כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הכספים

10.7.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ד בתמוז התשס"ו (10 ביולי 2006), שעה 10:30

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 13), התשס"ו-2006 (זיתים, טרקטורון ורכב שטח)

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

אבישי ברוורמן

אלחנן גלזר

משה גפני

יצחק וקנין

שי חרמש

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

בועז סופר


– סגן בכיר למנהל אגף המסים המאוחד, משרד האוצר

צביקה כהן


- מנהל מחלקת יבוא, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גדי הורוביץ


– מועצת הצמחים

גדי אבירם


– איגוד יבואני הרכב

אפרת קוצ'ינסקי

סמדר אלחנני

טמיר כהן

יפה קרינצה

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 13), התשס"ו-2006 (זיתים, טרקטורון ורכב שטח)

אנחנו עוברים לנושא הבא, צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 13), התשס"ו-2006 (זיתים טרקטורון ורכב שטח). מה אדוני רוצה מאתנו?

עניינו של צו זה בשני נושאים.הראשון הוא טרקטורון ורכב שטח. מדובר בכלי עם ארבעה גלגלים ומבנה פתוח, שעד היום לא קיבל התייחסות נאותה מבחינת מערכת המס. השיפורים הטכנולוגיים יוצרים מצב שבו אנחנו לעתים קרובות מדי מפגרים אחרי ההתקדמות בשוק. השימוש בכלי הזה הוא שימוש מעורב. מדינת ישראל חתומה על הסכמים בין-לאומיים, ההסכמים האלה מחייבים אותנו לסווג כל מוצר, כאשר הוא מיובא לישראל או כאשר הוא מיוצר בישראל, בהתאם להסכם בריסל. זה למעשה ארגון הסחר העולמי, שמנחה ומתווה את המדיניות כדי ליצור מדיניות סחר עולמי שקופה ואחידה, כדי שאי אפשר יהיה באמצעים טכניים לעכב או להשהות סחר.

יש הנחיה מבריסל – הנחיה זה לא דירקטיבה, דירקטיבה זה משהו שמחייב אותנו ב-100% והנחיה זה אומר שאם זה יגיע לשולחננו סביר להגיע שכך נקבע. כלי הרכב האלה משמשים שימושים מעורבים ומגוונים מאוד: הם משמשים גם בחקלאות, גם במושבים וגם בצפון תל אביב. מכיוון שכך, נדרשנו לעניין. כאשר מדובר בכלי חקלאי טהור, כמו טרקטור, אנחנו לא ממסים אותו; כאשר מדובר בכלי עבודה טהור, כמו משאית, אנחנו לא ממסים; וכאשר מדובר בכלים לשימושים מעורבים אנחנו מבקשים לקבוע מיסוי מעורב סביר.

במקרה הזה, יש לנו הנחיה שאומרת שאנחנו צריכים לסווג את הכלי הזה כמו רכב נוסעים. לו היינו נענים להנחיה היינו צריכים לסווג את הכלי הזה כרכב נוסעים ולכן למסות אותו ב-89%. מכיוון שאין לנו שום כוונה לעשות את הדבר הזה, מה שאנחנו מבקשים מהוועדה לאשר זה מס של 30%. מאיפה נולד המספר של 30%?

30% גורף, בלי לבדוק אם זה ילד עם טרקטורון - - -

בלי לבדוק שום דבר. אנחנו נעדיף את הממוצע, הפשטות, האחידות על הדיפרנציאציה.

למה גורף?

אסביר מיד, אבל ברשותך, קודם אסביר למה 30%. 30% נולד מהמיסוי שמוטל על הטרקטורונים. עם הטרקטורונים נקלענו בזמנו בדיוק לאותה בעיה, של שימוש מעורב. אז המיסוי לרכב היה גבוה עוד יותר, 95%, בחרנו לקבוע מס אחיד של 30% שהוא יחסית מס נמוך, גורף ואחיד. פה אנחנו מבקשים להשוות, לא ליצור שום אפליה בין טרקטורון לטרטור משא. 30% זה לא 89%, זה לא מס שהוא לא סביר בעליל, זה מס שבמידה מסוימת משקף את השימוש המעורב.

מה המחיר הממוצע של כלי כזה?

המחירים של הכלים השכיחים נעים בין 65,000-80,000 שקלים, יש גם יותר יקרים. העלאת המס העלתה בין 7,000 ל-10,000 שקלים בקירוב.

למה? 30% על 60,000 שקלים זה 20,000 שקלים.

לא, אדוני. מכיוון שהמס מוטל על מחיר היבוא. קרי, המחיר ללא מע"מ וללא רווח של היבואן. לא אחשוף פה את המחירונים, כי זה סודות מסחריים, אבל כאשר אנחנו מטילים מס זה רק על היבוא.

פער התיווך הוא 100%?

לא, אבל יש מע"מ, יש פער תיווך ויש מס. בסופו של דבר, זה לא מתגלגל 30%. אגיד בקירוב, מבלי לחשוף אף עניין פרטני, המחירים הם כ-40,000 שקלים לפני מסים, ולכן כשאנחנו מטילים 30% מס זה יוצא כ-7,000 שקלים.

זה 12,000 שקלים.

יש טווחים, אדוני. נתתי משהו נורמטיבי. התוצאה הסופית היא לא 30% על המחיר הסופי, היא כ-12%-15%, תלוי במחיר של הכלי.

אני חייב תשובה לחברת הכנסת יחימוביץ. התשובה לגבי הדיפרנציאציה היא שאנחנו לא באמת יודעים לזהות את המשתמשים הייעודיים או הייחודיים ואנחנו גם לא יודעים להיכנס לנושא של אכיפה. כאשר אנחנו מנסים להטיל מיסוי דיפרנציאלי, חזקה על המערכת שתדע לגלם את הרנטה לתוך המחירים, הסיכוי שנדע להעביר במלואה את ההטבה הוא פחות או יותר אפס. אנחנו נכנסים לבעיות של אכיפה, של מרמה, חיכוכים, ולכן אנחנו אומרים שדרך הישר היא לקבוע מיסוי אחיד, אבל נמוך, סביר.

תודה. בבקשה, מר אבירם.

הבאתי תמונה של הטרקטורון, כדי שתראו במה מדובר. כיבואן, אני חושב שמן הראוי שתהיה שקיפות. מדובר בשוק יחסית קטן. כל השוק הזה מונה כ-400 רכבים שנמכרים בשנה, מתוכם 90% מיועדים לשוק העבודה: למועצות מקומיות, למפעלים, רשות שדות התעופה. חלקם הגדול של אותם מקומות גם לא מקזז מע"מ. צדק חבר-הכנסת חרמש, עליית המחירים היא קצת יותר מ-10,000 שקלים, זאת בהחלט עליה משמעותית, שמחסלת את הענף לחלוטין.

אני מצטט מהמחירון שלך.

נכון, אבל לא בכלי העבודה היקר, לא בדיזל. אחת הטענות שלנו לאוצר היא על הדרך. לא ייתכן שהאוצר מהיום למחר יעלה את המסים ב-30%. אנחנו מתכננים יבוא שנה קדימה מול מפעלים גדולים בעולם, וכשמעלים מחירים בצורה כזאת - - -

לא הייתי מעלה את הטענה הזאת, כי נניח שנאמץ אותו להעלות את המס מהשנה הבאה, אז מה הרווחת? זה דבר קטן.

אני בכוונה נוגע בזה כי זה עניין טכני. זה לרוחב, ואני חושב שמן הראוי לתת התראה על העניין הזה, בדיוק כמו שנותנים התראה על הורדת מחירים, כשהמיסוי יורד בהדרגה כל הציבור יודע וצריך להתארגן בהתאם.


מדובר ברכב, שאם משווים את המחיר שלו, הוא כמעט כמו מחיר של מכונית, ואני לא חושב שמישהו היה רוצה שזה יהיה הרכב הצמוד שלו הביתה וחזרה. אין ברכב הזה מזגן, כדי להוסיף לו קבינה סגורה זה עוד 10,000 שקלים. הרכבים ברובם הם רכבי עבודה.

יש לי הצעה יעילה, שאני חושב שתעשה טוב לכולם. מה הבעיה? בני ה-16 והעשירים המפונקים שנוסעים? אין בעיה, תעלו את הגיל ל-17 ותורידו לחלוטין את כל אותה קבוצה שהאוצר כל כך חושש לגורלה, שהיא באיזשהו מקום עוקפת את העניין הזה. תשאירו את הכלי הזה ככלי עבודה. אם תעלו את הגיל ל-17, אני לא חושב שתמצא באחד ממקומות התפנוקים מישהו שיעדיף לקנות כלי כזה ב-100,000 שקלים מאשר לקבל מאבא שלו מכונית. אני חושב שאם ינהגו בצורה הזאת יוכלו להשאיר את המיסוי הכלים האלה, שמשמשים לעבודה.

אני מכיר את הנושא מתחום העבודה. יש אפשרות ברורה לגמרי להפריד בין הצעצועים של כפר שמריהו לכלי עבודה; רכב שסוחב מאחוריו ארגז נשיאה איננו מטייל בכפר שמריהו. יש הפרדה בין מה שהוא קורא טרקטור משא לבין טרקטורון. ההטלה הזאת היא מיסוי ישיר על סקטור יצרני, לא על שום שעשועים.

בשביל מה לרוץ עם זה? מה קרה? זאת הבעיה במדינת ישראל, כמה מאות היחידות האלה? זה מס ישיר על הייצור, על החקלאות, על התעשייה, על השירותים, אין שום הצדקה לעניין הזה. בואו תחיל להתעסק איפה שהכסף הכבד שוכב ולא עם הגרושים האלה. זה סתם מיותר ולא לעניין.

יש לי שתי שאלות. אחת, האם מדובר רק טרקטורונים כאלה ולא על הטרקטורונים היותר קטנים, בלי רכב משא?

הטרקטורונים היותר קטנים כבר ממוסים בשיעור של 30%. אני בסך הכל משווה.

למה אתה משווה? אני חקלאי ויש לי רכב כזה, אני צריך להוסיף עליו עוד משהו? כי אין לך מאיפה לקחת כסף? אין גבול לחוצפה. צריך לשנות את התפישה.

בדברי ההסבר כתוב שני מיליון שקלים, החבר דיבר על 400 כלים – זה לא מתחבר אחד עם השני. הסכומים לא מתחברים.

אנחנו עושים את ההערכה מכיוון שאנחנו יודעים את טווחי המחירים, יש מחיר זול ויש מחיר יקר. זה בסדר להגיד 400 כלים ולתת את האשליה לחברי הכנסת שכל הכלים הם הכלים היקרים ביותר. זאת לא התמונה.

מה הנפח של השוק הזה?

אין ויכוח על זה שזה עומד בין 300 ל-400 כלים, אין מידע מדויק. אבל אנחנו לוקחים את מה שיובא בפועל, לפי המחירים שיובאו בפועל, ואת הניתוח עושים על סמך זה. אנחנו לא עושים אומדנים, אנחנו יודעים את כל הנתונים.

נגיד שהיום יש אגודה של אנשים, שרואים כספורט שלהם מסע מדן ועד אילת בקומביינים, מכונות קציר, שהן בברור מיועדות לחקלאות. באו 18 עשירים שהחליטו שהם עושים על הכלים האלה מסע, באותו רגע האוצר יטיל מס על כולם.

אני מבין שהטרקטורון הוא כלי רכב ולא כלי עבודה או לפחות הוא דו-תכליתי, ואי אפשר לומר בפירוש מה הוא, לכאן או לכאן, כי כל מושבניק שיש לו טרקטורון זה או בשביל להוביל את הנכדים עליו או בשביל ללכת לפרדס או למשתלות. אתם אומרים בצורה מפורשת שהדבר שמוצג בפנינו הוא לא דו-תכליתי אלא חד-תכליתי, שיש אנשים שמוכנים לקחת אותו ולעשות בו שימוש דו-תכליתי, אבל זה מיעוט שבמיעוט.

אתה יוצר מצב שאתה מנצל רצון של מספר מועט של אנשים כדי למסות דבר שהוא בבחינת מטלה על אנשים יצרנים, שפרנסתם לא יכולה להתבצע אלא אם הם ישתמשו במכונות העבודה שיש להם. למה?

אני רואה הרבה את כלי הרכב האלה. אני רוכבת על אופני ששטח ורואה אותם בעשרות רבות. הם הורסים שטחים של שמורות, רוכבים על פרחי בר מוגנים, דורסים צבים ומזיקים באופן בוטה לשטח. אני לא מדברת על תופעה איזטורית, אני רואה את זה לעתים קרובות, במאסות. אנחנו גם שומעים על תאונות שילדים נפצעים בהן, ואני שואלת את עצמי למה להוזיל את המחיר של הצעצוע הזה, כשהוא צעצוע? למה לא, בכל זאת, למצוא דרך למכור אותו לחקלאים באפס מיסוי ולהשאיר את המיסוי הגבוה כשזה כלי מחמד.

הבעיה כשמפלים בין הצרכנים שכל אחד מתחכם, ואין יכולת בדרך כלל לעשות את זה. מצד שני, גם לי נראה שפה הרוב הם חקלאים, נראה לי שאחוז הצעצוע הוא קטן. לגבי הצעצועים אני מסכים עם חברת הכנסת יחימוביץ. הייתי יושב ראש הוועדה שחילקה את הפרסים בתקשורת מטעם קרן פרת, ולפני כשנתיים בחרנו סרטון שתיעד איך באמצעות טרקטורון על חוף הים הרגו ילד קטן, והייתה אז צעקה.

אני מסכים שאת הצעצועים צריך למסות במחיר גבוה ביותר. אם ההנחה – כמו שאומרים כאן רוב החברים - שזה לא צעצוע, ואם אפשר להכניס את התיקון שהציעו פה להעלות את זה לגיל 17, במקרה זה הייתי שוקל, למרות חברותי בקואליציה, להצביע נגד, מכיוון שכך לא היינו פוגעים בחקלאים. את הצעצועים אני מסכים שצריך למסות כמה שיותר.

הרכב הזה מוכר לצורכי מס. איזה עוד כלי אפשרי שנכיר בו לחקלאים לצורך עבודה, ששם יקבלו תעריף או פרמיה, כדי שנוכל להגיד לאלה שזקוקים לכלי לצורכי עבודה שאני לא מתכוון אליהם.

אני גם מסכים עם נציב היבואנים, שאי אפשר לעשות את זה מעכשיו לעכשיו. לכן, גם אם יהיה רוב, זה לא יכול לחול עכשיו, זה חייב להיות בעוד שנה.

אגב, זאת הוצאה מוכרת. תראו איזה אבסורד: מצד אחד, מרגע שאתה קונה את זה זאת הוצאה מוכרת; הדלק הוא הוצאה מוכרת, הביטוח הוא הוצאה מוכרת והתיקונים הם הוצאה מוכרת. כשאתה בא לקנות את זה, זה חיית מחמד. תחליטו מה זה.

על פי ההלכה, כשהיה סנהדרין, אם כולם אמרו שאדם חייב, הוא יוצא זכאי, כי לא יכול להיות שאף אחד לא פוסק לזכות. לכן אמרתי שאני תומך.

זה לא נפסק ככה. צריך להיות מישהו שטוען לכף זכות.

הטענה שבגלל בני העשירים אנחנו עושים את המהלך, זה בסדר בשביל המיתוס. אנחנו לא טענו את זה מעולם, אין את זה בשום דברי הסבר, ואין לי מה להוסיף על זה.

אנחנו מזהים שימושים מעורבים. אמר חבר-הכנסת ריבלין שהשימוש פה הוא מעורב, אפשר לקחת נכדים ואפשר לגרור עגלה בשדה. אנחנו מנסים לזהות כלים מעורבים, ולהגיד שאם יש שימוש פרטי מסוים צריך להעלות את סף הכניסה. לא צריך לסגור, לאסור, לא צריך להעלות את הגיל ל-21. שומו שמיים, אם נעלה את הגיל, מה יגידו החקלאים בוועדת הכלכלה? אתם יכולים להניח. אנחנו אומרים שנעלה את סף הכניסה. המשטרה, הרשות להגנת הטבע, המשרד לאיכות הסביבה, משרד התחבורה ואפילו משרד האוצר - כולם תומכים בהעלאה מסוימת של סף הכניסה.

ומשרד החקלאות?

אינני יודע את דעתו, אפשר לשאול אותו. זאת הסיבה שאנחנו לא מבקשים לקבוע מס כמו על רכב פרטי, אנחנו מבקשים להעלות את סף הכניסה.

משרד החקלאות לא יכול לומר אחרת. לא יכולים להיות לממשלה שני קולות.

למיטב ידיעתי, משרד החקלאות תומך בהסדרה של הנושא הזה כי סוגיית הרישוי והתקינה נופלת בין הכיסאות. גם משרד החקלאות אומר שנכון שאם היינו יכולים להגיד שכלי מסוים, רק הוא משמש לעבודה אז זה בסדר. אנחנו לא יודעים להפלות. אם אתה תגיד לי שבכלים החקלאיים יש ארגז, מחר לא ישימו את הארגז.

הארגז בנוי אחרת, זה "שסי" אחר.

עד תקופה מסוימת היה רכב מסחרי מוכר כאשר הייתה הפרדה בין תא הנוסעים. מה קרה? אנשים בנו מסגרות עץ, באו אתן לטסט ואחרי הטסט הוציאו. כולם שאלו: למה אתם לא יכולים לאכוף את זה? זה בדיוק כמו התקנה שאנשים היו צריכים לשלם אגרת רדיו במכונית, הוציאו את הרדיו הנשלף ואמרו שאין להם רדיו. זאת בדיוק אותה טענה; פתאום 90% מהכלים האלה הם לעבודה.

זה "שסי" אחר לגמרי, זה בכלל לא דומה.

יש לנו מהנדסים, יש את אנשי משרד התחבורה, את האנשים המקצועיים ביותר במדינה שעוסקים בתקינה. אף אחד מהם לא יכול היה לומר לי שיש כלי מסוים שהוא פר אקסלנס לחקלאות או עבודה טהורה. אמרנו שאנחנו רוצים להעלות את סף הכניסה. אני לא לוקח את ההכרה במע"מ, אני לא לוקח את ההכרה במס הכנסה.

אתה רק לוקח שני מיליון שקלים.

אני חושב שאתם מבינים שזה לא הכסף. אני מחפש לתקן עיוותים. כאשר מדובר בסקטור החקלאי – יושב פה נציג משרד החקלאות - קשה להאשים אותנו, כרשות מסים, בזה שאנחנו מפלים את החקלאים. כאשר אנחנו צריכים להגן אנחנו נגן. המשכו של הצו מראה לכם שידיי נקיות. כשצריך להעלות מכס כדי להגן על התעשייה המקומית אנחנו עושים את זה.

תודה רבה, הסעיף הבא. זאת הצבעה אחת, לכן נחליט אחר כך.

הסעיף הבא הוא זיתים.

באותו צו?

נושא הזיתים הוא סוגיה כאובה שהועלתה בפנינו על ידי המגזר החקלאי, ושומו שמיים אוזנינו כרויות לאפליה.

מדוע אתם מביאים את זה יחד?

למען הגילוי הנאות, אתה יכול להצביע רק על סעיף כזה וכזה. אני מבקש להצביע על שניהם יחד.

ואם לא, אז אתה לא רוצה להצביע.

לא אמרתי. הפרסום הוא טכני.

זה אמצעי כפיה. בדרך כלל, כל דבר מובא בנפרד.

לא, זה טכני לחלוטין. אתה יכול להצביע על כל אחד, אם תהיה הסכמה בינינו. באופן עקרוני אני יכול למשוך צו, אבל אני לא אומר כלום. אני רק אומר שזה טכני, שלא תחשוב שאנחנו כופים, חלילה.

במקרה הזה אנחנו מבקשים להגן על המגזר החקלאי, שטען שמגיעים זיתים בצוברים ממדינות שונות, בעיקר מדינות קרובות. הזיתים האלה משמשים לשימושים שונים, אבל בראש ובראשונה הם פוגעים בשני מגזרים: אחד זה התעשייה המקומית שמשמרת זיתים והשני זה החקלאים עצמם. אנחנו לא רוצים להעלות את המכס על שימורי זיתים שמיועדים למשקי הבית, ולכן אנחנו לא נוגעים בהם. אנחנו מבקשים להטיל אך ורק על אריזות גדולות שמשמשות לתעשייה. כאשר אנחנו ממסים ב-over את האריזות הגדולות התעשיינים יודעים לחיות קצת יותר ברווחה אל מול התחרות, שבמקרה הזה היא קצת פסולה וקצת אגרסיבית מדי.

זה damping.

אדוני אמר. השלב התחתון בשרשרת השיווק זה החקלאים. במקרה הזה אני בא בידיים נקיות. כאשר צריך לתקן, למעלה או למטה, אנחנו משתדלים לעשות את זה בצורה הכי מקצועית, בלי שום קשר אם זה חקלאים או לא חקלאים.

האם אדוני עומד על זה שנצביע על שני הסעיפים?

כן, אני מבקש להצביע על שני הסעיפים יחד.

לזיתים יש התנגדויות מהגופים?

באופן עקרוני, כל היבואנים, ובכלל זה איגוד לשכות המסחר, כשאנחנו רוצים מכס של אגורה הם מתנגדים.

אבל יש מדד התנגדות. אם הם באים לפה ומפעילים לוביסט - - -

אני מנהל את ענף הפירות במועצת הצמחים. אני אחראי על גידול זיתי מאכל. הבקשה שלנו היא להעלות את המכס על יבוא זיתים שמוגדרים מעובדים למחצה, ולמעשה מתחרים ברכישת זיתים טריים ממגדלים שלנו. לא מדובר בזיתים באריזות קמעונאיות, שיכולים לייקר למשקי הבית את הזיתים, אלא אך ורק לעצור יבוא במחירים מצחיקים.

כדי לסבר את האוזן, עם המכס הקיים היום זיתים כאלה מגיעים למדינת ישראל ממדינה שכנה בפחות משני שקלים לקילו, כאשר יבוא מקביל של זיתים איכותיים מיוון עולה חמישה שקלים. הבקשה של המכס, שאנחנו תומכים בה בשתי ידיים, יוצר את הבידול הזה. הזיתים היקרים באריזות הקמעונאיות – אין בקשה להעלות את המכס, וזכאי הצרכן שלא יתייקרו לו. מצד שני, זיתים שמביאים אותם לכאורה כמעובדים ולמעשה הם תחליף לטריים, ונועדו להכות אותנו, גם את התעשייה וגם את החקלאות, אני מבקש שהמכס עליהם היה כזה שיהפוך את התחרות לשווה.

אני שואל את האוצר, אם אנחנו מצביעים הצבעה אחת על הכל, האם אדוני יביא את הזיתים בנפרד עוד פעם?

לפני השאלה שלך, אני מציע את ההצעה הבאה. יש דבר שנקרא בעגה המקצועית, abuse of process, כלומר שימוש לרעה בתהליך. אני רואה בהעמדת שני הנושאים יחד שימוש לרעה בתהליך. הדבר לא מתקבל על דעתי. אם האוצר יאמר שהעניין הוא טכני - - -

הוא אמר את זה.

הוא אמר שזה טכני, אבל הוא יכול לבקש להצביע על זה כמקשה אחת. אם כך – אני מציע להוריד את זה מסדר היום.

אני הבנתי שהוא אמר שזה טכני. הוא רוצה שנצביע יחד, אבל אין מבחינתו מניעה שנצביע בנפרד, ולו יש אפשרות למשוך.

אני שואל, האם הוא ימשוך אם נצביע בנפרד?

זה לא השיקול.

אני חושב שאנחנו צריכים להקפיד על כבוד האוצר ועל כבודנו. הוא לא יכול להעמיד בפנינו תנאי שיחד עם לא תגנוב גם לא תנאף. אני מדבר עכשיו ברמה העקרונית, לא מדבר על הזיתים והטרקטורונים.

אני מסכים עם אדוני. הבאנו את זה ואמרנו שזה עניין טכני, ואני עומד מאחורי זה. יכולנו לעשות את זה בשני צווים נפרדים, זאת לא הבעיה. אנחנו יכולים לבקש או לעמוד על זה שההצבעה תהיה מאוחדת, אבל אין לזה שום קשר - - -

אתה לא יכול לעמוד על זה. אתה יכול לבקש.

בסדר, אני יכול לבקש. אני גם יכול למשוך אחד מהצווים. למה אני אומר את זה? נניח שאנחנו מסכימים על הזיתים – אין בעיה. אני לא עושה שום תנאי, אנחנו מפרידים ואתם תצביעו בעד או נגד, מה שאתם רוצים.

לא ברשותכם, זכותי, אני יכול למשוך את הצו של הטרקטורונים. מכיוון שאין פה רוב, אנסה לגייס קואליציה, זאת זכותי. אם אמשוך את הצו, יש פגרה בעוד שבוע וחצי, ברגע שהפגרה בתוקף, הצו לא צריך לבוא לאישור הוועדה אלא בתום 60 יום מיום הפרסום, לא כולל את מניין ימי הפגרה. זה אומר שאנחנו – כולנו יחד - מכניסים את השוק הזה לסד עד נובמבר.

מה אתה מרוויח מזה?

שר האוצר אישר לי, זכותי לעשות את מירב המאמצים כדי להעביר את זה.

אז תן לנו את הפריבילגיה להחליט על כל דבר בנפרד. למה לאכוף עלינו הר כגיגית?

אמרתי שאין בעיה, אבל זכותי למשוך את הצו של טרקטורוני המשא, לא של הזיתים. אציע הצעת פשרה.

על תקן של חיפוש פשרה, שאלתי מה החלוקה בין דיזל ובין לא דיזל. אני מניח שהשימוש החקלאי הוא ברובו בדיזל, ואם הפשרה היא שזה חל משנת 2007 רק על לא דיזל, האם זה פותר לך את העניין?

בחנו את הסוגיה, היבואן העלה את זה בפנינו. ההצעה לכאורה שובת לב, אבל הבעיה היא שאין פה כל כך הרבה יבואנים. היבואן השני, שלא מיוצג בחדר הזה, אין לו בכלל דיזל. כשבחנו את הסוגיה אמרנו שיכול להיות שזה פאן ייחודי לכלי עבודה מסוים. מכיוון שאני לא יודע אם זה יעמוד במבחן של אפליה משפטית, אני מוכן למסות דיזל במיסוי מופחת של 12% - בדיוק כמו חלקי חילוף לרכב – בהוראה לשנה, ובתום השנה אחזור לפה. אבל השאר מאושר.

אבל למה צריך למסות את ה-12%? לא צריך להיות greedy בעניין.

מה אתה מציע לוועדה?

קודם כל, אני מבקש לא להכניס את הצו בדחייה, כי גם פה יש אפליה. יש יבואנים שהכלים שלהם בישראל, יש יבואנים שהכלים שלהם בדרך.

לא, אני חושב של-1 בינואר 2007 אתה לא תתנגד.

טוב, 1.1.2007, והצעת הפשרה שלי היא כדלקמן: אנחנו עושים הוראת שעה לשנה, לכל 2007, בהוראת השעה הזו טרקטורון משא דיזל ימוסה ב-12% עד תום 2007. אני מתחייב לבוא לוועדה ולדווח אם היה שימוש לרעה או לא היה שימוש לרעה.

מי בעד הצעת הפשרה של בועז סופר?

בעד - 7

נגד – 2

אושר

תודה, הצעת הפשרה אושרה.

עכשיו נצביע על הזיתים בנפרד, למען הסדר הטוב.

מצביעים בנפרד כפי שאדוני ביקש.

הסכמתכם מחייבת אותי להביא צו חדש. אני אעשה זאת. זה אומר שלמעשה הצבעתם ברמה העקרונית, אבל אין לי צו. ההצעה שלי לא קיימת.

ממתי יתחיל מרוץ 60 הימים?

בשביל לעשות את התיקונים שביקשתם לעניין הרכבים צריך לפרסם צו חדש, כי זה צו שכבר מפורסם. צו חדש שהוא מפרסם צריך לחזור לוועדה עם התיקונים שהסכמתם עליהם. מה שעכשיו אתם מאשרים זה רק הזיתים, וזה מה שיונח במליאה, רק חלק הזיתים מתוך הצו, ואת זה אין בעיה לעשות.

אישרנו את הפשרה עקרונית. זאת ההצעה שמוסכמת על הוועדה. אנחנו אומרים לך להביא צו חדש בהתאם למה שדיברנו, ונאשר את זה מחדש בלי בעיה.

ברור שהוא לא יעשה את זה, אבל אני רוצה להבהיר, שאם מאיזושהי סיבה – אפילו תקלה טכנית - לא מתפרסם צו חדש, הצו הזה של הטרקטורונים, שלא אישרתם, יישאר בתוקף 60 ימים אחרי הפגרה.

תודה רבה. מי בעד הצו של הזיתים?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

אושר

תודה רבה, הצו אושר פה אחד.

נאמר שכל נושא המיסוי יחול מתחילת השנה.

מינואר 2007. תודה, הישיבה נעולה.