PAGE
1
ועדת הכלכלה

11.7.06

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 43

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ט"ו בתמוז התשס"ו (11 ביולי 2006), שעה 13:00

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 75)(מאגר מידע לענין נהגים שנפסלו מלהחזיק רשיון נהיגה), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: גלעד ארדן – היו"ר


יואל חסון

עוזי יצחקי
- סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה

והבטיחות בדרכים


חוה יצחקי
- לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים


עדנה הראל
- משרד המשפטים


רוית דאדו
- המשרד לביטחון פנים


ניבה רפאלי
- מדור תביעות, אגף תנועה, המשרד לביטחון פנים


שני בוסירה
- רמ"ד מחשוב תנועה, המשרד לביטחון פנים


רוני לוינגר
- קצין תביעות באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים


שי צרפתי
- לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט


אריה לית
- המועצה להגנת הפרטיות

אתי בנדלר

לאה ורון

רויטל יפרח

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 75)(מאגר מידע לענין נהגים שנפסלו מלהחזיק רשיון נהיגה), התשס"ו-2006

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 75)(מאגר מידע לענין נהגים שנפסלו מלהחזיק רשיון נהיגה), התשס"ו-2006, של חבר כנסת גלעד ארדן. הישיבה הזו עוסקת בהכנת החוק לקריאה שניה ושלישית.

אני אציג בקצרה את הרעיון שעומד מאחורי הצעת החוק: הצעת החוק נועדה לאפשר לציבור הרחב, מי שמעוניין בכך, לדעת את העובדה שאדם מסוים קיבל שלילת רישיון נהיגה על ידי בית המשפט לתקופה של למעלה מחודשיים. ההנחה שעומדת בבסיס החוק זה שכשבית משפט נותן פסילת רשיון לתקופה של למעלה מ-60 יום, כנראה שמדובר באדם שעבר עבירות חמורות ולציבור יש את הזכות לדעת האם אותו נהג שנוסע בשכונה בפראות או האם אותו נהג שאתו אני שולח את הבן שלי בטרמפ באופן קבוע לבית הספר או שהבת שלי נוסעת אתו טרמפ אחרי שהיא מסיימת למלצר בערב, לא נמצא במקרה בשלילת רישיון. היו מקרים בעבר, כמו המקרה של משפחת בכרך, שבחורה נסעה כל ערב בטרמפ עם המנהל שלה בעבודה, מבלי שידעו שהוא נמצא בשלילת רשיון ונהרגה. אני מודע לכך שיש בחוק הזה גם סוג של פגיעה בפרטיותם של אותם נהגים שקיבלו שלילת רישיון, כי זה חושף אותם לציבור הרחב. עם זאת, כיוון שאני חושב שבחוקים נוספים אחרים יש פגיעות דומות, לדוגמה: לגבי אזרחים שהחשבון שלהם מוגבל, שבעלי עסק יכולים לדעת את העובדה הזאת כדי לא לקבל מהם שיקים, אני חושב שבאיזון שבין הזכות של הציבור הרחב להיות מוגן מפני נהגים שנוהגים בפסילת רשיון לבין זכותם של אותם אנשים לפרטיות, זכות האזרחים צריכה לגבור. זו דעתי וזה מה שעמד בבסיס הצעת החוק. שמחתי מאוד שהממשלה הביעה תמיכה ברעיון והעלות התקציבית אינה גבוהה.

אני מביע צער ואפילו תמיהה על כך שנציגי לשכת עורכי הדין לא טרחו להגיע אבל שוב רואה לנגד עיניה רק את האינטרס של הלקוחות העבריינים של עורכי הדין, שמקבלים פסילת רשיון ולא את האינטרס של הציבור הרחב, כי קיבלתי שוב התנגדות כתובה של לשכת עורכי הדין, שטוענת שמדובר בפגיעה בחוק הגנת הפרטיות. הלשכה לא טרחה להתעדכן שבקריאה הראשונה הורדנו את פרסום התמונה מאתר האינטרנט, כך שהפגיעה הזו צומצמה, אבל עדין טוען שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, שבחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים קובעים שהמידע במאגר יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה. פרסום המאגר יצור בעייתיות שכן מידע כזה, ככל שהובא לידי ערכאה שיפוטית הדנה באישומו של אדם טרם הרשעתו כך ששופט תעבורה יכול שייחשף לעבירות תעבורתיות של אדם טרם שלב הכרעת הדין. מעבר לכך, טוענת הלשכה, שלא נראה להם שהציבור יעיין באופן שוטף במאגר שכזה לצורך בחינת השאלה באם לנסוע ברכבו של נהג פלוני. לגבי ההערה האחרונה, יכול להיות שהוא צודק, אבל זה באמת תלוי בפרסום שמשטרת ישראל תיתן לאתר הזה.

אני מבקש מהמשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל שכאשר זה יוקם, לחשוב על איך ללוות את זה בפרסומים כל שהם. אני לא אומר להשקיע כסף במיוחד לזה, אבל בפרסומים שממילא קיימים של משטרת ישראל, לשקול להכניס גם את הכתובת של האתר הזה, לפחות לתקופה מסוימת.

לפני שאעבור להקראה, אבקש לשמוע הערות מצד נציגי משרדי הממשלה ואני מסיים בכך שאומר שהוגש לי היום מכתב מטעם אגף התנועה הארצי שבו המשטרה טוענת שההצעה הזו מעוררת קשיים טכניים וגם קשיים הנוגעים לדיני התעבורה. בגדול, הכוונה לקשיים טכניים בנוגע לנושא של המחשוב. בעצם אתן לך להציג את הקשיים.

להבא, אני מבקשת מהמשטרה להעביר את כל המסמכים גם למזכירות הוועדה על מנת שהיועצת המשפטית, שצריכה להכין את החוק, תקבל את המסמך מבעוד מועד.

רצוי גם לפני.

היא טוענת שיש גם בעיה עם העדכון המהותי ממערכת בתי המשפט, וזו נראית לי הטענה המשמעותית ביותר, שלפעמים הפסילה ניתנת שלא בנוכחותו של הנהג הנפסל ובעצם לפי החוק הפסילה נכנסת לתוקף רק מרגע שאותו אדם קיבל את ההודעה או שהפקיד את הרישיון וזה יוצר קושי לעדכן מאיזה תאריך. עם כל הכבוד, נראה לי שאפשר לתקן את זה ואמרתי את זה גם ליועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים או בהטלת אחריות מסוימת על מערכת בתי המשפט בעדכון כלפיכם. נתחיל את הדיון ונראה לגבי לוח הזמנים.

בכל מקרה, משטרת ישראל ביקשה במכתב דחייה של שנתיים בהתחלת יישומו של החוק הזה. אני, בכל הכבוד, אמרתי שזה זמן ארוך מדי. אני מוכן לשנות את ה-90 ימים ולהכניס איזו שהיא תוספת שהשר לביטחון פנים, באישור ועדת הכלכלה, אולי יוכל לבקש דחייה של מועד יישום החוק אבל בואו נפתח את הדיון ונראה לאן מתקדמים.

הרעיון שבבסיס ההצעה מקובל עלינו ואנחנו מברכים עליו אבל יש הרבה קשיים ביישום, שחלקם נובע מסיבות טכניות. היום אנחנו מקבלים חלק מהדיווח מהנהלת בתי המשפט בצורה ממוחשבת. הממשק שלנו בין הנהלת בתי המשפט לא מושלם, כך שמה שמגיע אלינו מגיע לפעמים בחסר. יכול להיות שזו הקליטה שלנו או המסירה שלהם. זה משהו שצריך לבדוק את זה ולבצע עבודה מסוימת כדי לתקן ולהפוך את הממשק למושלם.

אתם לא יודעים אם הבעיה בכם או בהם?

זה גם וגם.

בלי קשר לחוק שלי, זו עובדה מדאיגה שהמשטרה לא יודעת בדיוק מתי מתחילה פסילה ומתי היא מסתיימת.

מתי מתחילה פסילה אנחנו יודעים, אבל לא בצורה כזאת. המאגרים שלנו זה לפי המאגר של הרשאות קודמות ואז אני רואה את כל ההרשאות של אותו אדם ואני הולכת לבתי המשפט, אוספת את גזרי הדין ומבצעים על זה עבודות חקירה ובודקים אם הוא הודה או לא.

סליחה, יש לכם נתון כמה אנשים מקבלים פסילה בשנה לתקופה של למעלה מ-60 יום? יש לי תחושה שלא מדובר באלפים רבים.

לא. אני חושבת שזה הרבה, למרות שאני לא מדברת על סמך תחושות.

יש את הנתונים האלה אלא שלך אין אותם או שבכלל אין אותם?

הנתונים קיימים. אין לי אותם כאן, אבל כרגע פסולים משהו כמו 28,000 איש.

פסילה שיפוטית?

כן. אני יכולה לעשות את הבדיקה הזאת.

יש גם אנשים שפסולים כמה שנים וזה נכלל.

חלק מהבעיה זה בגלל שהנתונים שאנחנו מקבלים מהנהלת בתי המשפט לא מושלמים. אין לנו את תהליכי הפקדת רישיון הנהיגה בעקבות הפסילה ולכן, משך הפסילה, המנין - -

נקווה שהעבריינים לא קוראים את הפרוטוקולים שלנו.

מדובר כאן על תהליך.

אני מבין, אבל עדין תסכימו איתי, בלי קשר לחוק, שיש פה בעיה שיש איזה שהוא פיגור בין המועד שבו בית המשפט מחליט לשלול את הרשיון, במיוחד אם השלילה נעשתה בפניו והוא הפקיד מיד את הרישיון, לזה שיש פיגור עד שזה מוזן אצלם במערכת. כלומר, אם שוטר עצר את אותו אדם יומיים שלושה אחר כך וזה לא מוזן לו עדין במסוף, יש פה בעיית אכיפה רצינית מאוד שאתם צריכים להתמודד אתה בלי קשר לחוק שלי.

אנחנו מקבלים את המידע לא מהמאגר הזה. הממשק הזה הוא חלק מקבלת המידע שלנו. אנחנו בודקים בהרשאות הקודמות. את המידע שיש לנו, שהוא לא בצורה כזאת, כמו שהוא לפי החוק, אנחנו עושים עליו עבודה ידנית כדי להגיע לתוצאה האם היום האדם פסול או לא. יש אנשים שיש להם 5 פסילות ולפי החוק, הן מצטברות אחת לשניה. יכול להיות שפסלו אותו היום אבל הפסילה תחל רק בעוד שנתיים, כי יש לו פסילה קודמת שתגמר בעוד שנתיים.

בין אם זה או בין אם זה, כרגע הוא פסול.

נכון, אבל כדי לדעת אם הוא פסול, אנחנו מוציאים את ההרשעות הקודמות שלו, בודקים שיש לו פסילות והולכים ידנית, אחד אחד, מוציאים את התיק מבית המשפט ובודקים מה השופט כתב בדיוק. מחפשים האם הוא הודה או לא, האם זה בנוכחותו.

עד שאתם לא עושים את זה, אתם לא יודעים אם כרגע הוא בפסילה או לא?

יש לנו אינדיקציה ראשונית ועל סמך זה, אנחנו בודקים ומוודאים את זה.

עורכת דין הראל, את רוצה להעיר משהו?

אחרי הדיון הקודם שערכת פה בשבוע שעבר ולקראת הידיעה שתעשו ישיבה נוספת לאישור החוק לקריאה שניה ושלישית, ערכנו ישיבה בין-משרדית על מנת לראות איך אפשר לאתר מה הן הבעיות ולנסות להעריך מה מידת התיאום הנדרשת וכולי, עם הגורמים שרלוונטיים לאיסוף המידע הזה. מכיוון הוזכרה הנהלת בתי המשפט, הוזכרו התובעים המשטרתיים, הפרקליטות ולפעמים זה על דעת גזרי דין שבהם התביעה הפרקליטותית מעורבת, ערכנו רק בתחילת השבוע הזה ישיבה ולמדנו שהבעיות הן של תיאום שלא עובד רק לצד האכיפה אלא גם לצד עודף אכיפה במובן מסוים. בהחלט יש מקום לשפר את המידע - -

לפעמים מופיעים אנשים כפסולים למרות שהם לא פסולים?

כן. למשל: שאלת ההפקדה של רישיונות בבתי משפט. כאשר לא מפקידים במקום אלא יכולים להפקיד מאוחר יותר, בכוונה או שלא בכוונה מגיע האדם לדיון בלי הרישיון, לא תמיד ברור איפה ומתי הוא הפקיד. אם המערכת לא קולטת את ההפקדה הזאת הוא יכול להופיע במערכת כפסול לעד. כי תחילת הספירה של התקופה שנקצבה לו לא מתחילה והוא פסול. האכיפה היא אכיפה יתרה. בין אם זה לצד הזה או לזה, ובמובן הזה רציתי להעיר - -

אז טוב שהחוק הזה בא. אולי זה יעשה סדר בעניין של פסילות הרישיון.

יש הסכמה מוחלטת של כל הגורמים שהשתתפו בישיבה, אנחנו חושבים שחשוב להביא לתיאום הנדרש בין הגורמים השונים שנוגעים לדבר ולמצוא את הדרך להגיע למערכת מיחשובית מתואמת, שתאפשר העלאת המידע לציבור.

האדם בן התמותה כבר הגיע לטכנולוגיה שתאפשר את זה לדעתכם?

למרות הציניות, שאני מבינה, היה לנו ברור שיש פה קשיים מסוימים שצריך לראות את הדרך הנכונה להתגבר עליהם. קרי: אם ניתנת החלטה לפסילה ואחר כך מגיעה בקשה ובמעמד צד אחד השופט מחליט לקצר את תקופת הפסילה ואין את הידיעה הזאת לא לתביעה המשפטית ולא לפרקליטות, השאלה איך אנחנו יוצרים את הזיקה הנכונה והיעילה ביותר כלפי המערכת הממוחשבת הזאת?

יש לי שאלה: כשאת שואלת את זה כך, מדובר בבני אדם ובעובדי מדינה בסופו של דבר. אז אחת מן השתיים: או שאפשר להכניס סעיף בחוק שמטיל את האחריות גם על מערכת בתי המשפט לעדכן את המשטרה בכל שינוי במעמדו של אותו אדם, גם אם זה במעמד צד אחד או לא במעמד המשטרה או שתעשו ישיבת תיאום ביניכם ותקבעו נהלים. הבעיה לא נשמעת אמיתית. מה ענין המחוקק לבעיות הטכניות האלה של התיאומים והעדכונים?

אנחנו חושבים שמה שמעניין את המחוקק זה להבין במה כרוכה הפעולה שאנחנו נדרשים לה ואנחנו רוצים לעשות אותה בהקדם האפשרי. זה לא עניין של הוראה למחוקק להנהלת בתי המשפט. אין לנו בעיה של חוסר שיתוף פעולה עם בית המשפט. יש שאלה איך לארגן את זה, איך לארגן את המידע המשטרתי - -

נאמר שיש בעיה של שיתוף על ידי המשטרה.

לכן קיימנו את הישיבה. זו בעיה של ארגון שיתוף הפעולה, ארגון השאלות המחשוביות, ארגון התכנה, ככל שהכל יוכל להיפתר בתכנה, כי חלק מהדוגמאות הקשות שמצביעה עליהן ניבה נובעות מזה שבאמת כשיש תקופות פסילה מצטברות ותאריך ההפקדה היה במעמד צד אחד, זה לא דברים שאתה מזין לתוך המערכת אוטומטית. השאלה אם תעשה תכנה שיצטרך מישהו להזין או מישהו שישב ויתקן? אלה שאלות שאפשר לפתור אותן וצריך לבדוק אותן.


אנחנו רוצים לשכנע את הוועדה בשני דברים: אם אנחנו נעלה על אתר אינטרנט, כפי שהוועדה מציעה כאן, מידע שהוא לא שלם ואמין, שאנחנו לא יכולים לעמוד מאחורי מהימנותו ואמינותו, הפגיעה שאנחנו יכולים לפגוע בפרטים היא פגיעה שמאזנת כנגד אותו אינטרס חשוב שהוועדה מצביעה עליו בעצם יצירת המאגר. לכן, אנחנו רוצים את הזמן המספיק על מנת לפתור את הבעיות. אנחנו לא רוצים לפגוע בפרנסתו של אדם שהפסילה שלו נגמרה והוא לא היה פסול או כל מיני דברים מהסוג הזה.

וזה יחשוף אתכם לתביעות נזיקין.

בדיוק. המשטרה עלולה להיתבע וכל המערכות, כולל אתר האינטרנט והמשטרה והנהלת בתי המשפט עלולות להיתבע בתביעה אזרחית אם המידע יהיה שגוי ולא שלם. לצערנו, במצב הנוכחי יכולות להיות הרבה טעויות. דיברנו בחוץ ואמרנו שאולי ההצעה יכולה למנף ולשדרג את המערכות ובעניין הזה אנחנו מברכים, אבל זה פשוט עניין של הרבה עבודה והרבה זמן.

הנתון של 28,000 פסולים, את לא יודעת לוחות זמנים, זה רק על ידי בתי משפט?

נכון.

כמה יש שלילה מינהלית על ידי המשטרה?

לא עשיתי את הבדיקה אבל אני חושבת שזה גם כמה עשרות אלפים.

אבל פסילה מינהלית, כמעט הכל זה עד 60 יום. לא יותר מ-60 יום. 90 יום זה רק בתאונת דרכים.

זה מעורר אצלי את התהייה שמשרד התחבורה או מי שמפרסם אומר שיש 100,000 נהגים שנוהגים בפסילה, אז אם ביחד יש 60 ועוד כמה שנוהגים שאין להם בכלל רישיון נהיגה, אז כל מי שמקבל פסילה נוהג.

יש גם פסילות של משרד הרישוי.

כל זה רק הערכות.

על מה ההערכות האלה מבוססות? לקחתם פעם מכון מחקר שראיין אנשים שקיבלו פסילה? על מה זה מבוסס, חוץ מהרצון הפוליטי להגיד שהבעיה נורא קשה ואז זה מביא אנשים כמוני מיד להצעות חוק להגן על הציבור.

יש את הנתון של המשטרה, יש את הנתון שלנו, של פסילות על פי שיטת ניקוד ויש גם על פי מחשב משרד התחבורה, כמה אנשים לא חידשו את רשיון הנהיגה שלהם משכחה או שהם לא בארץ למשל.

זה עדין לא אומר שהם בהכרח נוהגים.

לכן ההערכות מדברות על סביב 100,000 של אנשים שאינם בעלי רישיונות.

שאלתי על מה מבוססות ההערכות. אתה מחבר כמה יש כל מי שקיבל שלילה בצורה כזו או אחרת ואתה אומר שזה המספר של נהגים שנוהגים בלי רישיון. 100% עבריינים?

אפשר להגיד שהבעיה העיקרית היא שאין בעיה טכנית אחת עיקרית, שאם נפתור אותה הכל יהיה בסדר. יש המון בעיות קטנות.

הבנתי.

עשינו ישיבה ראשונית ועלינו על לא מעט בעיות. אנחנו לא מתחייבים שעלינו על הכל. אני מניחה שבמסמך שהוגש לפניכם יש סקירה. התייחסנו מאוד ברצינות וניסינו לעשות הערכה של מה זה אומר מבחינה ארגונית. הרי לא אני, מייעוץ וחקיקה, אעשה את הדברים. הבאנו אנשי מחשוב לישיבה והתייחסנו ברצינות לנושא ואנחנו באמת חושבים שהוא חשוב.

אני מייצג את המועצה להגנת הפרטיות. כשמתייחסים לעניין של פגיעה בפרטיות צריכים להתייחס גם למה שמסתתר מסביב. כאן מדובר רק על חלק של הפסילות. זאת אומרת שיש את אלה עם הנקודות ואחרות, שלפי ההיגיון היו צריכות להיכלל במסגרת של רשימה של אלה שאינם רשאים לנהוג. יש גם את ההיבט שמי שהשופט פוסל, הוא מבקש הפקדה של הרשיון בבית המשפט וזו גם דרך. אני מבין שלפעמים אנשים לא מביאים או יש תירוץ שהרישיון בבית וכולי, אבל אם יש אכיפה מטעמי בתי המשפט שהרשיון יופקד זה יעזור מפני שכשנהג מחפש עבודה הוא צריך להגיש או להציג את הרישיון שלו. יש גם את ההיבט של המעסיק. כל מעסיק יהיה שותף בעבירה אם הוא מעסיק מישהו שפסול. כתוצאה מכך, הוא צריך לבדוק את המאגר, לבדוק שכל העובדים שלו אינם נמצאים בתוך המאגר - -

זה טוב או רע?

באופן עקרוני זה טוב, אבל אני חושב בקול רם על הקשיים במשק להתמודד עם זה.

אני לא מבין: אתה אומר שנגיד שיש לי חברת משאיות או שיש לי 1000 עובדים שמקבלים ממני כלי רכב.

זה קל, כי כשמדובר על ארגון גדול זה מאורגן אבל ארגון קטן, זה מקשה על הארגון אולי לטובה, שאולי לא יבדקו את העובד או הנהג האחד שאצלו.

בסדר, אז הוא נכנס לאתר ורואה שהעובד שמקבל ממנו רכב לא בפסילה והכל בסדר.

הוא צריך לדעת שהוא עובר עבירה במקרה שהוא מעסיק מישהו פסול.

אני לא מבין מה אתה אומר. זה ייצור בעיה כי יצפו ממעסיקים...

הציבור צריך לדעת שעצם קיום המאגר הפתוח לעיון הציבור, אם הוא מעסיק מישהו שפסול הוא עובר עבירה.

אתה מציע להחמיר את החוק?

זאת המשמעות.

אני לא משפטן גדול אבל אני לא בטוח שזאת המשמעות. אם אתה מעסיק מישהו ואתה נותן לו רכב, נכון שאולי אתה צריך לבדוק אם אין לו פסילה, אבל לבדוק את זה כל יום או כל שעה, זה מוגזם. אתה יכול להחתים אותו שהוא צריך לעדכן אותך אם הוא בפסילה.

יש גם היום איסור בתקנות התעבורה להתיר למישהו לנהוג - -

על זה הוא מסתמך. בשל האיסור הזה, הוא אומר, משיהיה מאגר מידע פומבי, המעביד לא יוכל לטעון שהוא לא ידע שהעובד שלו פסול. אני לא בטוחה בזה ואני לא בטוחה שזו המסקנה המתבקשת.

זה אומר שהמעיד צריך לישון עם המאגר

שלא לדבר על פסילות שלא נמצאות במאגר.

זה רעיון טוב שיהיה נוהל שמעסיקים צריכים פעם בכמה חודשים לבדוק שהעובדים שלהם לא בפסילה. זה לא רע.

לגבי המנגנון בין הנהלת בתי המשפט לבין המשטרה, צריכים לבדוק שזה לא יהיה מאוחר מדי, מפני שמדובר מעל 60 יום. אם התקופה היא של 90 יום פסילה למשל, ויש איחור בהקלדת הנתונים, אני מקווה שניתן יהיה לעשות את זה במהירות, מיד עם מתן ההחלטה.

זו אחת הבעיות שקיימות.

פעם בשבוע יש ריצה של הקבצים.

המנגנון לגבי הבקשה לתיקון: יש מנגנון קיים וידוע בתקנות הגנת הפרטיות. בתקנות האלה יש תנאים לעיון במידע בסדרי הדין בערעור על צירוף לבקשת עיון, התשמ"א-1981 ואני מתאר לעצמי, שעם קביעת התקנות ייקחו בחשבון את המנגנון הקיים. העיקר שהמאגר יהיה מעודכן. כבוד היושב ראש, בפתיחת הדיון דיברת על שיקים חוזרים. בנק ישראל החליט שעל אף שיש סמכות לפרסם רשימה, היום הוא לא עושה את זה בגלל הבעיה - -

אבל לבעלי עסקים יש רשות לדעת דרך חוק - -

בנק ישראל רשאי ולא עושה את זה בגלל הדאגות של עדכון ותביעות.

תודה. אתחיל להקריא את החוק. אם אין הערות חוץ מהנושא של לוח הזמנים, אקרא את זה מהר.


"הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 75)(מאגר מידע לענין נהגים שנפסלו מ להחזיק רשיון נהיגה), התשס"ו-2006. הוספת סעיף 61א. 1. בפקודת התעבורה, אחרי סעיף 61 יבוא: 61א(א) משטרת ישראל תנהל מאגר מידע, בהתאם להוראות סעיף זה, שיהיה פתוח לעיון הציבור. (ב) הורשע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, ובית המשפט פסל אותו מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה העולה על 60 ימים (בסעיף זה – הפסילה), יכללו הנתונים המפורטים בסעיף קטן (ג) לגבי אותו אדם, במאגר המידע. (ג) מאגר המידע יכלול נתונים אלה: (1) שמו הפרטי של האדם, שם משפחתו ומספר הזהות שלו; (2) מועד תחילתה שלתקופת הפסילה ומועד סיומה."

יש לנו הערה: מדובר במידע שהועבר למשטרת ישראל על ידי הנהלת בתי המשפט.

לאיזה סעיף קטן את מתייחסת?

סעיף 61א(ג), אם אפשר להוסיף שמאגר המידע יכלול נתונים שהובאו למשטרת ישראל על ידי הנהלת בתי המשפט.

את כבר ישר מתגוננת מפני תביעת הנזיקין ואומרת: לא כללתי, כי הנתון הזה לא הועבר אלי.

אנחנו מתנגדים לזה.

אני מציעה שהתייחסות לאופן קבלת המידע יהיה בסעיף התקנות או בסעיף האחרון. נראה אם צריך לכתוב משהו על הגורמים שאצלם נמצא המידע. הוא יתייחס לאופן קבלת המידע.

נכון.

רציתי להעיר לפסקה 2: מועד תחילתה של תקופת הפסילה ומועד סיומה הוא אולי יהיה קשה לפעמים להגדרה מדויקת. גזר הדין ניתן לתקופה והוא אמור להיכנס לתוקף באופן מיידי או עם מועד ההפקדה או עם מועד תום פסילות קודמות ולכן, מועד תחילתה - -

או ממועד אחר שיקבע בית המשפט.

או אם הוא נשפט בהיעדר אז מתי שהודיעו לו.

יש לי מחשבה שאני רוצה לחלוק אתכם: המהות של החוק היא לא לאכוף את הפסילה כי האזרחים לא אוכפים פסילות אלא להזהיר את האזרחים מאותו אדם. מה יקרה אם נשנה את זה ונכתוב שזה מיום שנתקבלה ההחלטה בבית המשפט עד תום תקופת הפסילה? לא אכפת לי שהציבור ידע שיכול להיות שיש תקופת ביניים.

הציבור לא ידע, כי אם בית המשפט קיבל את הטענה של הנאשם, שיש לו צרכים מיוחדים ושהוא מתחרט והוא צריך בחודש הקרוב להסיע את סבתו לשיקום וביתה משפט נותן לו עוד חודש, אתה פוגע בו יותר ובית המשפט כבר קיבל את הטענה שלו.

כעיקרון, הוא מסוכן לציבור חוץ מאשר הוא מסיע את סבתא שלו.

המטרה העונשית היא שהוא יהיה פסול ל-3 חודשים, אז לבית המשפט לא חשוב אם זה היום או בעוד חודש.

אז מה את מציעה?

יש גם פסילה מסויגת.

יש פסילות שבהן מצוין שהפסילה לא תחול מיום ראשון עד חמישי משעה 8 בבוקר ועד שעה 4 אחרי הצהריים כדי לאפשר לאדם לנהוג בעבודה.

על רכב מספר רישוי כך וכך, שהוא הרכב היחידי במדינה שמאובזר לצרכים אלה ואלה.

אז מה אתם מציעים? מה אתם כן רוצים?

אני חושבת בקול רם, כי האמת היא שלא גמרנו את הדיון בעניין הזה. תקופת פסילה זה בוודאי דבר שאפשר להשאיר אותו. יכול להיות שצריך - -

צריך להכניס אותו. תקופת הפסילה שנקבעה בגזר הדין כי הפסילה יכולה להיות הרבה יותר ארוכה. אם אדם לא מפקיד את הרישיון שלו - -

כל עוד הוא לא החזיר את הרישיון הפסילה לא בתוקף?

הפסילה בתוקף ולא סופרים אותה. יש בעיה גדולה עם ההצעה שלך, עדנה.

עוד לא סיימתי אותה. אמרתי שאני יודעת בוודאות את אורך התקופה שקובע גזר הדין ובמקרים שגזר הדין מונה מועד ספציפי לתחילה לקבוע אותו, ובמקרים אחרים להגיד ממתי נמנית תקופת הפסילה. הרי אם תגיד את מועד תחילתה היום, יכול להיות שיחשבו שהוא סיים בעוד 3 חודשים ובעצם הוא יפקיד את הרישיון רק בעוד חודשיים והוא יסיים בעוד 5 חודשים. לכן, צריך להיות מועד מתן גזר הדין ומועד תחילת מנייתה של תקופת הפסילה.

לא בטוח. אי אפשר לדעת מראש - -

אני לא מצפה מהציבור לעשות את החישובים. אני כן מצפה ממערכת בתי המשפט שאם חל שינוי במועד הסופי, אז מערכת בתי המשפט שהחליטה לשנות תעדכן את המשטרה והמשטרה תתקן את מועד סוף הפסילה.

זה לא קשור בהכרח לשינויים שקבע בית המשפט. הוא הטיל את הפסילה היום וכשהוא הטיל את הפסילה הוא לא תמיד יודע שהאדם נמצא בפסילה אחרת, לאו דווקא שיפוטית, או נמצא בפסילת רישוי בשיטת ניקוד או שנמצא בפסילה מנהלית בגלל משהו אחר. בית המשפט לא יודע לחשב מתי הפסילה שלו תתחיל.

בגלל זה אתם רוצים עוד זמן כדי לעשות את הסינכרון הזה.

הוא בוודאי ובוודאי לא יודע מתי יופקד הרישיון. אם האדם יצא וילך למזכירות ויפקיד או שהאדם לא לקח את המכתב הרשום. עד שהוא לא לוקח את ההודעה הוא לא נכנס לגדר נמצא בפסילה. לכן אני חושבת שאולי צריך לכתוב: מועד הטלת הפסילה. מועד גזר הדין, כאשר באיזה שהוא מקום להבהיר שמשך הפסילה הוא לא אוטומטי ממועד גזר הדין.

את מועד סיום הפסילה תוכלו לתת?

לא - -

אז כל זה לא נותן שום דבר לאדם שנכנס למאגר. הוא לא יודע כלום כי זה לא כולל את כל הפסילות.

בואו נפריד: כשאמרתם "לא", אנחנו לא מתכוונים שבסופו של ‏יום אי אפשר יהיה לתת - -

לפעמים אין מועד סוים.

כל זמן שהוא לא הפקיד, אין מועד סיום.

אם את יודעת אז תכתבי ואם לא, תכתבי: לא ידוע. שתהיה אינדיקציה לעניין. הרי בהתאם להצעה לסעיף שעדין חבר הכנסת ארדן לא הקריא צריכים למחוק מהמאגר את מי שתקופת הפסילה שלו הסתיימה. המידע הזה רלוונטי כך וכך.

אפשר להוסיף סעיף שאם מועד הסיום לא ידוע בגלל שהוא לא הפקיד עדין את הרשיון ולכן עוד לא סופרים את זה או אחת מהסיבות שבגללן לא מתחילים את הספירה אז ייכתב: לא ידוע. סעיף נוסף יהיה שברגע שהמשטרה תדע את מועד הסיום, היא תעדכן. אז גם תהיה לכם הגנה בעניין הזה.

אני מציעה שנגיד משהו יותר כללי מ-(2) ועדין לא יורד לפרטים שאם לא נקבעה או נקבעה וייתן את מרחב הגמישות לעצב את המאגר באופן הנכון. אם יהיה כתוב: תקופת הפסילה שנקבעה בגזר הדין ומועדיה...

מה זאת אומרת מועדיה? את יכולה לכתוב: מועדי פקיעתה כפי שנקבעו בגזר הדין.

אני לא רוצה שנקבעו בגזר הדין. אני רוצה שיהיה: מועד תחילתה ופסילתה, ככל שניתן לקבוע. כאשר הוא יתקין, אני אצטרך לעדכן את זה. אני לא אשאיר את זה פתוח. אני רוצה לעדכן את זה לטובת אותו אזרח.

אני עוד לא הבנתי מה ההצעה.

אני אסביר: היא משאירה לעצמה את מרחב הגמישות, לעשות את זה לפי גזר הדין בהתחלה וגם באמצע לשנות את הסוף של זה לפי המועד שהוא הפקיד או קיבל את ההודעה.

שיהיה כתוב: תקופת הפסילה שנקבעה בגזר הדין הוא מועד תחילתה וסיומה לפי כל דין. אם יש לך בדין אחר, זה מתחיל רק בזמן ההפקדה.

מועד תחילתה או סיומה לפי כל דין? זה הנוסח שאת רוצה? תקופת הפסילה שנקבעה בגזר הדין ומועד תחילתה או סיומה לפי כל דין או כפי שיעודכנו מעת לעת.

לפי כל דין מספיק.

לסעיף 3 צריך להוסיף פסקה שלישית שאומרת: קביעות מיוחדות של פסק הדין, סיווגים או הערות והגבלות. אין את זה בנתונים שזה יקבע. אם זה למשל רק לגבי רכב דו גלגלי או רק בין השעות האלה והאלה - -

זה בסעיף קטן (ה).

כתוב: "לא חלה הפסילה על נהיגת רכב מסוים או לגבי סוג מסוים של רכב ... ייכלל מידע זה במאגר המידע".

צריך לעשות מזה משהו יותר כללי, רחב.

נתנו לי דוגמה של אפשרות לנהוג בשעות מסוימות - -

אז שיהיה: סייגים שקבע בית המשפט בגזר הדין לתחולת הפסילה או היקפה.

האם לא כדאי להוסיף את מספר התיק בבית המשפט?

לא.

אתה להגנת הפרטיות או לפגיעה בפרטיות? אז אתה ממליץ לתת גם את מספר התיק?

בפני איזה בית משפט.

לפי איזה סעיף רשמתם? הסתייגויות לגבי שעות הפסילה.

לפעמים אני יכולה לתת דוגמאות של פסילות פיקטיביות לחלוטין.

לבית המשפט יש סמכות מפורשת להורות לגבי סוגי כלי הרכב שעליהם זה יחול.

אם הוא יכול עד 60 ימים, אז במצטבר תחברי את כל הימים בלי הלילות, כל עוד הוא לא עובר 60 ימים...

זה עלול לחבל בטענות של התובעים והשופטים יתנו עד 60 יום.

עלתה כאן שאלה לוודא שהנוסח של סעיף קטן (ב) עונה על זה שה-60 ימים צריכים להיות בעבירה אחת, בגזר דין אחד - -

כי אם יש לו 5 פסילות, כל אחת של חודש, צריך לרשום אותו במאגר או לא?

אז אתם מדברים על עבירה אחת?

אם הוא הועמד לדין על כמה עבירות, גזר דין אחד.

בהרשעה אחת.

אבל אם יש פסילה מנהלית של 30 יום ועוד פסילה של בית משפט לעוד 30 יום?

לא.

הוא אומר: 60 בניכוי הפסילה המנהלית.

תלוי אם זה מצטבר או לא.

השאלה אם בית המשפט נתן לו פסילה של 30 יום והוא נתפס שוב תוך שבוע ונתנו לו עוד 30 או 45 יום, ביחד זה כבר מעל 60 ימים.

צריך להתייחס לכל אחת לחוד.

אני בדעתה של חוה.

אז אנחנו מדברים בגזר דין שבו נגזרו 60 יום לפחות. אני עוד לא יודעת איך זה יהיה מנוסח, אבל יהיה מדובר בגזר דין אחד. לא אכפת לי אם זה בשל עבירה אחת או בשל מספר עבירות.

אני רוצה להסביר למה זה יכול להיות בעייתי: נניח שאדם נפסל אתמול לחודש והיום הוא נפסל ל-3 חודשים. לפי מה שאתם אומרים, את הפסילה של החודש אני לא צריכה לרשום אלא רק את ה-3 חודשים וזה יהיה מאוד משונה, כי מועד התחילה שלה יהיה בעוד חודש... אבל היום הוא גם פסול ולא תהיה לי שום אינדיקציה - -

יש לך עוד 28,000 פסולים מנהלית, שיכול להיות שהם פושעים גדולים יותר והם נוהגים...

האם צריכים הרשעה מיוחדת בחוק כדי שיצוין באותו מאגר שאין בו כדי להצביע על - -

אם אין התנגדות לגורמי הממשלה או למשרד המשפטים, אני מוכן להרחיב את זה גם לפסילות מנהלתיות של משטרת ישראל.

לא, לא.

לגבי האיזון בין המטרה ובין המבנה שבו מדובר עכשיו כבר עשינו את המבחן.

אני סתם כתבתי 60 יום בזמנו. הייתי יכול לכתוב 30 והיינו מתפשרים על 45 יום.

אתה רוצה לשנות, נחזור ונבחן. אין בעיה.

לגבי הפסילה המסויגת: בהיבט המחשובי אני צופה שיהיו בעיות מכיוון שהמידע הזה היום מגיע בגזר הדין באופן מילולי. הוא לא מידע שהמחשב יכול לנתח אותו ולקלוט אותו. לכן כרגע אני לא רואה פתרון טוב לנושא הזה.

זה עניין שיעכב ויצור סרבול, זה מה שאת אומרת.

אז איך השוטרים בשטח יודעים על ההחלטה - -

הם פונים למסוף ולהסתכל.

הם מצלמים את פסק הדין. רואים במסוף שהוא פסול ובהרשעות יש את מספר התיק ואיזה בית משפט ופשוט הולכים לבית המשפט ומצלמים את פסק הדין ורואים מה השופט כתב.

זאת אומרת, במסוף של השוטר יש תרגום של החלטת בית המשפט והמשמעות שלה.

לא, הוא רואה במסוף שהאיש פסול וזה לא סופי. זה רק אינדיקציה. הוא צריך לעשות עוד עבודה כדי לוודא שהאיש פסול. הוא צריך ללכת לבית המשפט - -

הוא עדין לא יודע "און ליין".

לא.

זה חמור מאוד. מה השוטר אמור לעשות במצב כזה?

הוא מזמין אותו לתחנה - -

באותו רגע או למחרת? ביניים האיש ממשיך לנהוג ואם אסור לו, המצב דורש תיקון. אם כך, יש לי שאלה: מתוך ה-28,000, כמה להערכתך הם כאלה שיש להם את הסייגים האלה?

אני לא יודעת.

בהיקף גדול. ההסתייגויות הקיצוניות שתוארו פה הן בודדות, אבל יש הסתייגויות הרבה יותר קונבנציונאליות. למשל, מישהו גרם לתאונת דרכים קטלנית ונפסל ל-3 שנים לכל סוגי הרכב ולאוטובוס 5 שנים. הסתייגויות שהן הרבה יותר כוללניות והרבה פחות מדוקדקות ופרטניות רואים די הרבה. החלוקה בין דרגות למשל, הדרגה שהוא גרם לתאונה לעומת... הסתייגויות משונות הן בודדות.

אם זה לרכב מסוג כזה או אחר.

זה גם סוג של הסתייגות.

זה מסוג המידע שיסרבל את המערכת ואת העדכון.

הממשלה אמרה שהחוק הזה עולה קרוב למיליון שקל. אני מניח שהיא תקצבה בכך גם אדם או שניים שמתחזקים את האתר. ה יהיה תפקידם ואולי זה סוף סוף יועיל לשוטרים בשטח לדעת "און ליין" האם האדם נמצא בפסילה בהתאם לנתונים או לא, כי לא נראה לי שב-2006 זו הסיטואציה שצריכה להיות. זה לא הגיוני. זה כמו שתגידי שאדם שהורשע או קיבל הרחקה מבית מסוים, אז המשטרה לא תוכל לדעת האם... אתם מזינים אם יש לו צו הרחקה ממקום מסוים בשעות מסוימות או לתקופה מסוימת. אני לא רואה למה זה פחות מדברים אחרים, שהמשטרה צריכה לדעת "און ליין" ולא לחכות למחר, שמזכירות בית המשפט תפתח וילכו לראות את התיק בפועל. זה לא נראה לי. יש איזה זלזול באכיפה.

זה לא זלזול באכיפה. הנושא הזה ניתן לפתרון אם הממשק היה משתנה, בלי קשר לחוק, והיינו מקבלים את כל המידע.

את פונה אלי ואני לא הכתובת לעניין הזה. זה ששוטר עוצר מישהו והוא לא יודע אם הוא פסול בשעות האלה, זה מצב לא תקין במדינת ישראל. אתם לא חושבים ככה? זה דבר שלא מאפשר אכיפה יעילה של מציאת עברייני רכב. אדם כזה, שמוכן לקחת סיכון ולנהוג בשלילה ותזמיני אותו מחר לתחנה עם רישיון זמני, אני לא בטוח שהוא יבוא כל כך מהר לתחנה.

הדברים האלה ניתנים לפתרון וזה קשור לשיתוף הפעולה עם הנהלת בתי המשפט.

אבל זה לא אמור לעניין אותי. זה פתרון שצריך לקרות גם אם החוק הזה לא היה בא לעולם. תקנו אותי, אולי אני לא מבין נכון.

כל זמן שיש איזה מחיר ביכולת האכיפה כתוצאה מהיעדר המידע הזמין, עדין יש פער בין מידע לא שלם, שהוא בא לידי ביטוי ביחסים בין השוטר לבין הפרט ובין מידע לא שלם לציבור. לכן, יש פה עליית מדרגה משמעותית מבחינת הצורך להבטיח עדכון מידי, שאפשר לשלם מחיר מסוים ובכלל, בניהול ארגוני ובאחזקת מערכות יש תמיד יתרונות וחסרונות.

נעשה פה מסלול ויבוא השר לביטחון פנים בעוד מספר חודשים לוועדה ויגיד: עדין משטרת ישראל לא מסוגלת לדעת מי פסול ומי לא כשהיא עוצרת נהג בבדיקה שגרתית או בעקבות עבירה שהוא ביצע - -

זה לא נכון. רוב הניידות ממוחשבות היום.

אתה אומר דבר סותר למה שנאמר פה. היא אמרה בצורה ברורה שגם כאשר הניידות ממוחשבות, עדין במחשוב אין פירוט או תרגום של פסק הדין או שהמגבלות שנתנו שם הן לגבי שעות כאלה ואחרות. כתוב יהיה במסוף שהאיש קיבל פסילה. האם היא חלה רק בשעות היום או הלילה או רק בסוף שבוע? אלה דברים שצריך יהיה למחרת ללכת לבית המשפט ולבדוק.

נניח ששוטר עוצר אדם בכביש ובמסוף מופיע שהוא פסול. הקצין לוקח לו את רשיון הרכב ומזמין אותו לשימוע למחרת. יש לו את הגזר דין ולזה התכוונה הגברת ממשרד המשפטים. אותו אדם יכול לבוא למחרת לשימוע עם גזר הדין.

אבל הוא יכול גם לא לבוא.

אבל בינתיים הוא לא נוהג. מקסימום זה ייסגר למחרת בינו לבין השוטר - -

מי אמר לך שהוא לא נוהג בינתיים?

נניח שנלקח רישיון הנהיגה שלו ואומרים לו: מעכשיו אתה פסול. נניח שהוא נשפט בהיעדר והוא לא ידע. יש לנו טופס מיוחד שאני מודיע לו שעל פי הרישומים שלנו אתה נפסלת בבית המשפט בשעה כזו וכזו. תבוא מחר לשימוע אצל הקצין לפסילה מינהלית. למחרת הוא יכול לבוא עם עורך דין, הוא יכול לבוא עם גזר הדין וכולי. השוטר יעשה את העבודה ומקסימום זה יגמר באי נעימות ביניהם. כאן יש עליית מדרגה היות וזה פתוח לקהל הרחב. יכול להיות שבגלל האי נעימות הזאת אותו אדם לא יתקבל לעבודה כי המעסיק יראה שהוא פסול ובעצם, הפסילה היא רק לאופנוע. זאת עליית המדרגה ולכן, אנחנו נדרשים לזהירות מרבית ומקסימאלית.

אני לא חולק. לכן, נעשה מסלול ללא קשר כמה מהר תטפלו בעניין הזה, השר לביטחון פנים יוכל לדחות את הנושא של החוק יוכל לדחות את תחילתו. אני רק התרעתי על כך שהנושא הזה דרוש טיפול דחוף, בלי קשר לחוק הזה. אני מבין שזה מעלה מדרגה בחשיפה או את העוול שיכול להיגרם למישהו.

רשמנו את התיקונים.


אני ממשיך להקריא:


"(ד) קבע בית המשפט כי הפסילה תהיה על תנאי לפי הוראות סעיף 36, לא ייכללו במאגר המידע נתונים לגבי אותה פסילה, כל עוד לא הופעל התנאי. (ה) לא חלה הפסילה על נהיגת רכב מסוים או לגבי סוג מסוים של רכב בהתאם להוראת סעיף 36א, - -

זה מיותר.

אני חושבת שכדאי לעשות לפחות את התנאי.

את (ד) אנחנו משאירים. מדובר על סעיף קטן (ה).

אני יודעת, אבל מכיוון שיש פה הפניה לסעיפים ספציפיים ובהמשך לשאלה שלך, גברת בנדלר, בעניין מקור הסמכות לקבוע שעות מסוימות, פה יש סעיפים ספציפיים של מקור סמכות ולכן, כן הייתי רוצה הפניה אליהם, בכל מקרה, שיהיה ברור שזה בוודאי ייכלל במאגר המידע.

אז נכניס את זה בפסקה 3. זאת אומרת שסעיף קטן (ה) יתבטל אבל את סוג הסייגים שבסעיף קטן (ה) נכניס לפסקה 3.

זה כבר עניין של עריכה.

"(ו) מאגר המידע יועמד לעיון הציבור באתר האינטרנט של משטרת ישראל ובכל דרך אחרת שיקבע השר לביטחון הפנים." אני מדגיש "ובכל דרך אחרת" זה בנוסף ולא במקום. "(ז) בוטלה הפסילה או הסתיימה תקופת הפסילה, יימחק המידע המתייחס לאותה פסילה ממאגר המידע. (ח) (1) אדם שעיין במידע שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם או מעודכן, רשאי לפנות למשטרת ישראל בבקשה לתקן את המידע או למוחקו (בסעיף קטן זה – הבקשה). (2) הסכימה משטרת ישראל לבקשה, תבצע את השינויים הנדרשים במידע שברשותה; סירבה משטרת ישראל למלא את הבקשה, תודיע על כך למבקש. (3) השר לביטחון הפנים יקבע בתקנות הוראות לענין דרכי הגשת הבקשה, המועד לביצוע התיקון אם הסכימה משטרת ישראל לבקשה, דרך מתן ההודעה על הסירוב לבקשה והאפשרות לעתור בשל הסירוב."

תהיה אגרה?

לא כתוב.

למה צריכים אגרה, אם מישהו מבקש לתקן את המידע?

"(ט) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיף 3 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981. (י) השר לביטחון הפנים ממונה על ביצועו של סעיף זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה הוראות לענין עדכון המידע הכלול במאגר המידע."

לענין הסעיף הזה ובהמשך להערה של המשטרה, שביקשו להזכיר את הנהלת בתי המשפט כגוף שנותן את המידע, הייתי רוצה לומר כמה מלים: הנהלת בתי המשפט אינה גוף ביצועי. היא מרכזת את הפעילות של בתי המשפט ומעמידה לעיון הציבור את כל פסקי הדין וכולי. בתוקף הישיבה שערכנו יש סוגים מסוימים של מידע שיכול שהריכוז שלהם לא יכול להיות באמצעות התביעה המשטרתית או הפרקליטות בנסיבות העניין, כמו הדוגמה שהבאתי קודם של מתן פסק דין במעמד צד אחד, שהוא הנאשם. לגבי הדברים הספציפיים האלה, הנהלת בתי המשפט בודקת את האפשרות לריכוז המידע ולהעמדתו וגם כל מה שקשור להפקדת רשיונות. אני חושבת שמכוון שבחלק מהעניינים בכל מקרה מדובר במידע רב זרועי, שחלק מהזרועות הן באחריותו של שר המשפטים כמו הפרקליטים, ככל שמדובר בפרקליטים, הרוב זה תביעה משפטית, אני לא בטוחה שהחוק צריך לומר משהו לגבי הגורמים שמהם ירוכז המידע בממשלה, אבל ככל שרוצים להגיד משהו על זה, כמו שהציעה המשטרה קודם, אני מבקשת שהוראות כאלה יקבעו בהסכמת שר המשפטים ולא בדרך שלא תהיה בהסכמתו.

אז מה את מציעה? שזה יהיה בהסכמת שר המשפטים בסעיף ההסמכה?

אני לא חושבת שצריך את שר המשפטים לגבי כל ההסמכה. אני גם לא בטוחה שהסעיף צריך להתייחס לגורמים. אני מתייחסת להצעה שאמר קודם המשרד לביטחון פנים, שתוזכר הנהלת בתי המשפט ספציפית, לגבי מסירת המידע. אני מבקשת שלא תוזכר הנהלת בתי המשפט באופן ספציפי לגבי מסירת המידע אבל ככל שמדובר בגורמים שמהם יתקבל מידע, ככל שמדובר במתן הוראת לגורמים שמהם מתקבל מידע כמו למשל פרקליטים או הנהלת בתי המשפט, לא יקבעו הוראת אלא בהסכמת שר המשפטים.

את הולכת צעד אחד יותר רחוק אפילו. קודם רצינו לכתוב שזה יימסר על ידי הנהלת בתי המשפט. את אומרת שלא רק שלא נכתוב את זה פה, גם זה יהיה בהסכמת שר המשפטים.

אם הוא יחשוב שהוא צריך לקבוע הוראות שנוגעות לאופן עבודת הפרקליטות או לאופן עבודת הנהלת בתי המשפט, זה חייב להיות בהסכמת שר המשפטים.

אז מה את רוצה?

יש בפסקה האחרונה: "ובכלל זה הוראות לעניין עדכון המידע הכלול במאגר המידע". קבלת מידע על ידי גורמים אחרים ייעשה - -

על ידי הגורמים הכפופים למשרד המשפטים.

אלא אם כן משרד התחבורה חושב שהוא יכול למסור מידע.

אנחנו תלויים בהנהלת בתי המשפט - -

כל המאגר הוא בהנהלת בתי המשפט. אנחנו סברנו שהם צריכים לנהל את המאגר הזה.

ככל שהדבר נוגע לקביעת הוראות בעניין אופן מסירת מידע מגורמים אחרים - -

מה זה גורמים אחרים?

אתם רוצים הנהלת בתי המשפט? בסדר. הנהלת בתי המשפט זה גורם שמאוזכר לחקיקה בשם הזה או שצריך להגיד מערכת בתי המשפט?

מנהל בתי המשפט .

בסדר, מנהל בתי המשפט, ייעשה הדבר בהסכמת שר המשפטים.

מתבקש שהנהלת בתי המשפט תהיה מקור המידע כי אנחנו מדברים על פסילות שבתי המשפט גוזרים והמידע נמצא שם בסופו של דבר.

אנחנו סברנו מלכתחילה שהנהלת בתי המשפט צריכה לנהל את המאגר היות ורוב הטעויות קורות במעבר בין - -

והעמדה הזאת לא התקבלה?

אני הצעתי את זה בוועדת שרים לענייני חקיקה והם לא קיבלו. הזכרנו את זה עוד בכנסת הקודמת.

הנהלת בתי המשפט היא לא הגורם הביצועי. היא לא מסתובבת בשטח ועוצרת את הנהגים ומי שצריך היא לא עוסקת באכיפה. כשצריך הוראות - -

היא מקור המידע.

אבל פה זה לא משהו שנועד למצוא עבריינים נמלטים. זה נועד לתועלת הציבור.

כולל כפי שאמרת בצדק, שאצל המשטרה יהיה המאגר.

בסדר, מטרת החוק היא לא ליעל את האכיפה של המשטרה לנהגים עבריינים שנוהגים בפסילה. זה אכן התפקיד שלה אבל זה לא המטרה של החוק.

הממשלה לא קיבלה את בקשת המשטרה, שזה יהיה בתפקיד הנהלת בתי המשפט.

אפשר להזכיר שהמידע מתקבל מהנהלת בתי המשפט ובלבד שההוראות לעניין אופן הקבלה - -

לא כל המידע מתקבל מהנהלת בתי המשפט. מועד המסירה זה מידע אצל המשטרה.

מה פתאום?

בסדר, ובלבד שמידע שמתקבל מהנהלת בתי המשפט, הנהלים לגביו יהיו באישור שר המשפטים.

אין בעיה, זה מה שניסחנו.

אני רוצה לשאול לגבי הוראות סעיף קטן (ח). הנושא הזה עלה בישיבת בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה. אז, אם אינני טועה, היתה סברה שלא ניתן לקבוע הוראת כאלה בחקיקת משנה אלא בחקיקה ראשית ולאור זה גם כתבתי בדברי ההסבר, אני מפנה אתכם לעמוד 151: "בעת הכנת ועדת החוק לקריאה ראשונה נדרשה ועדת הכלכלה של הכנסת, בין היתר, לסוגיה של תכנון ומידע במקרה שבו אדם שיהיה סבור כי המידע המתייחס אליו אינו נכון, שלם או מעודכן. בהתאם להחלטת ועדת הכלכלה של הכנסת, בשלב זה תוסדר הסוגיה בדרך של הסמכת השר לביטחון הפנים להתקין תקנות בעניין. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית יקבעו הוראות מפורטות בעניין זה." אם אינני טועה, אתם הייתם אמורים לבדוק ולהציע הוראות מפורטות בעניין הזה והשאלה אם יש לכם משהו או שלפי חוות דעתכם היום, המעודכנת, ניתן לעשות את זה בדרך של הסמכה?

כשדיברנו על החוק הזה הנושא לא עלה ולא הייתי מודעת לו ולא הכנו את עצמנו לסוגיה הזאת. אין לי תשובה ובוודאי שאין לי הצעת נוסח.

זה נכון, כי רק הבוקר, כשעיינתי בזה בקפידה - -

אם ניקח את הדוגמה של חוק הגנת הפרטיות, תראו שסעיף 13 קובע זכות עיון. סעיף 14 קובע זכות לתיקון וסעיף 15 זכות ערעור במקרה של סירוב תיקון. זאת אומרת, שיש צורך להכניס את המסגרת בתוך החקיקה הראשית. אני מדבר לתוך תיקון 75.

המסגרת קיימת. אני לא מבין, ברגע שיש סעיף בחקיקה הראשית לגבי היכולת לפנות ולתקן וצריך לנמק עמדות, אני חושב שזה דבר מספק לעניין הוראות שינתנו אחר כך, אם הן קצת מפורטות יותר.

על פניו, ערכאה שיפוטית שתדון בעתירה כזאת צריכה להיקבע בחקיקה ראשית.

רק לגבי הסיפא של פיסקה 3 בסעיף קטן (ח). בפני מי תוגש העתירה? מה אתם מציעים, בית משפט מינהלי?

מי בית המשפט המוסמך בחוק הגנת הפרטיות, אם בכלל?

בית משפט השלום, באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.

אני מציעה עתירה מינהלית או תעבורה.

מי נותן את הפסילה, בית משפט שלום? למה שזה לא יהיה באותו בית משפט שלום שנתן את הפסילה?

השאלה פה יכולה להיות שאלת חישוב תקופות למשל. אדם בא ואומר: אתם רשמתם שהתקופה תגמר בעוד שנתיים ומניתם פסילה שאמורה להיות במקביל. אין בית משפט רלוונטי. בית המשפט הראשון?

החלטנו שזה לא צירוף תקופות אלא רק בגין עבירה אחת.

אבל עדין מועד תחילת הפסילה יושפע מהפסילות הקודמות וזה חלק מהקושי.

לכן, הוא יכול לעתור על אופן יישום ההוראות של החישובים ואז, זה לא רלבנטי בהכרח לבית המשפט שנתן את אחד מגזרי הדין.

בואו נרחיב ונעשה בית משפט שלום.

אני צריכה לבדוק את זה.

אפשר לבדוק את זה לאחר הישיבה ולהכניס אם זה שלום או מינהלי. זו צריכה להיות אפשרות רחבה לעתור בעניין הזה. אני לא רוצה לחסום מישהו או לצמצם.

העיקרון שהוועדה קובעת הוא שנקבע במפורש בחוק עצמו את הזכות לעתור או לערער לפני בית משפט באופן ובדרך שנקבעו בתקנות. לעניין הערכאה שבפניה ישמע הערעור או העתירה, אתה מסמיך אותנו שזה יהיה בית משפט שלום או בית משפט מינהלי, כפי שנראה.

שלום?

בית משפט שלום, אלא אם כן זה תוקן בתיקון שאיננו בפניי. כפי שהוקרא כאן, בסעיף 15 לחוק הגנת הפרטיות, נאמר שעל סירובו של - -

תבדקו אחרי הישיבה. אם צריך, אכנס שוב את כולם ונקבל החלטה אחרת.


ברגע שיש אפשרות לשר לביטחון פנים לבקש ארכה, מה זה משנה?

אם התקופה שקבועה כרגע בנוסח תישאר, אנחנו נגיש את הבקשה.

למה לקבוע מועד לא ריאלי?

תחילתו של חוק זה בתוך 90 יום. ההתרשמות שלנו היתה - -

אם נשנה את זה ל-6 חודשים, עם אפשרות להאריך בעוד 6 חודשים?

חלק מההתארגנות היא מחשובית. אולי נשמע את אנשי המחשוב.

הנהלת בתי המשפט עסוקה עכשיו במחשוב שלהם.

בהנהלת בתי המשפט מחליפים את המערכת המחשובית. אני מהשלכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט. יש מערכת מחשוב חדשה שצריכה להיכנס בחודשים הקרובים, לפי מה שאני יודע ויש איש מחשוב מטעמנו שמופקד על הנושא ויטפל מול אנשי המחשוב של המשטרה. זה ייקח זמן. אני חושב שחצי שנה זה לא מספק. 9 חודשים מועד התחולה - -

קשה לי להגיד, כי זה כרוך בישיבות תיאום כדי להגדיר את הזמן שיידרש.

עצם זה שהחוק העיד על עצמו שהוועדה השתכנעה שיש אפשרות שהממשלה תנמק שיש צורך בהארכה, הוא אומר למצער שיהיה מספיק זמן להכין תכנית מסודרת שמאפשרת גם לתת לך הערכה, שהיא מעבר להערכות הראשוניות שאנחנו אומרים עכשיו. לכן, אני מציעה משהו כמו 9 חודשים. יש לנו כמה מערכות שונות: גם מערכת בתי המשפט, גם המשטרה, גם בפרקליטות - -

אפשר לעשות את זה 9 פלוס 3 חודשים הארכה?

הארכה לפי מה שצריך.

באישור ועדת הכלכלה.

אנחנו הולכים לעשות את מרב המאמצים כדי להיות מוכנים בעוד 9 חודשים.

מעבר לזה, בקשת השר באישור ועדת הכלכלה.

תחילתו של חוק זה בתום 9 חודשים מיום פרסומו. השר לביטחון פנים יכול לדחות את מועד תחילתו לפרק זמן של עד 6 חודשים נוספים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

אנחנו מקווים שזה יהיה מספיק זמן.

הכוח אצלכם.

אני מעלה להצבעה את הצעת חוק, בהתאם לכל התיקונים, השינויים וההסמכות שניתנו במהלך הדיון. מי בעד, מי נגד?

בעד - 1

נגד - אין


נמנעים - אין


הצעת החוק אושרה לקריאה שניה ושלישית ותועלה בשבוע הבא במליאת הכנסת.

אני מודה לכולם. הישיבה ננעלה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:50)