PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
19.07.2006
הכנסת השבע עשרה
נוסח לא מתוק
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 21
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ג בתמוז התשס"ו (19 ביולי 2006), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 19/07/2006
הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון) (ארגון יציג ומענק שנתי), התשס"ז-2006, חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון), התשס"ז-2006
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון – אות מנטרל,מענק שנתי וארגון יציג), התשס"ו – 2006, של חה"כ סופה לנדבר (פ/134).
2. הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון – אות מנטרל,מענק שנתי וארגון יציג), התשס"ו-2006,של חה"כ יצחק אהרונוביץ, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ אסתרינה טרטמן, חה"כ אלכס מילר, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ יורי שטרן (פ/25).
מוזמנים
¶
ח"כ סופה לנדבר
ח"כ סטס מיסז'ניקוב
ח"כ יורי שטרן
עו"ד שי סומך – מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
משה בר סימן טוב - משרד המשפטים
טובה פינגלשטיין – יועצת משפטית, משרד הקליטה
אלכסנדר קלנטירסקי – יושב-ראש, עמותת ברית ליקוידטורים צ'רנוביל
שבל לייפמן - עמותת ברית ליקוידטורים צ'רנוביל
נלי פבלובסקי - עמותת ברית ליקוידטורים צ'רנוביל
מיכאל גכיצ'נקו - עמותת ברית ליקוידטורים צ'רנוביל
סטלה מוצ'ניק - עמותת ברית ליקוידטורים צ'רנוביל
איליה דובירשמן
יורי לוין
איליה רבינוביץ' –
ייעוץ משפטי
¶
עו"ד הלית מגידו
רשם: דוד פרוידיגר – חבר המתרגמים בע"מ
ערכה: שלי עשהאל – חבר המתרגמים בע"מ
1. הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון – אות מנטרל, מענק שנתי וארגון יציג), התשס"ו – 2006, של חה"כ סופה לנדבר. (פ/134)
2. הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון – אות מנטרל, מענק שנתי וארגון יציג), התשס"ו-2006, של חה"כ יצחק אהרונוביץ, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ אסתרינה טרטמן, חה"כ אלכס מילר, חה"כ ליה שמטוב, חה"כ יורי שטרן. (פ/25)
על סדר היום
¶
הצעת חוק המסייעים לנטרול הצעות אסון צ'רנוביל, תיקון מספר 1, התשס"ו 2006. היו שני חוקים, חוק (פ/25) של חבר הכנסת יורי שטרן, וחוק (פ/134) של חברת הכנסת סופה לנדבר ואחרים.
היועצת המשפטית בבקשה.
הלית מגידו
¶
כפי שאדוני אמר, מדובר בשתי הצעות חוק פרטיות. אני רוצה לספר לחברי הכנסת שהייתה טעות של הלשכה המשפטית בהצעת החוק של חבר הכנסת יורי שטרן. הנוסח שהונח בשעתו על שולחן הכנסת לא כלל בטעות את שמות חברי הכנסת הנוספים שחתמו, וכבר דאגנו לתיקון העניין הזה, והונח נוסח מתוקן.
מבחינת המהות, הובא לידיעת הוועדה שהמציעים הגיעו להסכמות עם הממשלה. השר לקליטת עליה, זאב בוים, הציג את ההסכמות האלה במליאת הכנסת בעת שהצעות החוק נדונו בקריאה הטרומית, והוא ציין מספר נקודות שלגביהם יהיו שינויים מהנוסח המקורי של הצעות החוק. הנושא הראשון הוא דמי החבר. בהצעות החוק דובר על כך שינוכו דמי חבר שישולמו ע"י הליקוידטורים והוסכם שהנושא הזה לא יוכנס להצעת החוק.
הנושא השני הוא, שבהצעות החוק המקוריות דובר על מספר דרגות של מענקים, ואני הבנתי שהגיעו לסיכום שהמענק יהיה שווה לכלל הליקוידטורים, כאשר האוצר, יתקצב את הנושא הזה בשלושה מיליון שקלים שיחולקו בהתאם למספר הליקוידטורים והאלמנות שייכנסו לגדר החוק. נושא נוסף הוא, שהמענק לא רק ישתלם לאלמנות שחלילה בני זוגם או בעליהם ימותו בעתיד, כי אם גם לגבי מי שהיא כבר אלמנה היום, ובלבד שהיא הפכה להיות אלמנה בשלוש השנים האחרונות. ועניין אחרון, שהוחלט לא להכניס את נושא האות למנטרלים לגדר החוק.
בעקבות ההסכמות הללו משרד המשפטים הכין נוסח משולב של שתי הצעות החוק שמביא לידי ביטוי את ההסכמות הללו והוא מונח לפניכם. ניתן לזהות אותו על ידי הכתוב "תיקון מספר 1" בכותרת של הנוסח. אני מציעה שאם זה מקובל על חברי הכנסת, שנתחיל להקריא את נוסח החוק, ואולי נשמע הערות, אם ישנם, לגבי כל אחד מהסעיפים.
הלית מגידו
¶
אני מתחילה להקריא, הצעת חוק המסייעים לנטרול אסון צ'רנוביל, תיקון מספר 1, התשס"ו-2006, סעיף 1.
"..בחוק המסייעים לניטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, התשס"א-2001 (להלן: "החוק העיקרי")..", בסעיף 1, אחרי ההגדרה "אסון צ'רנוביל", יבוא: "..האירגון היציג – גוף שהשר קבע שהוא מייצג את המספר הגדול ביותר של המנטרלים..".
בעניין הזה אני רוצה לציין שבהצעות החוק המקוריות היתה הצעה אחרת להגדיר מהו ארגון מנטרלים, היו כל מיני תנאים, למשל עמותה או משך תקופה של קיום, אך בסופו של דבר הוחלט להסתפק בכך שהארגון יהיה מי שמייצג את המספר הגדול ביותר של המנטרלים.
הלית מגידו
¶
בסעיף 3, במקום פיסקה 5 יבוא: "..מנטרל שייבחר ע"י האירגון היציג..". סעיף 3 הוא "..הוועדה להכרה במנטרלים..". החוק כבר היום קובע שהשר ממנה וועדה של חמישה חברים להכרה במנטרלים.
הלית מגידו
¶
כן, מדובר פשוט על שינוי נוסח. בחוק הקיים כתוב שזה יהיה מנטרל שייבחר ע"י גוף שהשר קבע כמייצג את המספר הגדול ביותר של מנטרלים, ומרגע שקבענו הגדרה מיהו האירגון המייצג את המספר הגדול ביותר של המנטרלים, אין סיבה לחזור על המילים הללו.
במקום סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא
¶
"..א. "מענק שנתי" – מנטרל זכאי למענק שנתי בסך X שקלים.
ב. נפטר מנטרל, ותכוף לפני פטירתו קיבל מענק לפי סעיף קטן א, תהיה האלמנה בשעת פטירתו זכאית לקבל את המענק בתוך תקופה של שלוש שנים לאחר יום פטירתו.." לעניין סעיף קטן זה דין אלמן כדין אלמנה.
"..ג. סכום המענק יעודכן ב – 1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה..".
סופה לנדבר
¶
זאת אומרת, לפי איך שאני מבינה, שאם אנחנו מעבירים עד נובמבר את החקיקה הזו, את הסכום של השנה הזו יקבלו רק ב- 1 בינואר.
הלית מגידו
¶
אני עוברת לסעיף הבא – סעיף התחילה והתחולה.
1. תחילתו של חוק זה (החוק המתקן) ביום ז' באב התשס"ו, 1 באוגוסט 2006, (להלן: "יום התחילה"), והוא יחול על מענק שנתי המשתלם משנת 2006 ואילך.
2. סעיף 9ב לחוק העיקרי יחול גם על אלמנת מנטרל שערב פטירתו קיבל קצובת נופש והבראה לפי הוראות סעיף 9 לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, ובלבד שנפטר בתקופה שמיום ג' באב התשס"ג- 1 באוגוסט 2003, ועד ליום ו' באב התשס"ו – 31 ביולי 2006.
סעיף זה הוא הסעיף הקטן שמתייחס ללה שכבר היום הינם אלמנים ואלמנות, ובעליהם או בן זוגם נפטרו בשלוש השנים האחרונות.
משה בר סימן טוב
¶
4,568 שקלים. עכשיו אנחנו נצטרך לבדוק שמענק ההבראה הוא באמת בגובה הזה והתוספת היא 1,800.
הלית מגידו
¶
נכון. אנחנו מחליפים את הסעיף. לא יהיה יותר סעיף של מענק הבראה אלא יהיה רק סעיף של מענק שנתי בסכום גדול.
סופה לנדבר
¶
אתם אמרתם שאתם מתנגדים לדמי חבר, ואז אנחנו אמרנו שזה בסדר. אבל עדיין אנחנו צריכים כסף לבית משפט, ובגלל זה אנחנו סיכמנו שתלכו ותיבדקו באיזה אופן אתם נותנים להם עשרה אחוז.
שי סומך
¶
כבר בישיבה ובסיכום שלה אמרתי שיש אפשרות עקרונית לעשות את זה. אני ביררתי את זה עוד לפני הישיבה. זה כמובן לא דבר פשוט, מבחן תמיכה זה אומר לפנות לאמנון דה-הרטוך וכל מה שקשור בזה, אבל יש הסכמה עקרונית מבחינתנו. נדמה לי שבישיבה אתם אמרתם שזה בסדר, שאולי בסוף לא תלכו על זה, אבל עדיין הדרך הזו פתוחה. בשביל זה נצטרך ללכת לאמנון דה-הרטוך, ומבחינה עקרונית אני גם יכול לבוא איתכם. וכפי שכבר אמרתי קודם לכן, יש תמיכה עקרונית אבל צריך לבנות מבחן תמיכה.
סטס מיסז'ניקוב
¶
שוב, אנחנו מדברים על 2 דברים שונים. אתה מדבר על מבחן תמיכה, ואנחנו מדברים על זה שהחבר'ה מקבלים 3 מיליון שקל, שמתוך זה מופרשים 10 אחוזים לקרן כלשהי שתשתמש אותם לצרכי האירגון היציג. זה הכל.
שי סומך
¶
לפי המשפט כיום – על פי סעיף 3.א לחוק יסודות התקציב, חלוקת כספים לאירגונים, נעשית באמצעות מבחני תמיכה בלבד. בבקשה, אם אתם רוצים מבחן תמיכה, אני מסכים עקרונית לעניין הזה. רק שכמובן צריך לבדוק את מבחן התמיכה, וזה לא דבר פשוט. אתם מוזמנים יחד עם אמנון דה-הרטוך, ואני אהיה מוכן ללוות את זה.
יורי שטרן
¶
אבל יש מבחני תמיכה שאולי מתאימים, ויש כאלה שלא. או שאתם מדברים על גיבוש קריטריונים מיוחדים לצורך ההקצבה הזו?
שי סומך
¶
אנחנו פתוחים לשמוע הכל. אם אתם רוצים להיכנס למבחן תמיכה קיים בתרבות או משהו אחר, בבקשה. אני לא מספיק מומחה בנושא הזה.
סטס מיסז'ניקוב
¶
תסביר לי משהו שאני לא מבין. במקום לחלק 300,000 לאותם אנשים (שהם 10% מה- 3 מילון), אנחנו שמים את זה בקרן נפרדת.
יורי שטרן
¶
במקום לתת לכל אחד מהם 300,000, לחלק לכמות האנשים, אפשר לשים את הכסף בקרן. זה היינו הך. הם יכולים גם לעשות את זה בעצמם, אתה נותן להם כסף, והם מפרישים את זה לקרן לבד, אבל קשה להם, כיון שאין להם את היכולת לכך. זה דבר ישים.
שי סומך
¶
בסיכום הדיון, זה לא כתוב. אבל לא חשוב מה כתוב שם, אם אתם רוצים ללכת לבדוק ולתת כספים לאירגון, בבקשה, אפשר לבדוק את הדרך הזו. כאמור, יש הסכמה עקרונית אבל זה נעשה לפי ההוראות של החוק שאומרות שחלוקה של כספים לאירגון נעשית במבחני תמיכה.
סופה לנדבר
¶
תראו מה שקורה כאן. ב- 22 בנובמבר 1995, הוחלט בוועדת הקליטה לאשר מתן סיוע משפטי לעולים נפגעי צ'רנוביל, שירצו לתבוע פיצויים משלטונות ארץ המוצא שלהם. בנוסף, ע"פ הדין הבינלאומי, יש הסכמות, הושגו 450,000 ולא מצאנו את הדרך.
היו"ר מיכאל נודלמן
¶
חבר'ה, אולי 6 שנים שמדברים על פנייה לבית משפט בינלאומי, כדי לקבל כסף מרוסיה. נכון לעכשיו, אין כסף משם. היתה גם הסכמה שיקבלו כסף מארצות-הברית, קולט אביטל, הסוכנות, ועוד גורמים, החליטו שגם זה בלתי אפשרי. החבר'ה כאן רוצים 10% לקרן, כדי שאפשר יהיה להשתמש בזה בבית המשפט. משרד החוץ אומר שאין לו כסף, אצלנו יש כסף, תגיד לי, איך פותרים את הבעיה?
יורי שטרן
¶
למה שהקרן לא תקום לפי החוק? אולי אפשר להוסיף פה סעיף שתקום קרן, את הגודל שלה אנחנו יכולים לקבוע מייד, והיא תשמש את האירגון היציג – אני לא יודע אם כדאי לפרט בדיוק אם זה ישמש לצורך הגשת תביעות נגד מדינות המוצא, או לתת איזו שהיא הגדרה מעורפלת. מה הבעיה לעשות את זה בצורה כזו?
שי סומך
¶
אלה כספים ייחודיים. בשביל לתת כסף לאירגונים במדינת ישראל חלים ההוראות של סעיף 3.א מחוק יסודות התקציב, שאומר שתמיכה בגופים שונים צריכה להיעשות על פי מבחנים שוויוניים המכונים "מבחני תמיכה".
היו"ר מיכאל נודלמן
¶
אני לא מדבר על תמיכה. אני מדבר על זה שבמשרדי הממשלה כל הזמן אומרים שאין להם כסף כדי לשלם לבתי משפט בינלאומיים. אני חושב, שאנחנו צריכים לעשות שחלק מהכסף ילך למשרד החוץ אבל רק לצורך שימוש במטרה הזו.
סופה לנדבר
¶
שי, תסביר לנו, מי הם האירגונים שיש להם כספים ייחודיים? למשל למי יש ממלחמת העולם השנייה?
סטס מיסז'ניקוב
¶
אבל את הכסף אתה מעביר לכל אחד מהם פרטנית. אתה מפזר את הכסף בכל מקרה. אם לא היו מפרישים עשרה אחוזים, היית מפזר את הכסף לפי כל אחד מהם. זה פשוט לא הגיוני, כי הכסף היה מפוזר לכל אחד מהם, הם היו צריכים להקים עמותה, ואז כל אחד מפריש עשרה אחוז לבד.
רק מה, שאין להם יכולת לכך – אין להם טלפון, אין להם פקס, אין להם משרד, הם לא יכולים לעשות את זה לבד. אז מה שהם מבקשים, שאתם, במקום להעביר אליהם ישירות את ה – 300,000, תשימו את זה בקרן. זה לא כסף ייחודי, זה כסף שמובטח להם בכל מקרה. פשוט תשימו את זה בקרן, זה הכל. זה ממש הגיוני.
שי סומך
¶
הנושא הזה של כספים ייחודיים הוא נושא ענק. זה הרבה יותר רחב מהעניין הזה. העובדה באמת נשארת כאן אותו דבר. אתה צודק, זה שלושה מיליון וזה לא בעייה של העוגה, זה השאלה איך מחלקים אותה. העולם של הכספים הייחודים היה נורא ואיום עד תחילת שנות ה- 90. סעיף 3.א לחוק יסודות התקציב "העלים אותו מהעולם", ולא נחזיר אותו דווקא לצורך הזה. יש עוד הרבה אירגונים שרוצים כספים ייחודיים, והדרך הזו פשוט נחסמה. לא מעבירים יותר כספים כאלו לאף אירגון.
שי סומך
¶
זה לא העניין. מבחינה תקציבית זה נכון שזה אותו דבר. השאלה היא איך מחלקים את התקציב הזה. ומחלקים אותו במבחן תמיכה שנקבע בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה.
הלית מגידו
¶
כפי שאני מבינה את המצב המשפטי אין אפשרות להקים קרן שלא בחקיקה. אבל אני מציעה שלא נקבע את זה בחוק. כפי שהבנתי מהם, הם פתוחים כדי לקבוע מבחני תמיכה שוויוניים שיפתרו את הדבר הזה. גם ככה החוק הזה לא עובר מהיום למחר.
הלית מגידו
¶
בדיוק. לכן אני מדגישה, לא מדובר כאן בעניין תקציבי. לראשונה בעצם שאני נתקלת בהצעת חוק שאין בה בעיה תקציבית, שנותנים כסף מהאוצר, והאוצר מסכים. אני המומה פשוט. זה מה שייחודי כאן, לא הכספים.
בכל מקרה, יש פתרון שהוא נכון משפטית- לעשות את זה דרך מבחני התמיכה, על מנת שזה יעמוד בהלכות המשפטיות שבג"ץ קבע בעניין הזה של חלוקת הכספים. כלומר, ההצעה מבחינה פרקטית תהיה טובה. לכן, אני מציעה שנקדם את הצעת החוק כפי שהיא כרגע. עד שהיא תתפרסם בקריאה ראשונה ותעבור בקריאה ראשונה, נשב עם משרדי הממשלה וננסה לגבש את מבחני התמיכה האלה. נשב עם אמנון דה-הרטוך ונראה מה אפשר לעשות.
משה בר סימן טוב
¶
מדובר בתהליך. אני לא משלה שזה דבר שקורה מהיום למחר, זה לא קל, אבל ודאי שהדרך לעשות זאת היא דרך אמנון דה-הרטוך, כמו שהוא מטפל בהמון מבחני תמיכה בכל משרדי הממשלה.
שי סומך
¶
קודם כל זה תהליך לא קל. אני מודה. אני גם לא יכול להבטיח הצלחה. צריך לקבוע פגישה עם אמנון דה-הרטוך, שהוא אחראי במשרד המשפטים על הנושא הזה. בסוף הישיבה הזו, אם אתם רוצים, אפשר כבר לנסות לקבוע את הפגישה איתו ולנסות להתחיל את התהליך, ולבדוק מה האפשרויות העומדות בפני האירגון כדי לקבל את התמיכה. צריך לבדוק את הדברים, יכול להיות שאפשר להשתמש במבחן תמיכה קיים ויכול להיות שצריך ליצור מבחן תמיכה חדש.
סופה לנדבר
¶
אני רק רוצה להבין. באיזה סעיף כתוב, שאם נניח אנחנו מצליחים להעביר את החוק עד סוף השנה, ששנה זאת לא תלך לטמיון מבחינת הכסף?
הלית מגידו
¶
בסעיף 2א בעמוד השני של תיקון החוק כתוב שתחילתו של חוק זה ב-1 באוגוסט 2006. כלומר שגם הוא התקבל נניח בתחילת 2007, עדיין התחילה שלו תהיה אחורה לאוגוסט 2006, כך שב- 2006 הם יקבלו את המענק.
שי סומך
¶
אני אומר דבר כזה. קצובת הנופש להבראה שולמה תמיד ב-1 באוגוסט, המענק השנתי יהיה גם ב- 1 באוגוסט. אם החוק הזה יעבור אחרי ה-1 באוגוסט, מה שיקרה זה שב- 1 באוגוסט תשולם קצבת נופש והבראה לפי החוק הרגיל, וכשהחוק הזה יעבור הם יקבלו את המענק השנתי בניכוי תקופת קצובת הנופש.
הלית מגידו
¶
אני רוצה כבר בקריאה ראשונה לבטא את העניין הזה של החישוב לגבי 2006, כי אין סיכוי שהצעת החוק הזו תעבור בקריאה שנייה ושלישית לפני ה-1 באוגוסט 2006, בואו נהיה ריאליים.
הלית מגידו
¶
לא. האמת היא בעצם, שמבחינתי כיוון שהקראנו נוסח, אין מניעה להצביע כבר היום. אלא אם כן חברי הכנסת ירצו להצביע רק בסוף התהליך.
הלית מגידו
¶
בדיוק. אתם תסמיכו אותי להוסיף הוראה לגבי 2006, ובנוסף לזה לקבל תחשיב מדוייק מהאוצר כיוון שצריך להפחית מזה את אותם עשרה אחוזים. זה שני העניינים שאני ארצה הסמכה לגביהם.
אלכסנדר קלנטירסקי
¶
אני אלכסנדר, יושב-ראש בית מנטרלים צ'רנוביל. רק משהו אחד. בשנה שעברה, בחודש אוקטובר היה פורום לקליטת המנטרלים, יש דו"ח לא גדול של 600 עמודים, ושם כתוב שהפורום לקליטת המנטרלים חילק את כולם לשלושה סוגים. סוג ראשון זה הסיכון הכי גבוה – משנת 1986. אחר כך, סיכון יותר נמוך זה משנת 1987. זו הסיבה שאנחנו מבקשים שיהיה דירוג.
האם אפשר לעשות דבר כזה או לא? אני לא מבין, אם זה קשה העמותה שלנו יכולה לעזור. באמת, זה דבר פשוט מאוד. אבל, חשוב מאוד לאנשים שיהיו מדרגות סיכון, כיוון שזה בעצם מחלות שלהם.
משה בר סימן טוב
¶
אני אסביר ברשותך. קיימנו ישיבה עם חברי הכנסת שנוכחים כאן והגענו למסקנה שהיכולת של הממשלה להבחין בין סוגי האוכלוסיות השונות, למעשה אינה קיימת. ומכיוון שכך עדיף שנקבע מענק אחיד כי אנחנו לא נדע מי שייך לקבוצה א' ומי שיך לקבוצה ב'.
אלכסנדר קלנטירסקי
¶
אני הבנתי. יש וועדה בין-משרדית, אני גם חבר וועדה כזו. יש שם את כל הפרטים. באיזה שנה החוק עבר שם?
היו"ר מיכאל נודלמן
¶
כאשר עבר חוק הנוטרים, היתה וועדה. לוועדה יש את כל הנתונים שיכולים לעזור לבנות הדרגה, הנתונים קיימים. איזו בעיה יש אצלכם?
משה בר סימן טוב
¶
בכל זאת אנחנו ראינו שרמת איסוף הנתונים שיש לממשלה היא לא מספקת. כלומר, אנחנו לא יכולים לומר שהנתונים שיש לנו מאפשרים לנו להבחין, ואם מחר יבוא מישהו ויאמר שהוא היה בקבוצה א' ופתאום שמנו אותו בקבוצה ב', אנחנו לא נוכל נדע להגן על החלוקה בין הקבוצות. גם אם יש רשימה זה לא מספק.
משה בר סימן טוב
¶
זו לא שאלה של אמון. זה שאלה שאם נקבל את החלוקה הזו לקטגוריות, ומחר יבוא מישהו מקטגוריה ב' ויאמר שהוא מקטגוריה א' זה ייצור בעיה.
אלכסנדר קלנטירסקי
¶
יש את סעיף 6 בחוק הקיים, ושם כתוב שאם בנאדם עושה משהו שלא בסדר, יש בית משפט. אבל, יושב ראש הוועדה הבין משרדית הוא שופט, והוא יודע את כל החוקים.
סופה לנדבר
¶
מתוך רשימה של 1,203 איש, כמה אנשים הם בסיכון של רמה ראשונה, כמה של שניה וכמה ברמה שלישית?
אלכסנדר קלנטירסקי
¶
לא ברשימה שלי, אלא ברשימה של הוועדה הבין-משרדית.
מתוך 1231, יש 800 איש משנת 1986 (בדרגת הסיכון הגבוהה), 350 משנת 1987, וכל השאר מהשנים 1988 - 1990.
היו"ר מיכאל נודלמן
¶
בסדר. אם אתם הגעתם לסיכום עם המציעים, אני לא אתערב בזה.
תאריך ראשון לקריאה ראשונה, מתי התוצאות וכל הדברים יהיו פה בנוסח מתוקן?
היו"ר מיכאל נודלמן
¶
ברגע שיהיה נוסח מתוקן, אני חושב שאנחנו צריכים לעשות ישיבת וועדה, ולאשר את הנוסח שעכשיו דיברנו עליו.
זה עדיין לא אומר שהחוק עובר למעלה למליאה. אנחנו צריכים לחכות לסוף הפגרה ובאחד מהימים הראשונים אחר כך נעלה אותו למליאה. אבל ננסה שזה יהיה מהר, כי אין פה שום בעיות.
תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 09:45