1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

12.7.2006


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 43

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006), שעה 08:30

ס ד ר ה י ו ם: הצעת חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה),



התשס"ו 2006

חברי הוועדה: משה שרוני – היו"ר



אריה אלדד



אברהם רביץ

עו"ד בתיה ארטמן – לשכה משפטית – ס. בכיר ליועץ המשפטי



משרד הרווחה



עו"ד יואב ארבל – לשכה משפטית משרד הרווחה



מלכיאל דהאן – ראש ענף פיקוח על שירות הלאומי משרד הרווחה



עו"ד שי סומך – מח' ייעוץ וחקיקה – משרד המשפטים



עו"ד דארין יעקב – ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים



סרן אלון כרמלי – קצין ייעוץ במחלקת ייעוץ וחקיקה משרד



הביטחון



הרב צבי במברגר – מנכ"ל עמינדב



עו"ד יונית שליין בן אור – מחלקה משפטית המרכז לפלורליזם



יהודי



רועי קרת – מוסד לביטוח לאומי

וילמה מאור

ג'ודי וסרמן

מעיין מכלוף -חבר המתרגמים בע"מ

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה בנושא הצעת חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים, תיקוני חקיקה, תשס"ו-2006. כן, חבר הכנסת רביץ.

אני רוצה לעשות שקיפות. היו הייתי, כשהייתי צעיר ויפה, הייתי סגן שר הרווחה, אז אני מאוד מודע לעניין הזה. אני לא אומר שאני חד צדדי, אני אף פעם לא חד צדדי, אבל יש לי עמדה, אז אני רוצה להצהיר את זה. יש סכנה שאני עוד אחזור לתפקיד.

בבקשה, אני מאחל לך בהצלחה.

אני חבר כנסת מן השורה.

עד היום, משנת 2001, עושים בנים שירות לאומי על פי חוק שהוא היה הוראת שעה, החוק מצורף, זה חוק שירות לאומי בהתנדבות, תכנית נסיונית לבנים, הוראת שעה. התוקף של החוק עומד להסתיים בספטמבר 2006. לכן היתה דחיפות לחוקק את החוק הזה, כשהממשלה, בדצמבר 2005, קיבלה החלטה שהתכנית הנסיונית תהפוך לתכנית של קבע. החוק הזה למעשה מהווה תיקוני חקיקה, שהם עושים התאמה בין בת לבן שמשרתים בשירות לאומי, בשינויים המחוייבים בנקודות מסויימות, ולמעשה נותנים את הזכות לאותם בנים שקיבלו פטור או לא נקראו לשירות, רק אלה שקיבלו פטור ולא נקראו לשירות, והם רוצים להתנדב כמתנדבים בשירות לאומי, נותן להם זכות לעשות שירות לאומי אם הם נמצאו מתאימים לעשות שירות לאומי.


התיקוני חקיקה שמונחים לפניך הם תיקוני חקיקה שאנחנו חשבנו שהם ראויים, כדי שבאמת התנאים, והם מתאימים לאוכלוסיה הזאת.

אני מבקשת פירוט בדיוק על איזה סוגי אוכלוסיה אתם מדברים כשאתם מדברים על בנים בשירות לאומי, אני מבינה שזה כולל שניים, אלה שלא נקראו לשירות צבאי ואלה שנקראו וקיבלו פטור.

לא אלה שקיבלו דחייה, רק אלה שקיבלו פטור או שלא נקראו לשירות לאומי.

אין שינוי באוכלוסייה שתהיה בהוראה לעומת האוכלוסייה שהיתה במקורי,

אין שום שינוי.

לעניין ההוראה שבסעיף 1 (4) (2) (ב), הוא קיבל אישור מאת השר, שר הרווחה או מי שהשר הסמיך. לעניין הבנות אני מבינה שאין הוראה כזאת, אין צורך בקבלת אישור מהשר. ומה בדיוק משמעות האישור הזה?

משמעות האישור, היות שמישהו שקיבל פטור או שלא נקרא לשירות צריך לברר באמת אם הוא מסוגל לעשות שירות לאומי, מה סיבת הפטור. ולכן צריך אישור של השר לגבי כל אחד. וזה ההבדל באמת בין בנים לבין בנות.

אלה שלא נקראים לשירות, איזה אוכלוסיות בכלל לא נקראים?

זה בדרך כלל בני מיעוטים. אבל אפשר לעשות שירות לאומי רק עד גיל עשרים ושתיים, כך שהרוב זה בני המיעוטים.

אפשר לעשות יותר מאוחר, רק ההוראות לעניין תשלום הגימלאות חלות עד גיל עשרים ושתיים.

לא, אבל היות שכל מה שנגזר לגבי שירות לאומי נגזר מההגדרה הזאת הפירוש שלנו שאפשר לעשות שירות לאומי רק עד גיל עשרים ושתיים. כרגע אנחנו מתוקצבים במאתיים חמישים תקנים ממשרד האוצר. יש אמנם כשלוש מאות חמישים מועמדים כרגע, אבל אנחנו מתוקצבים כמאתיים חמישים.

זה המספר לפי המצב רוח של משרד האוצר,

נכון, בדרך כלל. רציתי להגיד שגם לגבי בנות התקנים שאנחנו מתוקצבים אליהם, שאר משרדי הממשלה, הם לא בהכרח משקפים את המצב בשטח. כי יש מה שנקרא תקנים פרטיים לצערנו הרב. כי הממשלה לא ממנת את כל הבנות בשירות לאומי. לכן מה שיחול לגבי בנות יחול גם לגבי בנים.

אבל בת שרוצה לעשות שירות לאומי יכולה, היא לא נדחית בגלל שאין תקן,

הבנו שכמות האנשים היא בהתאם לתקציב של משרד האוצר ולשר הרווחה יש סמכות גם לדחות. מה דעת יועץ משרד המשפטים?

משרד המשפטים כמובן תומך בהצעת החוק כהצעת חוק ממשלתית. אנחנו שמחים עליה, היא מקדמת את השיוויון,

לא קראנו לזה שיוויון בגלל שהאוצר רוצה בזה בגלל התקציב, אז אל תדבר על שיוויון.

היא מקדמת את השיוויון הן מבחינת המגזר הערבי והן מבחינת אנשים עם מוגבלות בשני מובנים. המובן הראשון זה הנשיאה בנטל, בעצם יש כאן אפשרות למי שהצבא מוותר עליו בלבד אפשרות לשרת בשירות לאומי ואז זה בעצם מרחיב את האוכלוסיה שנושאת בנטל. ויש את ההיבט של האדם עצמו, אדם עצמו שלא מתגייס לצבא בגלל שהצבא ויתר עליו, כמו בן מיעוטים או אדם עם מוגבלות, יכול באמצעות התכנית הזאת לשרת בשירות לאומי ולתת את חלקו. ולכן זאת הצעה שאנחנו תומכים בה.

מה אומר משרד הבטחון על זה, יש לנו נציג כאן?

לא. סך הכל ההסדר הזה בא לקבוע בחקיקה הסדר שהיה קיים כבר קודם וכמובן על דעת משרד הבטחון וצה"ל בהקשר הזה.

בעצם אפשר להגיד, ביידיש אומרים כפית כשרה-סיר כשר, הכל בסדר גמור. אני רק רוצה לעודד את העניין הזה כי אני לא רואה בדבר הזה, אמנם זה לא מדבר על הסוגייה של תלמידי ישיבות, זו סוגייה נפרדת ושם זה עומד לקבל תשובה מקבילה הייתי אומר, שקוראים לו שירות אזרחי, לא לאומי, באבחנה מסויימת. אבל אני חושב שזה הוצג, מקדם לתפיסת העולם הזאת, שיכול בן גם כן לעשות שירות אזרחי או לאומי, איך שיקראו לזה, וזה דבר חשוב.


אני רק רוצה לומר שהדבר הוא כל כך אנושי החוק הזה, לגבי אנשים עם מוגבלויות, יש אנשים עם מוגבלויות אבל הם יכולים לתת שירות, שירות מאוד חיובי, אז הם יכולים לתת שירות לאומי ממדרגה עליונה, נגיד אדם שמוגבל בהליכתו, יכול לעשות את כל הפעולות האחרות ליד שולחן עבודה. לכן זה גם חוק אנושי ומשייך את האיש לחברה ונותן לו הרגשה של כבוד. חבל שזה מוגבל במאתיים וחמישים תקנים כאשר בתור מחכים שלוש מאות וחמישים. לכן אני הייתי מציע לכבוד היושב ראש שאכן אנחנו נאשר זאת, אבל גם כן נעשה פנייה למשרד האוצר, שיאשרו את המאה הנוספים.

אני מבקש להצטרף לחבר הכנסת רביץ בתמיכה בחוק המוצע, אבל לומר גם שלהבנתי זו באמת רק התחלת הדרך. אם אנחנו נקבל את העיקרון שצריך לשרת בצה"ל או לבצע שירות לאומי נצטרך להגדיל באופן משמעותי מאוד, בסדרי גודל, את התקנים ואת המקורות ולהתארגן ברמה הלאומית אחרת, משום שלדבר הזה יש חשיבות עצומה בחיבור חלקים שונים של האוכלוסיה בארץ, של מיעוטים, של דתיים ויהודים חילונים וגברים ונשים, לדבר הזה יש חשיבות עצומה. החברה הישראלית זקוקה לדבר הזה.

נפנה לממשלה ולמשרד האוצר לא להגביל את מספר התקנים,

לא, אם מדברים על שיוויוניות להקביל את זה באותו מספר של הגבלה לבנות. שם יש שש מאות.

או לצמצם את סמכות השר לאשר בנים בשירות לאומי.

השר יאשר מישהו שהוא באמת מתאים לעשות שירות,

שיבדוק את ההתאמה אבל לא את מספר המכסות.

הוא מוגבל בגלל האוצר, זה הכל.

אחרי שאתם מאשרים שאיש מתאים לשירות לאומי,

לא, זה לא איש מחפש. ברגע שאין לנו יותר תקנים, יש מה שנקרא תקנים פרטיים, יש מקומות שהם פונים ואומרים אנחנו מוכנים לממן את התקן כי זה כדאי להם. אם אין מי שמממן אז אין.

בוקר טוב לכולם, אנחנו מברכים את העניין של הסדרת השירות הלאומי לבנים, אנחנו חושבים שזה מאוד מקדם את השיוויון. אנחנו רק רוצים לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לבקש מהוועדה שבאמת תדרוש מהממשלה איזה שהוא דיווח ותפעיל איזה שהוא לחץ לגבי הנושא של הסדרת החקיקה הראשית.

כן, אני קראתי את זה.

אז אנחנו חוזרים מהבקשה להוראת השעה ואנחנו באמת מבקשים שהוועדה תצא באיזו שהיא קריאה לקציבת זמן, ואם אפשר לקבוע עוד ישיבה שבה יצטרכו לתת דין וחשבון לגבי הדיווח על החקיקה הראשית.

זה לא מקובל.

בג"צ אמר לנו לעשות, יש להניח שאנחנו נכבד את החלטת בג"צ.

בסדר. בג"צ זה מעל כולנו. לא כולם מקבלים את זה, אבל איך אומרים, זה מה שצריך להיות. יש מישהו שרוצה להגיד משהו בנושא הזה? נדמה לי שכולם מסכימים עם כולם. אז אנחנו נעביר את זה לקריאה שנייה ושלישית. ואנחנו נוסיף ונקרא לממשלה ולמשרד האוצר לא להגביל את התקנים. אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 09:00