כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החוקה חוק ומשפט

11.7.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 29

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, ט"ו בתמוז התשס"ו (11 ביולי 2006), שעה 09:00

תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות), התשס"ו-2006 (התקנות מצורפות בסוף הפרוטוקול, כולל רשימת העבירות)

חברי הוועדה: מנחם בן-ששון - היו"ר

קולט אביטל

יצחק גלנטי

מתו וילנאי

נסים זאב

לימור לבנת

יצחק לוי

דוד טל

דני יתום

יהודה שפר – ראש הרשות לאיסור הלבנת הון

עו"ד זיוית שלמון – הרשות לאיסור הלבנת הון

עו"ד סיגל גולן-עתיר – משרד המשפטים

עו"ד אורנה ואגו – בנק ישראל

עו"ד מיכל דויטש – משרד האוצר, רשות המסים

דנית חגי-סעדון – משרד האוצר, נציגת רשות המסים

חגי מזרחי – משרד האוצר, רשאות המסים

זאב ציגלברג – משרד האוצר, ראש המטה למלחמה בסמים

עו"ד אשר גושן – הממונה על הגבלים עסקיים

עו"ד דני גבע – משרד ראש הממשלה

אהוד נולמן – משרד ראש הממשלה

יוסף קליינר – משרד ראש הממשלה

אילת אפיק – לשכת עורכי-הדין

עו"ד יעל גרוסמן – לשכת עורכי-הדין

עו"ד אבנק פינצ'וק – האגודה לזכויות האזרח

עו"ד דבי גילד-חיו – האגודה לזכויות האזרח

עו"ד טל נד"ב – איגוד הבנקים, יועמ"ש

עו"ד מיקי טמיר, איגוד הבנקים, בנק לאומי לישראל

עו"ד עודד ברוק – המשרד לביטחון פנים, לשכה משפטית

רפ"ק יהודה טברסקי – המשרד לביטחון פנים, משטרה, ראש חוליית הלבנת הון

עו"ד שמשון אלבק – הרשות לניירות ערך, יועמ"ש

סרן רוברט נויפלד – משרד הביטחון, צה"ל, חיל המודיעין, יועמ"ש

סיגל קוגוט

תמי סלע

דורית ואג

אסתר מימון

תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות), התשס"ו-2006

אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. זו ישיבה שהיא הצבעה, אנחנו נעבור סעיף-סעיף לתקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידה שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות), התשס"ו-2006.


עבדנו בשבועות האחרונים עבודה, אני מקווה מסודרת, ואני מקווה אינטנסיבית, מול חברינו במשרדים, על מנת להביא לחברי הכנסת היום נוסח, אני מקווה סביר, שנוכל לתקן, להכין להצבעה, ולאשר היום את הדיון.


אני רוצה להגיד מילת שבח, כי אולי בפעם הקודמת אפשר היה לשמוע ביקורת על העבודה של האגודה לזכויות האזרח, ובעיקר של עורך-הדין פינצ'וק, ואני מניח שגם חברי חברי הכנסת, שישבתי איתם בשיחות אגב אתמול, והחומר היה לפניהם. זה דבר ראשון. דבר שני, כאן אני רוצה לומר לחברים מאגודות אחרות, שמלווים אותנו בעבודה. זה נוח שההערות אינן רק הערות הצהרתיות, אלא שהן מתייחסות לסעיפים. אני אתייחס למכתב שהפנית אלי, עורך-הדין פינצ'וק, ואומר, שאני לא פותח דיון שמוגדר כגנרל דבטה, אלא אנחנו מתחילים בהקראת החוק, משום שאמרנו את הדברים בצורה כללית, וההערות של צמצום ניכר, אלה הערות שעולות בקנה אחד עם ההערות שקיבלתי מחברי הכנסת במהלך הדיון. נאמר במכתב: "צמצום ניכר בהיקף העבירות שבגינן ניתן יהיה לחרוג מהמטרות המקוריות של החוק". אני מניח שהנוסח שמונח בפניכם משופר, ועוד הבוקר היו תיקונים. לכן מה שקיבלו אמש חברי הכנסת, לא שאני מתנצל- - -

מה שמונח פה, זה אחרי התיקונים?

כן, זה הנייר שאנחנו צריכים לתקן.


ההערה הראשונה שמסכמת את מכתבם היא: "צמצום ניכר בהיקף העבירות שבגינן ניתן יהיה לחרוג מהמטרות המקוריות של החוק", ואתם תראו שזה קיים. תמיד "ניכר" לא יהיה מספיק לעומת מי שרוצה לבטל לגמרי, לא לאשר את התקנות.

מאיפה אתה קורא?

אני קורא ממכתב שהפנה אלי ואליכם עורך-הדין פינצ'וק. הוא לא בעל הדבר היחיד, אבל הוא בעל הדבר המסודר, וחלקכם פגש אותו ואת חבריו.

"הגדרת קריטריון ברור וצר לאישור החריגות". אני מניח שתראו אותו. הוא מוסיף: "הפקדת הסמכות לאשר שימוש חורג במידע בידי פקידת (או פקיד) רשות בכירה" – תראו תיכף – " וחיובה בהגשת דיווח תקופתי". זה כמנהגנו, בזה אין חידוש, הוועדה רגילה לעבודה הזאת.


הוספנו עוד שתי בקשות שלא ביקשת, אבל חברי הכנסת ביקשו בזמנו: הגבלת רשימת הרשויות, וגם מגבלת זמן לשמירת המידע ברשויות האחרות, ואין בזה חידוש. אני מציין את הדברים משום שכך ביקשו חברי הוועדה בדיון הקודם. עורכת-הדין קוגוט, אני מבקש, נתחיל בקריאת החוק.

אני רק אמסור את השינויים המרכזיים שעשינו נוכח הדיונים הקודמים שהיו בוועדה, ההערות שלנו והישיבות שלנו עם הגורמים הנוגעים בדבר. דבר ראשון, נקבעו בתקנות כעת גורמים מוסמכים בכירים, גם במשטרה, גם בשב"כ, כדי להחליט על שימוש לעבירות נוספות ועל העברה של חומר לגורמים אחרים, ולא כפי שהיה בהתחלה.

את יכולה לציין איפה זה בדיוק השינויים?

בתקנה 2(ב). בתקנות המקוריות לא היו גורמים מסוימים, שהם אלה שמחליטים שהם בכירים, מנמקים ומחליטים, וכעת יש.


שינוי נוסף, לא היתה אמת מידה לקבלת ההחלטה. בתקנות המקוריות היה כתוב "הגורם יחליט", ועכשיו, בתקנה 3(א), יש לו אמות מידה להחלטה. הוא צריך לחשוב ש"יש יסוד סביר להניח שבמידע שהתקבל יש כדי לקדם" או "לקדם באופן ממשי" – אתם תחליטו, השארנו פה את שתי הגרסאות – "במקרה מסוים, את השגת המטרות הנוספות- - -".


דבר נוסף, הוספנו הוראה. מאחר שראינו בדוחות, שחלקם היו בדלתיים סגורות, כיוון שאפשר להגיד שהמידע שהרשות מוסרת על סמך ניתוחים של פעילויות כלכליות רב בהרבה מהמידע שהמשטרה והשב"כ מבקשים על סמך חשד קונקרטי, נוסף סעיף של מעין התיישנות, כלומר, אם הרשות העבירה את המידע כי היא חשבה, על סמך הניתוחים שלה, שהוא יכול להביא לאיזה עבירה, אבל בפרק זמן מסוים לא מתגבשת חקירה משמעותית, לא ייעשה שימוש במידע הזה. כמובן, המידע ימשיך להיות ברשות. אם יתעורר חשד אחרי כמה שנים, שהמשטרה, או השב"כ, יוכלו לבקש, אבל לא שהמידע ימשיך להיאגר כמאגר מידע נוסף. בעניין הזה הבחנו בין מידע שהרשות מבקשת על סמך חשד לבין מידע שהרשות לאיסור הלבנת הון מעבירה על סמך ניתוחים כלכליים.


דבר נוסף, לא היתה רשימה של רשויות חוקרות. בתקנות המקוריות נאמר למעשה, שניתן להעביר את זה לגופים ולגורמים אחרים, שיכולים לסייע במטרות הנוספות של החוק, וכאשר ניסינו לעשות רשימה של כל מיני רשויות חוקרות במדינת ישראל ראינו שהיא כוללת אי אלה עשרות רשויות.

יכלה הזמן, והן לא יכלו.

הן ילכו ויתגברו. לכן ביקשנו שתהיה רשימה מצומצמת של הרשויות, שבאמת אליהן ניתן להעביר מידע. אתם תראו את זה בתוספת לתקנות.


הדבר הנוסף, רשימת העבירות המקורית שניתן היה לחקור תוך היעזרות במאגר המידע של הרשות לאיסור הלבנת הון היתה רחבה מאוד, גם עבירות המקור כשלעצמן, שעל חלקן, אני מניחה שאם היו מחוקקות היום, היו חושבים פעם נוספת, גם הרבה עוונות וגם כל פשע. ביקשנו לצמצם את זה לאיזה אמת מידה שמשקפת חומרה ומשקפת קשר להלבנת הון. ותראו בתקנה, שתיכף נעבור עליה, גרסה אחת מקובלת, וגרסה אחת לדיון. בכל מקרה, אלה עבירות חמורות, פשעים חמורים. לא כל פשע, או עבירות שהחלו בתור חקירה של הלבנת הון, גם אם הן לא הבשילו לגמרי, אבל לא סתם כל עבירה.


אלה השינויים המרכזיים שראינו אחר כך גם במכתב של האגודה לזכויות האזרח, שפחות או יותר מקובלים עליהם, כי הם ציינו שהוועדה ביקשה את כל השינויים האלה, ועכשיו הם מופיעים בנוסח.


סעיף נוסף שהוסף לנוסח זה סעיף מעקב. למעשה, שר המשפטים יעקוב אחרי מסירת המידע, והמעקב הזה גם יונח על שולחן ועדת החוקה, על מנת שהיא תוכל לקיים על כך דיון ולראות האם השימוש מושכל, זהיר, מניב חקירות בעבירות ממשיות. אלה הם השינויים.

מתחילים לקרוא.

(קוראת תקנה 1 לתקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשס"ו-2006)

מה זה "כל עיבוד שלו"?

במונח "כל עיבוד שלו" כבר עשינו שימוש בתקנות אחרות. ברשות לאיסור הלבנת הון הצטבר מידע, הן מגורמים מדווחים, מהבנקים ומגורמים מדווחים נוספים, והן מגורמים נוספים, כולל גורמים ממשלתיים, כאשר העבודה של הרשות היא עיבוד של אותו מידע, כלומר, איסוף של החומר וביצוע ניתוח אחרי הצלבת הנתונים שמתקבלים ממספר גורמים. זאת הכוונה של העיבוד שלו, ובמונח הזה כבר עשינו שימוש בתקנות שנחקקו בעבר.

הכוונה לא גישה דווקנית שאומרת, רק המידע כמו שהוא הגיע מהבנק, אלא אם נעשה עיבוד והצלבה.

מה שקרוי בז'רגון המקצועי פראפרזה, אבל זה יכול להיות גם הפוך, יכול להיות שהעיבוד ירחיב. מאחר שהעיבוד מכניס בין היתר גם נתונים אישיים של החוקר או החוקרת, יכול בהחלט להיות שהמידע שנקרא "עיבוד" יהיה מעוות משהו, לא מדויק, לא הולם את האוטנטיות של המידע המקורי. הוא בהחלט יכול להביא לכך שמישהו יחשוש, יחשוד שמא מסתתרת מאחורי הדברים עבירה, בעוד שאין זה כך.

חבר הכנסת יתום, עוד לפני שיענה יהודה שפר על השאלה, אני רוצה לציין שכתוצאה מההערה שלך אנחנו צריכים להיות קשובים עד כמה הפריט הזה שנקרא "מידע" משוחרר. אם העיבוד שלו נשאר ברמת החיסיון של המידע המקורי, אתה רגוע. מה שמטריד אותך- - -

מה שמטריד אותי זה ההרחבה. מה זה עיבוד? אתה מקבל פריט מידע, אתה מביא את זה באילוסטרציה ממקומות אחרים, ובעיבוד, לפעמים אתה מרחיב את העניין. אתה מקבל מידע, ותוך כדי העיבוד אתה מגיע למסקנה שמישהו אולי חשוד בעבירה, לא כתוצאה מהמידע עצמו, אלא מעיבודו. האם יש אוטנטיות בין הדברים?

אין, ואני חושב שהוא צריך להרחיב. אנחנו מדברים לא על החומר שאתה משאיר קבור במקום שהוא נמצא בו, ברשות להלבנת הון, אלא אתה מספק אותו לגופים א', ב', ג' ו-ד'. אם תספק אותו כמות שהוא, לא עשית דבר. אתה רוצה שהם יהיו ערים למה שרצית שהם יהיו ערים אליו. זה יהיה בלתי אפשרי אם לא תיתן להם את ציון הדרך, וציון הדרך הוא בדיוק מה שאתה מעיר עליו, קרי, העיבוד. אם לא תיתן אותו, לא עשית כלום. אתה יודע איך נראים חשבונות הבנקים שלנו, אפילו לכנסת, להצהרת הון, אתה לא יכול לשלוח אותם.

אני בהחלט מסכים עם היושב-ראש. מבחינת האינטרס של האפקטיביות של הרשות לא זקוקים להגדרה הזאת. לדעתי, האגודה לזכויות האזרח זקוקה לזה. הסמכות שלנו, להעביר מידע ועיבוד שלו. אנחנו מעבירים מידע ופראפרזה, כפי שציינת בצדק. ראוי, ציבורית, שכל הדינים שחלים על שמירת מידע, וכך נהגנו גם בתקנות קודמות, יחולו על כל המכלול, בלי התחכמויות.

דין עיבוד כדין מידע.

ההערה במקום. תודה. אפשר להמשיך.

(קוראת תקנה 2 לתקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשס"ו-2006)

האם זה לא רמה נמוכה מדי?

יש הרבה נציבי משנה.

כמה נציבי משנה יש במשטרת ישראל?

מי שחותם על בקשות להאזנות סתר הם נציבי משטרה, פעם אחת. פעם שנייה, הגורם המקצועי הבכיר בתחום חקירות המודיעין בכל מחוז הוא ניצב משנה, הוא קצין אח"ם מחוזי. אני לא חושב שאתם רוצים שמפקדי מחוזות יקבלו את ההחלטה.

חברי הכנסת, אנחנו רוצים שזה יהיה אדם שהוא בדרגה הגבוהה ביותר, אבל שהנגישות שלו, או המעורבות שלו, לא תהיה רק של חותמת גומי. זאת היתה המשאלה שלנו כשעמדנו איתם במשא-ומתן.

(קוראת תקנה 3(א) לתקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשס"ו-2006)

המילה "לקדם" היא תוצאה של הדיון הקודם. "לקדם באופן ממשי", זה פחות מדי מוגדר, כי מה זה נקרא ממשי? אם נגדיר את המילה "ניכר", אז אפשר יהיה לדבר על דלתא. אם נגיד "ממשי", אז מה?

היה לנו כבר בחוק.

זה מינוח רווח בחקיקה.

הכול אלה מידות לשיעורין וסובייקטיביות. אתם מרגיעים אותי שממשי וניכר זה באותה מידה. בבקשה, חבר הכנסת טל, בבקשה.

מדובר כאן בהבדל בין קידום לקידום באופן ממשי. זה לא נראה לי כל כך שונה, אם כי אני מצדד בקידום באופן ממשי, משום שאנחנו מסמיכים את אותו גורם מוסמך לקבל את ההחלטה, ואם הוא מחליט שיש יסוד סביר על פי שיקול דעתו, הוא יכול להחליט שזה גורם ממשי. הגבול מאוד-מאוד דק, לכן אפשר להשאיר "לקדם באופן ממשי", והוא יידע שמעליו צריך להיות מאוד-מאוד ממשי, והוא אולי ייזהר קצת יותר.

בסדר, משכתי את הניכר.

אני מבקש להעיר לנושא של ההבחנה. כדאי מאוד להתייחס ל"לקדם" ול"לקדם באופן ממשי". אני מבקש לטעון, שלטעמי זה צריך להיות "לקדם", ולא "לקדם באופן ממשי". על מנת שיוכל ניצב המשנה במשטרה, שממונה על העניין, לקבל החלטה כזאת, והאחריות תיפול עליו, הוא יצטרך למעשה להכיר חלק ניכר מתיק המודיעין או מתיק החקירה של הגוף שמבקש ממנו את המידע. ככל שנקבע רף יותר גבוה, כך המידע שיצטרכו להעביר מהגוף שמבקש את המידע לגוף שנותן את המידע יהיה יותר גבוה. וכך הרף גבוה מדי ויהיה קושי להעברת מידע, כי לצורך העניין, למשל, הרשות לניירות ערך תצטרך לחשוף את כל תיק החקירה או תיק המודיעין למשטרה על מנת לקבל את המידע.

מה הבעיה? זה למשטרה.

אין בעיה עם המשטרה, אבל מעבר המידע הזה הוא מעבר מידע בעייתי כשמדובר בפעילות שנעשית בין גופים שעוסקים במודיעין. יש פה הרבה אנשים שמכירים את העניין, בדרך כלל, מה שמעבירים, מעבירים פראפרזות- - -

סליחה.

תנו לי לסיים.

אני מבקש את סליחתך, אני מבקש שתשכנע אותי שזה בעייתי.

זה צריך להיות באותה רמה כפי שמועברת בקשה לקבלת מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון. לא יכול להיות שהרמה תהיה יותר גבוהה. הרמה של בקשת המידע מהרשות לאיסור הלבנת הון היא בקשת מידע שבה מעבירים את פרטי המידע העיקריים הקשורים לתיק, ואז אתה נותן למעשה את עיקר העובדות שמתייחסות לפרשייה, אבל אתה לא יכול לפרוס את כל המידע שבידיך, ודאי שלא את מקורות המידע, כדי להחליט אם המידע אמין או איננו אמין. לכן, די בכך שמדובר בקידום חקירה ולא בקידום ממשי. הקידום הממשי הופך להיות רף שיהיה קשה מאוד לעבור אותו.

כפי שתראה בהמשך, נבקש גם דיווחים לגבי האפקטיביות של המידע שעבר, ולכן התשובה הפורמלית שיכולתי לומר על ההערה הזאת, שאנחנו לא נותנים את זה בידי גורם עוין, אנחנו מעבירים את המידע לגורם שמחזיק מידע עוד יותר רגיש, שבחלקו גם אסור להעביר. שאלת היררכיית הרגישויות, אני לא יודע להגדיר אותה, אבל תיתן מידע מהרשות שלך אליהם, ולא כאן תהיה הבעיה. אם הם בעייתיים בנושא של קריאת מידע והסיווג הכלכלי-חברתי שלהם לא גבוה, מספיק יש לנו בעיה בנקודת המוצא בכלל.


נקודה שנייה. תראה לאן הולך החוק. החוק הולך לדיאלוג. ככל שנתקדם בו תראה שיש לו איזה דינמיקה מעניינית, הוא הולך לדיאלוג שבין הרשות לבין האזרח, קרי, הרשות תבוא אלינו ותדווח לא רק על השאלה האם המידע קודם, אלא האם המידע קודם בצורה ממשית. לכן דיברתי על ממשית או ניכרת. אנחנו, כאזרחים, נהיה מאוד לא שבעי רצון, אם יחזרו אלינו ויגידו לנו: העברנו אליהם X תיקים, ומתוך זה שני דברים לא קרו, אל"ף, לא נפתחה חקירה, ובי"ת, בסוף אפילו לא הגענו לכתבי אישום. לא נהיה נחרצים שחייבים להיפתח כתבי אישום על כל חקירה שנפתחת, אבל נהיה כן ביקורתיים, ואני מניח שזאת היתה ההערה של חברי הכנסת בשני הדיונים הקודמים, ביום שיסתבר לנו שהגיע מידע והוא יושב על המדפים.


לכן הזיקה בין חקירה לבין מידע היא זיקה שצריכה להיות מוכחת לאחר מכן בדין וחשבון לוועדה, והמילה ניכרת או ממשית, מה שאמר חבר הכנסת טל בהחלט נתן את האקורד, אבל לא דחק אותנו לפינה של מידת קילוואט, מטרים או משקל, אלא הרגיע אותי ואמר: בזה אפשר להתקדם. אנחנו נמצאים עכשיו בחזית נכוחה, אם גם בתחילת הדרך. ברשותכם, נתקדם, אפילו אם לא תהיה תשובה לשאלה הזאת.


האם עניתי לשאלה לחברי הכנסת, כי הם צריכים להצביע על הסעיף?


אני רוצה שהרשויות יבינו, אני מניח שהיית, עורך-הדין אלבק, בשני הדיונים הקודמים ושמעת את ההערות המשמעותיות של חברי הכנסת, ואם לא, ודאי קראת את הפרוטוקולים, ואני בתחושה שאם הייתי צריך לשאול את חברי הכנסת אם הם רוצים להרחיב, הם היו אומרים שהם לא כל כך רוצים להרחיב, אלא שהם מבינים שיש מידע יקר ויש עוולות ופשעים שהם יותר חמורים, ואי אפשר לעשות בו שימוש. אני לא רוצה לחזור על כל תוכן הדיונים.

בנוסף להערה שנאמרה, הבעיה היא לא סוגיה רק של רגישות, היא שאלה של סמכות. המשטרה הצבאית בצה"ל חוקרת את העבירות שבכל נסיבה אחרת משטרת ישראל לא היתה חוקרת. הרשות לאיסור הלבנת הון מעבירה למשטרת ישראל. משטרת ישראל יכולה לראות שהיא לא יכולה לחקור את זה, זה נושא שהמשטרה הצבאית חוקרת, כדי להעביר לפרקליטות הצבאית אתה צריך מדרגה יותר גבוהה. הבעיה היא בעיה לא רק של רגישות, אלא בעיקר שאלת הסמכות.

יש כאן חוסר הבנה.

אני חוזר שוב, כדי שלא נטעה. אני מבין שאתם צריכים את המידע, ואנחנו נכונים לשחרר אותו בצורה מידתית. אנחנו לא רוצים לשחרר אותו, אנחנו מהססים מלשחרר אותו. איך זה נעשה היום? אולי בעוד שנה תשכנעו אותי שזה אפקטיבי.

אני מציע שנקרא את תקנות, תסבירו את ההבדל בין תקנות 3 ו-4, ונראה איפה המשטרה הצבאית נמצאת.

המשמעות היא שמדובר בחייל.

אני מקבל את הצעתו לסדר של חבר הכנסת לוי, אני אענה לך עוד כמה דקות.

אני אומר לרוברט נויפלד שאמת המידה הזאת חלה גם במשטרה פנימה, כאשר היא מדברת על עבירות נוספות, לכן אין כאן הבדל בין המשטרה לפרקליטות הצבאית החוקרת. כל השאלה היא, מה אמת המידה כדי להשתמש בזה, גם כדי להעביר, אבל גם כדי לחקור עבירות נוספות במשטרה. לכן ההערה הזאת לא מדויקת.

נמשיך לקרוא.

(קוראת תקנות 3(ב) ו-(ג) לתקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשס"ו-2006)

תסבירי את הסעיף הזה, למה הוא נועד, למה הוא הישג או לא הישג, אבל הליכה לקראת בקשותיהם של חברי הכנסת.

הסעיף הזה מביא בחשבון שהמידע המבוקש על ידי המשטרה או השב"כ מבוסס על חשד שהם אספו, והם רוצים לעבות אותו באמצעות מידע מהרשות, ועל כך אין מגבלות בסעיף הזה. לעומת זאת, לפי החוק, הרשות לאיסור הלבנת הון רשאית להעביר מיוזמתה מידע למשטרה ולשב"כ, גם אם הם לא מבקשים. הדבר הזה, כפי שהוצג לנו פה במצגת, נעשה על ידי, כפי שחבר הכנסת יתום ציין, עיבודים וטיפולוגיות של פעילויות כלכליות. המידע הזה מועבר למשטרה, והוא מהווה את הרוב המכריע למעשה שמועבר מהרשות. במצב היום, הבקשות מהמשטרה והשב"כ הן כ-20% מהמידע שמועבר, וכ-80% זה מידע שהרשות מעבירה על סמך ניתוחים שלה, שמעוררים אצלה חשד, בלי שהמשטרה או השב"כ פנו. אז מתעוררת השאלה, ייתכן שיש ניתוחים כלכליים, אך המשטרה לא פותחת בחקירה רק על סמך פעילות כלכלית של אדם, היא בודקת את זה מול מאגרים נוספים שלה וחשדות נוספים, לא עצם הפעילות הכלכלית תביא לפתיחה בחקירה נגד אדם. ייתכן, וכפי שראינו מהדיווחים, שמידע כזה לא מניב דברים. הרשות עשתה את הניתוחים שלה וסברה שייתכן שבאיש יש עבריינות, והמשטרה בתוך פרק זמן מסוים לא איששה את זה. כאן אמרנו שמאחר שממילא המידע שמועבר על ידי הרשות לא מועבר על סמך חשד, אלא על סמך ניתוחים וטיפוסים שלהם, אם בתוך פרק זמן מסוים, שצריך להיות סביר, אולי שנתיים, אנחנו יודעים שחקירות לא זריזות, במיוחד לא בעבירות כלכליות- - -

אולי אפשר להחיל את זה גם על הפרקליטות בכלל.

מטרת הסעיף היא, אם עובר זמן והמידע שמועבר מלכתחילה, לא על סמך חשד קונקרטי, לא מניב משהו מתוך המאגרים הפנימיים של המשטרה.

גם בענייני הפרקליטות שהוועדה תקיים דיון בנושא הזה.

בתקנה 4, בניגוד לסעיף הקודם שמדבר על המטרות הנוספות, כאן מדובר על העברה לרשות אחרת, שהיא לא המשטרה או השב"כ.

(קוראת תקנה 4(א) לתקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשס"ו-2006)

בהמשך הסעיף יצרנו תקנה משנה (ג). והעירו לנו שאנחנו צריכים להוסיף כאן את פקיד המכס שמבצע את הוראות החוק, כאמור בסעיף 27 לחוק, כי יש לו סמכויות חקירה בעבירות מסוימות לפי החוק. המטרה של הסעיף היא לאפשר העברת מידע לגוף אחר, שהוא לא המשטרה או השב"כ, כדי לקיים את מטרות החוק.

למשל, המשטרה הצבאית.

נכון. כאן יש אמ"ן והמוסד.

גם רשויות אזרחיות, כמו רשות המכס?

לא, יש רשימה סגורה.

תראו בעמוד האחרון את חלק ב': המשטרה, שירות הביטחון הכללי, משטרה צבאית חוקרת, המחלקה לחקירת שוטרים, אמ"ן והמוסד.

אלה הגורמים החיצוניים, וזאת רשימה סגורה.

מה ההבדל בין התוספת הראשונה לשנייה?

תסבירי מה ההבדל בין תקנה 3 ל-4.

בייעוץ המשפטי של הוועדה, שעבדו עבודה יומיומית, היו בחזית גם עורכת-הדין קוגוט וגם עורכת-הדין תמי סלע, הן עבדו עבודה חרוצה ונאמנה.

תקנה 3, שסיגל קראה קודם, מדברת על שימוש לצורך חקירת עבירות נוספות, שחלקן, גם העבירות החמורות, כפי שתראו אחר כך ברשימת העבירות, הן עבירות שנחקרות על ידי רשויות מסוימות, כגון עבירה של שבע שנים של העלמת מס וכוונות מרמה, נחקרת על ידי רשות המסים, עבירות חמורות של הרשות לניירות ערך, שנחקרות על ידי הרשות.

עבירות מס ומרמה שקשורות באופן ישיר להלבנת הון?

לא להלבנת הון. היתה חלוקה בין אפשרות להשתמש במידע הזה אחרי שהוא הועבר מהמאגר, כשהוא נמצא בידי המשטרה והשב"כ, לחקירת עבירות נוספות במקרים מסוימים, כפי שהם מוגדרים בתקנות, ואז לפעמים גם להעביר אותו לרשות אחרת, אם היא הרשות שמוסמכת לחקור את אותה עבירה, וזה חלק א' של התוספת השלישית, לבין העברה לרשויות נוספות לצורך ביצוע מטרות החוק העיקריות, כלומר, מלחמה בהלבנת הון ובמימון טרור. וזה הרשויות בחלק ב', שהן מעבר למשטרה ולשב"כ, פועלות כדי להילחם בהלבנת הון ובטרור. זה ההבדל.

חברי הכנסת, זה לא עובר ישירות.

הכול דרך הגורם המוסמך.

חברי הכנסת יתום ולבנת, אני רוצה לחדד ולהזכיר שזה לא עובר ישירות, זה עובר דרך הגורם המוסמך.

הרשות לאיסור הלבנת הון מעבירה אך ורק למשטרה ולשב"כ. השאלה פה, מתי מותר להם להעביר לרשויות אזרחיות.

מה ששאלתי, מתי מותר להם להעביר לרשויות אזרחיות? הבעיה היא רשות המסים.

חברים, תציגו בפני את השאלות. יש שאלות לחברים בפריפריה, יכול להיות שהם ישבצו עוד הערות.

לגבי תקנה 3(ג), עלול להיווצר מצב שלא מתכוונים אליו. צריך לכתוב: אין להתיר שימוש לפי תקנה זו על ידי גורם מחוץ לשב"כ ולמשטרת ישראל, כדי שיהיה ברור כי קריאת התקנה כולה עלולה ליצור מצב שגם מידע שמתקבל מהרשות על-ידי השב"כ ומשטרת ישראל הוא מוגבל מאוד. זאת לא הכוונה, אבל הניסוח הוא בצורה כזאת, שעלול להיווצר מצב של הגבלת השימוש.

זה ברור שכאשר המידע מועבר על ידי הרשות ביוזמת הרשות יש לו התיישנות, לכולם.

לא, בשום פנים ואופן לא.

ודאי שכן, זאת היתה הכוונה.

אפשר להגיד: אין להתיר שימוש לשם השגת המטרות הנוספות לפי תקנה זו.

למי שאיבד את הקשר, אנחנו לא יכולים באמצעות התקנה לבטל את החוק. החוק יתיר לך, בחקירה שחקרת, להחזיק את החומר גם שנתיים, ויומיים, וגם ארבע שנים, כי אתה נמצא במהלך חקירה שאתה יזמת. פה אנחנו מדברים על דברים שלא כתובים בחוק. בתקנה לא נרחיב מעבר למה שהחוק התיר, אבל נצמצם לפחות לחומר שלא השתמשת בו, שקיבלת אותו כחומר מיותר.


יש סוגים שונים של עבירות, לעבירות המקור, לעבירות שקיבלתם ויכולתם להחזיק על פי חוק מעבר לזמן, אתם עוד תמשיכו להחזיק.

לא חלה התיישנות.

אני לא משנה את החוק, אבל אני לא מרחיב את החוק.

רציתי לומר משהו לגבי הסעיף של "לקדם באופן ממשי". אני חושבת שיש בכך כדי לשים מכשול בפני מעביר המידע.

זה שונה ממה שאמר החבר הקודם?

כן. צריך לזכור שהוא מעביר מידע, משום שהמידע שהגיע אליו מעורר חשד לעבירה נוספת, שהמומחיות שלו בה היא מועטה. כדי להחליט אם המידע שהוא רוצה להעביר יקדם באופן ממשי, אין לו הכלים לכך. יש בכך כדי לשים בפניו מכשול. במונח "לקדם", עם הסייגים ששמתם, של הביקורת, ושנספר מה קרה במידע ולאן הוא התקדם, יהיה בכך להסיר את המכשול בפני מעביר המידע שהמומחיות שלו, למשל, בעבירה לפי חוק פקודת הכנסה או חוק הרשות לניירות ערך היא פחותה, והוא לא ידע מראש אם זה מקדם באופן ממשי.

תודה. אני לא רוצה לחזור על התשובה שאמרתי קודם לגבי הדיאלוג ורוח ההערות של חברי הוועדה, לכן אני עדיין נשאר בחזית ה"ממשי". בהחלט זו היתה הערה נוספת, למרות שלפי הבנתי לא נשנה.

אני מבין שהרשות להגבלים עסקיים הושמטה- - -

לא גמרנו. קיבלנו את ההערה, ונדבר על זה. עוד לא הגענו לתקנה הזאת. אני רוצה שנעבור על זה יחד עם העבירות.

יש לי הערה לגבי תקנה 4(ג), שפה זה מופיע כ- 4(א)סיפה, "אין באמור בתקנה זו כדי למנוע העברת מידע". אני לא יודעת מה הקשר של הסיפה הזאת לסעיף, כי התקנה הזאת לא מדברת בכלל על מה שמדבר 11יד לחוק וכן הלאה, הם מדברים על העברת מידע מהגופים המפוקחים למפקחים, זה לא קשור להעברת מידע במשטרה, ממילא אין לנו סמכות לקבל בוועדות עיצומים בכלל מידע מהמשטרה.

נאמר לנו על ידי יהודה שפר שכן, וזו הסיבה שכתבנו את זה. ראיתי את הסעיפים, וראיתי שיכולים לבקש מכל אדם, אבל אני לא מפעילה את זה, אם נאמר לי על ידי מי שמפעיל את זה – אם יש מחלוקת עובדתית, תגידי לי – שלפעמים כן צריך לבקש מהמשטרה, אני לא חושבת שלוועדה תהיה התנגדות שאם בנק ישראל רואה שבנק מסוים היה לא בסדר, ובשביל זה הוא צריך את המידע, כדי לאכוף את ההוראות של החוק, כדי שהבנק ידווח כמו שצריך ולא יהיו בו תקלות, לא נמנע העברת מידע כזה. גם היה לי ספק בשאלה אם צריך את זה במובן של האם אתם מבקשים את המידע בכלל מהמשטרה, הרי מותר לכם לבקש מכל אדם, ואני מניחה שתבקשו את זה מהבנק ישירות. נאמר לנו על ידי יהודה שפר שלפעמים אתם כן צריכים את המשטרה, במובן הזה לא רצינו למנוע את זה.

אם זה כך, אנחנו חסרים כאן, אין לנו מפקחים, אנחנו פועלים לפי הסעיף הקטן בסוף י"ד, שאומר, שגוף שיש לו סמכויות מכוח חוק אחר, רשאי הוא להפעיל את הסמכויות, ואנחנו משתמשים בסמכויות מכוח חוק אחר. זה עניין טכני.

צריך לא לגרוע מסמכויות- - -

אנחנו לא נעשה את זה, כי כל החוק הזה הוא טלאי על טלאי.

אני רוצה להמשיך את ההערה של אורנה ואגו.

עורך-הדין נד"ב, אני לא מצליח לישון, ואנחנו לא מצליחים להיפגש, תסביר לנו למה זה ראשי תיבות.

השם המקורי היה פרנקל, ונד"ב זה לזכרו של אבי ששמו היה דב, נצר דב. אם שאלת, הנצחתי את זכרו בצורה הכי טובה שאפשר.

תודה. בבקשה.

יש עכשיו תזכיר לתיקון חוק איסור הלבנת הון שעובדים עליו ארוכות במשרד המשפטים, ונדמה לי ששם, בין היתר, יש תיקון מוצא לחוק שמאפשר העברת מידע מהרשות ומעוד גופים למפקחים. זאת אומרת, חשבו שצריך לעשות תיקון בחוק כדי להכשיר העברת מידע, לכן מוזר לי שכאן נקבע דבר כזה בתקנות.

ישירות מהרשות זה לא אותו דבר כמו דרך המשטרה.

זה על אחת כמה וכמה.

זה לא על אחת כמה וכמה, שם החוק נדרש כי רצו להעביר ישר מהרשות לגופים אחרים.

כאן הגורם הכי מתאים זה הרשות לכאורה ולא המשטרה. כאן הוסיפו עוד גורם. אני רוצה לחזור להערה בסיסית. אנחנו תמיד שוכחים מאיפה התחלנו, ואני מוכרח להתחבר לנייר המאוד מקיף של האגודה לזכויות האזרח, שהחוק הזה התחיל, וחלק מחברי הכנסת עוד היו בהיוולדו, דובר שהעברת המידע תהיה למטרות כל כך מצומצמות, וכבר שכחנו את זה, והגענו למצב שהפיקוח על הבנקים לא צריך את הסמכות הזאת, הוא יכול לקבל כל דבר שהוא רוצה מהבנקים למשל, הוא נכנס לקרבי הקרביים של הבנקים בחקירות ובבדיקות, וכך טוב שהוא עושה, לכן העברת המידע הזה, אני לא יודע למה היא צריכה להיות כאן, בעיקר כשתזכיר החוק מטפל בזה בצורה רחבה.

לגבי תקנה 3(ג) נוצרת בעיה, משום שבכל חקירת הלבנת הון יש חקירה של עבירת מקור, ויש חקירה של עבירת מקור בשני הקשרים: הקשר אחד זה כעבירת מקור, כיסוד בהוכחת הלבנת ההון, וכמובן אם בוצעה עבירה אנחנו שואפים להעמיד לדין בגין אותה עבירת מקור, קרי, כעבירה נוספת לצורך העניין. מה שנוצר כתוצאה מהניסוח של תקנה 3(ג) זה מצב שבו לכאורה אני יכול להשתמש בחומרים האלה על מנת להעמיד לדין ולבצע חקירה בגין הלבנת הון, אבל אותו אדם שביצע את עבירת המקור, משום שעברו שנתיים, ועבירת המקור היא עבירה נוספת לכל דבר ועניין, אני לא יכול לחקור אותו בגין העבירה הנוספת, ודה פקטו אני גם לא אוכל להוכיח את הלבנת ההון, על כן יש כאן משהו לא הגיוני בכל מה שקשור לעבירות נוספות שהן עבירות מקור.

הייתי רוצה למקד מה שנראה בעיני יותר חשוב ופחות חשוב בתיקון שמוצע כאן. הנושא של תקנה 4, שמדבר על העברה של מידע לצורך ביצועו של חוק איסור הלבנת הון לרשויות נוספות, זה דבר שאפשר לחיות אתו, משום שכל עוד מדובר על הגשמה של מטרות החוק המקוריות זה יכול להיעשות גם באמצעות רשויות אחרות, אבל הפריצה הגדולה שמוצעת כאן נמצאת למעשה בשילוב בין תקנה 3 יחד עם תקנה 2 ותקנה 7. כלומר, מה שמוצע כאן לחברי הכנסת זה להשתמש במידע הרגיש שנאסף ברשות לאיסור הלבנת הון על מנת לחקור עבירות כמו שנראה כשנגיע לתקנה 7, שאין בינן לבין המטרות המקוריות של החוק ולא כלום. זה שימוש במאגר מידע. מכיוון שכבר הוקם מאגר מידע שעובר בו מידע כל כך רגיש, אז נעשית פריצה נוספת, ונאמר: אם כבר יש מאגר מידע, חבל לא להשתמש בו.

סליחה שאני שוסע אותך באמצע, זה כאילו חסרים לך שני שיעורי המבוא לשיעור של היום.

ראיתי את התיקון שנעשה בין העבירות שמוצעות היום לבין העבירות שהוצעו בישיבה הקודמת, אני חושבת שהעבירות המוצעות היום הן עדיין עבירות רחבות מאוד.

אני מתפלא.

כאשר כל המידע הנוסף הזה שנוגע לעבירות נוספות, גם צריך לעבור דרך המשטרה, זו פריצה על גבי פריצה.

יש לנו דרך ארץ רבה לאנשים שנמצאים כאן, אבל לא נחזור לדיון שלפני פעם ופעמיים. היום אנחנו בתולדות שלו. את חוזרת לפרק המבוא, ובפרק המבוא עסקנו בשתי הפגישות הקודמות. את מדברת ברמה העקרונית, וזה מאוד יפה, אבל היינו שם.

אני רוצה להתייחס לתקנה 3(ג). מדובר כאן במצב שבו יש חשד, לצורך העניין ברשות לניירות ערך, לא רק שיש חשד, יש גם הרף שנקבע לפני עשר דקות, שהגורם המעביר במשטרה או בשב"כ אמור לדעת שהמידע יכול לתמוך באופן ממשי בחקירה. אני שואל מה ההיגיון במגבלה של שנתיים, כאשר ההיגיון במגבלה של שנתיים אומר לכאורה שהמידע הזה יצא מיוזמת הרשות ולא נעשה בו שימוש, אבל כאן אנחנו מביאים, ברמה יחסית גבוהה של הוכחה, שהמידע נדרש על ידי גוף אחר. זה איננו מצב שהוא מועבר לצורך הידיעה או לצורך מאגר מידע אחר, זה מצב שכבר יש חשד, אחרת המשטרה לא תעביר את המידע לרשות לניירות ערך. בנסיבות כאלה, להגביל לשנתיים זה לא ברור, כי זה פוגם בתכלית של כל התקנות האלה. התכלית של התקנות, שברגע שיש מידע שיצא מהרשות לאיסור הלבנות הון, והוא יכול לשמש לחקירת העבירות שאנחנו מגדירים אותן כעבירות שאנחנו מעוניינים שהוא ישמש לצורכן, ויש חשד וגם יש יסוד סביר להניח שהוא יוכל להועיל באופן ממשי, כאשר רואים את כל המכלול הזה, השנתיים האלה פשוט פוגעות ביכולת לעשות שימוש ישים ותכליתי במידע הזה.

לכן מה ההצעה?

לטעמי, לא צריכה להיות הגבלה בכלל, אלא המגבלות שחלות על המידע שנמצא במשטרה.

הטענה אומנם חדשה, אבל הכיוון שלנו ברור מדוע אמרנו שנתיים. אתם זוכרים ש-80% של החומר מועבר, חלקו לא היה אפקטיבי, אמרנו שאי אפשר שזה יישב על המדפים.

אני מבקש להעיר עוד משהו.

אנחנו לא מנהלים דיאלוג, אתה לא יכול להעיר, כבר הארכת, תעצור. אני רוצה להסביר לכם, וזו לא השתלחות, כי מה שאתם עושים פסול בעיני בכך, שאתם לא מחדשים בדיון. הנקודה שאמרת נאמרה בפעם הקודמת, ניהלנו משא-ומתן. אם אתה רוצה לחדש בנקודה הבאה, בבקשה.

אני מבקש להתייחס גם לתקנה 4. כל מה שאני מבקש לומר לגבי תקנה 4, שמכיוון שבסעיף הזה הרשות לניירות ערך הוצאה מרשימת הרשויות החוקרות, ולרשות לניירות ערך יש כלי חקירה מיוחדים ומיומנות ומומחיות בתחום שוק ההון, אם מישהו ירצה לחקור הלבנת הון שמתבצעת בשוק ההון, סביר להניח שהוא יפנה לרשות לניירות ערך. ברגע שהוא לא יוכל להעביר מידע שמתייחס לאותה חקירה, אני, עם כל הרצון הטוב, לא אוכל לסייע. לכן אני מבקש שהרשות לניירות ערך תחזור לרשימה של הרשויות האלה כדי שנוכל לסייע אם יש חקירה.

עד שיענו לך באופן רשמי תעיין בסעיף 6.

יש פה המון נציגים של הרשות שמושכים בכנף מעיליהם של חברי הכנסת, ומורידים את מעט ההגנות שחברי הכנסת הכניסו לתקנות. לגבי מסים צריך לזכור, שלפני שש שנים נאמר במפורש שלא ישתמשו במאגר- - -

עורך הדין פינצ'וק, לא תחזור על זה, כי נאמר שלוש פעמים הדבר.

לגבי התיישנות המידע בשנתיים, לדידי, הוועדה יכולה ליזום תיקון, אולי המידע צריך להתיישן באופן כללי אחרי שנתיים ולא רק לצורך התקנות. זה לא אומר שזה הולך רק לכיוון אחד.

רבותי, זה דיון על תקנות, זה לא דיון על חוק. החוק קיים, תקנות לא יכולות לשנות דברים מהותיים.

זה אפילו לעניין של מה שאמרה עורך-הדין קוגוט, יש אפשרות שלא יאשרו את התקנות.

אמרת וכתבת, אמרת את זה בפעם הקודמת באריכות. תודה.

שגגה נפלה תחת ידינו כשבאנו לגברת קוגוט להציג את רשימת הגופים שחוקרים אצלנו, וצריך להיות לא רק המשטרה הצבאית החוקרת, אלא גם היחידה לחקירות פנים במשטרה הצבאית, שהיא המקבילה של המחלקה לחקירות שוטרים לכל דבר ועניין.

אם זה בתוך המשטרה הצבאית, האם אנחנו צריכים לפרט את היחידות?

היא לא כפופה למשטרה הצבאית החוקרת, היא כפופה לפצ"ר. לכן אנחנו מבקשים, גם בחלק הראשון וגם בחלק השני של התוספת, לציין משטרה צבאית חוקרת והיחידה לחקירות פנים במשטרה הצבאית.

אדוני היושב-ראש, כיוון שאני צריכה לצאת לישיבה של ועדה אחרת, אני מבקשת דקה אחת, לפחות שיהיה רשום בפרוטוקול שיש לי התנגדות לרשימת העבירות הנוספות כפי שהועברה על ידי משרד המשפטים.

סליחה שאני שוסע אותך, היום קיבלנו רשימה מעודכנת, והיא תוקנה.

סימנו במודגש מה שמוציאים.

אני נגד 108, 117, 119, 214 – חומר תועבה, 402, גניבות רכב – כל הדברים שהם עבירות ופגיעות. אני אשאיר לך רשימה.

יש פה עבירות מס פר-אקסלנס, 220.

חברת הכנסת לבנת, נגיע לזה בנחת.

ראשית, על ידי ההערות הרבות של עורכי-הדין המכובדים, שכל אחד מהם מציג אינטרס אחר, אנחנו שותלים הרבה מאוד עצים ומאבדים את היער. אני רוצה לחזור להערה מקדמית. התפקיד שלנו כאן, כשהתחלנו לדון בחוק, הוא לצמצם את השימוש ולא להרחיב את השימוש בחומר, וכל ההערות ששמעתי כאן היום, ללא יוצא מן הכלל, מטעם עורכי-דין, אינטרסנטיים. זה לחזור ולהרחיב את השימוש בחומר. חבר'ה, תרפו מזה, אנחנו לא נאשר את זה. אני לא יכול לדבר בשמו של יושב-ראש הוועדה, אבל תרפו מהמאבק הסיזיפי הזה, זה בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו חייבים למצוא את האיזון העדין בין השמירה על זכויות הפרט לבין מה שאתם רוצים להשיג, ולא נהפוך את החומר שמגיע לרשות להלבנת הון ולמלחמה בטרור לדבר שהוא פרוץ כמעט לכל דיכפין.


אני מציע לך הצעת ייעול, ברגע שאחד מהנציגים של הגורמים האחרים, האזרחיים, חוזר ומעלה הצעה, גם תשסע אותו וגם תשסה אותנו בו.

חבר הכנסת יתום, הדבר היחיד שמפריע לי, משום שאנחנו בשלב הדיון השלישי בסוגיה, ואני רוצה לסיים את הטיפול בנושא. אני מדגיש שלא נוח לי שאנשים חוזרים על דברים שנאמרו, אז אני אולי לפעמים מרים את הקול, ואני כבר מתנצל אם אני מרים את הקול, אני לא מתכוון אלא להעיר שחלק מהסוגיות כבר נדונו פה.

דבר שני זה מגבלת הזמן. השנתיים הללו צריכות להישאר, מכיוון שזה עוד שסתום בקרה כדי לראות שאכן לא נפרצת המסגרת, והשימוש לא הופך להיות שימוש שבו ההחלטות לאשר העברת חומר הן החלטות קלות מדי. שסתום אחד זה אותו ניצב משנה/ראש מחלקה בשב"כ, ושסתום שני צריך להיות מגבלת זמן, מכיוון שאם זה חשוב – שנתיים יספיקו, אם זה לא חשוב – זה לא חשוב. הרי לא מדובר על חקירות של עבירות במקור, וגם כך רשימת עבירות המקור היא כל כך ארוכה וכל כך רחבה, שיש לכם כאן גם חגורה וגם שלייקעס, ועכשיו אתם מבקשים – אני לא יודע אם יש דבר נוסף שמחזיק מכנסיים חוץ מחגורה ושלייקעס.

כרס.

ועכשיו אתם מחזיקים גם כרס שתחזיק את המכנסיים. זה מיותר לחלוטין.


דבר שלישי, אני מציע שכאשר אנחנו מדברים על רשויות שניתן להעביר אליהן מידע לפי תקנה 3, נחזור ונדון ברשות אחת, וזה רשות המסים המאוחדת. אני לא אומר את זה כי יש לי אינטרס, כל הניכויים שלי במקור, תבדקו, כך שאין לי שום בעיה עם העניין הזה, אבל אני מאוד מוטרד מזה שדווקא רשות המסים המאוחדת תהיה זו שתעשה שימוש בחומר שמלכתחילה לא נועד לה. הרי לפני שהוקמה הרשות של יהודה שפר, הרשות למלחמה בהלבנת ההון ובמימון כספי טרור, רשות המסים המאוחדת חקרה, היו לה מקורות אינפורמציה אחרים, רשות ניירות הערך חקרה, היו לה מקורות אינפורמציה אחרים. אסור לנו בשום פנים ואופן להתבלבל. הרשות של שפר הוקמה למטרות מסוימות, ולכן אנחנו חייבים לצמצם את השימוש למטרות העיקריות בלבד, ועוד קצת. לכן אני מציע שנחזור חזרה ונדון על רשימת הרשויות שנמצאות בחלק א'. תודה.

קודם כול, אני מסכימה עם שני חברי. לא הייתי בדיונים הקודמים, אני רצה בין שתי ועדות כל הזמן, ומנסה לאזן בין החברות בכמה ועדות. זו בעיה ידועה כאן של חלק גדול מחברי הכנסת. נעשו תיקונים תוך כדי הדיון כאן, אכן תיקונים ראויים, לאור הערות שנשמעו על ידי חברי הכנסת ועל ידי הגורמים החוץ פרלמנטרים שהשתתפו בדיונים, ואני מברכת עליהם. גם ברשימת העבירות נעשו תיקונים ראויים. אבל אני רוצה לדבר על העיקרון, ואני מסכימה עם שני חברי כאן ועם חלק מההערות שנשמעו כאן.


הרשות להלבנת הון ולמלחמה במימון ארגוני טרור הוקמה אכן, אני גם זוכרת את זה, הייתי גם חברה בממשלה בשעתו, ואני זוכרת את כל הסאגה וכל הדיונים שהיו סביב, את כל הלחצים הבין-לאומיים, הוקמה לצורך מאוד ספציפי. ואסור בשום פנים ואופן לתת יד לכך שתחול כאן זחילה וכרסום ביעד היחיד שלה, הברור מאוד והמוגדר מאוד של הרשות להלבנת הון, וביעד שלשמו היא הוקמה. הדבר החמור יותר הוא שהכרסום הזוחל ביעד שלשמו היא קמה יהיה תוך פגיעה וחשש לפגיעה בזכויותיהם של אזרחי המדינה.


באופן טבעי המדינה מאוד שמחה על כך שיש לה מאגרי מידע שבאמצעותם היא יכולה להגיע אל האזרחים, גם אזרחים אחרים לחלוטין.


קראתי את החוק וקראתי את התקנות, ואני לא רואה קשר וחצי קשר בין סעיף 30 לבין אותם סעיפים שמופיעים כאן בתקנות ובין הרשימות של העבירות המנויות כאן. גם אחרי שהורדתם חלק מהעבירות, וטוב שהורדתם, עדיין יש כאן שורה של עבירות שאין להן שום קשר.


שאלתי כאן את חברי, חבר הכנסת יצחק לוי, בשקט, שהוא היה בישיבות הקודמות, והוא אמר לי: מה את רוצה, יש כאן עבירות מאוד חמורות, שדינן מעל שבע שנות מאסר. הן באמת מאוד חמורות, אבל לא קשורות לחלוטין לחוק. אני חייבת להגיד שזה מפליא אותי מאוד, אני לא רוצה להתבטא בביטויים עוד יותר גורפים, שיש כאן עבירות שהן ממש עבירות כלכליות, עבירות מס פר אקסלנס. נשתמש בעבירות כאלה לצורך מאגר מידע כזה, כדי שאפשר יהיה לנצל את מאגרי המידע האלה לצרכים שאין להם כל קשר. אני לא מסוגלת להבין את העניין הזה. אני מודה שזה דבר בלתי סביר לחלוטין.


אני מבקשת – אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת אביטל השאירה כאן רשימה, היא עשתה את זה בחופזה בלי שהיא הספיקה לעבור על כל הסעיפים, אני שומעת את דברי חבר הכנסת יתום – צריך לעבור על הסעיפים הללו בצורה מסודרת ולהפחית כאן עוד סעיפים, כמו שעשיתם כאן קודם, הייעוץ המשפטי, מתוך הרשימה המאוד ארוכה של סעיפים שאין להם כל קשר לעניין הזה.


"אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן- - -", "השמיט מתוך דוח" המס שלו – מה הקשר? שיסביר לי מישהו, אולי הוא ישכנע אותי. אני לא מצליחה להבין מה הקשר בדברים האלה. אם זה קשור להלבנת הון – תשכנעו אותי. אם זה לא קשור בקשר ישיר להלבנת הון – אני לא יכולה להשתכנע. ויש כאן עוד שורה ארוכה של נושאים אחרים שהם ממש לא נראים לי קשורים, חלק מזה הוצאתם, אני לא מבינה איך הכנסתם את זה בכלל.

זו הצעת הממשלה.

אז מה אם זו הצעת הממשלה, אלוהים ישמור. הייתי חברת ממשלה שמונה שנים.

את אומרת "הכנסתם", כאילו אנחנו הכנסנו.

לא אמרתי, חס ושלום. הממשלה הכניסה, אני מתנצלת. את צודקת, הממשלה הכניסה. הייתי חברת ממשלה שמונה שנים, הגיעו לשם דברים אבסורדיים לחלוטין. אז מה אם זו הצעת הממשלה, תפקיד הכנסת הוא בדיוק זה, לקחת את הצעת הממשלה, לעבור, בדיוק לשם כך הממשלה מביאה את זה לכנסת, כדי שהכנסת תדון ותשקול, ובסופו של דבר תחוקק על פי שיקול הדעת של הכנסת, שהוא הגוף המחוקק. הממשלה הביאה, הכנסת בוחנת ובודקת ושומעת את כל ההערות.


אני אעביר רשימה, ואולי יחד עם חבר הכנסת יתום וחברת הכנסת אביטל נעביר רשימה של דברים שנראים לנו לא סבירים, ונקיים עוד דיון בנושא הזה, בסעיפים עצמם, שנראים לא סבירים. מעבר לזה יהיה צריך עוד דיון אחד באותם סעיפים, כדי שנוכל להרגיש שאכן אנחנו עושים כל מה שצריך בעניין הזה.

לשאלה של חברת הכנסת לבנת אני רוצה לומר דבר שלא אמרתי בפתיחת הדיון. סיימנו את הדיונים בשני המפגשים הקודמים אחרי שהתלבטנו בשתי הנחיות, וזה לגבי הפליאה שלך. לגבי התכנים, תיכף עורכת-הדין קוגוט תתחיל, ולאחר מכן תחרה תחזיק אחריה עורכת-הדין סיגל גולן-עתיר. היתה גם מגמה אחרת, אני מוכרח לומר שהיו חברים שהציגו את המגמה, שבז'רגון המקצועי נקראת "חוק וסדר", שאמרה, עם כל הכבוד, יש מידע, ועלולה להיות סביבו עזרה לפשעים שהם חמורים יותר, ולכן נתנו הנחיה כללית שחמש-שבע שנים ומעלה נהיה מוכנים לדון.

האח הגדול.

אולי. את שואלת מנין זה נובע. תיכף נדבר על התכנים, נתייחס גם אליהם. חברת הכנסת אביטל לא נמצאת, אבל זה יתייחס לחלק מהסעיפים שהיא מנתה.


המגמה לא היתה אך ורק מגמת האח הגדול, אני לא רוצה לחזור, אבל הייעוץ המשפטי קיבל הנחיה, וההנחיה היתה מורכבת משני דברים, הזכרתי אותם היום בפתח הדיון. הנושא הראשון היה סוגיות שקשורות לעבירות המרכזיות, מה שמוגדר ברשות לאיסור הלבנת הון, ודבר שני, נושאים הקשורים לעבירות בסדר גודל של חמש-שבע שנים ומעלה. זו היתה הנחיית העבודה שלהם. לכן מה שאת רואה לפניך זה תוצאה של מה שהנחינו אותם. הרשות בידינו לא לאשר שום דבר, להגיד שחשבנו עוד פעם, חשבנו שבחמש-שבע שנים יש סבירות, וצריך להסתכל פעם נוספת ולהגיע לתבונה. לכן אם לא נגמור, לא נגמור. אמרתי שיש לי משאלת לב לגמור היום, אבל לא כל משאלות הלב שלנו מתמלאות.

אני רוצה להכניס את הדיון למסגרת. משום שלא כולם נכחו בכל הדיונים, חלק מההערות הן על מסגרת הדיון. למעשה, כל התקנות האלה אלה תקנות לשימושים נוספים. החוק מדבר על מטרות של מלחמה במימון טרור והלבנת הון, והוא נותן הסמכה, וזאת המטרה, אפשר, כמובן, לא לאשר בכלל את התקנות, אבל אני רוצה להסביר את ההיגיון שעומד מאחורי הבקשה.

אנחנו מבינים, אבל אנחנו רוצים לצמצם.

התקנות נתונות לשיקול דעת, בהפעילנו שיקול דעת אנחנו סבורים שצריך לצמצם ולא להרחיב.

אנחנו נמצאים עכשיו במסגרת של מידע שהועבר כדי לחקור הלבנת הון או מימון טרור במקור, לא יצא מזה תיק של הלבנת הון או מימון טרור, אבל המידע כבר נמצא והועבר במקור בשביל זה. השאלה, מה עוד אפשר לחקור עכשיו, משהמידע כבר התבקש במקור למטרות של החוק, או לא לעשות בו שימוש, למרות שמתגלות תופעות עברייניות.


זה נכון שצריך לדון קודם כול בתקנה 7, כי ממנה נגזר הכול, אולי באמת נדון בה, איזה עבירות ניתן. הרשות החוקרת נגזרת מאיזה עבירות, יש עבירות שנחקרות ברשות כזו או ברשות אחרת. הקו המנחה שכרגע יש בתקנה 7, שהפירוט לכך נמצא אצלכם ברשימת העבירות האלה, הוא כזה: קו מנחה אחד זה חומרת העבירות הנוספות, מאיזה רמה של חומרה חברי הכנסת סבורים שאם מידע הועבר לרשות לאיסור הלבנת הון לצורך החקירות, דברים שהחוק מאפשר, אבל התגלו אחר כך עבירות חמורות אחרות, אפשר להשתמש במידע בשביל לחקור אותן עבירות חמורות. מה שמוצע בסעיף קטן (1) זה פשעים שהעונש הקבוע עליהם הוא חמש שנים ומעלה. הפשעים האלה נמצאים בהרבה מאוד חוקים, מתוכם מוצאים חוקים מסוימים, לא כל חוק שיש בו עבירה של חמש שנות מאסר ומעלה. כמובן אפשר לחלוק על הפרמטר הזה, אבל זה פרמטר שאמור לשקף חומרה מעבר לפשע רגיל, כי כל עונש מעל שלוש שנים זה פשע, וכאן אמרו לא פשע רגיל, אלא פשע יותר חמור.

עבירות רצח למשל. לכן אמרתי לא למחוק כליל. אני מציעה להגיש רשימה, לא אמרתי שבכלל לא. אני מתכוונת להגיש רשימה של חלק מהעבירות, שלדעתי צריך להוציא אותן. יש כאן דברים שונים, וצריך להשתמש בזה במשורה, באופן מדוד ולא באופן גורף. כאן זה גורף מדי. ראיתי שיש כאן עבירות של רצח למשל, אני לא מציעה לא להשתמש בזה לצורך כזה.

הפרמטר השני שמוצע לדיון, כי הוא לא נדון בוועדה בפעם הקודמת, בפעם הקודמת נדון פרמטר החומרה- - -

מכירה והפצה של חומר תועבה. האם זה צריך להיות כאן? אני בוודאי לא בעד חומר תועבה.

אמרנו בפתח הדיון שיכול להיות שאם היו מחוקקים היום את החוק חלק מעבירות המקור לא היו בו. היום יש עבירות מקור, כשהעבירה היא עבירת ההלבנה. הפרמטר השני שמוצע כאן, שאפשר לדון בו ולחלוק עליו, אני רוצה להסביר מהו, שלא כל עבירת מקור באשר היא עבירת מקור, ומה שתיארת עכשיו זה אחת מעבירות המקור, תהיה כשלעצמה מוקד לחקירה בגלל המידע הזה, מה שמוצע כאן, שאם התחילה חקירה בעבירה של הלבנת הון, לפעמים בגלל קושי להוכיח חלק מיסודות העבירה, בעיקר את היסוד הנפשי. תיק נגמר בעבירת המקור בלי עבירת ההלבנה, אז ניתן יהיה להשתמש בזה לעבירת המקור, אם החקירה התחילה בהלבנה. גם כאן את יכולה לצמצם, אני לא אומרת שאת לא יכולה לצמצם את רשימת העבירות, אבל העבירות שקראת עכשיו, שהן עבירות המקור, הן כשלעצמן לא ישמשו- - -

הן בחוק היום.

אנחנו מדברים על תוספת לעבירות המקור.

התוספת, זה רק העבירות של חמש שנים. תקנה 7(2) אומרת "עבירת מקור ובלבד שהחקירה בעניינה החלה כחלק מחקירת עבירה לפי החוק".

מי מבקש את זה?

רבותי, שאלתם, הערתם, היו עשר הערות, בינתיים שמענו תגובה לאחת אולי.

בניגוד להאזנת סתר שניתנת כדוגמה, שהפיקוח עליה הוא חיצוני על ידי בית המשפט, פה יש העברת מידע בין רשויות. והשאלה, מה רמת החשדנות או מה רמת המחשבה שיבקשו דברים בצורה אמיתית ולא סתם בשביל לחקור זיוף צ'ק יבקשו מידע על הלבנת הון כדי שיישאר להם בסוף המידע על זיוף צ'ק. אם אני מביאה בחשבון שהאנשים שבהם מדובר באמת מתחילים בחקירה של עבירה של הלבנת הון, בסוף, בגלל עצימת עיניים, בגלל כל מיני דברים, מה שנשאר להם זה עבירת המקור, אבל החקירה בהתחלה התחילה כחקירה של הלבנת הון. החשדנות שלי אולי ברמה, אני לא חושבת שכל אחד יעשה תרגילים בשביל לבקש הלבנת הון ולהישאר בסוף עם סיוע לעריק כמו שיש פה. אם זה מתחיל אמיתי, בחקירה של הלבנת הון, ורק נגמר בזה, זה נראה שונה, מאשר להוסיף את זה כעבירה של רשימה אין-סופית של עבירות, חלקן עוונות לא מאוד מסובכים וקשים, שקשה להצביע על איזה קו מנחה של חומרה שקיים בהן, ולכן אמרנו שצריך גם היגיון בפרמטרים. אם פרמטר אחד זה חומרת העבירות שעומדות בפני עצמן, והפרמטר השני זה הקשר לחקירה של הלבנת הון, אלה היו נראים פרמטרים שאפשר לדון בהם. אפשר לדקדק בהם גם כאן, להחמיר את העונש על העבירות, להגיד שלא כל עבירת מקור. היה נראה לנו שאלה פרמטרים שאפשר לדון בהם, וזה ההיגיון שעומד מאחורי תקנה 7, שאם מקבלים אותו – על זה אתם צריכים להחליט עכשיו – אז אני אענה על הקושיות שהעלו על התקנות האחרות, שחלקן אולי אפשר לפתור בשינויי נוסח, אבל קודם צריך לדעת באיזה עבירות מדובר. מזה נגזר אחר כך, אולי התיישנות אפשר להכפיף בתנאי שהתחילה חקירה של הלבנת הון וכן הלאה. עד שלא נדע באיזה עבירות נוספות אפשר להשתמש במידע, יהיה לנו קשה לענות לקושיות שהועלו פה, על ידי כל הגורמים, על הניסוחים של התקנות האחרות. לכן, קודם כול צריך להחליט על הפרמטרים לשימוש בעבירות הנוספות.

אני לא מתייחסת לפריט-פריט, רק הערה כללית לגבי מה שעלה כאן מכמה כיוונים. לגבי עבירות המס. עבירות המס שהכנסנו ברשימה הן עבירות מס חמורות, שדינן מעל שבע שנים, כאשר שמעתי כאן שמדובר בעניין אזרחי. למיטב ידיעתי, עבירות מס הן עבירות פליליות כמו כל עבירה אחרת, אני לא רואה את זה מהותית באופן שונה מגניבה, זו פשוט גניבה מהמדינה ולא גניבה מגורם כזה או אחר. אני רוצה להדגיש שהשימוש הוא בהתאם להוראות החוק, שאי אפשר להגביל אותו בתקנות, הוא רק לצרכים פליליים, וגם במסגרת הזאת צריך להבין את הדברים. יש לי גם הערות לגבי תקנה 4.

קודם כול נראה את העבירות, ואז אפשר לפתור את הבעיות בנוסחים. קודם חייבים לדעת מה הוועדה מוכנה לאשר שייחקר בזכות המידע הזה. בלי זה קשה להתייחס, גם לנושא של ההתיישנות וגם לנושא של הגופים הנוספים שרשאים לקיים הוראות של החוק. קודם נראה מה רמות החומרה ומה דרגות העבירות שהוועדה סבורה שהמידע הזה יכול לשמש בהן.

את לא מתכוונת לרשימה הארוכה, אלא רק להתייחס לתקנה 7(1).

תקנות 7(1) ו-7(2), כשהפרמטר של תקנה 7(1) זה חמש שנות מאסר בחוקים מסוימים שמנויים פה. לא בכל חוק שיש עבירה של חמש שנות מאסר, וההגבלים העסקיים, שלא שמנו לב שיש שם עבירה אחת שהיא חמש שנות מאסר. הכוונה היא לחוק העונשין, חוק השיפוט הצבאי (מניעת הסתננות), ושורה של חוקים כלכליים, זה דבר שהוועדה צריכה לדון בו.

לדעתי, יש דוגמאות הרבה יותר בעייתיות לעניין עבירות המקור כעבירות נוספות. ייווצר מצב שתיאורטית חקרתי הלבנת כספי סחיטה, ואני אאלץ להעמיד לדין בגין הלבנת הון, ואני לא אוכל להעמיד לדין בגין מעשה הסחיטה, או מי שביצע את הסחיטה לא יועמד למשפט, ומי שביצע את הלבנת כספי הסחיטה כן יועמד למשפט. זה מה שיכול לצאת.

לא להעמיד לדין- - -

חקירה בעבירת עבירת המקור, בנפרד משאלת האחריות הפלילית, בגין מעשי ההלבנה. יכול להיות מצב שמי שביצע את עבירת המקור לא מועמד למשפט בגין כל עבירה אחרת, רק בגין עבירת המקור, ומי שביצע את מעשה ההלבנה יועמד לדין בגין מעשה ההלבנה. במצב כזה, עבריין עבירת המקור ביצע עבירה נוספת, ואני לא מעמיד אותו לדין בגין היסוד העובדתי של הלבנת הון, אני מעמיד אותו לדין בגין עבירה נוספת, שהיא עבירת המקור, ועל כן ייווצרו מצבים בלתי אפשריים.

עד היום לא העמדתם לדין על הסחיטה?

אני רוצה רק להתייחס לעבירות המקור. הממשלה פועלת אך ורק על פי החלטות הכנסת. הכנסת הנחתה שני דברים בחוק איסור הלבנת הון במתכונתו הנוכחית. קודם כול הכנסת קבעה שייחקרו עבירות נוספות, סעיף 30ז, והדבר ייקבע בכללים. והדבר החשוב יותר, הכנסת מחקה את המילים, בתיקון מס' 1 לחוק, "ובלבד שלא עבירות מס", כלומר, הכנסת הנחתה את משרד המשפטים כן לכלול עבירות מס.

מה אתה רוצה? שנחזור לכנסת לפני ארבע שנים. החוק חוזר לדיון, יש תזכיר חדש, יש כוונות, בינתיים אנחנו רוצים שיפעלו.


חלק מהטענות של הארגונים האזרחיים העתידות לצוץ – אני מניח שקראתם את התזכיר כמוני, זה חוק כבד וגדול – יכולות להיות רלוונטיות ומשמעותיות כתוצאה ממה שיאושר כאן היום, משום שאז ייאמר, שאם בעוד חצי שנה יגיע התזכיר כחוק, יגידו: רבותי, לפני חצי שנה אישרנו, וזה מספיק, נראה איך זה עובד. אם נבלום את זה, אני מניח שאחרי זה נצטרך להתמודד עם חוק, והחזית תהיה חזית אחרת. אני לא חושב שחבר כנסת צריך לחשוב טקטית, אבל ארגונים ודאי חושבים טקטית.

לכן אני משיב לטענה שכביכול פעלנו כאן לא בהתאם למה שהכנסת הנחתה. הכנסת הנחתה, גם שייחקרו עבירות נוספות וגם שייכללו עבירות מס. לאחר שהכנסת הנחתה מה שהיא הנחתה, ניסחנו את התקנות, באה הוועדה ואמרה שצריך לצמצם, צמצמנו. זו נקודה ראשונה.


נקודה שנייה, אני לא חושב שהתקנות האלה הן לב לבו של החוק, זה תוצר לוואי. החוק היה ונותר חוק למלחמה בארגוני פשיעה, הלבנת הון ומימון טרור, טרור כארגון פשיעה. הוא ימשיך להיות כזה, וזה ה-Main stream שלו. אלא מאי? החיים מלמדים שבסופו של דבר גם האמריקנים, כשהם באו וחקרו את ארגוני הפשיעה הגדולים שלהם באמצעות כל חוקי האזנות הסתר שלהם והחוקים הגדולים, בסופו של דבר, את אל קפונה העמידו לדין על עבירות מס, לפעמים זה מה שקורה. אין כאן שום כוונה שהמידע מהרשות לאיסור הלבנת הון יתחיל לזלוג או להיות מועבר ישירות לרשויות המס, אלא שכאשר הוא עובר למשטרה, ונחקרת פרשייה של הלבנת הון, חוקרים איזה ארגון פשיעה, ובסוף, מכל מיני סיבות, ניתן לחקור רק, רחמנא לצלן, עבירה של שבע שנות מאסר, של סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. ייתכן שגם אנחנו נפעל נגד ה"אל קפונות" שלנו במציאות הזאת, בצורה הזאת, ייתכן, וייתכן שגם נצליח בהלבנת הון.

ורק שימוש פלילי, לא אזרחי.

רק שימוש פלילי. לרשויות המס, גם כך יש להן קשיים בדבר הזה, ותיווצר חומה סינית, ורק הפליליסטים יחקרו בזה, וזה רק לצורך עבירות פליליות ולא לצורכי שומות ולא לצורכי גבייה אזרחית. זה נאמר כאן בכל הדיונים הקודמים שחברת הכנסת הנכבדה לא היתה בהם, אבל הובהר פה, ויש גם בקרה ופיקוח על הדברים האלה. אנחנו מדברים כאן על תוצר לוואי של חקירות נגד התופעות הכי מסוכנות בחברה שלנו היום, ומן הראוי שהכנסת תשקול את זה.


כשדיווחתי לשר על הדיון הקודם ועל הצמצום, ההנחיה שקיבלנו היתה לצמצם, על פי רוח הוועדה, למינימום. כלומר, לצמצם למה שנראה לנו חשוב. ואני חושב שעבירה של חמש שנות מאסר היא אכן רף חשוב. השר עצמו אמר, שאם לא הולכים לאשר את זה, הוא מבקש לבוא לכאן ולטעון. כדבריו, אי אפשר כל היום לדבר על מלחמה בפשיעה ולדבר על הצורך במלחמה בפשיעה, מצד שני לשים משקלות ומגבלות שאינן מאפשרות, במקרים המתאימים, בבקרות ובאיזונים, להעמיד לדין עבריינים, כשיש חשד.


נקודה אחרונה למי שלא היה בדיונים הקודמים. המידע יוצא מאיתנו, גם על פי התקנות האלה, רק בחשד להלבנת הון או מימון טרור, וכל התקנות האלה עוסקות בשאלות אחר כך, תוך כדי החקירה המשטרתית, מה ניתן לעשות, איזה שימושים נוספים.

ובאישורים המתאימים.


סדר הדיון הוא כזה, שנעבור לסעיף 7(1). אני מבקש מעורכת-הדין קוגוט לעבור פריט-פריט. אני ודאי חדש ברשימות הללו כחבר כנסת חדש, ותאירי את עינינו לגבי כמה מהסעיפים הללו. אני לא בטוח שאת צריכה לגשת לרשימה בסוף, אלא אם כן את חייבת להמחיש את זה.

לתקנה 7(1), זה מספר שלוש לעבירות. העבירות בדפים הראשונים הן עבירות מקור. יש כאן גם העבירות שהממשלה ביקשה מההתחלה, אבל אחר כן יש חלוקה בין עבירות כלכליות לעבירות אחרות, שיהיה לכם קל להתמצא, גם עבירות חמורות מעל שבע שנים, ועבירות מעל חמש שנים. זה בעמודים 3, 4, 5, ו-6. מבחינת מס הכנסה, זה עבירה לפי 220, זו עבירה עם יסוד נפשי של מטרה, זו לא עבירה של אי דיווח, זו עבירה עם יסוד נפשי חמור. זו העבירה הכלכלית שמעל שבע שנים. אחר כך יש עבירות אחרות מחוק העונשין ומחוק השיפוט הצבאי, חוק מניעת הסתננות. רוב העבירות שבו הן מאוד חמורות, עשר שנות מאסר, 15 שנות מאסר. חוק השיפוט הצבאי זה גם עבירות מאוד חמורות. העבירות של חמש שנות מאסר, שזה מה שמוצע היום, תראו את זה בעמודים 4, 5, ו-6. אתם רואים, שמבחינת העבירות הכלכליות, שזה מס ערך מוסף, ניירות ערך, ותהיה גם עבירה אחת של ההגבלים העסקיים, אלה עבירות של בכוונה להתחמק או להשתמט מתשלום מס וכדי לרמות ולהטעות. כלומר, יש כאן יסוד נפשי שהוא מעבר ליסוד עובדתי של עשיית מעשה, אלא משהו בכוונת מרמה. אלה הן העבירות שמאופיינות בחמש השנים. כל דבר שמסומן אצלכם שלוש שנים נופל, כי הוא לא עומד ברף של החמש שנים. גם בסעיפים האחרים, שאלה שני העמודים האחרונים, אתם יכולים לראות שרוב העבירות שהממשלה הציעה נופלות, כי הן פחות מחמש שנות מאסר. כל מה שמסומן באפור אלה עבירות שנופלות, מה שנשאר זה עבירות שכתוב בהדגשה חמש שנים. אלה הן העבירות שנשארות.

האם החוק מאפשר, תוך כדי חקירת שב"כ, להעביר מידע מהחקירה לרשות אזרחית כדי להעמיד לדין בגין עבירה?

היום לא.

כל עבירות המידע צריכות להיות מסודרות בתקנות האלה.

חבר הכנסת יתום, מה שתאשר, יהיה מותר.

לא, זה מחוץ לקונטקסט. השב"כ חוקר היום, האם החוק מאפשר לכם, אנשי השב"כ, להעביר למשטרה, לא לשום גורם אחר, חומר, כי אתם חושדים שהמשטרה צריכה להמשיך ולחקור את הפרשה שהיא איננה ביטחונית? תוך כדי חקירה הגעתם למסקנה שמישהו גנב רכב, האם אתם מעבירים את זה למשטרה?

רק לפי התקנות האלה.

לא, אני שואל מה אומר החוק היום.

השאלה מתייחסת למידע מהרשות להלבנת הון או בכלל?

לא.

סתם.

לא סתם. אני רוצה לדעת אם החוק הזה, שאנחנו מדברים עליו, שבו מעבירים מידע מרשות אחת לשנייה, האם זה דבר ראשוני, ייחודי, תקדימי, או שיש כאלה?

לפי חוק הגנת הפרטיות, העברת מידע בין גופים ציבוריים, הם יכולים.

רק בחוק שלנו יש הגבלה שאוסרת.

בגלל סוג המאגר.

רבותי, אני חוזר לחברי הכנסת, ואני מבקש את אישורם למלאכה שנדמה לי שביצענו לפי הנחייתם, לסעיף 7(1), כפי שהסבירה עורכת הדין קוגוט. אני אבקש את אישורכם, חברי הכנסת. מי בעד, ירים את ידו.

מותר לנו לחשוב עוד פעם?

כבר דנו בזה בישיבה הקודמת.

נכון, אבל מותר לנו להרהר ולערער.

אני יודע שזה לא מרגיע את האנשים מסביב, אבל אני רוצה להרגיע את חברי הכנסת בדבר אחד. אנחנו נקבל דיווח על מידת האפקטיביות של המידע הזה שעבר, בפרק הזמן שרשמנו פה בתקנות, ונראה אם התקנות הללו היו במקומן או לא. אם יסתבר לכם, אחרי שנה, שעשינו דבר לא נכון, נצטרך להתייחס אל התקנות עוד פעם. אני אצביע על זה. מותר להיות במיעוט, הייתי במיעוט בהצבעה בוועדה לפני שבוע.

אני אעלה הצעה הרבה יותר רחבה. ההצעה הזאת היא הצעת פשרה.

אני מבקש לדבר על פשרה אחרת, על פשרה יותר מצמצמת. האם אנחנו יכולים לדעת, בין המצב הזה של רשימת כל העבירות שנכנסות תחת הקטגוריה של חמש שנים, לבין מצב אחר של כל העבירות שנכנסות תחת הקטגוריה של עשר שנים, בכמה זה יצמצם?

אני מניחה שכל העבירות הכלכליות יירדו. עשר שנים זה עבירות אלימות חמורות במיוחד.

האם העבירות בסעיף 117(ב), העבירות הכלכלית, האם הן עבירות מקור?

רק ב(3).

חלקו כן, חלקו לא.

ברב השיח הזה איבדתי את חלק מחברי הכנסת שאותם אנחנו צריכים עכשיו, כי אנחנו עוסקים בהצבעה. מה היתה השאלה ששאלת?

שאלתי לגבי מה שמופיע תחת הפרק "עבירות שעונשן פחות משבע שנים, עבירות כלכליות", סעיף 117(ב), קיבלתי תשובה.


יושב-ראש הוועדה, היתה פה קודם חברת הכנסת אביטל, שביקשת ממנה, והיא השאירה, לבקשתך, כאן רשימת עבירות שהיא מבקשת להוציא מכלל העבירות האלה.

אני לא יכול לספור אותה.

זה ברור לי לגמרי, היא לא נמצאת כאן, בוודאי אתה לא יכול לספור אותה, אבל אתה כן יכול להמתין כמה דקות כדי שהיא תוכל להיכנס.

אני לא חייב להצביע. אני יכול לעשות גיוס קואליציוני, אבל אני לא מעוניין לעשות את זה.

אמרתי את זה רק מטעם אחד, משום שהיא היתה כאן, היא התבקשה ועשתה את זה, היא השאירה כאן רשימה של הסעיפים שאותם היא מבקשת להוציא. ביקשתי רק מהטעם הזה בלבד, בוודאי שלא הייתי אומרת את זה לגבי כל חבר כנסת שהיה, הלך, לא נמצא וכן הלאה. היא יצאה מכאן מתוך מחשבה שזה מובא בחשבון. אני מקבלת את עמדתך, הצבעה זה הצבעה, אני לא חולקת על זה.

יש לי תשובה טובה בשבילך, כך אני חושבת, כל העבירות שמנתה חברת הכנסת קולט אביטל הן פחות משבע שנות מאסר, הן רלוונטיות לתקנה 7(2), שעוד לא התחלנו לדון בה. היא מנתה עבירות קלות במיוחד, חוץ מסעיף 220.

חברי הכנסת, אני יכול להצביע בשני חלקים, אני יכול להצביע קודם על העבירות שהן למעלה משבע שנים, אם יותר קל לך להצביע איתי בעד, ואז תצביעו נגדי רק בחמש שנים, לפחות תהיו שלמים יותר מצפונית בהצבעה שלכם.


אני מבקש מחברי הכנסת להצביע על תקנה 7(1) בשני חלקים, בשלב הראשון אני אצביע עבור תקנה 7(1), עבירות שהן משבע שנים ומעלה. מי מחברי הכנסת בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 7(1), בכפוף לעבירות מעל שבע שנים ומעלה, אושרה פה אחד.

מי מחברי הכנסת בעד העבירות שהן מחמש שנים עד שבע שנים, שעליהן יש ערעור של חלק מהחברים. מי בעדן, ירים את ידו?

בעד שלושה.

מי נגד, ירים את ידו? שניים נגד.

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 7(1), בכפוף לעבירות מחמש שנים ומעלה, אושרה פה אחד.

אני לא רוצה להתייחס לשאלות של עבירות מקור, כדי לא לעשות את זה מסובך יותר.


אני עובר לסעיף 7(2). סיגל קוגוט, תחזרי עוד פעם על מה מצביעים בתקנה 7(2), כדי שחברי הכנסת יצביעו בלב שלם.

לפני תקנה 7(2) ,קיבלתי כאן הערה שיש בה טעם. לגבי תקנה 7(1), חלק מהעבירות של חמש שנות מאסר נמצאות גם בחוק מאבק בארגוני פשיעה, בפקודת מניעת טרור, הן גם צריכות להיכלל בתקנה 7(1).

ופקודת הסמים.

נכון.

העבירות האלה הן עבירות מקור, ולכן אני אוכל להעביר מידע רק אם החקירה התחילה.

טרור זה ממילא הדבר המרכזי של החוק, זה לא בפנים, נכניס את זה. נכניס סמים, מאבק בארגוני פשיעה וטרור.

האם זה למעלה משבע שנים?

יש מעל חמש שנים, אבל אמרנו "בחוקים הבאים", ולא מנינו את החוק של פקודת הסמים המסוכנים, מאבק בארגוני פשיעה וטרור.

תקראי את סעיף 7(1) לפי גרסתו.

על חמש שנים כבר הוחלט, השאלה, לפי איזה חוקים. היום מנויים פה חוק העונשין, חוק ניירות ערך, מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, חוק השקעות משותפות בנאמנות, הגבלים עסקיים, והעירו לי שחלק מהעבירות החמורות ביותר – סחר בסמים, מאבק בארגוני פשיעה, הפקודה למניעת טרור, מעל חמש שנות מאסר, הן לא בחוק העונשין, לכן אנחנו צריכים להוסיף.

מי בעד להוסיף למעל חמש שנים גם את החוקים האלה?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקנה 7(1), בכפוף לעבירות מעל שבע שנים ומעלה, סחר בסמים, מאבק בארגוני פשיעה והפקודה למניעת טרור אושרה פה אחד.

אני קורא: נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בענייני הברחה, בנסיבות מחמירות – דינו מאסר חמש שנים או קנס בסכום של פי ארבעה מהקנס האמור. טובין מוברחים, גם תשלום של פי שלושה מסכום מסי הייבוא החלים על אותם טובין.

מה אתה קורא עכשיו? לא הצלחתי לעקוב.

את העבירה לפי פקודת המכס.


אני קורא, ולשיטתך, אני חושב שלא תצביעי בעבור זה: אלה דיני המאסר שלוש שנים על דברים מסוימים, או כפל קנס בחוק העונשין בחזקת טובין מוברחים או תשלום פי שלושה. עכשיו מוסיפים: נעברה עבירה, לפי הסעיף הראשון שעכשיו קראתי, בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים או קנס בסכום של פי ארבעה מהקנס האמור, וכאן מצוין שישלמו על הטובין הללו פי שלושה בהברחות הללו. לטעמך, שהצבעת קודם על עבירות שכאלה, והצבעת נגד, את צריכה להצביע נגד, סליחה שאני מנחה אותך. אני מצביע בעד.

התוספת כמו בעבירת המקור שנמצאת בחוק איסור הלבנת הון, כשכתוב "בנסיבות מחמירות", בדרך כלל זה עניין המטרה, בדרך כלל זה עניין ההתחמקות ממס, שהיא נמצאת הינהרנטית בתוך הפעולות האלה.

האם מישהו עובר במכס ומבריח לא בכוונה להבריח?

אני מאוד מבקש שקט. מי בעד הוספת הסעיף הזה לסעיפים שגם עליהם אפשר להעביר הלאה את המידע, ירים את ידו. מי נגד, ירים את ידו? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2

נגד – 2

נמנע – 1

לא אושר להוסיף את העבירה לסעיף 7(1).

תודה רבה. לא עבר, אז יבריחו בשקט, כמו היום. תקנה 7(2).

שהמכס יתאמץ יותר לתפוס אותם.

תקנה 7(2) זו התקנה שעליה קולט אביטל כתבה את הרשימה. תקנה 7(2) אומרת שאם התחילה חקירה בהלבנת הון ונסתיימה בעבירת מקור, כי לא הצליחו להוכיח את כל הדברים של ההלבנה, ניתן יהיה לעשות שימוש במידע גם בסיטואציה הזאת, לא לחקור עבירת מקור כשלעצמה, אבל אם החלה החקירה בהלבנת הון ונסתיימה בעבירת מקור בלבד, ניתן יהיה לעשות את השימוש.


נוכח ההערות ששמעתי גם כאן, חברי הכנסת יכולים לציין עבירת מקור מדרגה מסוימת, הם יכולים להגיד במקום חמש שנים, שלוש שנים, לא חייבים את כל עבירות המקור. אפשר כן את כל עבירות המקור מתוך היגיון שיש בחוק, אבל אם לא מקבלים אותו, צריך איזה קו שיש בו היגיון, שיחתוך את העבירות האלה. או שאומרים שכל מה שהתחיל עם הלבנת הון ונגמר בעבירת מקור מקבלים, שיעשו בו שימוש, או שאומרים שמה שהתחיל עם הלבנת הון ונגמר בעבירת מקור מרמת חומרה מסוימת.

מה הצעת הייעוץ המשפטי של הוועדה?

הרשויות לא הסבירו.

לפי דעתי, הסברתם, אבל תסבירו, בבקשה.

הסיטואציה היא סיטואציה שנחקרת עבירה, בין אם היא עבירה של שנתיים מאסר ובין של עשר שנות מאסר, בסופו של דבר יש לנו קושי, ויהודה טברסקי יכול לספר על זה יותר ממני, להוכיח את היסוד הנפשי, את המודעות. התבצעה כבר חקירה על הלבנת הון, חקירה מקיפה של שנה, שנתיים, ובסופו של דבר בפרקליטות מחליטים שיש בעיה של הוכחת המודעות להיבט של הלבנת ההון. האם כל האישום נופל או, אם יש ראיות מספיק לעבירת מקור, אפשר להעמיד לדין בעבירת המקור – זו השאלה שכרגע היא היחידה בחלופה הזאת. נדמה לי שהשכל הישר מחייב שאם בתום לב נפתחה חקירה בהלבנת הון, והתוצאה שלה בסוף היא, שניתן להעמיד "רק" בעבירת מקור, שהכנסת תתיר זאת.

עורך-הדין שפר, רק כדי להוכיח שכבר אמרת את זה לפי הבנתי, אני אגיד שאפילו נתת את הדוגמה של אל קפונה ומס הכנסה.

זה משהו אחר קצת.

בקונספציה, המחשבה מאחורי חוק איסור הלבנת הון- - -

אנחנו חוזרים יותר מדי אחורה.

אנחנו מיישמים עבירות בהלבנת הון כנגד עבירות מקור, מתוך מחשבה שיש עניין לציבור למנוע את אותן עבירות המקור. אם הכנסת החליטה לפני כמה שנים שאותן עבירות המקור הן חשובות מספיק על מנת לחוקק את חוק איסור הלבנת הון, ואם אנחנו יוצאים בחקירה מתוך עבירת הלבנת הון, קרי, מתוך מחשבה שמדובר בעבירה משמעותית, אני לא מבין את ההיגיון למה שלא ניישם עכשיו את עבירת המקור, דווקא בגלל זה שלא הצלחנו להוכיח את עבירת הלבנת ההון.

האם ההצעה שלכם , יהודה שפר, שתיוותר גם במקרה הזה הקטגוריה של חמש שנות מאסר? זאת אומרת, אתה חוקר עבירה של הבנת הון, אתה מגיע למסקנה שאי אפשר להעמיד לדין על הלבנת הון, אלא על עבירה אחרת, האם הרף הוא חמש שנים או שמא זה כל עבירה גם אם דינה 30 ימי מאסר?

כל עבירה שמופיעה היום בין 20 העבירות שבחוק איסור הלבנת הון.

זה לא 20, זה יותר קרוב ל-100.

20 פריטים כאן. רוב רובם הם מעל חמש שנים, אבל יש גם הרבה שהם מתחת לחמש שנים, והם כבר היום בחוק.

אם זה כבר היום בחוק, למה אנחנו נדרשים לזה?

כי זה מתחיל כהלבנת הון, וזה מגיע למשהו אחר.

כדי להוכיח הלבנת הון, קודם כול צריך להוכיח את עבירת המקור ואחר כך צריך להוכיח את אותה פעולה ברכוש, שהיא הלבנת ההון. עבירות המקור הן רק עבירות המקור שהיום בחוק שלנו. הסיטואציה שעכשיו אתם מתבקשים להצביע עליה ב-7(2) היא הסיטואציה הבאה: נפתחה חקירה בהלבנת הון- - -

כבר הסברת את זה.

זה רק העבירות שכבר היום בחוק.

לא הבנתי. יש היום רשימה של עבירות, יש 20 פריטים שהם התחולה של עבירות המקור, על פי החוק לאיסור הלבנת הון ומימון כספי טרור. בתוך 20 הפריטים האלה, האם אתה חייב להתחיל בחקירה על עבירה מסוימת ולסיים אותה, או שהיום החוק מאפשר לך להתחיל בחקירה על עבירה מסוימת ולסיים אותה בעבירה אחרת, ובלבד שהיא מנויה בתוך הקטגוריה הקיימת היום?

קודם כול, מי שחוקר זה המשטרה ולא אני. אבל המשטרה איננה יכולה לבסס אישום הלבנת הון על סמך עבירה אחרת, רק על סמך עבירת מקור.

נדמה לי שהובעה פה קצת חרטה קודם על רשימת עבירות המקור, שחלקן לא היו מכניסים היום לחוק אילו הנושא היה מועלה שוב לדיון. מה שמוצע כאן זה לחשק את הנושא. כבר קיימות ברשימת עבירות המקור עבירות כמו זכויות יוצרים, עבירות ניירות ערך וכן הלאה. ועכשיו, מה שמבקשים כאן, שאם לא נמצאו עבירות הלבנת הון, ישתמשו באותו מידע על מנת להוכיח את עבירות המקור האלה למרות שאין בהן הלבנת הון.

תודה. אני רוצה להציע לחברי הכנסת, בהסכמת הייעוץ המשפטי, כי אני מניח שאפשר יהיה לציין שאלה עבירות מקור שיש עליהן ענישה של שלוש שנים, וזה לפחות ייתן אינדיקציה לחומרה. זאת אומרת, עבירת מקור שעונשה שלוש שנים, ובלבד שהחקירה בעניינה החלה על פי החוק. זה מה שאני מעמיד להצבעה.

אני מבקש ורסיה: ובלבד שעונשה חמש שנים.

אתה לא צריך, אתה צריך להצביע נגד תקנה 7(2).

איך חקרתם את העבירות האלה לפני שהוקמה הרשות להלבנת הון?

- - -

רבותי, האורחים, אני חוזר עוד פעם, משום שנדמה לי שמה שקרה כאן, ששכחתם איך זה מתנהל. לא מדובר על מישהו שהולכים לחקור אותו על עבירת ניירות ערך או על עבירת מס, אלא מדובר על תיק שהתחיל בדבר אחד, נתקע מסיבות כאלה ואחרות, נשארת עם ראיות לכאורה שאיתן אתה יכול להגיש כתב תביעה לעבירות שיש להן נפח, לא מדובר על עבירות שאין להן נפח, בעבירה אחרת. מה שמוצע זה על עבירות שעונשן שלוש שנים ומעלה, אלה לא עבירות טריוויאליות.

אולי אפשר לקבל דוגמה על זכויות יוצרים.

יש ארגוני פשיעה שעוסקים בשכפול מסיבי של קלטות, ויהודה טברסקי יכול לספר שיש תעשייה שלמה של פשע. אגב, FATF, שלחץ עלינו לחוקק את החוק דורש שהעבירות של קניין רוחני יהיו בעבירות המקור, וזה היה טבעי שהן יהיו בעבירות המקור של חוק איסור הלבנת הון, וזה גם טבעי שבסופו של דבר, אם ייפול היסוד הנפשי- - -

תן דוגמה.

שכפול קלטות של וידיאו, אודיו. יושב לו ארגון פשיעה, על חשבונם של אותם אנשים שומרי חוק מקים במקום עלום תעשייה של זיופים, והעבירה היחידה שהוא עובר זו עבירה על חוק זכויות יוצרים, מה לעשות, כי לא מצליחים לגבש ראיות על יתר הדברים.

אתה לא מצליח לגבש ראיות על הלבנת הון, אלא רק על הפרת זכויות יוצרים.

הדוגמה היא שזה מתחיל ממידע אצלנו של איזה מלבין הון מקצועי, שמלבין עבורם את הכסף, ובסופו של דבר, היסוד הנפשי של אותו מלבין, אי אפשר להוכיח מעבר לכל ספק סביר שהוא היה מודע לפעילות הפלילית, והמשטרה מעידה שהיא הגיעה דרך המידע שלנו לאותה תעשייה בלתי חוקית של קלטות, של זיופים, ועכשיו ידיה קשורות, היא לא יכולה לפעול, כי מקור המידע אצלנו.

אני רוצה להסביר לחברי הכנסת על איזה ציר אנחנו נעים, כדי שזה לא יהיה רק בארגוני הפשע. יכול ליפול בזה, כמו שמישהו אמר בקריאת ביניים, "אדם שמחזיק בידו מהדורה של מהדורת מיקרוסופט שחבר נתן לו, ואולי גם זה נכנס לקטגוריה. נקודת המוצא במקרה הזה- - -

השווי מעל 400,000 שקלים לפי החוק.

הייתי בשני השיעורים הקודמים. במקרה כזה צריך לדעת שנפח העבירה הוא מאות אלפי שקלים, 400,000 שקלים. אני לא הולך לחטוף את הדברים, אני רק רוצה להגיע לסעיף קטן 7(2). התנאי היה שזה התחיל בכך שלא בדקו אותך, לא אותי ולא אף אחד מהיושבים פה בחדר, אני מאמין, אלא אנשים שמלכתחילה הם היו חשודים בארגון פשע, זאת אומרת, אנשים שיצאו לדרך לחקור אותם מסיבה א'. אי אפשר להגיע לזה בדרך הישירה, אלא שהחזקת כך וכך מחשבים, בשווי של 400,000 שקלים בשכפול תוכנות, אלא כמו שתיארתי קודם, זה יצא לדרך בארגון פשע, זה יצא לדרך עם נפח מסוים, זו תביעה שיש לה גם איזה הגדרה של שלוש שנות מאסר ומעלה. צירוף הנסיבות הללו הוא הצירוף שאנחנו מדברים עליו בסעיף 7(2). אומר חבר הכנסת יתום: לא שלוש שנים, אלא חמש שנים. נעשה שוב את ההצבעה.

יש פה הערה של רשות המסים לגבי פקודת הייבוא והייצוא, שזה רק שנתיים מאסר.

ייבוא של דברים לא חוקיים, ייבוא של תרופות לא מאושרות.

תחקרו את זה דרך מקורות מידע אחרים.

חבר הכנסת יתום, הם חוקרים.

יש לי קושייה.

אני רוצה עוד פעם לחדד. רבותי, לא מדובר פה על דברים שחוקרים אותם ישירות באמצעות המאגר הזה, אלא מדובר באדם או בחברה או בקבוצה שנחקרה תחת הסעיף של הלבנת הון, כך כתוב כאן: עבירות שחקירות בעניינן החלו בדבר אחר. כדי לתפוס את יוסף כהן, שבמקרה יש לו תוכנת מיקרוסופט, קודם כול הכניסו אותו לתוך חקירת הלבנת הון, ואחרי זה, כדי לתקוף אותו, תנו לי את המקרה שאתם חוששים ממנו.

התחילה חקירה בעניינו של יוסף כהן בעניין הלבנת הון, ובסופו של דבר העניין לא עלה יפה, או שהתברר שהוא בכלל לא עסק בהלבנת הון. יכולה להתחיל חקירה נגד מישהו ויתברר שהוא לא עסק בהלבנת הון. האם אז גם כן יגישו נגדו כתב אישום בעניין של קלטות או אינני יודעת מה?

או עדות שקר.

לשאלתך, התשובה שלי היא כן. במקרה כזה שהתחילו חקירה ולא הצליחו לבסס אותה, ומה שנשאר להם ביד זה עניין זיוף- - -

לא מה שנשאר להם ביד כדי להרשיע אותו כיוון שהוא עסק בהלבנת הון ולא הצליחו- - -

לא על הלבנת הון, מה שנשאר לו עכשיו זה עבירת שכפול קלטות זמרי רוק בנפח מסוים, על זה אנחנו מצביעים. זאת אומרת, מה שנשאר להם זה להרשיע אותו בעבירה שהיא לא עבירת הלבנת הון.

כל העבירות. כלומר, אם יגלו שהוא מסר עדות שקר, שלא קשור להכפלת הקלטות, גם על זה הם יכולים להרשיע אותו.

ובלבד שעונשה שלוש שנים ומעלה, והיא עבירת מקור. אני לא יודע אם עדות שקר היא עבירת מקור.

כן, היא עבירת מקור.

כמעט אין מציאות כזאת, או שאדם נחקר בהלבנת הון או עבירת מכס, או בעבירת מס הכנסה, ובסופו של דבר זה נהפך הזרוע הארוכה של מס הכנסה או של המכס ושל רשויות אחרות. אולי צריך לאחד את הרשויות ולעשות רשות אחת. כמעט בלתי נמנע שבסופה של חקירה אדם יצטרך להעביר את כל המידע הזה לרשויות כאלה שהוא יעמוד לדין בכל מקרה.

אתה שואל במי אנחנו עוסקים, מי נמצא בתוך הבריכה הזאת. בפול הזה נמצאים אנשים שתחילת הדיון איתם זה התנאי של תקנה 7(2), שתחילת הדיון איתם הוא הלבנת הון. הם לא אנשי האגב שהגענו אליהם, אלא אנשים שהתחלנו איתם בתהליך משום שהם היו בחקירת הלבנת הון או בעבירת כספים למימון פעילות טרור, אני לא אגיד שהחשוד הוא אשם, כי אנחנו בתפיסת עולם שלא כל מי שחשוד הוא בחזקת אשם, אבל התחילה חקירה ולא הצליחו לממש אותה, ומה שנשאר לנו זו אשמה קטנה, שעונשה שלוש שנים. אתה חושש שיתהפכו היוצרות. הן לא יכולות להתהפך כל עוד אתה תעשה שני דברים: דבר ראשון, תגדיר בחוק, והגדרת, ודבר שני, ואמרתי לחברי הכנסת, ואני חוזר עוד פעם, בעוד שנה תקרא את החומר, תראה מה עשו בחומר הזה, ותגיד שהתקנות האלה אינן טובות, אתה מבקש תקנות אחרות. אתה תחווה דעתך עליהן. אני לא מתכוון שהעסק יברח מידינו גם ברמה של הפיקוח. אם אתה מאמין בעצמך, ואתה מאמין, שתקרא בקפדנות, טוב. זאת שאלת המוצא. אני חוזר עוד פעם, במקרה הזה תחילתו של המהלך היא לכיוון X, הפיקוח שלך בעוד שנה יבדוק האם זה היה אפקטיבי. אני מניח שמה שיקרה בעוד שנה, ואולי אני טועה, שנתנו את המסגרת הזאת, והצליחו אולי להגיע למה שאמר חבר הכנסת יתום, רק חמש שנים.

למה שלא נשאיר את זה על חמש שנים?

כי לא הוספנו הרבה.

נתחיל בצעדים מדודים.

חבר הכנסת יתום, נצביע כמו שהצבענו בפעם הקודמת. רבותי, יש פררוגטיבה אחת ליושב-ראש ועדה, וזה לעשות סדר-יום. אנחנו נצביע בהתחלה כפי שחבר הכנסת יתום הציע, ואחרי זה כפי שאני הצעתי, בשני שלבים. חבר הכנסת יתום מציע עבירות מקור שעונשן חמש שנים, ובלבד שחקירה בעניינן החלה כחלק מחקירת עבירה לפי החוק. על זה יצביעו כולם, כי גם מי שרוצה שלוש שנים נכנס לתוך זה. לאחר מכן אני אבקש את הצעתי, הצעת הייעוץ המשפטי שלי, עבירת מקור שעונשה שלוש שנים וכן הלאה.

יהיה סיפוח זוחל של מאגרי המידע.

לאור ההערה שקיבלתי כאן הצעתי היא לא על שלוש שנים, אלא על שנתיים, משום שנפח העבירות של ייבוא וייצוא שקשור לענישה הזאת הוא שנתיים, וזה מה שרוצים לראות בתוכן. קודם הצעת חבר הכנסת יתום: עבירת מקור, ובלבד שעונשה חמש שנים ומעלה, ובלבד שחקירה בעניינה החלה כחלק מחקירת עבירה לפי החוק. מי בעד הסעיף בצורה הזאת, ירים את ידו.

תודה רבה.


הצעת יושב-ראש הוועדה היא עבירת מקור, שעונשה שנתיים, ובלבד שחקירה בעניינה החלה כחלק מחקירת עבירה על פי החוק. מי בעד ההצעה הזאת, ירים את ידו. שניים בעד.


מי בעד עבירת מקור שעונשה שלוש שנים, ובלבד שחקירה בעניינה החלה כחלק מחקירת עבירה על פי החוק? ארבעה בעד.

הצבעה

בעד – 4

אושרה תקנה 7(2), בכפוף לכך שעבירת מקור, ובלבד שעונשה שלוש שנים ומעלה, ובלבד שחקירה בעניינה החלה כחלק מחקירת עבירה לפי החוק.

יהודה שפר, תחזור לשר שלך ותגיד שהוועדה החליטה על שלוש שנים, שיחליט אם הוא רוצה.

טעיתי בהצבעה, אני נגד.

קולט אביטל, אני אדבר איתך אחרי זה, אם צריך רביזיה, נעשה את זה בישיבה הבאה.

אני חוזר לסעיפים 3 ו-4. האם לסעיפים 3, ו-4- - -

לא הסתיימה ההצבעה.

הסתיימה ההצבעה על שלושה.

כמה היו בעד?

היו בעד ארבעה, וחברת הכנסת אביטל הורידה את הצבעתה.

אם זה שלושה, אין רוב. לא שאלת: מי נגד?

אני לא צריך להצביע על סעיף 7(2) היום, אני יכול להצביע עליו בפעם הבאה על סעיף 7(2).

אמרתי לחברת הכנסת קולט אביטל שאני מכבד את דבריה, ואני אדבר איתה אחר כך.

לא היתה הצבעה.

כן היתה הצבעה. אני מוכן בפעם הבאה להצביע עוד פעם על תקנה 7(2). אני רוצה לדבר איתה.

לא השלמת את ההצבעה, לא שאלת מי נגד ומי נמנע.

אתה נמנעת?

לא הצבעתי בכלל.

סליחה, ספרתי אותך.

זה רע מאוד שספרת אותי על שלוש שנים.

לא הצבעת?

נגד.

ספרתי אותך נגד. כל חברי הכנסת הצביעו. חשבתי שרצית להימנע.

לא זכרתי שהצבעתי נגד.

סעיפים 3 ו-4. היו מי שרצו להוריד את השנתיים ולהגיד: בכלל לא. היו מי שרצו להגיד: לא שנתיים, אלא לתת עד אין קץ, כך חלק מהארגונים. ובעקבות הדיון הקודם רשמנו את השנתיים הללו. זאת היתה נקודה אחת. נקודה אחרת היתה לגבי העברת מה שעכשיו סעיף קטן (ג), אבל אצלכם זה עדיין באפור: "אין באמור התקנה זו כדי למנוע העברת מידע- - -". הוספנו מה שנשמט בזמנו, וזה היה "פקיד המכס". מדוע הכנסתם אותו?

משום שלפי החוק הוא יכול לחקור עבירה מסוימת. ההערה של עורכת-דין ואגו מבנק ישראל, ששם זה גורם פיקוח מסוג אחר.


לגבי הקושיה שהועלתה לתקנה 3(ג), אפשר לפתור את זה אם נדייק בנוסח ובמקום לכתוב: "אין להתיר שימוש לפי תקנה זו", נגיד: "החלטה על שימוש לא תתקבל אם חלפו שנתיים". הרי ברור שהכוונה איננה שכל התיק ייגמר בתוך שנתיים, אלא שההחלטה על השימוש במידע יתקבל בתוך שנתיים--

יש לי הסתייגות לגבי זה.

--לא שהיה לי ספק קודם, אבל זה ניסוח יותר מדויק להגיד שהם צריכים לקבל את ההחלטה בתוך שנתיים.

אני מתנגד להגבלה, ואני חושב שאין לה הצדקה. יש פה בעיה מעשית. הדוגמה שנתתם, אדוני היושב-ראש, אמרתם שאם לאחר שלוש שנים המשטרה תגיש בקשה, יהיה לה חשד ספציפי, יהיה אפשר להעביר את המידע. ולפי הנוסח שכאן אני מטיל ספק בכך, משום שכביכול זה יוצר כלי בידי סנגורים למין חסינות לשימוש במידע הזה, כיוון שהוא התיישן כביכול.

זה מידע שכבר הועבר.

השאלה אם איזה שופט יראה בזה התחכמות. לפי סעיף 30(ה) העברתם, אחרי זה אתם מעבירים לפי סעיף 30(ב), עכשיו אתם מכשירים אותו.

לא יגידו את זה, כי כל התקנה חלה רק על מידע שאתם מעבירים ביוזמתכם.

אני מבין את זה, אבל נאמר פה על ידי היושב-ראש, שאם לאחר מכן המשטרה תבקש בקשה לקבל אותו מידע- - -

היא יכולה. למה אתה חושב שהיא לא יכולה לפי הנוסח הזה?

אם מוציאים סעיף התיישנות בסעיף 30(ה), ובסעיף 30(ב) המשטרה יכולה פשוט לבקש את המידע ולקבל אותו, לפי סעיף 30(ב) יהיה אולי מי שיראה בזה התחכמות. צריך להבהיר שזה לא מונע מהמשטרה לבקש אותו מידע לפי סעיף 30(ב). צריך להבהיר את זה.

אפשר לטעון הכול, הנייר סובל הכול, אבל יש היגיון וסבירות. יש דברים שלא נשמעים. איך אפשר לטעון טענה כזאת?

רבותי חברי הכנסת, סעיף 3. ראשית אני מצביע על סעיף 3, ובסוגריים יהיה באופן ממשי, שנית, אנחנו צריכים להוסיף "הקבוע בחלק א' של התוספת השלישית", ועוד נדון על התוספת הזאת, עוד לא הצבענו עליה. חברי הכנסת, זאת לא הבעיה. וסעיף קטן (ג) הוא הסעיף האפקטיבי, ואני מנסח אותו בסעיף הזהיר שניסחה אותו היועצת המשפטית. תקראי אותו שוב בבקשה.

"החלטה על שימוש לפי תקנה זו במאגר לא תתקבל אם חלפו שנתיים".

מי מחברי הכנסת בעד סעיף 3 על שלושת סעיפיו, ירים את ידו.

סליחה, לפני זה.

עכשיו אי אפשר.

מי נגד, ירים- - -

אם כך, אני אצביע נגד.

מותר לך.

אני רוצה לשאול שאלה.

אי אפשר לשאול באמצע הצבעה. אתם לימדתם אותי.

הערתי קודם שלדעתי בחלק א', רשויות שניתן להעביר אליהן מידע לפי תקנה 3, חשבתי שיש צורך לבחון את רשות המסים המאוחדת.

כבר אישרת את העבירות.

גנזתי.

מי בעד סעיף 3 השלם, ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

סעיף 3 אושר, בכפוף לשינויים שנעשו.

תודה רבה. אין מתנגדים ואין נמנעים.


הערה לתקנה 4, הסתייגות של משרד המשפטים.

תקנה 4, כמו שנאמר קודם, מתייחסת לסעיף 30(ח) בחוק, זאת אומרת, לגבי מצב של העברת מידע לשם ביצועו של חוק זה או חוק איסור מימון טרור, להבדיל מתקנה 3. בתקנות המקוריות שהגיש השר לא היתה התייחסות לסעיף 30(ח), אלא רק לפי סעיף 30(ז). הוועדה הציעה להכניס בתקנות האלה גם הסדרה של העברת המידע לפי 30(ח), אבל זה נכון בקטע הפרוצדורלי ולא בקטע המהותי. כלומר הקטע הפרוצדורלי הוא חשוב, הקטע של תיעוד וגורם מסוים שיכול להעביר את הדברים, אבל מה שקורה בנוסח הקיים, שיש כאן הגבלה מהותית. ההגבלה הנכונה שצריכה להיכתב זו הגבלה כפי שהיא כתובה בסעיף 30(ח), שכל גורם שמוסמך לקבל את המידע לצורך ביצועו של חוק זה או חוק איסור מימון טרור צריך להיכלל בתקנה 4. בתוספת חסרים לנו רשות המסים ואגף המכס, שהם גם ממונים על ביצוע של חוק איסור הלבנת הון בהיבט של סעיף 10, ולכאורה כאן אתם מצמצמים, אפילו אי אפשר לעשות את זה, בתקנות, את הסמכות המהותית שניתנה לפי החוק. מעבר לזה, כל גורם שאליו נדרשת העברת המידע לצורך ביצוע חוק זה, גם אם לא נזכיר אותו ברשימה כזאת או אחרת, אנחנו לא יכולים לצמצם בתקנות את הסמכות. אני אתן דוגמה: הפרקליטות לא מנויה כאן, תעלה טענה שהמשטרה לא יכולה להעביר את החומר לפרקליטות. זה לא יעלה על הדעת.

זו גם תקנה שלא תישמע.

כאשר אנחנו עושים רשימה כל כך ברורה ותקנות כל כך ממצות, אני חוששת מזה.

יש בזה משהו.

ממילא לא נגמור היום את הדיון.

הדיון נעצר כאן, נחדש אותו כנראה בשבוע הבא. אני אודיע לחברי הכנסת. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20

תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הבטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשס"ו - 2006

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 30(ז) ו-(ט) ו- 32 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס –2000
(להלן – החוק), בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

הגדרות
1.

"המשטרה" – משטרת ישראל;



"הרשות" – הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור;



"השב"כ" – שירות הבטחון הכללי;



"מידע" – כל נתון שהתקבל במאגר המידע לפי הוראות החוק וכן כל עיבוד שלו;



"עבירה נוספת" – כל אחת מהעבירות המפורטות בתקנה 6.





מינוי גורם מוסמך
2.
(א)
המפקח הכללי של המשטרה ימנה במשטרה וראש השב"כ ימנה בשב"כ גורמים כמפורט בתקנת משנה (ב) (להלן – גורם מוסמך), שיהיו רשאים להחליט, במקרה מסוים:




(1)
על שימוש במידע שהתקבל לפי החוק מהרשות, לשם חקירת עבירות נוספות ומניעתן ולשם גילוי עבריינים בעבירות האמורות והעמדתם לדין (בתקנות אלה – המטרות הנוספות);




(2)
על העברת מידע לגורם מחוץ למשטרה או לשב"כ, כמפורט בתקנות 3 ו-4.



(ב)
(1)
במשטרה

. - קצין בדרגת ניצב משנה ומעלה.




(2)
בשב"כ - ראש מרכז שליטה במטה שב"כ או ראש מחלקה במרכז שליטה כאמור, שהוא הסמיך לשם כך.





שימוש והעברה של מידע לשם חקירת עבירה נוספת

3.
(א)
מצא גורם מוסמך כי יש יסוד סביר להניח שבמידע שהתקבל לפי החוק מהרשות יש כדי [לקדם / לקדם באופן ממשי], במקרה מסוים, את השגת המטרות הנוספות בענין עבירה מהעבירות הנוספות, רשאי הוא להתיר את השימוש במידע למטרות אלה, לרבות העברתו לשם כך, אם מצא שיש בכך צורך, לגורם מחוץ למשטרה או לשב"כ [הקבוע בחלק א' של התוספת השלישית], המוסמך לבצע את החקירה בענין אותה עבירה;



(ב)
החלטות הגורם המוסמך לפי סעיף קטן (א) יתועדו לפי הטופס שבתוספת הראשונה.



(ג)
אין להתיר שימוש לפי תקנה זו [במידע שהועבר ממאגר המידע לפי סעיף 30(ה) לחוק] אם חלפו שנתיים מהמועד שבו התקבל המידע מהרשות.






העברת מידע

לרשות אחרת לשם ביצוע החוק וחוק איסור מימון טרור
4.
(א)
מצא גורם מוסמך כי לשם ביצועו של החוק או של חוק איסור מימון טרור, לשם הגנה על בטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, יש להעביר מידע שהתקבל לפי החוק מהרשות לגורם מחוץ למשטרה או לשב"כ [הקבוע בחלק ב' של התוספת השלישית] המוסמך לפעול לאותן מטרות, רשאי הוא להחליט על העברת המידע כאמור; אין באמור בתקנה זו כדי למנוע העברת מידע למפקח שמונה לפי סעיף 11יד לחוק ולועדה להטלת עיצום כספי שהוקמה לפי סעיף 13 לחוק לצורך פיקוח על ביצוע הוראות החוק.



(ב)
החלטות הגורם המוסמך לפי סעיף קטן (א) יתועדו לפי הטופס שבתוספת השניה.





תיעוד החלטות
5.
(א)
רישום מרוכז של ההחלטות כאמור בתקנות 3(ב) ו-4(ב), ינוהל כמפורט בתקנת משנה (ב), ויצויינו בו כל אלה:




(1)
מועד מתן ההחלטה;




(2)
העבירה הנוספת שלשם חקירתה או מניעתה נעשה שימוש במידע;




(3)
תמצית המידע;




(4)
היחידה או הגוף שאליו הועבר המידע, אם הועבר.



(ב)
רישום החלטות כאמור בתקנות 3(ב) ו-4(ב) ינוהל –




(1)
במשטרה – בידי ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים באגף המודיעין של המשטרה או גורם שיקבע מתוך המחלקה האמורה;




(2)
בשב"כ – בידי ראש מרכז שליטה במטה שב"כ או גורם שיקבע מקרב הכפופים לו.







מגבלה על העברת מידע ושימוש במידע
6.
מידע ממאגר המידע לא יועבר לגורם מחוץ למשטרה או לשב"כ, זולת לרשות חוץ כאמור בסעיף 30(ו) לחוק, ולא ייעשה במידע שהועבר ממאגר המידע שימוש למטרות הנוספות, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה [או אם נקבע אחרת בהוראת חוק מפורשת]; [אין באמור כדי למנוע מן המשטרה למסור מידע לצורך קבלת חוות דעת של מומחה, אם הדבר דרוש לצורך החקירה, או לשתף בחקירת עבירה לפי החוק רשות הממונה על חקירת עבירת המקור – הצעת משרד המשפטים].







העבירות הנוספות
7.

(1)
עבירה שהעונש הקבוע לה הוא חמש שנות מאסר לפחות לפי החוקים הבאים: חוק העונשין, התשל"ז – 1977; חוק ניירות ערך , פקודת מס הכנסה , חוק מיסוי מקרקעין , חוק מס ערך מוסף , חוק השקעות משותפות בנאמנות......, חוק הבנקאות (רישוי)......חוק השיפוט הצבאי......., חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט).....;

לדיון

(2)
עבירת מקור ובלבד שהחקירה בעניינה החלה כחלק מחקירת עבירה לפי החוק.





דיווח לכנסת
8.
(א) המפקח הכללי של המשטרה ידווח לשר לבטחון פנים וראש השב"כ ידווח לראש הממשלה, בכתב, מדי שנה, על כל אלה:



(1) מספר ההחלטות על שימוש במידע לשם חקירת או מניעת עבירות נוספות, בחלוקה לפי מידע שהתבקש מאת הרשות ומידע שהועבר מיוזמת הרשות;



(2) מספר ההחלטות על העברת מידע לגורמים מחוץ למשטרה או לשב"כ לפי תקנה 3 ולפי תקנה 4, בחלוקה לפי הגורמים שאליהם הועבר המידע;



(3) העבירות שלשם חקירתן או מניעתן נעשה שימוש במידע לפי תקנה 3, ומספר המקרים ביחס לכל עבירה;



(4) הזמן שחלף ממועד העברת המידע מהרשות לאיסור הלבנת הון ועד שהוחלט על השימוש במידע לשם חקירה או מניעה של עבירות נוספות.



(ב) עותק מן הדיווח יימסר לשר המשפטים ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; [ ועדת החוקה חוק ומשפט תדון בדיווח כאמור בפסקאות .... בדלתיים סגורות - הצעת משרד המשפטים].





תחילה
9.
תחילתן של תקנות אלה 30 יום מיום פרסומן.


תוספת ראשונה

(תקנה 3)

החלטה על שימוש במידע והעברתו לרשות אחרת לצורך חקירת עבירה נוספת או מניעתה

בתוקף סמכותי לפי תקנה 3 לתקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הבטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשס"ו - 2006 (להלן – התקנות), אני מתיר את השימוש במידע המצוי במסמך המצ"ב, מספר סימוכין ......, שהועבר מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וזאת לצורך חקירת / מניעת (מחק את המיותר) עבירה נוספת, כהגדרתה בתקנות, מסוג: ________________(פירוט סעיף העבירה)

(ימולא אם ההחלטה היא על העברת המידע אל מחוץ למשטרה או לשב"כ)

כמו כן, בתוקף סמכותי לפי תקנה 3 לתקנות החלטתי על העברת המידע האמור אל: ______________ (שם הגוף החוקר / הרשות החוקרת), וזאת לצורך המצוין לעיל.


__________________


_________________


תאריך





שם הגורם המוסמך

תוספת שניה

(תקנה 4)

החלטה על העברת מידע לרשות אחרת לשם ביצוע החוק או חוק איסור מימון טרור

בתוקף סמכותי לפי תקנה 4 לתקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הבטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשס"ו - 2006, החלטתי על העברת המידע המצוי במסמך המצ"ב, מספר סימוכין ......, שהועבר מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וזאת לצורך ביצועו של חוק איסור הלבנת הון / חוק איסור מימון טרור (מחק את המיותר)

אל: ______________ (שם הגוף החוקר / הרשות החוקרת), וזאת לצורך המצוין לעיל.


__________________


_________________


תאריך





שם הגורם המוסמך

תוספת שלישית

(תקנות 3 ו-4)

חלק א' - רשויות שניתן להעביר אליהן מידע לפי תקנה 3

משטרה

שירות הבטחון הכללי

משטרה צבאית חוקרת

המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים

רשות ניירות ערך

רשות המיסים המאוחדת

חלק ב' - רשויות שניתן להעביר אליהן מידע לפי תקנה 4

משטרה

שירות הבטחון הכללי

משטרה צבאית חוקרת

המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים

אגף המודיעין בצה"ל

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

___________התשס"ו חיים רמון

(__________ 2006) שר המשפטים

(חמ 3-3555)

רשימת העבירות הנוספות

מספר בחוק העונשין
העבירה





כל עבירה מסוג פשע = עונש מקסימלי של יותר מ-3 שנות מאסר





עבירות המפורטות בתוספת לחוק איסור הלבנת הון, שאינן פשע




27 ו-33 לפקודת הסמים המסוכנים
הפרעה לכניסה וביקורת – 3 שנות מאסר

עבירה על תקנות לפי הפקודה – 3 שנות מאסר

108 לחו"ע
פגיעה ברכוש ברשלנות – 3 שנים

109(ג) לחו"ע
סיוע לעריק – 3 שנים

111 לחו"ע
מסירת ידיעה לאויב – 3 שנים

115 לחו"ע
כניסה למקום צבאי – 3 שנים

117-119 לחו"ע
117 - גילוי בהפרת חובה – שנה עד 3 שנים

118 - גילוי בהפרת חוזה – שנה

119 - גילוי בהפרת אמון – שנה או 6 חודשים

122(א) לחו"ע
התנדבות לכוחות חוץ – 3 שנים

144 לחו"ע
עבירות בנשק –

רוכש או מחזיק בנשק ללא רשות – 3 שנים;

נושא או מוביל נזק ללא רשות – 3 שנים;

מוכר או מוסר למי שאינו רשאי להחזיק בו , ברשלנות – 3 שנים

205 לחו"ע
השכרת מקום לזנות – 6 חודשי מאסר

214 לחו"ע
מכירה והפצה של חומר תועבה – 3 שנות מאסר

225 ו-228 לחו"ע
איסור הגרלות והימורים – 3 שנים

החזקה או הנהלה של מקום הימורים ומשחקים אסורים – 3 שנים

292 לחו"ע
שוחד בתחרויות – 3 שנות מאסר

376, 376א לחו"ע
עבודות כפיה – שנה

עיכוב דרכון – שנה

415 לחו"ע
קבלת דבר במרמה – 3 שנים

418 לחו"ע
זיוף – שנה

זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר – 3 שנים

419 לחו"ע
זיוף המשפיע על העסקאות – 3 שנים

420 לחו"ע
שימוש במסמך מזויף – כדין מזייף המסמך

421 לחו"ע
זיוף בידי עובד ציבור – 3 שנים

422 לחו"ע
שידולי מרמה – כדין המזייף או כדין המקבל דבר במרמה

424 לחו"ע
עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד – עשה דבר בנכסי התאגיד בדרך הפוגעת בניהול התקין - מאסר שנה

424א לחו"ע
אי גילוי מידע ופרסום מידע מטעה ע"י עובד בכיר בתאגיד – 3 שנים

425 לחו"ע
מרמה והפרת אמונים בתאגיד - 3 שנים

426 לחו"ע
העלמת נכס או מסמך במרמה – 3 שנים

430 לחו"ע
נטילת נכסים לשם סחיטה – שנה

431 לחו"ע
עושק – שנה

439 לחו"ע
הונאת נושים – 3 שנים

440 לחו"ע
קשר להונות – 3 שנים

441 לחו"ע
התחזות כאדם אחר בכוונה להונות – 3 שנים

442 לחו"ע
הודיה כוזבת בהתחייבות – 3 שנים

443 לחו"ע
התחזות כבעל תעודה – כדין זיוף

444 לחו"ע
העברת תעודה לשם התחזות – 3 שנים

479 לחו"ע
ניפוק מטבע מזויפת – שנה

487 לחו"ע
עשייה והכנה בזיוף בולי דואר – שנה

488 לחו"ע
מכשיר לעשיית חותמים - שנה

16 – 18 לחוק כרטיסי חיוב
גניבת כרטיס חיוב – 3 שנים

הונאה בכרטיס חיוב - 3 שנים

החזקת ציוד לזיוף – 3 שנים

52ד לחוק ניירות ערך
שימוש במידע שמקורו באיש פנים – שנה

פקודת המכס – 211, 212
עבירות הברחת טובין – 3 שנים או שנתיים



פקודת היבוא והיצוא
השטת טובין שלא כדין – שנתיים מאסר

פקודת זכויות יוצרים, חוק הפטנטים, פקודת פטנטים ומדגמים, פקודת סימני מסחר, פקודת סימני סחורות
עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים, סימני מסחר -

בין שנה ל-3 שנות מאסר

4 לפקודת מניעת טרור
תמיכה בארגון טרוריסטי – 3 שנים

תקנות ההגנה שעת חירום
מגוון עונשים מ- 6 חודשים עד עונש מיתה

80(ב), 80(ג) לחוק שירות התעסוקה (הוראת שעה)
לשכה פרטית שגבתה או שקיבלה ממבקש עבודה תשלום כלשהו, בניגוד להוראות סעיף 69ג, דינה - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היה מבקש העבודה עובד זר, דינה - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור.

אדם שאינו לשכה פרטית שגבה או שקיבל מעובד זר תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.



קשר לעבור אחת מהעבירות שלעיל





עבירות נוספות המפורטות בתקנות עצמן -




134(ג) לחו"ע
מחזיק פרסום ממריד ללא הצדק כדין – שנה

143(ב) לחו"ע
אימונם או תרגולים של שימוש בנשק ללא רשות – 3 שנים

146 לחו"ע
מטיף להתאגדות אסורה – 3 שנים

147 לחו"ע
חבר או פעיל בהתאגדות אסורה – שנה

148 לחו"ע
תרומות להתאגדות אסורה – 6 חודשים

149 לחו"ע
פרסומי התאגדות אסורה – 6 חודשים

226 לחו"ע
עבירת איסור משחקים – שנה מאסר

244 לחו"ע
שיבוש מהלכי משפט – 3 שנים

249 לחו"ע
הטרדת עד – 3 שנים

253(א) לחו"ע
קבלת טובת הנאה בעד חיפוי – 3 שנים

257(2) לחו"ע
בריחה ממשמורת חוקית – 3 שנים

262 לחו"ע
אי מניעת פשע – שנתיים

279 לחו"ע
דרישות כוזבות של עובד הציבור – 3 שנים

284 לחו"ע
מרמה והפרת אמונים – 3 שנים

286 לחו"ע
הפרת חובה חקוקה – שנתיים

287(א) לחו"ע
הפרת הוראה חוקית – שנתיים

347(א1), 348(ג) ו- (ה) לחוק העונשין;
347(א1) – מעשה סדום בבגיר תוך ניצול מרות – 3 שנים

348(ג) – מעשה מגונה שלא בנסיבות מחמירות – 3 שנים

348(ה) – מעשה מגונה בבגיר תוך ניצול מרות – שנתיים

412 לחו"ע
קבלת נכסים שהושגו בעוון – (כדין מבצע העוון) עד 3 שנים

497 ו- 498 לחו"ע
497 הכנת עבירה בחומרים מסוכנים – 3 שנים

498 מתן אמצעים לביצוע פשע – 3 שנים

12 ו-12א לחוק הכניסה לישראל
12 - נכנס לישראל, או יושב בה, בניגוד לחוק ; נותן ידיעה כוזבת כדי להשיג, לעצמו או לאחר, אשרה לישראל או רשיון לישיבה בה; מפר תנאי מהתנאים שנקבעו באשרתו או ברשיון הישיבה שניתנו לו לפי חוק זה ; עובר על הוראה אחרת של חוק זה או של תקנות שהותקנו על פיו, דינו - מאסר שנה.
12א - הלנה העסקה והסעה שלא כדין של עובד זר – שנתיים

2, 4 ו- 6(א) לחוק המחשבים
2 – שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב – 3 שנים

4 – חדירה שלא כדין לחומר מחשב – 3 שנים

6(א) – עריכת תוכנת נגיף מחשב – 3 שנים

8(א) לחוק הדרכונים
(1) זייף דרכון או תעודת מעבר, הוסיף, שינה, מחק, תלש, או השחית בדרך כלשהי רישום או חותמת בהם, בלא שהוסמך לכך כדין, או עשה פעולה המכוונת לזיוף, להוספה, לשינוי, למחיקה, לתלישה או להשחתה כאמור.

(2) השתמש או החזיק בדרכון או בתעודת מעבר שזויפו או שנעשו בהם ללא רשות הוספת רישום, מחיקתו או שינוי בו, ולא הוכיח כי השימוש או ההחזקה היו בתום לב;

(3) השתמש שלא כחוק בדרכון או בתעודת מעבר שאינם שלו או שאין שמו מפורש בהם

(4) הניח לאדם אחר להשתמש שלא כחוק בדרכונו או בתעודת המעבר שלו, ואין שמו של אותו אדם אחר מפורש בהם ;

(5) מסר, ביודעין, הודעה כוזבת בפרט חשוב לשם קבלת דרכון או תעודת מעבר, או לשם הארכתם, שינוים או תיקונם, - שנתיים

סעיף 9א לחוק מימון מפלגות
נותן ביודעין התחייבות ממונית שלא לפי הרשאה שניתנה ופורסמה לפי סעיף 6א; לא ממלא ביודעין אחר דרישה לפי סעיף 10ב; נותן ביודעין תרומה בניגוד להוראות חוק זה; מקבל ביודעין בשם סיעה או בשם רשימת מועמדים תרומה בניגוד להוראות חוק זה – מאסר שנה

מוסר הצהרה לפי סעיף 9(ג) הכוזבת בפרט מהותי, דינו - מאסר 3 שנים.

נתן הוראה או אישר להוציא הוצאה ביודעו שתביא לחריגה מהוראות הסעיף האמור וההוראה בוצעה, דינו - מאסר שנה או קנס

סעיף 47 לחוק הג"ע
הפרת הוראות חוק ההגבלים העסקיים – 3 שנים

סעיפים 52ד ו- 53(א) לחוק ניירות ערך
53(א) – 3 שנים -

(1) הפר את הוראות סעיף 15 כדי להטעות משקיע סביר;

(2) הפר את הוראות סעיף 16(ב) ולא הוכיח שלא עשה כן כדי להטעות משקיע סביר;

(2א) גרם לכך כי במידע שנמסר באסיפה לפי סעיף 15א(א)(6) יהיה פרט מטעה, כדי להטעות עובד סביר.

(3) נתן חוות דעת, דו"ח או אישור ..., ביודעו שיש בהם פרט מטעה;

(4) לא קיים הוראות שונות ...או גרם לכך שבדו"ח או בהודעה או במסמך שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר;


קשר לעבור אחת מהעבירות המנויות


� ס"ח התש"ס, עמ' 293; התשס"ב, עמ' 386; התשס"ה, עמ' 88.