגבר, הולך למקום עבודה ואם אין תחבורה ציבורית מספקת, האישה היא זו שנשארת בבית.

עכשיו החלטה תקציבית לגבי תחבורה לא לוקחת בחשבון את ההשלכה השונה על נשים לעומת גברים. בוא ניקח דוגמא של מקומות שאין תחבורה ציבורית בכלל, כמו הרבה מאוד כפרים שיש בצפון הארץ. אז משם בכלל ההחלטה התקציבית שלא לעשות תחבורה ציבורית במקומות כאלה, ההשלכה הגדולה והרחבה ביותר, היא כלפי נשים.

אנחנו מציעות גם איזה שהוא מנגנון בקרה על כל הדברים האלה.

מה את מציעה?

אני מציעה שכשמנתחים את התקציב, של משרד התחבורה, ירכיבו משקפיים מגדריות ויגידו – האם ההחלטה הזו תשפיע בצורה שונה על גברים ונשים ויסתכלו ויבדקו. עכשיו צריך כמו שברברה אמרה, ללקט את הנתונים ואחר כך לעשות את הניתוח, כדי להסיק מסקנות לגבי תקציבים, בטח 2007 אבל כמובן לכל השנים הבאות.

אחרי היישום של כל הדברים האלה, אני מציע איזה שהוא מנגנון בקרה, חשוב שיהיה מנגנון בקרה ואני חושבת שצריך להכניס את הנושא הזה לביקורת של מבקר המדינה, שייקח את זה בחשבון ויסקור משרד, משרד, ויראה איפה זה מיושם ואיפה לא מיושם.

עכשיו לבקשתו של יושב ראש הוועדה, אני עוברת לנושא השני שפנית אלינו, אני מסירה את הכובע שלי בתור פורום תקציב הוגן ועכשיו אני בכובע של מנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים, נושא שאני מלווה אותו מזה שש שנים. בסקירה מאוד, מאוד קצרה, אני מקווה של ארבע וחצי דקות מכסימום.

אני אפתח בזה שמדובר במאבק רב שנים, מאבק שאני חושבת שכל פעם בכנסת זה עולה ועולה. בכנסת הקודמת אנחנו הבאנו מטעם השדולה ונעמת הצטרפה אלינו בזמנו, מחקר כלכלי שמוכיח שתהיה תוספת למשק אם יכירו בהוצאות טיפול ילדים. העובדה היא שהוצאות טיפול ילדים מהוות חסם לנשים לצאת למעגל העבודה.

כל השנים הטענה הייתה שמדובר בהצעת חוק אליטיסטית שתשרת רק שניים או שלושה עשירונים עליונים של נשים, כיוון שרק אלה עוברות את מס ההכנסה, בכנסת הקודמת, הנחנו הצעת חוק תקדימית, שתכסה לא את שני העשירונים העליונים, אלא את שמונת העשירונים העליונים, במובן הזה שאם אישה לא עוברת את סף המס, ההטבה תעבור לגבר במשפחה ולכן זה מכסה כל משפחה שלפחות אחד מבני המשפחה עובר את סף המס וכך אנחנו מגיעים למעל שבעה עשירונים בישראל.

זה מחקר שעשיתם?

זה מחקר שעשינו ואני כמובן מאוד אשמח להזמין את החברה הכלכלית ולהציג את המחקר הזה בפני שר האוצר בישיבה נפרדת וארוכה, המצגת אורכת כעשרים וחמש דקות, אבל ככה רק בשביל לסבר את האוזן אתן כמה נתונים על פי בקשתו של יושב ראש הוועדה.

כתוצאה מהמחקר הזה, עשרים וחמש אלף נשים יצאו לעבודה בשנה הראשונה של ההטבה ועוד עשרים וחמש אלף נשים יגדילו את המשרה שלהם ממשרד חלקית למשרה מלאה. מדובר בחמישים אלף נשים בשנה הראשונה של ההטבה.

התוספת השנתית למשק, מוערכת בין שלושה לחמישה מיליארד שקלים. זו התועלת שתהיה למשק וכמובן כמה זה יעלה לנו? אם אנחנו מדברות ומדברים על הטבת מס, בגובה שש מאות שקל, הטבת מס לאישה שיש לה ילדים מתחת לגיל שש וזה היה משהו מדגמי כדי לתת את הדוגמא, אפשר כמובן להעריך את זה בכל גיל אחר, מדובר בסך של שני מיליארד שקל לקופת המדינה.

זאת אומרת שגם אם אנחנו מסתכלות ומסתכלים מבחינה כלכלית,זה משתלם למדינה להכיר בהוצאות טיפול ילדים. כמובן שיש הרבה מאוד טענות מסביב. אני רוצה להדגיש בפני השר וגם בפני יושב ראש הוועדה, שאני מדברת על הכרה בהוצאות טיפול בילדים, במקביל לכל החלופות האחרות, במקביל לסבסוד מעונות יום.

יש לי בקשה אליך, תעבירי לי את המחקר שעשיתם בנושא הזה, אני רוצה לשבת עם אגף מס הכנסה אצלנו ולבדוק את העניין ויכול להיות שמאוחר יותר נצרף אתכם כדי לראות איך ממקדים את הנושא.

בשמחה רבה, אני אסיים רק בעניין של הפיילוט, בכנסת הקודמת שר האוצר, השר נתניהו, החליט לעשות פיילוט בעניין ולבדוק באמת האם הדבר הזה יכול להיות יעיל בישראל. הוא בחר שתי ערים, הוא בחר את בית שאן וערד, והיה לובי מאוד חזק של ארגוני הנשים, שאלו לא ערים רלבנטיות מבחינת כמות האבטלה, מבחינת סף המס שאנשים עוברים שם.

הפיילוט האחרון שהוצע לפני שהשר עזב את התפקיד, זה פיילוט באשדוד, שהיה נראה לנו שזה פיילוט מצוין, מקום נכון, כמות אנשים נכונה ועשינו בדיקה ראשונית ואנחנו מאוד רוצות לפנות היום לשר לאמץ את הרעיון של פיילוט, אם לא להעביר את הצעת החוק כבר בקדנציה הזו, ולשקול ברצינות גם את העיר אשדוד.

הפיילוט הזה לא בוצע או כן בוצע?

לא בוצע, לא יצא לפועל.

זאת אומרת הייתה הצעה לעשות פיילוט באשדוד והיא לא יצאה לפועל.

זה היה כבר סיכום של שר האוצר בדיוני התקציב של 2005 לפי דעתי, שלא בוצע.

היה לנו יו"ר ועדת כספים, זה נכון, היה יו"ר ועדת כספים שנהיה שר אוצר, זאת ההזדמנות היה יו"ר סיעה שעכשיו הוא יו"ר וועדה.

אני מבקשת רק לסיים בפנייה, הפיילוט הזה מוערך במאתיים אלף שקלים לכל מגזר, זאת אומרת זאת הייתה פריסה מאוד מסובכת, אשדוד לא מתוקצב, זה היה מתוקצב לערד ובית שאן, על ידי משרד האוצר. והיה מדובר במאתיים אלף שקלים לעיר לשנה.

אני מציע שנבדוק את העניין.

אני באמת מודה מאוד ומבקשת את תמיכת השר בנושא הזה.

תודה רבה ציונה, אני רוצה בהערת ביניים, אם אנחנו יכולים לעשות דבר אחד שהוא מהפיכה, הוא לא תוספת תקציבית, זה הדבר הזה, כי הוא בעיני דבר מבני, שהרבה מאוד משפחות בישראל הרגישו אותו.

אני כרגע רוחמה, את הדוברת הבאה, חברת הכנסת רוחמה אברהם ואחריה חברת הכנסת נדיה חילו, כי שתיכן צריכות לצאת, אחת לרביזיה, ואחת לנהל וועדה.

אלף תודה לך אדוני שר האוצר, שמצאת את הדקות המעטות הללו בתקופה שהיא מאוד קשה למדינה שלנו ואני רוצה לאחל בבוקר הזה, שמי ייתן ובאמת נתבשר שהלחימה בצפון הולכת ומסתיימת.

מלבד העובדה אני רוצה להמשיך את הנושא של הוצאות מטפלות. יושב ראש הוועדה ואנוכי הגשנו הצעת חוק בעניין הזה. כשאתה מסתכל על העלות, אין ספק שהיום כשאנחנו קוראים גם בעיתונים, אז התוצאות של המלחמה שנאמדות ביחס של חמישה שישה מיליארד שקלים, שפחות או יותר יוטלו על תקציב 2007 ואם חשבנו על קיצץ בתקציב הביטחון, אני לא רואה כיצד אנחנו מקצצים, השאלה מאיפה יבואו המקורות.

אבל כשאני מסתכלת על התוכנית עצמה ואני מאמינה שכשהיא תוצג הלכה למעשה ונשמח כמובן אם תקרא ותשתף אותנו בישיבה ובאותה הצגה, חבר הכנסת סער ואני, אני מאמינה שאתה תזמין, בסופו של דבר גם כשהעלות של הפרויקט הזה נמדדת בשני מיליארד שקלים, שלה מה התועלת שזה נותן לנו. אין לי צל של זפק שהעלות היא נותנת תשואה מיידית, זה בהיבט הזה. עלות נוספת שנותנת תשואה מיידית, זה כל מה שקשור ואדוני יודע, כמי שנתן לי בזמנו כשהייתי חברה בועדת הכספים ואתה היית עדיין יושב ראש הוועדה, לעסוק בכל מה שקשור למגזר העסקים הקטנים והבינוניים.

אין צל של ספק ששני משרדים שהם מאוד חשובים, בהיבט הזה של משרד האוצר אל מול משרדי הממשלה, לא עושה כרגע חתך רוחבי, אבל שני משרדים שהתשואה תהיה מיידית, אחד זה רשות למעמד האישה, לעניות דעתי אם אני מסתכלת ועשיתי בדיקה קצרצרה מה קרה בשש השנים האחרונות, הרשות הוקמה בסביבות תשעים ושבע תשעים ושמונה, ואני יכולה לומר שבשנים האחרונות משנת 2001, ישנה פחות או יותר, היה בשנת 2001 שני מיליון שקלים תקציב הרשות, אחר כך הייתה ירידה ובשנה האחרונה בשנת 2006 התקציב הכולל עמד על שישה מיליון שקלים שלוש מאות, שזה כסף קטן.

אבל מה זה נתן? זה נתן יותר אפשרות להעצמת נשים, נתן יותר אפשרות לתת את הכוח לנשים להתקדם ולהבין שגם הן יכולות אם הן רוצות.

אני סבורה שגם כרגע תקציב הרשות עומד על כשלושה וחצי מיליון שקלים, ואני יודעת על פחות או יותר תוכנית עבודה שנאמדת בכתשעה מיליון שקלים, אז כדי להיות פרקטית אדוני השר, אני חושבת שזה המקום להעלות את זה, לקראת תקציב 2007, לקראת הבאת התקציב לממשלה בסביבות חודש אוגוסט. אני שמחה שגם אתה פה, אדוני מזכיר הממשלה כי אתה נותן את הגיבוי, אבל אני סבורה שאם כולנו כאן, כל חברי הכנסת, נבוא ונאמר ששנת 2007 לא יכולה לעמוד על תקציב של שישה מיליון שקלים, אלא בואו נלך לקראת עשרה מיליון שקלים, זה יעשה הרבה מאוד. התשואה כאשר אני חושבת ש 52% אחוזים במדינת ישראל הם נשים, אז זה יכול לתת הרבה מאוד.

דבר נוסף שאני רוצה לגעת בו, זה משרד התמ"ת. כל מה שקשור לעסקים קטנים, מת"י. אם לא הימים הטרופים האלה, הפגישה התבטלה לצערי הרב היו נפילות רבות גם בכרמיאל. אבל ישנה תוכנית שאני מגבשת ופה אני אצטרך גם את העזרה של משרד האוצר דרך ה מת"י במשרד התמ"ת ולמה אני מתכוונת.

אני חושבת שלגבי כל הסקטור של האימהות החד הוריות, שמצד אחד אני לא מדברת על ההוצאות של המטפלת אני מדברת על יכולת התפקוד שלהם היום יומית. אם אנחנו בטיפול מסיבי של משרד האוצר, עם הענקת תקציבית למט"י וחיפוש קרן כזו או אחרת כמו שעשינו את קרן תבור, שאגב היא עושה הרבה מאוד למען המשק וכדי לסבר את האוזן הקרן הזאת עובדת בערך כשנה וחצי, ואני מוכרחה לומר שמאז שהיא עובדת וזה במסגרת הלוואות שהמדינה נותנת, אנחנו הצלחנו לשמר כשלוש עשרה אלף מקומות עבודה וייצרנו כחמשת אלפים מקומות עבודה חדשים וזה במסגרת הלוואות.

כשאני מדברת על הסקטור העסקי של נשים, הרי אנחנו מדברים על פתיחת עסקים בבתים, שההלוואות שהן צריכות הן מועטות, לסדר של עסק בינוני.

לכן מה שאני סברתי שצריך לעשות, אני בימים הקרובים מקווה שאני אצליח לקיים את הפגישה הזו, זה פגישה עם יושב ראש השלטון המקומי. אני מנסה לבנות איזה שהיא עסקת חבילה, שכל אחד מהמשרדים, כולל ראשי הרשויות, שאנחנו נצא בתוכנית לערים, נבוא ונעשה תוכנית מגדרית עם ראשי הרשויות. הרי כל ראש רשות שיגרום לכך ביחד איתנו, ביחד עם הכנסת, ביחד עם הממשלה, שיגרום לכך שאישה תצא לעבודה, או שהיא תפתח עסק, מה זה יעשה? אותה אישה תוכל לשלם ארנונה , היא תגדיל את מעגל ההכנסות באופן כולל, גם לעירייה וגם למדינה.

אני חושבת שזה גם פה בהיבט של תקציב שהוא לא כל כך גדול, התשואה תהיה הרבה מעבר למה שאנחנו חושבים.

זה משתלב עם כל העניין של הוצאת נשים למעגל העבודה.

נקודה נוספת ואני אתייחס אליה בקצרה, אני סבורה שכרגע, גם כמי שהייתה במשרד הפנים ונגעתי בכל מה שקשור, תופעת האבטלה במדינה. אתה יכול לחוש שבפריפריה, ברשויות הערביות, יש שם כמעט מאה אחוז אבטלה. משום ששם הנשים עדיין לא מעזות לצאת לעבודה ואני חושבת שאם אנחנו נחשוב על איזה שהיא תוכנית להוצאת נשים מהמגזר הערבי לעבודה, אנחנו נוכל גם כן להשוות את הפערים בפריפריה של אותן נשים. אותן נשים יוכלו גם לתחזק את עצמן, גם לתחזק את הבית גם לתחזק את הסביבה החינוכית וזה נותן גם כן איזה שהוא אפקט מיידי. אני אשמח שנחשוב על זה יחד מרית.

מעבר לעובדה הזו, ששוב אני מודה לך אדוני היושב ראש, אני חושבת שזו אחת מן הישיבות החשובות, אני מצטטת פה את זהבה שכתבה פתק ותרשי לי לצטט אותך אבל אני אוסיף על זה. אני לא אומר שזו אחת מהישיבות החשובות, אני רוצה לומר לך אדוני שר האוצר, כמי שמכירה אותך אני בטוחה שזו גם תהיה אחת מהישיבות הפרקטיות.

תודה רוחמה, מזכיר הממשלה ואחריו גברת נעמה נגר, ואחריה מרינה סולודקין, כולם ידברו, אני לא יכול להבטיח שכולם ידברו כשהשר עדיין יהיה כאן, אבל אחד מיועציו יישאר.

בוקר טוב, אני קודם כל רוצה באמת גם כן בתחום, כל פעם שאני מוזמן ל ישיבות של ועדות הכנסת, אני מתרשם מחדש על עוד איזה תחום שאנחנו לא מספיק בקיאים בו בממשלה, אני אומר את זה בגילוי.

הזמינה אותי בעבר חברת הכנסת גלאון לוועדה פרלמנטארית, ועדת החקירה הפרלמנטארית בתחום הסחר בנשים, ואני שמח באמת ומודה כל פעם שאנחנו מוזמנים, גם בימים המטורפים האלה, לישיבות כאלה, זה מבחינתי ישיבה מאוד, מאוד חשובה, בוודאי לפני קביעת התקציב.

יש הרבה המלצות אופרטיביות בהקשר של איך לבנות את הנושא הזה של GENDER BUDGETING , אני חושב שיש כלי מרכזי שכבר קיים ה יום, שאני מאוד, מאוד מקווה שמרית דנון, שאני מברך אותה קודם כל על המינוי שלה, אני משוחד לחלוטין, אבל אני משוכנע שהיא תעשה נפלאות בתחום הזה והרבה בהצלחה. הרשות לקידום מעמד האישה היא בדיוק אותו גוף שציונה דיברה עליו, מומחיות ומומחיות בתחום ה GENDER BUDGETING . זאת אומרת יש לנו גוף שקיים, אני לא אומר שיש לה כרגע את המומחיות. אני אומר שהרשות לקידום מעמד האישה, שב CAPACITY שלה יועצת ראש הממשלה למעמד האישה, צריכה ליצור ואני משוכנע שזה יהיה חלק מתוכנית העבודה, בהיכרותי את המערכות שעובדות במשרד ראש הממשלה, ליצור במשרד ראש הממשלה, בתוך הרשות לקידום מעמד האישה, את אותה אישה מומחית או שתיים, שיוכלו לאסוף את נתוני המחקר. ברברה סבירסקי, אם לא נותנים במשרד האוצר, צריך לקחת וזה רק עניין של להעביר.

אז אנחנו צריכים להגדיל מעשרה מיליון שקלים ליותר את התקציב.

מבחינתי הממשלה, בשלוש ומשהו שנים שאני בתפקיד, הממשלה שקופה לחלוטין, גם בנושא הצעות להחלטה, גם בנושא ההחלטות, גם בנושא קביעת התקציב. אנחנו עוברים כרגע רפורמה באיך שאנחנו בונים את התקציב, התקציב לא נבנה כבר במצב שמנחיתים תקציב באיזה שהוא יומיים לפני, עדיין אנחנו לא עושים את התקציב בצורה הכי טובה כפי שראוי אבל אנחנו משתפרים.

אני חושב שנכון לבנות בתוך הרשות לקידום מעמד האישה, זה עניין פנימי שלנו, את המומחיות הזאת כמובן שצריך להביא מתחום האקדמיה מתחום הכלכלה, ומי שתעבוד לצידה של היועצת של ראש הממשלה.

אני חושב שיתר ההמלצות הן המלצות חשובות, אני לא בטוח שצריך חקיקה, אני לא יודע איך אפשר לקבוע בחקיקה מה הם פרמטרים שהם מדידים, אבל אני כרגע עוזב את הנקודה הזאת, זה דבר שאני לא מספיק בקיא בו, אני לא רוצה לחרוץ פה את העמדה של הממשלה בעניין הזה.

לגבי תקציב הפעולות של הרשות למעמד האישה בשנים האחרונות, לגבי מה שרוחמה אמרה. אני מסתכל על הפירוט ואני לא רוצה לטפוח על השכם, יש לנו עוד הרבה מה לעשות. התקציב משנת 2001 ירד בגלל המצב, בגלל המיתון עד 2004 וב2004 הוא היה מיליון שקל, שזה באמת תקציב, שסליחה שאני אומר, אבל הוא מבייש, אבל ב2005 יש קפיצה אדירה לחמישה מיליון וחצי בערך, ב 2006 יש קפיצה נוספת ל 6.2 מיליון, אני לא חושב שזה מספיק, אבל יש פה רף עלייה, הרף עלייה מתבטא בזה שהרשות למעמד האישה גם קיבלה ויש לזה גם כן חשיבות מבחינת המעמד של הרשות למעמד האישה, שודרג המעמד של מנהלת הרשות, מיועצת לתפקיד של מנכ"ל. יש לזה הכרה בחשיבות, אני לא אומר שזה חשוב מבחינת השכר, אני אומר יש לזה חשיבות ככה, לפחות ראש הממשלה אריאל שרון ראה את זה. ברגע שהוא שדרג את מעמד היועצת הוא שדרג את מעמד הרשות.

אני יודע שכאשר ראש הממשלה אהוד אולמרט, הודיע בממשלה על המינוי של מרית, הוא אמר שזה נושא שיעמוד מבחינתו בסדר עדיפות מאוד, מאוד גבוה, הוא אמר את הדברים בישיבת ממשלה וזה מחייב, לא סתם אנחנו יורים באוויר. לכן אנחנו נמצאים בסדר הנכון.

להגיד שאני מאושר היום מהתקציב הזה? אני לא מאושר, אבל מבחינת איזה שהוא רף עלייה שהוא ניכר יש רף עלייה שהוא ניכר, וצריך להמשיך אותו, תודה על ההזמנה.

תודה ישראל מימון, תודה שהגעת, נעמה נגר מהפורום לתקציב הוגן, ממש בתמצית בנושא אשראי לעסקים קטנים.

אני רוצה להודות לחבר הכנסת גדעון סער על כל הטרחה וההשקעה בכינוס הישיבה הזאת וגם את כבוד שר האוצר, שמכבד אותנו בנוכחותו.

כפי שאני אמרתי לגדעון סער, אני חושבת שהישיבה הזאת באמת יכולה להרים את כל נושא הנשים מדרגה אחת קדימה. כיוון שגם הוועדה הזו וגם חברות וחברי הכנסת בכלל, יפסיקו להתעסק בנשים רק מנקודת מבט של קורבן ונזקקות, לא רק מקלטים, לא רק מעונות, עם כל החשיבות שבדבר, אלה נשים ככוח , ככוח מניע בכלכלה, ואני מודה לרוחמה אברהם, אבל אני חייבת לתקן במילה אחת, כשאנחנו מדברות על עידוד נשים לתעסוקה, אנחנו מדברות על עידוד יציאת נשים לעבודה, נשים כבר עובדות, כל יום, גם בבית , וזה מה שברברה סבירסקי אמרה, נשים מהוות כבר כוח בכלכלה, רק כוח שקוף לא מתוגמל, שמנוצל כבר, והרבה פעמים מנוצל יתר על המידה.

הקישור אני חושבת, שצריך לדעת את הדברים שברברה וציונה אמרו, והדברים שאמרה רוחמה אברהם, כאשר מדברים בניידות ללא התחשבות בצרכי מגדר, כאשר מדברים בעסקים קטנים, כל הדברים האלה ביחד, טיפול בילדים או מעונות יום או כל דרך אחרת, לא נוכל באמת להבין מה מכלול החסמים שמפריעים לנשים היום מלצאת לתעסוקה, בין אם בעסקים קטנים ובינוניים ובין אם בשכירות.

אני רק כדי לסבר את האוזן בכמה דוגמאות. תבור מת"י שאת הזכרת, קרן נהדרת, שבאה באמת לענות על מצוקה, בהלוואות, מצד שני מוסר התשלומים של נשים בכל העולם, מוסר החזרת הלוואות, גבוה יותר. הם גם צריכות הרבה יותר העצמה, ליווי לטווח ארוך, כדי לעמוד במצבים של תחרות בשוק. כמובן שצריך להתחשב במצבים של הגיל, המצב המשפחתי שלהם, לנשים חד הוריות, לא יתכן להביא אותם לתוכניות הכשרה שלא ייקחו בחשבון את הצורך שלהם לטפל בילדים.

לכן התוכנית הזאת שאנחנו מדברות עליה, ה GENDER MAIN STREAMING שיקולי התקציב, שיקולי המגדר, כאשר באים לקבוע מדיניות בתקציב, צריכים לקחת את הכול ביחד. לא נצליח להוציא נשים מג'לג'וליה לתעסוקה, אם קו תחנת הרכבת שיוצא מכפר סבא לתל אביב דרך ראש העין, לא עובר שם, לשם הדגמה.

זה בקצרה ואני באמת מאוד מודה לכם ומצפה לשיתוף פעולה של כלל חברות הכנסת.

תודה נעמה, חברת הכנסת מרינה סולודקין ואחריה מנהלת הרשות.

קודם כל תודה לשר האוצר, שבימים מטורפים האלה מצא זמן ורצון לשמוע מה הבעיות של הסקטור הנשי במדינת ישראל.

אני אגיד לכם בהתעניינות רבה אני שמעתי את הדיווח של ברברה סבירסקי, על AGENDA MAIN STREAMING, אבל יש לי הסתייגויות לזה. למה? בגלל שאנחנו כל הזמן חושבים במונחים של מערב, חברה, אנחנו לא מערב, אנחנו יפן זה לא מערב, וזה בסדר. כשברברה, את מדברת על אוסטרליה ועל שבדיה, אנחנו בתנאים אחרים לגמרי. אוסטרליה, ניו זילנד היו ראשונים בכל העולם, שנתנו לנשים זכות הצבעה. אני כתבתי על זה תזה. תנאים לגמרי אחרים, אני לא מדברת על אקלים ועל מלחמות.

מה לעשות כאן ועכשיו בנושא של נשים, שוויון והשפעה, אני חושבת שכמו שיש לנו מפלגת מרכז, מפלגת שלטון, אנחנו צריכים גם לקחת את השיטות גם של הקפיטליזם החופשי וגם של סוציאליזם. כשאנחנו מדברים הוצאות מטפלות , נכון מאוד, אבל גם יום לימודים ארוך, בכל מדינה ובכל מקום.

כשרוחמה דיברה ובצדק על גזענות הנשים, ועל קרן תבור, רוחמה, קרן תבור זה לא מספיק, הוא לא יודע איך להבדיל בין יזם והקפיטליסט המוצלח, והוא לא רואה נשים.

אני אמרתי בדבריי שצריך להקים קרן מיוחדת לנשים.

כן, כמו שאנחנו דיברנו, ויסקונסין, זה אסון לנשים מבוגרות, מהאסון אנחנו צריכים לעשות הזדמנות לנשים אחרי גיל ארבעים וחמש ולתת להן את הכלים כדי לעבוד. אבל ממש כלים ולא להפוך את הנשים שהיו כלכלניות ומהנדסות, למנקות כמו שעושים עכשיו.

אמהות חד הוריות, בשנים קודמות ובקדנציה קודמת, פגעו אנושות במצב של משפחות חד הוריות. בטח כשאנחנו לא צריכים לעודד רק את הקצבאות, זה לא נכון, אבל לתת סיוע ועזרה בצורה אחרת. אולי סיוע לדיור לאמהות אלה, בגלל שהבעיות שלהן, אנחנו בקדנציה חדשה שלושה חודשים, אבל לא הצלחנו לעזור להן בצורה שצריכים.

גם עניין של פנסיה, אנחנו יודעים שהשר בזמן שהיה יושב ראש ועדת הכספים, יזם כמה חוקים, אנחנו צריכים לחשוב על סידורים לפנסיות לנשים ולחשוב בצורה רצינית. תודה רבה.

חברת הכנסת מרינה סולודקין, כל מה שאמרת זה בסדר, אבל אין סתירה בין מה שאמרה ברברה סבירסקי למה שאמרה –

מה שאני אומרת, אנחנו משרתים בצבא, אל תדבר איתי על GENDER MAIN STREAMING , אנחנו אחרי GENDER,

אנחנו גם וגם.

נשים ישראליות הן, אתם יודעים אנחנו בחזית של אנושות, וכשמדברים כל הזמן מסתכלים אחורה לשבדיה, שיושבים בשקט.

מה רע בשבדיה?

תודה רבה חברת הכנסת מרינה סולודקין, מנהלת הרשות, בבקשה.

אני קודם רוצה בהערת ביניים להתנצל, יש כאן הרבה ארגונים, הרבה חברות כנסת, היום בבוקר הודיעו לי שהשר לא יכול להיות איתנו לאורך הישיבה, אני מתנצל, אני צריך לנהל את זה בתנאים האלה ואנחנו נמשיך גם את הישיבה עד שעה אחת עשרה, השר יתייחס אחרי מרית דנון, נפרד ממנו, נמשיך את הישיבה, אני ביקשתי שיישאר גם אחד מיועצי השר איתנו בזמן הזה. אני מודה לו שבא, אני יודע שגם בימים האלה יש אילוצים ואני מודה לך שבכל זאת הגעת.

אני אדבר בקיצור ואני מתחברת לדברים של חברת הכנסת רוחמה אברהם. אני רוצה להזכיר פה שהרשות הוקמה בשנת 1998, אנחנו כבר שמונה שנים אחרי הקמת הרשות והיא הוקמה על פי חוק שמגדיר אחד לאחד את התפקידים ואת היעדים, ממש בפרטי פרטים.

אני רוצה להגיד פה משהו לא נעים, אני שבועיים בתפקיד ויש לי תחושה לא נעימה שאנחנו עדיין בתחילת הדרך, שהרשות עדיין בשלב של הקמה. אנחנו יכולים פה לדבר על רעיונות מאוד גבוהים, יועצת כלכלית, כל מיני דברים אחרים שמטילים על הרשות. אין היום ברשות כוח אדם מספיק מקצועי לדברים האלה.

אני אגיד משהו יותר בוטה, אם יש חוק כזה והוקמה רשות ממלכתית על פי החלטת ממשלה, בשטח הדברים לא יכולים להיות מיושמים, מבחינתי זה עלה תאנה, הרגעת מצפון של מישהו, שעשה וי על הנושא ונרגע.

הרשות היום לא יכולה לתת מענה עם תקציבים כל כך נמוכים, עם כוח אדם לא מקצועי. כוח אדם לא מקצועי זה כסף, איך זה יכול להיות שבמדינת ישראל היום, במאה העשרים ואחת, אחרי שמונה שנים שהרשות קיימת, אין עדיין מרכז מידע לאומי, בנושא של מעמד האישה. אישה שרוצה היום לקבל אינפורמציה בסיסית, לפי השכל הישר שלי, הכתובת הראשונה שהיא תפנה אליה, תהיה הרשות.

סליחה שאני מתפרצת, זה הוצע לרשות.

הדברים האלה יכול להיות שהיה רצון טוב, אבל הדברים האלה מיד מתרגמים לכסף. כוח האדם שנמצא היום ברשות, מבחינתי, כאילו אתמול הרשות הוקמה. אין כוח אדם מספיק מקצועי, הוא מאוד מצומצם, מאוד, מאוד קטן מבחינת הכמות ומבחינת ההתמקצעות שלו, אין כוח אדם מקצועי, אני מבקשת לשים לב בדבר הזה בתקציב.

אנחנו כל שנה מגישים בסיס תקציב, ואחר כך יש תוספות שמתחברות, אם אפשר היה להכניס את התוספות האלה לבסיס התקציב, זה מאוד יעזור.

תודה מרית, אדוני השר.

תודה למרית, אני ראשית רוצה להודות לכם על ההזמנה, ואני חושב שחשוב מאוד לבוא ולהיות פה היום, אני חושב שזאת לא צריכה להיות הפעם האחרונה אדוני היושב ראש, שאני מגיע לישיבה הזאת .אני אשמח גם לבוא בעתיד, משום שאני חושב שכל נושא הנשים במדינת ישראל, הוא אומנם זכה לטיפול בשנים האחרונות, אבל אני לא בטוח שלטיפול מספיק.

חסר לי רק פה קצת לראות גם נשים ערביות.

על זה רציתי לדבר.

אז אני אדבר על זה, כי אני חושב א' שיש להם בעיות מיוחדות וייחודיות. כשאתם מדברים פה, אני לא זוכרת מי אמרה, להוציא את נשות ג'לג'וליה לתעסוקה וכו', אני לא בטוח שנשות ג'לג'וליה לא רוצות שנעשה תעסוקה בכפר שלהם נניח, זה דבר אחד. צריך לראות באמת כל דבר לכוון לגופו של עניין.

הדבר השני אני רוצה לומר, אני הייתי בסיור ביישובי הבדווים בדרום, והדבר שהכי התפעלתי ממנו, זה האישה הבדווית. אני חושב שאם אפשר לעשות שינוי דרמטי בחברה הבדווית, זה על ידי האישה הבדווית, זה פשוט היה דבר מדהים. איזה מנהיגות, איזה רצינות, איזה בהירות, זה היה פשוט רבותיי, דבר שאני לא ציפיתי לו.

אני מבקש להתייחס לכמה מעגלים. ראשית ברברה דיברה על ה GENDER MAIN STREAMING , אני חושב שאם רוצים לדבר על דבר רציני וחשוב זה ה MAIN STREAMING
קודם כל, למה? כי אם אתה יודע מה התוכנית האסטרטגית שלך, ולאן אתה רוצה לשאוף ולמה אתה רוצה להגיע, וזה לא קורה בשנה אחת, לא נשלה את עצמנו וישנם סדרי עדיפויות, אני חושב שזה הדבר החשוב ביותר.

אני הייתי מציע שנרכז, אדוני היושב ראש, גם איזה צוות משותף, גם של הוועדה, ארגוני הנשים, כל מי שקשור, וגם שלנו, כדי ללכת קודם כל ב MAIN STREAM ולראות מה אנחנו שואפים להגיע. אז אתה קוצץ תחנות אחורה, בעוד שנתיים אני רוצה להגיע לזה, בעוד שלוש שנים לזה, בעוד שנה לזה, אבל אתה יודע שיש לך תחנות ביניים ואתה מגיע למישהו.

אם אתה עובד כל הזמן בנושא של לשלוף, זה בסדר, זה משפר, אבל זה לא המהות של העניין. אז אם באמת זה כל כך חשוב, ואם הנושא של האישה הוא כל כך חשוב בכל ההיבטים, אני לא רוצה להיכנס להיבט כזה או אחר, אני רק אומר לכם, אני גם כחבר כנסת, מאוד, איך אמרה את זה חברת הכנסת גלאון וגם חברת הכנסת רוחמה אברהם, אני מאוד הייתי ער לנושא הזה ועליתי לא פעם לדבר בנושא הזה.

אני אומר לכם, לכל אחד יש איזה שהוא דבר שזכור לו, אני נוסע יום אחד באוטו ואני שומע על איש מסוים שהיה במס הכנסה ולא הסתדר עם מס הכנסה. הוא אומר עכשיו אני אחזור הביתה ואכה את אשתי מכות רצח, אולי אז יתייחסו אלי.

כשאני שמעתי את זה אמרתי אלוהים אדירים, איפה אנחנו חיים, זה לא מבחינת אותו אדם, המנטאליות, המחשבה בכלל, מה זה הדבר הזה? מי אתה בכלל?

זה כל כך קומם וזה כל כך מקומם הדברים האלה ואני בטוח שזה סימפטום להרבה מאוד דברים אחרים. חברת הכנסת זהבה גלאון דיברה על הנושא של שכר ונשים, וחברת הכנסת רוחמה אברהם דיברה על נושא של נשים עובדות. בואו נרכז את הדברים האלה, בואו נשים אותם לא כרעיונות שנזרקים מכל מיני כיוונים, אלא נשים אותם באמת באיזה שהוא סדר חשיבה ובאיזה שהוא סדר עדיפויות, כדי שנוכל להתחיל לקצוץ את הבעיות ולראות לשפר את הדברים.

אבל מה, יש דבר נוסף, יש דברים שהם דברים קטנים, שבאמת אתה אומר זה דברי יום, יום, עד שנגיע ועד שנעשה את האסטרטגיה ועד שזה, בוא ננסה לפתור כמה בעיות קטנות, שאני שמעתי אותם נדהמתי. דיברתם פה על תשע מאות אלף שקל, בנושא של מרכז עשייה. סליחה שאני אומר לכן, אני לא מותח ביקורת חס וחלילה ואני מבקש אל תוציא את זה החוצה כעיתונאי, מתוך תקציב של עשרות מיליארדים, אי אפשר לקחת תשע מאות אלף שקל ולהקציב? אני לא מבין את זה.

צריך לטפל בנושא ונטל בנושא, חברת הכנסת גלאון דיברה על הנושא של סכום כזה, שקובי הבר רשם, בסדר, נדבר על הדברים האלה. אבל אני אומר לכם אני מוכן לטפל גם בבעיות הקטנות וגם בבעיות המרכזיות. ואני חושב שמה שציונה קניג יאיר אמרה, אני מציג לבדוק את הנושא , יכולתי להיות מאוד פופוליסטי ולומר – בואו ניקח במשרד האוצר אישה שתעשה את הדברים האלה והאלה, אני מציע שנעשה את זה רק אחרי חשיבה. משום שיכול להיות שדבר כזה צריך להושיב שניים אצל מרית דנון שיעשו את העבודה ויהיו בקשר עם האוצר, יכול להיות שצריך לתרום את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לעמוד בראש צוות מנכ"לים כדי לעשות את הדבר.

זאת אומרת לא הייתי מציע לעשות דברים נמהרים, אלא דברים מאוד יסודיים בנושא הזה.

נשמח לעשות צוות חשיבה.

בהחלט, אמרתי, על צוות חשיבה כבר דיברתי. לכן אני אומר בואו נרכז את הדברים, אני לא רוצה להרחיב למרות שאני יכול הרבה לדבר מרית דנון נכנה עכשיו לעבודה. אני אלף מכיר ומוקיר את הניסיון של מרית בכלל וגם את הנושא הזה שהוא בוער באש כעצמותיה כבר הרבה זמן ואני יודע את זה, ואני מכיר גם את יחסו של ראש הממשלה לעניין.

לכן אני חושב, שכמו שאמיר פרץ בזמנו קרא להסתדרות, הסתדרות החדשה, תקראי לזה עכשיו הרשות החדשה, זה בסדר, אבל בואו נתחיל באמת מאיזה שהוא דבר יותר נורמאלי יותר יסודי, עם עבודת צוות שכוללת מגוון משרדים, עם יעדים מוגדרים, ואז נדע שאנחנו נגיע לדרך שאנחנו רוצים להגיע.

לגבי הנושא של ההזמנה, אתם הצעתם הצעה, בוודאי שאני לא אהיה קטנוני, דבר נוסף אדוני היושב ראש, שהייתי רוצה לומר, אני מכיר את הנושא הזה של הצעות חוק ועד כמה הן חשובות לחברי כנסת, אבל אם אנחנו עושים דבר כזה, צריך להבין שגם אי אפשר לזרוק כל מיני הצעות חוק, שהם לא הולכים לכיוון ה MAIN STREAM, או שהם לא הולכים לפתור בעיות שאנחנו פה בוועדה החלטנו עליהם.

זאת אומרת אפשר להציע הצעות חוק,כל חבר כנסת או כל חברת כנסת מחברי הוועדה שירצו להיות חלק מהצעות חוק, אפשר להציע את זה בשם הוועדה, ירצו חברי כנסת נוספים להצטרף, להיפך, שיצטרפו, אבל בוא נתחיל גם את הנושא הזה למקד. כי אם נתחיל לפזר תקציבים סתם, או להתחיל להלחם על כל מיני הצעות שהם לא יכולות לעבור, לא נגיע לשום דבר.

זה אומר שאנחנו נעביר את ההצעה שלנו בקריאה טרומית ונביא את זה לוועדה כהצעת חוק של הוועדה?

אני באמת לא אומר שום דבר, אני גם לא רוצה להיות קטנוני בנושא הזה. אני אומר ואני באתי לדבר פה ברצינות הכי גדולה, אני אומר שצריך לרכז מאמץ, בכיוון הנכון, ללכת אליו, להגיע ליעדים שרוצים ואז נוכל לומר שעשינו את מה שאנחנו רוצים לעשות.

אני רוצה באמת להודות לכם על ההזמנה, לך אדוני היושב ראש, לכל אחד מהיושבים פה, ואני אשמח מאוד אם נתחיל בעבודה משותפת, בנושא חשוב, שנוגע למעמד הנשים במדינת ישראל שהיא מתיימרת להיות מדינה נאורה, שתהיה מדינה נאורה, תודה רבה לכם.

אדוני השר, אם תרשה לי רק במשפט אחד, קודם כל שוב תודה, קיבלת פה משהו על קצה המזלג, והמטרה היא שנעבוד ביחד, אם נעבוד ביחד יש סיכוי יותר טוב שנגיע להישגים. הסיכום האופרטיבי הוא שנקים שני צוותי עבודה, אחד בנושא היותר רחב, השני לקראת תקציב 2007 ונעבור ביחד, ונשפר את הנושאים.

בהחלט.

אני מאוד מודה לך.

תודה רבה.

אנחנו ממשיכים, עוד איזה שהוא פרק זמן ואני עוד פעם רוצה להתנצל בפני מי שלא הצליח או לא הצליחה לדבר בנוכחות השר, אבל הייתה לנו מגבלת זמן שהונחתה עלינו היום בבוקר, חברת הכנסת נדיה חילו, בבקשה.

אני מברכת על קיום הדיון, אני חלק מהפורום לתקציב הוגן מאז שהוקם. בהחלט אני רוצה להביע בפורום הזה ובישיבה הזאת את ההערכה שלי על כל העבודה שהם עושים. אני גם רוצה בהחלט אפילו לא בנוכחותו, בהחלט לברך על זה שהשר ואני לא זוכרת, אני שבע שנים בוועדה למעמד האישה, ישיבות קודמות שהגיע אלינו שר האוצר. אני חושבת שעצם ההגעה, יש בה גם איזה אמירה חיובית מאוד. גם ההערה שלו לגבי הסקטור של המגזר הערבי של נשים, שהוא הזכיר את זה ביוזמתו, אני בהחלט רואה בזה חיוב ומודעות שלו לבעיות הספציפיות שלא הצלחתי אולי להעלות בפניו אבל אני מניחה שהנציגה שלו פה גם תעביר לו את זה.

אני רוצה להתחיל ולהגיד, ארגוני הנשים הצטבר בהם ידע מאוד , מאוד מקצועי, ידע של הרבה מאוד שנים בנושאים האלה.

היום אם הייתי באה ואומרת הצוות של ארגוני נשים, כי כולם ביחד שעוסקים בעניין הזה הרבה מאוד שנים, בהחלט מבחינתי הם היום הגוף שמומחה להיות גוף מייעץ, גוף מתכנן, גוף מוביל פרויקטים, אפילו גוף מבקר. מאחר שהצטבר אצלם ידע פרקטי, ידע מקצועי מקומי ובינלאומי אפילו, אני בהחלט מציינת את כל ארגוני הנשים, גם השדולה, גם הרשות שאני עובדת איתם, אומנם מרית חדשה, שבע שנים מאז שהוקמה הרשות אני שותפה, גם מרי נמצאת פה. התקציב שלהם חברת הכנסת זהבה גלאון שאת אמרת, זה תקציב גם של כוח אדם, גם של תקציב פעולה. זה קצת כאילו מטעה כשאנחנו רואים שני מיליון או משהו כזה, זה גם כולל את כוח האדם, המשכורות, המזכירות וגם תקציב פעולה.

כשתקציב הפעולה במעבר היה בתחילה מיליון ומשהו, וכמעט לא היה תקציב פעולה. אבל ברגע שהתקציב גדל, כל הנתח הנוסף הלך לפרויקטים בשטח, שאני בהחלט עדה אפילו בשותפויות שהם עושים, ברשויות המקומיות, המון פרויקטים שאני שריכזתי את היחידה בשלטון המקומי, ונמצאות גם אפילו פה ממונות למיניהן, הצלחנו בהחלט להזיז מרית דנון, בעזרת התקציב שבהחלט ניתן והוקצה לרשות.

לכן אני אומרת, כל תוספת כזאת שתינתן לרשות, אני מניחה שיעשה בה שימוש יותר בפרויקטים בשדה ולא חסרים פרויקטים ולא חסרה עשייה בעניין הזה, כולל בקרב נשים ערביות שאתם גם הקצתם להם נתח ואני בהחלט מברכת גם על העניין הזה.

לכן לנקודה הראשונה, אני בעד העניין שגם היושב ראש הציע וגם השר, שלא יהיה העסקה של מומחה, אלא שהצוות של ארגוני הנשים, יושבות הראש למיניהן, נעמת, השדולה והארגונים הנוספים שחלקם נמצאים וחלקם לא, הם ישמשו כצוות מומחה. כי הידע הוא אצלכם, עדיף מידע אחר, גם מקצועית לצרף, זאת ההמלצה שלי בעניין.

לנקודה הנוספת, מאוד קצר, אני לא אחזור על מה שדובר פה, אבל להערכתי בתוך התקציב אמורה להיות התייחסות סלקטיבית. יש בחלק אולי מהפרויקטים וההתייחסות, יש אובייקטיביות של חתך רוחב גם עם הנשים הערביות שאפשר להתאים אותו. אבל ישנה חשיבה וחשיבות לחשיבה סלקטיבית, אם קודם הזכירו את הנושא של התחבורה לדוגמא, הוא קריטי, הוא קריטי במגזר הערבי לנשים לצאת לעבודה. אני בדקתי את זה וזה נבדק אגב במחקרים והועדה הזאת לפני שנה וחצי דנה בעניין הזה והיו המלצות מאוד ספציפיות למשרד התחבורה, שהגיעה המומחית שלהם, איך לעשות ומה לעשות.

הנקודה הנוספת שהיא קריטית, אדוני היושב ראש, זה נושא של פתרון לילדים, היא נקודה קריטית מאחר שיש מחסור אדיר של מסגרות לגיל הרך במגזר הערבי, זה נבדק במחקר שנעשה לא מזמן בבית ברל. הרבה נשים ערביות, מחקר שנעשה על תעסוקת נשים ערביות, שאמרו אם יהיה פתרון לילדים שלנו, יש שינוי באוכלוסייה הזאת ואם אנחנו מדברים היום על חמישים וחמישה אחוז נשים אקדמאיות ערביות מתוך האקדמאים שלומדים, זה אומר שיש מגמה של שינוי. כי מי שלומד כי הוא גם רוצה לצאת לעבוד. אם השוק נותן לו את הכלים הסביבתיים והתאמת עולם העבודה , אז כן יש אפשרות. לכן מאד שמחתי על ההתייחסות הספציפית והסלקטיבית בעניין הזה.

הכשרה מקצועית, גם שם, כלומר יש היבטים נוספים, אמר אדוני השר ובצדק, אני מאוד בדרום ורוחמה גם מכירה את זה. כל הנושא של יזמות עסקית, שזה מתפתח, זה תחום שמאוד התפתח במגזר הערבי, בנשים ואני חלק מהפורום של המרכז לפיתוח כלכלי, אני דירקטורית שם ואני יודעת כמה הפורום הזה מקבל. אם רק יוקצה טיפה הכשרה ועוד דחיפה מסוימת וגיבוי, לדעתי זה כן ישפר.

לכן החשיבה שפה אני מאוד מברכת על הנכונות ועל הפתיחות שלא חשתי אותה מקודם, של משרד האוצר ושל הוועדה, לגבי התאמת עולם העבודה שאנחנו כבר שנתיים, שלוש , מדברים על העניין הזה וכזה לא אומרים לנו לא, אבל אתה חש שאין נכונות בעניין הזה. לכן אני בהחלט חושב , שצריך להמשיך לעקוב על הביצוע, לא על הדיון, אלא על הביצוע של הנושא. תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה אדוני, אני רוצה להצטרף לכל אלה שאומרים שהדיון הזה חשוב מאוד, הדיון הזה בהחלט יכול לתרום אבל אני רוצה קצת להיות יותר אולי מפוקח ולשפוך קצת מים קרים על ההתלהבות הכללית.

יש בעצם שתי סכנות גדולות שעומדות בפני השאלות שאנחנו עוסקים בהם. הסכנה אחת היא התרגום של כל הבעייתיות שאנחנו עוסקים בה למערכת של כמה פרטים קטנים ונקודתיים, אנחנו כבר ראינו את זה , אני עוקב בתשומת לב על הדיון בחצי שעה האחרונה ואני מתרשם שאפשר בקלות לגלגל את זה לכמה מיליונים פה וכמה מיליונים שם, וכולנו נצא בהרגשה שעשינו משהו ולא עשינו הרבה, זו סכנה אחת.

הסכנה השנייה, היא שכל הנושא החשוב והמשמעותי שהועלה כאן, התגלגל לכיוון של תיאוריה מופשטת, יישאר בגדר התיאוריה המופשטת שנאה דורשים אבל לא נאה מקיימים כי זו תיאוריה שמקומה בארון הספרים אולי.

מה שאנחנו נדרשים לעשות ויפה אמרה את זה ברברה בהצגה שלה, אנחנו נדרשים לעשות לא פחות מאשר החלפת דיסקט, אנחנו צריכים להחליף דיסקט בכל השאלות שנוגעות להתייחסותנו בעצם הכלכלית. אני מאוד אוהב את הנושא של חשיבה מגדרית בתקציב, ואני חושב שזו חשיבה מאוד חלוצית שאני מאוד אשמח שהיא תקדם אותנו גם לחשיבה מקבילה בתחומים אחרים.

אנחנו צריכים להבין שמאחורי ההחלטות הכלכליות שלנו, תמיד יש בני אדם אם זה נשים, אם זה ילדים, ערבים, יש בני אדם, בואו נבחן מה קורה לבני האדם כשאנחנו מקבלים החלטות כלכליות.

לכן אני מאוד , מאוד מברך את פורום הנשים לתקציב הוגן, גם על הדיון , גם על בניית הדיון והעשייה שלו. אני רוצה להציע דרך של התמודדות עם שתי הסכנות שאני תיארתי. אני חושב שהדרך הזאת כבר מסומנת כאן.

אתם עושים מעשה מאוד חשוב כשאתם לוקחים סוגיה קונקרטית, ובוחנים אותה במשקפיים שאתם מציעים, או אתן מציעות יותר נכון לנו, לבחון את כל השאלות הכלליות. המסמך שיעל חסון הכינה למשל לגבי תוכנית ויסקונסין, הוא מסמך מרתק, הוא לוקח את הכלי התיאורטי ומראה לנו סוגיה מעשית, שקורית במציאות שלנו, ואומר לנו או.קי. , תראו מה קורה פה.

או הדברים שנאמרו כאן קודם על נושא התחבורה הציבורית, כסוגיה רוחבית שאותה אנחנו צריכים לבחון בעיניים מגדריות, אני חושב שאלה הם הדרכים שבהם אנחנו יכולים לתרגם את החשיבה התיאורטית, המאוד יפה, לעשייה מעשית שתהיה גם עשייה רוחבית.

לכן ההמלצה שלי היא להשתדל להימנע בדיון הזה, אני לא מתנגד שגם יהיו תיקונים נקודתיים בתקציב, אני בעדם, אבל את המאמץ הגדול להשקיע בעבודה על כמה סוגיות רוחביות, אני חושב שהדוגמאות שהועלו כאן הן מצוינות, אולי אלה הן הנקודות בהם צריך להתחיל, ויסקונסין נקודה לא קלה, אני לא בטוח שבכנסת יש רוב נגד תוכנית ויסקונסין, אבל אולי אם נעבוד קשה, נצליח.

אני בטוח שיש.

אני מקווה שאת צודקת חברת הכנסת גלאון. בנושא התחבורה הציבורית, אני חייב לומר, השר לא נמצא כאן, אבל דווקא השר הזה יש לו והיו לו כמה התבטאויות מאוד חיוביות בנושא של תחבורה ציבורית. יש פה איזה שהיא נכונות חיובית, שצריך לנצל אותה, לאיזה שהוא מהלך רוחבי ולנסות לעשות פה שינוי.

אלה ואולי עוד שתיים או שלוש סוגיות רוחביות, הדברים שהייתי מתחיל בהם ומשקיע בהם הרבה מאמץ. אני באמת רוצה, גם כחבר כנסת, אבל גם כאזרח, להודות לכם על העבודה וההכנה המאוד מרשימה של החומרים ושל הדיון כזה, כמובן לך אדוני היושב ראש, שר האוצר שאיננו איתנו אבל השתתף איתנו. אני חושב שזו יכולה להיות בהחלט התחלה חשובה.

תודה, חברת הכנסת רונית תירוש.

תודה רבה אדוני היושב ראש, קודם כל באמת מחמאה לך שהצלחת להביא את שר האוצר ומזכיר הממשלה, אני אמרתי שהוא עוד יוכיח שהיה שווה וחבל שלא עשינו את זה קודם, זה באמת שילוב מנצח של מזכיר ממשלה, מי כמונו זוכרים את הלילות בישיבות תקציב, איך שם הכול מתבשל.

זה מביא אותי למחשבה שאולי לא היינו נזקקים וזקוקים להביא את שר האוצר, כדי שציונה תיתן לו הרצאה מלומדת ותלמד אותו להסתכל על כל דבר שזז, בוודאי תקציב בעיניים מגדריות, אילו בנינו מדינה אחרת, באופן אחר. אני מדברת על חינוך והשכלה.

היום יש לנו את הרשות החדשה, אימצתי את זה, ואני חושבת שצריך לחשוב ושר האוצר כיוון לדברים ודיבר על חשיבה אסטרטגית. זאת אומרת בד בבד עם טיפול בדור המדבר שהוא מאוד מעוות וכל הטעויות קרו שם ואנחנו מנסים בעזרת חקיקה, שאני רואה אותה כתומך לחימה, זה מערך תומך לחימה כרגע, החקיקה, אבל אני מייחלת בד בבד, לימים שלא נזקק לחקיקה ולא נזדקק להביא את שר האוצר ללמד אותו להסתכל בעיניים מגדריות.

לכן צריך לפעול בשני מישורים, מישור אחד זה דור המדבר, עם העיוותים שלו ובעזרת החקיקה לתקן עוולות כאלה ואחרות. בהקשר הזה אני מציעה שאו בוועדה , או ברשות או ביחד, נביא לכאן את מכלול הצעות החוק שראיתי מסתובבות בפלו פרינט, של כל אחד ואחד מאיתנו וגם חברי כנסת אחרים וננסה לאגום אותם לכלל חשיבה הגיונית, שתסגור לנו כמה עיוותים ומעגלים.

אז זה דור מדבר וזה זמני אני אומרת. בד בבד לתת את הדעת דרך מחקרים, בשיתוף משרד החינוך, לחינוך מחדש, של דור אחר, שלא יזדקק לתיקונים הללו.

הפתרון בעיני זה חינוך והשכלה, חינוך זה להכין אותם, לחנך אותם מגני הילדים לחשיבה מגדרית אחרת, בנים ובנות, שילמדו לראות את הדברים אחרת, ולתת שוויון הזדמנויות דרך החינוך המחודש הזה, זה פן אחד, ויש הרבה תוכניות וצריך עוד להוסיף תוכניות ולמסד אותם במערכת, כחלק אינטגראלי של המערכת מהגיל הרך, דרך חינוך הגננות להתייחס אחרת, אפילו התבטאויות שלנו כהורים, כגננות, מכוונות, ספרי לימוד בוודאי, מכוונות אותנו לגדל, זה לא משנה כמה חקיקה נעשית, אבל למה אני צריכה בכלל להגיע לחקיקה, אלא אם כן חינכנו אותם אחרת, ההתייחסות תהיה אחרת.

השכלה שהיא באמת תוציא את דור המדבר, לרכישת השכלה שתיידע גם הגברים וגם הנשים, גם הנערים וגם הנערות איך להתייחס לדברים אחרת ואיך לדעת לעמוד על דעתן וזכיותיהן. כמובן יותר במגזרים של חרדים, יותר במגזר הלא יהודי, ששם אולי המודעות פחותה, אבל כן לתת להם לשדרג את עצמם בזכות ההשכלה או החינוך וההשכלה. אלה שני הדברים.

אני רציתי להציע לשר, שאולי יהיה משרד ממשלתי, ממש מיניסטריון לנשים, זאת אומרת כשם שגיל פתחו משרד משלהם, לגמלאים, אז אולי –

עדיין לא נפתח המשרד הזה, אבל זה סיפור אחר.

כן זה נכון אבל נתנו לו לגיטימציה, אני אומרת עד שיקום משרד כזה, ושוב אני רואה אותו כמשרד זמני, ביום שנראה שכל החטאים בוטלו והעוולות והעיוותים, לא נזדקק לו. אותו דור שנחנך אותו מגיל הגן, יביא אותנו למצב שנוותר על המיניסטריון.

אבל אם לא ניתן מסיבות כאלה או אחרות או דוחים את זה, לתת את הכלים לרשות. כשיושב שר אוצר ואומר – איך לא מצאתם תשע מאות אלף שקל, זה באמת בושה וחרפה, כי אין מי שילחם על זה, אין לובי לעניין הזה, לובי מיניסטריאלי, לא לובי של ארגונים. בישיבות התקציב אין שר שיעמדו ויגיד רבותיי, אני אתפטר אם לא תעשו איקס, ווי, זד. זה בא לידי ביטוי בתקציבים, זה בא לידי ביטוי בכלל, בכל התחומים האחרים. לכן עד שיקום המיניסטריון, להגדיר את הרשות במעמד סטאטוטורי כזה, שיהיה לו אפשרות להילחם, כדי להשיג את כל מה שכל שר בישראל היה משיג.

תודה רונית תירוש, חברת הכנסת מרום שליו.

קודם כל אני מברכת את גדעון סער שהוא יושב ראש הוועדה, כי האמת היא שאני חושבת שהוא תורם הכי הרבה, זה בוודאי אחד הניצחונות, הוא ממש, ממש, עד כמה שאני משתתפת בועדות ואני משתתפת, הוא הולך לקראת הנושא הזה בצורה בלתי רגילה.

אני אומנם חדשה בכנסת, אבל אני גם מאוד שמחה ששר האוצר הסכים להשתתף איתנו, כי עד כמה שאני הכרתי אותו, הוא אדם מאוד חברתי, מאחר ובאמת מכל הכיוונים נבחרה ממשלה חברתית, לא התקדמנו שיהיה הבליץ הזה שישנו עכשיו, אנחנו נבחרנו בעצם כממשלה חברתית, אחד הדברים בתוך הסיפור הזה, צריכות להיות הנשים, אנחנו לא שוכחות שאנחנו במדינת ישראל הרוב, אנחנו חמישים וחמישה אחוז מהציבור. בוודאי שאנחנו דורשות את ההתייחסות הזאת כלפינו.

מה שחשוב להגיד כל הנשים שלא יוצאות לעבודה, אנחנו חייבים לעשות את הכול שכן תצאנה. הן לא יוצאות לעבודה בתשעים אחוז, כי תמיד חושבים מה יהיה עם הילדים. אם נמצא פתרונות מה יהיה עם הילדים, הכול ייפתר. זה גם במגזר הערבי, הדרוזי ובכל המגזרים. אני עובדת, עבדתי בעיריית רחובות ושם תמיד היה הסיפור, את אומרת לי ללכת לעבוד, איך אני יכולה ללכת לעבוד כשאין לי מה לעשות עם הילד. ההוצאות לילדים, כשאת יוצאת לעבודה, אני לא יודעת עד כמה הן כדאיות, שמתחילים לעשות את החשבון, אני לא יודעת.

אם לא יהיה יום לימודים ארוך, ולא יכניסו ילדים לגני ילדים, בגיל הרך, ואפילו לפני גיל שלוש, האישה לא תוכל לצאת. קחו בחשבון שאנחנו אמהות, אני אומנם מבוגרת מ כולכן, אבל האימא היא תמיד יותר רגישה כלפי הילדים מאשר הגבר, לא נוכל לשנות את זה. האבא הולך לעבודה, כשהאישה הולכת לעבודה, אז היא הולכת לעבודה, אבל היא באה הביתה והיא לא גמרה את יום העבודה שלה, זה צריך לחנך את כל הדורות. גם אלה שלא עובדות, אם נצליח באיזה מצב להכניס בהם את התחושה שהם יתרמו הרבה, גם הילדים יהיו פחות ברחובות ופחות אלימות של הילדים, לזה אנחנו בעצם שואפים, שגם הילדים לא יהיו אלימים וגם האישה תמצא את מקומה בחברה.

אני רוצה ממש בקצרה קודם כל להודות לך, אני רוצה להודות לשר, אני רוצה לברך את מרית דנון, אני מאחלת לך המון הצלחה. אני רוצה לומר שני משפטים, מניסיוני הציבורי לא כל דבר קשור לכסף, אני אומר את זה פעם שנייה, אני ממליצה בפניך, בפני כל הנשים ואנשים המאוד חשובים, שיושבים כאן היום, לעשות תכנון אסטרטגי לעצמך. את לא צריכה יועצים, את לא צריכה חברה, אתה לא צריכה עוזרים, יש לך את כל הכישורים לעשות את זה. צריך לסדר את העניין לפי סדרי עדיפויות, מה חשוב ומה לא חשוב ואז ללכת לבקש תקציבים.

אני גם חושבת אני רוצה להעלות את זה כאן, מבחינתי זה לא מכובד כל פעם לבוא לכאן, לבקש תקציבים. כל מי שמבקש תקציב, צריך גם להוכיח מה הוא עשה איתו, זה המשך המשפט שלי, מי שמקבל תקציב ממשלתי, צריך גם להוכיח מה הוא עשה עם התקציב הזה, זו הייתה מגמת המשפט הזה, ולא שום דבר מעבר לזה.

הנקודה הנוספת שאני מבקשת להעלות, קשורה גם כן לדברים שהשר אמר, ושאני חושבת גדעון סער, שהם היו בבסיס לקיום המפגש הזה.

הנושא של מגדר ותקציב, כמו גם הנושא בהכרה בטיפול בהוצאות, הם נושאים חברתיים, הם נושאים שקשורים להחדיר את המונחים האלה למי שצריך להחדיר אותם, תסלחו לי להטמיע, להטמיע את המושגים האלה בקרב הבית הזה, בקרב המחוקק, בקרב השרים ובקרב חברי הכנסת.

זה שוב לא עניין רק תקציבי, זה עניין של השקפת עולם ואני מתחברת למה שאמר חבר הכנסת חנין. זה עניין של הסתכלות על נושא במשקפיים אחרות. אם נצליח בעזרתך, בוועדה הזו, לשנות עמדות, של אנשים שיושבים בבית הזה, אז אני חושבת שעצם העניין הזה של שינוי העמדה, הכסף יימצא.

משפט אחרון, רונית תירוש, לשדולה יש חמש שנים, תוכנית נמש של העצמת בנים ובנות בתוך בתי הספר, אנחנו צמאות כל כך , כל כך צמאות להעביר את הפרויקט הזה למשרד החינוך ושהוא ינחיל אותו, כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים שלו, אז תעזרי לנו, תודה רבה.

תודה, גברת ציפי נחשון ואחריה עורכת הדין אולה שטיבי. אני מודיע שיש יותר בקשות לדבר ממה שנספיק, אז תהיה לישיבה הזאת המשך, אז אני מקווה שזה יתקבל בהבנה.

אני מצטרפת לכל הברכות ורוצה לומר שבאמת זה לא מחזה רגיל שיושב פה שר אוצר, ויישר כוח לך.

אני כן רוצה לדבר על שני נושאים שכן זקוקים לכסף, אני שמחה פה על הרעיון של לקדם נשים בכלל, אבל אני רוצה לייצג פה שתי אוכלוסיות קצה, של נשים בסיכון, שזקוקות לתקציבים נוספים וייחודיים, כדי לטפל בהם, זה קודם כל הנשים המוכות במדינת ישראל, שאנחנו היום בתקציב של עשרה מיליון שקלים, מטפלים בששת אלפים נשים, אלפיים גברים ושש מאות ילדים, במשפחות עם אלימות. אנחנו זקוקים לתקציב של לפחות שלושה וחצי מיליון תוספת, למה שאנחנו עושים, כדי להגדיל את כמות המטופלים. אנחנו זקוקים לתקציב של מיליון וחצי נשים מוכות, שהולכות למקלטים, יש היום בערך שבע מאות נשים, אנחנו רוצים לאפשר ליותר נשים מוכות להגיע למקלטים מדי שנה.

אנחנו מבינים שהמצב שאישה מנסה לפרוץ את מעגל האלימות למרבה האבסורד הוא בדיוק השלב – אני רוצה שלא ישכחו את התקציבים, תוספת התקציב שצריך לאלימות במשפחה ולתקצב את התוכניות לגבי נשים שעוסקות בזנות, שזה שירותים שצריך להקים אותם מההתחלה.

בתיה לוי ואחרי זה אני מציע שאני אסכם, פשוט כי אנחנו נשארים פה בפורום מצומצם ואני רוצה שיהיה פה מישהו או מישהי כשאני אסכם את הדיון.

אני אקצר, אני רוצה להצטרף לתודות שהיו, רציתי לדבר בעיקר בגלל שכל הנושא של הנשים הערביות הועלה ונטען שלא קיבל התייחסות או לא קיבל במה, אני לא יודעת מה בדיוק הייתה הכוונה. מה שרציתי לומר שבפורום נשים לתקציב הוגן, יש ייצוג של לפחות חמישה ארגונים ערביים, כך שכל העמדה של הפורום, גם ניירות העמדה מדברים בשם הנשים הערביות.

אני חושבת שכל העניין הזה של העדשות המגדריות כן פותר את הבעיות של הנשים הערביות וכן שם את הבעיות שלהם על השולחן ומוצא את המקום שלהם בתוך התקציב. כך שאנחנו רואים שבכל הנושאים שהוצגו, ההתייחסות של העדשות המגדריות יכולות כן להביא את הבעיות של הנשים הערביות ולמצוא להם פתרון שהוא הולם את הצרכים שלהן, את המציאות שלהן.

דובר כאן על הרבה נושאים של ניידות, של אלימות, והוצגו כל מיני דרישות תקציביות והוצגו כל מיני דרישות קונקרטיות לעניינים האלה.

אני לא רוצה להציג דרישות כאלה לנשים ערביות, כי אין זמן קודם כל ושתיים אני ק רוצה להגיד משפט אחד, שבעדשות המגדריות שאנחנו מציעות לכולם לשים, אנחנו יכולים להרגיש שהפתרונות שמוצגים לנשים ערביות ולנשים יהודיות יכולים להיות שונים. הדרישות למקלטים למשל, הדרישות לדירות מעבר, דרישות לתחבורה ציבורית, יכולות להיות רלבנטיות לנשים ערביות וכן יכולות להיות שונות.

נדבר על נושא של אלימות הפתרונות המוצגים בדרך כלל בנושא של אלימות לא לנשים הערביות. בדרך ממה שקורה שמתאימים את התוכניות לנשים ערביות. לוקחים תוכניות כמו למשל מקלטים, דירות מעבר, דירות קלט, לוקחים אותם ומתאימים אותם לנשים ערביות, כך שזה לא תמיד עובד.

עדשות מגדריות יכולות לסייע במציאת פתרונות יותר הולמים לאוכלוסיית הנשים הערביות ואני מציעה לכולנו, כשאנחנו באים ומדברים על נשים ערביות ופתרונות לתעסוקה, לאלימות, ולכל הבעיות האחרות שנוגעות לאוכלוסייה הזאת לשים את העדשות האלה ולנסות להסתכל בעדם, תודה.

שלום לכולם, שמי בתיה לוי, אני מדריכה ארצית ביחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, אני מאוד שמחה על המפגש, כל מי שהגיע , בהמשך לדברים של חברת הכנסת רונית תירוש שהזכירה את הנושא של גננות, היחידה לשוויון בין המינים לאורך השנים מובילה מהלך מאוד, מאוד רחב, בפריסה ארצית, בכל המגזרים, להטמעת נושא שוויון בין המינים, בגני הילדים, כל הנושא של סטריאוטיפים וספרי לימוד. יש לנו תוכניות מגן הילדים עד לקראת צבא, כמובן תוכנית ה מובילה שלנו היא נמש. אנחנו מאוד נשמח שהתוכניות שלנו יוטמעו ביותר בתי ספר לאור התקציב שאנחנו מקבלות אנחנו בהחלטות מכסות חלק מאוד ניכר, ואני מצפה להמשך שיתוף פעולה עם הוועדה.

תודה רבה, גברת מרים שטרן.

אני אעביר את זכות הדיבור שלי לטל, שהיא מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אני רק רוצה לברך את הופעתך חבר הכנסת גדעון סער, וגם את שר האוצר, באמת על הנושא הזה שהוא מאוד חשוב. אני רק רוצה למחות על האמירה האחרונה שהייתה פה, לגבי העניין הזה של בואו לא נתמקד בתקציבים, זה אמירה של פריבילגיה –

אני אתייחס לזה בסיכום.

אנשים שמתעסקים ביום, יום בקיום ובנושאים שאי אפשר , בהישרדות שאי אפשר לשנות אותם בתקציבים, זה קצת אמירה שמאוד מקוממת בעיני.

דבר שני, גם לשינוי עמדות צריך הרבה מאוד כסף.

אני מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

הדיבורים על שינוי ברמה הכוללת, הרוחבית המערכתית והסתכלות אסטרטגית הם חשובים מאין כמוהם, אני שמחה באמת שאולי נצליח להוביל כולנו ביחד, יש כאן הרבה ארגונים והרבה נשים ואנשים חשובים מאוד, איזה שהוא מהלך גדול.

אבל במקביל לשינוי הגדול הרוחבי, המערכתי והאסטרטגי, יש לנו הארגונים את ההישרדות היום יומית, את חיי היום, יום שלנו, בארגונים שלנו, מול הנפגעות והנפגעים שלא פוסח עליהם, לא מגדר, כי יש גם ב ים כמובן שאנחנו יודעים, לא מוצא, כי יש מכל המוצאים ולא גיל, ולא שום דבר אחר. אנחנו ביום, יום באמת עוסקות, אני רק אסבר את אוזני הוועדה ואגיד שבשנת 2005 התקבלו בעשרת מרכזי הסיוע בארץ, 33,424 פניות, מתוכם 8970 דיווחים של נפגעות ונפגעים, שמרימים בפעם הראשונה את הטלפון ומתקשרים למרכזי הסיוע.

כדי לתת להם את השירות שאנחנו נותנות להם, בצורה הכי מקצועית, הכי טובה, צריך כסף, מה לעשות , זה לא מילה גסה, מותר להגיד אותה. אבל מעבר לכסף הבסיסי, באמת לתפעול מרכזי הסיוע, ולעשייה הרחבה שלהם בכל התחומים, צריך כסף , צריך תקציבים, שכבר דיברו עליהם, לסבסוד של טיפול נפשי לנפגעות ולנפגעים, לנפגעות שנמצאות בהליך הפלילי.

דיברו כאן על תוכניות של משרד החינוך לסדנאות חינוך והסברה בבתי הספר, זה דבר כל כך חשוב בתחום ולהחלה ויישום של חוקים שכבר נחקקו, יש חוק זכויות נפגעי עבירה, נחקק בשנת 2001, הוא היה אמור להיכנס לתוקפו ויישומו באפריל 2005, החוק שחוקק ונמצא לא מיושם כרגע, גם בגלל ובעיקר בגלל הרבה נושאים תקציביים.

צריך לסבסד הוצאות רפואיות של נפגעות תקיפה מינית, לממן להם הפלות, לממן להם טיפול תרופתי, גם אם הנפגעת לא מבוטחת, וגם אם היא לא תושבת ישראל.

הצרכים האלה הם רבים ומגוונים, חשוב לי שתהיה ההפרדה הזאת החשיבה המערכתית היא חשובה מאוד, ואני חושבת שכולנו צריכים גם את חיי היום יום שלא מפסיקים, עם כל המצב הביטחוני, יש טרור מבית ויש טרור מבחוץ, תודה רבה.

אני רוצה לסכם, קודם כל אני רוצה להודות לכל מי שבא ובאה להשתתף בדיון, באמת ניסינו להקיף הרבה מאוד נושאים, היו לנו גם כמה שיחות, הייתה לנו גם אתמול שיחה עם נעמה לפני הישיבה. השילוב הזה יפה כי היא התחילה ברמה הכי רחבה והסתיימה ברמה הכי קונקרטית ואני כאדם שהוא בוודאי לא מקל ראש במהפיכות עוד צריך, ויהיו מהפיכות, אני בטוח בזה, מייחס תמיד יותר משקל לדברים המעשיים, כי אני מאמין שזה בסופו של דבר הדבר היותר קובע בעבודה שלנו.

אני שמח מאוד על הגישה שאיתה בא שר האוצר, בסך הכול הוא בא עם גישה של שיתוף פעולה ואני מתכוון שיעבדו צוותים של הוועדה, יש פה בסך הכול חברות בועדת הכספים, בועדת עבודה ורווחה, יעבדו צוותים לקראת תקציב 2007, וגם צוות שיעבוד בנושא היותר רחב והפחות בהול, אבל חשוב בהחלט.

הוועדה הזאת אם הייתי צריך לתת את אחד המאפיינים שהייתי רוצה שיהיו לה בקדנציה הזאת, היא צריכה להיות וועדה שתהיה כוח פוליטי. זאת אומרת לא אסופה של חברים שהם כל אחד שייך גם לעוד ועדות, לסיעות שונות, אלא קבוצת כוח בדברים מסוימים, והם אפשריים, הם בסך הכול לא בשמיים, אם אנחנו נדע להגדיר אותם.

אני פה בא ואומר לארגונים, לנסות להכין איזה שהוא דבר כתוב, מובנה, רצוי עם השוואה למה שהיה בשנים קודמות, עם תמצות של הצרכים שמגולמים בדרישה, כדי שאנחנו נגדיר לעצמנו, בסופו של דבר, מספר נושאים שעליהם אנחנו יכולים ללכת בטווח הזמן המיידי.

בחיים שלנו תקציב 2007 זה מחר, זה ממש מחר, ולא הייתי רוצה לפספס את השנה הזאת. אני יודע מה זה אומר, למרכזים, מה זה אומר לכל אותם גופים שעוסקים בעשייה היום יומית, שאנחנו מלווים אותם, משתדלים לסייע להם כל השנים, וזה הדבר בעיני החשוב ביותר כרגע, שנתמקד בו.

אם הייתי יכול להתייחס לנושא רוחבי, הנושא ואני יודע שיש כאלה שחושבות אחרת, אני חושב שהנושא של הכרה בהוצאות טיפול, הוא הדבר שהכיוון שאליו אנחנו צריכים ללכת, מהלך הקדנציה הזאת, מכיוון שהוא מחולל שינוי בשוק התעסוקה, והוא מאפשר , מעודד נשים בעצם, מוריד איזה שהוא , אני לא רוצה להתבטא בצורה הזאת כי בסופו של דבר זה הילדים, אבל חסם שהוא מקשה על השתלבות או השתלבות מיטבית או מלאה בשוק העבודה.
אם אנחנו נצליח לעשות שינוי בעניין הזה, אני לא מתייחס כרגע לדירוג, קודם פיילוט, אבל אם אנחנו נצליח פה, ויש לי תחושה שהשר הנוכחי מבין את הנקודה הזאת, אז עשינו דבר מאוד, מאוד גדול.

אני גם הייתי מאוד רוצה ללכת לועדת הכנסת, לקבל אפשרות כמו שיש לשלוש ארבע ועדות בכנסת, שהועדה הזאת תהיה וועדה מחוקקת, בנושאים שהם בגדר הסמכויות שלה.

רק לפני זה ברשותך, בנושא שציינת קודם, רק להשלים את הנושא הקודם, לקחת את הנושא של הכרה בהוצאות מטפלת, מה שאני רוצה להציע אם אני יכולה , ליושב ראש הוועדה, שצוות בראשותך, זאת אומרת שאתה תעמוד בראשו ביחד עם הארגונים, כל מה שקשור לפיילוט וכל מה שצריך, שאתה תרכז את הצוות הזה, שילך לשר האוצר ויציג את הפיילוט.

בוודאי, אנחנו קודם כל נאתר, אני מקבל את זה, אנחנו נאתר את כל המציעים, הוגשו כבר לפי דעתי ארבע או חמש הצעות חוק, גלעד ארדן הגיש, יש כמה הצעות, נוביל את העניין הזה, כי זה בסופו של דבר פרויקט לקדנציה.

עכשיו יש עוד נקודה, שהיא לפי דעתי חשובה, העלתה אותה ציפי אבל אני לוקח את זה כדוגמא. הטיפול בבעיה של הזנות, זה דבר אני גם אומר למרית, כי ה יום גם אין שר רווחה, ראש הממשלה הוא שר הרווחה, צריך לשים לב לנקודה הזאת, אלה נשים שאין להם לובינג, זה גם לא נושא שאתה מקבל עליו נקודות אם אתה מטפל בו, זאת אומרת זה נושא קלאסי, לפול בין הכיסאות ושלא יהיה בו שום שינוי, ובעצם אנחנו גוזרים בצורה הזאת על אלפי אולי אלפי עשרות נשים, אבל אלפי זה בוודאי, חיים וגם על המשפחות לפעמים, של אומללות ושל חוסר יכולת לצאת מאותו מעגל שהן נמצאות בו.

לפי דעתי זה חשוב בצורה בלתי רגילה, תמומן התוכנית הבסיסית, אז יש להם דבר בסיסי ויש להם דבר יותר רחב, שנעשה ב2007 את הצעד הראשון בנושא הזה. זה חשוב יותר מתגבור נושאים שהם קיימים, אני לא אומר שזה על חשבון, כי זה לא סכומים, זה באמת סכומים צנועים מאוד, אבל זה חשוב, כי המדרגה הראשונה פה היא קובעת, כי פה אנחנו נמצאים בנקודה של אפס.

עלה גם הנושא של מיניסטריון, העלתה את זה חברת הכנסת תירוש, לפי דעתי זה דבר נכון, בזמנו אנחנו הקמנו ועדת שרים למעמד האישה, ועשיתי בדיקה אז איפה בעולם יש מיניסטריונים, איפה יש ועדות מיניסטריאליות, אנחנו היינו בין המדינות הבודדות שלא היה לנו לא את זה ולא זה. לפי דעתי אם היה דבר כזה, זה היה ממש כוח מתמיד ליד שולחן הממשלה, שיאבק על כל הנושאים האלה. אני מאמין ומקווה שנעבוד בשיתוף פעולה הכי טוב עם השרה תמיר. אבל היא קודם כל שרת החינוך, זאת אומרת לפני שהיא יושבת ראש וועדה, היא קודם כל שרת החינוך וזה משאבי זמן, היא יכולה לרצות הכי שבעולם, אבל יש לה על הכתפיים עוד מטלה מאוד כבדה.

לכן לפי דעתי זה כיוון נכון, יכול להיות שאנחנו כוועדה צריכים לקדם הצעה כזאת, לפי דעתי זה צריך להיות דבר כללי בכנסת, חוצה קווים, ויש מאחוריו היגיון. אני בדרך כלל לא מתלהב מהקמת עוד מערכים בירוקראטיים.

אני רוצה להזכיר לך שהגשת הצעת חוק, שאי אפשר יותר משמונה עשרה שרים, זאת אומרת אחד מהם צריך להיות שרה לענייני –

בסדר, אבל יש הרבה שרים מיותרים. קודם כל השבוע באה הצעת חוק , חברת הכנסת גלאון, של חבר הכנסת אלדד וחבר הכנסת אריאל, שאוסרת על מינוי שרים בלי תיק, אז קודם כל אם לא יהיו שרים בלי תיק, לא תהיה בעיה, כבר נגיע לשמונה עשרה פחות או יותר, כי אין הרבה יותר משרדי ממשלה מזה. לפי דעתי גם בראייה כלכלית, ובהרבה ועדות, ועדת גבאי וועדות אחרות עבדו על זה, אין צורך בכל כך הרבה משרדים, משרד התיירות יכול להיות חלק ממשרד תמ"ת, כפי שהיה בעבר, משרד אני לא רוצה פה לפגוע, כי כל אחד היה פה, יהיה פה, היה פה שר המדע, פעם רוצים לבטל את זה, שר התרבות והספורט, מוציאים את זה מהחינוך מחזירים לחינוך. כל המשרדים חשובים, אבל לא הפריסה המיטבית.

רק שני משפטים, אני חושבת שההצעה שלך היא מצוינת, אבל אולי בדרך אליה הייתי מציעה לחזק יותר ולתת עוצמה יותר, שזה נראה לי יותר מעשי, לרשות למעמד האישה.

את זה כבר הצעתי בתחילת הישיבה.

וגם לאגם משאבים מלמטה, את כל העמותות והקבוצות.

את זה כבר הצעתי בתחילת הישיבה, אני חושב שאם היינו מגיעים למצב הזה, אז היה מצב טוב, ואם אני נותן את זה כדוגמא, או אילוסטרציה, אם מנהלת הרשות הייתה יכולה להיות מנכ"לית מיניסטריון, לקידום מעמד האישה, זה היה עוד יותר טוב, אם אני יכול לחשוב על חזון, זה לא הכול בבוקר.

זה הכול חזון לקדנציה הקרובה, תודה רבה.




הישיבה ננעלה בשעה 11:00