PAGE
1
ועדת הכספים

05/07/2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ט' בתמוז התשס"ו (5 ביולי 2006), שעה 10:00

עיכוב כספי איחוד הרשויות עבור מועצת דאלית אל-כרמל-עוספיה



(עיר הכרמל) - הצעה לסדר-היום (דיון מהיר) של חה"כ ראובן ריבלין.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר

חיים אורון

אלי אפללו

אבישי ברוורמן

מגלי והבה

יצחק וקנין

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

ראש עיריית דאלית אל-כרמל ד"ר אכרם חסון

איימן דר יוסוף

- המחלקה הכלכלית, משרד ראש הממשלה

אודי בן-דרור

- רכז פנים ואיכות הסביבה, משרד האוצר

לילי פיינטוך

- מנהלת אגף התקציבים של השלטון המקומי, משרד הפנים

פיני קבלו

- מרכז השלטון המקומי

טמיר כהן

סמדר אלחנני

חפציבה צנעני

עיכוב כספי איחוד הרשויות עבור מועצת דאלית אל-כרמל-עוספיה (עיר הכרמל)

אני פותח את הישיבה. חיכיתי לנציגת משרד הפנים כדי לפתוח את הישיבה. אנו ממשיכים בישיבה של יום שני בנושא: עיכוב העברת כספי איחוד הרשויות עבור מועצת דאלית אל-כרמל-עוספיה (עיר-הכרמל). זה היה בעקבות הדיון המהיר של חבר-הכנסת ריבלין. אתמול עזבנו את הדיון האחרון כאשר נתתי לכם אפשרות לבדוק ואמרנו: "רבותי, בידקו מה ניתן לעשות ותחזרו אלינו". האם בדקתם? אדוני ראש העיר, האם ישבת עם משרד האוצר ומשרד הפנים?

אחרי הישיבה ישבתי איתם בחוץ, ואחרי זה הלכתי למשרד הפנים.

כמה זמן ישבת איתם בחוץ?

עשר דקות ישבתי איתם, ואחרי זה הלכתי למשרד הפנים בעצמי ודיברתי עם ששי. אמרתי לו: "כל החומר שביקשת מהחשב המלווה שלכם, הוא העביר לכם מזמן. למה אתם מעכבים את הכסף?", והוא אמר: "לא היה זמן לבדוק. אנחנו נבדוק ונחזיר לך תשובה".

הצעה לסדר על זה לפני שידברו על זה. לא עולה על הדעת שהתייחסות הפקידים המכובדים האלה תהיה כזו שהם לא יגיעו בזמן ולא יכבדו אותנו. אנו מגיעים ממרחקים הרבה יותר גדולים, ובכל זאת הזמן שלוקח להם להגיע לפה רב מאשר לוקח לנו. אני מרגיש זלזול.

היתה תקלה בחדר האישורים.

סיבה של תקלות או של כל מיני דברים - צריכים לקחת זאת בחשבון.

הוי דן לכף זכות.

לא. התכוונתי באופן כללי.

גברתי, האם את רוצה להגיב על דבריו?

לא. היתה תקלה במחשבים שלכם, ואני מחכה שם 20 דקות. יותר מזה אין לי מה להגיב.

היא לא אשמה.

דרך אגב, הודיעו לנו על הישיבה בשעה 09:30, וזה בכלל סיפור.

לא. יש לנו אישור. אתן את העובדות.

אני אפילו לא צריך את זה. סלח לי, אך תתפלא לשמוע איפה אתה אפילו לא עונה לעניין. הודעתי על הישיבה אתמול בתוך הישיבה, כאשר נציגכם ישב כאן. אני אפילו כועס עליו למה הוא בכלל הודיע לכם. סיכמתי זאת בישיבה כאן אתמול. הודענו לכולם. מי צריך להודיע כאן שיש ישיבה?

האם את הבוסית של זה שהיה פה אתמול?

כן.

האם הישיבה היתה סגורה?

כן. רבותי, הודעתי אתמול.

תכף יודיעו לךְ שגם מחר את תבואי. אם היא גרה בירושלים - תבוא לתל-אביב.

היושב ראש, אני מוציא זימון רשמי. אני רק מחזק אותך.

הודעתי לכולם כאן, ולא היו הפתעות. האם החלטתי על זה אתמול בערב?!


גברתי, קודם כל, מה קורה עם תוכן הדברים?

האפשר לדעת מה תפקידה?

אני מנהלת אגף תקציבים במשרד הפנים. אני לא כל כך יודעת את הנושאים שהיו אתמול, אבל בגדול אני יכולה להגיד מה קרה מאתמול להיום.

אדוני ראש העיר, תקשיב, כי היא מתייחסת כרגע אליך ולנושאים.

בהתאם למה שנחתם איתם בתכנית ההבראה החדש ובהתאם להתקדמות שלהם בתכנית ההבראה, יש שני סעיפים שהם היו אמורים לקבל מאיתנו כסף.

באיזה תאריך זה נחתם?

תכף אחפש בדפים ואומר מתי נחתמה תכנית ההבראה. אם אינני טועה, היא נחתמה לפני בערך שבועיים.

נכון.

היינו אמורים להזרים מתוך תכנית ההבראה החדשה 33 מליון שקל, ועד היום הוזרמו להם 24.2 מליון שקל.

קיבלנו 14 מליון שקל בלבד.

14.2 מליון שקל כבר הוזרמו והתקדמו, ו-10 מליון השקל האחרונים הוזרמו למערכת אתמול. עדיין אינך רואה אותם, כי הם הוזרמו למערכת אתמול. 10 מליון השקל הם בגין הגעת הרשות לביצוע סקר נכסים. זו אבן-הבוחן שהיתה אמורה לקבל.

זו כבר בשורה, ועשינו משהו. צריכים להעביר 36 מליון שקל, ובואו ונעשה חשבון.

33.

צריכים להעביר 33 מליון שקל. 14 מליון שקל העברנו קודם, 10 מליון שקל העברתם אתמול אחר-הצהריים, והיום נשאר סכום של 9 מליוני שקלים. מתי יהיו 9 מליוני השקלים? היום אחר-הצהריים? אם זה כך, לא נקיים ישיבה מחר.

לא. אינני מדברת בקשר לישיבות. אנו עובדים פה לפי אבני-הבוחן. אבני הבוחן דיברו על סקר נכסים.

רק שאבני-הבוחן לא יעצרו את הכל.

גברתי, אני חייב להגיד לך שגם אנו עובדים לפי אבני-הבוחן. אם תתני - גם אצלנו תקבלי, ואם לא - לא תקבלי גם פה.

בואו ונוריד את המלים "אבני-בוחן".

כך אנו עובדים.

מתי אבן-הבוחן הבאה שלךְ?

בואו ונעזור לעיר. היושב-ראש, אני רוצה לשאול אותה שאלה. מתי שתחליט אשאל אותה. אני יודע מה לשאול אותה.

קודם היא תסיים את דבריה.

לא הייתי בדיון של אתמול, ולכן אינני יודעת על מה מדובר. בגדול, לא נעים להגיד אך הרשות חתמה פה על אבני-בוחן שהיא הרכיבה אותן לגבי מה היא אמורה לעשות ומול זה הצבנו כסף. אבני-הבוחן האלה נבדקות אחת לאחת. יש לנו פה דו"ח של מלווה הרשות, חשב הרשות, שאומר: "נכון לדברים אלה,אפשר לעשות, אפשר לשחרר כסף". הדו"ח האחרון שקיבלנו ממנו מצביע על אפשרות לשחרר את 10 מליון השקל בגין סקר נכסים שעליהם התחייבה הרשות.

10 מליון השקל הנוספים.

כן.


לגבי הסעיפים האחרים, הם ייבדקו לגופו של עניין. כלומר, זה לא אומר שמחר זה יהיה.

אמרי לנו מה הם.

אקריא פה את הכל.

כמה זמן?

אני מוכן לבדוק אם קיבלו את ה-10 מליון שקל.

צריך גם לכבד אותה. אני מניח שתראה זאת מחר בבוקר.

האפשר לדעת מה הן אבני-הבוחן?

אגיד את כולן אחת לאחת, ואין בעיה. יש הפחתת השכר הכללי בסכום של 2.761 מליון שקל, ומדובר בהפחתת מרכיבי שכר.

הוצאות לשכר.

עוד הורדת משכורת.

אני לא יודעת. יכול להיות שאלה שעות נוספות או רכב. אם אתם רוצים, עלי לדפדף פה בתכנית ההבראה המקורית.

רבותי, אני מבקש לא להפריע.

אגיד את המרכיבים העיקריים שהוא נדרש ואמור עדיין לעשות, ואת חלקם הוא עשה והוא קיבל כסף ואת חלקם הוא עדיין לא עשה. יש את עניין הגדלת הכנסות הארנונה, יש עניין אישור מליאה לחוק עזר לביוב שהבנתי שזה עדיין לא נסגר, יש בקשה להעמקת הגבייה במפעל מים בחלק של המים, והעמקת הגבייה של יתר הכנסות עצמיות, וכל דבר כזה כפוף לסכום שהוא צריך לבצע. יכול להיות שמתוכו הוא ביצע וקיבל את כסף. מה שהוא לא ביצע זה יתרת הכסף. יגיע דו"ח מפורט עם דרכי ביצוע ונראה שאכן הם בוצעו - ישוחרר הכסף. זה מותנה אחד בשני.

גברתי, האם אלה הכללים לכל רשות--

כן.

--או האם אינך חושבת שבאיחוד רשויות צריך משהו מעבר לסטנדרט שנותן לכל הרשויות? חבר-הכנסת וקנין, לא התכוונת לשאלה הזאת.

אתן את רשות הדיבור לאוצר.

אם יורשה לי, אענה על השאלה הזאת במקומה.

האם היא לא יודעת לענות?

לא. אנו בשיתוף.

לא, אין שום שיתוף. למה האוצר נתן באופן מיוחד כסף צבוע לדאלית אל-כרמל לאחר דיונים שנמשכים למעלה משנה? הרי אתם נתתם לו. זה לא שמשרד הפנים צריך לשקול את השיקולים במהלך עניינים רגיל. האוצר קבע שצריך להעביר, וזה הרבה יותר קשה לשכנע את האוצר מאשר לשכנע את משרד הפנים.

למה צריך לקיים דיון כל יום כדי שתעבירו את הכסף?

אחרי שהעבירו את הכסף הם מכניסים זאת עכשיו לקריטריונים הרגילים. יש פה מצב שבו אחת מהשתיים: או שהעיר נשארת מאוחדת או שהיא מתפרקת. גם לאלה שאיחדו את היישובים כבר אין יכולת להתקיים.

נכון.

משרד האוצר הגיע להבנה הזאת, והוא העביר למשרד הפנים. בהתחלה התחלתם עם הייעוץ המשפטי שאמר: "אנו יכולים להעביר רק לפי קריטריונים". לאחר מכן בא ונקבעו קריטריון איחוד מועצות, וזה קריטריון שעל פיו יישק דבר ולכן מעבירים כסף שהוא לא כסף למשרד הפנים על מנת לתת מענקי שר או משהו כזה אלא כסף המיועד לאיחוד הרשויות עוספיה-דאלית אל-כרמל שהם עיר-הכרמל. ואז, זה מגיע אליכם, ואתם מתחילים שוב: אתם צריכים לבדוק ולראות שאת הכסף הזה הוא לא לוקח לחגיגות יום העצמאות או להקמת במות. הוא בא ומראה שהוא עשה את הכל, ואנו מלווים אותו כבר למעלה משנתיים.

שנתיים וחצי.

גם החשב שלהם הוא בעל זכות חתימה.

משרד האוצר העביר לכם את הכסף. אי-אפשר כל פעם להביא אנטיוכוס אחר שיעשה גזירות. אם העבירו אתמול, זה דבר שהוא בהחלט טוב.

זה לזכותך.

זה לא לזכותי. זה לזכות האיש שהיה לפני כן, אחד מהבכירים שהיא המנהלת שלו. אם העבירו אתמול, אנו צריכים לבדוק ולראות. כמו שאני מכיר את דאלית אל-כרמל, לא רוצים שם לנצל איזה שהוא דבר ולעשות שימוש לרעה בוועדה על מנת לקבל דברים שהם לא מבקשים.

אני רוצה להתחיל ולהודות לכל מי שתרם והביא את הדיון הזה. אתמול לא יכולתי להיות פה. אנו מגלים פה טפח קטן מהמתרחש בטיפול ברשויות הדרוזיות. אינני רוצה להתייחס ולהרחיב את היריעה על הרשויות האחרות, ואני רוצה להתייחס דוקא לרשויות הדרוזיות. אני רואה פה חברי-כנסת שחלקם היו מנהיגים במדינה הזאת ויהיו. העדה הדרוזית במצוקה, ואחד הגורמים למצוקה הזאת זה פקידוּת האוצר ופקידוּת משרד הפנים. אנו במו ידינו הבאנו לאיחוד הזה, אנו שכנענו אוכלוסיות ועמדנו מול כל הציבור הדרוזי ואמרנו: "אנו רוצים לעשות עיר לדוגמא במדינת ישראל". כשאתם מדברים על עיר, אנו מדברים על דואר בעיר הזאת. אנו רוצים קופת-חולים נורמלית, בניין לעיריה ותחנת מכבי-אש. אנו רוצים לנסוע ברחוב כשאתה יכול להגיד: "אנו בעיר במדינת ישראל" אחרי 58 שנים.


מה אנו רואים אחרי שנתיים? 200 מליון שקל חובות שסחבה אותם העירייה הזאת. לראש העיר הזה שנבחר לרגע אחד לא היתה האפשרות לבוא ולהגיד: "אני יכול להשפיע על שקל אחד". הוא בא ונבחר, ושינינו דפוסי מנהיגות וכל מה שנדרש מאיתנו, כאנשים שהתחייבו ורוצים לעשות עיר לדוגמא בישראל ורוצים לתת לעדה הדרוזית את תחושת השויון, השותפות והביחד. מה קיבלנו? שנתיים וחצי אנו ממש אוכלים חצץ. אני מתרוצץ ממקום למקום. יש הבטחות על ימין ועל שמאל.


אני מדבר על כך מתוך הרגש הזה ומתוך האחריות שלנו. כל העדה הדרוזית מונה 113 אלף במדינת ישראל, וזה אפילו לא רבע שכונה מתל-אביב. 58 שנים, ואנו מחזירים את האוכלוסיה אחורה. אתם לא נמצאים בלחץ שאנו נמצאים בו. הציבור הערבי בישראל אומר: "אלה הבוגדים שהלכו עם מדינת ישראל ומשרתים בצבא". צריך שהוועדה תבוא לכפרים, לעיר דליית אל-כרמל או לבית-ג'אן או לכל מקום--

אולי נבוא.

--ותראו את האנשים האלה ואיך ביום ראשון גדודי חיילים יוצאים ליחידות השונות לשמור על המדינה הזאת. מה מקבלים? שוב, אנו תלויים בפקידות האוצר.


המצב ברשויות הדרוזיות האחרות עוד יותר גרוע. אני חי ביישוב בית-ג'אן, שבו אפילו שירות מינימלי לאזרח אין. אני שואל את עצמי: אני בא לכנסת ישראל ולוועדת הכספים. אין לי היום 10-14 חברי-כנסת, ויש דרוזי אחד מתוך 120 חברי-כנסת. אני משתדל במפלגתי, וכל פעם אני צריך להתחנן ולהלחם וחברים עוזרים פה ושם. אם זה לא יהיה לנו על מצפוננו ולא נעשה לפתרון הסוגיות של עיר-הכרמל ושל הרשויות - אנו בבעיה. אנו נמצאים בין הפטיש לסדן. הממסד הוא צד אחד שבא ואומר לנו דברים כמו: "אתם תקבלו", ויש הבטחות מפה ועד להודעה חדשה. לגבי 37 מליון השקל שמדבר עליהם ראש העיר, כבר שנה וחצי כל פעם אומרים להם "עוד קצת, עוד קצת".


ברצוני להודות לכולם על כך שהבאנו זאת לשולחן. אני מבקש, שאנו נתמיד על מנת שנפתור את הסוגיה של עיר-הכרמל ושל הרשויות האחרות, ויפה שעה אחת קודם.

תודה רבה. עתה, חברי-הכנסת אלי אפללו , ראובן ריבלין, שלי יחימוביץ ואבישי ברוורמן, ולאחר מכן סמדר אלחנני וראש העיר.

דיברתי. אני רוצה תשובות ולא שאלות.

אדוני היושב ראש, שוב, אני מברך אותך על היוזמה הזאת.

זו יוזמה שלו.

אני מדבר על היוזמה של המשך השיחה היומיומית כדי שהדבר הזה ייפתר. חבר-הכנסת ריבלין לקח זאת על עצמו והעלה זאת על שולחננו - דבר שהוא קריטי במדינתנו. מה המדינה שלנו רוצה באמת לתת לאנשים האלו, הדרוזים, שעושים כמיטב יכולתם. כל פעם אנו שומעים "המיעוטים" או "אין להם שיתוף פעולה מלא איתנו. יש להם טענות מפה להודעה חדשה". הם עושים יתר על המידה. נכנסתי ליישוב יהודי בגליל, והכביש הוא אותו כביש, וברגע שאני עובר מטר אחד של היישוב ונכנס לכפר דרוזי זה נראה מדינה אחרת.


אינכם יכולים לקבוע בשרירותיות בבת אחת דפוסי התנהגות של חמולות שהיו במשך הרבה מאד שנים, ולבוא ולחבר רשויות וגם להגיד: "אנו לוקחים אותו כפיילוט ועושים את כל המאמצים כדי לעזור לו כדי לעבור את המצוקה הקשה הזאת". היום, אתם באים וקובעים להם פרמטרים שקשה מאד להעבירם מהיום למחר, ובמקום לעזור להם אתם רק מקשים עליהם. לפטר 80 עובדים בעיר-הכרמל זו היתה כמעט משימה בלתי אפשרית.

אלה 80 משרות, וזה 150 עובדים.

את יושבת כאן, אבל אני בטוח שאילו היית באה יום-יומיים לשם, היית מבינה באיזו מצוקה נמצאת העיר הזאת.

"ידידי אכרם, אל תעשה את זה. אל תתחבר". כשישבנו בוועדה הזאת אמרתי לו: "אל תיקח על עצמך".

נכון מאד.

הוא אמר: "אני רוצה להיות הדגל ולעשות איחוד לטובת היישוב, כדי באמת לצמצם ולהפוך זאת לדבר נכון". לצערי, אני זה שצדקתי. היו לו את כל הכוונות הטובות לעשות זאת ויש לו את הרצון, ובמקום שאתם תעזרו לו אתם מכשילים אותו.


היושב-ראש, אם משרד האוצר ומשרד הפנים לא יבינו שזה פיילוט שאנו צריכים לעזור ולא רק להעמיד לו תנאים איך אנו פועלים כקריטריונים כמו כל עיר אחרת - הוא לא יצליח. עלינו לקחת אותם כדוגמא שונה למקרה ספציפי שונה, ולנסות לעזור לו לעבור את העניין הזה. זה כמו ילד שמחזיקים אותו ביד ומלווים אותו כדי להצליח. זו בקשתי.


אני חוזר: אם לא נעשה זאת - ותמסרי זאת לשר - כשלפנינו יהיה נושא חיבור רשויות, והשר הודיע שהוא בעד הדבר הזה, אני מודיע מראש שאני אתנגד במלוא מובן המלה. לגבי כל התכניות הגדולות שעושים ומתבטאים לגביהן, צריכים לעשות סוף מעשה במחשבה תחילה.

אינני רוצה לחזור ולהתחיל מחדש את הדיון של אתמול, ובכל זאת יש דבר אחד שחשוב לי לשאול אתכם. אני מקדימה ואומרת שהגשתי הצעת חוק לביטול האיחוד, כי האיחוד הזה, כפי שהוא מתנהל, הוא פרשיה אומללה. אתם כל הזמן חוזרים על אותם קריטריונים שאנו שומעים ביחס לתכניות הבראה לרשויות מקומיות. אני אומרת, שאם כבר לקחנו את האיחוד הזה כדגל ומכל ה-150 רשויות שדובר על האיחוד שלהן נשארנו עם האיחוד של דליית אל-כרמל ועוספיה - אנו צריכים להחיל פה זן חדש של קריטריונים על האיחוד. מלכתחילה, בהנחה שמשרד הפנים ומשרד האוצר מצדדים באיחוד הזה, הרי האינטרס שלכם הוא להפוך את האיחוד לספינת דגל: לשפר את השירות ביישוב, להפוך את היישוב הזה לדוגמא ומופת ולגרום ליישובים אחרים לרצות להתאחד. מכל מה שאנו שומעים כאן אנו לא שומעים ולו רמז לעניין הזה. אנו שומעים על אותן אבני-בוחן שאנו שומעים עליהן ביחס לרשויות בהבראה. לפרוטוקול אני מתקוממת נגד המלה "הבראה" כי זו לא הבראה. כשהוא מפטר 150 עובדים, זה לא אבן-בוחן וזה לא משהו ראוי לציון. זה צער גדול ונזק ליישוב; ראשית - נפלטים 150 איש בחצאי משרות עלובות אל אבטלה בלתי נגמרת ממילא ביישוב המאוחד, ושנית - זו פגיעה ישירה בשירותים לאוכלוסיה שם. את מי הוא מפטר? הוא מפטר גננות זוטרות וכל מיני אנשים שמושיטים שירות לציבור. כלומר, אנו מגבירים אבטלה פה, מרעים את השירותים וגם לא מחילים עליהם שום קריטריון נפרד לעיר באיחוד. זו שאלתי: איפה זה כאן? תראו לי איזה שהוא סעיף שמעודד אותם ומרומם אותם בשל האיחוד.

היתרון לדבר יותר מאוחר הוא שאתה שומע את האחרים, ואני מסכים לכל הדוברים. אומר רק משפט שאני אומר לידידיי באוצר ככלכלן. כלכלה היא תורת התמריצים ומצרף השווקים. לכן, מה שאמרה ידידתי, חברת-הכנסת שלי יחימוביץ, ברור לחלוטין. רצו לכרוך גם את מבשרת בירושלים, אבל תושביה לא רצו. גם כאן התושבים לא רצו, אבל במקום הזה כפו. אין את התמרוץ המיוחד, והוסיף גם ידידיי חברי-הכנסת והבה ואפללו לגבי האוכלוסיה הדרוזית. כחבריי, הסתובבתי וחרשתי את האוכלוסיה הדרוזית, ומה שקורה שם הוא אסון. הצעירים לא יכולים לבנות בתים, וזו בעיה של המינהל. כל הסיפור הזה על מדינת ישראל - שמצד אחד האוכלוסיה הדרוזית כרתה איתה ברית ומצד שני אין שום תמורה בנושא הזה - מביא למרמור אדיר.

זו אפילו לא תמורה. זה תיקון עיוותים.

קודם כל, אני מדבר על כך שיש צדק בסיסי. מעבר לזה, אני אומר שיש פה בכל זאת איזו שהיא מחוייבות.


הבעיה האמיתית היא, שאיננו מנהלים נכון את מדינת ישראל. אם אנו מגדירים כמה דברים שמראים לציבור שאנו רציניים, ואמרה זאת פה חברת-הכנסת שלי יחימוביץ, ואם יש את ה-case שידידי חבר-הכנסת אפללו אמר ואני מסתובב בשטח והשטח לא רוצה את האיחוד הזה, ובאה מדינת ישראל להוכיח שיכול שיהיה איחוד ושהאיחוד הזה יביא לייעול, והוא בטח משלם מחיר פוליטי על כך שהוא עושה את זה - בואו ונוכיח לפחות שיש לזה איזה שהוא pay-off. לכן, חובתנו פה להדריך את שר האוצר ולא הפקידים. האחריות היא של שר האוצר.

שר האוצר כבר התרצה, והוא נתן לו כסף צבוע מיוחד.

זה שר הפנים.

חבר-הכנסת ברוורמן, אתה צודק. אם שר האוצר לא יתן --

--אנו ניתן. אנו נעביר את כל הכספים האלה. אם הם לא ירצו יותר לעשות, בארץ הזאת לא יהיה יותר איחוד רשויות.

בדרך כלל, הפיילוט הוא כמו דירה לדוגמא. אם אנו מגיעים כקונים לראות דירה, ואנו רואים, למשל, שכאן יש נזילה מבחינת אינסטלציה וחוטי חשמל לקרועים, ברור לכם שאף אחד לא יקנה דירה כזו. כך נראה הפיילוט של איחוד הרשויות.

עברתי על החומר, ויש פה איזו שהיא נוקדנות מסויימת באבני-הבוחן. אני מציעה שתתנו לרשויות את העצמאות שלהן. האיחוד הוא דבר אחד, וההבראה היא דבר אחר, וזה לא אותו דבר. העיריות, בין אם הן מאוחדות ובין אם הן נפרדות, צריכות להיות מאוזנות כספית, וזו המטרה. אם יציבו את אבני-הבוחן כבאמת אבן-בוחן אתה מתקדם; צריך לראות את התמונה הכוללת: גם את נטל החוב וגם את שירותי החוב. אינני רואה שזה נכלל פה. שירותי החוב לא נכללו, שזה הבעיה הגדולה של הרשויות המקומיות בנוסף על ה-pay-roll שיש להן. צריך להציב ולומר: "ירדת ב-20% מסך-הכל הכסף". זה יחליט להוריד יותר בשכר, וזה יחליט להוריד יותר בדברים אחרים. תנו לו את דרגת החופש. אי-אפשר שפה יעבדו על הדברים האלה באבני-הבוחן. אבן-הבוחן צריכה להיות רק הסך-הכל הכספי. תני לו להגיע לזה בדרכו שלו.

ברצוני לתת קצת מידע כך שתדעו במה אתם מטפלים. כשנכנסתי בנובמבר 2003, עוד לפני כניסתי לתפקיד, היה חשב מלווה מטעם האוצר ומטעם משרד הפנים, והוא היה בעל זכות חתימה כספית. הוא מחליט והוא קובע. מאז שנכנסתי שנתיים וחצי אני דן איתכם.

כמה כסף החשב המלווה הביא באותה שנה?

הוא לא הביא שקל אחד. מי שהביא את הכספים זה רק אני.

כשהוא היה, לא היה כלום.

שום דבר.

הוא לא צריך להביא כסף.

שנתיים וחצי אני עושה דיונים איך לסגור חובות עבר של שתי מועצות קודמות. אינני דן איך לתת תקוה לתושבים. אנו לא נתנו שום תקוה לתושבים. לא סללתי כביש, לא תיקנתי את הבורות בכבישים ולא הפסקתי את הביוב שזורם ברחובות. מבחינת הזוגות הצעירים, 15 שנה לא נתנו חצי דונם לבניית בנה-ביתך. אין תכנית מיתאר, אין רצף תכנוני בן דליית אל-כרמל לעוספיה ואין בניין לעירייה. עד היום אני מטפל איתם רק בשאלה איך לסגור חובות של שתי מועצות קודמות. מה הם עושים לי? אתם שואלים למה אני חותם על תכניות. הם אונסים אותי, כי יש לי עובדים שלא מקבלים שכר. היו לי 164 משפטים לפני כניסתי לתפקיד.

מה עושים לך עוד 10 מליון שקל שהם הביאו לך אתמול? כמה אתה חייב?

אני חייב שתי משכורות שזה 4 מליוני שקל ברוטו, ואני חייב קרנות שלא שילמו חמש שנים לפני שבאתי, וכדי להציל את הקרנות זה 4 מליוני שקלים, וביחד זה 8 מליוני שקלים. אני חייב למס הכנסה 12 מליון שקל - לא שלי. אני חייב לביטוח הלאומי 2.2 מליוני שקלים - לא שלי. אני חייב 56 מליון שקל לספקים - לא שלי. אני חייב 81 מליון שקל בגודל התקציב של שתי רשויות לבנק אוצר השלטון המקומי. אני העיר היחידה במדינה שאין לה אשראי כבר שנתיים וחצי. אני העיר היחידה במדינה שלא מקבלת את מענק האיזון כי הוא מעוקל לבנק אוצר השלטון המקומי. כל המנכ"לים, כל השרים וכל הבכירים שיושבים כאן אמרו לי שהאשראי ייגמר תוך חודש או חודשיים, ועברו שנתיים וחצי וזה עדיין לא הסתיים. אמרו לי שיסדירו לי זאת עם בנק אוצר השלטון המקומי.

אם היית שואל אותי, הייתי אומר לך מייד שלא.

העבירו את 10 מליון השקל רק בזכותכם ובגלל ששמעו אותי בחוץ שאני הולך על פירוק האיחוד.


חברים, אתם דיברתם על כל הדברים נכון, אבל שכחתם דבר אחד: אתם מביאים לתסיסה בקרב הדרוזים נגד המדינה. אתם מתסכלים את הצעירים, ואין להם שום תקוה. החבר'ה האלה הרסו כל חלקה טובה. זה מה שאני רוצה שתבינו. החבר'ה האלה הם שמנהלים את העניינים.

בעניין הדרוזים במדינת ישראל אנו השתמשנו בברית דמים בשותפות שלנו. הגיע הזמן לשנות זאת לברית חיים. זה הבסיס של כל השיחה הזאת, שהפקידוּת לא יודעת. זה לא רק אצל אכרם חסון שזה הגרוע ביותר, אלא יש רשויות אחרות שגם הן במצב קטסטרופלי.

נקיים דיון על רשויות שלא שילמו משכורת.

יש לי את כל ההערכה והאהבה לעדה הדרוזית. התיאור, שמתואר פה, קיים בעיר-הכרמל, בסכנין, בנתיבות ובשדרות. מבחינת הנימוק שמוסף פה, גם הסיפור של האיחוד הוא לא הסיפור. יש תכניות הבראה שמתפוצצות לא בערים מאוחדות. האיחוד פה הוא בעיה של ראש העיר שנכנס למצב פוליטי-ציבורי בעירו. ועדת הכספים רוצה לראות את הבעיה בהיקפים שלה.

לא.

חבר-הכנסת אלי אפללו, מותר להיות במחלוקת. אינני מתנגד לכל האמירה כאן לגבי הציבור הדרוזי. אם ועדת הכספים רוצה, הרי שמעבר לפתרון בעיית עיר-הכרמל צריך לראות שיש מנגנון שהוא לא עובד. למה הוא לא עובד? סיפור האשראי הוא לא סיפור פרטי שלו. אודי בן-דרור, יש 26 ערים חסרות אשראי.

20 או משהו כזה.

24.

בכל אותן 26 ערים אי-אפשר לסגור את התכנית, כי אם אין אשראי אי-אפשר לקיים את העיריה. לכן, אתם צודקים בקטע של האיחוד, ואתם צודקים בקטע של העדה הדרוזית. הבעיה העיקרית היא, שהמנגנון שהופעל כאן באופן כזה דורסני לפני שנתיים מחסל את העיריות האלה. מסתובב פה ראש עיריית חצור, שגם הוא אלוף משנה בצה"ל. בחצור אין דרוזים והיא לא אוחדה. הוא מסתובב פה שלוש שנים תופס אותי במסדרון כל פעם אומר: "ג'ומס, תגיד מה נעשה? העסק מתמוטט".

גם לא מבדילים בין מי שטוב ומי שלא.

אינני אומר זאת בניגוד למה שאתה אומר. תבינו שהבעיה שמבחינת ועדת הכספים זה לא לתת תשובה רק לאכרם חסון. העסק תקוע.

ברצוני להבהיר רק דבר אחד. חברי-הכנסת אורון וברוורמן, ברמה של החשב הכללי קיימנו דיון על הנושא הזה: הנושא הפרטי והנושא הכללי.

על כללי עדיין לא קיימנו.

קיימנו כמה פעמים.

אבל, לא עכשיו.

אני מדבר על השנתיים וחצי, כשעוד הייתי בממשלה. דיברנו על עניין זה. אתה יודע מה זה לשכנע את האוצר? זה היה ברמת ראש הממשלה. שני שרי פנים, כל אחד בנפרד ממערכות שונות, אחד היה פורז והאחר היה פינס-פז, באו ואמרו: "רבותי, אנו לא יכולים לשים אבני דרך במצב שבו חובות העבר לא מאפשרים לו לנשום". בא האוצר וצבע כסף, וזה דבר ללא תקדים. יכול להיות שיש פה העדפה מתקנת כזו או אחרת שניסו לבוא ולהציל את האיחוד הזה. בא האוצר ונותן כסף למשרד הפנים, ועכשיו משרד הפנים מתחיל להציב לי אבנים. מה הדבר הזה? היושב ראש, יכול להיות שאנו יכולים להביא זאת בזעיר אנפין כדוגמא שתשמש לכלל. האוצר מטפל היום בנושא חובות העבר וחדלוּת הפרעון של המועצה.

אמת.

אנו מדברים על מורטוריום. עם כל הכבוד, האם הוא יוכל לטפל ב-200 מליון שקל שיש לו חובות עבר?! יש דברים שאין לו ברירה. איננו רוצים שיהיה כמו ב"ביקור חולים" לגבי כל העובדים של דאלית אל-כרמל או של הרשויות המקומיות. עוד מעט לא תהיה להם פנסיה. צריך שקודם משרד הפנים יעביר את הכסף, ה-S.O.S, ושלא יבלבלו במוח.

אישית, אני מסכים עם כל מה שאמר חבר-הכנסת אורון. הבעיה האמיתית היא, שכל הנושא הזה הוא לא הבעיה של הרשות הזאת אלא בעיה של כל אותן רשויות.

גם של הרשות הזאת.

גם של הרשות הזאת. הרשות הזאת היא ודאי וודאי ומעל הכל. הבעיה היא שברגע מסויים משרד האוצר קיבל החלטה--

--אומללה.

--לקצץ קיצוץ דרסטי במענקי האיזון, שלא לדבר על ביטול מוחלט של מענקי הפיתוח. תוסיפו לזה באותו פרק זמן את האיחוד, וזה המתכון לקריסה מוחלטת של המערכת. לכן, רבותי, אולי אנו נפתור פה אולי בעיה, אבל דעו לכם שבפתח זה עוד 23-24 רשויות מינימום.

קודם כל, אנו לא פותרים אותה.

אני לא בטוח. אמרתי: אם נצליח. הבעיה היא יותר אקוטית.

צריך דיון מיוחד על הרשויות.

אני פיני קבלו מהשלטון המקומי, ורק אוסיף כמה דברים. שר הפנים הופיע לא מזמן בוועדת הפנים והודיע שהוא רוצה להמשיך את האיחוד. כשאנו רואים את מה שקורה עם האיחודים שנעשו באותם מקומות ואני שומע את חבריי ראשי הרשויות שמה שהבטיחו להם לא מקיימים, אני מזדהה ואנו מזדהים כאן עם כל מה שנאמר ע"י ראש עיריית עיר-הכרמל ואחרים. תודה על כך שאתם באמת מקיימים את הדיון הזה.


בנוסף, נחקק חוק שכר המינימום עם התוספת שניתנה, שהאוצר הבטיח שבכל נושא של תוספות שכר או חוקים שמעמיסים על הרשויות המקומיות נקבל על כך שיפוי.

בדרך כלל, חבר-הכנסת ריבלין שואל האם זה מופיע בכתב.

זה היה בכתב וגם בעל-פה.

פיני קבלו, לגבי תוספת שכר מינימום, האם יש איזו שהיא ציפיה באוצר שהרשויות יקחו זאת על עצמן?

ודאי. השלטון המקומי אתמול החליט בהנהלה שהוא לא הולך לשלם זאת. הוא נתן הוראה לא לשלם זאת. לכן, אנו גוררים עכשיו את המשק לשביתות.

זה חוק. עם כל הכבוד, אינני מציע שאתם תגידו שאתם תעברו על החוק.

אין מאיפה לשלם.

אל תשלם מס הכנסה. אם אתה רוצה כבר לעבור על חוק אחד, מה זה משנה איזה חוק?

האם לכל העיריות אין מאיפה לשלם?

לא, זה לא לכל העיריות, אבל יש הסכם ויש חוקים שמכריחים- - -

אל תגיד את זה שאתם הולכים עכשיו לעבור על החוק.

אתמול היתה ישיבת הנהלה והיא החליטה.

למה עיריית רעננה לא יכולה לשלם שכר מינימום?

יש חוק.

אנו ידענו שקט בחודשים האחרונים. אתמול יושב-ראש ההסתדרות הודיע שהם הולכים בנושא הזה של הרשויות המקומיות להכריז על סכסוך עבודה וגם ללכת להשבתה כללית של המשק על נושא הרשויות המקומיות.

וזאת, אם לא ישלמו את המינימום.

זה לא רק המינימום. זה גם על זה שלא משלמים שכר בחלק גדול מהיישובים. יש מקומות ש-4 ו-5 שנים לא משלמים קרנות פנסיה.

זה דיון אחר, ונגיע גם לזה.


אודי בן דרור, בבקשה.

אני סקרן לדעת האם מר קבלו מציע שגם כשמפחיתים את המע"מ לרשויות המקומיות אז אולי הן יחזירו את הכסף שהתפנה להן לאוצר, כמו שהוא מציע שישפו אותם על שינויים בשכר. אפשר לבדוק את זה.

אתה יודע מה? יכול להיות שהוא מוכן.

בהתייחס לעניין, אינני רוצה להתייחס לנושא אבני הדרך, כי אלה שאלות של משרד הפנים. צריך להגיד שהבעיות בעניין דליית אל-כרמל-עוספיה לא נובעות מעצם האיחוד. לקחו שתי רשויות שהיו במצב כלכלי קשה מאד, וזה לא בגלל התנהלות הממשלה מולן. זה מסיבות אחרות, ואני חושב שהן די ידועות.

מה עם מענקי איזון?

הורידו לנו.

אם חתכו להם במענק איזון, איך אפשר להגיד שזה לא?

זה הרבה לפני זה.

חברת-הכנסת שלי יחימוביץ, אני מבקש לאפשר לו לדבר. יש לי עוד מה להגיד גם כאן.

אבל, צריך לדייק פה.

שתי הרשויות האלה קרסו הרבה לפני שהיה איזה שהוא שינוי במענקי האיזון.

כן, אבל, בינינו, זו אותה סיבה.

לא.

זה לא רק בגלל זה.

באיחוד הזה של דאלית אל-כרמל-עוספיה הוקצו תקציבים יחסית גדולים מאד בטח ביחס לכל תכנית הבראה אחרת.


גם כאשר היו אבני הדרך כאן, היה נסיון לסייע כאן לרשות ולהעביר יותר מענקים באבני הדרך הקרובות, וזה מה שנעשה. נאמר שהועברו 14 מליון שקל ועוד 10 מליון שקל, שזה סמוך מאד למועד החתימה על תכנית הבראה. שוב, זה מתוך כוונה כן לסייע, כן לעזור לאיחוד הזה וכן לעזור לרשות המאוחדת.


אני חושב שכל אמירה כאילו הניסיונות או הגישה של משרדי האוצר והפנים הם הפוכים היא פשוט לא נכונה.

תגיד משפט אחד על האשראי.

אשראי הוא לא רק בעיה שלהם.

תחילה, אני רוצה לסכם את הדיון איתך יחד. היו 33 מליון שקל, כאשר מתוכם 24 מליון שקל נתנו ונשארו 9 מליוני שקלים. בוא ונדבר תכל'ס כרגע. אני מבקש שתודיע לי כאן מתי יהיו ה-9 מליוני שקלים. מה הוא צריך לעשות וכמה זמן הוא צריך כדי להגיע ל-9 מליוני שקלים?

את זה אני לא יודע אפילו להגיד.

מה זה "לא יודע"? זו לא תשובה.

אני לא מתעסק בזה.

אתם לא במשרד. אתם בוועדת הכספים. אנו מנהלים את הדיון כפי שאנו רואים. אני שואל כאן לפרוטוקול: מתי זה יהיה? מה הוא צריך לעשות כדי להגיע ל-9 מליוני השקלים? עוד מעט אשאל אותו מתי הוא עושה את זה, ואחר כך אני אשאל אתכם כמה זמן לוקח להעביר את הכסף.

אני אוכל לתת תשובה: ברגע שאנו נקבל את דו"ח החשב המלווה, אשר מלווה את הרשות, שיאמר לי שהרשות השלימה את כל מה שעומד באבן-הבוחן- - -

כמה זמן?

צריך לשאול אולי את ראש המועצה.

איזה אבני-בוחן?

הבנתי היום בבוקר שנאמר לפרוטוקול, אם אני משחזר נכון, ש-9 מליוני השקלים תלויים בדבר אחד או שניים שעדיין צריך לעשות. אני רוצה לדעת לפרוטוקול מהם אותם דברים שהוא צריך לעשות. אני מבקש לדעת מה את דורשת ממנו, הדבר האחד או שניים האלה, שהוא יעשה. אשאל אותו בדקה אחת מתי הוא מתכוון לעשות זאת, ואחר כך אני אשאל אותךְ מתי את מעבירה את הכסף. לאחר מכן יום לאחר כל תאריך שתאמרי לי כרגע אנו נקיים דיון כאן. אני רוצה תשובה לשאלה: מה הדבר האחד או שני הדברים שהם עוד צריכים לעשות?

הסכום של 10 מליון שקל שהתקבל ע"י הרשות, הסכום הראשון, היה בגין הפצת מכתבי שימוע על פיטורי העובדים.

עוד 40 עובדים.

לגבי הסכום הנוסף ששוחרר, הוא היה בגין יציאה לסקר נכסים. כל מה שנשאר בתכנית ההבראה, כפי שאמרתי קודם, שזה הפחתת שכר כללי, הפחתת שכר חינוך, הפחתת הוצאות מימון, חסכון בהוצאות חד-פעמיות, --

ובניית בית-המקדש.

--הגדלת הכנסות ארנונה, ואישור מליאת חוק העזר לביוב שזה חלק עיקרי, ולכל דבר יש סכום מצורף - כל הדברים האלה כפופים.

תרשום לך: "לא הולכים לתת".

אני חושבת שהוא יודע. הוא מכיר את זה.

הוא לא יכול לבצע.

לא יתנו לך. תרשום שוועדת הכספים מודיעה כאן שבהתאם לזה לא תקבלו.

לא תקבל בחיים. הם עושים את כל הקשיים.

אין כסף. חבל על הזמן.

חבר'ה, צעדי התייעלות- - -

זה לא רציני. זה לא רציני.

אתם מציבים דברים שהם לא יכולים לעשות. אתם נותנים להם אבני דרך להכשיל אותם בכוונה. מה אתם רוצים? זו חוצפה.

חבר-הכנסת אלי אפללו, די. רבותי, אין את הכסף הזה.

אומרים: "אבני דרך". תגידו להם עכשיו: "עד שכל האנשים לא יהיו בגובה שני מטרים, לא תקבלו". זה בדיוק מה שאתם אומרים.

האם גם ראש העיר חושב כך? תשאל את ראש העיר.

מוסיפים "אבני דרך", שזה דברים שבטח לא יעמדו בהם. זה מוציא אותי מדעתי.

אני מבקש משהו אחר, ואומר זאת על דעת כל חברי הוועדה. אני מבקש שתכתבי לי - ואני מבקש את המכתב הזה היום - בדיוק מה את רוצה שהוא יעשה, ואפיץ זאת לחברי הוועדה. ואז אעשה אחת מהשתיים: או שאבוא לשר הפנים ותהיה מהומה כאן עם כל ההעברות התקציביות. בינינו, עד עכשיו האופוזיציה בכלל העבירה את הכסף ולא הקואליציה.

אני מוכרח לומר, שאנטיוכוס היה הרבה פחות יצירתי.

כל מה שאני אמרתי זה לא דברים שאנו ביקשנו.

לא. אין לי טענה, ואני מסכים איתך, אבל תביני.

צריך שיהיה ברור, שאלה דברים שראש העיר הציג בפנינו שזה מה שהוא מסוגל לעשות. אלה לא דברים שאנו ביקשנו ממנו. אנו ביקשנו ממנו להראות איך הוא מתאזן בשלבים האלה.

את לא מעודכנת. כנראה שהיא גם לא מעודכנת.

הוא אומר שזה לא נכון.

זו בקשה שלכם. זה סמנכ"ל שלכם. אלה התניות.

האם זה מקובל עליכם?

לא, ודאי שלא מקובל. זו התניה של סמנכ"ל משרד הפנים. כתוב שם שאם אנו לא נכבד הוא ימנה חשב פורטה ויקח לנו את כל הסמכויות. האם זו בקשה שלי?! אני הרסתי את כל המערכת. מה נשאר לי? מה זה?

האם הוא בא וביקש לפטר עובדים?! הרי זה אבסורד. כמה אפשר לתעתע?

אני רוצה רגע אחד לעזוב בצד את מה שדיברנו עליו, ואני רוצה להגיע עכשיו לנושא אשראי.

שמעתי את קובי הבר אומר למנכ"ל משרד הפנים "איך הוא יכול לקיים את זה?".

זו חוצפה.

חבר-הכנסת ריבלין, האמן לי שאנו הולכים על הכיוון הנכון, אבל בואו ותעזרו לי.


קו האשראי - כמה הוא נתן? האם הוא נתן 24?

24 מליון שקל לא קיבלתי.

24 מליון שקל היה לך על קו אשראי, וכמה זמן אתה מחכה על זה?

שנתיים וחצי,--

--ולא מקבל כלום.

האם הוא לא קיבל כלום? האם לא קיבלת?

הבנק לא הסכים לתת לי.

חברי-הכנסת אלי אפללו וחיים אורון, השארתם לי עבודה, ואני זוכר שמנכ"ל האוצר אמר לי כל הזמן: "קול קורא".

קול קורא במדבר.

"קול קורא" לגבי קו האשראי - מה ה"קול קורא" הזה של קו אשראי שדיברו אתי לפחות כשנכנסתי לתפקיד? מה עם אותו "קול קורא"? האם הוא קיים?

היה ברור לי לפחות שיש קבוצת רשויות מקומיות שאם האוצר לא יתן להן ערבות, הן לא יקבלו אשראי בחיים. אמרתי זאת פה, וחבר-הכנסת לשעבר שוחט אמר זאת לפני. אנו כבר שנתיים וחצי אחרי הדיון הזה.

בלי מורטוריום כללי - - -

בחצור הגלילית, שהזכרת, זו הבעיה.

לגבי כל הדיון פה עכשיו על אבני הדרך שאתם מעלים אותן, אין גוף אחד שאני מכיר בארץ שמסוגל לעבוד בלי איזו שהיא רמה של אשראי. חונקים אותם. הוא מוציא כסף מיותר, והוא מבזבז כסף במערכת הזאת. אין לזה תשובה במערכת הפרטית. גם לגבי הבנק הצרפתי שפנו אליו לא רוצה לתת כסף.

כשהמלצתי בוועדת הכלכלה בנושא האוברדרפט, אנו אמרנו שהבעיות המרכזיות של העסקים הקטנים הן מוסר התשלומים של הממשלה והרשויות המקומיות. לכן, אמרנו שצריך באיזו שהיא צורה לאנוס אותם במובן מסויים כדי שספקים יקבלו. אתה לא יכול לאנוס את אכרם חסון ואת אחרים שאין להם גם כסף לשלם. לכן, ברגע שאתה בא לדבר הזה, זה גם יתגלגל- - -

רבותי, אני חייב לסיים, ואומר את הסיכום שאני מציע. ראשית, אני מבקש, בשם הוועדה, וכולם מסכימים, שאת תכתבי לי היום - אני מבקש זאת היום - מכתב ובו בדיוק מה את מבקשת מראש העיר אכרם חסון לגבי דאלית אל-כרמל. מה הם התנאים לקבל תוספת של 9 מליוני שקלים?

זה בהנחה שהוא יקבל היום 10 מליון שקל.

הוא קיבל. הנחתי היא, שאם היא אמרה, היא אמרה אמת. אני אפילו לא מפקפק בזה.

יכול להיות שהיא מאמינה שזה אמת.

אני תיקצבתי את זה במערכת.

מה זה: הקצבת? זה יעבור בעוד שנתיים. האם הועבר הכסף?

זה לא בטוח שזה עבר.

לא. למה?

חבר-הכנסת ריבלין, יכול להיות שאתה צודק, אבל תן לי לתפוס אותה במלה. היא אמרה שזה עבר, ואני מקבל את זה שזה עבר.


שנית, לאור המכתב הזה, אני אביא זאת ביום שני לוועדה. אפיץ זאת לחברי הוועדה, ואשאל אותם האם מקובל עליהם או לא. אני דורש את שהמכתב יבוא היום, וזו דרישה חד-משמעית של הוועדה. אם המכתב הזה יספק את חברי הוועדה - בסדר גמור, ואם לא - יש לנו כמה ברירות. ברור שנפנה לשר הפנים, ושר האוצר הוא שלב אחר כך. אני מניח שחברי הוועדה יכעסו על משרד הפנים, ואינני אחראי לתוצאות.


שלישית, אני רוצה לדעת באותו מכתב מה בדעת משרד הפנים לעשות לגבי האשראי של אכרם חסון?

זה לגבי כל הרשויות. לגבי כל הרשויות יש בעיה.

האמן לי, שיש לי כאן עוד כמה סעיפים.


רביעית, אדוני, אנו נקיים סיור אצלך.

ברוך הבא.

יום אחד נקיים סיור בעיר-הכרמל וגם אולי בשדרות.


הדבר האחרון - אנו נקיים בקרוב, ואולי אפילו בשבוע הבא, דיון אחד על הרשויות שלא משלמות משכורת, רשויות שלא יכולות לקבל אשראי, ועל כל הבעיות הנילוות לזה.

עם שר הפנים.

אני אבקש משר הפנים. אם לא - אתם רבותי תעשו מה שאתם מבינים. אתם בעלי-הבתים כאן לעשות מה שאתם רוצים. אני מזכיר לכם פעם עשירית, שהקואליציה והאופוזיציה זה 10 נגד 9, ולכן כל אחד הוא מלך.


אני נועל את הישיבה.


תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:15.