PAGE
1
ועדת הכספים

11.07.06

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

מיום שלישי, ט"ו בתמוז, התשס"ו (11 ביולי, 2006) בשעה 12:00

1. צו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי פיתוח)(תיקון מס'2), התשס"ו-2006 והצו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות)(תיקון), התשס"ו-‏2006

2. הצעות לסדר היום של חברי הכנסת רונית תירוש ואבשלום וילן : הפיכת שדרות ויישובי קו עוטף עזה ליישובי קו עימות

3. שינויים בתקציב לשנת הכספים 2006

חברי הוועדה: יעקב ליצמן- היו"ר

יצחק וקנין – מ"מ היו"ר

זאב אלקין

חיים אורון

אבישי ברוורמן

אלחנן גלזר

משה גפני

אבשלום וילן

שי חרמש

שלי יחימוביץ

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ליה שמטוב

ראובן ריבלין

משרד האוצר: דוד שטיינמיץ

גבי גולן

יעקב קובוש מזרחי – גזבר מועצת חוף אקלון

שמעון פרץ

יצחק יפרח

חזקי ישראל

אלו דוידי

יעל דיין

אלון שוסטר – ראש המועצה האזורית שער הנגב

טמיר כהן

לאה קיקיון

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה.

צו עידוד השקעות הון עומד להסתיים ב- 17 ביולי בעניין -- לתעשיה ותיירות. הממשלה ניהלה עבודת מטה, עדיין לא סיימה את עבודת המטה. אשר על כן אנחנו מבקשים מהכנסת להאריך את הצווים ב- 3 חודשים. בתוך 3 חודשים אנחנו נגיע לפה עם צווים מתוקנים.


אנחנו מבקשים להכניס תיקון אחד לצו. בצו לעידוד השקעות הון ותעשייה אנחנו מציעים לכלול את כל ישובי המגזר הלא יהודי, כאשר אנחנו בבקשה הזו בעצם קובעים שיישוב מיעוטים, או מגזר לא יהודי הוא יישוב ש-80% מתושביו אינם יהודים על פי קביעת הלמ"ס.

מי בעד הצו? תודה.

הצעות לסדר היום של חברי הכנסת רונית תירוש ואבשלום וילן : הפיכת שדרות ויישובי קו עוטף עזה ליישובי קו עימות

אנחנו עוברים לנושא הבא –

קודם כל אני מתנצל - אנשים הוזמנו לשעה 10:000.

אני מתנצל ומצטער

אני מזכיר לכם את הנוהל שדיון מהיר מתקיים עד שבוע אחרי שהוא אושר. אני נמצא במצב האידיוטי ביותר. אני וחברת הכנסת רונית תירוש יזמנו את הדיון, ואני, בשעה 12:30 צריך להיות במקום אחר, ואני מקווה שהדיון בכל זאת יתקיים. אנחנו כבר כמה חודשים מאז ההתנתקות אבל גם לפני זה - מדברים כל הזמן על איך מקלים על חיי היום יום גם של תושבי שדרות אבל גם של יישובי עוטף עזה. מכל הדיונים, בסופו של דבר, כשאתה מגיע למה קורה בפועל – מעט מאד. אז משכו פה את כל הסיפור של המיגון והגגות, ודיון על דיון – ועדיין לא בוצע.


הדיון הוא האם מדינת ישראל מוכנה לתת פתרון כולל כפי שהיא עשתה עם יישובי קו העימות בצפון. יש לזה פרמטרים ויש כמה וכמה - -

באתי כדי לצרף את הקול שלי להצבעה הקודמת.

יש כמה וכמה החלטות ממשלה בנושא, שהם - -. יש החלטות על קרית שמונה, יש הצעה ליישובי קו העימות, ונקבעו קריטריונים, נקבעו פרמטרים. אני לא אומר שיהיו אותם קריטריונים, אותם פרמטרים. אני רק מציע שוועדת הכספים תפנה לממשלה להחיל את קריטריון יישובי קו העימות על שדרות ועוטף עזה, והיא תכריע לגבי פרמטרים, אבל זה שזה נמשך ונמשך - אני בטוח שיש לנו ראש ממשלה נפלא ושר ביטחון מעולה, ומטכ"ל מצוין - רק מה לעשות, הם כנראה לא יפתרו את בעיית הקאסמים, גם אם המבצע יצליח. לא כל כך מהר נגיע שם לפתרון. אבל יותר מזה – אם הבעיה הביטחונית מסתיימת - אין בעיה כעבור חודש להפסיק את ההטבות, להפסיק את תוכנית קו העימות אפשר לעשות את זה, צריך לעשות את זה, אבל אי אפשר לעמוד במצב ההפוך.


אני בזה סיימתי, ואני שוב מתנצל שעלי ללכת.

אני מודה ליושב הראש שהוא מקיים את הדיון הזה. אני מצרה על כך שחברי הכנסת הערבים שמאיישים את הדיונים כאן דרך קבע מרביתם לא נמצאים כאן. אני מודה אישית לחברי וחברות הכנסת שנשארו לדיון החשוב הזה. יש פה יותר רוב של אנשים בעלי אינטרס, באופן טבעי, שהם אנשי ערים, 6 ערים ו- 6 יישובים, אבל אני חושבת שהנושא – הזנחת היישובים הוא חמור פעמיים. פעם אחת משום שהתושבים - - וחייהם בסכנה, ואני לא רואה שנותנים מענים לבעייתם. מדובר בחרדות וסכנות ובעיות שצצות שם בעיה שניה, שהיא צריכה להיות בעיה לאומית שצריכה להטריד את מדינת ישראל – זה בריחה, או רצן, הרהורי נטישה ועזיבה של התושבים. ואוי לנו אם נאפשר את זה. אני חושבת שאם לא ניתן כמדינה מענים לשני הנדבכים שכרגע הזכרתי, זה לא רק עניין מוסרי, אלא באמת יהפוך להיות בעיה לאומית, שיכולה לצוץ גם בכל מקום אחר. אי אפשר שאדם ירגיש מאוים במדינת ישראל. יש אמרה בעגה הצבאית שלא נוטשים שבוי, חייל, פצוע בשטח, וזה הפך להיות מיתוס שנותן ביטחון לשאר החיילים – אנחנו יכולים לצאת בראש חץ אבל לעולם לא ינטשו אותנו. בהקבלה, עם מידת הזהירות הראויה -גם כאן, אם לא נראה דוגמה חיה שבה לא נטשו יישובים, אלא נתנו להם את הסעד ברגע המתאים, אז כל ישוב אחר חלילה אם יימצא במצב דומה, תחת איומים כאלה ואחרים, יגיד – לא ינטשו אותנו. לא חייבים לחיות במרכז הארץ, בלב תל אביב, כדי להרגיש ששם צרות כאלה לא תבואנה עלינו. אני חושבת שזה מסר שחשוב שהמדינה תיתן, ואת המסר הזה פורטים לפרוטות. על מה אני מדברת? אני מסכימה עם חבר הכנסת וילן שאמר – לא חייבים להגדיר את זה בשנים. ברגע שהאיומים מוסרים, אותם תושבים הם הראשונים שישמחו.


דבר שני - אני יודעת שמאד מפחיד את משרד האוצר ואולי גם את הממשלה - סוג ההטבות. אז אני לא אומרת שצריך להעתיק as is מה שהיה בזמנו קו עימות בצפון הארץ, או מה שיש היום בקרית שמונה. אפשר לקחת נדבכים שהם רלבנטיים ליישובים הללו, ולהסתפק בהם, גם אם הם ירצו יותר. אני, מתוך הגיון ישר, אומר שיש כמה וכמה דרכים. אם אני רוצה למנוע בריחה של תושבים אני צריכה לתת מענה בנושא של שיכון ושל תשתיות. זה אומר: סיוע במשכנתאות, תמריצים והלוואות לצורך רכישת דירות, אדרבא. יש אנשים ששקלו אם לעבור לשם. צריך לתת להם תמריצים, משהו שיגרום להם כן לבוא ולגור ולעבות את סך האוכלוסייה שנמצאת במקום הזה. יש תקציבים לשיקום שכונות. אני מדברת על כל התקציבים שיושבים במשרד השיכון: לשקם את השכונות, לטפח את השכונות הישנות שם שמטות ליפול כדי ליצור לתושבים תמריץ, שירגישו ששיפצו להם את הבית, את החזות. בסך הכל אני מאמינה שאלה אנשים שורשיים, שאוהבים את המקום.


בנושא תשתיות, שמתחבר לזה, בוודאי, שיכול לעזור לכל מיני גורמי תעשייה, למיניהם, שקיימים באזור, או לגורמי החקלאות שאני בכלל לא רואה שנותנים להם מענה שם, באיזור. אני רק אציע שהדעת שלי מיטיבה לדעת, אבל יש ודאי גם נושאים נוספים: הנושא של דיור, מים, תשתיות ביוב, שיכולות לסייע גם ליפול מהנטל של מוסדות התעשייה ועובדי התעשייה שנמצאים באזור ולהקל עליהם. אז כללתי בזה גם את משרד התשתיות וגם את משרד התמ"ת שיצטרך להיות מעורב.


הנושא הבא זה חינוך ותרבות. זה אחד הנדבכים היותר מהותיים שמשפיעים על תושב לגור במקום כזה או אחר. ככל שהחינוך והתרבות יהיה להם ערך מוסף באזור, אנשים יתקשו לרצות בכלל לחשוב לעזוב את המקום. אז קודם כל, יש דברים שאנחנו מחויבים להם. אם יש חרדות של ילדים – צריך לתת שם רשת של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, וכל הגורמים המקצועיים שיכולים לתת מענה לחרדות. צריך לשפר את מבני מוסדות הציבור שקיימים שם לנושא של תרבות, ספורט ושעות הפנאי, כדי שילדים ימצאו את עצמם מועסקים במשהו, ולא יתפנו לחשיבה של מה יקרה, האם ללכת, ואיפה ייפול הקאסם הבא. ילד עסוק הוא פחות חרד. אז לכן אני מציעה לתת גם שם. אין ספק שהמצב הזה – עכשיו זה לא שנת לימודים אבל כשתתחיל שנת הלימודים הילדים הללו יפסידו שעות, הריכוז שלהם ירד, צריך לתגבר אותם ולסייע להם על מנת שלא ייפגעו מבחינת הישגים לימודיים. זה נושא של חינוך ותרבות.


הנושא האחרון שאני רוצה לציין אותו או נושא הביטחון. המיגון מאד איטי שם. הנושא של המ"מדים לתושבים - על מנת שירגישו בטוחים, שירגישו שיש מקום מחסה שהם יכולים להימצא בו. אני אומרת את זה לא כמי שחיה במקום. אני מציעה שנשמע נציגים מהמקום שוודאי יש להם יכולת לרדת לרזולוציה מדויקת יותר מבחינת פירוט הצרכים. אני אומרת לכם לא בעיניים גדולות - שזה לא יפחיד את האוצר. אני גם מכירה את השיטה שמבקשים יותר כדי להתפשר, אחרי ויכוח, על פחות. אני מציעה לדבר על פי השכל הישר, להתמודד עם הדרישות ההגיוניות. למה ביקשתי את הדיון המהיר כאן? - אל"ף, כדי לחסוך את המליאה שתביא את זה לאן שהוא. בי"ת- אני מאמינה שהוועדה הזו, מכל הוועדות בכנסת, היא ועדה שיש לה יותר יכולת להשפיע, יותר שיניים כלפי מי שעלול לטרפד את המהלך הזה. אני מאמינה בכוחות של חברי הכנסת שמאיישים את הוועדה הזו על מנת לעשות את המעשה שהוא בעיניי גם מוסרי, גם הגיוני וגם שאלת חיים.

אני ראש המועצה בשער הנגב. אתם נמצאים בסיטואציה קצת מביכה כי ביום ראשון ראש הממשלה יביא החלטה מספר 3 - מתוקף החלטה קודמת. החלטות קודמות עסקו בנושאי תרבות, חינוך ומיגון, ועכשיו הביאו הצעה שהיא כאילו מתחרה עם הדברים הנכוחים שנשמעו כרגע. אני רוצה להגיד לכם על דעת ראשי המועצות האזוריות ועל דעת אלי מויאל, ראש העיר - מה שמוצע כרגע לאזור הוא לא מתקרב להיות מה שצריך להיות, והוא פריצת דרך שתיתן אפשרות להתמודד עם מתח שלא היה מעולם באזור הזה. אולי בשנות הפידאיון. קיבוצניקים זה לא טיפוסים שיוצאים לרחובות. יצאו לצמתים והפגינו. משביתים את בית הספר מזה חודש. התקיים דיון במליאת המועצה האזורית. הורים מיישוב עורפי שלנו ביקשו לא לשלוח ילדים לבית הספר. עמדנו כחומה בצורה ולא הרשינו שהדבר הזה בכלל יקרה. מועצה אזורית שכנה דנה וביקשה אפשרות לא לשלוח את הילדים לבית הספר בשער הנגב, בקרית החינוך, איפה ש "ספיר" נמצאים. לשמחתי, ראש המועצה בלכיש עומד על דעתו, ויכול להיות שהוא ישלם על כך מחיר פוליטי. הוא אומר - אני עכשיו לא נוטש, אני נשאר. החלטה ראויה ביותר.


עוד חודש ועוד חודש – ואנחנו מדברים על השנה השישית. רבותיי, מדובר בקו עימות. נמצא פה קודמי בתפקיד, שי חרמש. המשכתי את הגישה שאומרת שאנחנו לא יוצרים לחץ, לא יוצרים פאניקה, נעמדים על מקומנו כמו במשיכת חבל. עוגן. אבל אי אפשר לעשות את זה בלי רוח גבית. אנחנו מסוגלים לעשות את זה, אנחנו נושכים שפתיים. צריכים שינוי. ההצעה שתובא לממשלה ביום ראשון - הכל טוב. אין שם שום דבר, מבחינתנו, שנוגע לחקלאות, שום דבר בתשתיות תעשיה ודיור שאנחנו שותפים בשדרות. יש שם עלויות אדירות שאם הם לא יימצאו – -- -לתעשיה. מה אנחנו רוצים? – שתושבים לא יעזבו, שיגיעו, ושתעשיה ועסקים יתפתחו. ישנן החלטות שלמות בתחום הסטטוטוריקה- מינהל מקרקעי ישראל, תמ"א 35 שפוגעת באפשרות הפיתוח. זה לא לקבל מה שאולי במילא לא היה מגיע. סריות שלמות של החלטות, והמונח חזה "קו עימות" הוא קודם כל אמירה. זה קודם כל אנחנו כלפי עצמנו, שמודים שזה קו עימות. למה? כי זה קו עימות, כי יורים מכל הכיוונים: הארטילריה שלנו וחיל האוויר, קודם כל, ולאחר מכן הקאסמים, והטרור שמנסה לנגוס מתחת לאדמה ומעל האדמה, בלי הפסקה. זה קו עימות, ובמקום שהוא קו עימות צריך להתנהג כמו קו עימות. יש שם את כל הסימנים של קו עימות ואנחנו מבקשים את הסיוע לעניין.

הייתי רוצה למקד את הדיון כמי שחי את הדבר הזה בעבר, במשך 48 שנים כתושב קו העימות בצפון. יש דברים שאין ספק שהממשלה צריכה לקבל החלטות מהירות בהם, שגם היישום שלהם יהיה מהיר. המנכ"לית לשעבר של משרד החינוך נגעה בנושא שלדעתי יש בו פתרון מיידי: מיגון בתי הספר, כל הנושא של לתת תגבור לבתי הספר, לתת דברים שהמשמעות הכספית שלהם יכולה לבוא בצורה יותר מהירה לידי ביטוי. אני מדבר על חדרי ביטחון, כאשר הטווח של הדברים הם לפחות שנתיים. גם נושא משרד השיכון - הרחבת יישובים, הפיתוח – דברים שיכולים לדעתי לגרום להורדת המצוקות הקשות.


אני נותן עוד דוגמה – ישנם יישובים שבכלל לא נכללו במסגרת הזו של ההטבות במס, במועצה האזורית אשכול. גם בזמנו, אצלנו, לדעתי – היו יישובים שמדדו שם את המטרים, והתחשבנו על מטר יותר ו מטר פחות. צריך לקבל החלטות מהירות פה, וההחלטות האלה לא צריכות להמתין לעוד דיונים על תקציב המדינה לשנת 2007.


צריך לדבר על הדברים שנמקד אותם כפתרון מיידי, דברים שלא סובלים דיחוי.

שלום, אני משדרות. אנחנו לפני כחודש פתחנו במאבק על ושא ברור ופשוט -על ביטחון. על הביטחון של הילדים שלנו ועל מה שקורה בשדרות. אני בכלל מבויש שאני נמצא פה. הגעתי לשדרות לפני כ-10 שנים מתוך בחירה ומתוך רצון להשקיע. יש לי 5 ילדים, אני נמצא כאן כחלק וועד הורים - היום אני הולך לפתוח את שנת הלימודים. השבוע הייתי אצל ראש העיר, ונאמר לי שקיבלו 220 אלף שקל לשיפוץ כל בתי הספר בעיר. אני שואל אתכם, חברי הכנסת. כשבאתי לשדרות אני לקחתי את האחריות עלי. אתם חושבים שאשתי או שהילדים שלי צריכים לחיות כך? היום בבוקר ישנתי בבאר שבע וזו הפעם הראשונה בחודש האחרון שאשתי עצמה עין בלילה. הילדים שלי אתמול התחילו קייטנה. זו פעם ראשונה שאני יכול להיות רגוע. זו הפעם הראשונה פעם ראשונה שאנחנו יוצאים משדרות, כי אנחנו לא מסגלים לצאת. אני חושב שבכלל - כל הדיון הזה מה כן ומה לא -אם זו לא מלחמה, ואם אני לא נמצא במצב של מלחמה, במצב של קו עימות, שיסביר לי אדם אמיץ מה זה קו עימות.


היום, חלק מהאוכלוסייה - אנחנו מתחילים להתפרק. אני מדבר על האוכלוסייה שבאה לחזק את שדרות. אנחנו פשוט מתפרקים כי אנחנו נמצאים ביום יום במצב של מלחמה. לא רוצה להרגיש שעושים לי טובות. אם אני נמצא בשדרות או שתושבי שדרות נמצאים בעיר, כי הם חלק מאזרחי ישראל, משרתים במילואים, משלמים מסים וחיים כאן – מחובתכם לדאוג. של דבר ששדרות או יישובי עוטף עזה צריכים, הם צריכים לקבל את זה בזכות, ולא בחסד. זה חלק מהתנאים האלמנטריים שלנו לחיות. אני אתמול רדפתי אחרי יצחק הרצוג על מנת לנסות להשיג תקציב לבית הספר. אני אעזוב את שדרות. אני יכול לקום וללכת למקום אחר ולקבל חיים יותר רגועים, חיים יותר טובים.

אני מציע לך שזה לא יהיה הכיוון.

אני לא אעזוב, כי אני יודע מאיפה באתי. אבל אני אומר: תנו לנו את המינימום. אני צריך לרדוף כדי שיתנו לנו קייטנות? אני צריך להתקשר למנכ"לים של מפעלים כדי שיארחו את הילדים שלי בכל מיני מקומות?


דבר ראשון צריך לדאוג לחוסן פסיכולוגי. אין היום כסף לגוף בשדרות שיטפל בילדים פסיכולוגית. אני צריך להיות בקריטריונים של איזושהי קרן מחקר כדי לקבל את זה? אם הילד שלי הוא בגיל 6 הוא לא עומד בתנאי המחקר של איזושהי קרן בחוץ לארץ. אני צריך פסיכולוג לילדים שלי רק כדי לחיות. אנחנו מאד מבקשים את הדברים האלה.

אנחנו, אנשי המחלקה לכלכלה בתעשייה, הגשנו לכם מסמך. היינו בשדרות ונפגשנו גם עם ראש העיר וגם עם המפעלים הנוגעים בדבר. מה שחשוב, הדבר המרכזי, מעבר לכל מה ששמנו לכם פה, כרגע, זה לוחות זמנים מהירים, כאשר ללוח הזמנים יש משמעות רבה. בעיה קטנה שלא מטופלת מיד - הופכת לבעיה גדולה. לא מדובר רק בשדרות, מדובר בכל עוטף עזה, כולל אשקלון. אנחנו פה הבאנו דוגמאות של בעיות שהציגו לנו מפעלים ועסקים באזור- חשש מפגיעה ישירה בעובדים,החשש מהמיגון בגני ילדים - זה משפיע על ההורים ועל היכולת שלהם להמשיך לעבודה. יש פה פגיעה בתפוקות של המפעלים בגלל ההיעדרויות עקב המצב הביטחוני. יש פה חשש של לקוחות, של ספקים, להגיע למקום. לא מצהירים על זה, אבל זה מה שקורה, בפועל. יש פה בעיות של הוצאות מיגון גבוהות כתוצאה מהצורך למגן את המפעלים. חשש של ביטול הזמנות וסימנים ראשונים של ביטול הזמנות על ידי לקוחות מחו"ל. אם היו מפעלים או אנשים שרצו הגיעו לאזור, במצב כזה יש חששות מצעד כזה. יש פה עליה משמעותית בהוצאות הביטוח. חברות הביטוח מעלות פרמיות המצב הוא אזור מסוכן, והדבר הזה משפיע. מדובר על הגדלת עלויות עד כדי מצב שלא יוכלו לבטח. יש בעיות של התייקרויות הוצאות מימון, הקטנת יכולת לקבל מימון, בגלל ירידת ערך מבני התעשיה והציוד שמשמש כבטוחה.


יש פה דוגמאות לסדרה של דברים. לפי דעתנו אנחנו צריכים לעבוד פה מהר, להקים איזה צוות רב משרדי, כדי שאנשים לא יתחילו לרוץ בין משרד למשרד. בעבר היתה ועדת מנכ"לים, ואני פעם השתתפתי בכזה דבר, שהיינו מסתובבים ביישובים והיינו מנסים לפתור בעיות אקוטיות ומהירות כדי למנוע את הצורך של המפעלים והעובדים לכתת רגליים ולרוץ בין משרדים. יש פה סדרה של הצעות שאנחנו מציעים – גם מתן השקעות בנושא של מיגון, גם הנושא המיגון המלא של בתי הספר, גני הילדים, המתנ"סים – שההורים יהיו שקטים שהילדים במצב בטוח. בעבר - היו תקנות שיושמו בצפון, בנושא מס הכנסה, מס רכוש וכדומה. צריך לבדוק אותן, ליישם אותן על מה שקורה כרגע באזור. אנחנו צריך להרחיב את הרדיוס של היישובים בהם מדובר לסדר גודל של כ- 15 ק"מ כדי שלא כל פעם נצטרך לדון על עוד ישוב ופחות ישוב. צריכים לראות את זה בריאה כוללת, ומה שחשוב – לעשות את זה מהר.

אני חושב שאלון דוידי ביטא פה בצורה הכי רגועה את התחושה של התושבים בעיר, אבל יש התנהגויות אחרות מסביב לנושא, לאור התפשטות המצב הביטחוני, של חרדה מתמשכת. יש למעלה מ- 4,000 מטופלים במכוני בריאות הנפש. כל המשאבים שהקצנו מהסוכנות היהודית – ושי חרמש אז גייס כספים מיהדות העולם – גמרו את הכסף. היום אי אפשר. המדינה לא נותנת את הפתרון ולעיריה אין את המשאבים על מנת לסייע לאותם תושבים חרדים ולסייע במרכיב הבסיסי ביותר.


לגבי תוכנית הסיוע הזו- אני חושב שאנחנו, במהלך ה- 5-6 שנים אחרונות שאנחנו נמצאים תחת מתקפת הקאסמים זכינו ל- 3 תוכניות סיוע. כל תוכנית סיוע נתנה טיפול נקודתי בפתרון כזה או אחר, אבל שום דבר לא יכול לפתור ולתת מענה למה שתוכנית קו עימות נותנת. אני רוצה לתת לכם דוגמה. תוכנית קו עימות יודעת לשפות עסקים בגין אובדן הכנסה. טיפול נקודתי כפי שניתן לנו על ידי ממשלת ישראל, לא יכול לשפות עסקים בגין אובדן הכנסה, כי החוק אוסר עליו? אבל יש כסף למס רכוש. הם אומרים שהם מוכנים לשפות עסקים, אבל לא אצלנו, כי אנחנו לא מוגדרים כקו עימות. כתוצאה מזה יש אצלנו למעלה מ- 50 עסקים שסגרו. אני מדבר על עסקים קטנים שפשוט התמוטטו. מי שחי אצלנו רואה עיר רפאים. אין בה תנועה. נכון שהתושבים עדיין נאחזים בקרקע, נכון שהרבה לא עוזבים ואל נוטשים, אבל זה רק עניין של זמן. אנחנו, במסגרת ההחלטה החדשה שעומדת להיות מוגשת ביום ראשון בממשלת ישראל, גם שדרות וגם המועצות האזוריות ועוטף עזה, הגשנו תוכנית מינימום, ואני - -

יש פה העתק של ההצעה לממשלה?

הגשנו תוכנית מינימום. ביקשנו את ההטבות שניתנות לתוכנית קו עימות – לא יותר ולא פחות. לא ביקשנו את מקרה קרית שמונה.

כל ההטבות של קרית שמונה שנינתו לה נלקחו ממנה, כולל בנושא חינוך, ואני אומר את זה כתושב קו עימות. הטבות מס הכנסה ניתנות גם היום בדרות. אני הגשתי הצעת חוק לגבי שדרות, להשוות אותה לקרית שמונה. אבל לא בטוח שהיא תעבור.

אני לא מנהל פה איזשהו מאבק מול קרית שמונה. היגיע להם בדין והם היו זכאים לקבל את זה. אני רק אומר שאין שום היגיון להביא החלטה לממשלת ישראל בניגוד לדעתם של כל ראשי הרשויות וכל יישובי סובב עזה. זה נוגד את השכל הישר, זה לא עונה לצרכים שלנו.

מישהו יכול לפרט מה הצעת הממשלה ומה אתם רוצים?

הצעת הממשלה שמובאת מדברת על 70 מיליון שקל לשנה כסיוע לשדרות ועוטף עזה, ומתוך סכום זה – 35 מיליון שקל זה שיפוי בגין ארנונה. זאת אומרת – זה לא עונה לכלום. זה לא עונה על בעיית התשתיות שנחוצות לעיר, זה לא עונה על תגבור החינוך, על תעסוקה. זה לא נותן מענה לכלום. הסברנו את זה ואמרו לנו שזה יותר טוב בשבילנו, זה עדיף לנו. אפילו נאמר לנו משפט יותר חמור: אם נאלץ אותם להחיל את תוכנית קו העימות הם ירוקנו אותה מתוכן. נאמרים פה דברים שהדעת לא סובלת.

אמרתי לך – בקרית שמונה רוקנו את התוכנית מתוכן. בנושא חינוך, שיקום – אם פעם גם חיילים משוחררים - -

אתה בקואליציה?

כן. אם פעם קיבלנו מענק לחיילים משוחררים, לאלה שחוזרים אחרי הצבא, לבניית בית - 50% בפיתוח - גם את זה הורידו.

אם למדינה יש משאבים – שתיתן לכולם. אנחנו מייצגים אך ורק את עוטף עזה ואת המצוקות שאנחנו חיים בהם, 6 שנים תחת מתקפת טרור בלתי פוסקת. צריך לתת מענה לאזור הזה, כי כדי לתחזק אותו היה עולה לו יותר.


אני רוצה לגעת בנושא אחר – מרכיבי הביטחון. זה מחדל לאומי. היום, המדינה, לאחר קיצוץ בקיצוץ – מוסדות חינוך ומוסדות ציבור לא ממוגנים. צריך לתת מיגון לבתי הספר. לא ממגנים כיתות, ממגנים מרחבים מוגנים. רק לפני חודש נפל קסאם בכיתה - -. אני אומר בשם אלי מויאל, תושבי שדרות וועד ההורים -העיר שדרות לא פותחת את שנת הלימודים עד שלא ימוגנו כל מוסדות החינוך.

שלא תיווצר איזושהי אשליה –זה לא מצב שבו אתם מגישים בקשה, אנחנו מאשרים והכל מסתדר. אנחנו יכולים לאשר או לדחות בקשות של הממשלה. אנחנו לא יכולים לבוא ולדון פה בדבר שהוא בבחינת יצירת יש מאין. אם אנחנו ניתן את ההרגשה לאנשים הנפלאים האלה שהכל תלוי בנו, אז קודם כל אנחנו משלים אותם, לכן ישפה סכנה בדיון כזה, כאשר האנשים מדברים כדי לשכנע אותנו. שיכנעתם את רובנו, אבל הממשלה – בדבר כזה חברי הכנסת צריכים להמריץ אותה על מנת שהיא תדון - האם היא מסכימה או לא מסכימה.

אתה צודק, אבל בסך הכל – ראינו את הדיון בנושא של המיגון. אם יושב ראש הוועדה - -

ראיתי את הדיון עם ראשי הערים. ראשי הערים יצאו מפה והם בטוחים שהעניינים יסודרו. הדבר הזה צריך להיאמר כאן, לחברים.

אתם לא עוד ועדה. אתם ועדת כספים. לכן אנחנו פה. לוועדה הזו יש משקל, והוא משקל כבד וראוי.

אני גזבר המועצה האזורית חוף אשקלון, וחבר זיקים. בזיקים נפלו בארבעת החודשים הראשונים של השנה 86 קסאמים. לא על זה הייתי רוצה להרחיב את הדיבור, כי כמו שנאמר- אנחנו כאן בוועדת הכספים. אני רוצה להתחיל מהדברים ששמעון פרץ סיים בהם - אנחנו מועצה שקלטה 3,500 תושבים ממפוני גוש קטיף. אנחנו מתוקצבים בצורה אומללה כדי לטפל בהם, ואנחנו רואים איך המדינה ממשיכה במסלול כזה שנגמור כך שהמועצה והתושבים לא יצליחו להגיע למשימות שאותן הם הגדירו לעצמם. אני מתוקצב בשנה הקרובה ב- 4 מיליון שקל לצרכים המקומיים ומקבל אתמול הודעה ממשרד הפנים שמתוך הסכום הזה, 350 אלף שקל שהם מרכיבי ביטחון שהובטחו לעוטף עזה על ידי סגנית שר הפנים, רוחמה אברהם יורדים מתקציב המפונים ומופנים לצורך מיגון היישובים שלנו, בעוטף עזה. קנינו בהם את הדיווחיות – שמי שלא מכיר אלה מכשירי קשר שמדווחים על נפילת קאסמים ועל הוראות בעקבות הנפילות. יוצא מצב שאנחנו חייבים ודורשים לקבל את ההכרה בתור קו עימות כדי לעשות את ההפרדה הזו סוף סוף, כי כל התקציבים האלה שמופנים אל היישובים תמיד מותנים בדו"חות כאלה ואחרים. אחר כך מושכים מהם כספים, מכיוון שלא להם הם יועדו מראש. אני חושב שהדוגמה שהבאתי היא פשוט שערוריה, אבל זה המצב. יש לנו את 5 היישובים בעוטף עזה, שיכירו בהם כקו עימות. צריך לפתור את הבעיה של היישובים האלה. עם כל הסיפורים האלה של הקסאמים אני יכול ליישוב שלי להביא משפחות שמעונינות לחזור ליישוב. בכרמיה - יש 50 משפחות שמוכנות לחזור הביתה. 57 משפחות ביד מרדכי מוכנות היום לחזור לקיבוץ. אם זו בעיה של תשתיות, משרד השיכון לא נותן אגורה אחת לתשתיות למי שלא גר בקו עימות. לא מכירים את הסוגיה הזו.


כך גם בנושא הביוב, שהועלה כאן. אנחנו יושבים על אקוויפר החוף, יישובים שלאורך שנים דאגו לשמור על הקו הזה נקי. זה האזור הכי נקי בארץ מבחינת אקוויפר החוף. היום מענישה אותנו המדינה ומודיעה לנו שאנחנו לא יכולים להשקות, באזור הזה, וחייבים לקחת את הביוב ולהרחיק אותו מזרחית לכביש עזה.

הביוב המטוהר.

הביוב מטוהר, כמובן. ולצורך הנושא הזה - איך אפשר שיישוב שהוא מוכה קסאמים, מוכה בעיות של תעסוקה, ובעיות אחרות - לא לממן את הדבר הה? אנחנו דורשים בנושא הזה 50% השתתפות של המדינה במאמץ נושא הביוב.

האם מיגנו את המוסדות של הילדים בכרמיה?

כן, מיגנו.

גם בכרמיה וגם בזיקים?

- - -

מה עם בית הספר "שקמה" שם?

תקציב יש לזה?

זה במסגרת אותו תקציב שדיברתי עליו. כל הזמן - -

אין אבחנה בין כרמיה וזיקים?

אין אבחנה.

המוסד של הבנות בסיכון שקיים בכרמיה – מחפשים עדיין את הכתובת, כי הוא לא שייך לשום מקום, בינתיים. משרד הרווחה לא ממגן, משרד החינוך לא מכיר בו, והם נופלים בין הכיסאות.

אני כמעט מרגישה נעלבת כאן, כי אני מרגישה שממסחרים כאן חיי אדם. אני מצטערת להגיד, אבל אין מחיר לחיים שלי. אני רוצה רק לחיות, לחיות חיים נורמליים. ללכת עם הבן שלי לגן שעשועים – אף אחד לא ישלם לי כדי לשבת בבית. דיברו כאן על עסקים שקמים ונופלים. חברה', זה תהליכים הפיכים: עסק נופל? בעוד כמה שנים יש כסף ומשקמים אותו. איך משקמים אמא של ילד שמת? איך משקמים משפחה שקוברת שלא כדרך הטבע את הילד שלה? אנירואה את המקרים האלה מול עיניי יום יום. אני לא רוצה להיות במקום שלהם. אני מעדיפה לבכות היום ולא לבכות אחרי שאקבור את הילדים שלי. אצלי, כל קסאם שנופל, זה מבחינתי ילד אחד שהלם.


אתם מדברים על קרית שמונה, ומשווים אותם כשנוח- לא משווים כשלא נוח, ממסחרים אותנו. אין מחיר לחיי אדם. במדינה הזו משהו קרה ב- 48 השני האחרונות. אז תשאל אותי מה אני רוצה? אני רוצה ביטחון. אני לא רוצה את הכספים של אף אחד. אני לא רוצה לבטל את עצמי. המדינה לא מסוגלת לספק לי את זה? שהיא תמצא דרך יצירתית שאני לא אהיה תחת קסאמים. אני מתרגשת מאד, אבל אני יותר מרגשת כשאני שומעת "שחר אדום". אדם מגיע בערבו של יום לביתו, לבית החם והמוגן שלו. הוא יודע שהוא ישן במיטה מוגנת. אני גם בלילה לא מוגנת. הבית שלי פרוץ. חבר הכנסת זאב אלקין התארח אצלי יומיים. אין לנו מקום מוגן. אנחנו יושבים בבית וכל היום עסוקים באסטרטגיות – אם הקסאם מגיע מפה, ובמהירות כזו - אתה מבין לאן הגענו? חמש שנים לחיות במצב של אי ודאות?

אני כל כך מבין אותך. לך עוד יש "שחר אדום", לי גם את זה לא היה.

אני רוצה לומר לך – אני כבר 7 דורות פה. אני מכירה את ההיסטוריה מגוף ראשון. כולל את המאורעות. חוויתי דברים. סבי היה עוד בזמן הטורקים פה. אני מכירה את הפדאיון ואת כל הנושא הזה, מקרוב. אני לא באה להשוות. אנחנו התעצמנו מאז. אנחנו מדינה גאה, יש לנו משאבים וכוחות. משנה לשנה אנחנו צריכים להתעצם במקום להיחלש, וגם התשובות שלנו צריכות להיות נחושות יותר ונחרצות יותר מאשר תשובות מפקפקות, מהססות. לשים אותנו במיגון זה לשים אותנו בבית סוהר. ומה המשמעות? שהילד שלי יהיה בבית סוהר, בבית הספר 8 שעות וכשהוא מגיע הביתה לא יהיה לו איפה לישון, כי המקום לא מוגן? איזה פתרון זה?


גם חיילים - יש לי שני חיילים בצבא. אחד כבר סיים. יש אבחנה – חייל באזור אל"ף הוא קרבי, הוא מקבל יותר, כי הוא מסכן את חייו, לעומת חייל בעורף. אנחנו אזרחים קרביים. אנחנו קו האש. אל תתבלבלו. יש מלחמה. זה שאתם לא מרגישים את זה בירושלים –אתם מוזמנים אלי הביתה, תרגישו את זה מצוין.

את בעד קו עימות, או לא ?

את האמת, בשורה התחתונה - אני בעד שקט.

- - -

כולם רוצים שקט. יש מציאות שנכפתה עלינו, וזה לא שאנחנו רוצים אותה. הלוואי וכל זה לא היה. מדינת ישראל עשתה מהלך מאד קיצוני שכמעט פילג את עם הזה – את הפינוי מגוש קטיף, במטרה אחת, שנחיה בשלום. לצערנו, אנחנו רואים שזה לא כל כך הולך כפי שאנחנו רוצים.

אז אני רואה שבין הרצוי למצוי יש פער. אז אני אומרת – אם יש אי ודאות 24 שעות , אם הפתרון של קו עימות יעזור, ומתוך 24 שעות – הילד שלי יהיה מוגן, אז יהיה לי 8 שעות של שקט בראש. אז אם כך אין לי ברירה, אני אתמוך בפתרון של קו עימות. זה הרע במיעוטו אבל אני אקח את הפתרון הזה.

אני מודה - אני לא מבין עוד מה יגיע לדיון בממשלה ביום ראשון.

מתכננים סיוע נקודתי.

More of the same - - - שנתיים, מחודש.

סגן ראש הממשלה ירד לשדרות, תבינו את המציאות הזו כדי לדבר אחרי מראה עיניים, שהוא טוב ממשמע אזניים. סיירנו ביישוב, בעוטף עזה ובתעשייה. גם היתה פגישה מכוונת ומרוכזת עם חמשת ראשי הרשויות של סובב עזה. למעשה, אני, אישית, מכיר את המציאות גם מהפן הביטחוני – ולמעשה, הכוונה של השר לקיים דיונים בנושא. בשיחה עם מנכ"ל רוה"מ יש כוונה אמיתית מבחינתו לקדם את התחום בזווית שרונית תירוש דיברה עליה - לא על הכל, אלא ללכת על הסכמה עם האוצר. אנחנו, מבחינת השר - רוצים לקדם את הנושא הזה באותם כיוונים שכן יביאו את החוסן לאזור הזה.

מה עם קו עימות? כן או לא?

אנחנו הולכים על הכיוון של - -

אתם, אם משרד האוצר ייתן לכם כסף, מסכימים לכל דבר. אני רוצה להבין - כל מה שאמרת פה זה שאתה מוכן לתת לקו העימות כל דבר, אם האוצר ייתן לכם כסף.

זה ראשית. מה שבתחום התמ"ת – אנחנו מיפינו את כל הבעיות שיש בתחומי תעסוקה, תעשיה ומסחר. אנחנו מסייעים. מה שאצלנו – אנחנו מסייעים. יש תוכניות, יש פרויקטור לתחום הזה, הוא מטפל. במה שקשור לדברים שהם יותר מערכתיים, אנחנו מבינים שחייבים ללכת על איזושהי מסגרת, שבסוף אנחנו נוביל אותה. השר, בעניין הזה, מוביל את הנושא הזה.

אני לא חושב שצריך להמשיך פה עוד הרבה להמשיך ולדבר, ואני אומר את זה כמי שחי בין "שחר אדום" ל"פרש טורקי". אם אתה לא מתעורר בלילה ל "שחר אדום" מקפיצים אותך עם "פרש טורקי", ואז אתה יוצא עם ה- M16 מסביב לגדר, כך שיש תעסוקה מלאה. אגב, זה לא מפריע. בקיבוץ כפר עזה מצפים בשנה הקרובה ל- 14 לידות, ואחת הטענות היא שה "שחר האדום" עוזר לנושא הזה, כך שיש גם תוצר לוואי חיובי לעניין הזה. קבלו את זה בהומור, לא ברצינות.


סל הסיוע שהממשלה הולכת להציע בישיבת הממשלה הקרובה הוא בסך הכל שכפול של מה שניתן לפני שנתיים, לא אגורה אחת יותר. המציאות הביטחונית שהיתה לפני שנתיים היתה בעייתית אבל ודאי לא דומה למה שנמצא כרגע. מדובר על הנחת ארנונה, שזה דבר יפה כשלעצמו, ועוד כמה עשרות מיליונים, שיחולקו זעיר פה וזעיר שם. שום דבר בתוכנית הממשלה שמוצגת השבוע לא השתנה. היא ממוחזרת מלפני שנתיים. אין על זה בכלל ויכוח. ראש הממשלה ענה שגם ירושלים בשיא המאמץ הביטחוני לא קיבלה הרבה יותר מזה. מי שבונה תקציב לעירית ירושלים אני יודע ששדרות - - סעיף בתקציב המדינה של 10 מיליון שקל, בסיס תקציב, היא תסתדר עם היום יום.


הוועדה כאן לא יכולה להביא כסף. אני אומר את זה לראשי הרשויות שיושבים פה. כך גם לגבי שכניי, משדרות. הוועדה יכולה להוות עוד גורם לחץ על הממשלה לקבל החלטה על מתן מעמד קו עימות לשדרות וסובב עזה. לא צריך להדפיס אותו, לא צריך להמציא אותו, צריך לשכפל אותו. מי שלא - - חבר הכנסת וקנין ודאי - - בביתו בגבול הצפון. הפריסה של קו העימות בצפון מקיפה את כל מה שמדברים: מחינוך ורווחה, בינוי, פיתוח, איכלוס ותעסוקה, ועד למרכיבי ביטחון. הכל ישנו שם. לא צריך להציע, הכל כתוב. זו החלטה כבדה מאד, משתי הגדרות: אחת, בצד הכספי, אבל יתרה מכך, היא כבדה בהחלטה הפוליטית שבעצם מגדירה היום תחום מסוים כקו עימות. קובעים לאן זה יגיע. אני לא יודע לאן זה יגיע, אבל כרגע זה נמצא - - .

אם זה יגיע לכפר שמריהו - -

לכן, המעמד שצריך להיות פה – מעבר לזה אי אפשר להשיג לרשימה הזו, זה לא להוביל אמירה של חברי ועדת הכספים מקיר אל קיר, שקוראת לממשלה לאמץ במדויק את נייר קו העימות בצפון לנושא עוטף עזה. גם בעניין הזה תהיה החלטה אד הוק, לשנתיים, ולראות אז מה קורה. אני לא אומר שזה צריך להיות לנצח, כי המבחן האמיתי בסובב עזה זה בעניין החוסן החברתי. ורבותיי, יש סדקים. וכשיש היום סדקים בתוך הקיבוצים – זו כבר אמירה מאד חמורה, כי קיבוץ הוא אורגן שיודע להתמודד עם נושאים כאלה יותר טוב מעיירת פיתוח. אין נטישה אבל יש סדקים. זו אמירה שצריכה להיאמר.


אני פניתי ולא נעניתי עד לשלב זה, לקיים פגישה עם מנכ"ל ראש הממשלה, וזה יקרה ביום שני, וגם פה אני רוצה אמירה של ועדת הכספים. יש בעיה של כ- 4,000 יחידות דיור בעוטף עזה, 900 בשדרות, וכ- 4,200 במגזר הכספי, שאין להם פתרונות מיגון לבתים, כי הם בנויים על הקונספט של לפני שנת 90 של מקלט ציבורי. מקלט ציבורי לא נותן מענה לשום דבר. אתה לא מספיק לזוז – ולא מגיע לשם.

גם מקלט בבניין לא נותן, עשינו ניסוי.

אין מחלוקת בינינו בעיניין.


אני ביקשתי לתקצב סכום מזערי של 15 מיליון שקל באופן מיידי, להתחיל לתכנן. תכנון חדרי הביטחון הוא מהלך מורכב שייקח כחצי שנה. בחצי השנה הזו כמובן לא יקום בלוק אחד, כי זה תהליך מורכב, זה לכל בית – להתאים, למדוד, לשאול את הדיירים, להפעיל את זה בצורה נוחה.

זה תהליך של שנתיים, מינימום. אני אומר לך.

צריכה לבוא קריאה מוועדת הכספים שכבר רצה במשרדי הממשלה, שתובעת היום קודם כל לייעד היום ממשרדי הממשלה הרלבנטיים כסף מיידי, קטן – 15 מיליון שקל, להתחיל לתכנן את חדרי הביטחון.שום מענה בתחום חינוך ורווחה לא עומד בסדר עדיפות מול חיי אדם, ואני אומר לכם כרגע – כ-4,500 בתי אב בסובב עזה ושדרות חיי אדם היא שאלה סטטיסטית. אני לא מדבר פה על מיליארדים, אני מדבר על תכנון.


יותר מזה אין מה לומר. עוד נקודה אחת קטנה. ישנם 4 יישובים באזור צוהר, שבגדרה הקודמת של 7 ק"מ שהייתי שותף לה, בתפקידי הקודם, נכללו בעוטף עזה. בעוטף עזה יש היום 46 ישובים. ה- 4 האלה נמצאים מול חשיפה ביטחונית קשה ביותר. על גבול סיני כן נפלו. - - גדר מערכת. השדות שלהם נושקים לקו הגבול, והמרחק הוא 299 מטר בין יתד ליבול, בין שדה ניצן לבין יתד. העניין הוא של מדידה במיקרומטר. אני מציע שתבוא מפה פניה. זה לא נטל אדיר. מה שנותנים כרגע זה קדחת בצלחת- בקושי 13% הנחה במס עד לתקרה של -- מזה לא מתעשרים. ההרגשה הזו, לא ליצור הבדלה בין שדה ניצן ויתד לבין יבול – בהנחה שוועדת הכספים - -

תלמי אליהו, אוהד, שדה ניצן וצוחר.

אני אקצר ואני מתנצלת שעלי ללכת כי יש לי ישיבת ועדה. קודם כל, אני מציעה לכולנו להזדרז מאד, כי אחרי הישיבה הקודמת שהיתה כאן עם הרשויות המקומיות, שמעתי את זה כבר - מרגע שנפסקו הקטיושות המצב רק הלך והחמיר.

אני מוכן לא להזדרז אם באמת יקרה מה שקורה בקרית שמונה.

שלא יהיו קסאמים ולא צריך - -

בקרית שמונה המצב הלך ומתדרדר מרגע שפסקו הקטיושות ועל כן – הבה ונהיה קצת ציניים ונגיד שכדאי מאד לנצל את המומנטום הזה ולפעול במהירות. אני לא רואה סתירה בין דאגה לביטחון לבין דאגה לסוגיות הכלכליות. אני רואה שהדברים הולכים עקב בצד אגודל, ואם אזור שלם סובל גם מכל התחלואים של אזור פריפריאלי, ובמקביל גם מהרגשה תמידית ומסכנת חיים, טירוף מערכות כזה באורח החיים, אז אין שום סיבה שלא נפעל מהר כדי שהיישובים האלה יוגדרו - יישובי קו עימות.


אני רוצה להצטרף לשי חרמש בבקשה מאד קונקרטית – להוסיף את זה באופן פורמלי להחלטה של ועדת הכספים, או הצעה לסדר או מה שיבחר היושב ראש - -

זו בעיה של החלטת ממשלה. צריך לקבל החלטה בממשלה - -

כן, להעביר את המלצתנו לממשלה להכליל באמת בתוך יישובי קו עימות את שדה ניצן, את אוהד, תלמי אליהו ואת צוחר, כי מדובר באמת באבסורד. בדיוק כמו שמודדים את קו העוני, ואם אתה מרוויח שקל מתחת – אתה עני, ושקל מעל – אתה כבר לא. זו בדיוק אותה סיטואציה שהיא לא סבירה, היא שרירותית מאד. יושב כאן משה מגלי משדה ניצן שלא ישן כל הלילה בגלל הבומים הבלתי פוסקים, ובבוקר הבנות שלו קמות טרוטות עיניים מחוסר שינה, והולכות לבית הספר עיפות כי הן לא ישנו כל הלילה, וילדות אחרות מיישובים אחרים מקבלות את תוספת הזמן שמגיעה להן מתוקף זה שהן מתגוררות בקו עימות, וגם לא ישנות בלילה. זה מביא את המצב לידי אבסורד. אם קודם כל נתרום את תרומתנו המעטה להכללת 4 היישובים האלה – אז גם אז עשינו את שלנו. וכמובן – נתמוך באופן מלא בהחלטת ממשלה ברוח הזו ביום ראשון.

אין ספק. מזה קרוב ל- 5 שנים שדרות ויישובי עוטף עזה סובלים מהקאסמים ונעשו תוכניות נקודתיות לתת מענה, אך זה לא מספיק. אני חושבת שאנחנו חייבים לתת את הרוח הגבית ליישובים, לעיר, לאזרחים, ולכן צריך שוועדת הכספים תפנה לממשלה על מנת שהיישובים בשדרות יוכרו כיישובי קו עימות. יש לי כאן טבלה שאני יכולה להראות כמה קיבלו היישובים עד היום בהשוואה ליישובי קו עימות. אם מדובר בהנחות - -

מה שהיה בזמנו בקו העימות.

כן. כן. הנחות במס הכנסה. וחס וחלילה שאף אחד לא ייגע בקרית שמונה, שמענו אותם היום – 25%. שדרות - שדרות - 13%. ארנונה – 50-50. פיתוח מגרשים לבניה –קו עימות, קריה שמונה : 50%. שדרות רבתי: אפס.

מתי זה ניתן לקו העימות?

ב-2000. לקראת היציאה מלבנון.

לקראת היציאה מלבנון. נצא מעזה, ניתן את זה גם בעזה.

- - -

- - -

דו"ח מבקר המדינה באותה תקופה כותב שהמשרד שהכי טיפל נכון ביישובי קו העימות היה משרד החקלאות. השר דאז יושב לפניך. אז אני יודע על מה אני מדבר. כל מה שאתם מונים פה עכשיו, אושר כחלק מהיציאה מלבנון.

תראו – מקבלים משכנתה לזכאים, הלוואות ברכישת דירה חדשה, בניית ממ"דים. פה אין מענק בכלל. סיוע לבניית מוסדות ציבור, שיקום שכונות פיזי, פיתוח שכונות ותיקות -אין תקציב. לעומת זאת, יישובי קו עימות – יש תקציב. נושא של דמי היוון. יישובי קו עימות – אפס, כאן – כמקובל, בהתאם להחלטות מועצת מנהל מקרקעי ישראל. אנחנו חייבים לפנות כאשר המסר ברור. אני סומכת על היישובים. הם נהגו מאד באחריות. הם, יחד עם העיר שדרות - הבליגו. עכשיו הגיע הזמן שנירתם ונעזור.


דבר שני, להוסיף את אותם ארבעת היישובים: אוהד, צוחר, תלמי אליהו ושדה ניצן להחלטת הממשלה. שימצאו את הפתרון איך להכליל אותם, למרות שעל פי המבחנים של ה- 7 ק"מ - -

חסר להם 300 מטר.

שיהיו יצירתיים וימצאו את הדרך להכניס אותם.


עוד דבר – שוחחתי עם עוזר שר הביטחון. הוא אמר לי ששר הביטחון פנה לממשלה להאריך את תוקף הגדרת קו העימות בשנתיים לקרית שמונה ולבצע השוואת תנאים לגבי היישובים שלנו.

על כל הצעה שתובא לממשלה, כספית – אני רוצה להוסיף שקל, ועל כל הצעה על זמן רוצה להוסיף שנה. אם עמיר פרץ יציע שנתיים- אני מציע שלוש, אם יציעו 70 מיליון שקל, אני אציע 70 מיליון פלוס שקל אחד. עד כאן גמרתי לשחק את המשחק, ועכשיו אני אגיד, מה שאני חושב. גם התכוונתי לא להגיד, בסוף זה יוצא. אני מבין שפה רוצים הגדרה של קו עימות. בסדר גמור. מי שיצליח להעביר את זה – שיעביר את החלטה. אני מאד חושש שעד שלא יהיה קו עימות - לא יפתרו את בעיית הביוב בשדרות, ולא יפתרו את בעיית המיגון בבתי הספר, ולא יפתרו את בעיית ההרחבות בכפר עזה, ולא יפתרו שורה ארוכה של נושאים שאתם קוראים להם "נקודתיים", משום מה. הן בעיניי הנושאים החשובים, שעלו פה כמה נושאים קודם והם לא הוגדרו. לא הוסיפו את העובדים הסוציאליים שצריך להוסיף אותם - -

לא היית בתחילת הדיון. דיברתי על זה.

אני אומר את זה לזכותך. אני מבין מה ההגדרה של קו עימות. יש ויכוח על להגדיר כסל עימות. קו עימות זה סל, וכבר אמרו לכם: ירוקנו אותו. אתם יודעים שזה מה שיקרה.


אני אומר עוד משפט שלא רציתי להגיד: זה קו אחד. אני רוצה להגיד דבר שיהרגו אותי בגללו: כפר עזה לא צריכה לקבל 13% הטבה במס. אני נגד. הייתי גם בברעם והתנגדתי. אמרתי שקיבוץ ברעם לא צריך לקבל הטבות במס, אני מכיר מה לעשות בכסף הזה בשלושה יישובים על יד. באותו כסף – לעשות בשלושה יישובים על יד. אבל אני יודע שאני חיה משונה, ויגידו לי את זה. אני כבר התבגרתי מזה. אני חושב שצריך היום לרכז מאמץ. יש שערוריה בסיפור המיגון, בסיפור בתי הספר, יש שערוריה בנושאים שעוד לא השיגו את התקנים לעובדים במערכת החינוך וגם בשורה של נושאים שראיתם פה – כמו ביוב, כמו חדרי ביטחון. ההתמקדות סביב ההגדרה הכללית של קו העימות – אני מבין את הפוליטיקה הזו. גם אני חייתי בתוכה. תשיגו את זה? אני תומך. לא צריך את הקול שלי בשביל זה. זו החלטת ממשלה. אני לא יושב שם. אם הייתי שר, הייתי אומר: לא 70 מיליון שקל. אנחנו לא גמרנו פה את הוויכוח על ה- 52 מיליון שקל. כשאתה דיברת פה על הדיווחיות, זה בתוך התקציב של ה- 52 מיליון שקל שעוד לא עברו.

הורידו את זה מה - - זה לא יאומן.

נכון. אז השאלה היא מה אנחנו עושים, על מה אנחנו מקדישים את האנרגיות שלנו. על הדברים האלה? או שאנחנו רוצים עכשיו את ההגדרה הכוללת. עמיר פרץ יציע קו עימות , על כל ההטבות -אני בעד על הכל, פלוס שנה. אבל אם שואלים אותי עכשיו על מה להיאבק ברצינות? תיאבק שייסגרו את הגדר בזיקים, עוד לא סגרו אותה. על המיקומים, על המוסד הזה בכרמיה שחצי מדינה מטפלת בו – מוסד לילדות בסיכון, איך שייכנס להגדרות.

אולי לא צריך - - בכלל, ואז מדינת ישראל תגיע למצב ש - -

אני לא רוצה להטיף מוסר לאף אחד. אני חי במקום די דומה ולא אמרתי אף פעם – כשאמרו לי לא ליסוע בלילה, לא לצאת מהגדר. חייתי במצב הזה, ואני לא צריך להטיף מוסר לאף אחד. אני לא שם, אני במקום אחר. אבל יש צרכים אמיתיים שנוצרים לציבור שחי במצב כזה . צריך להגדיר אותם ולתת להם תשובות, לא למשוך אותם, ולא לקחת את הגדר מכרם שלום ולשים אותה בזיקים. זה בדיוק מה שעשו, ועל זה צריך עכשיו להיאבק. צריך לומר – תגמרו את אותם דברים שפיקוד העורף כבר כתב אותם, שצריך לבצע.


ואני חוזר לנושא של סל תרבות, סל חינוך,ולנושא של עובדים סוציאליים וחיזוק היישובים, הרחבות. העניין הזה נתקע. אני היום לא רוצה למשוך מישהו לכפר עזה בהטבות מס.

גם לא בטוח שזה יביא תושבים, ההטבה הזו.

אני לא מבין את הרציונל. על זה נתווכח בבית התק"מ בפגישה ביום ראשון. אתה רוצה להביא אוכלוסייה חזקה- תן להם את כל התמריצים.

תראה איזה עולם - אני באופוזיציה, וכל מה שאתה משיג, אני רוצה עוד שקל. אני מהאופוזיציה, ואני מציע לך, גם קצת לאור הניסיון: אל תמכור את הסיפור של קו עימות. אני יודע בדיוק למה חבר הכנסת ראובן ריבלין יצא. הוא אומר: אל תקנו את הסיפורים שחברי הכנסת אומרים לכם שיש קו עימות, כי אין קו עימות פה. אנחנו לא מסוגלים להזיז שקל.

אתה לא יכול, אבל אני כבר ראיתי שוועדת הכספים שגם היושב ראש שלה – עשו דברים עד אשר יסתדרו הדברים. אפשר לעצור - -

אני עוצר, אין בעיה. שחברי הקואליציה יעצרו.


אם אתה שואל אותי האם הדבר שצריך אותו היום ליישובי סובב עזה הוא הגדרה של קו עימות או שאם צריך עוד 200 מיליון שקל בשביל לתת תשובות על דברים שכולכם מכירים אותם, שכל אחד הגדיר אותם - אם אתה שואל אותי מה הייתי עושה אם הייתי היום שר בממשלה, הייתי מעביר 200 מיליון שקל, ולא 70 מיליון שקל שיריבו למי נותנים אותם.

ההטבות האלה במס - מרבית התושבים לא מגיעים לסף המס הזה בכלל.

הנה, היא אמרה את זה.

זה על מנת להשאיר את התחנה החזקה בשדרות.

את כל החלכאים והנדכאים של תל אביב – "עמידר" שולחת אליו. זה אתה רוצה שיהיה גם בשדרות?

שמעתי את חבר הכנסת אורון ועדיין לא הבנתי את ההגיון, כי בסך הכל הממשלה בזמנו, לפני כך וכך שנים, הגדירה מה הוא קו העימות. האם המצב הביטחוני של היום יותר טוב מהמצב הביטחוני שהיה אז, בשדרות וביישובי עוטף עזה? הרי ברור שלא. האם המדינה יותר עניה ממה שהיתה אז? לכאורה – לא. בא כאן חבר הכנסת אורון ואומר בצדק - עד שתשיגו את קו העימות, כל השאר - -. אם להשיג את קו העימות אומר שעד שקו העימות לא מטפל בדברים אחרים, אז יכול להיות שאתה צודק, אבל השאלה מי אמר שאחד חייב לבוא על חשבון השני . אתה יכול, בו זמנית, לדרוש מהממשלה את קו העימות, ואתה יכול לנסות לקדם יותר מהר את הדברים שיש שם.


לגבי המשחקים - עוצרים או לא עוצרים. כולנו ישבנו כאן בדיון לפני שעה שהיה מקיר לקיר, בוועדה הזו. קמו אנשים שאמרו: נעצור, ולא יהיה, בוועדת הפנים וועדת הכספים, על הדיון שהוא חשוב. הנושא ההוא יותר חשוב מהנושא הזה? לי לא ברור למה. זה שהיו כאן כל ראשי הרשויות וכל אחד צריך אותם למחרת, בעיניי זו לא סיבה. אם יש נושא שצריכים בגללו לעצור ולהפעיל את הנשק הזה, שיש אותו לוועדת הכספים וכבר ראינו אותו - הנושא שעולה כאן לדיון כרגע נראה לי הרבה יותר מתאים לכך מהנושא שעלה לדיון לפני שעה.

אז תעצרו. מה אתם רוצים ממני?

יש לי תמיד את הזכות לדבר אחרי הכנסת אורון. הוא אמר את הדבר הפשוט: הוא באופוזיציה. הוא תומך בכל הדברים האלה. הבעיה עם הגוף הזה – שהולכים אל התקשורת. אנשים הולכים, והחיים ממשיכים. אני, בגישתי הפרקטית, בימים ש - - ביצוע, הלכתי בגישה של חבר הכנסת אורון. אני אומר: אם יש לי קצת כוח אני מסמן 10 פרויקטים, מעביר להם כסף, שיקראו להם "קו עימות" או שם אחר, הלא חצי מהדברים, אנחנו יודעים, קוראים להם בשמות. השאלה היא הכסף. הכסף והביצוע. ברור שאנחנו נתמוך בקו עימות. אני פונה אליך, אתה איש הקואליציה. אז אני רוצה לשמוע - האם זה בנפשך עכשיו? אז בבקשה, תביא את אביגדור יצחקי, ויש פה עוד - - "קדימה" היא המפלגה הגדולה בישראל. יש פה 3 אנשים מ "קדימה". אז בבקשה, תביאו את הכספים האלה, תביאו את הדברים, ואני מבטיח לכם שאני, איש מפלגת "העבודה" אתמוך בזה. ואז, חבר הכנסת חיים אורון שהוא אחד מהצדיקים בבית הזה, שהוכיח לכולם את העדינות, הצניעות והיושר – ייצא גם נשכר. אני תומך בקו העימות, אני אאבק. אבל מעכשיו – זה מחזיר לך את הכדור. ש "קדימה" יובילו ואנחנו נלך אחריהם. פעם אחת.

כמי שביקשה ליזום את הדיון, וכמי שהיא ריאלית - וישבתי בחוץ עם האנשים ואמרתי: הגדרת קו עימות לא בהכרח צריכה להיות מועתקת כלשונה. אנחנו אנשים פרקטיים, למודי ניסיון. אני באתי מרשות מבצעת. גם אמרתי לאלה שדיברתי אתם בחוץ: תבואו עם רשימה. לתת רשימה של צרכים אמיתיים שאין בלתם – באמת, לא נתנו מענה לשני דברים: אחד, תחושת הביטחון האישי,או אי הביטחון האישי והשני - נושא של הרהורי עזיבה, שאנחנו, כמדינה, צריכים למנוע אותה עוד באיבה. ואז, פירטתי תחת כל כותרת כזו מה צריך לפי דעתי, אבל הם מטיבים לדעת ממני.


אני לא נאחזת בשם. קו העימות זה מעין סדין אדום. האוצר לא רוצה את זה. אז בואו נרד מהשם. כדי שהישיבה תהיה בכל זאת אפקטיבית- צריך להכין מהר רשימה, ושהוועדה תתמוך ברשימה, בהנחה שאנחנו מסכימים עם מה שיש בה, ואז נבוא בדרישה, ואם זה יובא עוד היום – נקדים את זה, לפני ישיבת הממשלה ביום ראשון. נאמר שוועדת הכספים תומכת בדרישות היישובים לתת להם מענים.

אנחנו תומכים ברעיון.

תשוו את זיקים, כרמיה, יד מרדכי ואת ברעם לשער הנגב.

נכון מאד.

להשוות אותם. הם אל"ף והם בי"ת.

קו עימות זה אוטוסטרדה. תתחילו עכשיו עם סל קניות- יתחיל משא ומתן של give and take עם האוצר, ובהצגה הזו כבר היינו.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה אמר להם שהוא ירוקן את זה מתוכן.

בואו נריב אתו אחרי שיש קו עימות.

- - -

לא היית פה כשעשו מאתנו צחק עם 52 מיליון שקל שליצמן עמד עם הרגליים האחוריות. הבטיחו הבטחות, גנבו את הכסף, החזירו – לא החזירו. הגדרת קו עימות זה אוטוסטרדה. כל השאר זה שוק פרסי. אל תיכנסו לזה.

יש לי הצעה – שהוועדה ממליצה לממשלה להחיל על שדרות ויישובי עוטף עזה את ההטבות הניתנות במסגרת יישבי קו העימות בצפון. זה סעיף אחד.


סעיף שני – הממשלה ממליצה לממשלה לצרף את היישובים הבאים למסגרת ההטבות שניתנו לשדרות ויישובי עוטף עזה: תלמי אליהו, אוהד, שדה ניצן וצוחר.


האם מקובל?

אם כבר הלכת על זה, אז - - ולצרף את ארבעת היישובים בצפון קו העימות: זיקים, כרמיה, גברעם ויד מרדכי למעמדם של היישובים בעוטף עזה.

- - -

שינויים בתקציב לשנת התקציב 2006

אני מודה לכם, נעבור לחלק השני של הישיבה.

יש לנו פניות תקציביות. פניה מספר 24 של התמ"ת.

השינוי התקציבי הראשון הוא שינוי בשל שירות התעסוקה. זה שינוי פנימי – העברת כספים מהרזבה לסעיפים עצמם.

אני נגד. תוציא את כולם ונחליט פה אחד - כל נושא יחידת הסמך הוא דבר לא ברור לי. ההתנהלות שלהם לא מובנת לי. איש לא מבין מה הם עושים. אני רוצה שיחידת הסמך תבוא לפה ותסביר מה היא עושה.

יחידת הסמך זו פניה אחרת.

מי בעד? תודה, אישרנו.


אנו עוברים לפניה מספר 25.

יש לנו איגוד שיתופי וכאן – רישום מהנדסים.

אני בעד.

אתה מדבר על רישום מהנדסים?

כן. רישום מהנדסים כאיגוד שיתופי.

אושר.

הרי אתם עושים תחזית שמבוססת על מספר מהנדסים ואדריכלים. מספרם לא משתנה משנה לשנה. איך זה יכול להיות שההוצאה המותנית הזו גדלה ב- 2.3 מיליון? פי שלושה.

זה לא שהיא גדלה. בבסיס התקציב היא כבר נמצאת בגירעון. כל פעם היינו מבקשים.

הכנת תקציב בשנה שעברה.

הם לא מגדילים לנו את זה.

אבל זו הוצאה מותנית.

גם כהוצאה מותנית הם לא מגדילים.

יש כאן משהו לא הגיוני.

היא נסמכת למשרד התמ"ת. היא כרגע נמצאת במינוס, כי חסר לה כסף לתחזוקה.

הם עושים דברים איומים. תסלח לי.

אין לי בעיה ליצור דיון בנושא הזה, אבל – דברים הכרחיים ש - -

נדחה את הפניה, שהם יבואו לפה.

התקציב המקורי היה 45 מיליון שקל. אתה מבקש תוספת של 3 מיליון. זה היחידה לעניין העובדים הזרים. זו יחידת הסמך. אני שואלת אותך: עברה רק חצי שנה. זו הערה כללית שלי לכל דבר, אבל תגיד: ה- 45 מיליון זה לכל השנה. אנחנו מדברים על תקציב שהוא בערך 3.5 מיליון שקל לחודש. מה שאתה מבקש פה זה תקציב לחודש. אני שואלת כמה בוצע. אני חושבת שצריך להביא לוועדה, כשמבקשים כזו תוספת - -

איזו תוספת?

זו תוספת לתקציב.

גם בשנה שעברה - - תקציב יחידת הסמך זה תקציב שהיה בזמנו - - משרד העבודה והרווחה. גם כשהפרידו אותה עדיין נשארו ספיחים - - כי עובדה שהתקציב – אנחנו לוקחים את זה ממשרד התמ"ת. - - זה לא אומר שהתקציב הוא - - הוא טיפה יותר, ישנם עדיין אלמנטים במשרד הרווחה מבחינת כוח אדם. עדיין יש כוח אדם שקשור למשרד הרווחה שהוא עדיין ביחידת הסמך, ויש אלמנטים שעברו ל - -. ההפרדה השלמה לא נעשתה עוד בשלמותה. כל התקציב הזה – התקציב תפעול שלהם הוא גרעוני, וגם לפני שנה - - 2 מיליון שקל. כל האלמנטים הללו הם אלמנטים שאנחנו -- . כל היחידה זה תפעול ובשר. אין בשר שם.

זו לא היתה השאלה שלי. השאלה שלי היא כללית, אבל ישימה פה. אני שואלת: כמה בוצע מהתקציב הזה . מה שלא מקבלים –זה תקציב - -


מה שאני מנסה להגיד זה שלדברים מהסוג הזה צריך לקבל את תקציב השנה שעברה, המקורי, את התקציב בפועל, לראות את התקציב המקורי של השנה הזו ולראות כמה בוצע ממנו. אחרת אי אפשר להבין שום דבר. לכן אני אומרת: זה לא מתייחס למה שאתה אמרת. מה שאמרת זו בעיה אחרת של יחידת הסמך, מה שאני אומרת: אתה מבקש פה תקציב של חודש אחד.

לא חודש אחד.

- - -

זה חודש. עכשיו אנחנו ביולי. אז זאת אומרת שיש עוד חצי שנה. אז למה עכשיו בוער להגדיל את התקציב שלהם, כשבעצם – לא צריך להיות חסר לך תקציב של חודש.באוקטובר או נובמבר נראה אם חסר תקציב של חודש.

אז אני אסביר לך - - מתעכבת משני סעיפים: מסעיף אחד שהוא 1,200,000 שקשור לתפעול כל המערכת, לתפעול ואחזקה, ואם היה פה את הסעיף הייתם רואים פה, ו- 2 מיליון לתגבור הלשכה המשפטית שם בעורכי דין. הסעיף התפעולי שלהם הוא סעיף שנמצא ממש בגירעון. אין להם כסף לשלם כרגע את החניה, את התפעול השוטף של המקומות שהם נמצאים. 2 המיליון הנוספים זה הגדלת הסיוע המשפטי בעורכי דין.


כל הסעיף של הלשכה של היחידה הזו – היחידה הזו היא קשיחה מאד. כל הסעיף קשור לסעיפי כוח אדם. אין להם שם שום סעיף שקשור לדברים שהם לא כוח אדם או סעיפים קשיחים.

בשירותים מרכזיים אין לך אף כוח אדם, ובייעוץ משפטי יש לך – 1.

תעצור פה - - . אתה עולה על מוקש. לך, תביא את היחידה.

אנחנו דוחים את הדיון בבקשה עד שנקבל הסברים.

אני מבקשת עוד הערה – יש את העניין הזה שמחזירים להם את נקודות הזיכוי, לעובדים הזרים.

למעסיקים.

לפי מה שאני קראתי – - - איך המשרד דואג לכך שאותם עובדים זרים , שהם כבר בחו"ל – יקבלו את הכסף - -

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40