כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות

18.7.2006


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 20

מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ב בתמוז התשס"ו (18 ביולי 2006), שעה 10:00

ס ד ר ה י ו ם: תנאי העסקת קייסים ורבנים יוצאי אתיופיה

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר



קולט אביטל



רוברט אילטוב



יוסף ביילין



צבי הנדל



יצחק זיו



מאיר פרוש



ראובן ריבלין

מאיר שפיגלר – מנכ"ל הרשות לשירותי הדת משרד ראש הממשלה



חיים הרודזיק – הממונה על המועצה הדתית ערד



הרב יוסף הדנה – רב ראשי ליהודי אתיופיה



אביגדור לויתן – מנהל המחלקה לקליטה וקהילה המשרד לקליטת



עליה



ז'נט רפאלי – יחידת שכר והסכמים



דבי גילד-חיו – מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח



עו"ד ניקול מאור – המרכז לפלורליזם יהודי



עו"ד גאשו אחיהון – טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי



ליוצאי אתיופיה



שלמה אליזרע – ראש המועצה הדתית אשדוד



רמי חן



אברהם נגוסה



גבי ורקן



אלי זרחי



הרב אברהם שי – מועצה דתית ערד



חיים ברודז'יק – ממונה על מועצה דתית בערד



קייס ראובן אדג'ואיצאו



הרב מיכאל מקונן מהרט



זמנה מלקם



קייס וובשט ילאו



קייס אליאס סמאי



הרב ראובן סהלו



קייס סמני פלקה



קייס אביהו עזריה



קייס גרמאו טמסה



קייס ברקו טגניה



שולמית סהלו



קייס אלי וונד



קייס אדיסו ביינסאי

דנה גורדון

מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ

אנחנו פותחים את הישיבה בנושא: תנאי העסקת של קייסים ורבנים יוצאי אתיופיה. אנחנו דיברנו בשתים עשרה ביוני, והחלטנו שהיו הרבה נתונים שאנחנו לא הבנו. בדברים כספיים ועוד כמה דברים שקשורים לנישואים. היום אנחנו צריכים להמשיך. אני צריך לדווח שהרב הראשי הזמין אותי אחרי שהוא קיבל מכתב, היה אצלנו דיון עמוק על מצב הרבנים מאתיופיה, מכל הכיוונים, מצב שלא נותנים להיכנס לכמה רשויות דתיות בארץ, מצב כספים, מצב שקשור לנישואים. אתם יודעים שרק רב אחד יכול לפתוח תיק.

קיבלתי בעל פה ועכשיו קיבלנו בכתב, שני מכתבים. זה מכתב לרב יוסף הדנה: מהוועדה לקליטה ועליה ברשות חבר הכנסת פרופ' מיכאל נודלמן, נאמר לי שישנם רבנים מבני העדה שלא מורשים להיכנס לרבנויות המקומיות שהם בתפקידים, וכן שיש רבנים שלא מקבלים שכרם. אבקש מכבודו שיתן לי רשימה כזאת, ואני, בלי נדר, אטפל בזה. אני אמרתי, אם לא נעים לך לכתוב דברים כאלה ולשלוח את זה לרב תן לי, אני אעשה את זה. אני דיברתי איתו כמעט ארבעים וחמש דקות על כל הדברים האלה. אתה קיבלת מכתב, אני קיבלתי מכתב, ואני מבקש שאנחנו לא נחזור לדברים כאלה. זה בושה וחרפה שיש רבנים מוסמכים מהעדה האתיופית ולא נותנים להם להיכנס למועצה דתית. אתה לוקח על עצמך לעשות רשימה ולשלוח לרב הראשי?

כן, גם אתמול הייתי אצלו.

ויש מכתב שני, אנחנו דיברנו על נישואים, הוא אומר אותו דבר שמסרו פה, שצריכים להיות ארבעה רבנים, והם צריכים לפתוח תיקים, ואחר כך כל רב יכול לפתוח תיק, אחר כך לפנות לארבעה רבנים כאלה והם מוסכמים לאשר וכל מיני דברים. שאלתי למה כל רב בארץ לא יכול, כי אני אולי קצת נאיבי, לא הבנתי למה כל רב לא יכול לעשות את זה. הוא הסביר לי שיש בעיות עם שפה, עם ניירות שצריכים בשפה אמהרית, וכל רב לא יכול לקרוא את זה, בגלל זה הוא צריך עזרה, ואתם מוסמכים לעשות את כל הדברים. יש מכתב, גם הוא שאל מה עם התקנים. כמה חסר תקנים רבנים. אני הבנתי בישיבה הקודמת שחסר תקנים, חמישים וחמש,

היו סך הכל עם הרבנים והקייסים ששים ושמונה. בפועל בהתחלה היו שבעים ואחד.

היו תקנים, לא היו רבנים.

בהחלטת הממשלה מ-1993 היו בעצם שבעים ואחד תקנים לטובת קייסים במועצות הדתיות.

היו שבעה שנפטרו.

מה המצב עכשיו?

עכשיו יש חמישים וחמישה אם אני לא טועה ועוד שנים עשר רבנים ועוד ארבעה חצאי מסרות. זאת אומרת שתי משרות מלאות. מעבר לקייסים, שהם חמישים וחמישה או חמישים ושישה במספר יש עוד שנים עשר רבנים ועוד ארבעה רבנים שכל אחד בחצי משרה. זאת אומרת אלה שתי משרות מלאות. סך הכל ארבע עשרה משרות מלאות.

אני צריך להגיד שאני לא מומחה בדברים כאלה ואני לא חושב שזה נושא של ועדת עלייה וקליטה, אבל אם יש צורך לפנות לממשלה, שיתנו מה שחסר, אני מוכן לעשות את זה, אנחנו נקבל החלטה.

אמרתי לוועדה בפעם הקודמת, אני חוזר על זה גם כעת, שהרעיון הוא לא ליצור את הדיפרנציאל הזה בין הרבנים בני הקהילה האתיופית והקייסים והרבנים הרגילים המשרתים באמצעות המועצות הדתיות אלא להפוך אותם למסגרת אחת, למיקשה אחת, ובתכניות ההבראה, בעקרונות של תכניות ההבראה למועצות המקומיות ישנו סעיף מיוחד, הקראתי אותו גם בפני חברי הוועדה בפעם הקודמת, שמדבר על כך שהרבנים העתידיים, שאמורים לשרת את בני הקהילה האתיופית ובני הקהילות האחרות במדינת ישראל, ייבחרו כמו רבני שכונה לכל דבר ועניין במסגרת מכרזים במועצות הדתיות. זה אומר שלא יהיה הבדל בין רב שאושר על ידי הרבנות הראשית, אם הוא רב מהעדה האתיופית או רב אחר כלשהו מקרב שאר העדות הנמצאות כאן בארץ, והוא יעמוד למכרז בדיוק כמו כל רב אחר, הוא ייבחר לשרת את הצרכים של המועצה הדתית בהיבט הרבני בדיוק כמו כל אחד אחר. במכרז פומבי. הוא יתן את זה לכולם, כיוון שהוא מאושר כרב לכל דבר ועניין. לאו דווקא לבני הקהילה האתיופית. הוא רב לכל דבר ועניין.

מה שראינו שזה "יורה - יורה ידין – ידין" לבני העדה האתיופית.

אבל הרבנים הנוכחיים, למיטב ידיעתי, יאמר את זה גם הרב הדנה, אני חושב שהם מאושרים כרבנים לכל דבר ועניין.

ישב כאן נציג הרבנות ועירער על האוניברסליות של התעודה. והוא בעצם אמר התעודה הזאת היא מאה אחוז, ניתנה על ידי רבנים, המלצה של גדולי הרבנים, אבל לבני העדה. וזה כל העניין, כך אני מבין את הבעיה.


אנחנו מדברים על אלה שיהיו כשירים לכהן כרבנים לכל דבר ועניין. זו הכוונה שלנו. ישנם רבנים שבאמת קיבלו תעודה שמסמיכה אותם לטפל בעיקר בצרכים של בני הקהילה האתיופית. וישנם רבנים מקרב בני הקהילה האתיופית שאושרו כרבנים לכל דבר ועניין שאושרו כרבנים בדיוק כמו כל רב אחר שמשרת את כלל הקהילה שנמצאת בארץ, במסגרת המועצות הדתיות. אנחנו לא רוצים ליצור דיפרנציאל, אנחנו לא רוצים להשאיר את המצב שישנם רבנים מסוג אחד, שרשאים אולי ללכת ולתת מענה לקהילה מסויימת, לבין רבנים אחרים שרשאים לתת מענה לכל בני הקהילות האחרות. כל הרעיון הוא ליצור את האינטגרציה ולדאוג לכך שרב בני הקהילה האתיופית שעבר את המבחנים הרלוונטיים מטעם הרבנות הראשית והוסמך לכך יהיה רב שמבחינתנו הוא רב זהה לחלוטין לכל רב אחר.

אבל זאת בדיוק הבעיה העיקרית, כי אנחנו כוועדה הרי לא יכולים לכפות על הרבנות את ההתנהלות שלה. וכאן מה שאני הרגשתי, אני חושב שגם פרופסור נודלמן, זה שיש כאן איזה שהוא כפל לשון. מדברים על זה בהערכה גדולה, איך הם גמרו את הישיבה ולמדו כמו כולם והגיעו כמו כולם, אבל בסוף הם אומרים אבל הם לא, זאת אומרת מה שאתה אמרת שלפחות חלק מהם הוכשרו כדי לשרת את כלל עם ישראל, אני לא ראיתי אינדיקטור לזה בשיחות שהיו לי וגם לא בישיבה הקודמת. אני חושש, או לפחות מהרבנים שנמצאים כאן, אני לא מדבר על הקייסים כרגע, על הרבנים שנמצאים כאן, שמגבילים אותם רק לעדה עצמה. אם אני אבוא להתחתן או משהו כזה אז יגידו לי לא, אתה לא. או עם איזו שהיא בעיה אחרת יגידו אני לא יכול לשרת אותך, אני משרת רק את יוצאי אתיופיה.

לטובת העניין, גם לטובת המכתב הזה התנהלו לא מעט דיונים ופגישות, אחת מהן, כפי שציין כאן יושב ראש הוועדה, היתה בינו לבין הרב הראשי לישראל הרב שלמה עמר, והמכתב הזה באמת לא מציין כאן, בהיבט של פתיחת תיקי נישואין, פתיחת תיקי נישואין רק לבני הקהילה האתיופית. אני גם שוחחתי איתו היום בבוקר וגם אתמול, הרעיון הוא שהם יתנו שירות לכל דבר ועניין. נכון, וכאן אני פותח סוגריים, לא הצלחנו עדיין, זה תהליך, ואתה מכיר את המערכת יותר טוב ממני, זה תהליך שאנחנו עושים לא מעט לגרום להבשלתו ולהתממשותו, ייקח טיפה זמן עד שהמועצות הדתיות גם כן, לא כולן אבל חלק מהן, יבינו שהרבנים מקרב הקהילה האתיופית הם חלק בלתי נפרד מהצוות שמספק שירותי דת באמצעות המועצה הדתית. על כל המשתמע והנובע מכך. עדיין זה לא הושרש פנימה. זה נמצא בתהליך שאנחנו מטפלים בו ולא מזניחים אותו לרגע. ולכן אני אומר שיתכן וישנן מועצות דתיות, שבהן לא כל כך מתייחסים לרבני הקהילה האתיופית כמו שהיה ראוי שיתייחסו אליהם מלכתחילה. אני הוצאתי מכתבים בנושא הזה, אבל יש הבדל בין זה שאתה כותב לבין זה שיש לך גם צוות שמפקח ומבקר בצורה מאסיבית את המועצות הדתיות ומוודא שהדברים מתממשים הלכה למעשה. אנחנו מודעים לזה, ויש לנו גם מגבלות שלנו. אבל הרעיון הוא שהרבנים האלה יעמדו למכרז בדיוק כמו כל מועמד אחר שמעוניין להציע את שירותיו כרב למען הקהילה שנמצאת באותו תחום שיפוט של המועצה הדתית.

אני פוחד שאנחנו הולכים קצת לכיוון אחר. אני צריך להגיד שאני גם כמו חבר הכנסת ביילין, אם אני לוקח את כל המצב, של הרבנים מאתיופיה, אני לא חושב שזה עכשיו הזמן למכרזים. הם לא עברו מכרז, אפילו לא נותנים להם להיכנס למועצות דתיות. פה צריך להיות פיקוח, צריך להיות שקיפות. אם זה יהיה אולי זה יעזור.

אז אני רוצה ברשותך לומר משהו בסוגיה הזאת של החלטת הממשלה מ-1993. החלטת הממשלה בעצם דיברה על אנשים, בני הקהילה האתיופית, במקרה הזה קייסים, שאמורים לתת מענה לצרכי הקהילה, שהיתה בשלבים כאלה או אחרים של הקליטה שלה בארץ. והיו לה כל מיני צרכים מיוחדים, שהם היו אופייניים לאותה קהילה.

בלי יומרה אוניברסלית.

נכון. אלא מה, לא נאמר שם דבר וחצי דבר מה קורה למשל אם קייס, שכולם יחיו ויהיו בריאים עד מאה ועשרים, הולך לעולמו. ובפועל כל הרבנים בני הקהילה האתיופית, או אני אסייג את דבריי, רוב הרבנים שנכנסו לתוך המערכת בשלהי שנות התשעים, בתחילת שנות האלפיים, הם בעצם לא מובנים בתוך החלטת הממשלה. אלא זו תולדה של התנהלות מסויימת שהיתה במסגרת משרד הדתות לשעבר, שבצורה זו או אחרת ניסתה להתמודד עם הסוגייה שישנם אנשים שפרשו מן המערכת עם נסיבות של שיבה טובה ונסיבות אחרות, ואחרים שלא נכנסו תחתם למערכת. ואני אומר לכבוד חבר הכנסת שיש לנו בעיה אמיתית עם זה, גם כעת, שאנחנו מנסים להתמודד איתה, עם הממונה על השכר ועם היחידות המשפטיות הרלוונטיות, משום העובדה שזו לא נקודה טריוויאלית שבעצם כשקייס עוזב, ולא משנה כרגע מה הסיבה, מתמנה מישהו אחר תחתיו, ודאי וודאי לא בנו, למשל. ואני אומר שברוב המקרים, או בחלק נכבד או לא מבוטל מהמקרים זה בדיוק מה שהיה.

עכשיו מה קרה, אנחנו המשכנו, קרי משרד הדתות לשעבר ונכון להיום אנחנו, להעביר כספים על בסיס המשכיות. זאת אומרת שאם קייס עזב ונכנס תחתיו מישהו אחר אנחנו המשכנו להעביר את הכספים על בסיס החלטת הממשלה מ-1993. אני מסייג את דבריי ואני אומר יש עם זה כנראה איזו שהיא בעיה שאנחנו כרגע שוקדים על מענה לה, גם בהיבטים הישירים וגם בהיבטים המשפטיים העקיפים. יש כאן את הרב הדנה, הוא ודאי בקיא יותר ממני, אבל אנחנו לא קלטנו, למיטב ידיעתי, קייסים חדשים לתוך המסגרת של החלטת הממשלה מ-1993. כן קלטנו רבנים.

אני פשוט מנסה להבין שני דברים. דבר ראשון, שיש אנשים מבני העדה האתיופית שלמדו בארץ, קיבלו את ההסמכה בארץ, לאיזה מסגרת אתם מכניסים אותם, האם הם במסגרת של החלטת הממשלה מ-1993 או האם הם במסגרת אחרת. זה קודם כל. שנית, כל אותם אנשים שלמדו בארץ וקיבלו הסמכה בארץ, מבני העדה שהם צעירים יותר, התחנכו בארץ, האם הם רשאים לשרת גם את הקהילה הכללית או רק את הקהילה האתיופית. ושאלה שלישית, מה אתם מתכוונים לעשות כדי להוות מסגרת מסודרת, מאורגנת, מהיום והלאה, כדי שנדע באיזה פרמטרים מכהנים כולם. כי אתה בעצמך אמרת שיש איזו שהיא בעיה, משום שכאשר היתה החלטת הממשלה ב-93' לא נלקח בחשבון שחלילה אנשים ימותו או יפרשו וייכנסו אחרים תחתם. האם יש כוונה לגבי הקייסים להמשיך להחזיר מסגרת נפרדת, או האם הכוונה היא לאחד את המסגרות, להשוות את מעמדן לאלה של הרבנים, בלי צורך להמשיך בבירוקרטיה מיותרת. אלה שלושת השאלות שלי.

אני אלך מהסוף להתחלה ברשותך. לגבי הנושא של לעתיד לבוא, אנחנו יוצרים, אנחנו מתייחסים באופן שונה לקייסים שמונו על בסיס החלטת הממשלה מ-1993 ולרבנים שהוכשרו על ידי הרבנות הראשית בישראל לכהן כרבנים לכל דבר ועניין. בהיבט של הקטגוריה השנייה, קרי הרבנים שאושרו במסגרת הרבנות הראשית לישראל אנחנו מכוונים לכיוון ברור וחד משמעי. הם יהיו רבנים לכל דבר ועניין, לא יהיה שום הבדל בינם לבין רב אחר שמכהן במסגרת המועצה הדתית כרב שכונה ומספק שירותים מטעמם. זה אחד.


שתיים, אמרתי בוועדה הקודמת, לכבודך אני חוזר על זה גם כעת, שגם במסגרת העקרונות שאושרו בתכניות ההבראה למועצות הדתיות, כשאנחנו נמצאים בהליך של מימוש תכניות ההבראה בחלק מהמועצות הדתיות, הרבנים בני הקהילה האתיופית יתמודדו לשרת במסגרת המועצות הדתיות בדיוק כמו כל מועמד אחר שמעוניין לתת שירותי רבנות מטעם המועצה הדתית. מבחינתנו לא יהיה שום הבדל בינם ובין רבנים אחרים שאושרו על ידי הרבנות הראשית בישראל, כמובן כאשר מדובר בהכשרה מלאה שמאפשרת להם לכהן כרב שכונה מבחינת ההוראות והנהלים וכל הדברים הרלוונטים, שבדרך כלל מי שבוחן אותם ומוודא את דבר קיומם זו הרבנות הראשית לישראל.


לגבי השאלה השנייה והראשונה גם יחד, אזי אני לא הייתי אז בישיבת הממשלה, אני לא יודע בדיוק למה התכוונו אלה שקבעו אותה, לא יודע אם יצאו מתוך נקודת הנחה, ולכן אני לא יודע מה היתה כוונת המחוקק, אני מניח שכל בר דעת מבין שאנשים בסופו של דבר נפרדים מהעולם הזה, והלוואי וכולם ייפרדו בגיל מאה ועשרים. לא ניתנה שם יותר מידי תשומת לב לכל ההיבטים הפרטניים האלה, של מה אמור להיות אחרי. לכן היו לא מעט ישיבות, עוד בתקופת משרד הדתות לשעבר, שדנו בסוגיות האלה. אחת מהישיבות, למיטב זכרוני גם, נגעה לסוגיה אחת שעומדת על הפרק. קייס למשל שמונה לתפקידו אחרי גיל שישים וחמש או אחרי גיל שבעים או אחרי שבעים וחמש, האם הוא זכאי לפנסיה תקציבית או פנסיה צוברת. זו שאלה אמיתית שעומדת על הפרק. הרי אנשים בדרך כלל מסיימים את עבודתם בגיל ששים וחמש, נכון להיום ששים ושש, אוטוטו ששים ושבע, מה קורה אם אדם מונה לתפקיד שלו בגיל שמונים, בגיל שבעים וחמש, אף אחד לא נתן את הדעת הזה. על הקייסים, אני מדבר על הקייסים כרגע. אני מנסה להראות, ברשותכם, שהיו לא מעט דברים שאנחנו מתמודדים אתם ביתר שאת כעת שלא כל כך נתנו את הדעת עליהם בעבר.


לגבי הרבנים, אני אמרתי בצורה מפורשת, ואנחנו כבר עשינו עבודה, אני גם הבאתי לחברי הוועדה טבלאות מעודכנות, כפי שהבטחתי בפעם הקודמת, ואגב השכר החודש שולם על בסיס הטבלאות המעודכנות, אני מקווה בפעם הראשונה, שיהיה לה המשך, לאורך כל הזמן. כאשר אנחנו על בסיס הטבלה הזאת נחזור אחורה, גם את זה אמרתי בזמנו, אנחנו נתקן את כל הטעון תיקון, אני מקווה שלא יהיו לנו בעיות עם אגף התקציבים, מבחינתנו מ-1993 ועד היום. זה מה שאנחנו רוצים לעשות.


גם לגבי אחזקת רכב, שתדעו, גם בזה אנחנו פעלנו, לא קיבלנו עדיין מאז הוועדה תשובות מכל הקייסים והרבנים שפנינו אליהם, בעיקר הרבנים. אבל מאלה שקיבלנו תשובות לגבי זכאותם לאחזקת רכב זה כבר נכנס לתוך טבלת השכר שניתנה בחודש הזה. גם את זה בעקרון עשינו. אנחנו פועלים לתקן כל מה שנדרש ולהביא את המערכת לידי מצב של פעילות מתוקנת וסדירה, לגבי כל מה שקשור לאלה שמכהנים היום כקייסים וכרבנים בקרב הקהילה האתיופית.

אתה ענית עכשיו על כל הדברים?

לא, לגבי הסוגייה של המשטרה אני רוצה להגיד משהו אחר כך.

חברי הכנסת שמעו איזה החלטה היתה, הוועדה קראה למנהל רשות לשירות הדת במשרד ראש הממשלה למצות את החקירה המקיפה ולתקן את מה שנגרם בגין אי תשלום שכר ראוי לקייסים, לרבנים ולשרים. כמו כן לדווח לוועדה בתוך חודש על ממצאי הבדיקה והדרכים לתיקון אי הסדרים החמורים. במידה שהוועדה לא תסתפק בתוצאות הבדיקה בעוד חודש היא תעביר את הנושא לחקירה משטרתית. אני רוצה דיווח.

יש דבר שנשכח. בעצם אנחנו לא באנו בשביל הקישוט אלא בשביל בעצם להביע את בעיותינו. אנחנו היינו פה, אנחנו בעצם נמצאים בתהליך, מזה שנתיים, אני שמח שד"ר יוסי ביילין הוא גם כיבד אותנו ביום שהיינו בהפגנה, וגם זכר שיש קייסים חדשים, למרות שאנחנו מנהלים משא ומתן ומאבק מול עו"ד שפיגלר על העניין שיש מחסור בקייסים, אז אנחנו בעצם מנהלים את המאבק הזה כבר למעלה משנתיים, כשיש מתוך שבעים ואחד שנקלטו, כתבנו לפני שנתיים למר אריה קטן, שגם היה בפגישה, ומתוך שבעים ואחד הגיעו היום לחמישים. יש כשנים עשר קייסים שהם מנהלים את התהליך בפועל. לא תלמידים, אני לא מדבר על תלמידים כרגע שיש מספר כאלה. נותנים את השרות הזה ולא מקבלים שכר, אולי חדשים בגלל שהם לא מקבלים אבל חמש שנים הם מכהנים ללא שכר. למעלה מחמש שנים. ולכן זה לא נתנו דעת ולא התייחסו. אני מצטער להגיד לכם שבעצם אני לא יודע בעצם למה מחליטים ולמה מתנגדים ולמה בעצם רוצים ככה להשמיד את הדור של הקייסים, שהוא היום האור של העדה, שהיא במשבר. ואני אומר לכם, זה לא תפקיד, אנחנו בעצם לא מחפשים איזה שהוא שכר או מקור פרנסה, זה לא העניין. אני, כמי שבעצם בוגר אוניברסיטה, יש לי תואר, אני יכול למצוא עבודה ולעבוד, לפרנס את המשפחה שלי. אלא מה, אני יודע שיש לי את היכולת לתת לעדה כמו שכתוב כל המציל נפש אחת מציל עולם ומלואו, אני יכול להציל נפשות. בגלל המשבר. כי אני בא מתוך עמי. אני בעצם בא מתוך העדה הזו, ואני יודע בעצם מה המצב של העדה. ולכן לא מדלגים ולא בעצם מתייחסים ולא נותנים אפילו שמאוד התפלאתי לשמוע שיש קייסים חדשים, נכון שהם לא חדשים, כי הם למעלה מחמש שש שנים עד עשר שנים, שהם עובדים ללא שכר. זה נכון מבחינתם. אז אני מבקש, אם הוועדה צריכה להתייחס, אנחנו דחינו את ההפגנה הגדולה שאמורה להיות, דחינו בגלל המצב שהיום המדינה, אנחנו כאזרחיה, גם החיילים שלנו וכולנו בעצם בחזית, דחינו את זה לעת הזה. אנחנו מבקשים להתייחס גם לנושא הזה.

קודם כל מה שדובר לפני כן זה ארבעה רשמי נישואין, אני אראה פה לוועדה, יש פה שלושה חוזרי מנכ"ל מקורי, ששלוש שנים אחד אחרי השני התמנו הרבנים האתיופיים כרשמי נישואין, ומישהו משום מה פשוט מתעלמים מזה. זה לא הנושא שאני רוצה, רק שתראו מה המגמה פה. יכול להיות שיהיו לנו עוד שמונים רשמי נישואין, אבל זה לא יעזור כלום. בואו נקרא לילד בשמו, יש פה בעיה. בעיה במועצות דתיות, כמו אשדוד. טוב שיש משטר בישראל, כשמדברים על משטרה כולם ממושמעים. אז יגיעו לוועדת חקירה שצריכה לקום, כולם באו היום פה. אני רואה פה אנשים שונאי ישראל, שונאים את הקהילה הזאת,

אני מוחה על כך, זה פשוט לא נכון. אני חושב שזה לא בסדר, ואני גם אלך ואתן לך את הנתונים אודות מה שקורה באשדוד. לא מקובל עלי. יש גבול לכל דבר.

יקירי, אני רוצה להסביר לך, אתה ישראל, ואני ישראל, והוא ישראל. במקום לומר שהם שונאי ישראל אתה תאמר הם שונאים את העדה הנכבדה והחשובה בגלל שהם גזענים, אל תגיד שונאי ישראל,

חוזר בי שזה העדה. בסדר, אין בעיה. חוזר בי, אני אגיד לא אוהבים את העדה. אם זה המצב אתם אומרים תמשיכו ככה להיות אני יושב עכשיו, לא אדבר יותר, אם אתם אומרים שזה המצב ויימשך ככה, אל תטפל בבעיות, תנו להם לאנשים, כמו עכשיו יביאו לכם תביעה, אין בעיה.


מה שאני מתכוון להגיד, שמונים רושמי נישואין זה לא יעזור כלום. יש פה בעיה, מגמתיות, של הקהילה הזאת, שמתנכלים, משום מה, של הממסד הדתי. חסידי גור, חב"ד, וכל האנשים הדתיים מתנכלים לעדה הזאת. זה לא חדש. למה, הם רוצים להוציא אותנו מכלל ישראל. אין בעיה. אז אל תמרח את זה, מר שפיגלר, אתה יודע לעשות עבודה טוב מאוד. כשאתה יודע את הסיפור שהיה בפתח תקווה, אתה יודע מה עשית. אז אתה יודע לעשות טוב. אז אל תיתן לאנשים, יש לי מה להגיד, הקהילה יש לה מה להגיד, לא מתרגש מהתביעות שכרגע מציג הממונה שלך. אבל זה לא יכול להיות שאתם קודם כל מבקשים מהוועדה פה, אני מבקש בשם הרבנים להסיר את החסינות על חשבון הקהל, על חשבון המועצה הדתית, על חשבון משלמי המסים המקומיים הם מתכסים בעורכי הדין שלהם ואנחנו לא יכולים לתבוע אותם. והכסף של הציבור זה נבלע. מבקשים מכם קודם כל שהם ישלמו מזה מהכיס שלהם. אנחנו נעשה את התביעה באופן אישי, כל אחד מה שמגיע לו. מבקשים פה, באמת, אל תענו לנו בדברים אחרים, תוציאו את החסינות, יש על מה לתבוע, אבל זה לא יכול להיות שישולם על חשבון משלם המיסים הציבורי. אם תהיו שותפים, אנחנו בשבוע הבא נתחיל את התביעות האלה, אם יהיה חסינות ויהיו עורכי דין אני חושב שאנחנו נקדם את המהלך בכיוון אחר לגמרי. ולכן כל הרישום של הרישומי נישואין לא שווה. כבוד היושב ראש, לא שווה. זה לא יעזור לקהילה, יש פה בעיה שיש פה מעשים שלא מקבלים את הקהילה, זה לא משנה כמה ישלמו.


במדינה הזאת יש כללים, יש ערכים יהודיים. אבל זה לא יכול להיות שאנשים פרטיים לוקחים את היוזמה שלהם,

אם אתה יודע מקרים כאלה, זה לא משטרה, אתם יכולים ללכת למשטרה אם יש לכם דברים כאלה. לדבר פה זה בסדר, אבל יש משטרה, אפשר לפתוח תיק, אם יש אצלכם בדיוק מה שאתה אומר. למה אתה פה אומר את זה, אתה יכול ללכת למשטרה.

הלכנו עד לבית משפט.

לא לבית משפט, למשטרה צריך ללכת.

כשאתה אומר שמי שהסמיך אותך לרושם נישואין ולא מקבלים את זה, מי הסמיך?

הרבנות הראשית ומשרד הדתות.

אתה אומר שהרבנות הראשית הסמיכה ובמימסד הדתי,

זה המחיר, חברים, אמר פה אחד מראשי המועצות לא צריך ביטוח, אמר לו אתה למדת תשעה חודשים, מה אתה בא אלי לפה. הנה, אני שוב פעם מראה לכם, יושב פה האיש, אמר לו אתה מה אתה רוצה ממני.

אני מסכם ואומר, לגבי קודם כל הקייסים החדשים גם כן, במשך עשרות שנים מימנה המדינה ממילא שבעים ואחד, כאשר בפועל היו פחות, הרבה פחות כמו שמאיר אומר. הכסף נעלם. כל הכסף שנעלם, עשרות מליונים, זה יכול, תאמינו לי, רק להגיד את האמת פה על השולחן, אנחנו שונים מהקהילות האחרות? הוציאו אותנו מכלל ישראל. אנחנו נהיה עדה נפרדת לגמרי בבירה אחרת, ואנחנו, תאמינו לי, אין מה לעשות,

כתוב ישראל שחטא ישראל הוא.

אבל כבודו יודע, מתחת לכסאות המועצות הדתיות, מה לעשות, אין מה לעשות, זה המצב. איש באמונתו יחיה. נחיה, מה נחליט אנחנו נראה אחר כך. אבל אל תמשכו אותנו. אני מבקש ממך, תגיד את הדברים ברורים.

אני רוצה לשאול את עו"ד שפיגלר שאלה אחת. אתה ביום עשרים וחמישי לדצמבר 2005 הוצאת הנחייה למועצות הדתיות ואמרת התייחסות לקייסים ורבני הקהילה האתיופית תהיה זהה, הדגשה שלך, לנהוג כמו כלפי רבני השכונות. 2. על פי החלטת הממשלה שכר רבני הקהילה הקייסים מקביל לזה של רבני השכונות. בהתאם לכך המועצות הדתיות מתוקצבות על ידי הרשויות הארציות לשירותי דת ולפיכך עליך להעביר את מלוא השכר המועבר אליה בעבור הרבנים, הקייסים לידיהם.


זאת אומרת שאתה מצאת איזה שהוא פגם, שעליו התרעת ובגינו הורית מייד לתקן את המצב. זאת אומרת שמה שאמר החבר שהרגע דיבר, הכעס שלו עולה עד השמיים, אבל אתם חכמים כולכם, דברי חכמים בנחת יושמעו. בשביל זה פה נמצא צבי הנדל, נמצא יוסי ביילין, נמצא יושב ראש הוועדה שקבע ישיבה מיוחדת לעניין.


עכשיו אני שואל אותך שאלה, אתה ראית שיש פגם, התרעת עליו, וגם הורית תוך הדגשה לנהוג. האם באמת כל הדברים האלה תוקנו?

קודם כל המכתב מדבר בעד עצמו, המכתב אגב הוא תולדה של מספר מפגשים שהיו עם רבני הקהילה האתיופית, עם הרב הדנה, חלק אם אני לא טועה אפילו היתה ישיבה גם עם נציגי הקייסים שלהם, והמכתב נבע משני דברים. האחד, לוודא באמת שהכסף שהמדינה מעבירה, קרי הרשות הארצית לשירותי דת, לטובת שכר וגמלאות של בני הקהילה האתיופית, יועבר בדיוק כמו שמצויין שם, במלואו, אם אני לא טועה אפילו שמתי קו מתחת, לטובת הגורמים שלשמם הוקצה הכסף, במקרה הזה הרבנים והקייסים. וזו היתה הנקודה החשובה בפני עצמה, היות והיו לא מעט טענות שבמסגרת המועצות מתייחסים אל הקייסים ואל הרבנים כאל נטע זר, קרי בעצם, היות וזו היתה לפחות התחושה לגבי מה שקורה בחלק, לא רוצה לבוא ולומר באופן גורף על כל המועצות הדתיות אבל בחלק מהמועצות הדתיות, יצא המכתב הזה. היו גם ישיבות שאני קיימתי עם ראשי המועצות הדתיות, לחילופין הממונים שלהם, אמרתי את הדברים האלה באותה צורה, גורפת וחד משמעית גם בעל פה, שהם צריכים לתת את כל הכלים, בדיוק כמו שנותנים לרבני שכונות לכל דבר ועניין, כדי שרבני הקהילה האתיופית והקייסים יוכלו לעשות עבודתם נאמנה.

אבל עברו שבעה חודשים ומה קורה עכשיו.

אני ציינתי בפני חברי הוועדה בתחילת הישיבה, כשלא נכחת, שלדאבון לבי פשוט מסיבות אובייקטיביות, את זה עדיין לא הצלחנו לממש הלכה למעשה מבחינת פיקוח ובקרה טובים וראויים ושוטפים בקרב המועצות הדתיות. ואני מציין את זה מכיוון שעובדתית זה המצב. אנחנו עושים ונמשיך לעשות, בודאי ובוודאי במסגרת תכניות ההבראה. אבל ללא שום קשר אליהם, גם ביום יום, כך שבכל מקום שמגיעה אלינו תלונה, ולראיה אמר את זה גם הרב שי לגבי פתח תקווה, הוא יודע שאני אישית טיפלתי שם בבעיה שלא רצו לפתוח תיק נישואין לבני העדה האתיופית, אם אני לא טועה על ידי הרב הראשי שם, וכפיתי עליו שהוא יפתח, נכון, והוא פתח. ואחר כך ביום חמישי גרמנו לכך שנישאו זוג בני הקהילה האתיופית שלא היתה להם אפשרות להינשא כי הם לא הוכרו כיהודים, זה פעם שנייה, נכון?

דווקא בגלל שאתה מסוגל להביא את הדוגמאות בעל פה אז אני רוצה שתבין שזה כנראה לא עובד. אם אתה זוכר את השניים שלושה מקרים, וזה לא שלושת אלפים מקרים, זה בעיה.

אולי יש לי זכרון טוב, ואתה יודע מה, חבר הכנסת הנדל, אתה יודע שיש לי זכרון טוב מאוד. לא לפנים ולפרצופים, אבל לארועים ולנתונים. זו עובדה. חוץ מזה יכול להיות אגב שאין הרבה בעיות. אבל לא זו הנקודה, כי אני לא רוצה להתריס. אני באמת ובתמים, וכך גם הונחתה כל המסגרת המקצועית שנמצאת בתוך הרשות הארצית לשירותי דת לטפל בכל סוגייה ועניין, ובהקשר הזה גם של בני הקהילה האתיופית, בדיוק כפי שאנחנו אמורים לטפל בכל דבר אחר שנמצא תחת קורת גגנו. חד וחלק. והם יודעים את זה מצויין.

ממתי אתה מעריך שתהיה לך תשובה, שהנה גמרנו לבדוק, ועכשיו זה מסודר, כמה זמן זה ייקח?

אנחנו רוצים שזה ייקח כמה שפחות אבל אתה רוצה נקודת זמן, אני מקווה שבתוך סדר גודל של חודשים בודדים, חודשיים שלושה, אנחנו נדאג שההוראה, ההנחיה הזאת תבוצע הלכה למעשה. כמובן שיכולים להיות ברשותך קלקולים, אבל אתה יודע שבסופו של דבר אם אתה לא עושה את המעשה גם לא יודעים שאתה מתכוון לעשות אותו. אני לא יודע כליות ולב, אבל אם מגיעות אלינו תלונות אנחנו מטפלים בהן.

השאלה שלי היא כוונה, אמנם לצפות פני עתיד זה דבר חשוב, ולתקן מעוות לגבי עתיד זה דבר חשוב, אבל נשאלה פה שאלה, חריפה ביותר בחומרתה. האם במשך עשר שנים, חמש עשרה שנה, עשרים שנה, קיבלו המועצות הדתיות כספים לייעוד הזה והן השתמשו בו לייעוד אחר, שזה דבר שהוא מבחינת האשמה חמורה ביותר שמצדיקה את המשך הטיפול שלך. יכול להיות שאתה לא במערכת שלך תחשוב שמערכת שלטונית אחרת צריכה לחקור את העניין הזה. אם אכן יושבים פה אנשים, אשר אתה בתור מדינה לימדת את תפקודם, והם לא קיבלו את הכסף והכסף הלך למקום אחר זה דבר שדורש מסקנות וחקירה מיידית.

חבר הכנסת ריבלין, אני בדיוק באתי לדבר על הסוגייה הזאת, ואני אעשה את זה כעת, אחרי ההערה שלך.

יש לי אמון מלא בך. רק שתוכיח לי שאני צודק.

תודה רבה. ביקשתי מכבוד יושב ראש הוועדה בטרם תחילת הישיבה לאפשר לי קצת להקהות מהעוקץ ומחומרת הדברים שגם אני הייתי שותף להם בוועדה הקודמת. וגם אני התרעמתי על דברים, שבסוף הובאו לידיעת הנוכחים כאן. מסתבר, עשינו בדיקות, עבדנו באמת ובתמים, כפי שאולי ראוי שמערכות מתוקנות יעבדו. ומצאנו הרבה מאוד הנחיות, שניתנו עוד משנים קודמות, על ידי גורמים שעסקו בנושא הזה במסגרת משרד הדתות לשעבר. אחד מהדברים שמצאנו, וכאן אני רוצה בכל זאת להדגיש את הסוגייה הזאת, שאכן הועברו כספים ממשרד הדתות לשעבר, והיום הרשות הארצית לשירותי דת לטובת מועצות דתיות, ואנחנו התפלאנו לראות שחלק נכבד מהכסף בפועל לא הגיע במסגרת התלוש של הקייסים והרבנים.

מסתבר שמועצות דתיות לא מעטות, עדיין לא עשינו בדיקה לגבי כולן, אבל אנחנו עושים את זה עכשיו, אחרי שיש לנו כבר את הנתונים ואת העובדות, שלא ידענו לפני כן. מצאנו פשוט מסמכים תומכים, שהמועצות הדתיות התייחסו אל הרבנים והקייסים כאל זכאים לפנסיה צוברת ולא פנסיה תקציבית. ומה שהם עשו הם הפרישו. ויש לנו נתונים של המועצות הדתיות שהם הפרישו, ויש לנו נתונים של המועצות הדתיות שהם הפרישו לטובת הקרנות ולטובת הפנסיה הצוברת כספים. מדובר על סדרי גודל שבין שלושים וארבעים אחוז מבחינת עלות מעביד מול עלות ברוטו. אנחנו, בהנחיית המשרד, ואומר לכם את זה אחד שהתרעם, ולא הלך ויצא חוצץ כנגד מה שאומרים בגלל שאומרים את זה כנגד המערכת. לא, אני חושב שצריך לתקן דברים אם מוצאים שהם לא תקינים בתוך מערכת, בודאי מערכת ציבורית.

אני לא יכול להגיד לכם את זה באופן גורף בכל המועצות הדתיות, כי עדיין לא עשינו את הבדיקות, אבל אנחנו נעשה את זה, ואנחנו נדרוש מכל המועצות הדתיות, לאור הנחייה אחרת שהתקבלה, אגב לאחרונה. אנחנו נדרוש מהמועצות הדתיות להחזיר לקופת המדינה את כל הכספים שהופרשו לטובת הפנסיה הצוברת, היות והתקבלה החלטה, עם הממונה על השכר, כי אם פנסיה תקציבית אז אנחנו נותנים את זה דרך קבע. אם המדינה קבעה שהם זכאים לפנסיה תקציבית אז נניח לצורך העניין אתה הקייס, ואני משלם לך משכורת, ועכשיו הפכת להיות נגיד לצורך העניין פנסיונר, אגב קייס בעקרון לא הופך להיות פנסיונר, מכיוון שקייס ,גם על פי הנחיה שהתקבלה בעניינו, זכאי לכהן כקייס עד מאה ועשרים. ולכן זו החלטה גם שהתקבלה לאחרונה, מיוזמתנו. לא באנו ואמרנו שהם יפרשו לפנסיה. אמרנו שהם מקבילים לרבני ערים, מכיון שהם מלווים את הקהילה שלהם, ללא כחל וסרק. ולכן הם זכאים לפנסיה תקציבית. אם נניח הוא רוצה מפאת מחלה או מפאת נסיבות אחרות לחלוטין לצאת לפנסיה אז אנחנו ממשיכים להעביר רק את החלק היחסי של הפנסיה. ולכן מה שהפרישו לא רלוונטי ואנחנו נשאב את זה חזרה אלינו.

המדינה נותנת לנו, לוקחים גם מאתנו. אנחנו רוצים לדעת, אתה תקבל בחזרה את כל הכספים שלקחו, את החלק שלהם אתה תחזיר?

בודאי.

אז קודם כל חלק מהכסף מגיע להם,

אגב, מגיע להם גם כסף, מעבר לכסף שניתן להם, נתתי כאן את הדוגמאות.

כי לא נתנו להם באותה רמה או באותה דרגה שהיו צריכים.

צריך להבין, בהקשר הזה, אנחנו בעצם עושים מעין עבודה ארכיאולוגית. תזכרו, משרד הדתות פורק בראשון לראשון 2004. חבר הכנסת יוסי ביילין יודע שהוא היה אמור להיות מפורק גם בזמן כהונתו, שנת 2000 או 2001 לפני כן. מעבר לכן אחר כך הוא הוטמע בתוך משרד ראש הממשלה. לאחרונה הוקמה רשות ארצית לשירותי דת. אנחנו פשוט עושים עבודה מתמשכת ודי מאומצת ללקט מסמכים, שגם בימים כתיקונם לא כל כך קל למצוא אותם, שלוש עשרה, שתים עשרה, עשר שנים לאחור. אנחנו מוצאים מסמכים, אנחנו לא מרפים, ואנחנו נדאג לכך שכל נתון שיהיה בידינו, ולעניין זה בעיקר תיקון הנדרש כך שהרבנים והקייסים יקבלו את מה שמגיע להם יבוצע הלכה למעשה. אני הדגשתי את הסוגייה של ההפרשות כי גם אני נזעקתי על בסיס מה שקרה לחברים שישבו כאן בוועדה, שמה חלילה וחס יש משהו מובנה בתוך המערכת שהמערכת קיבלה כסף במסגרת התיקצוב השוטף שלנו במנה מסויימת, ומשום מה הפרישה מנה הרבה יותר קטנה, שלמראית עין היו לא מעט תהיות אודות מה שנעשה בהפרש שבין מה שהתקבל לבין מה שנמסר. זה יתוקן, יש לנו עוד מסמכים, אני מאוד מקווה אגב שבתוך חודשיים, גג שלושה, המערכת תהיה מסודרת. אגב לא רק זה, החודש הזה כבר הועברו כספים פרטניים, לא מנות קבועות, פרטניים, יש לכם את הטבלאות כאן, לכל אחד ואחד מבני הקייסים או הרבנים האתיופים, על בסיס הנתונים שנמצאים בידינו. בעניין זה שלחנו לכולם חוזר לתת לנו נתונים אודות אפילו אחזקת רכב שלהם. מי ששלח לנו את הנתונים זה כבר נמצא בתוך הטבלאות האלה. ומי שעדיין לא שלח וישלח זה יתוקן וזה יהיה גם לאחור.


היות והנתונים הם לא בעל פה, הם מועלים כאן על הכתב, אז ברור לכם שאני עומד מאחוריהם ואני אשמח לענות על כל שאלה שתידרש בנושא הזה. ואם חלילה וחס גם לנו כבני אנוש היתה טעות אנחנו נתקן אותה. בשביל זה אנחנו עושים את העבודה כל הזמן, לא מרפים לרגע.


עוד שתי נקודות חשובות. אני חושב שהחלטת הממשלה, אני לא יכול לדבר בשמה, אבל מבחינה מספרית אני רוצה שחברי הוועדה ידעו כאן, מבחינת הרבנים המלווים את כל הקהילות בקרב עם ישראל יש בערך רב אחד, רב שכונה אחד בסדר גודל של כחמש עשרה אלף תושבים. מקרב בני הקהילה האתיופית יש בערך מאה וחמישה אלף תושבים במדינת ישראל, והממשלה אישרה שבעים ואחד רבנים, קייסים לצורך העניין, שילוו את הקהילה. מתמטיקה פשוטה מראה שהחלטת הממשלה היתה ברוחב לב בלתי רגיל כלפי הצרכים של הקהילה האתיופית, אני רק מציין נתונים, לכן גם נתנו פי אחד לחמש עשרה. אבל אני הראיתי בממשלה, אני גם לא יכול לזקוף לעצמי את אותה החלטה מבחינת כתר, ראש, אני רק מציין עובדות שכדאי שכולנו נדע אותן.


לגבי הנושא שהזכיר כבוד הקייס אני רוצה להגיד לכם עוד נתון, שאני מקווה שלא תופתעו. יש רבים מקרב הרבנים הרגילים, בני הקהילות שהם לא מהקהילה האתיופית במדינת ישראל, שמשרתים כרבנים בקהילות שלהם, להגיד לכם בשקט, גם חמש עשרה שנה, ולא מקבלים תקציב מהמדינה. אם זה בהתיישבות, אני חושב שחבר הכנסת הנדל אמור לדעת את זה, אם זה בקרב רבני שכונות, גם בירושלים. מדוע, מכיוון שזה שהם משרתים את הקהילה, אם הם לא הוכנסו לתוך המערכת מבחינת הסדר התקין אני לא יכול לתת להם כסף. רבותיי, כשתתקבל החלטת ממשלה, אני כאן לצורך העניין אומר גם מה לעשות, לא רק מה הבעיה, כשתתקבל החלטת ממשלה אני אהיה הראשון שאשמח שיקבעו שכנגד כל קייס שפורש ימונה קייס חדש. אגב יכול מאוד להיות שצריכים להרחיב אפילו את היריעה ולהכניס קייסים נוספים. רבותיי, אני בוודאי לא אתנגד לזה. לא בעבר ולא בעתיד. אבל בסופו של דבר זה לא בחזקתי. זה לא בסמכותי. סמכות ממשלת מדינת ישראל רבותיי, הוועדה כאן היא בכל זאת ברת סמכא בנושא הזה, שהיא תואיל ותעזור בסוגייה הזאת, גם אל מול ממשלת ישראל, מה שיקבעו אנחנו נעשה. ונעשה את זה טוב.

אני חושב שהתקנים, מה שאמרת בסוף, הם ידועים, הם בעייתיים, לכל רוחב החזית. בכל המגזרים, כשרב הולך לעולמו, לא באופן טבעי התקן הזה נשאר לאותה קהילה, לצערי הגדול. אני שמעתי פה שלושה נושאים. נושא אחד שאני אגיד אותו, שלושה נושאים אחרים אני רוצה להבין שבעצם לפי מה שאתה אומר זה נגמר.


סוגיה אחת זה גובה השכר, הפער שבין מה שאנחנו חשבנו שהם מקבלים לעומת מה שהם קיבלו. אתה בעצם אומר שיושלמו הפערים האלה. הכסף שמגיע להם יועבר להם, מה שמגיע לכם יחזור אליכם. זה פחות מעניין אותי. זה אמרתי נכון?

אבל כאן אני סייגתי ואמרתי רבותיי, יש את אגף התקציבים, שכולכם מכירים אותו גם כן, אנחנו נפעל כמיטב יכולתנו שיתנו לנו את זה משנת 93'. יכול להיות שגם לזה תידרש החלטת ממשלה, אבל אנחנו נביא את הנתונים עד שנת 93'.

אנחנו יושבים עכשיו עם הרשות לשירותי דת, אני מבקש ממך שאם אתה תרגיש, מאחר ואתה מכוח הוועדה הזאת עשית איזה עבודה רצינית, שכל אימת שאתה נתקל בבעיה תדווח לנו. זאת סוגייה אחת.


סוגייה שניה שאני לא יודע אם תלוייה בך או לא, אני שומע פה, ושמעתי כאן פעם שעברה, שמי שמוסמך לתת שירותים למשל לנישואים, ולא נותנים לו לממש את זה. עכשיו כשמתלוננים אצלך אז נתת כמה דוגמאות שזה טופל. אתה באמת לא יודע שיש יותר בעיות, או מה, כי לכאורה מקום שיש הסמכה, על ידי מי שמותר לו להסמיך, ואנחנו ראינו פה בפעם שעברה דוגמא מעשית שהיועץ המשפטי של משרד הדתות, של שירותי הדת, אמר שזה לא הסמכה, ועם כל הכבוד, ועם חוסר ההבנה,

זה היה של הרבנות הראשית.

הרבנות הראשית זו סוגייה אחרת. אבל אני מבין יש פה מכתב, ואני מבין שאת זה צריך לקדם. זאת אומרת הרב אומר או.קיי., אם יש בעיה, יכול להיות שעד עכשיו הוא התחמק, אני לא רוצה לתת ציונים, לדעתי הרב עמר הוא הפחות בעייתי בסוגייה, אמור להיות הפחות בעייתי בעניין הזה. לכן יש רשימה של כאלה שקיבלו הסמכה ולא קיבלו את החותמת של הרבנות הראשית, שיקבלו את החותמת. השאלה עכשיו אם יש עוד כאלה שקיבלו הסכמה, ואין בעיה של אישור ההסמכה בידי רבנות ראשית, ובכל זאת מתנכלים לסמכויות שלהם במקומות שבהם הם משרתים, בפתח תקוה, תל אביב, חיפה, ירושלים.

הם היו אצלי, גם הרב שי. הוצאתי מכתב לשני הרבנים הראשיים, כתולדה מאותה רשימה שנמצאת, וחזרה על עצמה במספר חוזרי מנכ"ל, והתשובה שקיבלתי בכתב מהרבנות הראשית, אז, זה היה לפני מספר חודשים, זה שהם לא רשאים לפתוח תיקי נישואין מבחינת הרבנות הראשית לישראל. המכתב הזה, שהונח לפני חברי הוועדה, בדיוק תיקן את מה שהיה אז. והמכתב הזה אומר בצורה מפורשת, זה גם נוסח איתי היום בבוקר, תראו את התאריך, גם אחרי דין ודברים ממושך שהיה מאז הוועדה הקודמת ועד היום, גם לפני כן, שכל הרבנים בני הקהילה האתיופית המשרתים את הציבור שלהם במסגרת המועצות הדתיות רשאים לפתוח תיקי נישואין. ומעבר לזה, גם אמרתי לוועדה בפעם הקודמת, וזה מופיע כאן לנגד עיניכם, מונו, על בסיס תאום עם הרב הדנה, ובאישור הרבנות הראשית לישראל, מעבר לרב הדנה ארבעה רבנים נוספים שהם יתנו מענה לאיזורים גיאוגרפיים שונים, מהצפון ועד לדרום, שיעשו את העבודה שעד היום נעשתה רק על ידי הרב הדנה, לגבי הנושא של הכרה ביהדותם של אנשים מקרב הקהילה האתיופית שרוצים להינשא במדינת ישראל. זאת אומרת ממצב שהיה אך ורק הרב הדנה עוסק במלאכה כעת יהיו חמישה, הרב הדנה ועוד ארבעה, כאשר זה כפוך לאישור מועצת הרבנות הראשית,

אבל סמכות לנישואין אתה אומר שיש לכל רב,

לא, פתיחת תיק נישואין זה דבר טכני. אבל הנושא של יהדות, לגבי אישור הנישואין וחתימה על תעודות נישואין עד היום הוסמך לטובת העניין, על ידי הרבנות הראשית לישראל, רק הרב הדנה. אנחנו פעלנו מכורח החובה שלנו, אמרתי זה הולך להיות, ויש עכשיו מכתב. אני לא אקדים את המאוחר. ואני אומר לכם, הנה נעשתה עבודה, וזה גם אושר, ואפילו כבוד יושב ראש הוועדה היה אצל הרב עמר בתקופה הזאת והוא יכול להעיד על כך. כך שאנחנו מקדמים ועושים. לצערי הרב דבר ששנים רבות לאחור אולי נעשה בצורה קצת אחרת, או לא נעשה.

קודם כל אני רוצה להביע הערכה למה שנעשה מאז הישיבה הקודמת. אני חושב שבהחלט דברים זזו, ואני מאוד שמח על זה. אני גם שומע כאן מהרבנים ומהקייסים שהיה כאן שינוי גם בשכר, גם דיברנו על שארים שלהם ודברים כאלה שזה מתחיל להסתדר.


לגבי היכולת של המערכת שאתה עומד בראשה מאיר, לגבי הרבנות, אני לא צריך להגיד לך כמה שאתה כמעט, או אנחנו כאן כמעט חסרי אונים. כי ההחלטה שלהם היא החלטה הלכתית. ואם הם יחליטו שאנשים מסויימים אינם רושמי נישואין אז שום לחץ בירוקרטי או פוליטי לא יכול להכריח אותם. יכול להשפיע, ואני מבין שהנושא הזה של הארבעה החדשים זה התחום האפור הזה, שבו הרבנות מרגישה שיש איזה שהוא לחץ, אולי מוצדק, על ידי המערכת הלא דתית, ואז הם אומרים אתם יודעים מה, ניתן לעוד ארבעה אנשים, וזה דבר מאוד חשוב.


השאלה לגבי הרבנים, נשארת שאלה פתוחה. לגבי הקייסים, אני יכול לעזור לך לגבי 93'. אני הייתי אז בוועדה שעסקה בכל הנושא של יהודי אתיופיה. והתחושה שלנו לגבי הקייסים היתה מטבע הדברים, וזו תופעה שהעדה הגיעה איתה מאתיופיה, בוודאי יהיו רבנים. ולא העלינו בדעתנו בכלל, אולי זו היתה הטעות שלנו, שיהיה צורך או תהיה דרישה לדור חדש של קייסים. יש כאן באמת בעיה, שהעדה בעצמה לא באה ואמרה אנחנו נרצה גם בעתיד קייסים. מי שהיה מטעם העדה משתתף בישיבות הוועדה דיבר רק על המצב הקיים, שזה דבר טבעי. ואז אמרנו זה המספר, ניתן להם.

בוועדה שלך, נגיד שאני שימשתי כקייס באתיופיה, וקיבלתי הסמכה להיות קייס בקהילה שלי. אני בא לארץ, יכול מישהו לומר לי שאני לא קייס?

לא, כל הקייסים נשארו קייסים.

אני אומר לך שיש קייסים בארץ, שמשמשים כקייסים בארץ, מבחינת תפקודם בתוך הקהילה, ולא מוכרים על ידי המדינה,

כי הם חדשים.

זה מה שאני רוצה להבין. אני יודע, ועדה למינוי דיינים, אני יודע, דיין זה מי שהוועדה מינתה אותו. אני קייס בקריית גת, תשמע יוסי, אני רוצה שאתה תעזור לי להבין,

אז אני אגיד לך, אם עלה קייס חדש הוא לא היה ברשימה אז.

הרשימה שקיבלנו כאשר הועלו ב-92',

כן, היה צילום מצב ב-93', ולא התווכחו עם אף אחד. אז עכשיו השאלה היא כזאת, מה היתה ההערכה אז, לא לפגוע בעדה, זה המספר, לא עשינו חשבון אם זה מה שהם צריכים, מי יודע בדיוק מה הצורך. אמרנו זה מספר הקייסים, שיהיו בריאים, כולם יקבלו שכר מהמדינה ונגמר העניין. והם קיבלו את זה כמובן בשמחה גדולה. עכשיו כשהסתבר שהיו נוספים, מה שקורה זה שאנחנו הערכנו שמה שיקרה שהדור הדתי, אנשים דתיים מתוך העדה, יהיו רבנים. לא הערכנו וגם הם לא אמרו לנו, שיהיה איזה בית ספר לקייסים. ברור היה שהם יהיו רבנים.


עכשיו בא דור חדש, אנשים צעירים, משכילים, שאומרים רגע, הקהילה זקוקה גם לקייסים. כמה, באיזה יחס, מה עושים עם זה. יש כאן שאלה, כאיש חילוני אין לי איזה תשובת בית ספר לזה. גם לאיש דתי, לצבי, אין תשובת בית ספר לזה. כי אנחנו יודעים על רבנים. השאלה אם אנחנו נכנסים לשאלה הזאת או לא. כי בינתיים יש תופעה של קייסים שמשרתים את הציבור שלהם, ומאיר אומר כן, יש גם רבנים שמשרתים את הציבור בשכר. מישהו צריך אבל לדון בזה, וזה דווקא הגורם החילוני, כי הגורם הדתי לא מתייחס לקייסים כאל רבנים. זה דבר אחד.


הדבר השני, וזה יכול להיות שזה שווה לדון כאן, אולי לדון בפורום ממשלתי על זה. כי אתה אמרת בצדק, אם הממשלה תחליט שהיא מאפשרת מאתיים קייסים אז אני אשמח מאוד. מי יחליט על זה. יכול להיות שזה שווה לקיים כאן דיון נפרד בנושא הקייסים, ולשמוע גם מה הצרכים האמיתיים של הקהילה.


לגבי הרבנים, פה אני לא יודע מה אנחנו עושים עם הרבנות מול הרבנים של העדה. כי אני חושב שהרבנות, בעדינות, לפעמים יותר בבוטות, נאבקת על כך שהרבנים של העדה ישרתו את העדה, נקודה. ושלא תהיה להם אפשרות לשרת גם, אני לא יודע מה קורה בנישואין בין בן העדה לבין מישהו שמחוץ לעדה, איך הרבנות מתייחסת לזה, האם היא נותנת לזה אישורים, זה מעניין לדעת, אבל היא לא נותנת להם מעבר לעדה עצמה. ואני לא יודע, אם אתה פונה למועצה דתית ואומר תתייחסו אליהם כאל רבנים מן השורה, האם יש לך את היכולת, את הסמכות, אולי הבירוקרטית כן אבל מעבר לזה, לחייב את יושב ראש המועצה הדתית שהוא בא מתוך העולם הרבני האורתודוכסי, לקבל את ההגדרה הלא אורתודוכסית לגבי הרבנים.

לגבי הרבנים שהוכשרו מבחינת הכשרה מלאה על ידי הרבנות הראשית לעניות דעתי הרב עמר רואה בהם רבנים לכל דבר ועניין ללא שום הבדל.

ובפועל יש מצב כזה, שהרב באשדוד הוא רב של איזור שיש בו גם כאלה וגם כאלה?

חבר הכנסת הנדל, אמרתי בפתיחה ואמרתי אחר כך בהמשך, עדיין מבחינת אכיפה או לוודא את ההטמעה המלאה של הרבנים בני העדה האתיופית, אמרתי אנחנו מטפלים בזה. לבוא ולהגיד לך שזה הוטמע, אני פשוט אגיד לך דבר לא נכון. אנחנו מטפלים בזה ואנחנו מודעים לזה. במקומות שאני מקבל אינפורמציה אני מטפל בזה מייד.

כמה אנשים יש היום שמשמשים בפועל כקייסים והם לא מוכרים כקייסים?

הרב הדנה אולי יודע. אני לא יכול לדעת. הוא אומר שנים עשר.

מי יכול לפתור את הבעיה הזאת, אם בכלל?

אני חושב שזו החלטת ממשלה או הוועדה שתפנה לממשלה. מכיוון שגם ההחלטה המקורית היתה החלטת ממשלה. לי אין אפשרות,

אתה חושב שצריך להכיר באלה שהם משמשים כקייסים, להכיר בהם כקייסים, אתה חושב כך?

אני בעד כל דבר שיכול לשפר את השירות שניתן בהקשר הזה לקהילה האתיופית במדינת ישראל.

חברים, יש לי שאלה, אני לא רוצה שאנחנו נעבור לנושאים שאנחנו לא מומחים בזה, ואין אצלנו תקן כדי לפתור בעיות כאלה. אתם שני חברי הכנסת, יוסי ביילין היה שר נדמה לי מתי קיבלו החלטות. עד איזה גבול אנחנו יכולים לקבל החלטות? אני מבין שקייסים, רבנים, אני דיברתי עם הרב הראשי, זה סמכות שלו.

יש עוד סוגייה של תקנים. זאת אומרת שאין בעיה, הוא רב, והכל בסדר, והוא משרת את הקהילה, אבל אין למדינה תקן. אין לה משכורת. זה קיים בכל המגזרים, גם בהתיישבות, גם בערים. אני חושב שלגיטימי לחלוטין שהוועדה תפנה לממשלה, שלמרות שאנחנו יודעים שחסרים תקנים ברמה הלאומית בכלל, את הנושא של העדה האתיופית אנחנו מבקשים לקדם מעבר למה שמקובל, ולא להשוות לחוסר של אחרים, כי יש פה בעיות מיוחדות של הסתגלות, אנחנו מבקשים להוסיף להם תקנים מעבר.

ואם מחר עוד שנים עשר קייסים יגיעו, עוד פעם אנחנו צריכים, מתי אני דיברתי עם הרב הראשי הוא ביקש מאתנו לפתור בעייה שיש עכשיו. אבל אני שואל, אנחנו מוסמכים כל הזמן,

בגלל הבעיות המיוחדות של העדה האתיופית צריך לתת להם עדיפות. אני חושב שזו בעיה שצריך להתייחס אליה ולתת להם את העדיפות, משום שהבעיות שלהם הן שונות מהבעיות הכלליות.

אני מוכן עוד ישיבה לגבי קייסים, אבל אנחנו צריכים להזמין,

לדעתי בהיבט של הקייסים, הרב הדנה מכיר אותם, שיתן את הרשימה ואני אעביר אותה.

אנחנו צריכים להקים ועדה בנושא הקייסים. רק צריכים לדעת מי מהממשלה להזמין לפה.

אני באתי יחד עם הקייסים, היינו גם בהחלטות של לעשות הפגנה והקייס ציין לפני מספר דקות שבגלל המצב הבטחוני, ואנחנו אזרחי מדינת ישראל, אחים שלנו נלחמים, זה לא הזמן לעשות הפגנה מבית.


לגבי הקייסים, יש לי הרגשה שאנשים פה לא יודעים באיזו עוצמה מדובר. תראו, הקייסים האלה מאחוריהם עומדים מאה וחמישה אלף איש. הם מנהלים מדינה בתוך מדינה. הם הבית משפט, הם הרבנים, הם ראש הממשלה, הם השופטים והם המשטרה בתוך הקהילה. הם עושים תשעים אחוז ממה שהמדינה צריכה לעשות לבד. יש אנשים בקהילה שלנו שמקבלים שכר מבלי לעבוד, האנשים האלה באתיופיה, אני אפילו זוכר, כשאני הייתי קטן הקייסים היו חיים ממעשר, כמו בתקופת התנ"ך. לא היה להם, לא עבדו, לא עשו שום דבר חוץ מלחנך את הדור זה אלפיים חמש מאות שנה לשמור על יהדות כדי לעלות לישראל. ודווקא פה, דווקא כשהם מגיעים לישראל הדבר הזה קורה.

אנחנו רגילים בנושא של הקהילה האתיופית שכל ההחלטות מתקבלות בארבע קירות והחוצה לא קורה כלום. ואני הייתי כאן בוועדות שונות ומשונות, כאשר יושב ראש הוועדה היתה קולט אביטל שהיתה פה לא מזמן, מה שקורה פה זה פשוט משהו לא יאומן. אנשים פה עובדים יום וליל בשביל לקבל שקל. אתה היית מוכן לעבוד מבלי לקבל כסף, תגיד לי כן או לא.

עבדתי הרבה מאוד פעמים ולא קיבלתי כסף. בהתנדבות.

הרבה פעמים. הם עובדים כל הזמן.

אני לא חושב שזה נכון, אני מנסה לשנות את זה.

עכשיו אני רוצה לדבר כאחד מהקהילה ואחר כך אדבר כאזרח. זה לא יכול להיות. פשוט לא יכול להיות. לא רק זה, האנשים האלה שעבדו קשה כדי להחזיק יהדות שלמה, ביבשת שמישהו בקושי מכיר בה, והם מגיעים לכאן הכל מתמוסס. זה לא לעניין וזה לא מכבודה של המדינה בכלל. זה לא קשור לקהילה האתיופית, זה קשור לחברה הישראלית. ואני חושב שמגיעה להם את מלוא הכבוד, בשביל כבוד צריך לעבוד אומרים, תאמין לי שהם עבדו מגיל אפס.

שנים עשר קייסים, אנחנו עוברים את המספר שהיה בהתחלה?

עכשיו, זה עניין, אתם תבואו תראו, אתם מוזמנים, לשמחות, וגם בצער. הם פשוט עומדים ומדברים, ומחנכים את הקהילה.

יש כאלה שמתנגדים בתוך הקהילה לכך שיגדילו את מספר הקייסים?

אני לא מכיר. אין דבר כזה. לא. עכשיו תראו, אני יכול לומר, תסלחו לי רגע, אני סטודנט למשפטים, ובין השאר אני פעיל חברתי. לא בקהילה האתיופית, גם באגודת הסטודנטים בארצית בכלל.


לגבי הרבנים, אם כבר, אנחנו מגיעים לישראל, אנחנו רוצים להיות כחלק מהחברה. אני לא מכיר שום ארץ, חוץ מהמדינה הזאת, אני לא מכיר את אתיופיה, באתיופיה נולדתי, הגעתי לכאן ,זה החלום שלי. הייתי בצבא, הייתי לוחם ביחידה מובחרת, הייתי גם קצין בשירות קבע, ואני עושה את מלאכתי בחברה הישראלית. אני לא רוצה לסטות מהנושא. על הדבר הזה אני חושב צריך להתייחס במלוא הרצינות, ולא לזמן עוד ועדה ועוד ועדה ועוד ועדה. כי אנחנו שבעי החלטות.

דווקא חל שיפור, מהוועדה הקודמת להיום חלה התקדמות גדולה. לזכותו של יושב ראש הוועדה החדש ייאמר.

בסדר, יכול להיות, אני מאמין. אם לא הייתי מאמין לא הייתי מגיע. ואני חבר בוועדה ציבורית במשרד השיכון והפסדתי את הוועדה כדי להיות פה. כי אני פשוט, גם בשיחות בינינו היתה לנו מחלוקת קשה האם להפסיק את ההפגנה או לא.

האם האינטרס של העדה האתיופית שכל המנהיגים הקייסים יהיו רבנים?

זה תשאל אותם. אני דעתי שקייסים צריך לכבד וצריך לשמור. זה המסורת וזה העבר שלנו וזה גם העתיד. אנחנו כחברה, כצעירים, לא יכולים להתנתק מהגזע, מהשורש. הם השורש.

רובי שאל קודם שאלה מאוד נכונה. כשאני ישבתי בכסא הזה אז התברר לי שבתוך העדה יש כל מיני גופים שמושכים כל אחד לכיוון שלו. בנושא הזה של הקייסים, אין משיכות?

אין משיכות. גם אם כן, כביסה מלוכלכת לא מוציאים החוצה. לא, סתם. אין חילוקי דעות בתוך הקהילה. הקייסים, אתם יודעים מה, חבל,

אז עכשיו כשפעם טיפלתי בנושאים אז באו אלי קבוצה, כמעט רצו להרוג אותי. אתה יודע על מה אני מדבר. חשבתי שאני עושה דברים טובים, פתאום באים אלי, לא אשכנזים ולא זה, אלא יוצאי אתיופיה, אגב זו ההוכחה הכי טובה שהם יהודים.

אני מסיים. בעניין של הקייסים אני חושב שאמרתי את דבריי, וזה גם דברי החברים שלי הצעירים, וגם אני לא יכול לדבר בשם הקהילה כי אף אחד לא שם אותי כנציג אבל אני מרשה לעצמי לשים את עצמי במקום הזה.


לגבי הרבנים, אני עכשיו רוצה לדבר כאזרח מן המניין. לא יכול להיות שבמדינה שלי, במדינת ישראל, שרב אחד יהיה אחראי על מאה וחמישה אלף איש.

זה ברור, יש החלטה.

אנחנו מכירים את הבעיות כבר שנים, וכל ועדה אומרים את אותו דבר אדוני חבר הכנסת. ואני אומר לכם, אני מכיר את זה. זה לא יכול להיות. הנה, הקייסים שיושבים פה עושים את המלחמה הזאת גם על הדור הבא. אני לא התחתנתי, אני רוצה להתחתן, אני רוצה ללכת למועצה המקומית, לרב המקומי, ולפתוח תיק. לא צריך להיות אתיופי, לא מעניין אותי. אני לא רוצה שזה יהיה אתיופי. הרמטכ"ל שלי לא היה אתיופי בצה"ל.

זה בעד נישואים אזרחיים.

אני לא רוצה נישואים אזרחיים וזה הדבר האחרון שאני רוצה לעשות. אתה חבר כנסת, אתה המנהיג של העם הזה, אתה יושב בכנסת.

לא, אני אומר לך, אם אתה רוצה לקבל טיפול אוניברסלי זה רק במסגרת נישואים אזרחיים. אם אתה רוצה מאיתנו שנשפיע על הרבנים להכיר בכם אנחנו לא הכתובת. אין סיכוי בעולם.

אז מי הכתובת?

אלוהים והרבנים.

אני רוצה לשאול שאלה, האם כשקבעו את מספר הקייסים בעבר, והיום, האם מספר האוכלוסיה של האתיופים גדל? אם זה גדל בארבעים אחוז אז שתים עשרה קייסים זה אחוז קטן מאוד לעומת הגדילה של האוכלוסיה.


יש לי עוד שאלה, גדי, כשתתחתן, בעזרת השם, בשעה טובה, האם אתה תתחתן אצל רב או אצל קייס?

הייתי שמח להתחתן אצל קייס. אני אגיד לך, אני רוצה לומר לך דבר אחד, כדי להראות ולחזק את הכבוד המגיע להם. כי הם אלה שגידלו את ההורים שלי, וכך הלאה וכך הלאה. אני לא חושב שאני יכול לצאת החוצה מבלי לומר אני כבר ישראל רבתי. אבל מה לעשות, אני כאזרח ישראל, ולהם אין את הסמכות הזאת, ואני אתחתן על פי הסמכות.

כבוד היושב ראש, חברי הכנסת, מנהל הרשות הארצית לשירותי דת, חבריי וחברים יקרים, אני חושב, הקייסים, הרבנים, כולם חבריי, וקהל קדוש, כולם. אני קודם כל אני שמח באמת שהוועדה לקחה את העניין ברצינות והוועדה מנהלת את המאבק הזה של הרבנים והקייסים, וזה מאוד חשוב, זה מעודד, גם לקייסים וגם לרבנים. אני חושב שזה יכול לפתור הרבה בעיות. וזה מעודד גם לאנשים שמטפלים, שעובדים, זה נותן את הביטחון ואת הגיבוי, אני חושב שזה מאוד חשוב.


לגבי הקייסים החדשים שעוד לא התקבלו, אני שמח, יהיה דיון מיוחד, אני חושב שזה מאוד חשוב שיהיה דיון מיוחד, והוועדה תשב שוב וידונו,

אתה חושב שהם צריכים להתקבל?

היושב ראש יקבע את התאריך בעזרת השם וכולנו נשב,

אתה חושב ששנים עשר קייסים נוספים צריכים להתקבל?

לעניות דעתי צריכים לקבל את הקייסים ואיך מקבלים ומי מתקבל כמובן לבוא בדברים עם כל אחד מהקייסים, אבל צריכים לקבל את אלה שראויים לכך.

כבוד הרב, תגיד לי בבקשה, יש היום שנים עשר קייסים שהם לא קייסים שהוכרו על ידי המדינה, נכון?

נכון.

אתה מכיר את כל השנים עשר, לא אישית, אתה יודע את השמות של שנים עשר, מה יקרה אם אנחנו נמליץ שכל שנים עשר הקייסים המכהנים בפועל יהיו גם מכהנים בתואר, ואחר כך הוא לא יסכים שהם יהיו קייסים, מה נעשה? אנחנו רוצים לעזור לכם כלפי חוץ עכשיו מתברר שצריכים לעזור, חברים, לאט לאט, בואו נפתור את הבעיה,

אנחנו כרגע מדברים באופן כללי, ההחלטה היא חשובה מאוד, ואנחנו נקבע, ביום שהיושב ראש נקבע, נשב, נדון, אנחנו נשב, אני בעצמי אשב עם הקייסים ובעזרת השם אני אביא את ההמלצות שלי לגביהם.


דבר שני, אני חושב, חבר הכנסת יוסי ביילין שאל שאלה מה קורה בין האתיופים לילידי הארץ לגבי הנישואים. אני כרושם נישואים ארצי, שאני מטפל בנושא זה, אין שום בעיה, כולם מתחתנים, בכל מקום מחתנים, וברוך השם אין שום בעיה.

אני רוצה להוסיף עובדה, כמעט בחורה מאשקלון התאבדה, ואני אומר לכם, המקרה הזה, היא לא ידעה שיש דבר כזה בתוך הקהילה. חס וחלילה שזה היה קורה, זה היה עושה נזק עצום, הרב אני מכבד אותו באופן אישי, והוא זה שיעשה בשם הרבנות כי הוא במצב לא נעים.

דווקא באשקלון, הרב באשקלון, שם פותחים תיק ומחתנים ומנפיקים תעודות ומסדרים הכל,

הבחורה הלכה לפתוח תיק, אמרו אנחנו לא נוגעים בתיק שלך. חפשי את הרב הדנה, הוא ישלח לך מי שיפתח לך, כי אנחנו לא נוגעים בתיק שלך.

מקרה כזה אתה יכול לטפל?

אני טיפלתי גם. זה לא רק תלוי בי, אני רק ממול הרבנות הראשית. זה האישור של הזכאות שלהם להתחתן. זה האישור יהדות, זו הבעיה.

זה אישור יהדות, וזה מי שקובע זה הרבנות הראשית. אנחנו עובדים בהנחיות של הרבנות הראשית, ואנחנו שולחים את הפרטים של הזוגות, ואני בודק את היהדות ושולח שוב, לא מגיעים אלי בכלל, אנחנו לא רואים את הזוגות, פשוט אני מקבל רק את הפרטים,

אלא אם כן הוא מוצא שיש בעיה, ואז הוא חייב לטפל בה בצורה פרטנית. זאת אומרת אם אין בעיה בקשר ליהדות או הכרה ביהדות המועמדים להתחתן אז לא צריך לראות אותו בכלל. זה דבר פנימי זאת אומרת שלא צריכים לדעת בכלל שהוא קורה.

בעניין הזה אני חושב, גם שאלתי וביקשתי שיהיו עוד רבנים, עכשיו ברוך השם דיברו איתו וגם אני אתמול הייתי אצל הרב וברוך השם זה מתקדם, יהיו עוד ארבעה. הזמנו ארבעה רבנים, אני רוצה שכולם יהיו עוד הרבה וכל הרבנים,

אני רוצה להבין, היום יש בפועל חמישה רבנים או עוד לא?

יהיה. דבר שני, אני חושב, דבר אחד כולנו רואים וזה מכתב בעניין של המשכורות, הכסף כבר מקבלים וזה סודר. אם יש בעיה בנושא של השכר שלא תוקן זה ניתן לשבת ביחד, מנהל הרשות ישמח אני חושב לשבת ביחד. בואו, גם לרבנים אני אומר, גם לראשי המועצות הדתיות, חייב להיות, עובד ומעביד, אני חושב חייב להיות לטובת העניין בין ראשי המועצות לרבנים צריך להיות שיתוף פעולה מלא, וכמו כל רב, כמו כל עובד. זה אני מקווה מאוד,

לא כל רב יש לו שיתוף פעולה עם ראש מועצה דתית. כדאי שראש מועצה דתית יהיה,

אבל במקרה שלנו יש מקרה מיוחד. מקרה מיוחד הרב ידבר עם הקהילה בשפה שלהם ובמנטליות, הוא צריך לעבוד. לא יכול להיות רב שכונה שלא מכיר את המועצה הדתית .חייב להיות במועצה הדתית, לקבל קהל, לעבוד במועצה הדתית. אני חושב שצריך להיות שיתוף פעולה מלא בין הרב המקומי, ראש המועצה הדתית, לרב האתיופי. וזה, אני מקווה, בעזרת השם, ברגע שעניין השכר סודר, הנה, אמרתי, אם משהו לא בסדר זה ניתן לתיקון, אבל אני חושב אנחנו נשב, ברשותכם גם הרבנים וגם ראשי המועצות, נשב ביחד. אני מוכן להגיע, או עוד אנשים נגיע למקום, נעשה את כל הסידורים, שיישב במקום, יעבוד כמו שצריך. אבל חייב להיות לטובת העניין, לטובת הכלל, בואו נשב ביחד ונסגור כדי לעבוד ביחד.

אני ראש המועצה הדתית באשדוד והייתי גם ראש המועצה בשנת 93' כאשר נקלטו הקייסים במסגרת אותה החלטה. אנחנו בהחלטה שהתקבלה אז הדברים לא היו ברורים, ועבדנו במשך כל השנים לפי ההנחיות. כי מה שנעשה אז בזמנו, בשנת 93' זה היה, סליחה על המילה, הנחתה של שמות של קייסים שהמועצה הדתית אמורה להעסיק אותם. הייתי רוצה להציג את הצד של המועצות הדתיות. בסופו של דבר מי שמעסיק את אותם קייסים ואת אותם רבנים זה המועצה הדתית. יחסי עובד מעביד יחולו בין המועצה הדתית לבין אותו קייס, לבין אותו רב. ולכן כל החובות וכל הזכויות וכל התשלומים העתידיים שיצטרכו להיות משולמים, מי שיחוייב בהם זו המועצה הדתית.


לכן היתה מדיניות במשרד הדתות דאז שלמעשה, כי אף אחד לא ידע האם ההחלטה הזו היא לשנה שנתיים או עשר שנים או מאה שנה, אף אחד לא ידע, העבירו את מלוא התקציב, מה שלא מקובל בדרך כלל לגבי עובדים רגילים, העבירו את מלוא התקציב, כי בדרך כלל תקציבים אחרים מתוקננים גם על ידי הרשות המקומית במסגרת התקציב וכאן העבירו את התקציב במלואו. לכן המועצות הדתיות נאלצו להפריש את כל זכויותיהם הסוציאליות כדי לתת להם בטחון, במקרה של פרישה או פטירה. עובדתית אני יכול לציין שבמשך השנים נפטרו שני קייסים אצלי, והופסק התיקצוב של אותם קייסים על ידי משרד הדתות, ולא העבירו אותו. אם אנחנו לא היינו מבטיחים את זכויותיהם, מאיפה היינו צריכים לשלם את זה. אני שמח מאוד שהיום מאיר שפיגלר אומר את הדברים, כי מה שנעשה, מה שהוא הולך לעשות היום למעשה זה לדעת שהמועצה הדתית צריכה לקבל את ההבטחה, כדי שאותן זכויות יישמרו למשך כל הזמן. אני יכול להגיד את זה בפה מלא, ששקל אחד לא נלקח ממה שהועבר אליהם, הכל הועבר אליהם במסגרת התלוש או במסגרת הזכויות שלהם שנמצאות כאן.


נקודה שנייה בנושא הזה של זכויות עובד ומעביד, יש איזו שהיא בעיה. אנחנו מקבלים את המכתבים, המכתב שקרא קודם חבר הכנסת ריבלין לגבי השוואת התנאים שלהם לרבני שכונה. אבל רבני שכונה זה לא רק צד אחד של שכר, זה לא רק צד אחד של תנאים. יש גם תנאי העסקה. לא יכול להיות שיהיו רבנים, ואני מדבר לא רק באשדוד, גם במקומות אחרים, רבנים של העדה האתיופית, שיכולים להרשות לעצמם להיות אקס-טריטוריאליים במועצה הדתית, אף אחד לא יודע מתי הם באים, אף אחד לא מדווח מה הם עושים, אני מדבר על הרבנים, הרבנים האלה גם צריכים לדעת שיש עליהם חובות. חובות זאת אומרת הוא חייב לדווח מתי הוא חולה,

לא כל הרבנים מדווחים,

כאשר הוועדה, וגם הרשות, מטפלת בזכויות שלהם, אני מבקש גם שידעו שיש להם גם חובות כמו רבני שכונה, לדעת מתי הם צריכים להגיע, מה אסור להם ומה מותר להם.


לגבי המכתב הזה שהציג אותו הרב, זה היה הסדר שהגענו עם הרב הראשי ועם הרב הדנה לגבי ימי קבלת קהל לעדה האתיופית לרישום לנישואים. היה סיכום שהגענו עם הרב הראשי ועם הרב הדנה, כמו שיש יום אחד לעדה הרוסית, יוצאי ברית המועצות, גם את זה יש באשדוד וגם את זה שולחים אותם.


אני מבקש לציין שני דברים, אחד לתקן את מה שנאמר בוועדה הקודמת, כספים לא נלקחו על ידי המועצה הדתית, כל הכספים, אני מבקש שיישלח רואה חשבון, שיבדוק את כל הכספים שהועברו משנת 93', את כל הנושא של הקייסים, אם נלקח שקל אחד אני מוכן לתת אותו.


דבר שני, אני מבקש שכאשר דנים בזכויות שנותנים לרבנים, אני מבקש שגם יתקבל מה חובותיהם כלפי המועצה הדתית וכלפי המעביד שלהם. תודה רבה.

קודם כל, לא היה זמן לדון בדברים האלה, וכרגע החיילים שלנו בחזית במלחמה, עכשיו צריכים להתפלל לשלומם והיינו צריכים להתגייס כולנו לנושא של המלחמה. אבל צערנו אחרי שאנחנו עלינו למדינת ישראל, דרך לא דרך, לא חיכינו שמדינת ישראל תבוא תיקח אותנו. באנו ברגל אני כילד קטן, עד סודן, לא חיכינו למדינת ישראל. רק הים התיכון עצר אותנו. הכוונה שלנו היתה להגיע ברגל לארץ ישראל. אחרי שהגענו לכאן הורידו לנו את הכבוד של הקייסים, כל הכבוד שלהם.

אני שמעתי שכל הקייסים שהגיעו קיבלו,

אחרי ארבעים שנה אני צריך לשאול, בבית חולים אשקלון, בבית חולים רמב"ם, צריך לשאול אותם, צריך לשלוח אותם לתל אביב, הרי ברור במועצות הדתיות מקיר לקיר דוחה אותנו, לא רוצה אותנו. ההפגנה ביום ראשון היתה צריכה לצאת, דחינו אותה רק בשביל האחים שלנו שנמצאים, ילדים שלנו בלבנון ועזה. כאשר האוייב מאיים על החיילים שלנו אנחנו לא רוצים להוציא את כל הכעסים בהפגנה כאן. רבותיי, המים הגיעו עד נפש. אנחנו לא יכולים לסבול. אין לנו כוח לסבול. אתם רוצים, ב-98' שמונה רבנים רשמי נישואין, אמרו. ב-2002 אמרו חמש עשרה רבנים. היום התבשרנו עוד ארבעה רבנים. זה משחק של הפוליטיקאים, שאנחנו לא צריכים את זה.

סליחה, אנחנו דיברנו על זה פה בישיבה הקודמת. אם אתם הייתם אומרים לי שאתם צריכים שמונה אני דיברתי עם הרב הראשי על שמונה. אני לא רוצה לשמוע דברים כאלה, אתה לא דיברת ככה, אתה הסכמת שיהיה ארבעה.

כבוד היושב ראש, אני רוצה להגיד לך, ההפגנה ביטלנו רק לשעה זו כדי שבעזרת השם החיילים שלנו יוצאים למלחמה- - -

אבל היושב ראש שואל, בישיבה הקודמת עלה הנושא של ארבעה. כולם אמרו מצויין לשלב זה.

לא, לא אמרנו.

אתם לא אמרתם כלום, אתם שתקתם.

אותם רבנים שנמצאים פה, חמש עשרה רבנים בכל הארץ, אותם רבנים, הרב בעפולה, הרב בנתניה, לעולם לא היתה בעיה במועצה הדתית בנתניה, הרב הראשון של יהודי אתיופיה. הם לוקחים את הרב בנתניה, הם לוקחים את זה בשביל לסתום את הפה ולהביא תשובה לכאן לוועדה. אנחנו לא רוצים את זה. שמונים רבנים לא יעזור.

זה דבר פנימי שלהם.

המדינה, היא דוחה אותנו. אנחנו לא מיעוטים, אנחנו לא מוסלמים, אנחנו לא נוצרים, אנחנו יהודים. אנחנו באנו בתור יהודים.

בנתניה אין בעיה. מינו שם, כל הארבעה האלה שמונו, הרשימה, זה ביישובים שממילא אין בעיה. אני חייב לומר את זה כי אנשים כנראה לא מבינים. ממנים רב, רושם נישואים, הרבנות הראשית מינתה, היום ציירו לנו תמונה אידיאלית שבה הנה, ביקשתם ארבעה רושמי נישואים, קיבלתם ארבעה רושמי נישואים. אני עובר רשימה שם שם. ביישובים שמונו ממילא לא היתה בעיה כזו. ניקח את נתניה, בנתניה לא היתה בעיה כזו. אז מינו עוד רב.

מי מינה?

הרבנות הראשית.

בלי התייעצות אתכם?

אף אחד לא התייעץ איתנו, מי התייעץ איתנו. כבודו, חייבים להבין את זה.

אין בעיה כזו, גם נתניה, גם חיפה, שלחו לרב הדנה. עכשיו אפשר לשלוח לחמישה.

זה לא נכון. בעפולה אנשים התחתנו, כי רושם הנישואים בעפולה קיבל את יוצאי אתיופיה ורשם. בנתניה הרב שלוש לא היה צריך להגיע לרב הדנה. הם מינו באותם יישובים שבין כה לא היתה בעיה. אני אומר ככה, במקום למנות בנתניה שימנו את זה באשדוד. אני אסביר לך למה, כי באשדוד עד כדי כך סירבו שיוצאי אתיופיה יירשמו בטופס של הרבנות של המועצה הדתית. הם חייבו את הרשם לרשום אותו בטופס של הרב הדנה.

אנחנו לא קובעים מי יהיה רב,

אנחנו רוצים פתרון, לא קוסמטיקה. אם באשדוד יש בעיה, אני מבקש שבאשדוד יהיה רושם נישואים. אם הרב הרושם נישואים באשדוד לא מקבל לפחות ששם יהיה פתרון.

הבעיה שלנו שהיה הרב אחד שהוא היה יכול לבדוק על נישואים. ביקשו מאיתנו שיהיה ארבע. זה גם לא בעיה שלנו. אני הלכתי לרב ראשי, והוא כתב מכתב שיהיה ארבע. לא בעיה שלי מי ואיפה. אתם קובעים.

אני אומר לך, אני מעריך ומוקיר שנפגשת עם הרב הראשי ופתרת והצלחת להשיג ארבעה רושמי נישואים. השגת ארבעה רושמי נישואים,

אני לומד עכשיו דבר חדש, שיש רבנים שלא שולחים את החומר לרב הדנה, הם חותמים. פעם ראשונה שאני שומע את זה. הרב שלוש חותם?

כן, בודאי.

אני שומע שהרב הראשי של עפולה חותם, הרב הראשי של נתניה חותם.

אני מוכרח לומר, הוועדה באמת השיגה הישג עצום, וכנראה לפחות נוצרה פה איזו שהיא אידיליה, הנה אתם הולכים ופותרים.

מה אתה רוצה מהוועדה?

קודם כל לגבי השכר, באמת גם אנחנו התרגלנו ככה שיש כנראה איזה חישוב אחר. אבל עדיין אני שואל שאלה, אם שכרם דומה לשכר רבני שכונות, האם הסכומים, דהיינו אם בברוטו או בנטו, פלוס הורדה של הפרשות, אם זה זהה אז למה כל כך יש הפרשים בתלושי שכר. כלומר עדיין נשאלת השאלה, סימן שיש סכום שעדיין יש פער.

כתוב בטבלה,

אתה צודק, שם שם כתוב כמה משלמים לו.

לגבי רושמי הנישואים, בלהט הדברים יכול להיות שלא הובנתי כהלכה. בהחלט הפתרון לתת ארבעה רבנים הוא פותר. זה לא אומר. גם אם מוסיפים תוספת לנתניה, זה מקל. אז אני אומר, יש מקומות ששם דווקא אנחנו זקוקים להם, ושם אין. עכשיו כל הארבעה שמונו, אני עברתי יישוב יישוב, בעפולה, בנתניה, הדברים הם בסדר.

השאלה היא, אדוני מנהל שירותי דת, אני רוצה להבין, יש אפשרות לשוחח עם הרב עמר, אני שואל אותך, אתה רוצה שאני אבוא אתך, ולהגיד לו תשמע, יש רבנים שמאשרים ורושמי נישואים, והם לא שולחים לרב הדנה. אחד מהם זה נתניה. אין טעם לשים בנתניה. האם אתה יכול לפתור בעיה במקומות ששם הבעיות הקריטיות, כמו אשדוד שיש קהילה גדולה. אתה צריך להבין דבר אחד, מי שיושב פה, גם מי שיש לו רצון הכי טוב, יש לו עוד עשרים דברים. אם אתם לא באים בצורה הכי מסודרת בעולם, דבר דבור על אופניו, אם אני פעם ראשונה שומע שיש רבנים שלא שולחים לרב הדנה, אני בדיונים האלה הייתי כבר עשרים פעם, פעם ראשונה שאני שומע שיש רבנים שלא שולחים לרב הדנה. אז אני לא מאשים אתכם, אבל בישיבה הזאת שהוא היה, אם הוא היה יודע כמו שאתה אומר, אז הוא היה אומר,

נכון, באמת חבל לי בגלל זה הויכוח בינינו קצת. לגבי הרבנים שמונו, אין לי, מי שמונה כנראה מתאים להיות. אבל יתכבדו ויעבירו אותו למקום שיש בעיה.

בלי שום קשר לזה כל ההליך הזה מוביל אותנו לעדה נפרדת. ואני אסביר למה. כי אם ממנים ליוצאי אתיופיה רושמי נישואים נפרד באופן קבוע, מה זה עדה נפרדת אם זה לא זה. אם הרב הרושם נישואים באשדוד מתעקש,

סליחה, זה לא פה. זה רבנות. תלכו לעשות הפגנות שם, תדברו עם הרב הראשי,

דבר אחרון לגבי קייסים, אני לא יכול להוסיף למה שאמר גדי. יש שבעים ואחד, בינתיים הלכו לעולמם איזה חמש עשרה, למנות את השתים עשרה, הם נותנים שרות חשוב מאוד לקהילה, אני חושב שגם במסגרת התקנים שהיו לפחות בשנת 93' אפשר להכניס,

זה הסכמנו שאנחנו נבקש מהממשלה, זה לא בסמכותנו.

אנחנו משמיעים לאדוני היושב ראש את הכאב, למה העדה האתיופית סובלת עד כדי כך. אנחנו משמיעים את הכאב. נכון הכנסת או הוועדה שיחליט שהעדה האתיופית תתחתן בכל מקום. עכשיו אנחנו שומעים, אדוני הרב הדנה, אח שלנו, אנחנו מכבדים אותו, הוא אח שלנו. הוא הרב הראשי, הוא המחתן, הוא שמפקח, אנחנו מקבלים אותו. אבל למה העדה ככה כל כך סובלת.

אין היום בשום קהילה רב ראשי לקהילה מסויימת.

אנחנו נקבל אותו, מקבלים אותו, הרב הראשי. אבל באמת פה אחד אנחנו ברוך השם עכשיו, כל הצעירים, כל הסטודנטים, כמו דיבר גדי, היה לנו ישיבות עם כמה סטודנטים, נציגי סטודנטים, הדור הצעיר שלנו מבינים בקייסים, עשינו ישיבה, מבינים, תומכים, זה הבעיה שלהם, אני נשוי, יש לי ארבעה ילדים. הוא לא נשוי, יש כמה חיילים, נלחמים, מהמאבק הזה שאתם רואים, באים להתחתן, סובלים. יש בחורות באות להתחתן, לוקח להם תשעה חודשים, שמונה חודשים.

הכל בסדר, רק חסר החתימה,

אני מקצר את העניין, לפני עשר שנים אנשים החליטו, היתה החלטה ברבנות הראשית. אחרי שש שנים עשו קיזוז, ארבעה רבנים. באמת, למה.

כשהאוכלוסיה גדלה פי שתיים.

אנחנו לא מבקשים רבנים שלנו, אנחנו רוצים שנהיה יהודים לכל דבר, זה הכל. אני עובד בקריית מלאכי, ובאים, כל אזרח בא, אחרי הצהריים, פותח תיק, לא מפסיד את העבודה. ולנו, מטרטרים כמו שאני לא יודע מה.


בנושא הקייסים החדשים, לא הם חדשים, הם ותיקים, יש להם בית כנסת, יש להם קהילה, פה ראש העיר מכיר בהם, תומך בהם, ויש להם עבודות אדירות בקרב הקהילה, ויש גם המלצה, מכתב למשרד הדתות מראש העיר כדי להכיר בהם. עד עכשיו לא הכירו בהם. גם אני אומר אדוני היושב ראש להכיר בהם, בקייסים האלה.

אם מישהו רוצה לדבר על הקייסים, אני אמרתי, תהיה ישיבה מיוחדת, חבל על הזמן. מי שרוצה לדבר על משכורת, על דברים שאנחנו פה מדברים, בבקשה. על קייסים אני מבקש, יהיה דיון מיוחד. בבקשה.

שלום לכולם, אני אחד הקייסים הוותיקים , אבי הוא אחד הקייסים המפורסמים, כולם יודעים, אפילו הוא לא נכלל ברשימה של המשכורות של הקייסים, אין מה לעשות, יהודי טוב תמיד סובל. הוועדה הזאת בפעם הראשונה שהיא היתה באמת היא נתנה לקהילה האתיופית, אני רוצה לומר הרבה תודות ליושב ראש, לחבר הכנסת ראובן ריבלין וידידי היקר יוסי ביילין, דוקטור, חבר כנסת, ועשו את העבודה, ועשו את העבודה בצורה מסודרת. מאיר שפיגלר, באמת איש הגון, עשה עבודה נכונה.


אבל שתים עשרה קייסים עובדים, וכל אחד יש לו שתים עשרה ילדים, אחד עשרה ילדים, גם יש חיילים. ולכן לא יעלה על הדעת, תמיד ידעו עליהם. נותנים את השרות בצורה מסודרת. יש תקן, יש תקציב. למה לא לתת את האפשרות הזאת. בוועדה שהיום מדובר על שתים עשרה קייסים, הייתי רוצה לתת רעיון בוועדה הזה שיהיה חבר כנסת ראובן או חבר הכנסת יוסי ביילין, זה יושב ראש של הוועדה עליה וקליטה.

יש שנים עשר קייסים, זה הכל? אתה רוצה ששנים עשר קייסים האלה יוכרו כקייסים, אחרי זה יתחילו לעשות ועדה איך להכיר בקייסים החדשים. אנחנו ממליצים לממשלה לצלם את המצב כמו שהוא. אבל אני רק רגע אומר לכם, אני יש לי אוזן מוזיקלית מאוד, אני לא בטוח שבעדה שלכם מסכימים לזה. תשמע טוב מה אני אומר לך,

לא מסכימים, אני יודע.

אל תשגעו את שפיגלר, הוא יבוא ויאמר או.קיי., אני מסכים, פתאום יבואו מהעדה ויגידו רגע, מי אמר. אני לא יכול לקנס את כל אנשי העדה. אנחנו לא יכולים לכנס את כולם.

אני רק אומר לכם, גם ידידי הרב הדנה, שלא תהיה בעיה. אנחנו מבקשים תנו לנו להישאר את הקהילה, לשלב עם המערכת ביחד. לכן הנושא של התקציב לא נושא של הרבנות .ולכן התקציב הזה, המשרה הזה עוד פתוח. לכן תנו לנו את האפשרות הזו לנהל את המערכת, עד עכשיו שניהלנו אותם, לא צריך ועדה. לקחת את השתים עשרה,

לא יהיה את זה, עד אשר יקבעו את הדרך שבה יתמנו קייסים. אם לא אומרים לרבנות שאלה הקייסים, יהיו עד מאה עשרים ואחר כך יהיו לנו רבנים. תקראו להם קייסים, תקראו להם מה שאתם רוצים.

חבר הכנסת ריבלין, מה שאתה אומר, בהמשך להחלטת הממשלה מ-1993, ששם כביכול לא הלכו, צילמו מצב, אנחנו מעלים את זה עכשיו בעוד שנים עשר.

אנחנו יכולים לבקש מממשלה, אנחנו יכולים קצת לדבר.

אני רוצה פה להגיד שאני חושב שחבר הכנסת יוסי ביילין העלה סוגייה מאוד חשובה בעניין של הקייסים, והצעירים. זה חשוב מאוד לדעתי, אני רוצה להעיד, כעובד סוציאלי שפועל בקרב הקהילה ברמה הארצית, את התפקיד החשוב שהקייסים והרבנים נותנים לקהילה. רבותיי, זו קהילה מסורתית, זה לא הפסיכולוגים ולא עובדים סוציאליים יפתרו את בעיותיהם החברתיות. יש פה, הקייסים הצעירים דווקא, שהם מדברים את השפה, ויש להם קשר מאוד עם הנוער, עם המשפחות, זה המערכות ירוויחו. כל המערכות ירוויחו. יש להם תפקיד חשוב מאוד, הם עמוד של הקהילה, תפקיד חשוב מאוד מבחינה חברתית.

אין ספק. אם אני לא ידעתי, לא היה פה ישיבות. אבל בעיה יש, כמה קייסים צריכים, כמה. זה בעיה. כרגע שתים עשרה, מחר יהיה עשרים וארבע.

הוועדה של חבר הכנסת יוסי ביילין החליטה לאוכלוסייה שהיתה באותו זמן. היום האוכלוסייה גדלה. ויש גם הקייס הזה, שהוא בוגר אוניברסיטה, הוא אקדמאי. לא חסר לו ללכת להתעסק בעבודה אחרת. אנחנו רוצים לתרום לקהילה.

הוועדה של יוסי ביילין היא לא רצתה לעשות בעיות. הם קיבלו מה שיש. עכשיו אנחנו צריכים קצת לחשוב. אנחנו לא אוטומטים.

צריכים להסתכל מה טוב לקהילה, מה טוב למדינה. אז אני חושב ששילובם של הרבנים והקייסים לעזור לקהילה, לעבוד בקרב הקהילה, המדינה תרוויח, הקהילה תרוויח, כל המערכות בחברה הישראלית ירוויחו. זה מה שאני חושב, זה חשוב מאד. זה לא כסף גדול, אני חושב, בהשוואה שאנחנו מוציאים לתקציבים אחרים, יש אפשרות לשלם אותם.

הקהילה חשובה מאוד. קודם אמר לנו גדי שאנחנו רוצים להשתלב בחברה הישראלית ורוצים להיות מוכרים על ידי הרבנות ולפתח את הזהות.

אני מסכים איתו.

זה תהליך שהוא בעייתי, השר לשעבר ביילין הסביר אותו בצורה ברורה ביותר, עם כל הבעייתיות שבין הרבנות לבין המערכת. אני שואל אותך שאלה, אנחנו עכשיו רוצים לצלם מצב, כדי לא לקפח אנשים שמשמשים בפועל כקייסים. אחרי זה אתם רוצים להשתלב בקהילה הישראלית. יהיו רבנים, שהעדה תרצה לקרוא להם קייסים, תקרא להם קייסים. לא תרצה לקרוא להם קייסים, לא תקרא להם קייסים, אנחנו רוצים לבוא לידי מצב ששפיגלר חולם עליו, שאתם תהפכו להיות, במסגרת המערכת, בדיוק חלק כמו כל עדה בישראל. גם אתה אומר את אותו דבר, אתה בא ואומר רגע, מה זה שנים עשר קייסים, יכול להיות שצריכים עוד שישה, הכל יכול להיות. אנחנו באים ואומרים, אנחנו מבינים את הבעיה שקיימת כרגע, שיש שנים עשר אנשים שהם נמצאים בקהילות שונות בארץ, משמשים כקייסים. אנחנו באים רוצים היום לעזור לכם במובן זה שהיה פעם ב-93' קבעו את הקייסים, אנחנו רוצים היום לעדכן את זה. אבל בצורה זאת שאנחנו מצלמים את המצב, ומרגע זה צריכים להתחיל הממשלה לחשוב איך אנחנו ממשיכים להתפתח. כי אם הוא יבוא ויאמר קייסים זה מקביל לרבנים, ואנחנו יוצרים מערכת שלמה של קייסים, שכאשר יש רבנים, אתה מחזק את הדבר שאתה מביא לבעיה אין סופית שחבל על הזמן.

אני רוצה להסביר. אני חושב שזה הכרה בקייסים האלה שיעבדו עם הקהילה ויקבלו משכורת מהמדינה, זה לא סותר את הרצון של אינטגרציה. זה מקדם. אין קשר. זה מקדם. לפי תפיסתי זה מאוד מקדם כי אתה צריך להביא את הקהילה בכיוון של המדינה ואתה עושה את האינטגרציה. כי היום תשלח עובד פסיכולוג לנוער, פסיכולוג לבעיות אלימות במשפחה, הוא לא פותר לך את הבעיה. אם הקייס בא והוא מדבר במושגים המנטליים זה פותר את זה. ולכן הוא מקדם את האינטגרציה. אני נגד סגרגציה. אני בעד אינטגרציה. ולכן זה לא סותר. אבל עד שנגיע למאה אחוז של אינטגרציה אנחנו צריכים להשתמש בכלים המסורתיים, בנכסים שנמצאים בתוך הקהילה. זו נקודה שאני רוצה להדגיש.


הדבר השני, אני חושב שיש גם בוועדות עליה וקליטה אפקטיבים במערכות. אני חושב שמנסים לסתום את הפה. הכנסת פה המקום היחיד שיש לנו להביא את הרגשות שלנו, לאיים בתביעות, בהוצאת דיבה, בדברים כאלה, אני חושב זה נגד ערכים הדמוקרטיים, ואני אומר את זה שוב, אל תנסו לסתום את הפה שלנו, אל תנסו לאיים נגדנו, כי זה הכנסת, המקום היחיד שיש לנו להביא את הרגשות שלנו. הוא ניסה קודם לאיים.

אתה הוזמנת והוא הוזמן, מה אתה רוצה,

לא, אני אומר, גם בפגישה הקודמת היה איום וגם פה. לכן אני חושב שצריך לפתור את הבעייה הזאת אחת ולתמיד, את בעיית הקייסים והרבנים, ושישתלבו במערכות ויתרמו לקידום הקהילה.

אתה מבין מה מפריע לי, אני באמת אומר, יוסי אמר שמתי הגיעו אנשים הוא לא רצה אפילו להיכנס כמה צריך להיות, מה שהיה זה בסדר. עכשיו אני חושב שצריכים קצת לחשוב, או זה היה יותר מידי או פחות מידי. אתם רוצים מי שקייס הוא צריך להיות קייס. אני לא חושב ככה. הוא צריך להיות קייס, אבל אולי צריך להיות פחות קייסים, אולי יותר קייסים, צריך להיות איזה תקן.

בדור החדש לא יהיה מצב שבו הרבנים יהיו קייסים,

התפקיד שהקייסים ממלאים והתפקיד שהרבנים ממלאים, הם לא אותו דבר. ולכן התפקיד שיש לקייס הוא לא רק עניין שהוא מנהיג רוחני בלבד.

אתה רוצה שרק ימנו קייסים כמה שיצטרכו, נכון? בסדר, נחכה עד שזה יהיה. נדון בזה. חברים, בא הבחור ואמר דברי אלוהים חיים, אנחנו רוצים להשתלב בחברה הישראלית. עכשיו לנו יש קייסים. אני לא רוצה שתשנו שום דבר. אנחנו יש לנו מתנגדים וחסידים וכל אחד יש לו את הזמירות שלו. אתם רוצים, אנחנו רק באים ואומרים, מבחינת המימסד, לצערנו הרב יש קייסים שהם היו משמשים כרבנים גם בקהילות, כי הם היו מקיימים גירושים, ומקיימים נישואים. ועכשיו יש לנו כאלה שהרבנות לא רצתה לקבל אותם כרבנים, אז הם באו ואמרו אנחנו מכירים בכם כקייסים. עכשיו נוצר דור חדש של קייסים, שהוא כבר נמצא למעשה ופועל, אסור להתעלם ממנו. יחד עם זה השילוב הוא בדרך של הרבנות. לא תהיה דרך אחרת. או בדרך שחבר הכנסת ביילין מדבר עליה, שאני מתנגד לה, אבל יש בה היגיון שאי אפשר להתעלם ממנו. כי אם חלילה אחד על פי ההגדרה לא מוגדר כיהודי יש בעיה, ואומר לכם יוסי ביילין את העובדה, אנחנו לא נקבע מהי ההלכה. ההלכה נקבעת רק על ידי הרבנות. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו העדה הנפלאה שלכם, שהיא שלנו, תהיה במצב שבו יהיה שיוויון, מי שיהיה רב יהיה גם קייס. אתם תחליטו עליו. אצלנו קוראים רבנים. יש כאלה שקוראים אדמורים, יש כאלה שקוראים גאונים, יש כאלה שקוראים חכמים, מה שרוצים קוראים. אבל אנחנו לא יכולים להגיע למצב שבו אנחנו ניצור שתי מערכות.

קודם כל צריך להבין, רופא טוב לפני שהוא בודק את החולה הוא לא פותח את התיק שלו אלא שואל את החולה עצמו מה המחלה שלך.

קיבלנו החלטה שיהיה דיון נפרד,

דיון נפרד שתכליתו להמליץ בפני הממשלה, לקבל החלטת ממשלה בהצעת מחליטים שבה יצלמו מצב לגבי הקייסים הקיימים ויאשרו את שנים עשר הקייסים, על בסיס תוצאות הדיון. זאת ההצעה שלנו.

לגבי מספר הקייסים, אני חושב אנשים צריכים להבין קודם כל כמה שנים צריך לעבור על מנת להיות קייס. האנשים האלה יכולים להעיד שכמעט כל החיים שלהם למדו. הנה, הוא מונה לפני שנה שנתיים. וזה לא רק זה. כדי להבין מה זה קייס צריך לחזור אחורה לאתיופיה, קודם כל בתור ילד מבית יהודי אדם לא יכול להתחתן אם הוא לא עובר אצל קייס,

אבל אתה גר במדינת ישראל,

אני במדינת ישראל אבל הבאתי איתי משהו למדינה הזאת וזו הבעיה, שלא מקבלים את מה שהבאתי. אני לא יכול לקבל את ההצעה של המדינה, תחיה פה. יש לי עבר, אני גאה בו, וגאה במסורת שלי, וגאה באנשים האלה שהביאו אותי ואת ההורים שלי, וצריך לטפל בהם. וזה לא העניין.

זה העניין. מצד אחד אתה אומר אני רוצה להיקלט בחברה הישראלית, מצד שני אתה רוצה להשאיר כל הדברים כמו שהיו באתיופיה.

זה דיון מאוד מעניין. באמת, כולנו אתכם, כולנו רוצים בנושא הזה לעזור.

באמת אני שמעתי פה דברי חוכמה ואני מאוד שמח בדברים שאמרת, אדוני חבר הכנסת יוסי ביילין, וגם את מה שמר ראובן אמר, וגם מה שאתה אומר. הטיפול בקהילה נעשה בקוסמטיקה. ואני אומר לכם, לפתור את הבעיות של הקהילה זה החלק הכי מהותי. זה קוסמטי, לבוא ולומר יש לנו במקומות האלה נציגים וכן מקבלים, זה קוסמטי. אני, באופן אישי אדוני, לא כדי לפגוע בך, כולנו בני אדם, אנשים טועים, וצריך לתקן. אם נעשה משהו, אנחנו פה יהודים במדינה הזו. ותאמינו לי שאם כל אחד היה עושה את העבודה שלו על פי הנהלים לא היינו פה. והדבר הכי חשוב, אני אומר לכם, הקייסים האלה מביאים אחריהם מאה וחמישה אלף איש, וזה לא רק להם, זה לחברה הישראלית, ובכלל התרומה שלהם היא תרומה עצומה ליהדות בכלל. ואני לא מכיר שום עדה שיכולה להחזיק מאות ואלפי שנים בגולה ולהביא ברגל, על פי האמונה הזו שהם הובילו. ואם זה שכרם, אוי למדינה הזאת.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס לפן אחר של הבעיה ואני לא נכנס לבעיה של קייסים עצמם. אני מנכ"ל האגודה הישראלית למען ילדים עולים. כמו שאתה יודע אדוני היושב ראש אנחנו עובדים עם ילדים עולים מכל העדות, ואתה יודע כמה חשוב בכל העבודה שלנו עם הילדים להביא להם מנהיגים רוחניים מהעדה עצמה. אדוני מנהל רשות לשירותי דת השווה את המשכורות של הקייסים למשכורות של הרבנים השכונתיים. הבעיה אדוני כשאני רוצה ברחובות או באשדוד להביא מנהיג קהילה לילדים בבתי ספר ולקידום נוער, אלף בשבילם מנהיג קהילה זה קייס, דבר שני אין לי אחר. אם רב שכונתי עסוק, יש לי מלא רבנים אצלי ברחובות שאני יכול להביא. בעדה הזו אין לי את מי להביא. כשאני מביא את הבנאדם, אני פונה לאותו קייס שהקהילה מכירה אותו. שהילדים אומרים לי בקרית משה תפנה אליו. ואני פונה אליו. וכשהוא מגיע הוא מדבר עם הילדים, ותראה, הוא מדבר איתם עברית, כי הרבה פעמים אמהרית הם לא יודעים, והוא אומר להם חבר'ה, גם אותי המדינה לא מכירה, וזה קשה להם. המטרה שלי להביא את הילדים האלה, דרך הקייס הזה, יוצא העדה, לעשות חיבור בין הילד שגדל בארץ בקרית משה ועדיין לא יודע איפה הוא נמצא, לקהילה הישראלית הגדולה, שהוא הולך לצבא. כמו שאני עושה עם דוברי רוסית, כמו שאני עושה עם יוצאי ארגנטינה ויוצאי צרפת. וזה חלק מהבעיה שיש היום שנים עשר קייסים שהקהילה מכירה אותם, יש חשיבות להכיר בהם כי הקהילה מכירה בהם, וכי אין אחרים. אין רב איזורי, אין רב של העיר.

וזו אחת מהבעיות אדוני, שוב אני אומר מהמקום של הילדים, מאוד חשוב לי כשאני מדבר עם הקהילה שמתייחסת אליהם כישראלים שווים, וכשהם מעלים את הבעיות קשה לי כאשר קייס מרחובות אומר להם גם בי המדינה לא מכירה. וזו אחת מהפניות שלי, ממקום של פעיל בשכונות עם ילדים מכל העדות, שוב אני אומר, אני לא נכנס לרבנות, כי אני אמרתי ברבנות היום, אביגדור יצא מכאן, היוזמה של אביגדור היתה, אני לא יודע אם מתאים לעדה אחרת, הוא הקים השנה רשות להקלות ביהדות. עד שנה הזאת היה בנאדם אחד בישראל, אברהם מכיר אותו, ד"ר רייס, שכל רוסיה עולה מרוסיה שרוצה להתחתן צריכה לקבל אישור של ד"ר רייס. וזה אותו דבר עם יוצאי אתיופיה. אם רב מקומי במועצה מקומית רוצים להכיר בו הם מכירים ואין בעיה. האם אותו רב, נגיד ברחובות כדוגמא, אין אף דובר רוסית שרבנות רחובות מכירה בו, כולם עוברים דרך ד"ר רייס. וזה אחד מהדברים שלא נכנסים כאן לרבנות. ברמת הכנסת, ברמת הממשלה, מאוד חשוב להכיר במנהיגים שהקהילה מכירה בהם. ואני לא נכנס שוב להגדרות מי זה רב ומי זה קייס. זה חשוב לילדים שלי שיבינו שמדינת ישראל מכבדת את הקהילה, מכבדת את המנהיגים שלהם, בדרך שהמדינה קובעת. שוב אדוני, אני לא בא נגדך, אני חושב שמה שאתה עשית בממש תקופה קצרה מוועדה לוועדה, הלוואי שמשרד הקליטה ומשרד החינוך היו הולכים בכיוון שלך. ותודה לך. תודה.

אני חוזר לדבר, הפעם לא בהתרגשות, באמת בנחת, עם כל הבעיות שיש. קודם כל יש ועדה של הרבנים והקייסים שבה עומד קייס אביהו, מארגן את כל הדבר הזה, וכל ועדה שתהיה כזאת אני חושב שצריך גם להתייחס לאזרחים של הקהילה, מהצרות האלה, מהבעיות שקורות כבר אנחנו בשלים יותר ואז לומדים את הבעיות יותר. לכן יש ועדה שכרגע הוקמה, מורכבת מרבנים וקייסים, על מנת לטפל בכל הנושא של הקהילה.


לגבי המשכורות, לצערי שום דבר לא היו שינויים. מה שאנחנו היינו בתקווה שמכאן והיום הוועדה הזאת תצא קצת בדרכים קצת שונות ממה שהיה לפני כן. אז אני אשמע את כבודו שמסכם את זה, אבל עדיין נגענו בבעיה ואין שום פתרון. ככה ההרגשה שלנו. נגענו בבעיה, ואין פתרון. להיפך, כאשר, כשאני מתבטא במדינה דמוקרטית דברים שקורים של הקהילה אני יוצא מן הכלל, זאת אומרת אני מאויים, ועורך הדין כמו שראית, הממונה של ערד איים עלי, אין בעיה, זו מדינה דמוקרטית, כל אחד יכול להגיש מה שהוא רוצה. רק מה חבל שאנשים שיושבים בדרך המדיני יותר גבוה הם מעורבים בזה.


אני מודיע בזאת שמהיום והלאה, קודם כל באופן עם כל אחד, רבנים וקייסים, עם הוועדה שהקמנו, נלך בדרכים יותר קשות, על הזכויות שלנו, כמו שככה גם אני הבנתי, כי זה לא הולך לפי הדיבורים, פשוט צריך לעשות קומנדו שמטפל בכל הבעיות האלה, ואנחנו אכן עושים את זה בעזרת השם. לכן אנחנו משבוע הבא והלאה נפעל בדרכים משפטיות. תודה.

זו זכות של כל אזרח ישראלי. בבקשה.

אני מקריית גת ואני גרה בעיר שיש שם שבעה קייסים פעילים, כשאני חושבת שזו העיר היחידה שיש בה כל כך הרבה קייסים. אני קודם כל מצטערת על הרושם שיצא פה שהקהילה לא מנומסת, לא נותנת כבוד לרבנים שלה, לקייסים שלה. חשוב שנזכור שאנחנו פה מתעסקים בסימפטומים. כל הנושא של אי הכרה, שלא מקבלים, אנשים לא מקבלים את השכר שלהם כפי שנקבע, וכמובן יש לזה השלכות של נוער בסיכון והתאבדויות בצבא וזה שילדים ככה בכל מקום, אנחנו מכירים את זה, יש דוכנים של חסידי חב"ד, חסידי גור, הם מעודדים להניח תפילין. ברגע ששני אנשים, אחד בן הקהילה ואחד לא בן הקהילה נכנסים, פונים רק ליהודי שהוא לא בן הקהילה, וכשהוא שואל אותו אומר לו לנו אמרו שאתה לא יהודי. כל זה אלה סימפטומים של החלטות קודמות. ותסלחו לי על ההתרגשות, אני פעם ראשונה נמצאת בפורום כזה, ואני באמת מתרגשת אבל אני כן אומר את מה שיש לי לומר.


אנשים פה מוציאים את הרגשות שלהם ואת המטענים שלהם, התחושה היא שהם מגיעים לישיבה, לוועדה ועוד ועדה, ושום דבר לא מתקבל. הראה לנו פה הרב שי אברהם חוזר מנכ"ל של החלטות קודמות ועד עכשיו זה לא יושם. כשאני אומרת סימפטומים ואני אומרת החלטות קודמות, כל סיפור העלייה שלנו, שקייסים בעצם הובילו אותנו, לא נחזור על זה כי כולנו יודעים את זה וכולנו נרגשנו כשזה קרה. התחושה היא שכשעלינו לארץ והתקבלה החלטת ממשלה, ועשו לנו איזו שהיא טובה, שוב, אני לא רוצה להתייחס למה היו השיקולים של אז, אבל זה מעין טובה כזו, טוב, נקבל שבעים כי העלינו אותם לארץ, הם עלו לארץ, הם פה, כעובדה, אבל ניתן להם מכסה מסויימת של שבעים קייסים, שזה מה שהם יקבלו, נגדע, בהחלטה כזו בעצם הממשלה מקבלת איזו שהיא החלטה מעבר לזה, שאנחנו גודעים את המסורת שנמשכה אלפיים שנות גלות, אבל פה אנחנו שמים לה סוף. זו הייתה השאיפה, שיהיה לזה סוף.

אבל אין לזה סוף. אני דור שני, הילדים שלי, הילדים של כולנו, גם יקבלו אותם. ברגע שהקייסים שלנו לא מכובדים, אין להם סמכויות, ברגע שהם לא יקבלו את ההכרה שמגיעה להם, אני יכולה להזמין אותם על תקן של מתנדב או פעיל שכונה או משהו כזה, ונמצא אתנו פה קייס שהוא לא מוכר, אבל הוא עובד בשטח. אני אישית פעילה בעיר, אני מפעילה דברים, אני מזמינה אותו כל פעם שהקייסים האחרים לא יכולים, צריך לראות את ההגדרה של הקייסים אחורה, הם לא רק קייסים מקומיים, הם גם קייסים שמתפזרים על כל הארץ. ברגע שאין קייס מקומי אני מזמינה אותו, כי הוא חצי מתפרנס לעבודתו, כי יש משפחה, היום הוא פה על חשבון העבודה שלו, אבל יש עוד המון מפגשים שאני אישית מזמינה אותו והוא לא על חשבון העבודה, הוא לא מוכר, מבחינתי הוא קייס, מבחינתי אם אני מזמינה אותו הוא חייב להגיע, כי זה חשוב לו, חשוב לנו שהוא יגיע. אז אני באמת מכבדת את ההחלטה פה, את ההסכמה של כולם שצריך לתת עוד הכרה בשנים עשר קייסים, אבל זה לא זה. זה לא עוד שנים עשר. זה צריך להיות עמוק יותר, צריך להיות שורשי יותר, צריכה להיות איזו שהיא ועדה שתדון על זה לעומק, לא שתים עשרה היום ועוד עשרים שנה, שוב, לא מתוך החלטות שלכם, מתוך הצרכים שלנו. לא מתוך זה שאתם רוצים, יש לנו איקס מיליונים וזה מה שאנחנו מקצים לקהילה האתיופית. מתוך הצרכים שלנו. כי אני כן צריכה את הקייסים, זה לא משנה כמה כסף אתם מקצים לזה, תרצו את זה או לא תרצו, איך אומרים באקטואליה עכשיו, איך אומרים האוייבים שלנו, הרי בכל מקרה יהיה משא ומתן על החיילים, אז למה כל המלחמה. הרי בכל מקרה אנחנו מקבלים אותם ומכבדים אותם, אז למה לא לפתור את הבעיה עמוק, ולא לחכות עוד חמש שנים שתהיה איזו שהיא הפגנה והתסכול שלנו ילך ויגבר. הנקודה היא שתכבדו אותם, תקבלו אותם, ועל ידי זה שאתם מכבדים אותם אתם מכבדים אותי, מכבדים את הילדים שלי ואת הנוער שלנו. ויש לזה השלכות, שוב, עמוקות יותר. זה מקרין לרבנים שנמצאים אתנו פה, ואנשים שלא נמצאים אתנו פה. ברגע שחלק מהאוכלוסיה אומרת שאנחנו יהודים וחלק אחר, אנחנו בצבא, אנחנו משרתים, אנחנו משלמים חובות, הכל, אבל בזכויות אנחנו לצערנו לא שווים. וכמה שאומרים לנו שאנחנו חמודים ואנחנו טובים ואנחנו מנומסים, זה לא עוזר. אין לנו הרגשה כזאת. זה לגבי הקייסים.

אבל את מבינה שאנחנו לא ניתן את הפתרון לזה,

אני מבינה שלכם יש את הכוח לקבל החלטות, גם אם לא בפורום של הוועדה הזו, בוועדות אחרות, בממשלה, ברבנות, יש פה נציגים מכל המגזרים. אני לא יודעת, אנחנו פה ואנחנו עובדה.

את מוכרחה להבין מה הם ההבדלים, מי אנחנו, מי זה הרבנות ומי זה הממשלה. הנושא המרכזי זה אי ההכרה של הממסד האורתודוכסי ביהדות האמיתית של עולי אתיופיה. מזה זה מתחיל ובזה זה נגמר. קולט ואני מכירים בכם כיהודים במאה עשרים וחמישה אחוזים. אבל אנחנו לא הכתובת לזה. ואנחנו גם לא נוכל להיות הכתובת. ואתם מוכרחים להבין את זה גם כן. אנחנו יכולים ללחוץ על הממשלה לתת עוד שני תקנים, עוד עשרה תקנים, עוד עשרים תקנים. אבל העניין של הכבוד וההכרה, ההכרה בקייסים, ההכרה בכך שהקייסים הם בעצם רבנים. הרי אילו זה היה לפי שיטתכם אז הקייסים היו יכולים כאן להשיא אנשים ולהכשיר ולעשות כל דבר.

כיוון שהרבנות לא מוכנה להכיר בהם אז היא מכשירה רבנים ולא מקבלת את הסמכות של הקייסים אלא בכך שהם בקהילה שלהם. יכולים לפשר, יכולים לשמח, יכולים לנחם, אבל הם עובדים סוציאליים בעצם מבחינת הרבנות. את מוכרחה להבין, כי אני לא רוצה שתצאי מתוסכלת מקבוצה כזאת של אנשים שמתכנסת, ולכאורה את אומרת מה, כל החבר'ה האלה, אני רואה אותם בטלויזיה, בסך הכל כשזה מגיע לעניין לא עושים שום דבר. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בנושא של הרבנות עצמה. אם אתם יכולים להשפיע עליהם, בהפגנות, גם צבי הנדל שהוא איש דתי אמר, זה הכתובת שלכם. אנחנו כתובת להרבה דברים אחרים. לשכר, לתקנים, זה אנחנו יכולים וגם עושים. אבל בדבר המרכזי, שזה הכרה בכם כיהודים, זאת הבעיה האמיתית, זאת רק הרבנות, ולנו אין בזה מה לומר.

ברגע שיש הכרה בתקנים, שיש תוספת של תקנים, לצורך העניין עכשיו שנים עשר קייסים,

נניח שזה יהיה,

אבל זה חלק מהעניין, אבל השאלה אם אנחנו צריכים לסגור את זה בשנים עשר קייסים ברמה של התקנים, זו הנקודה. הרי אנחנו יודעים שהרבנות הראשית וכל מיני מוסדות אחרים עדיין מכשירים ועדיין נותנים תקנים.


מילה נוספת ברשותכם, אנחנו בתקופה של בין המצרים, משפט אחד ברשותכם,

חבר'ה, אפשר לדבר כמה אתם רוצים, זה לא יעזור, אני לא יכול לקבל החלטה. אני אומר עכשיו, אפשר לדבר הרבה פה, כולם יקבלו את עזרתי בכל הכבוד שיש. פה דיברו על משכורת, יהיה משכורת כמו שצריך, ודבר שני תהיה ישיבה מיוחדת על הקייסים. זו ההחלטה שקיבלנו, עכשיו אתם יכולים לדבר עד הערב. אני יושב פה.

(מדבר באמהרית, דבריו מתורגמים באמצעות מתורגמן)

כבוד היושב ראש, אני רוצה לקראת הסיום לומר היבט שונה לגבי עבודתנו בקהילה. מוסד הקייסים הוא עתיק יומין, למעשה אפשר לומר אנחנו הגענו בזכות מוסד הקייסים. אם אני לוקח את עצמי כדוגמא זה חמישים שנה אני משמש כקייס, גם באתיופיה וכמובן גם מאז שהגעתי לארץ. כפי שאני קיבלתי הסכמה אנחנו ממשיכים גם פה להסמיך קייסים חדשים. חשוב מאוד שמוסד הקייסים, או הדור הצעיר, לפחות אם לא רובו, חלקו הקטן ימשיך במסורת הזאת, מסורת ששמרה עלינו ועל עם ישראל תקופה ארוכה. חשוב מאוד שהממסד יכיר בהם וחשוב לנו מאוד שהם יעבדו בקהילה ויתמסרו בעבודת קודש. קייס באתיופיה הוא היה מלבד רב רוחני, היו לו תפקידים משמעותיים אחרים. כך למשל הוא היה אחראי על נושא הנישואים, כך גם בנושא של גירושים, ובכל המישורים האחרים כך פעלנו. פה בארץ אין צורך להרחיב, חלק מהתפקידים, ודאי הכבוד, נרמס ונלקח מאתנו. הדור הצעיר שבא להתחתן היום נאלץ להמתין חמש, שש, שבע חודשים, וזה מאותה סיבה שקודם כל הרבנים ורושמי נישואים אחרים לא מכירים בקהילה וממילא לא רושמים, וכל זה נופל כנטל לרב הדנה, שהוא מטבע הדברים לא מסוגל לטפל למעלה ממאה אלף אנשים. לקראת סיום הייתי רוצה שהוועדה, ודאי כל מי ששומעים יפעל וירחיב את הדיון הזה ויטפל בכל הסוגיות, ובמיוחד שיתן לקייסים הצעירים מעמד ראוי להם. אני רוצה להודות ליושב ראש שנתן לי את הזכות לדבר ולומר מספר מלים בעניין.

אני רוצה לענות, כבר כמה פעמים דיברו על זה. מה שקשור לדת זה לא המקום, זה הרבנות. אנחנו יכולים רק לטפל בתקנים. ופה גם אני אומר, תהיה ישיבה על תקנים, אנחנו צריכים להיכנס עמוק, אני מבין, אנחנו מבינים את המשמעות והחשיבות של קייסים לקהילה. אנחנו צריכים לשבת ולהבין כל הדברים. אנחנו הבנו שזה חשוב, אבל יש משרד רווחה, שם יש עובדים סוציאליים גם. אני רוצה לקהילות אחרות יותר עובדים סוציאליים, אני לא יכול לקבל, כי אומרים לי אין כסף. אותו דבר פה. אנחנו יכולים לפנות, אבל חברי כנסת זה לא בובות, הם צריכים להבין כמה קייסים, מה יהיה בעוד עשר שנים, מה יהיה בעוד חמש עשרה שנים. איך מפזרים קייסים כאלה בקהילות, כמה יש אנשים שהם מטפלים, אנחנו צריכים לדעת את זה.

לפני שאנחנו פונים לממשלה אנחנו צריכים להתבסס, לעשות תשתית למה אנחנו מבקשים, לא סתם שהגיעו פה שנים עשר קייסים, הם אומרים שאנחנו קייסים, אנחנו צריכים משכורת. אנחנו צריכים בסיס לזה. בגלל זה תהיה ישיבה. אני רוצה לקבל בסיס אמיתי.

אתם עכשיו יודעים שגבו כסף מהם לפנסיה, שלא צריך היה לגבות. עכשיו הם מחזירים את הכסף וכל אחד יקבל חוץ ממשכורת גם החזר כל הכסף.

כפי שעשיתם בפעם הקודמת באמת לא היו נתונים, אולי כדאי מאוד לקבוע, לפחות החלק שנאמר היום, שיושם,

עכשיו פגרה. בפגרה נקיים דיון על קייסים, אחרי הפגרה עוד פעם נדון איך מסיימים את מה שקשור למשכורת.

תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00