כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

18.7.2006


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 39

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ב בתמוז התשס"ו (18 ביולי 2006), שעה 09:30

הפרדת תלמידים בשל מוצאם בביה"ס "נאות דוד" בפתח תקוה, ביוזמת ח"כ חיים אמסלם וח"כ יואל חסון

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר



זבולון אורלב



חיים אמסלם



משה גפני



יצחק גלנטי



יואל חסון



אלכס מילר



מרינה סולודקין

דפנה לב – מנהלת מחוז מרכז משרד החינוך



שרה נעמן – מפקחת חינוך ממלכתי דתי מחוז מרכז משרד החינוך



שאול פאר – דוברות משרד החינוך



יצחק אוחיון – ראש עיריית פתח תקוה



יעקב בן שמחון – סגן ראש עיריית פתח תקוה



אברהם הופנברג – איגוד מנהלי מחלקות לחינוך ברשויות



המקומיות



רונית משה



חיים בשארי



אהרון אופנהיימר



יובל שלמה

יהודית גידלי

מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ

הפרדת תלמידים בשל מוצאם בביה"ס "נאות דוד" בפתח תקוה, ביוזמת ח"כ חיים אמסלם וח"כ יואל חסון

חברי הכנסת, אנחנו התחלנו את הישיבה, ואנחנו גם מברכים את האורחים שלנו שרובם הגיעו מפתח תקוה, ראש העיר כמובן וסגנו ואנשי משרד החינוך כמובן, מנהלת מחוז המרכז דפנה לב, אורחים, אנחנו רוצים להיכנס לעומק של סוגיה שהיא מסתובבת בתקשורת, בציבוריות, ואני מבין בשיח בפתח תקווה הרבה מאוד זמן, ואנחנו נדרשנו, גם על ידי חברי כנסת וגם על ידי התושבים מפתח תקווה לסוגיה, ואכן אנחנו ניכנס לעומק של הסוגיה, מי שמכיר קצת ועקב אחרי המצב שם אני חושב שמכיר את הנושא, אבל לא כולם מכירים את הנושא, לכן אני מציע אולי, אני לא יודע מי ממשרד החינוך יציג לנו את הדברים, תציגו לנו את הבעיה, את הדרך של משרד החינוך לפתרון הבעיה. אנחנו אגב בשידור לכל האומה, אז טוב שרואים גם שאנחנו באמצע הבעיות והצרות והן אכן לא פשוטות, אגב מחר יש לנו ישיבה מיוחדת עם מנכ"ל משרד החינוך וגורמים אחרים של המל"ג ושל משרד התרבות ואחרים לגבי כלל ההיערכות שבמדינה, לעזור לתושבים בצפון, יש דיון מיוחד, ביטלנו נושא אחר ומחר יתקיים דיון מיוחד בנושא הזה. אבל בינתיים פתח תקווה, בבקשה.

מדובר בפרשה שעולה ויורדת מזה עשר שנים בערך, במדיניות האינטגרציה של העירייה לפני עשר שנים החליטו להסיע את תלמידי ממלכתי דתי משעריה לשכונת כפר גנים, במטרה ליצור אינטגרציה בין שתי השכונות. בפתח תקווה יש מקרה ייחודי של פרישת אנשי הממלכתי-דתי, בעיקר המבוססים שבהם, לבתי ספר פרטיים, בתי ספר לא רשמיים, ומתוך כאלפיים תלמידים של העיר פתח תקווה ששייכים לחינוך הממלכתי דתי בערך כאלף נמצאים בחינוך הפרטי.

רק בשביל חבר הכנסת זבולון אורלב, רק כדי להבהיר את העניין, בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים, שיש כאלה שקוראים להם גם האליטיסטים הם התחילו כבר לפני שהמדיניות החדשה של האינטגרציה היתה?

אני לא יכולה בדיוק לציין מתי הם התחילו, אבל הם התחילו, על כל פנים צריך לזכור שבתוך פתח-תקוה יש הטרוגניות גדולה מאוד, בייחוד בחלק הכלכלי, לא כל כך בחלק האיכותי של האנשים, חלק מהאנשים מסוגלים לשלוח לבתי ספר פרטיים ולשלם הרבה מאוד כסף, וחלק מהאנשים או שלא מעוניינים או שלא יכולים לעשות את זה. על כל פנים היציאה של התלמידים המבוססים לבתי הספר הפרטיים בעצם שיבשה את כל רעיון האינטגרציה, זה גרם להיפוך שמצד אחד אנחנו מסיעים שכונה שלמה וגזלנו מתוך השכונה הזאת בית ספר שכונתי שיכול היה להיות מוקד למרכז העיר בלי הצדקה, ותלמידי השכונה היותר מבוססת כלכלית, אני עוד פעם חוזרת, כלכלית, בחלקה, לא כולה, יצאו לבתי ספר פרטיים.


לפני כשש שנים הקים המשרד ועדה שדנה במקרה הכללי הייחודי של פתח תקווה שבו בעצם החינוך הממלכתי הולך ומתחסל, למגינת לבם של הרבה הורים, זאת אומרת גם הורים מבוססים התחילו להרגיש שבעצם מחייבים אותם כאילו ללכת לבית ספר פרטי כבר בחלק היסודי, בתחום של בתי הספר היסודיים, מתוקף עובדה שהמציאות לא נכונה לילדיהם. היו אז טענות של כפר גנים, הילדים שלנו הולכים עם ילדים שהם לא נפגשים אתם בשבת בבית הכנסת, נוצרות שתי חברות בעצם, של אלה שהולכים לחינוך הפרטי ואלה שנפגשים בשבת בבית הכנסת ואחר הצהריים בחוגים והם לא שייכים לאותה קבוצה וזה יוצר בעצם פער ומתח בתוך השכונה עצמה.


לפני כשש שנים כאמור קמה ועדה שהמליצה להחזיר את המצב בתחום היסודי, בראשה עמד הרב שמעון אדלר, אתה היית אז יושב ראש ועדת החינוך והיית מעורב בזה, הוועדה המליצה אחרי דיונים ארוכים ומפגשים עם כל ההורים ועם נציגי הציבור למיניהם לחזור ולהמליץ לבנות בית ספר בשכונת שעריה, בית ספר יסודי לתלמידי שכונת שעריה, על מנת שהאינטגרציה תתחיל בעצם בחינוך העל יסודי, כמו שהיא מתרחשת בכל החינוך הממלכתי בארץ. בתי הספר היסודיים הם יותר בתי ספר שכונתיים ובתי הספר העל יסודיים הם בתי הספר שקולטים משכונות שונות.


צריכים לציין שבית ספר כפר גנים כפי שהוא נקרא היום הוא בית ספר ממלכתי לכל דבר והוא קולט את כל האוכלוסיה של הסביבה, שהיא אינה רק סביבה סוציואקונומית גבוהה, יש גם ילדים אתיופים בבית הספר, יש גם ילדים ממוצא אתיופי, יש גם ילדים ממעמד כלכלי יותר נמוך בתוך בית הספר, ובית הספר עשה חיל, הוא הלך וגדל.

קיבלתם החלטות לפני שש שנים. מה נעשה עם ההחלטות הללו?

מה שקרה מאז, בית הספר בשעריה לא נבנה, חלקו בגלל בעיות תקציביות של משרד החינוך וחלקו בגלל התנגדות של תושבים בשכונה, שלא רצו לחזור למצב שבית הספר יהיה בשכונה.

אז מה הועילו חכמים?

אז רק רגע, אני רוצה להגיד מה הדינמיקה שקורית היום.

אבל קודם כל אני רוצה להבין את הדינמיקה למה עשיתם ועדה גדולה ובדקתם לעומק,

עשינו טעות שלא לחצנו מספיק לעמוד על המשמר,

רגע, אבל משרד החינוך עשה את הוועדה, משרד החינוך היה צריך אז לבנות את בית הספר.

אנחנו לא היינו מספיק נחושים אז, כולל המשרד, אנחנו דורשים את הפעולה הזו היום, שתתקיים בשכונה. כל הסיפור הזה יסתיים רק על ידי הקמת בית ספר בשכונה. כמו שיש שני בתי ספר ממלכתיים בשכונה,

אבל זה החלטתם לפני שש שנים.

אנחנו רוצים כרגע, לאור הסאגה הזו שחוזרת כל שנה, ובמיוחד לאור נושא הדיון, שאני מתקומם, של הפרדת תלמידים בשל מוצאם, אני רוצה להגיד לך ידידי,

רגע, אני עוד לא נתתי לך זכות דיבור, עוד מעט תקבל זכות דיבור, תוכל להסביר בהרחבה. רק אנחנו כולנו, כל הוועדה רוצה קודם להבין את המורכבות של העניין. אנחנו עכשיו נמצאים לפני שש שנים, והיתה החלטה וההחלטה לא יושמה. מה אחר כך קרה?

מה שקרה שבית הספר שהיה מיועד להישאר בשכונה, שנקרא כפר גנים, כמו שאמרתי עשה חיל ומבית ספר של מאה תלמידים צומח וצומח. התחזית שלו לשנה הבאה היא בערך ארבע מאות חמישים תלמידים ועדיין אנחנו צופים צמיחה בשנים הקרובות. לעומת זאת תלמידים בשכונת שעריה עשו בדיוק את התהליך שקרה קודם בכפר גנים. חלקם זרמו לחינוך המוכר שאינו רשמי, לש"ס, וחלקם אפילו לבתי ספר ממלכתיים, שזה מבחינת הציבור הדתי הדבר הכי אולי מתריע, כי התלמידים האלה לא חיים בתרבות דתית.

ושני דברים צריכים להתרחש עכשיו, צריך קודם כל באמת לשים בקדימות את בניית בית הספר בשכונה, על מנת שבית הספר עם הנהלה טובה ועם מורים טובים ועם הורים תומכים יקים את עצמו על הרגלים ויתחיל להיבנות מחדש. להערכתנו יש שם פוטנציאל של תלמידים לא פחות קטן או גדול ממה שיש בשכונת כפר גנים. וכרגע זה תקופת מעבר, צריך להגיע למצב של בנייה ובאמת את האינטגרציה אנחנו נעשה בשלב יותר מאוחר, זה לא השלב החיוני לאינטגרציה, כשאני, ואתה כבר מכיר את עמדתי, חושבת שבית ספר שכונתי הוא בית ספר עם ערכים מוספים מעבר לעצם היותו בית ספר.

דפנה תיארה את המצב, זה המצב שקיים. אולי להדגיש קצת את העניין שהרבה ילדים שגרים היום בשכונת שעריה אם יהיה בית ספר בשכונה ילמדו בבית הספר. ואני חושבת שאנחנו יודעים במשרד החינוך לעשות בתי ספר שכונתיים טובים מאוד.

אז למה אתם לא עושים את זה?

אנחנו נעשה את זה. קודם כל אני חושבת שמראש, כשדיברו, דיברו שילכו להליך של מציאת קרקע במקום שמתאים ודיבור עם ההורים, ונעשה השיח הזה עם ההורים,

לפני שש שנים. תודה.

איפה נמצא בית ספר נאות דוד?

הוא בכפר גנים. ע

עכשיו רק שאני אדע את הפרטים, שני בתי הספר נמצאים בכפר גנים?

שני בתי הספר הם סמוכים אחד לשני.

אני רוצה לתקן את הכותרת כי לא מדובר לכאורה בדיוק מה אנחנו רוצים לומר. ובכן אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים, הכותרת למעשה של הדיון היום היא הפרדת תלמידים בשל מוצאם בבית ספר נאות דוד בפתח תקווה. כלומר מי שקורא את הכותרת הזו במנותק מכל נושא הדיון הוא אומר תשמע, מה הולך בבית הספר נאות דוד, עושים פה הפרדה עדתית. אודה ולא אבוש, זה גם מה שאני התרשמתי וגם מה שאני חשבתי. אז אני חושב אדוני היושב ראש, אני לא רוצה כרגע להיכנס לדיון, מאחר שבקדימון הזה שנאמר כאן הובן שתלמידי נאות דוד, רובם ככולם, אני לא יודע אם זה רובם ככולם או כולם באים משעריה, אז הכותרת הפרדת תלמידים בשל מוצאם בבית הספר נאות דוד היא לא מדוייקת. אולי ריכוזם משעריה בבית הספר נאות דוד זה נשמע אחר. כלומר בנאות דוד עצמה אין שם בעיה. מי שנמצא שם הוא נמצא שם כי הוא מגיע משעריה. ואז בעצם אנחנו ממקדים את נושא הדיון מדוע כל תלמידי נאות דוד שבאים משעריה לא לומדים משעריה ולומדים בנאות דוד. זה מה שרציתי כרגע רק למען הדיוק לתקן.

מאחר והרב אמסלם גם היה היוזם של הדיון הזה,

עם היבחרי לפני כשמונה שנים נקלעתי לסיטואציה הזו שריסקה לחלוטין את כל נושא הממ"ד, כפי שאישרה אותו קודם מנהלת המחוז. לקח לי הרבה מאוד שנים להרגיע את המצב בעיר, ובלי כל סיבה אני רוצה להתייחס ברשותך חבר הכנסת אמסלם לנושא שהעלית פה בפתיח.


קודם כל למען גילוי נאות, בבית הספר הממלכתי הדתי כפר גנים היום, יש למעלה מארבעים וחמישה אחוז מהתלמידים מעדות המזרח. קודם כל לציין את זה בפרוטוקול המספרים ושמות הילדים. כי בית הספר ממלכתי דתי כפר גנים הוא בית הספר היחידי שאזור הרישום שלו הוא ענק, הוא מקיף אוכלוסיה של כמעט ארבעים אלף משפחות.

כל מי שגר בשכונה. אין הבדל עדתי בתוך השכונה.

בדיוק. עכשיו כל התלמידים שאזור הרישום שלהם נקבע על ידי מינהל החינוך מתקבלים ללא סייגים, ללא התניות, כל מי שישנו, וזו הסיבה שבית הספר הזה גדל, תוך שלוש שנים, היום מגיע לארבע מאות חמישים. יותר מכך, בית הספר הזה, לפי הנתונים שלנו היום, בשנת הלימודים הבאה יגדל במאה עשרים ילד, לפי הרישומים בגני הילדים. והדבר הכי חשוב, אי הקמתו של בית הספר בשעריה פגעה קשות בחינוך הדתי. כי מה קרה, ילדים בכתות א' היו צריכים לנסוע כל יום באוטובוסים מקצה השכונה ומקצה העיר לקצה השני.

אני לא הייתי מסכים שהבן שלי בכתה א' יעלה באוטובוס לבד. וזה גרם לכך שהורים דתיים, מסורתיים, הלכו ללמוד בממלכתי. חבל. וילדים אחרים הלכו למסגרות אחרות. אנחנו טענו כבר אז, ואני טוען כבר היום, שיהודי ספרדי שגדל בשעריה, מהשכונה הזו גדלו עורכי דין כמו חיים בושארי, ואחד שנהייה גם ראש העיר מהשכונה, וסמנכ"ל משרד החינוך יליד שעריה. יש בשכונה שני בתי ספר ממלכתיים שכונתיים.

תאר לעצמך אדוני היושב ראש ששני בתי הספר האלה אומרים אנחנו רוצים ללמוד בכפר גנים. לכן בית ספר יסודי מקומו להיות בשכונת המגורים, סביבת הבית, שהילדים יכולים להגיע בכוחות עצמם תוך מספר דקות. ולכן המשימה היום היא לדאוג לבניית בית ספר, וזה מחובתנו, כרשות מקומית שקיבלה את פרס החינוך, לעשות שם את בית הספר הכי טוב במדינת ישראל. זה אתגר גדול בשבילי, בשביל סגני ובשביל ראש מינהל החינוך, וזה אתגר גם של הממ"ד.

עדיין תסביר לי למה אם זה כל כך חשוב וזה כל כך חיוני אז למה לא עשיתם את זה.

אנחנו זקוקים לעזרה של הוועדה היום שתקבל פה החלטה גורפת שתחייב את משרד החינוך להעמיד לנו את המשאבים.

אבל משרד החינוך אומר שהם תומכים בזה לגמרי.

אדוני ראש העיר, אני רוצה להצטרף ליושב ראש. אל תחשוב שכל חברי הכנסת כאן יודעים את כל הפרטים, לא כולם פה יודעים את הכל. מה שאתה מתאר הוא מצב חמור, אני חושב שהיושב ראש שאל אותך את זה כבר פעמיים, אתה מדבר על שכונה מאוד גדולה, מאוד חשובה, הוציאה מתוכה בוגרים מאוד רציניים, כולל ראש העיר. איך אתם מאפשרים, אתם העירייה, איך אתם מאפשרים במשך כל כך הרבה זמן שיהיו שם שני בתי ספר ממלכתיים ואין בית ספר ממלכתי דתי שכונתי. איך אתם מאפשרים את זה. אם אני הייתי גר בשעריה, לא יודע מה בדיוק הייתי עושה, למה אפשרתם את זה?

נאבקנו, חלק מהבעיה, היתה התנגדות גורפת של ההורים, שהם לא רצו ללמוד בשכונה. חלק מההורים. עכשיו חלק אחר כן רצה. כרגע צריך לקחת בחשבון, אי אפשר לחזור לאופרה הזו כל תחילת שנה. צריך להקים בית ספר שכונתי, ממלכתי. יש שם ציבור דתי, ציבור מסורתי, זו החלטה שצריכים לקבל.

ראש העיר, יש לי שאלה ברשותך, תראה, מה שקרה הוא שמצד אחד בשכונה בשעריה חיכו ליוזמת העירייה וחיכו שהעירייה תקים את מה שתקים ותעשה,

התושבים התנגדו.

אבל העירייה רצתה בכל אופן,

כן.

יפה, מצד שני בכפר גנים באו והקימו מסגרת שהתחילה כמסגרת פרטית,

לא, הציבור שקיים,

הממ"ד של כפר גנים התחיל כפרטי. אני קצת מכיר את הסוגיה. זה התחיל כך אבל הם לא רצו להיות פרטי אז זה עבר להיות ממלכתי. אני מכיר את הפרטים פה.

בית הספר מעולם לא נסגר. זה שאיזו קבוצה פרשה הצידה ועשתה כיתה א' באיזה שהוא מקום זה לא שייך לעניין. זה שני בתי ספר,

אני רוצה לסיים, אני חוזר ואומר כאן, מהיום הראשון שנכנסתי לתפקידי הודעתי להורים בשעריה יקום בית ספר ממלכתי דתי בשעריה. חד משמעי. זו היתה עמדתי לאורך כל השנים, לאורך כל הדרך. והמשרד צריך היום לאזור משאבים ולעשות את הפעולה.

אני יכול להגיד רק שחברו מספר סיבות לאי הקמתו של בית הספר, שיצרו את הסיטואציה הזאת. האחת היה התנגדות של ההורים. שניים, התקציב במשרד לא היה בדיוק תקציב. שלוש, הזמינות של הקרקע לקחה זמן, ועד שפינינו את בית ספר נועם, מהיום הזה שפינינו את בית הספר יש זמינות של קרקע. זה כבר לפני שנתיים. זאת אומרת הזמינות של הקרקע כיום נמצאת. כיום צריך להשיג את התקציב ולצאת לדרך.

אני אוסיף רק לנקודה הזאת ואני אחסוך כרגע את ענייני הרקע. העיכוב נבע בין השאר מכך שהוועדה שפעלה בזמנו ברשות ראש החינוך הדתי חתרה להגיע להסכמה עם ההנהגה שהיתה אז של הציבור. והיא הגיעה להסכמה. ההסכמה היתה מותנית, היו לנו כל מיני הצעות למעבר מיידי, החלפה לבתי ספר קיימים, ישנים, התנאי של התושבים היה להקים בית ספר חדש, וזה בסדר גמור, תמכנו בזה, ובמקום שפועל בית ספר פרטי שפעל שם, שהם דרשו שהעירייה תוציא אותו מהשכונה. הוצאתו מהשכונה לקחה כשלוש שנים, זה בוצע. מאז אנחנו הגענו למצב שבו יש קרקע, יש תכנית אדריכלית מוכנה, ויש אישור בטיוטת הצרכים של המשרד לבנייה, אנחנו רק מחכים להרשאה. האישור של המשרד העקרוני לבנייה קיים כבר ב-2005, נדמה לי גם ב-2004, אני לא רוצה להתחייב. ב-2005 קיים, ב-2006 קיים, מסיבות תקציביות לא קיבלנו את הכסף לבנות אותו. אני מאוד מקווה שב-2007 זה יהיה קיים. כי המצב הנוכחי הוא באמת מצב שטומן בחובו צרות.

תודה. אני מבין שיש לנו פה נציגים גם של בית הספר הממלכתי דתי כפר גנים וגם של בית הספר של נאות דוד. אז אני מציע שנשמע את שני בתי הספר. אולי אתם תתחילו מבית הספר של נאות דוד. בבקשה.

בוקר טוב לכולם ושלום. אני מופתע אדוני ראש העירייה והגברת דפנה לב. למה אני מופתע, כי הרי כל השנים טענו יש תקציב כבר, הכל בסדר, רק תסכימו. תוכיחו, תביאו תקציב סגור, תביאו התחייבות, שנדע שאנחנו באמת יכולים לסמוך עליכם. הרי בפוליטיקה אי אפשר לסמוך על אף אחד, אנחנו מכירים את זה.

אנחנו לא מכירים את זה. בחדר הזה אנחנו לא מכירים את זה.

כשהגברת דפנה לב אומרת בכלל לא היה לי תקציב, לי לפני שבוע אמרו משרד החינוך כבר הכין להם מבנה. אמרתי אם הוא הכין מבנה תבנו לכפר גנים, מה אתם רוצים ממני. אני שלושים שנה לומד באותו מקום, לא יכול להיות שאחרי שלושים שנה, לא בגלל שאני לא בסדר, בגלל שהם לא בסדר, מוציאים אותי. התנתקות, אדון אורלב, התנגדת, נכון, היום מנתקים אותי מהמקום שלי. מה אני אומר, לא יכול להיות, צריך להכיר את ההיסטוריה של כפר גנים. הקימו, בעצם קודם הבסיס לכל, וכדאי שחברי הוועדה יכירו את זה, הבסיס לכל ההקמה של בתי הספר הפרטיים זה חוק הפיקוח, שבזמנו איפשר להקים מסגרות כמו של החינוך העצמאי, שאני למדתי בהן, כמו של החינוך ההתיישבותי.


יש לנו שם בבית הספר מבנה מוזר, כי עם בית הספר הזה הקימו את רשת נועם, אנשי המפד"ל ניצלו את החוק, לא בשביל הקמת מסגרות גדולות, כמו החינוך ההתיישבותי, החינוך העצמאי וכדומה, להקים בית ספר פרטי. מה אכפת לו, הוא מקבל שמונים אחוז תקציב על כל ראש, פלוס הולך לעירייה, לוחץ לחצים פוליטיים, מקבל מקום, יש לו בית ספר. אז הקימו את נועם, מנועם הקימו את למרחב, מלמרחב הקימו את דן מבינים, מדן מבינים הקימו את השחר העולה, שזה בית הספר הממלכתי דתי של היום, ואת השחר הפכו אחרי שנתיים לבית ספר ממלכתי דתי, ואותנו השאירו לבד.


עכשיו אותנו חנקו, פשוט חנקו. עשו הכל כדי שניכשל. הגברת דפנה לב הבטיחה לנו תקציבים. כל שנה, כמו עניים בפתח גברת דפנה, מכתבים, הבטחתם, תנו. כלום. אני יכול לסמוך עליכם?

אל תסמוך עלינו, ואנחנו עדיין תומכים בתקציב מאוד גדול בעשרות שעות.

הרי המנהלת כמו כל שנה פונה לועד ההורים, נשלחו מכתבים, עולים לעירייה, העירייה משלימה אתכם, לכם אין כסף אבל. כמה תלמידים, לנו יש בשעריה מאתים תלמידים, סך הכל. יש הצדקה כלכלית ציבורית חברתית להקים בית ספר עם מאתיים ילדים?


איפה הבעיה פה, שכל פעם קם מישהו חדש, אז פעם נועם לא הסכימו ללמוד אתנו, עם החברים שלהם בתוך כפר גנים. אחר כך יום אחר אמרו נועם זה לא מספיק דתי, נעשה בנפרד. לא רצו ללמוד איתם בינם לבין עצמם. אחר כך אדון פויליכמן מנכ"ל בנק איגוד הקים בית ספר כי הוא לא הסכים ללמוד עם החבר'ה של נאות דוד. אחר כך יהודה לנסקורן לא הסכים ללמוד עם פוילכמן כי הוא רב אתו, בתוך המפד"ל, לא אצלנו, אז הקים בית ספר פרטי משלו. אז איפה הגבולות יהיו. הרי מחר יגידו לי שלמאתיים תלמידים אין הצדקה להקים בית ספר. אז מה עשיתי בזה?

אי נכונות ללמוד בבית ספר השני נובעת מטעמים של חינוך לדת זו או קבוצה אתנית אחרת או מטעמים בשל מוצאם, כפי שנאמר פה קודם?

זה מוצאם, זה פוליטיקה מקומית של עסקנים ממפלגה מסויימת, כל אחד רוצה שיהיה לו את השלט שלו והכסא שלו, זה כל הסיבות. מבחינתנו הכל בסדר, תכניות לימוד שלנו הם לוקחים אליהם. את כל המורים הטובים שלנו לקחו אליהם.

אני חושב שהבנו את התמונה. שתי שאלות יש לי. אני מבין שלפי הדיווח שקיבלנו פה שבשנה הבאה יש ירידה ניכרת במספר התלמידים.

יפה, בוא נסביר למה. הרי מה הסיבה, הרחיבו את אזורי הרישום שלהם, הם בודדו אותנו, הם עושים הכל כדי לחנוק אותנו.

מנהלת המחוז דפנה לב, אני חייב לומר שאני במהלך הדיון הזה אני מביט עליך, ואני קצת לא מבין את הזחיחות שאת נמצאת בה. ואני גם לא בא לשפוט אותך, אבל אני לא הייתי נשאר במאור פנים כזה, ואני עדיין לא שופט כאן מי צודק ומי לא צודק, ובאמת זה גם לא יהיה כזה פשוט, אבל יש לך כזאת בעיה בתוך המערכת, יש כאלה תחושות מצד אנשים, יש כזאת מגמה שבכלל כל בתי הספר האלה שמוקמים, לפחות איך שמתואר, ואגב גם אתם מתארים את זה פחות או יותר בצורה כזאת, ואת נראית לי נורא רגועה בחלקה שלך. נראה שהחלקה שלך נורא רגועה, מה שרואים שהיא בוערת לגמרי.

אני ממש מוחה על ניתוח האופי שלי, ממש מוחה, אני מבקשת מהיושב ראש ממש להתייחס לזה. אם אתה רוצה לדעת למה, אני חושבת שנאמרים פה דברים ומופרחים דברים שאני רגילה לסוג הדיון הזה. לצערי הדיון הזה מתחדש כל פעם כשמתחלף שלטון. אולי הוא יסתיים הפעם. או יש חידוש בחירות או ברשות המקומית או בממלכה, ובתקופה שבין לבין מקבלים את כל המשאבים, ומקבלים הרבה מאוד משאבים בבית הספר, ונהנים.

מה עם בריחת המורים שמדברים עליה?

בוודאי שאם הולך ומצטמצם אין לי אפשרות להחזיק מורים כשבית הספר הולך ומצטמצם.

אז מה קורה, אז מקבלים את החינוך הפחות טוב,

ההצעה שלי בעינה עומדת, להקים בית ספר,

אבל שש שנים אתם לא מקימים את בית הספר הזה,

העירייה אומרת לך שרק לפני שנה פינו את נועם.

אבל שש שנים יש את התכנית להקים את בית הספר הזה.

סליחה, לא נעשה פה פינג-פונג, אנחנו כמובן מכבדים ונכבד תמיד בוועדה את פקידי הממשלה הבכירים וגם הפחות בכירים, נכבד אותם ואנחנו מניחים שכל המניעים לטובה. אני רוצה אבל להבין חיים ממך דבר אחד, כדי להגיע לדברים קונסטרוקטיביים אולי בסוף הישיבה, השאלה שלי אליכם לבית הספר, קודם כל אני יכול להבין את הסקפטיות, ואולי זו גם היתה חלק מהסיבה של השאלה של יואל חסון, כי כנראה היו כן הבטחות וכן החלטות שלא בדיוק עשו את מירב המאמצים לקיים אותם.

אני יכול להבין את הסקפטיות גם של בית הספר. אבל אם היום אומרים לכם שיוקם בית ספר שהוא יהיה עם מלוא התקציבים ובית ספר לתפארת וכל הדברים שצריך להיות, אם הדבר הזה יוקם ואם יש לכם פה את כל, לא רק את ההבטחות אלא את המימוש מבחינת כל התקציבים, האם זה דבר שמקובל עליכם?

אני רוצה להסביר, ראש העירייה התגאה בזה שיש שני בתי ספר ממלכתיים רגילים בתוך השכונה. נכון, שכונה גדולה מאוד. אבל אין מה לעשות, הציבור הדתי לאומי הוא מצומצם יחסית. יש לנו בית ספר של ש"ס במיתחם הזה פחות או יותר, אז חלק מהציבור הולך אליו, יש בית ספר של ש"ס שהיה באזור, עכשיו עבר מקום למרכז העיר,

הוא לא עזב, היתה שם תחלופה ששכבת גיל מסויימת עברה, שהיתה בנאות מרגלית, עברה לבית ספר מכבים, ובנאות מרגלית בשכונת שעריה אחדות באה שכבת גיל אחרת. אבל יש להם הסעות מסודרות לכל מקום. המערכת הזו היא מבוססת כולה על הסעות. המערכת של המעין התורני וגם של החינוך העצמאי. פה המצב הוא שונה לחלוטין. הוא מדבר על זה שהשכונה.

בשכונה שהיתה שכונה שכוחת אל בעבר, שכונת עמישב, היום יש שם בית ספר ממלכתי בן תשע מאות חמישים ילדים, ממלכתי דתי. וכל ילדי עמישב, לא משנה מצבם ההשכלתי והכנסתם, כולם לומדים בבית הספר הממלכתי שהוא היום בית הספר הגדול בארץ והכי טוב בארץ. אותו דבר יהיה בשעריה.

אני רוצה להסביר, שאלת למה בית הספר מצטמצם. אז אני מסביר מה קורה. מתקשר הורה לעירייה, אומר רוצה לרשום את הבן שלי לבית ספר ממלכתי דתי. לאיפה אני יכול לרשום אותו, מזכירים את כל בתי הספר, כולל כפר גנים. אותנו לא מזכירים, אנחנו לא קיימים. מבחינתם אם בית הספר לא היה קיים זה היה הכי טוב. עובדה חד משמעית.

אבל שאלתי אותך שאלה אחרת חיים, שאלתי אותך שאלה, אם היום,

אני אשיב. דבר נוסף, לגבי הסעות, ראש העירייה מספר עכשיו שש"ס נוסעים בהסעות. הרי שלושים שנה נסענו בהסעות לנאות דוד, אז מה הסעות, הסעות זה כולם. גם אלה של כפר גנים בהסעות לתוך כפר גנים. נגמר הימים שהיינו הולכים עם הסנדלים הקרועות והבלויות, עם התיק על הכתפיים לבית ספר. זה נגמר. היום כולם מפונקים, אין מה לעשות.


דבר נוסף, הרי אדון רמי הופנברג, צירפנו פה פרוטוקול, הוא תיאר לנו מצב שמשרד החינוך החליט להקים בתי ספר שכונתיים. לא מניה ולא מקצתה. דבר כזה לא היה מעולם. אנחנו גם דרשנו ממנו לקבל את האישור של ההחלטה הזאת, נעמוד על זה, נבדוק את זה.


עכשיו מה אני אומר, אנחנו מתנגדים להקים בית ספר בשכונה כי אנחנו לא סומכים על משרד החינוך, בוודאי לא על העירייה ולא על שום מערכת ציבורית. כמו ששלושים שנה היינו טובים כדי לנסוע בהסעות וללמוד ביחד אנחנו שנה הבאה פתיחת שנה אותנו לא יוציאו, אנחנו חוזרים לכתות שלנו. דרך אגב שיפוצים, תראו בתמונות, עשר שנים אין לנו שיפוצים. פתאום כתום, צהוב, ירוק, פתאום יש תקציבים. במהלך סוף שנה, זה לא ייאמן, הילדים שלנו, סוף שנת לימודים, הילדים לומדים בכתות שלנו, נכנסים עובדי העירייה, דו"חות, אין להם סבלנות להמתין, שלחו אותם דחוף, הרצים יצאו מהלך. ישר, קדימה, מה קרה פה. הבן שלי למד בבית הספר נאות דוד, בכתה ז' לומד בישיבת הרב שי פירון, עם אותם ילדים שהוציאו אותם ממנו. הוא חבר שלהם. מה יקרה בצבא, הוא יסתער ויגיד מה, אשכנזי מכפר גנים, אשכנזי ממקום אחר?

חיים, אני יכול לשאול אותך שאלה, אני מבין את הסקפטיות, אבל אם בכל זאת אתה תראה שבאמת יוקם בית ספר, וזה רציני, ויעמדו בהבטחות, אז אני קשה לי להבין,

כבודו, אני אגלה לך סוד, אני בזמנו אמרתי להם, ויודע את זה גם רני הופנברג, כשהוא דיבר קודם הוא דיבר עלי, אני אמרתי חבר'ה, אני אין לי בעיה ללמוד בשכונה. אין לי בעיה. תנו לי חמישים מליון שקל סגור, בפיקוח של משרד החינוך ומבקר המדינה, תנו לי בית ספר לתפארת, עם אולם ספורט כמו שצריך והכל, אין לי בעיה. ותנו לי התחייבות שלא תוציאו אותי מפה עוד חמישים שנה. אין לי בעיה. לא סומך עליכם, למה לא סומך, הנה דוגמא טובה. לפני חמש שנים אמרו לי יש בית ספר, מה מסתבר עכשיו, לפני שבוע מר בן שמחון אמר לנו חבר'ה, שניאור כבר אמר יש מקום, יש מבנה, יש תקציב. מה עכשיו הוא אומר לנו, שאין תקציב בכלל. אתה לא יכול לסמוך עליהם שבוע.

אני פשוט בא ורואה איזה שהוא פרדורס, אנחנו עד עכשיו ברוב הוועדות שלנו מתמודדים עם הנושא שבאים הורים ומבקשים מאתנו לבוא ולדון על הנושא שהילדים שלהם לומדים רחוק ויש להם בעיה לנסוע לשם, ופה אנחנו באים ומסתכלים על מצב הפוך. באים הורים ואומרים לנו תשמעו, אנחנו רוצים לנסוע, אנחנו רוצים ללמוד שם. עכשיו אנחנו גם באים ואומרים שיש לנו פה בית ספר של ארבע מאות איש, אנחנו רוצים לעשות שני בתי ספר של מאתיים, ואז בעוד שנתיים יבואו אלינו ויגידו לנו תשמעו, בבית הספר הזה יש מאה או חמישים תלמידים, כי יש ירידה. ואז בואו נדון מה עושים אתם, אז בואו נחזיר אותם, כי אנחנו צריכים את המבנה, יש מבנה חדש, בשביל חמישים תלמידים זה לא מספיק, אז בואו נוציא אותם, נחזיר אותם חזרה ונשתמש במבנה הזה לטובת צרכים אחרים.


אז בשביל לא לפתוח את הפתח הזה, אם יש כסף, עם כל הכבוד, תשאירו את הילדים שם, אם הם כל כך נהנים, ותבנו מתנ"ס, ובמקום שהם יבואו מבית הספר בערב ילכו למתנ"ס ליהנות שם.

ברשותך, בכל פתח תקווה, הילדים לומדים בטווח הליכה מהבית. כך צריך להיות המקרה שלהם. אנחנו מדברים על הממלכתי.

כן, אבל זה קצת סותר את הפילוסופיה הבסיסית שהצגת שזה טוב שילדים ילמדו בשכונה, אז זה שסגרתם שם בשכונה ואתם מעבירים, גם אם זה בית ספר של ש"ס, זה קצת סותר,

סליחה, קודם כל בית הספר של ש"ס זה שינוי מקומי שהיא עשתה במקום. עכשיו אני רוצה להגיד לחבר הכנסת ברשותך, אלכס, אני היום עלול להגיע למצב שאותם בתי ספר ממלכתיים הטובים שנמצאים בשכונה להציג לי שאילתא למה אנחנו לא ניסע ללמוד בכפר גלים. ואנחנו מתנגדים התנגדות נמרצת שילדי ממלכתי יסעו בכלל, אלא רק ליד הבית. זה בטחון, זה חשוב לחיזוק השכונה וכל הדברים. עכשיו הם ילמדו באותו בית ספר. עכשיו זה עולה מאות אלפי שקלים ההסעות, לאורך שלושים שנה תחשבו כמה עשרות מליונים, כמה בתי ספר היה אפשר לבנות.

עדיין קשה לי להבין אז למה עשית את זה עם ש"ס, כל הטיעונים האלו,

ש"ס היתה צריכה את בית הספר לבית ספר על יסודי. היה להם את השיקולים שלהם.

אבל זה שיקולים שלהם, זה לא אומר שאתם צריכים להסכים לזה. גם אם זה מסגרת שאינה רשמית, זה לא אומר שאתם צריכים להסכים לזה. הרי אתם צריכים לשלם בשביל ההסעות ובשביל כל מיני דברים.

בית הספר הזה מאורגן, זה שינוי פנימי, הוא מתאים לנו ואנחנו הסכמנו לו. אנחנו מדברים כרגע, אני מדבר אתך על שכונה בת ארבעים אלף נפש, שהולכת לגדול בששת אלפים משפחות. יצטרכו שם בשנה הבאה מאה חמישים מקומות.

בראשון לספטמבר יש מבנה חדש? זו השאלה הכי פשוטה, אנחנו דנים פה על הפרדה.

בראשון לספטמבר 2007, אנחנו בונים בית ספר, בית ספר ממלכתי בר לב, שמונה עשרה כיתות, נבנה בשישה חודשים. זה מוקלט. עכשיו אנחנו יכולים להקים את בית הספר הזה, עוד באמצע שנת הלימודים הבאה יהיה מוכן. כרגע אין לתלמידים האלה בעיה איפה ללמוד, כולם לומדים בכתות מצויינות. הם לומדים בכתות קטנות, אנחנו משקיעים בהם. אנחנו רוצים לתת לכם היום סקירה. חבר הכנסת אלכס, תקשיב טוב, פתח תקוה זו העיר שמשקיעה בחינוך לילד יותר מרעננה, יותר מכפר סבא, בשביל זה קיבלנו את פרס החינוך קודם כל על המשאבים שאנחנו משקיעים. ובילדים אנחנו נשקיע יותר. גם מה שאנחנו משקיעים, אתם רוצים לקבל נתונים על השקעות, אתם תהיו נדהמים. הם לומדים בכתות קטנות, אנחנו מחזיקים אותם ונמשיך להחזיק אותם, עד לפתיחת בית הספר בשנה הבאה.

אני חושב שהתמונה היא ברורה. רק משפט, כי אנחנו צריכים לעבור גם לשמוע את בית הספר השני.

קודם כל למה אנחנו פה בכלל, זה משום שאין לנו מענה ברמה המקומית, ולא רק שאין מענה, המענה הוא מזלזל ביותר, פשוט רמיסה. אם אנחנו מדברים עם נציג מינהל החינוך והוא אומר לנו שתפסיקו לחלום חלומות ולחיות באשליות. גם אם תישארו חמישה תלמידים לא נקבל אתכם. עם מי יש לדבר. אנחנו מצטטים לפרוטוקול.

לנו אין בעיה ללמוד עם כולם. אין שום בעיה. אני לא ראיתי בארץ מקום שיש גדר הפרדה שחוצצת בין שני מבנים דומים. בתכנים, שנינו כרגע נחשבים ממלכתיים דתיים. איפה יישמע כדבר הזה, גדר הפרדה, ריבונו של עולם, איפה. רק בשביל המוסריות, אני לא יודעת איך לקרוא לזה, מה אני אגיד לבת שלי, מה אני אומרת לבן שלי, למה יש פה גדר הפרדה. בגלל שלקבוצת הורים מלפני שש שנים, היא זו שיזמה, ולא אנחנו. מינהל החינוך כל הזמן טוען אתם התחלתם. שקר וכזב. אני במו אוזניי שמעתי קבוצת הורים ביום הראשון ללימודים לפני שש שנים ניצבת בפתח בית הספר ואומרת עד כאן, לא רוצים ללמוד עם תושבי השכונות. מכאן זה התחיל. ומכאן כדור השלג מתגלגל. לי אין בעיה לשלוח בהסעות גם קילומטרים אם אני יודעת שהילדים שלי לומדים בקבוצה הומוגנית, מכל המרכיבים ההומוגניים. אם זה מרכיב כלכלי ומרכיב לימודי ועדתי והכל. הטרוגני. לנו אין שום בעיה. כל הבעיה זה שהם לא רוצים. ואז מתחילים למצוא סיבות. זה רחוק לכם, יותר טוב בית ספר שכונתי. אנחנו ראינו מה היה בבית ספר שכונתי. הוא המשיך להיות שכונתי הרבה מאוד זמן. הרבה מאוד.

תודה. חשוב קודם כל לומר אולי גם לחברי הוועדה שאולי אינם בקיאים בנתונים, שהחינוך הממלכתי דתי קולט כשבעים אחוז מתלמידי הטעוני טיפוח במדינת ישראל, למרות שהוא בקושי עשרים אחוז מהחינוך. עשרים אחוז מהחינוך קולט כשבעים אחוז מהתלמידים טעוני הטיפוח. ואנחנו מתגאים בכך שהחינוך הממלכתי דתי הוא חינוך אינטגרטיבי, בחינוך היסודי הוא גם קולט למעלה משמונים וחמישה אחוז של התלמידים העולים מאתיופיה, עם כל הקשיים שיש להם. מנסים להעליל עלילת דם חמורה ולהטיל כתם חמור מאוד על אוכלוסיה ציונית דתית, וחייבים קודם כל לומר את הנתונים הבסיסיים שחברי הכנסת ידעו, שאין מדובר פה בחינוך ממלכתי דתי שהוא מתחמק מאינטגרציה, שהוא מתחמק ממשימות חברתיות. ההיפך הוא הנכון.

חשוב לומר, חבריי חברי הכנסת, שלפני שהחבורה הנפלאה שיושבת לפניכם, גם הנהגת העיר וגם הנהגת משרד החינוך והמחוז, לפני למעלה מעשר שנים נעשו שגיאות שגרמו לכך שפתח תקווה זו העיר היחידה במדינת ישראל שחמישים אחוז מהחינוך מהציונות הדתית לא לומד בחינוך ממלכתי דתי. הוא ברח משם. כיוון שההנהגות הקודמות שגו שגיאות חמורות בניהול ענייני העיר ובענייני האינטגרציה. העיר היחידה במדינת ישראל. ואם לא ננהג בתבונה התהליך ההרסני הזה ימשיך.


לכן, בהמלצת ועדת החינוך בכנסת החמש עשרה, הוקמה ועדה שמשותפת למשרד החינוך, לעירייה, אינני זוכר אם היו נציגי ציבור, אין לי מושג, והיא הגישה את המלצותיה לפני פחות מחמש שנים, ואמרה, כפר גנים יהיה בית ספר ממלכתי דתי, שעריה במקומו יהיה בית ספר ממלכתי דתי. זאת היתה ההמלצה הבסיסית, שלצערי לקח לעירייה, עד שיש הקצאת קרקע, שנה שנה וחצי.

זה נכון שאני מופתע לשמוע ששנה שנה וחצי משרד החינוך לא נתן את ההרשאה. ואני חושב שתפקידה של ועדת החינוך היום זה לא לעזוב אלא להחליט החלטה חד משמעית שבהרשאות הבנייה של 2007 שיכולים להינתן כבר באוקטובר 2006 תינתן ההרשאה המובטחת. כי המלצות ועדת אדלר הן מחוייבות על ידי משרד החינוך והתרבות. זה לא איזה המלצות באוויר. ומכאן יבוא כל דבר לתיקונו. על ידי כך יוכל כפר גנים להתפתח, שכונת שעריה תתפתח, שכונת עמישב מתפתחת כמו שצריך. זאת צריכה להיות התרופה.

אני מציע לחברים לא להיסחף ולנסות לדוג במים עכורים. יש כאן הרבה רגישויות. יש כאן הרבה בעיות שדנו בהן שנים ארוכות. הפתרון נראה באופק. אם נחזור חזרה עכשיו לכל המהלך התהליך יהיה הרסני. יקומו עוד בתי ספר פרטיים ופתח תקווה מוכה בדבר הזה. צריך להחזיר את פתח תקוה למסלול העיקרי.

מה שחשוב לומר זה גם להדגיש יותר דברים שנאמרו. התלמידים של נאות דויד, שזה בית הספר של שעריה, והילדים של כפר גנים, נפגשים בחטיבת הביניים המשותפת כמו שצויין. וחטיבת הביניים היא בנוייה לכתחילה על ידי מדיניות משרד החינוך כהפגשה של בתי ספר של שכונות שונות. וברוך השם בחטיבות הביניים אין לנו בריחה. כולם לומדים בחטיבות הביניים הממלכתיות דתיות, של שי פירון ועוד מסגרות אחרות. אין לנו מסגרות פרטיות. לאמור יש נכונות אמיתית להתמודדות עם אינטגרציה. ואני משבח את העמדה העקרונית של עיריית פתח תקוה, שכמו שאתם רואים ראשיה הם לא מראשי מערכת החינוך הממלכתי דתי. אני משבח את ראש העיר על עמדה נחושה וגם את סגן ראש העיר וגם מנהלת המחוז. הם לא נמנים על אנשי החינוך הממלכתי דתי. הם רואים את האינטרס הממלכתי כולו. ואני מציע לתת גיבוי, גם לעירייה וגם למשרד החינוך, לחייב אותם עם נקודת זמן להוציא את ההרשאה לבנייה, ובכך תבוא גאולה לעולם. תודה.

אני היום מההורים הפעילים בממ"ד כפר גנים. נולדתי בפתח תקווה, למעשה לא רחוק משכונת שעריה, בשכונת מחנה יהודה. למדתי במחזור הראשון, בית ספר שהיום נקרא ממ"ד נאות דוד, וכל הנושא הזה של החינוך הממלכתי דתי הוא ממש בנפשי. לפני עשר שנים איפשרה המדינה הקמה של בית ספר פרטי, שלמעשה כשהכנסתי את בני הבכור לבית הספר היו בכיתתו, או במחזור, מתוך כששים ילד היו פחות מעשרים ילד משכונת כפר גנים. אף על פי כן, מאחר וזה בנפשי, השארתי אותו שם, היום אני לא מצטער, דרך אגב, להגיע לשורה התחתונה, ילד מאוד מאוד מוצלח והתוצאות שם לפי דעתי ניכרות. ופתחנו מערכה בתוך שכונת כפר גנים כדי להילחם עם הדתיים, להביא את ההורים לתוך ממ"ד נאות דוד.


אחרי שלוש שנים התברר לנו בצורה מאוד מאוד ברורה שנכשלנו. הגיעה השנה הרביעית, שהגיעו בסך הכל שבע עשרה בנים למחזור, היתה דרישה ברורה לפזר אותם בין הכתות, ההורים, ובצדק. הם לא הסכימו לזה, הם אמרו שמגיעים מעט מאוד ילדים מהשכונה, הם צריכים ללמוד יחדיו, והנושא התפוצץ. אנחנו הבנו שאנחנו הפסדנו את הקרב בשכונה בתוך נאות דוד ובחרנו בגישה המקובלת בארץ, לבנות ממלכתי דתי בשכונה. ההיסטוריה מוכרת, לא הצלחנו לעשות את זה מייד בשיתוף של העירייה, עשינו את זה בבית ספר פרטי שהוקם על מנת להיות ממלכתי דתי. כעבור שנה משרד החינוך הודיע לנו שנפתח ממלכתי דתי בכפר גנים, סגרנו את בית הספר הפרטי, נכנסנו לבית ספר חדש, למבנה חדש, מנהלת חדשה, צוות חדש, ולמעשה נכנסנו בחזרה בתוך בית ספר הממלכתי דתי.

היום אנחנו עדיין במאבק קשה מאוד בתוך השכונה. בשנה הבאה מגיעים עשרים ילד, מאה ילדים לכתה א', צריך להבין שמתוך תושבי השכונה, כלומר מתוך סל התושבים בשכונה זה לא מאה אחוז. זה הרבה פחות. קרוב לחמישים אחוז מהילדים עדיין הולכים לפרטיים. אנחנו במאבק מאוד מאוד קשה בתוך השכונה, זאת מטרת ייעודו של ממ"ד כפר גנים. זה מה שאנחנו עושים בהתנדבות. המכה מבחינתנו זה שכל תושבי השכונה יבואו. היום מה שקורה שהפרטיים גדלים, הם לוקחים קרוב לחמישים אחוז מתושבי השכונה, הם לוקחים גם משכונות אחרות, זה בית ספר על איזורי.

הייחוד שלנו והמסר שלנו וכל הפעילות שלנו מבוססת על זה שאנחנו ממ"ד שכונתי דתי. אם נפרק את אחד מהעקרונות האלה, אם יכריחו אותנו לקבל ילדים שאינם דתיים, אנחנו נקרוס. ואם אנחנו נפסיק להיות בית ספר שכונתי. אולי אתם חושבים שאתם התושבים היחידים בשכונה. בשכונת כפר גנים יש המון משפחות לא דתיות שרוצות ללמוד בממ"ד. וזו תופעה שאנחנו מתמודדים איתה בהצלחה בעזרת הרשות, שמסבירים להורים שממלכתי דתי הוא לתושבים דתיים בלבד.


בעיה נוספת זה הנושא שאנחנו מתגאים בזה שהיום בית הספר שלנו ממוקם במרכז השכונה, במרחק הליכה לכל הילדים מהבית. רוב הילדים, הבן שלי קם בחמישה לשמונה ובשמונה הוא נמצא בזמן בבית הספר. זה המוטו של בית הספר, ואם נשמוט אותו לדעתי התוצאה תהיה בסופו של דבר שאנחנו נשמוט את זכות הקיום של בית הספר.

עכשיו נאפשר לחברי הכנסת לשאול שאלות קצרות ואז ננסה להגיע למסקנות. בבקשה חבר הכנסת הרב אמסלם.

שמענו כאן את כל הנציגים, והייתי רוצה, שוב פעם, כדי שנוכל לקבל החלטה שהיא לטובת התלמידים בראש ובראשונה, כי זה ראש מעיינינו. הרי המצב הזה ששני בתי הספר שוכנים בצמידות אחד לשני, כאשר גדר מפרידה ביניהם, הוא מצב בלתי נסבל. בהחלט. זו נקודת המוצא. זה מה שהביא אותנו כאן לשבת היום.

אין ויכוח שהמצב הזה הוא שערורייתי. ישבה ועדה, בזמנו, שדנה ודנה והגיעה למסקנה שאין מוצא אחר אלא להקים בית ספר לתלמידי שעריה בשעריה. זה לא נעשה. היו מחדלים, ראש העיר אמר, זו היתה טעות. יש כאן היום אני מבין ואני מתרשם אדוני היושב ראש, שיש נכונות ליישם את זה ולהביא את זה לידי ביצוע ולידי ביצוע טוב, שבית הספר יהיה לא פחות, אולי אפילו הלוואי יותר טוב מכל בית ספר אחר בפתח תקווה. ואז נרוויח באמת את המצב שחבר הכנסת אלכס אמר. בכל הארץ תמיד אנחנו נתקלים בבעיה הפוכה. כאן התלמידים ילמדו קרוב לבית. אדרבא, אני לא אומר, היה אילוץ במשך כל השנים, הוצרכתם לקחת בהסעות, יש מצב כזה במקום אחר, אבל אין ויכוח שזה הרצוי וזה הדבר הטוב ביותר.


על מנת לחדד את הדבר הזה ולסיים את זה, ההורים לילדים בשעריה לא רוצים למצוא את עצמם, כיוון שאני מבין שרוב התושבים בשעריה הם בעצם מחתך מסויים, למצוא את עצמם כאילו הנה אנחנו מחזירים אתכם לפינה שלכם ושמים אתכם שם. האם אדוני ראש העיר אי אפשר לשלב את זה עם אפשרות לגרום לאינטגרציה יותר טובה בבית הספר על ידי הבאת תלמידים, אדרבא, את ההסעות נביא לשעריה. אבל מה שאני חושב אדוני היושב ראש, תרשה לי, אני חושב שכדאי, צריך וחייבים ליישם את ההחלטה שכבר התקבלה בעבר.

אני רק רוצה לענות לך כבוד הרב. בית ספר שעריה יהיה בית ספר איזורי. חבל שלא הבאתי לכם פה את תוצאות ההישגים הלימודיים של תלמידי הממלכתי בשכונת שעריה, בית ספר אורנים. איך הם מצטיינים בחטיבות ובתיכונים. כאשר ייפתח בית ספר תהיה אליו נהירה עצומה. לא האמנו, ואני רוצה לחזור עוד מלה, כשהתחלנו לפני שבע שנים בית ספר מורשה בעמישב התפרק מתלמידיו והלכו לפרטיים. אמרנו שאנחנו נילחם בפרטיים, פירקנו אותם בשכונה, ויש תשע מאות ילדים במורשה, בית ספר שמושקעים בו כספים עצומים. להוכיח לפרטיים שאנחנו יכולים להיות יותר טובים. ועובדה שיש שם תשע מאות חמישים. והלוואי, אנחנו נלחמים עכשיו, יושב ראש הוועדה, לקבל תוספת כיתות, כי ההורים רוצים ללמוד בעמישב. בית הספר נמצא בשכונה הידועה לשימצה בעבר שהיום היא נהפכה למרכז בזכות המערכת החינוכית. בית הספר הזה שיקום בשעריה הוא יהיה בית ספר דגל, כמו שצריך להיות. אנחנו לא מעלים על דעתנו שמישהו מעלה על דעתו שאנחנו כאנשים פוליטיים נדאג שבית הספר הזה יהיה נחשל וירוד. זאת לא המשימה שלנו.

הוא אומר שבית הספר הולך ומתפתח במורשה, וזה נכון, אבל הוא לא מציין למה. יש שם הגירה חיובית דתית לשם. שכונות חדשות הוקמו. בשעריה אין צפי לשכונות חדשות דתיות. אז איך הוא יגדל, לא זו בלבד שאין לו פוטנציאל גדילה אלא להיפך, דורכים ורומסים את בית הספר הזה.

קודם כל תכניות הבנייה אותם לא יודעים עליהן. ברחוב רות הולכים להקים מאה ששים יחידות דיור, ואתם יודעים בדיוק מי יגור שם, אם לא אוכלוסיה מסורתית ודתית. בכל מקרה תכניות הבנייה בשכונה, יש התפתחות, כרגע יש למעלה ממאתיים ילד. יש ילדים שהולכים לממלכתי כי אין להם, יש ילדים שהולכים לש"ס ורוצים דווקא ממלכתי דתי.

כבוד ראש העיר, אני רוצה לנסות לסכם פה את הדיון. זה דבר לא פשוט, אני חושב שנעשו דברים בעבר שממש היו לא נכונים, וזה מדיניות, זה לא רק קשור לפתח תקווה. מבחינתי, כשהתחילו בתוך המערכת הציונית דתית לטפח את האליטיזם של בתי ספר פרטיים שם התחילה כל הרעה. כי אחרי שהדבר הזה קרה אז ברור שאז כל המערכת מושפעת מזה. וגם כשחבר הכנסת זבולון אורלב בצדק מציין את התרומה של המערכת הממלכתית דתית לאינטגרציה הכללית בחברה הישראלית, אין ספק שהירידה המתמדת בממלכתי דתי גם נובעת מתוך השיטה האליטיסטית שחלק מהציונות הדתית דגלה בה, ואני חושב שאנחנו בהסכמה בשאלה הזאת.

לכן נמצא הכל בתוך המערכת הממלכתית, ויש פה עיוות, אין ספק שנוצר פה עיוות, כתוצאה מכך שהמדיניות הכללית איפשרה את בניית המוכר שאינו רשמי, שלקח במקום כמו פתח תקווה חמישים אחוז מהאוכלוסיה של הציבור הממלכתי דתי. ופה מקור הרעה. לדעתי כולם קורבנות של הדבר הזה. גם בבית הספר בנאות דוד, שאין ספק שקורבנות של המצב הזה, וגם במידה רבה מאוד בית הספר בכפר גנים קורבנות של המצב הזה. זה אני אומר כהערה כללית, ואני מבקש להעביר את זה גם לחמד ואני מניח שזו גם תהיה עמדת הרב אדלר, אז אני לא מביא חידוש גדול, אבל אני מתקומם נגד הדבר הזה הרבה מאוד שנים, כי זה הורס, ממש הורס את החינוך הממלכתי בישראל.


עם כל זה, כשהגענו למצב כפי שהגענו, אני הייתי מציע, תוך שיח עם ההורים של נאות דוד, שמסיבות מוצדקות או לא מצודקות, אני לא אכנס לזה, מרגישים שהבטיחו להם הבטחות שלא קוימו בעבר, ושזה לא בראש, גם אם יש הישגים, ויש הישגים, אנחנו יודעים את זה, נפלאים, של עיריית פתח תקוה בתחום החינוך, לא בטוחים בתהליך הזה.

לכן אני מציע, שוב, בשם הוועדה, כל אחד יכול לקבל או להתנגד אחר כך, אני מציע שתיכנסו לתהליך מאוד מואץ של בניית בית הספר, כפי שאתם בעצם כולם מסכימים, אבל שזה יהיה בית ספר, שלא נהיה במצב של אין תלמידים, אפשר הרי להשקיע את מה שצריך להשקיע מטעם העירייה, משרד החינוך יכול לתת את ההרשאה, והעירייה יכולה לתת, מה שקראת, ראש העיר, שזה יהיה ספינת הדגל של החינוך בפתח תקווה, זה צריך במעשים לשכנע את ההורים. אני משוכנע שאם ההורים יראו שהדבר באמת הופך להיות ספינת הדגל, ותשקיעו בזה כל מה שצריך לעשות בשביל לבנות את בית הספר בשעריה, אז באמת ישוכנעו, והדבר יבוא לפתרונו.

אני לא יכול לראות כרגע פתרון אחר שיכול להתקבל על כל הצדדים, אבל צריך לעשות את זה תוך הידברות עם בית הספר נאות דוד, עם כלל האוכלוסיה, שיראו שזו תהיה ספינת דגל. ישקיעו שם וידאגו שזה יהיה ההצלחה .

הייתי מאוד רוצה לקבל פה איזה תיחום גם בזמן, של הרשאה, זה גם מה שכתב חבר הכנסת זבולון אורלב, גם חבר הכנסת אמסלם, אנחנו רוצים לקבל תיחום בזמן, מתי משרד החינוך יתן את ההרשאה, והתכניות, ואנחנו נעקוב, בוועדת החינוך, אנחנו ניקח על עצמנו, גם נעקוב אחרי הביצוע, ובאמת להפוך את הדבר הזה, ואז כל דבר יבוא על מקומו בשלום, ובאמת מוכיח את זה גם התיכון של הרב שי פירון, שאני מכיר אותו, ובאמת זה תיכון לתפארת, שאפשר להשתלב יפה מאוד ביחד. אז בואו אני מציע שנקבל את ההחלטה הזאת, אם זה מקובל על כולכם.

מבחינת הזמן אנחנו רוצים לדעת מתי בעצם העירייה,

ברגעים אלה מתבצעת העברה בין המבנים בכוח, בניגוד לדעתנו, בלי לשאול אותנו. אדוני היושב ראש, לא שואלים אותנו.

רונית, תשמעי, אני, כפי שציינתי, התהליך הזה חייב להיות מתוך הידברות. גם הפתיחות שלכם היא נחוצה. תהליך חד צדדי לא מקובל פה. ודאי לא בחינוך. אנחנו חושבים שזה פתרון נכון, פתרון טוב. אם יש דברים שאתם מרגישים שנעשים עכשיו שמחלישים את בית הספר כך שיהיה קשה גם להיכנס לבית ספר חדש, אחרי שהוא יעמוד, ותראו, קיבלנו הבטחה שבספטמבר 2007 בית הספר הזה יהיה מוכן.

חבל על הזמן, לא נלמד שם.

אני חושב שאם יהיה פה תהליך שהדברים ייעשו מתוך הידברות, מתוך הסכמות עם ההורים, אני חושב שזה כן יכול להצליח.

אני רוצה להסביר. ישנם בשכונה שני מבנים סמוכים. ישנם שני מבנים צמודים, שאחד נקרא נאות דוד ואחד נקרא יבנה. מה שקרה שבית הספר נאות דוד יש בו שפע של כתות, יותר משיש ביבנה. ולעומת זאת בית הספר ממ"ד כפר גנים יש בו יותר מכפול תלמידים ממה שיש בנאות דוד. כל מה שעשינו, באותו מיתחם, םהיות ובית ספר נאות דוד הוא בית ספר גדול, והם לא זקוקים לו, ביקשנו, אני קיבלתי החלטה באותו מיתחם להעביר את הילדים שלומדים בכתות באגף זה לאגף השני. כתות מפוארות, מסודרות, מצויידות, ממוזגות,

אפשר להוריד את הגדר?

אני לא יודע על הגדר. אני חושב שזה לא בסדר, יורידו את הגדר.

קיבלתם פה הבטחה שאין פה גדר יותר.

אדוני היושב ראש, השאלה היא, אני מכיר את ראש העיר, ואתה אדם שיודע בדיוק מה קורה בעיר שלך, למה הגדר הזאת הוקמה מלכתחילה, מה היתה מטרתה?

קודם כל אני אומר לך שאני מצר לשמוע שהקימו שם גדר, והודעתי כרגע על הגדר. הגדר הזו זו הגדר של מגרש הספורט, זה נקרא גדר בין בתי ספר? זו גדר שמחזיקה את מגרש הספורט שכדורים לא יתרחקו. זו הגדר.

אני מבין את הגישה ואת הרצון לפתור את הבעייה בעצם בניית בית הספר. אבל הבעיה המהותית היא, וזאת התחושה הקשה, שמתקבלת התחושה שגם אם בית הספר הזה יוקם, או גם אם תישאר המסגרת שתישאר, בית הספר הזה יהפוך לבית ספר שזורקים אליו, אתה יודע, הוא יהיה בית ספר חלש. לא יושקע בו, מורים טובים לא יבואו ללמד בו. זאת אומרת התושבים מנסים לקבל תשובה שבית הספר הזה, גם אם הוא יוקם, נגיד שאתם לא מסכימים לבית הספר החדש, אני לא בטוח שלגמרי לא נכון להקים בית ספר חדש. זה עניין שלכם, אני חושב שאתם טועים בעניין הזה. אבל אני חושב שהתושבים צריכים לקבל את הבטחון שגם אם יוקם בית ספר חדש, ויושקעו בו האמצעים הטכניים של הבניין וכדומה, שמבחינה חינוכית,

הצעתי ליושב ראש למנות אותך ואותי כצוות מעקב לביצוע ההקמה.

חבר הכנסת יואל חסון שומע את עמדתכם, אפילו במידה רבה מזדהה עם עמדתכם, אז תנו לו לגמור לדבר.

העניין הוא שאני מבקש גם מהגורמים העירוניים ומשרד החינוך לקבל את הביטחון שגם אם יוקם בית הספר, ואני מקווה שיוקם בלוח הזמנים שמדובר עליו, זה יהפוך להיות בית ספר שיופנו אליו מורים טובים, תהיה לו את כל ההשקעה החינוכית ברמה הפדגוגית, ברמות האלה. אני חושש שעוד שנתיים שלוש אני אבקר בבית הספר הזה וזה יהיה בית ספר שבסוף הם יברחו ממנו, ויגיעו מסגרות פרטיות ואחרות וזה יהיה "פיל לבן".

אני רוצה הבטחה, אני פונה יותר לנציגת משרד החינוך, ומספיק גם עם כל התחושות האלה, עצם זה שהם יושבים עם תחושות כאלה זה מראה שיש כאן בעיה עמוקה. הרי לא היו באים, את רואה גם איזה רגשות יש כאן, יש כאן בעיה עמוקה, מדובר בילדים שלהם. תני לי את הבטחון ותני לוועדה את הבטחון שבמידה ויוקם בית הספר הזה הוא יהיה בית ספר שיהיה רמות הגבוהות ביותר, בדיוק כמו שאתם משקיעים בכל בית ספר אחר.

אני רוצה לדעת מכם, אם אתם נשארים איפה שאתם נמצאים היום, עד שיוקם בית ספר, אם אתם נשארים, הרי בית הספר יוקם מאוד מהר, וזה יהיה אילוץ עוד יותר גדול על משרד החינוך ועל העירייה להקים את בית הספר. אם אתם נשארים במקום אז אתם, אני שואל, זה לא על דעת העירייה ולא על דעת חינוך, אני שואל שאלה היפותטית, האם אז אתם תהיו מוכנים, בצורה קונסטרוקטיבית להיכנס לשיח לגבי בניית בית הספר.

לא. תראה הרב מלכיאור, אני אביא לך תמונה עכשיו של שיפוץ בית הספר. נאות דוד בעשר שנים האחרונות לא צבעו אותו כמעט. אף שנה. פתאום עכשיו, לא שבוע עבר, כבר צובעים אותו.

בסדר, אז אתם תישארו שם, זה טוב. אז זה מה שאמרתי, אבל שאלתי אותך שאלה,

אין לי בעיה לנהל משא ומתן איתם אחרי שנישאר. אין לי שום בעיה.

כבוד ראש העיר, אני שואל אותך שאלה, אני אומר גם את הדברים שאמר חבר הכנסת יואל חסון, מתוך התחושה של המצוקה, אתה שומע פה נכונות של כלל ההורים להיכנס לתהליך קונסטרוקטיבי של שיח כדי לקדם את המצב, אני שואל האם זה מקובל עליך שיוכלו, הרי הם בבניין הזה הרבה שנים, יוכלו להישאר, זה יהיה מקסימום עוד שנה, יוכלו להישאר בבניין, כפי שהוא היום, במשך השנה הזאת, ובשנת הלימודים הבאה יעברו לבית הספר החדש, ספינת הדגל, בשעריה.

קודם כל אין שום בעיה לקבל את הבקשה שלך. אני חושב רק שזה פשוט בלתי נתפס שבית ספר שיש בו עשרים כיתות ילמדו בו אחת עשרה כיתות ושבע כיתות יעמדו, ועכשיו אני אביא שבעה קרוואנים לבית ספר השני. תגיד לי בבקשה אם זה הגיוני.

כבוד ראש העיר, שאלה שלי אליך, כדי לפתור את זה, יש פה הסכמה שלא היתה לפני הישיבה. יש פה הסכמה גם לגבי כניסה לבית הספר בצורה מסודרת בשעריה. כדי לפתור את הבעיה, אני לא רואה שום סיבה למה לא יוכלו להשתמש בכמה מהכיתות, אם זה כיתות שעומדות ריק, כמה מהכיתות בבית ספר נאות דוד יוכלו להשתמש, אנחנו מדברים כפתרון ביניים, במקום להביא קרוואנים, במשך שנה, לי זה נראה דבר הגיוני. אני חושב שיש פה הזדמנות להגיע לפתרון שמוסכם על ידי כל הצדדים.

אני מזכיר לכבוד יושב ראש הוועדה שמדובר בשני בתי ספר, בשני מנהלים. מה אתה רוצה עכשיו, ששבע כיתות ילמדו במיתחם אחר,

אבל אמרת שזה ממש בניין סמוך,

כדאי שתראה אם זה אפשרי.

אתם יודעים אם זה אפשרי, אני שואל שאלה,

אם במחיר של קרוואנים, אם זה יפתור את הבעיה ויתן פה תחושה של שנה זמן ולנסות למצוא פתרון, אז יהיו קרוואנים. תאמינו לי, תראו מה התחושות פה של האנשים, מה זה, תושבים שלך, ראש העיר, מה קורה,

מה אתם אומרים, זה דבר מקובל עליכם? זה עניין של ביניים, כל הבעיה נפתרת.

חיים אמר שכן, שילמדו בכתות שלנו ונאחד את שני המבנים. צריך להבין, עוד פעם, מנסים לשמוט את הקרקע מהמטרות שהוקמו בית הספר ממ"ד כפר גנים,

חיים אמר לפני שנייה, וזה מוקלט, שהמטרה להכניס את הכיתות של ממ"ד כפר גנים לתוך המבנה של ממ"ד נאות דוד היא למעשה לבנות מאגר אחד, מבנה אחד. זה מה שנאמר, זה לא מה שרוצים,

אני יודע מה אני אמרתי. אני לא אמרתי, אמרתי שצריך למצוא פתרון ביניים,

הרשות שקלה את הנושא של קרוואנים,

אני מציע שחברי הכנסת שנבחרו כרגע,

אף אחד לא נבחר.

אני מציע שכיושב ראש הוועדה תמנה שני חברים שיבואו למקום. אם הם יגידו שניתן לקיים את המסגרת שאתה מציע, אני לא מתנגד. שיבואו לראות האם זה הגיוני, האם זה נכון לעשות. שיבדקו את הכיתות, שיראו לאן אנחנו מעבירים אותם, ויביאו לפניך החלטה, בבקשה.

אם רוצים להילחם בפרטיים יש דרך אחת. שהעירייה לא תביא להם מקום, שכל אחד ישלם אלף דולר לבן שלו, אין שום בעיה. מה הבעיה, תהיה החלטה של הוועדה שאומרת למשרד החינוך,

מה שאתה אומר זה דבר שאני לא עקרונית מתנגד לו, אבל את זה אפשר לפתור, אני חוזר להצעה, יואל, אני חושב שהתקדמנו ממש בצורה רצינית, יש פה הבנה של הצרכים של כל הצדדים, הבנה גם מה מקור הבעיה.

אני מציע באמת שנעשה מה שעכשיו הוצע על ידי וראש העיר הסכים להצעה הזאת. אנחנו נבחן את האופרציה לשנה הקרובה, שנה אחרי זה יש הסכמה כללית, בתנאי שבשנה הקרובה יוכלו להישאר במקום. עכשיו צריך למצוא את הפתרון לעשות את זה בצורה הגונה, שמקובלת על כל הצדדים. אז אנחנו באמת מתוך הוועדה, יש לנו שלושה חברים בוועדה, חבר הכנסת יואל חסון, חבר הכנסת אלכס מילר וחבר הכנסת זבולון אורלב, יצאו לשם עכשיו, לא בדיוק בשניה זאת אבל בימים הקרובים, עוד השבוע, לראות בדיוק מה המצב של הכיתות, צריך פתרון ביניים למשך השנה הזאת. תדווחו חזרה לוועדה, אנחנו מתכנסים בשבוע הבא. ואנחנו ניתן למשרד החינוך עד אוקטובר,

מה שאני מבקשת זה באמת תמיכה חזקה שלכם, מפני שהצרכים מרובים מהיכולת, לפנות למשרד החינוך, אנחנו נמליץ כמחוז, אני מבקשת גם מכם,

אנחנו ניתן את מלוא התמיכה במקרה הזה של המחוז, כדי שההרשאה תהיה לפני, כי אין טעם, אם ההרשאה לא תהיה לפני אוקטובר אז לא יהיה שום בית ספר בשנה הבאה. ואנחנו תומכים בהחלטה, ודאי.

עדיין יש בעיה, בראשון לתשיעי אנחנו מגיעים,

יובל, הקבוצה שלנו תשמע אתכם וגם תיכנס לסוגיות הפדגוגיות. כי אנחנו רוצים שבמשך השנה הזאת בית הספר נאות דוד יפעל ויפרח ויפעל במלוא עוצמתו.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00