כנסת פתוחה

PAGE
1
הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים

12/07/2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתו
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 1

מישיבת הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים

יום שלישי, ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006), שעה 10:30

(1) המלצת ועדת הכנסת למינוי חה"כ רן כהן ליו"ר הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית



העובדים הזרים.

(2) דוח מצב משרדי הממשלה בנושא העובדים הזרים

חברי הוועדה: רן כהן - היו"ר

דני יתום - היו"ר היוצא

עמירה דותן

שי חרמש

שרה מרום-שלו

משה שרוני

יו"ר ועדת הכנסת רוחמה אברהם

אתי בן יוסף - מנהלת ועדת הכנסת

אפרים כהן – יו"ר מנהלת עובדים זרים, התמ"ת

שלום בן משה – ראש יחידת הסמך לעובדים זרים, משרד התמ"ת

יוסי אדלשטיין – סגן ממונה על יחידת האכיפה, משרד הפנים

נצ"מ אליהו אהרוני – סגן מפקד מנהלת ההגירה

שי סומך – משרד המשפטים

רוני ידידיה – משרד החוץ

עדי שינמן – יועמ"ש, משרד החוץ

ד"ר שרלי אברמי – מנהלת מחלקת מחקר ומידע של הכנסת

שרון סופר – ראש צוות, מחלקת מחקר ומידע של הכנסת

גלעד נתן- מחלקת מידע ומחקר של הכנסת

יעל

חפציבה צנעני ודרורה רשף

המלצת ועדת הכנסת למינוי חה"כ רן כהן ליו"ר הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים

אני פותחת את הישיבה. ועדת הכנסת המליצה עליך, חבר-הכנסת רן כהן, כמועמד פה אחד, ואנו כאן הבוקר מתכנסים כדי לבחור אותך כיושב-ראש, ואינני יודעת אם לומר "קבוע" כי זו כבר ועדה שניה, שלישית או רביעית שלך.

היו כבר כמה כאלה. פה זו קדנציה שניה.

התכנסנו כאן הבוקר כדי לבחור יושב ראש לוועדה. כדי לעשות זאת פורמלי אומר: בהתאם להוראות סעיף 10(א) לתקנון הכנסת, ממליצה ועדת הכנסת לפני הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים לבחור בחבר-הכנסת רן כהן לכהן כיושב-ראש הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? מותר לי להצביע פה - נכון?

ה צ ב ע ה

בעד - 3

נגד - אין

נמנעים - אין

ההצעה לבחור בחה"כ רן כהן כיו"ר הוועדה לבחינת העובדים הזרים נתקבלה.

לא השתתפתי בהצבעה. אני לא חבר הוועדה.

גם כאן נבחרת פה אחד. אני רוצה לאחל לך בהצלחה. זו באמת אחת הוועדות המיוחדות - הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים - עם כל מה שקורה במשק הישראלי בכלל מול הסברה איך מדינת ישראל מתמודדת כאשר יש כמעט כ-300 אלף מובטלים אל מול כ-300 אלף פחות או יותר עובדים זרים.

פחות.

אני הולכת למה שהיה לפני בערך כשנתיים, כשהיתה איזו שהיא סברה של שר אוצר מסויים שאם ניקח את כל העובדים הזרים ונגרש אותם יש פתרון למכת האבטלה במדינת ישראל.

גם בזה הוא טעה.

אני סבורה, ברמה האישית, שישנם מגזרים שבאמת מדינת ישראל צריכה בהם את העובדים הזרים בין אם זה סיעוד או חקלאות וגם בענף הבניה; למרות שאנו כמדינה מתוקנת מנסה להכניס כמה שיותר עובדים לענף הבניה, אני עדיין סבורה שמדינת ישראל עדיין לא הגיעה למצב שבו אפשר לומר שאפשר להחליף את כל העובדים הזרים.


כמי שמכירה אותך כחבר-כנסת חרוץ ויודע להזיז דברים, אני בטוחה שאתה תמשיך להטביע את חותמך על הוועדה הזאת. אני מאחלת לך הצלחה רבה. אשמח לעזור לך גם בוועדת הכנסת כשתביא את בעיותיהם של העובדים הזרים ואת נושאי הוועדה וכשתצטרך משהו כזה או אחר.


עתה, נעבור לברכות ולאחר מכן נשמע אותך, אדוני היושב-ראש.

אני רוצה לאחל לו הצלחה. אם יהיו לו בעיות, שיביא אותן לוועדה שלי.

תודה.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה במיוחד בחלק של העובדים הזרים שמטפלים במגזר שלנו, מגזר הגמלאים. הם הכי דרושים במגזר אצלנו. עד היום לא היה מצב שיבוא איזה שהוא עובד ויגור עם האיש, וכאן בכל אופן באיזה שהוא מצב פתרנו בעיה. אנו מקווים, שתטפל בכל הדברים השייכים גם למגזר הזה.

תודה רבה.

חברת הכנסת עמירה דותן הצטרפה אלינו, ואני רוצה לצרף גם אותה להצבעה. חברת-הכנסת עמירה דותן, לפני דקות ספורות הצבענו עבור מועמדותו של חבר-הכנסת רן כהן ליושב-ראש הוועדה.

אני מצרפת את ברכתי.

אני שמחה, שאת מצרפת את ברכתך. לפני שאני מעבירה את רשות הדיבור ליושב-ראש, האם תרצי לומר משהו בעניין הבחירה?

אני מכירה אותו כבר כמה שנים, ואני חושבת שהוא די ראוי.

גברתי יושבת-ראש ועדת הכנסת, חברי הוועדה, אורחים נכבדים, אני מאד מודה לכם על הבחירה.


אני חייב לומר שאומנם בפוליטיקה זה נחשב שאין רגשות או נוסטלגיה, אבל כן יש. אני מודה שחזרה לרשות הוועדה הזאת ותפקוד בהם בהחלט מרגשים אותי. עשיתי ויש כאן חלק שעשינו זאת יחד בפרק מסויים, די משמעותי אני חושב, בעבודתה של הוועדה הזאת ובטיפול בכל נושא העובדים הזרים במהלך השנים בהן כיהנתי כיושב-ראש הוועדה. העברתי את המקל לחבר-הכנסת דני יתום, ועכשיו הוא מחזיר לי אותו.

אני מחזיר לך נבוט ולא מקל.

זה בסדר. זו דרכו לאהוב.

לא, אינני מכה אותך בנבוט. אלה בעיות כל כך קשות שקוראים להן "נבוט" ולא "מקל".

אנו נקיים ככתבו וכלשונו את הנייר שוועדת הכנסת ומליאת הכנסת הסמיכו אותנו לטפל בו בנושא העובדים הזרים.


אומר רק בקצרה, שמה שמאד מקובל עלי זה קודם כל כל הדברים שאמרה כאן יושבת-ראש ועדת הכנסת על הרגישות היתירה שצריך לטפל בסוגיה הזאת ובאותן סוגיות מאד חיוניות וקשות שבהן באמת צריך לטפל גם בנחישות וגם ברגישות. ראשית, אנו רוצים להגיע למצב שבו יהיו במשק הישראלי מכסימום עובדים ישראלים, ואותם עובדים זרים באמת חייבים להיות באותם מקומות שבהם ממש אין מענה ע"י עובד ישראלי. זו השאיפה האחת, ונדמה לי שנוכל לעמוד בה.


שנית, אנו רוצים להיות מדינה שיכולה להסתכל על עצמה בראי בכבוד ולדעת שבני-אדם שחיים כאן, מכוח הצורך שלנו שהם יחיו כאן - אנו מתייחסים אליהם בצורה הראויה והמכובדת, והם מקבלים את כל זכויותיהם כבני-אדם וכאנשים עובדים. נדמה לי, שגם זה כלל מאד חשוב, ואנו נצטרך לעמוד בו ולעבוד הרבה מאד על הנושא הזה.


אני חושב שגם ככל שנוכל להגיע למצב שנעודד את המשק הישראלי להחליף עובדים זרים, כשאפשר, בעובדים ישראלים, ע"י עידוד בשכר, עידוד בתנאים, יצירת תנאי עבודה שמאפשרים זאת או תנאים אחרים - נצטרך לעשות את המאמץ הזה. אבל, אנו יודעים מצויין - אני לפחות יודע מצויין - שאי-אפשר יהיה להגיע לאפס עובדים זרים במדינת ישראל, וזה ברור לי לחלוטין, ולו בחלק מן הענפים או כולם שמנתה חברת-הכנסת רוחמה אברהם ובראשם הסיעוד. אבל, זה לא רק הסיעוד אלא גם ענפים אחרים.

למשל: חקלאות.

נכון. חברת-הכנסת רוחמה אברהם מנתה אותם. זה גם חקלאות, וחלקית גם בבניין בינתיים. אבל, יש אולי גם פה ושם בשוליים עוד ענפים. אני חושב שבגדול אלה הדברים שאנו רוצים.

אחרי כן רשמה מיטל בר-שלום

אנו רוצים היום לקיים בפגישה, בישיבה הראשונה הזאת, איזו שהיא סקירה על מצב הדברים לגבי העובדים הזרים במדינת ישראל. מאד ביקשתי מלכתחילה מהיושב-ראש היוצא, חבר-הכנסת דני יתום, שימסור לנו סקירת מצב איך שדני יתום רואה זאת. לאחר מכן, אני רוצה לשמוע מראשי נציגי משרדי הממשלה השונים שיעדכנו אותנו מהו מצב הדברים כדי שנוכל גם בפגרה וגם לאחר הפגרה לטפל בנושא הזה בכל הסוגיות הכואבות והרגישות והחשובות בצורה הראויה.

ברשותך, יש לי בשעה 10:45 ישיבה בוועדת הכנסת עם כל הפטורים של השבוע האחרון. אני מאחלת לכם בהצלחה ולעבודה. יש הרבה עבודה.

אני מאד מודה לך. תודה רבה. באמת נבוא וננדנד לך רק בדברים חיוניים.

בשמחה רבה. בהצלחה.


(יו"ר ועדת הכנסת, חה"כ רוחמה אברהם, יוצאת מחדר הישיבות.)

רן ידידי, רבותי וחבריי חברי הכנסת, בעלי תפקידים מרכזיים בתחומים שונים, יועצות ויועצים, כשחבר-הכנסת רן כהן העביר לי את נס יושב-ראש הוועדה הזאת, ואינני רוצה להגיד מקל או נבוט, ולא כל כך היכרתי את הוועדה, הוא אמר לי דבר ששימש לי לאחר מכן כמוטו. אני מזכיר לרן את אותה אמירה שלו, מכיוון שהדבר יצטרך לשמש גם אותו כמוטו. יו"ר הוועדה לעניין העובדים הזרים, הוא כמו השר לנושא. אין מישהו שמטפל בנושא העובדים הזרים טיפול אינטגרטיבי, למעט הוועדה הזאת. כתוצאה מהחלל שנוצר, יו"ר הוועדה שעוסק בעניין העובדים הזרים מוצא עצמו מטפל בנושאים הקשורים לעובדים זרים עם כל הנספחים להם, כאילו הוא הגורם האופרטיבי ברשות המבצעת, שמופקד על פתרונן של בעיות העובדים הזרים. אני אומר זאת, כיוון שאין אינטגרציה במידה מספקת בין גופי הממשלה השונים, להתמודד עם הבעיות הרב- מערכתיות הנוגעות לבעיית העובדים הזרים. החל ממדיניות, עבור דרך פיקוח על המדיניות, עבור דרך הצורך לעשות שינויים בתפיסת העולם שלנו ביחס לעובדים הזרים.


לא מזמן חזרתי מכנס של נאט"ו. אחד הנושאים שעסקו בהם שם, היה התזוזה של אוכלוסיות שלמות ממקום למקום, כתוצאה מהצורך לחפש עבודה. ישנה תנועה של מיליוני אנשים באירופה, שחלקם נכנסים למדינות האירופאיות ללא אישורים בניגוד לחוק. יש תנועות ממקסיקו לארצות הברית, והזכירו גם אותנו. אמרו כי התנועות מדרום מזרח אסיה, הן בעיקר לעבר מדינת ישראל.

הסוגיה הזאת, היא בעייתית ויש לה פנים רבים. לצד הצורך להבטיח שאכן מדינת ישראל דואגת לאנשיה - כי עניי עירנו תמיד קודמים ואנחנו רוצים להבטיח שלא תיווצר סיטואציה שבה אנחנו לא מאפשרים לאזרחי ישראל לעבוד כיוון שמקומות העבודה נתפסו על ידי זרים – צריך לעקר את אותם תחומים. אתם הזכרתם שניים בעיקר, סיעוד וחקלאות- בהם הצורך בעובדים זרים הוא אקוטי ואקטואלי. לעומת זאת, צריך יהיה לצמצם את מספר העובדים הזרים בתחומים אחרים, להיכנס לתוכניות הכשרה לישראלים, כדי להתאים את הישראלים לאותם תחומים שתפוסים היום על ידי עובדים זרים. בנוסף, כאשר ישנו עובד זר או עובדת זרה, לא משנה אם הוא חוקי או לא חוקי, נכנס כדין או לא כדין, כל אחד הוא בן אדם.

ובטח הילדים.

וצריך לטפל בהם במלוא אורך הרוח, הסבלנות ומידת הרחמים, שצריכה לאפיין דווקא את העם היהודי. לכן, זאת ועדה יוצאת דופן. כאשר אני נדרשתי לדווח ליו"ר הכנסת, ששאל אותי האם יש צורך בוועדה הזאת, אמרתי לו באופן חד-משמעי שכן. רן, אני מאחל לך בהצלחה.

אני מודה לך על כל התקופה שבה שימשת יו"ר. תודה רבה. אני רוצה לבקש מנציגי המשרדים השונים, למסור דיווח עדכני.

אדוני היו"ר, ברכות. בשנת 2003 היו 101,000 היתרים להעסקת עובדים זרים. בשנת 2006 היו82,000 היתרים, כולל סיעוד. בתחום הבניין 15,000 היתרים, בחקלאות 26,000 היתרים, בתעשייה 1,500 היתרים, במלונאות 550 היתרים, מסעדות אתניות 1,000 היתרים ומסעדות מעורבות 150 היתרים. בסך הכל 44,200 היתרים, ללא סיעוד.


במדינה שלנו יש מספר הולך וגדל של גמלאים. הנושא של הסיעוד רק לאלה שיש להם אפשרות, היום זה רק לאלה שיש אפשרות. עד יוני 2006 הונפקו 40,750 היתרים.

כאשר אתה אומר היתרים שהממשלה נתנה, אתה מכליל את הנושא של הסיעוד איך שזה. אתה לוקח את המספר כמספר ומוסיף לו את כל ההיתרים בנושא של הבניין, החקלאות והתעשייה.

אני לוקח את המספר הזה ומוסיף עוד 40,000 היתרים לסיעוד.

כשאני עזבתי היו 38,000. בשנת 2004 הורדנו את ההיתרים ל-28,572, ובשנת 2005 עלה המספר ל-37,000 היתרים ובשנת 2006 ל-40,000.


החלטת בג"צ דיברה על ביטול כבילת עובדים זרים בכלל. היום ישנה ועדה בראשות שלום בן משה, שתפקידה לדאוג לכך שלא תהיה כבילת עובדים זרים אלא על ידי תאגידים, כדוגמת הבניין, ולעבור מהיתר אישי לתאגידים.

לאיזה משרד שייכת הוועדה?

משרד התמ"ת. זאת ועדה שאני עומד בראשה, ובה יש נציג ממשרד המשפטים, נציג ממשרד האוצר ונציג ממשרד החקלאות.

האם אנחנו נוכל לקיים דיון על העבודה של הוועדה הזאת?

כן.

יעל, אני מבקש לקבוע דיון על עבודתה של הוועדה בנושא קבילת עובדים.

עכשיו אנחנו מתרכזים בעיקר בהפקת לקחים מהנושא של התאגידים בתחום הבניין, כדי לא לחזור על הטעויות.

צריך להדגיש, שבתחום הבניין היו גם דברים טובים.

היו דברים טובים מאוד, אבל היו גם דברים לא טובים.

אני מבין, שנוספו קרוב ל-20,000 עובדים ישראליים.

נוספו 6,000 עובדים ישראלים לתחום הבניין, אבל הם במעגל השני. לא מדובר בעובדים פיזית.

התחום הכאוב, הוא התחום הסיעודי. במשך 3 שנים שאני הייתי ראש המנהלת וביחידת סמך, המשכנו לשפר ולשדרג את הנושא של מתן היתרים לסיעוד. הכוונה היא צמצום הזמן למתן היתר מיום קבלת הבקשה פלוס ועדה הומנית, שנותנת מענים ושירות טוב.

מה זאת תקופה קצרה?

לא יותר משבוע ימים לבקשה שיש לה את כל המסמכים הדרושים. שלום מתקן אותי, שלושה שבועות. ברגע שאדם זקוק לעובד סיעודי והוא נכנס לבית חולים ומשתחרר מיד, עד לקביעת הזכאות שלו על ידי הביטוח הלאומי, ניתן לו היתר זמני לתקופה של חצי שנה. לא מעכבים מתן היתר בגלל שהביטוח הלאומי עוד לא סיים, אלא נותנים תשובה מיידית. ברגע שחולה סיעודי יוצא מבית חולים, למחרת בבוקר הוא כבר זקוק לטיפול.


אנחנו נמצאים בדילמה בנושא של קנסות מנהליים. בשנת 2006 הטלנו 100,000,000 קנסות, כאשר רק 20,000,000 נגבו. אנחנו במצב מאוד קשה. היו לי פגישות עם משרד האוצר, עם הנהלת בתי המשפט, כדי להוציא את זה מהמסגרת הממשלתית ולבצע הפרטה. לא ייתכן שמערכת שעובדת קשה מטילה קנסות, מזמנת אזרחים לחקירות והתיקים תקועים. אנחנו צריכים לזרז את הנושא הזה. יש התקדמות מסוימת, ואנחנו נדווח על כך בהמשך.

גם בנושא של עובדים בלתי חוקיים ישנה בעיה. אנחנו לא מצליחים להגיע לנתונים מדויקים. בשנת 2004, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שישנם 97,000 שוהים בלתי חוקיים במדינת ישראל. להערכתי, זה הרבה פחות. במסגרת המספר הזה הכניסו גם את העולים שעדיין לא קיבלו מעמד ממשרד הפנים. הם נמצאים ברובריקה של שוהים בלתי חוקיים עד לגמר התהליך של משרד הפנים. היתה לי שיחה עם ראש מינהל האוכלוסין על מנת לזרז את כל הנושא הזה. מדובר שם על אלפים. צריך להפריד בין עובד לא חוק, לבין אדם שהמעמד שלו טרם נקבע על ידי משרד הפנים.

ישנה ועדה בראשותו של שופט, שעוסקת בבקשות מיוחדות של אנשים שלא זכאים לקבל עובד זר. כפי שציין אפריים, אלה שנמצאים בבית חולים זכאים לעובד זר למשך חצי שנה.

הם לא זכאי סיעוד, אבל הם זכאי בריאות.

הם לא זכאי סיעוד, בגלל שאי אפשר לעשות את הבדיקה בבית החולים, אלא רק כאשר הם נמצאים בבית. ברגע שהם מגישים בקשה ומצרפים את מכתבי ההמלצה של הרופאים, הוועדה מאשרת להם זאת לחצי שנה. היא מאשרת בתנאי להשתמש בעובדים הקיימים, על מנת לא להביא עובדים נוספים.

אתה מתכוון לעובדים לא חוקיים שנמצאים בארץ.

בתום חצי השנה נבדק האם מצבו השתפר. אם מצבו הקשה נמשך או מחמיר, הוא מקבל אישור קבוע.


ישנם מקרים הומניים נוספים שבהם לא מגיע עובד סיעודי. ישנו מקרה שבו אמא נפטרה בנסיבות קשות והשאירה אחריה ילדים קטנים. אז צריך לתת לבעל זמן להתארגן, והוא מקבל אישור לחצי שנה. במהלך החצי שנה הוא מתארגן. יש מקרים בהם לאחר חצי שנה מבקשים אישור לעוד חצי שנה ואנחנו מאשרים זאת. לעתים טוענים, כי הילדים נקשרו לעובדת הזרה. לי אין דרך לקבוע אם זה נכון או לא. הם מביאים המלצות מפסיכולוגים ומפסיכיאטריים. אצל חלק זה גיוס מכוון ואצל חלק זה אמיתי. יש לנו מקרים שבהם העובדת הזרה נשארה, הילד הגיע לגיל 13 ועדיין טוען כי הוא קשור אליה. כאשר מגיעים לבית המשפט, בית המשפט בדרך כלל רואה את טובת הילד לנגד עיניו ואומר תמשיכו להחזיק אותה.


במתן הראשוני אנחנו יותר קשוחים. אנחנו אומרים לאיש שזה לחצי שנה, ובתום חצי שנה הוא צריך להתארגן. חלקם לא חוזרים אלינו, וחלקם כן חוזרים אלינו.

האם אתם עושים את הבידול בין ההזדקקות לעובד זר כאילוץ, לבין היכולת להסתפק בעובד ישראלי?

כן. אנחנו עורכים בדיקה של תפקוד, ואז קובעים האם התפקוד הוא קשה ביותר ומחייב טיפול 24 שעות, או האם התפקוד הוא פחות קשה וניתן להסתפק בעובד ישראלי לכמה שעות.

במסגרת הוועדה שלנו, הביטוח הלאומי מתבקש לבחון מחדש את מדרגות ה-I.D.L, על מנת לבחון האם צריך טיפול של 24 שעות, או האם אפשר להסתפק ב-17 שעות שאותו ניתן לבצע עובד ישראלי.

זה מאוד חשוב.

אני מעריך, שעוד מספר שבועות אנחנו נאחד את בדיקות את ה- I.D.L, כך שכולן תתבצענה על ידי הביטוח הלאומי ולא על ידי האגודה לבריאות הציבור, שהיא אגודה ספק ציבורית ספק פרטית, שהיתה עושה את זה למי שלא זכאי גמלה והיתה גובה סכום כפול מזה שגובה הביטוח הלאומי. שכנענו את ביטוח לאומי לעשות זאת.

האם ביטוח לאומי מסבסד את זה?

אין קשר בין הנבדק לבין האחות שבודקת אותו. ביטוח הלאומי משלם רק 250 שקלים לאלה שזכאים. אלה שלא זכאים עכשיו גם כן ישלמו רק 250 במקום 420 שקלים.

זה תפקיד קלאסי של ביטוח לאומי. זה בסדר גמור שעשיתם את זה.

אלה שיש להם הכנסה מעל 10,000 שקלים לא נכללים במסגרת הסיעוד. עכשיו אנחנו אומרים, שאנחנו מדינה אחת וצריך להכניס גם אותם לבדיקה.

כל הכבוד. זה מהלך מאוד נכון מבחינה חברתית, סולידרית ולאומית.

המחוקק נתן בידנו סמכות גדולה בתחום הקנסות, מתוך מחשבה שככל שהקנסות יהיו גבוהים יותר מידת ההרתעה תהיה גבוהה יותר. פעם היה לוקח שנתיים ממועד העבירה עד הטלת הקנסות. אנחנו משפרים כרגע את השירות, ואנחנו מקווים שזה יהיה בטווח של כמה חודשים ולא יותר מזה. מכיוון שהמחוקק אפשר מהלך של בקשה לביטול קנס ובקשה למשפט, נוצר מצב שלפעמים עוברות שנתיים-שלוש עד מועד תשלום הקנס.

אני הבנתי, שהיו לחקלאים בעיות מאוד קשות עם זה. פתאום גילו להם דברים לפני 3-4 שנים. אז דרשנו לצמצם את הפער בין עשיית העבירה לבין תשלום הקנס.

עכשיו אנחנו עובדים על קיצור הזמן בין מועד ביצוע העבירה לבין תשלום הקנס. 20% מאלה שמקבלים קנס משלמים אותו. 80% נכנסים למהלך של ביטול קנס. אם הם נענים בחיוב, הם לא משלמים. אם הם נענים בשלילה הם משלמים או שפונים למסלול משפטי שאורכו שנים רבות. כרגע יש לנו קרוב ל-2,500 תיקים שממתינים להגשת כתבי אישום. מדובר על מאות מיליוני שקלים. ביקשנו מהאוצר, והפעם הוא נענה מהר מאוד, לקחת את התיקים האלה מהמחלקה המשפטית שלנו ולהעביר אותם באמצעות מכרז למשרד עורכי דין פרטי, תחת עינה של הפרקליטות. הפרקליטות הסכימה לכך, האוצר הקדיש לזה 6,000,000 שקלים על פני 3 שנים, והתחילו במכרז. שמעתי מחברי, שהוא לוקח כרגע אחריות על העניין.

איך זה הגיע אליך?

בוועדת הכספים עצרנו אתמול את העברה.

האוצר העביר את זה לוועדת כספים. יש בזה הרתעה וגם הרבה יותר כסף מה-6,000,000 שקלים האלה.


אני דיברתי עם אהוד אולמרט, שהיה שר האוצר, שלא רצה להחליט בנושא הקנסות, כי זאת היתה תקופה של העברה בין השרים. אני ביקשתי לעשות מבצע ולתת לכל אלה שחייבים קנסות לשלם אותם תוך חצי שנה ב-20 תשלומים ללא כפל קנס. אנחנו נעביר את זה לאלי ישי, ואז נוכל לבשר זאת לאנשים.

אולי נזמין את השר אלי ישי לישיבה מיוחדת בעניין הזה.

כיוון שלא הצגתי בפניו עדיין את העניין, אני מבקש לחכות עם זה.

בסדר. אם אנחנו נזמין אותו, הוא יזמין אותך.

הנושא של העובדים הזרים לא זר לך. לדעתי, הבעיה העיקרית שלנו בנושא עובדים זרים במדינת ישראל, היא העובדה שהיום הבאת העובדים הזרים לארץ גוררת אחריה תשלומי עתק, בין 5,000 ל-15,000 דולר שהעובד הזר נדרש לשלם.

זה תשלום העבדות.

כולל אלה שמגיעים לתחום הסיעוד. לדעתי, זה שורש הרע. הרומנים והטורקים משלמים פחות.

הכי הרבה משלמים הסינים.

הסינים משלמים היום בין 12,000 ל-15,000 דולר.

כמה משלמות הפיליפיניות?

הן משלמות בין 5,000 ל-7,000 דולר.

זה קטע המאפיה בתוך כל הסיפור.

מאז שנכנסתי לתפקידי, אני שומע שאי אפשר לשמוע כלום. אני חושב, שזה לא נכון. הפעילות מתחילה מאצלי. אני מודה,שאני הראשון ששותף למהלך הזה, כי מבלי שאני חותם על ההיתר אי אפשר להתחיל במהלך. כל היתר שאני נותן שווה בין 5,000 ל-15,000 דולר. ההיתר הזה מגיע לחברה שנמצאת בישראל, שהיא חברת כוח אדם ולה יש קשר עם גורם בחו"ל שהוא במקרה הטוב חברה זרה או חברת בת שלו. לפי הנתונים שלנו, הכספים מתחלקים 60%-40% או 70%-30%.

זה סחר עבדים.

כשמישהו משלם כל כך הרבה כסף, הוא לא יעיז להתלונן ולדבר. כדי לטפל בזה צריך לעשות הסכם בין מדינות. מדינת ישראל, ובראשה משרד החוץ, מתנגדת להסכם בעניין. נמצאת פה נציגה של משרד החוץ, שבעניין הזה חושבת כמוני. צריך לעשות הסכם עם מדינות ולהגדיר בצורה ברורה את הדברים. זה יחייב את המדינה לפקח ולערב את המשטרה ואת המודיעין. צריך גם להגיד למדינה שבצד השני, כי אלה הכללים שלנו ואם היא לא תעמוד בזה, אנחנו נפסיק להביא מהם עובדים זרים, כולל מסין.

אני רוצה להוסיף דבר חשוב. לפעילות המשותפת של יחידת הסמך עם משרד הפנים ומשטרת ההגירה יש תוצאות חיוביות לפני שהם נותנים אישור לאלה שרוצים לעשות את הביזניס. בתחום החקלאות היו חסרים עובדים זרים. נעשה מבצע משולב של משרד הפנים, משטרת ההגירה ויחידת הסמך, ותוך חודש 1,150 עובדים שהיו בשהייה בלתי חוקית בישראל קיבלו חותמת חוקית, במקום לאפשר כניסה נוספת של עובדים נוספים.

אלה לא הברחנים.

לא. הפתרון עכשיו הוא ניוד העובדים, כולל בתחום הסיעוד. היו 7,000 עובדות סיעודיות שבאו במעמד של עובדות סיעודיות והמעסיק נפטר. בתים חזקים סחבו אותן אליהם. אנחנו עצרנו את זה ובדקנו זאת. התיווך הוא בין 5,000 ל-7,000 דולר. ניתן לנייד את העובדות הסיעודיות מבית חזק לבית נזקק. נעשתה פעולה יוצאת מן הכלל של אלפי עובדות סיעודיות שעברו מהבית החזק לבית נזקק, בגיבוי של משטרת ההגירה על ידי אכיפה.

כל הכבוד. על העניין הזה דיברנו לפני שנתיים-שלוש, וזה היה נראה בלתי אפשרי. כל הכבוד שהצלחתם להתמודד עם זה.

בשיחות פנימיות אמרתי לשלום שאני בעד חתימה על הסכם, אבל עמדת המשרד היא לא לחתום על הסכמים בנושא של עובדים זרים, ויש לנו סיבות טובות לכך. אם אדוני ירצה, נקיים דיון בנושא.

אני כבר אמרתי ליעל, שאני רוצה לקיים דיון על הנושא הזה. לא יהיה לי נוח להזמין את שרת החוץ, אבל נזמין את מנכ"ל המשרד. אני רוצה שנדבר על כל הסוגיה של סחר העבדים הזה שנעשה במדינות הזרות, ואיך פותרים אותו באמצעות קשר עם מדינות אחרות.

למה זה חסוי? מה הטיעונים של משרד החוץ?

אני מציע שנכבוש את יצר הסקרנות. המנכ"ל יבוא ויענה לנו. אני לא אתבייש ללכת גם לשרה ולדבר איתה על העניין.

אני הייתי רוצה לבקש לערוך דיון מעמיק בנושא הזה. הבוקר קיימתי שיחה עם השגרירות שלנו בתאילנד. הם אומרים שתוך מספר שבועות ההסכם ייחתם, ואז נתחיל בייבוא עובדים דרך ארגון ההגירה הבינלאומי. אנחנו בודקים אפשרויות בויאטנאם במידה והתוכנית בתאילנד נופלת. גם אם לא, רצוי יהיה להרחיב את היריעה מבחינת מקומות הגיוס של העובדים.

בעוטף עזה יש הרבה מאוד עובדים. אני מבינה שיש הנחיה של שגרירות תאילנד בישראל שלא לאפשר לעובדים החדשים להגיע לשם בגלל המציאות הביטחונית של המקום.

בזמנו היתה בעיה עם גוש קטיף.

אני פניתי לשרה, והיא אמרה שאתם לא יכולים להתערב בזה. מה הבעיה?

השגרירות התאילנדית לא אוסרת. היא ממליצה להם לא ללכת. גם בעבר, היא המליצה לעובדים התאילנדים לא לשהות בגוש קטיף. חלק קטן מאוד יצא ורובם נשארו לעבוד שם.

לחדשים לא מאשרים להגיע למקומות האלה. יש 7 אשרות לאנשים ולא מאשרים להם להגיע.

השגרירות לא יכולה להגיד, אתם תהיו במדינת ישראל, להוציא אזור זה וזה. בואו נשאיר את הסוגיה הזאת. אני מבטיח שאחת הישיבות הראשונות תדון בנושא הזה. אני עוד אעשה את זה במהלך הפגרה.

אני שמחתי לראות שאני בוועדה הזאת. כחקלאי לא הייתי מודע לנושא של העובדים התאילנדים. במערכת הבחירות שמו אותי בלב לבו של העניין, כי הייתי ראש מטה ההתיישבות בקדימה. הכרתי סקטור שלם שלא הכרתי, סקטור המושבים. ראיתי את הבעייתיות.


אנחנו צריכים להבין, שמדינת ישראל חיה עם עובדים זרים ותחיה עם עובדים זרים. לא תהיה חקלאות בלי עובדים זרים. כל אלה, כולל שרים בכירים, שמצהירים כי ניתן לנהל חקלאות עם עובדים מקומיים, טועים.

אבל אפשר שזה יתנהל עם יותר עובדים מקומיים.

זה שיש צבר של מאות מיליוני שקלים של קנסות, זה צד אחד של המטבע. בחלק מהטענות, יש התעמרות, כניסה לפרטים ודקדקנות יתר. כניסות באמצע הלילה לתוך מיטות, והתנהגויות שאינן ראויות גם כלפי עובדים זרים וגם כלפי מעסיקים.

אבל יש את כל הכלים כדי לערער על זה. מה הבעיה?

אני באתי לכאן לשתי משימות. משימה אחת, היא לשמור על זכויותיהם של העובדים זרים. מי שמפתח פה ארץ עבדות, ישלם את המחיר. המשימה השנייה, היא להאיר את האור הנכון על המסיקים הנאורים, ויש רבים כאלה. אני מייצג סקטור שנזקק לקהל הזה. אני אתן לך יד, ואני מכיר את דעותיך. באותם מקומות בהם המעסיקים הם נאורים ומכובדים, נצטרך להוריד את הרגל מהגז. אי אפשר לבוא ולבדוק אותם חדשות לבקרים. שאלתי את אבי דיכטר, בשביל מה כל הפלישות האינטנסיביות האלה. צריך להתייחס באופן מכובד גם למעסיקים ולא רק למועסקים.

לפני שבועיים קיימתי סיור במשרד החקלאות. שני מספרים נחרטו בזיכרוני. התוצר החקלאי הוא בסך של 20 מיליארד שקל.

כל עובד זר יוצר 6 מקומות עבודה.

4 מקומות עבודה. זה הדבר השני שרציתי להגיד. על כל עובד בחקלאות מתווספים עוד 4 עובדים במשק הישראלי.

6 עובדים.

אני מייצגת כאן את הלבל הכי גבוה של העובדים הזרים, 41,000 עובדים. יש בעיות גדולות עם העובדים. אני נתקלת בהרבה מקרים שלוקח 6-7 שבועות עד אשר מאשרים עובד זר לנזקק.

אני מציע, שתפני לאפרים כל מקרה שבו את יודעת שההליך התארך יותר מ-3 שבועות.

לשלום.

דבר נוסף, הוא שיש גמלאים שקשה להם לשלם עבור זה והם נופלים בין הכיסאות. מי שיכול לעזור להם זה מטפל. במדינת ישראל אנחנו רגילים שאין מטפלים שישנים עם האנשים הנזקקים. אפילו שמדובר במישהו שאינו חולה אבל הוא בן 90, הוא צריך מישהו שיהיה איתו בבית.

נכון.

לכן לא צריך להתייחס רק למחלה של האדם. הם לא יכולים להגיע לתשלום של 15,000 דולר.

מדובר בסכום של 5,000 דולר. זה לא קשור לסיעודי.

אני לא מדברת רק על התחום הסיעודי. גם כאשר מדובר באיש בין 90, הוא צריך מישהו שיהיה איתו והוא לא יכול לעמוד בסכום הזה. אני מכירה, הרבה אנשים שנוסעים לרומניה ולוקחים ומשלמים גם שם וגם פה את הכסף. הם כביכול נוסעים לבדוק האם העובד מתאים להם. אנחנו צריכים לבטל את כל הדברים האלה. צריך לקחת את הגוש המזרחי לעובדים הסיעודיים, כי רוב הנזקקים הם ניצולי השואה. יש לנו 350,000 מבוגרים ניצולי שואה. להם כדאי להפנות את העובדים האלו.

אני רוצה לסכם את הישיבה. אני מבקש שנשמע בישיבה הבאה את נציג משרד הפנים ונציג המשרד לביטחון פנים. אנחנו נמשיך עם הדיווח בישיבה הבאה. אנחנו ננהל מלחמת חרמה בכל הנושא של סחר העבדים. בעניין הזה לא יהיו שום הקלות. אנחנו נפעל בכיוון של חוק, דרבון השרים והמשטרה, כדי שהעניין של סחר העבדים ייפסק. זה לא לכבודה של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית. צריך גם להילחם במאפיונרים שעושקים את העובדים שלהם. לא נוכל להשלים עם זה. בעבר יזמתי הצעת חוק לעידוד עובדים ישראלים לעבוד בחקלאות. הקצבנו לכך 5,000,000 שקלים, והממשלה הקודמת שמה את כל המכשולים שרק יכלה. למרות זאת, התקדמנו עם העניין. אני מתכוון להמשיך ולקדם את הצעת החוק הזאת בכנסת הזאת.

אנחנו נגלה רגישות מיוחדת בסוגיה של ילדי עובדים זרים. אני שמח, ששר הפנים החדש, רוני בראון, מאוד רגיש בעניין הזה. גם ראש הממשלה גילה רגישות עצומה לעניין. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30