כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדה לענייני ביקורת המדינה

5.7.2006


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 15

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, ט' בתמוז התשס"ו (5 ביולי 2006), שעה 09:30

ס ד ר ה י ו ם: מועצה מקומית כפר קאסם – טיפול בנזקקים – דו"ח מבקר



המדינה על הביקורת בשלטון המקומי (דצמבר 2005), עמ' 543

חברי הוועדה: אסתרינה טרטמן – היו"ר



עמי איילון



אבשלום וילן

שמואל גולן – משנה למנכ"ל ממונה על חטיבה משרד מבקר



המדינה



יובל חיו – מנהל בכיר על אגף משרד מבקר המדינה



יוסף פונד – סגן מנהל בכיר על אגף משרד מבקר המדינה



עתילי ערפת – מנהל ביקורת בכיר משרד מבקר המדינה



סאמי עיסא – ראש המועצה המקומית כפר קאסם



חוסין אבו דיב – סגן ראש המועצה כפר קאסם



פואד עיסא – מנהל מחלקת רווחה כפר קאסם



דוד בירנבך – מבקר משרד הרווחה



רוני יוסיפון – מרכזת השירות לטיפול בהתמכרויות משרד הרווחה



איתן גורני – סגן מנהל הרשות הלאומית למלחמה בסמים



וליד חדד – רכז המגזר הערבי הרשות הלאומית למלחמה בסמים



תאופיק אל זחאלקה – מנהל מינהל ח"נ מגזר ערבי



ד"ר יצחק קדמן – מנכ"ל המועצה לשלום הילד

חנה פריידין

מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ

לא נראה לי נכון שמבקרים נמצאים פה ומקדימים ומבוקרים מרשים לעצמם להתמהמה ולאחר לוועדה. אני באמת רואה בזה מעשה לא ראוי, וזה המסר שאני מעבירה לפרוטוקול בעניין התייחסותי לזילות, אני מאמינה ורוצה להאמין שהסיבה שנציגי מועצת כפר קאסם התמהמהו היא באמת סיבה אובייקטיבית והם ייכנסו עוד מעט. יחד עם זה אנחנו כבר באיחור של חמש דקות, הישיבה הזאת מוקצב לה שעה וחצי גג, זאת אומרת שעד עשר וחצי אנחנו אמורים לסיים, אני מניחה שאנחנו נסיים את זה עוד קודם כי הנושאים די דומים בסופו של דבר.


אני מברכת את הנוכחים, אני מציעה שנתחיל בסבב היכרות כמו שאנחנו עושים כל מפגש. אבל ברשותכם כמנהגי בכל ישיבה אני מבקשת מעל השולחן הזה, מעל הכסא הזה ברשותכם לשלוח ברכת החלמה מהירה, רפואה שלמה, ליושב ראש הוועדה הקבוע שאני ממלאת מקומו, לחבר הכנסת ד"ר יורי רפאל שטרן, שהקדוש ברוך הוא ישלח לו רפואה שלמה, ואני מאוד מתפללת ומקווה שהוא יחזור במהרה לשבת על הכסא הזה ולהמשיך ולהנהיג את הוועדה הזו בגאון.


אני באתי כיושבת ראש חדשה לוועדה, באתי לראות מה קורה, איך עושים, מה עושים. ניגשה אלי חנה ואמרה לי יש המון נושאים של דו"ח המבקר, היא הסבירה לי את התהליכים, גם ישבתי עם יורי למדתי את הנושא, והיא העלתה לי מבחר של נושאים. אמרתי לה אני דווקא רוצה לדבר על כפר קאסם. היא הרימה גבה ואומרת לי, הזהות, ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, זו זהות כזאת של מה פתאום להתעסק באוכלוסיה הערבית. אמרתי יופי, זאת הזדמנות מצויינת באמת להציג את הדברים כמו שהם.



בחרתי דווקא את הנושא של כפר קאסם מכיוון שאני חושבת שלא נכון, דווקא כישראל ביתנו ודווקא כשאני מוכרת עם התפיסות האידיאולוגיות שלנו, אז יש לי הפתעות, היו לי הפתעות גם לחנה, שאני חושבת שכל אזרחי ישראל באשר הם אזרחי ישראל הם ראויים לטיפול, הם ראויים לדאגה, ובפרט שמדובר בילדים, בבנות, בנגע הסמים, זו תופעה שצריכים למגר אותה, וממש ממש ממש לא חשוב לי מה הדת, מה הלאום, הם אזרחי ישראל, זו מדינת ישראל, ונכון שנעשה את המירב ואת המיטב כדי למגר את התופעות האלה. ובעיניי בכלל נושא של הביקורת זה לא כדי לערוף ראשים. ההיפך, זה כדי לתקן. ולכן בחרתי את הנושא הזה והוא עלה לסדר היום.


אז אני מציעה שאנחנו נתחיל. כמו שאמרתי קודם אני קראתי את הדו"ח, והן כאמא, הן כאישה, הן כאזרחית במדינה והן כאדם שמכיר גם את החוקים במדינה אני די הזדעזעתי למקרא הדו"ח. לא קראתי את התקציר, קראתי את כל הדו"ח בפרטי פרטים, כולל הסיפורים הקטנים על האבא עם הילדה בת שנתיים וכל הדברים שמעבר לזה. הזדעזעתי. הזדעזעתי שבמדינת ישראל בשנת 2006 יש תופעות של פגיעה נוראית, והתופעות האלה מהודרות ומקבלות ביטוי עומק בגלל מחדלים של ניהול, של כל מיני גורמים. גם של רשות מקומית, וגם מבחינת משרד הרווחה, שהבנתי שגם שם מתוך הדו"ח עלו נתונים שבהחלט מצריכים בדיקה ותיקון.


אני ראיתי בעיות של עשייה בנושאים החל מאיתור, דרך רישום, דרך הליך טיפול בדברים, דרך העדר של רגישות לנושא והעדר מתן קולנים למערכת הזאת. אפילו באופן ניצול התקציב היה נראה לי משהו קצת תמוה, כי בדרך כלל אנשים שמקצים להם תקציב ומכלים אותו עד תום, פה נעשה לא ניצול נכון, ועוד נשאר גם בפרק מסויים עודף קטן של כסף. נושא ההכשרה. אני מציעה לתת לנציג מבקר המדינה להביא את דבריו, בבקשה.

תודה רבה גבירתי. כאמור הדו"ח הזה עוסק בטיפול בנזקקים בכפר קאסם, ובעצם הוא עוסק בשלוש אוכלוסיות שהוגדרו פה: קטינים בסיכון, נערות במצוקה ונפגעי סמים. אלה שלוש האוכלוסיות שמתוכן שתיים הן אוכלוסיות שמחייבות דרכי פעולה מיוחדות לטיפול. אנחנו עוסקים פה בנושא שהמחוקק נתן דעתו לאוכלוסיות הנזקקות האלה, וקבע כללים ברורים מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות, וכמובן שאנחנו על פי הכללים האלה בחנו מה נעשה בכפר קאסם. כפי שהזכרת גבירתי אנחנו עוסקים פה במיוחד במקום, המבנה התרבותי שלה והחברה כפי שהיא חיה שם, היא שונה ממה שאנחנו מכירים בחברות אחרות, ובדרך כלל החברה הזאת היא חברה סגורה, ולכן הכללים פה הרבה יותר קשיחים צריכים להיות, על מנת לאתר ולבצע.

אנחנו מדברים גם על אוכלוסיות שמטבע הדברים היא לא באה ומציגה את עצמה ובאה לקבל טיפול אלא אלה אוכלוסיות שצריך להפעיל עליהן כלי איתור, כלי טיפול כאלה ואחרים, לפעמים המחוקק נתן את הדעת ונתן אפילו כלים קשיחים עד כדי הוצאת הילד מהבית או עד כדי הוצאת הנערה והכנסתם למוסדות סגורים, כלים קשיחים מאוד.


במנגנון הזה, של הפעילות, בעצם שותפים לא רק הרווחה ולא משרד הרווחה אלא יש את משטרת ישראל ויש את בתי החולים למיניהם, כי בדרך כלל המידע נצבר מתוך הגופים האלה, כמו שאמרתי מקודם המידע לא מגיע בדרך כלל, בחברה הזאת במיוחד, בזה שבאים הורים או בזה שבאים גופים אחרים.


אני אנסה קצת בהנחה שכולם פה קראו את הדו"ח, בלי להיכנס כמובן לעובדות כפי שמוצגות בפרק הכללי ולא בתקציר, אני אנסה קצת לעבור על שלושת הקבוצות האלה וכמובן אני אתחיל עם הילדים בסיכון או קטינים בסיכון. זאת קבוצה חלשה מאוד, שהיא ברמת סיכון הכי גבוהה, ושהם בתוך התא המשפחתי הם פגיעים מאוד, ולכן הפעולה כנגד הקבוצה הזאת צריכה להיות באמת על פי הכללים שנקבעו. בעניין הזה מצאנו תמונה די עגומה בכפר קאסם, בתחומים מסויימים הטיפול היה לקוי מאוד, בתחומים מסויימים לא היה טיפול בכלל.

כמו שאמרתי בהתחלה אחת הסוגיות הראשונות כמובן זה האיתור, והאיתור בחברה כזו הוא די קשה, ולכן צריך לבצע הצלבה עם בתי ספר, עם בתי חולים, עם משטרה, עם כל מיני גופים שהמידע זורם להם בצורה כזו או אחרת, ופקיד הסעד, שהרשות המקומית, שעובד בתוך הרשות המקומית, מתפקידו לבצע פעולות על מנת לאתר אותם. אנחנו מצאנו בעצם שבכפר קאסם לא נעשתה כמעט פעולה אקטיבית מה שנקרא, לחפש, לרוץ, לקחת את המידע הזה. הלא המידע הזה זורם, יש חוקים ברורים בעניין הזה, כל מידע כזה על ילד פגוע שמגיע לבית חולים או שמגיע למשטרת ישראל מייד מדווח, יש כללים ברורים, זו עבירה פלילית אם לא מדווחים על ילד פגוע כזה, ומטבע הדברים אתה מצפה שפקיד הסעד יבצע כלים על מנת לחפש אותם ולא שימתין ולא יבצע כלום.

לצערי הרב בנושא הזה בכפר קאסם הפעולה לא היתה אקטיבית, בדרך כלל הוא הסתפק רק בקבלת דיווחים, עוד לפני שאני מתחיל בכל סדרת הטיפולים למיניהם. וזה צריך להדליק דגל אדום כי בחברה כזאת חייבים לרוץ ולחפש. אם לא מחפשים, אם לא מפעילים כלי איתור כאלה ואחרים אזי אנחנו לא מגיעים לכל הילדים האלה. וכשלעצמו המצב הוא לא טוב.

הטיפול עצמו הוא העלה אצלנו תהיות רבות מאוד. בעצם הטיפול היה לקוי מאוד, בחלק מהדברים לא היה טיפול, בחלק מהדברים לא פתחו תיקים, לא היה מעקב, לא היתה תכנית טיפול בדברים כאלה, ותזכרו שאני מדבר על אוכלוסיה חלשה מאוד שבחלקה הטיפול הוא לא תמיד מול הילד, לפעמים הטיפול הוא מול המשפחה, מול האם, טיפול שמחייב לפעמים גם להוציא את הילד בצורה כזו או אחרת מתוך המשפחה. אני יכול להגיד לכם אנקדוטה, אתה פותח תיק ואתה מוצא שם בפנים ביקור של קצין הסעד שאומר הייתי בבית הזה, ובעצם כן, הבעיה היא ידועה, כי האבא מתעצבן כי לא קיבל כדורים. זה לא טיפול בילד. זה שהאבא התעצבן ולא קיבל כדורים זה בסדר, צריך לטפל גם באבא, אבל קודם כל יש בעיה של מי שפגיע בעניין הזה, זה כמובן הילד. ולא היתה מוטיבציה כזאת לטפל.

אני גם מנסה להגיד שבעניין הזה, מאחר ואנחנו מדברים, ואני לא רוצה להיכנס עכשיו למבנה של המחלקה ומה היה חסר שם, כי זה כתוב הכל בתוך הדו"ח, היכולת של המחלקה לטפל בעניין, במקרים כאלה כשיש אוכלוסיה כזאת קשה, מצד שני יש מחלקה שלא מתפקדת בצורה טובה מאוד אנחנו היינו מצפים שמשרד הרווחה פה יהיה הרבה יותר דומיננטי, הרבה יותר פעיל. אגב כל מידע כזה מגיע אוטומטית לכל מקום, זאת אומרת זה לא שבכפר קאסם ידעו על דברים ומשרד הרווחה לא ידע. למעשה משרד הרווחה ידע, ורוב המידעים האלה היו, קיבלנו תשובות שבחלק מהמקומות עד שמבקר המדינה לא בא ואומר תראו, היו בעיות כאלה וכאלה, משרד הרווחה אמר לנו לא ידענו בכלל שזה קיים. זה לא טוב, הרגולטור שלהם, משרד הרווחה, צריך להיות הרבה יותר דומיננטי ולא רק להוות ככלי שרק מקבל דיווחים אלא גם ככלי בקרה על הביצוע.

אנחנו הצגנו בתוך הדו"ח מספר מקרים מאוד מאוד קשים, באמת, תוך שמירה קפדנית מאוד על צנעת הפרט כדי לא להגיע לפגיעה כזאת או אחרת. אני מפנה את תשומת לבכם לאירוע הראשי שאנחנו פה הצגנו, על פגיעה מינית בהיקף גדול מאוד שהיתה שם לקבוצה גדולה מאוד של ילדים, שהיה ידוע לשלטונות, כלומר אני מניח שיש עוד ילדים שהם בכלל לא הגיעו לכיוון השלטונות. הדבר הזה עלה, אפילו הגיע לוועדה בכנסת שדנה כיצד צריך לטפל בקבוצה הזאת, ונתנה כלים לעניין הזה. אפילו ביקרה במקום. כל מה שהיה צריך לעשות. ובסוף בגלל שזה נפל בין הכיסאות, בין פעילות של שפ"י, שזה משרד החינוך, לבין פעילות הרווחה, לבין פעילות מקומית, בין הרצון של המועצה לבצע את הדבר הזה, המועצה כמובן זה הגוף שאחראי על זה במועצה, בין הרצון של המועצה לבוא ולשלוח את הילדים לטיפול, לבנות להם תכנית טיפולית, למעט שני ילדים שבידינו המידע שהם הגיעו לטיפול פסיכולוגי כל השאר לא הגיעו, וזה קצת מעורר תהיות גדולות מאוד כי הילדים האלה כמובן הדבר הזה נשאר להם לכל החיים והם פגועים ומישהו צריך לתת את הדעת כיצד מטפלים בעניין.

אני לא רוצה להרחיב את הנושא של הילדים בסיכון, כי יש לנו עוד שתי קבוצות אחרות, אבל הייתי אומר זו קבוצה פגיעה מאוד, היא קבוצה שהתא המשפחתי, שבמיוחד בחברה הזאת הוא תא משפחתי די סגור, צריך ליצור כלים כיצד מגיעים לתוך התאים המשפחתיים האלה וכיצד מוצאים אותם, מתוך הצלבה של מידע. כשבית הספר מודיע שמגיע ילד מוכה אז צריך מייד לרוץ ולראות מה קרה, ולא לחכות שהאמא תבוא, ויש שם באמת כמה מקרים, כמו שאמרתי, ניסינו כמה שפחות לפגוע בצנעת הפרט והצגנו אותם, שהם מעוררים באמת, מציגים פה תמונה שהטיפול בילדים בסיכון הוא עגום מאוד בכפר קאסם וצריך לתת את הדעת לעניין.

הקבוצה השנייה היא כמובן הקבוצה של הנערות. תראו, פה המבנה התרבותי של החברה הזאת הוא הרבה יותר דומיננטי בעניין הזה. אנחנו מכירים את החברה הזאת, אנחנו יודעים בדיוק כיצד המשפחה בדרך כלל לא שואפת להוציא את הדברים האלה החוצה, שומרת את העניין הזה בתוך עצמה. ובעצם פה כלי האיתור והטיפול הם מאוד מאוד חשובים. כי בעצם תמונת המצב היתה שאנחנו לא יודעים מה קורה בכלל עם נערות במצוקה.

ברור לנו שיש דברים כאלה, ברור לנו מתמונה כזו או אחרת שיש נערות שנפגעו בצורה כזו או אחרת, ברור לנו מתוך התא המשפחתי, כי ברגע שהבית עצמו, המשפחה עצמה מטופלת דרך הרווחה אז אנחנו מניחים שבתוך זה יש את הטיפול הזה בנערות במצוקה. אני אומר שבשנים 2002 ו-2004 לפחות לפי הפירוט לא היה שום טיפול בנערות במצוקה, ולצערי הרב גם קרה שם אירוע והעובדת עו"ס נפטרה במהלך הביקורת שהיא עסקה בנערות במצוקה. אבל העניין הזה באמת מאוד מאוד קשה, וגם פה עוד פעם הנושא של האיתור, הנושא של הטיפול, הטיפול פה בגלל ההתנהגות החברתית הוא טיפול שהוא שונה מטיפול במקום אחר. הטיפול במקומות אחרים צריכים להיות מעונות לעניין הזה, או טיפול פרטני לכל אחת. אנחנו מגיעים למצב שפה, בגלל שלא רוצים לחשוף את הנערה, לא רוצים שהחברה תדע מי היא אז הטיפול נעשה במסגרת חברתית, דרך המתנ"ס, אבל אין טיפול פרטני. כלומר באו ואמרו לנו הנערות האלה היו משתתפות בקורסים, מקבלות, אבל לנערות האלה צריך לתת גם טיפול נוסף ולא כשהן יושבות במתנ"ס ועוסקות שם בתפירה או דברים אחרים עם קבוצת נערות אחרת. להן יש בעיה נוספת, ולצערי הרב לא זיהינו שהנושא טופל בצורה, לפחות החוקים והתקנות קובעים בעניין הזה, ואנחנו נאמר את האמת לא יודעים היום בכלל מה כמות הנערות שנמצאות במצוקה שם, אנחנו לא יודעים בכלל מה רמת הטיפול בהן, ואני חושב שזה מחייב שידוד מערכות כללי בכלל בכל הסוגייה הזאת.

הקבוצה השלישית היא נפגעי הסמים. פה מה שנקרא יש לי חיים קלים, לצערי הרב, והחיים הקלים הם בעצם שאין שום טיפול. אין טיפול בכלל. היה טיפול בזמנו, אנחנו יודעים מתוך מידע שיש לנו מתוך המשטרה שיש שלוש מאות שמונים משתמשים בתוך הרשות, במרחבי כפר קאסם, יש שם סוחרים, יש שם פעילות ענפה מאוד בנושא סמים, וממרץ 99' נגמר הסיפור. אין יותר טיפול, אין עובד עו"ס שמטפל בעניין, ואם אתם חושבים שהדבר הזה וזה שלא מטפלים אז העסק הזה נמוג, נהפוך הוא, הדבר הזה כמובן רק מחמיר את המצב. אני רוצה להגיד שבחלק מהמקומות, גם פה אנחנו באנו בטענות, הצגנו את העובדות והבענו דעתנו בעניין הזה שביישוב כזה, שיש לו חולשה מסויימת, גם חולשה תקציבית וגם חולשה מבנית וגם היכולת להתמודד וגם המבנה התרבותי שלו אנחנו היינו מצפים שמשרד הרווחה, המחוז, יהיה הרבה יותר דומיננטי שם. בלית ברירה. אין ברירה. כי אם לא הקבוצות האלה לא מטופלות.

אני רוצה לקצר, כי הזמן הוא קצר מאוד, והייתי רוצה מאוד לקוות שמתוך הדיון הזה לפחות, עכשיו נמצא פה ראש המועצה, יציג לפחות מהי התמונה מאז שאנחנו ראינו, היינו לפני מספר חודשים שם. לדעתי התמונה היא לא כל כך ורודה וצריך לתת את הדעת. סך הכל הטיפול בשלושת האוכלוסיות האלה, המצב הוא עגום וצריך לתת את הדעת לעניין.

תודה רבה. אם אנשים מבקשים את זכות הדיבור רק תאותתו לי כדי שאני ארשום אתכם לסדר דוברים שנעבוד בצורה מסודרת. אני בטוחה שלמועצה יש מה לומר. אני מקווה לשמוע שבינתיים נעשו דברים לתיקון ולשיפור. אני נותנת לכל הדוברים לבטא את דבריהם, אם יש איזו הערת ביניים אפשר להכניס איזה משפט אבל לא להשתלט על הדיון, צריך רשות דיבור. בסופו של דבר יש משפט מסכם שלכם, של ראש המועצה כמובן, אני נותנת סיכום, מסקנות, ובזה אנחנו מסיימים את הישיבה. כיוון שהגבלנו את הזמן והתחלנו את הישיבה שלנו כמעט באיחור של רבע שעה אני רק מבקשת מהדוברים לדבר מתומצת, ממוקד, ובאמת ממצה. לא הוגש דו"ח על תיקון ליקויים.

מה שיש בידינו זה הנחיה של המנכ"ל לפעול לתיקון, ומסמך של המחוז שאומר שתוך פרק זמן של חודש וחצי, ואנחנו מדברים מתחילת השנה, יבוצעו פעולות לתיקון. אלה שני המסמכים שיש בידינו כרגע.

קודם כל אני רוצה להודות לך גבירתי היושבת ראש שבצדק החלטת להתמקד בנושא הזה. זה נושא שלא מרבים לתת עליו את הדעת. ילדים בכלל וילדים פגועים מהסוג שמתואר בדו"ח הזה הרבה פעמים אין להם מי שידבר בשמם. ולכן טוב עשתה הוועדה שהיא מאירה לשעה קלה זרקור על הפינה האפלה הזאת.

הדו"ח, ואני קראתי אותו במלואו כמה פעמים, מפני שאתה צריך לקרוא כמה פעמים בשביל להאמין שאתה קורא מה שאתה קורא, הנציג של משרד מבקר המדינה לטעמי תאר את הדברים פה בדיפלומטיות רבה ובשפה של אנדר-סטייטמנט, כמו שמבקר המדינה בדרך כלל נוהג לדבר, אבל מדובר פה בשערוריה רבתי. מדובר פה בהפקרת שלומם וחייהם, אני אומר אפילו חייהם, של ילדים רבים, שלא שלא ידעו עליהם, ידעו עליהם, דיווחו עליהם, ידעו את השמות שלהם, ידעו איפה הם גרים, והפקירו את שלומם למרות שידעו שהילדים האלה מוכים, מעונים, בסכנה ממשית, חלקם מעונים פיזית, חלקם מעונים נפשית, חלקם מעונים מינית, וחלקם בשילוב של כל הדברים האלה ביחד. אני לא יודע מה תהיה המלצת הוועדה אבל אני חושב שמישהו צריך לתת את הדין על הפקרת שלומם של הילדים האלה.

אני ביקשתי גם מהיועצות המשפטיות שלנו לבדוק אפשרות נוספת, שלדעתי אם נצליח בזה זה יהיה הפתרון היחידי שמשהו יתוקן. אני חושב שהגיע הזמן שמישהו יגיש תביעה אזרחית בשמם של הילדים האלה, שחייהם נהרסו, נגד מי שהפקיר את שלומם. רק אם מישהו יצטרך לשלם מכיסו עבור ההפקרות הזאת אולי יבוא תיקון.

אבל אני רוצה גם קצת לעשות צדק עם כפר קאסם. מפני שאני מניח שמשרד מבקר המדינה היה עושה את אותה בדיקה בשורה של יישובים נוספים, ודאי יישובים ערביים, אני תיכף אסביר למה אני מתכוון, אבל גם יישובים יהודים, הוא היה מוצא תמונה לא כל כך שונה. האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, בכל מה שקשור במשאבים המופנים לשירותי הרווחה מקופחת מזה שנים. אי אפשר לא לתת שירותים שיוויוניים לאוכלוסיה הזאת ואחר כך לבוא ולומר תראו מה קורה שם. ואגב זה לא אני אומר, זה אמר לא מזמן בג"צ שהוגש על ידי מנהלי לשכות הרווחה ברשויות המקומיות נגד משרד הרווחה. ובג"צ קיבל את העתירה שלהם. העובדה שמצויינת בדו"ח שפקיד הסעד לחוק הנוער, שזה תפקיד מקצועי פר-אקסלנס שדורש התמסרות מוחלטת, היה, כבדרך אגב, גם מנהל לשכת הרווחה במקום, זה אבסורד שאין כדוגמתו. כבדרך אגב, חוץ מזה שהוא מנהל את לשכת הרווחה באיזה שהוא היקף משרה כזה או אחר אמרו אתה גם פקיד סעד לחוק הנוער. ואחר כך אומרים איך הוא לא מתפקד, איך הוא לא עונה לזעקות עזרה.

כל זמן שהתפקיד הזה, שהחברה הישראלית הטילה עליו את האחריות הכי גדולה לחייהם של ילדים, ימשיך להיות תפקיד ללא תקינה, ללא קריטריונים ברורים, אני רוצה קודם כל שנדע במה מדובר. בכפר קאסם יש שמונת אלפים שלוש מאות ילדים, המהווים ארבעים ותשעה נקודה שמונה אחוז מהאוכלוסיה. זה כמעט חמישים אחוז מהאוכלוסיה הם ילדים. מהם סך הילדים המוכרים ללשכת הרווחה במקום, או המחלקה לשירותים חברתיים אלף תשעים ושבעה ילדים. עכשיו זה שם נורא מכבסתי, ילדים המוכרים ללשכת הרווחה. אם אתם חושבים שבכפר קאסם מטפלים באלף תשעים ושבעה ילדים אתם טועים. מי יטפל בהם, איזה כוח אדם יש לטפל בהם. איזה כלים יש לטפל בהם. הם מוכרים בלשכה, יש להם כרטיס מועדון, שהם חברים בלשכת הרווחה.

באותה שנה שהדו"ח מתייחס אליה היו לא פחות מאשר מאתיים דיווחים על ילדים נפגעי התעללות שהגיעו ללשכת הרווחה. מאתיים ילדים. מי אמור לטפל, סליחה, מילה גדולה מידי, מי אמור לבדוק את הדיווחים. בשביל לבדוק דיווח צריך ללכת למשפחה, צריך ללכת לדבר עם הגננת, צריך ללכת לטיפת חלב, צריך לאסוף אינפורמציה. עוד לפני שמתחילים טיפול, רק לבדוק. מי יעשה את זה, מי אמור לעשות את זה. אותו אדם שהדביקו לו את התואר של פקיד סעד לחוק הנוער בדרך אגב כי הוא גם מנהל הלשכה ולא היה מישהו אחר, בדו"ח עצמו שאתם כותבים נאמר שהיתה רכזת ילד ונוער שיוחדו לה רבע משרה לצד עבודתה הנוספת כעובדת סוציאלית ליפול במשפחה. תסלחו לי שאני אומר את זה, זה צחוק מעבודה. אי אפשר ככה לטפל ברצינות בילדים. אני אומר את הדברים לא כדי לשחרר את כפר קאסם, זה ילדים שלכם, אתם צריך להיות לכם אינטרס ראשון במעלה לדאוג לטפל בילדים האלה. אבל אי אפשר לבוא פה ולהניח על כסא הנאשמים את כפר קאסם כאשר מדינת ישראל מפנה לכפר קאסם וליישובים רבים אחרים את הגב, ולא נותנת להם שום משאבים כדי לטפל בבעיות. מי שמשלם את המחיר זה כמובן הילדים.

אני מאוד מכבד את גישתה של יושבת הראש, שאומרת מנקודת מוצא נכונה מאוד הדיון הנוקב הזה פה הוא דיון שיוויוני כדי שילדים מכפר קאסם וילדים מיישובים ערביים אחרים יהיו זכאים לקבל טיפול בבעיות שלהם כמו כל ילד אחר במדינת ישראל. וזאת נקודת המוצא. למרבה הצער התמונה שמצטיירת פה היא שמדינת ישראל, גם כפר קאסם אבל גם מדינת ישראל באמצעות משרד הרווחה, באמצעות משרד האוצר, מי שקובע את התקציבים ואת התקנים ואת המשאבים הפנה גב לילדים האלה והפקיר את שלומם. ולכן אני מציע לגבירתי יושבת הראש, ודאי אחרי שכולם יישמעו, לא להסתפק בוועדה הזאת באיזו שהיא הצהרה כללית. פה מישהו חייב לתת את הדין, ויותר חשוב מזה, מישהו חייב להראות איך הדברים האלה משתנים השנה. אני עוד לא רואה שמשהו קרה מאז שהדו"ח נכתב. אם היית הולך היום ובודק את אותם דברים אני מסתכן בזה שאני אומר שהיית מוצא בדיוק אותו דבר.

תודה רבה. תרשה לי רק בשני משפטים להתייחס. אתה פתחת ואמרת שאתה אומר גם דברים לזכותם של מועצת כפר קאסם כי את הבדיקה הזאת אם היו עושים במועצות אחרות היו מוצאים לא הרבה שונה. יכול להיות שאני אסכים אתך עם החצי השני, עם הסיפא של משפטך. אני לא מקבלת את הרישא של משפטך מכיוון שזה שבמקומות נוספים אנחנו עלולים למצוא תופעות דומות זה לא מקל על התופעה בכפר קאסם, ואין אני מערבבת ביניהם ועושה מזה להאפיל על זה. התופעה היא חמורה, נקודה.


לעניין הקיפוח בטענתך למשאבים שניתנים למועצות האלה או אחרות, אין בכוונתי להיכנס כרגע לתיקצוב של מדינת ישראל, על תקינה, על תקציבים, על כספים, שמה שנעשה ברשויות כאלה או אחרות, אני לפחות מידע אישי שלי יודעת שיש מצוקה בהרבה מאוד רשויות מקומיות, ולא קשור כרגע אם זה מועצות ערביות או יהודיות. יש בעיה באמת עניינית עם הרבה רשויות, כי בכובע אחר גם עסקתי ברשויות מקומיות. הרי אתה יודע שיש קריאה היום במדינה, ולא חשוב איזה גוף ואיזה ארגון, תמיד צריך עוד משאבים.


אבל לעניין כפר קאסם, ופה אני מתייחסת לדו"ח, דווקא מועצת כפר קאסם, אני לא שמעתי שהיא יצאה אי פעם בקריאה לבקש, יוזמתה, שיגדילו את התקינה. אני לא ראיתי שיש פה איזו שהיא פנייה של המועצה למשרד העבודה והרווחה שאומרת תשמעו, אצלנו המצוקה היא גדולה יותר, בואו תעזרו גם מבחינת כוח אדם ותקינה. לא יודעת, לפחות זה לא עולה מתוך הדו"ח. והאמינו לי שטרחתי, גם בשעות הקטנות של הלילה, קראתי את הדו"ח היטב וסימנתי אותו בצבעים והדגשים לפי התייחסויות. אני מתייחסת מאוד ברצינות לעשיות של הביקורת בכלל, וכשמדובר בילדים, נערות במצוקה אמיתית, תאמין לי, בפרט.


אבל אני קוראת בדו"ח בעמוד 565 לדו"ח שבשנים 2003 ו-2004 הקציב משרד העבודה והרווחה למועצה תקציבים. בשנת 2003 התקציב אכן נוצל. בשנת 2004 משום מה אפילו לא נוצל התקציב. בוא תגיד לי אם יש מצוקה תקציבית איך נוצר מצב שאפילו לא ניצלו את מה שנתנו להם. אז בואו לא נתייחס כרגע לקיפוח של מועצות ערביות כאלה או אחרות כי זה לא הנושא. אני רק מתייחסת כרגע לאמירה של ד"ר קדמן ואני נותנת את רשות הדיבור הלאה להתייחסות.

אי אפשר להתעלם מהמשבר הכללי שנמצאות בו הרשויות המקומיות בארץ, ובמיוחד במגזר הערבי. כשמדברים על הנושא של מחסור בתקציבים ואי שיוויוניות בתיקצוב בדו"ח את רואה שיש תקציבים שלא מומשו. יש הרבה תקציבים שאנחנו לא נוכל לממש אותם, בגלל שאנחנו לא נוכל לעמוד באחוז ההשתתפות שלנו מול משרדי הממשלה. כל שני וחמישי יש גזרות חדשות ומטלות חדשות על הרשויות, ומצד שני הרשויות אין להן להתקיים, אני אין לי לשלם חשמל, אין לי לפנות אשפה, ארבעה חודשים לא משלם משכורות, והמצב הזה, משנת 2002 התחיל המשבר בתוך הרשויות. ולזה יש השלכות.


אני שמח קודם כל שיש ביקורת מדינה. באמת אני שמח. ואני שמח שהדיון הזה מתקיים, עם כל הכאב שישנו לאוכלוסיה והסבל שעוברים הילדים. אבל באותו זמן אני רוצה לנצל גם את הדו"ח הזה, שבאמת לשים את הדברים במקומם ולתת מענה וטיפול למי שצריך, לא רק בכפר קאסם אלא בכל מגזר ומגזר. ואני אתייחס בסוף, אחרי שמנהל הלשכה יתייחס.

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול הינה בעצמה גוף שאינו עתיר בתקציבים. בכל אופן אנחנו פועלים בחלק גדול מהרשויות המקומיות בארץ וגם במגזר הערבי. אנחנו פועלים בדרך כלל על בסיס של הדדיות. כאשר אנחנו דורשים מכל גוף שאנחנו עובדים אתו שיהיה לנו מתאם, המתאם הוא איש המועצה, אבל אנחנו משתתפים בחלק נכבד בשכרו, ואנחנו גם מקדישים תקציב פעילות, מתוך התקציב שלנו.

אם אני אעבור מהדברים הכלליים לכפר קאסם, אז עד 2002 היה לנו שם אדם, אנחנו קוראים לאנשים האלה מתאמים, כי הם מתאמים את הפעילות. ופעלנו שם בצורה פחות או יותר. בשנת 2003 אנחנו הקצינו סכום כסף למועצה של חמישים אלף שקל לפעילות, ובמקביל גם חלק משכר המתאם. באותה שנה אנחנו לא קיבלנו שום תכנית פעילות מהמתאם, ומהכספים שאנחנו הקצבנו נוצלו רק שמונת אלפים שמונה מאות חמישים שקל, מתוך חמישים אלף שאנחנו הקצבנו ושמנו בצד עבורם. ולא קיבלנו שום תכנית עבודה.

בעקבות קיצוץ תקציבי שהיה אצלנו ב-2004 היינו צריכים לעשות הערכת מצב, ואז בחלק מהמקומות שבהם לא היתה כל פעילות, במקום להחזיק כסף עבורם הפסקנו את חלקנו בתקציב של המתאם, ולכן באמת ב-2004 הפסקנו את תיקצוב השכר של המתאם, אבל הודענו למועצה, ויש כאן מכתב, שאת כספי הפעילות אנחנו נמשיך להקצות, אם תהיה פעילות. אבל לא היתה פעילות.

לצערי הרב המצב הזה קיים עד עצם היום הזה, ויותר מזה, גם כפי שכתב המבקר, לא הוקמה ועדה לצרכי מאבק בסמים, שבהתחלה זה היה משהו וולונטרי, אחר כך אנחנו דאגנו והדבר הזה עוגן גם בחקיקה.

אני הבאתי אתי את ואליד, אבל אני לא אתן לו לדבר, כי רציתי שהוא יתאר שזה לא המצב רק בכפר קאסם. אבל כיוון שהדברים נאמרו וכיוון שזה באמת לא מהווה תירוץ אז אלא אם כן ואליד אתה רוצה להוסיף משהו אז אני אסתפק בדברים שאמרתי, גם מקוצר הזמן, ובקריאה שמאתנו, מהרשות שלנו, יש נכונות, אנחנו קוראים לכפר קאסם למצוא אדם מתאים יחד אתנו, שיהיה מתאם במקום, אנחנו נקציב למתאם את הכסף לפעילות, ובלבד שיעשו מטעם המועצה אותם דברים המתחייבים כדי שגם אנחנו, כי אנחנו מירושלים לא יכולים לבוא לכפר קאסם. רק אם כפר קאסם תעבוד אנחנו נלך אתם יד ביד.

אני רוצה להבין, לפי התמונה שאתם רואים המצב בכפר קאסם זה מצב במגזר שלם?

בעניין של כפר קאסם, אפילו ששכר המתאם, יש הרבה כפרים ערביים שלא יכולים להחזיק עובד כמתאם סמים, להשתתף בשכר, אז אנחנו משתתפים. בואו נפריד בין שני הדברים,

משרד הפנים מטיל עלינו מטלות לפטר עובדים ופה אתה אומר לי חמישים אלף שקל ואני צריך למנות אחד. מצד אחד אומרים תפטר מצד שני תמנה.

אפשר לבנות תכנית דרך אנשי מקצוע בתוך הכפר, אם יש ועדה מסודרת,

אני שאלתי שאלה מאוד ספציפית, ברשותך, האם המצב בכפר קאסם זה המצב במגזר שלם.

לא, אבל הוא משקף הרבה מאוד מקומות נוספים במגזר.

יש כפרים שאין בהם מתאם אבל יש פעילות למאבק בסמים בתוך הכפר. יש כפרים שהם לא רוצים להחזיק מתאם, נגיד כפר מנדא בצפון, הם מגישים תכנית מה הם רוצים לעבוד במהלך שנה ואנחנו מעבירים להם תקציב, בלי מתאם.

אני אמשיך את דבריו של ד"ר קדמן. יישוב כפר קאסם מונה כיום כעשרים אלף תושבים. בשרותי הרווחה יש לי שבעה תקנים נקודה אחד עשרה, כולל עובד זכאות ומינהל. לגבי התיקונים, אני אתחיל כך, ילדים בסיכון, נבדקו אצלנו, כלומר נעשתה ביקורת בשלושה תחומים, אני אתחיל בתחום ילדים בסיכון. מה שנעשה מאז הביקורת ועד היום, ואני מופתע שלא קיבלתם עידכון על מה שנעשה, על אף שאנחנו שלחנו, בכל אופן נעדכן אתכם, לא נורא. לגבי איתור ילדים בסיכון במהלך שנת 2005-2006 נעשה מיפוי על ידי עובדי לשכת הרווחה ואותרו כמאה ששים וארבעה ילדים בסיכון בגילאי 2 עד 18, שנעשה להם עיבוד נתונים על ידי מכון ברוקדייל לאחר העברתם לשירות הילד והנוער. כלומר משרד הרווחה מעודכן בכל ילד וילד.


טיפול ודיווח בקטינים בסיכון, בכל פנייה לפקיד הסעד, במהלך שנת 2006. כמובן לפני שאני אכנס לתפקידו של פקיד הסעד, ראשית כל אני מנהל לשכת הרווחה במאה אחוז משרה. היות ואין לנו תקן לפקיד הסעד אז כאילו אני חייב לטפל, על אף הפניות למשרד הרווחה. אני לא תוקף אף אחד פה, כי אין לי, כנראה אין במגזר הערבי פקידי סעד. לכן הוטל עלי להיות גם פקיד סעד לחוק הנוער. ומכאן אני אמשיך, לא רוצה כאילו להרחיב בדברים, אני מקווה שהם ברורים.


טיפול ודיווח על קטינים בסיכון. בכל פנייה לפקיד הסעד במהלך שנת 2006 מדווח, אני מדווח בדרך כלל למשטרה וגם למוסדות שהם פונים אלינו, המוסדות הנוגעים בדבר. יש לי רשימה, אם יהיה לי זמן אני אציין את הרשימה. מאז הביקורת נערכו דיונים בוועדה לתכנון תכניות טיפול עבור ששים ושישה ילדים בסיכון, ועדיין נערכים לוועדות באופן אינטנסיבי. כלומר מאותו יום ועד היום, ואנחנו ממשיכים, ולכל אחד יש את התכנית שמובנית בשבילו. יש חלק לפנימיות יום, יש חלק בסידור חוץ ביתי, יש חלק בנינו לו תכנית טיפולית פרטנית לכל ילד וילד.


טיפול בנפגעי התעללות מינית שדיבר עליה מבקר המדינה. את האמת, לא השארנו בכפר קאסם, ולא חסכנו, יום ולילה, אני וראש הרשות המקומית, משרד הרווחה, כל הנוגעים בדבר, כל המוסדות במדינת ישראל, כולל כנסת ישראל, הגעתי לכנסת, העברנו את הכנסת לכפר קאסם. בסופו של דבר מי יישא באחריות, אנחנו בשירותי הרווחה נשארנו תקועים לבד, עובדי משרד הרווחה שהם שבעה במספר, שישה תקנים בסך הכל יש לי בכפר קאסם, אנחנו כעובדי לשכת הרווחה יצאנו לכל בית ובית וטיפלנו הן במשפחה והן בילדים. מי נתן אגורה אחת מכל הגורמים במדינת ישראל, שיבוא ויגיד לי. שיקום ויגיד לי.

תסלח לי רגע, אם העלית כבר את הסוגייה הזאת של הטיפול בקבוצה הזאת, אתה לא יכול להתכחש לזה שמשרד החינוך אומר לנו בריש גלי, אתם סירבתם להפנות את הילדים לטיפול. אתם סירבתם. אני מקריא לך, אם אתה רוצה תקרא, אם לא קראת את זה בדו"ח אדוני, בעמ' 560: לשכת הרווחה בכפר מסרבת להפנות ילדים.

יושב מולי עיסא ותמונת המצב אצלי לא שונה ממה שכאן. אמנם אני חייב לומר כמבוא, בקידום נוער, בתחום שמטפל בנוער החדש, הנוער בסיכון במגזר הערבי אין שום אפליה בין נוער ערבי ליהודי, רשות ערבית ורשות יהודית, כי אנחנו פועלים לפי קריטריונים. הקריטריונים הם קובעים לנו את גובה התקציב שאנחנו משקיעים ביישוב, ואני חייב לומר לידידי עיסא, לפני שבועיים התקיים דיון אצלך ברשות, ואני לא רוצה לפתוח את הדיון עוד פעם כאן כי הרשות צריכה להתאמץ יותר כדי לזכות בתקציבים.

אל תשכח שרק השנה נכנס, אני כבר שש שנים מבקש, רק השנה נכנסנו, והאוכלוסיה הקשה ושצריכה טיפול, ואתה יודע שאני אישית מטפל בנושא ויושב בכל ישיבה וישיבה. אישית.

בכל אופן אני מפנה אתכם פשוט לדו"ח שכתבה חברת הכנסת לשעבר, אני מפנה אתכם, יש לכם את זה. בכל אופן פרוייקטים מתוכננים לגבי ילדים בסיכון. ביוזמת הלשכה נערכים כיום לפתיחת יחידה לטיפול בילדים בגיל הרך בתחום בריאות הנפש באמצעות התקנת מערכת מדיה לווינית. בסיוע משרד הבריאות מוכשרת עו"סית באוניברסיטת תל אביב לעניין הזה. פרוייקט ילדים בסיכון בשותפות עם אשלים.

מתי היא מתחילה לעבוד?

מתוכננים אמרתי, פרוייקטים מתוכננים. מתי, אין לי תאריך מדוייק, האם אנחנו מתחילים ב-2007, תחילת 2007, אין לי תאריכים מתוכננים. בכל אופן פרוייקט ילדים בסיכון עם אשלים וכל הגורמים בקהילה, כולל מועצה, חינוך, בריאות, רווחה, חברת המתנ"סים ועוד גורמים השותפים. סוכם על ידי שירותי הרווחה להקים מרכז הורים וילדים על מנת שנוכל לתת מענה למרבית האוכלוסייה הנזקקת לשירות הזה.


מועדוניות למתבגרים, גילאי 11-18, זה כבר אמור להיפתח או להתחיל מ – 1 בספטמבר 2006, כלומר בקרוב. המסגרת תשרת חמישה עשר ילדים ותופעל דרך עמותה או חברה, שכבר אנחנו נמצאים במגע איתה. מתקשרים איתה.


משפחות אמנה, יש לי שישה ילדים שמועמדים כבר על פי ועדת תכנון לתכניות טיפול שמועמדים לקליטה, החל מ – 1 בספטמבר 2006.


פנימיות יום, נעשו ועדות בגיל שבעה ילדים ויש לי שבעה ילדים שכבר גם ייכנסו, יקבלו טיפול מפנימיות היום.

כמה זמן אתה מעריך שייקח עד שיגמרו את הבדיקה של כל המאה ששים וארבעה ילדים שאותרו, כי אתה אמרת לי שמתוך מאה ששים וארבעה הילדים שאותרו רק שישים ושישה,

אני מעריך, להכין מאה ששים וארבעה ילדים זה לא יום ולילה. דו"חות סוציאליים וועדות ועימותים עם הגורמים השונים עד שישלחו לחברי הוועדה וכו', ועל זה גם אנחנו נצטרך לדבר כאן.

אז אני מציעה ככה, אני שמחה ואני מברכת וסליחה שאני קוטעת אותך שסוף סוף סביב השולחן הזה מתחילת הדיון של הבוקר שלאורך כל הדרך, גם מהדו"ח וגם מהדברים שנאמרו שהתרשמתי שאין שיתוף פעולה שלכם, והתרשמתי שיש חוסר פעילות במועצה מבחינת העשייה, אני שמחה לשמוע שבאמת נעשים דברים. אני מבינה שיש לך ברשימה עוד דברים,

בוודאי, יש לי פרוייקטים קיימים,

כיוון שאנחנו די מוגבלים וקצובים בזמן, ואני מאוד סקרנית לשמוע את הדברים שאתה אומר, מכיוון שבסופו של דבר המטרה שהישיבה הזאת כונסה היא באמת לעשות את המירב כדי לפתור את הבעיה של הילדים האלה ושל האוכלוסיה הזאת.

יש שיפור בתחום, וזה תשמעו גם ממשרד הרווחה, בתחום ילדים בסיכון. אבל במקביל אני פניתי למשרד והמשרד נענה בחיוב סוף סוף לאפשר לנו חצי תקן לחוק הנוער. אם אנחנו לא נצא באמת חצי תקן או תקן לפקיד סעד לחוק נוער, שמאפשר לו לאסוף מידה ולדווח, וגם יש טופס שעדיין יש מחלוקת אם להמשיך עם זה או למלא אותו או לא, ממש עבודת נמלים.

אתה ציינת את הנושא של ילדים בסיכון. מה נעשה, בשני משפטים, בנושא של נערות במצוקה והאם התחלתם לעשות פעילות גם בנושא של סמים.

נערות במצוקה את האמת לאחר הזכיר אדוני שנפטרה, היתה לנו בעיה עם אותה עובדת סוציאלית שהיא היתה חולנית, אי ודאות פשוט בתפקוד שלה. אי אפשר ככה אם היא חולה לבוא, כי יש לנו תקן ייעודי לנערות במצוקה. פשוט לאחר פטירתה אנחנו קלטנו עובדת מומחית בתחום נערות במצוקה, כיום יש דו"ח תיקון שהיא גם עובדת בצורה מקצועית עם ידע, לכל נערה יש תיק עם תיעוד מלא, ואת זה אתם תראו בדו"ח. אני אסתפק ככה במשפט אחד.


לגבי סמים, אין לנו שום תקן ואין לנו יחידה כמובן. אבל מה שנעשה בתוך כפר קאסם אנחנו עשינו איתור לנרקומנים שמוכרים לנו. לא לכל הנרקומנים שהזכרתם, כשלוש מאות שמונים נרקומנים ביישוב. אין לי מושג שיש שלוש מאות שמונים. אם לא פונים אלי,

אני ציינתי דרך אגב רק את המשתמשים, יש לי גם מידע על כמות הסוחרים.

לנו יש מידע על עשרים ותשעה נרקומנים שהם נמצאים בטיפול של שירותי הרווחה. יש לנו יחידה, אין לנו יחידה, הם מגיעים לשירותי הרווחה. לכן באופן פרטני מי שנזקק לטיפול אנחנו נותנים לו, בסופו של דבר אנחנו זימנו את רוני יוסיפון שגם כן תדבר על זה, נפגשנו, הזמנו את כולם. הגיעו רק שישה לאותה פגישה. מתוך השישה רק אחד שהוא היה מוכן לקבל טיפול. השאר רוצים משכורות. ורוצים סיוע כספי. לא רוצים טיפול, תודה רבה. אם אנחנו רוצים את הטיפול אנחנו יודעים איפה נקבל אותו. זה מה שאמרו. לכן אני לא יכול לבוא, אין לי אכיפה לחייב אדם נרקומן לקבל את הטיפול. הם שואלים מה הזכויות שלנו, איזה זכות, תן לי מה הזכות שלי. זה מה שהם ביקשו.

אני אקצר בדבריי. אני אתחיל מעצמי. אין לי גם כן מענה לילדים שלי שבגילאי שמונה עשרה, שבע עשרה ושש עשרה, אין לי מה לתת להם. אין לי מה להגיד להם. שאבא שלהם מקבל ארבעת אלפים שקל בואו נגיד, ועוד רואים לעתיד הקרוב או הארוך, לעוד חמש שש שנים, יודעים ששום דבר לא מתפתח. אז קודם כל העניין הוא מתפתח מהכלכלה. והמפרנס היחידי, אתם יודעים במגזר הערבי הוא הבעל. האישה לא עובדת. אז איך אפשר לקדם את העניין הזה. קל מאוד לדבר אבל לבצע את זה בשטח זה קשה מאוד.


אני אתחיל מעצמי. אנחנו היום היינו בבאר שבע. לקחו לנו את האדמות שלנו, לקחו לנו את הכל. אוכלוסייה הבדואית. חמשת אלפים נפשות.

זה קשור לדיון שלנו? אני מבינה את כאבך, אבל אני מבקשת להתמקד בנושא של הדיון,

ממה נובע הילדים בסיכון, נובע כל זה מחוסר יכולת של ההורה לקדם את הילד שלו. אם יש לו חוסר יכולת הוא לא יכול שום דבר. אז הבן שלי יגיד לי אני רוצה פלאפון, אני לא יכול לתת לו פלאפון. הבן שלי יגיד לי אבא השכן יש לו אוטו אני אין לי אוטו. אז זה חוסר יכולת, שהבנאדם לא יכול לתת לבן שלו יותר.

אין קשר בין הדו"ח של המבקר מבחינת העשייה של המועצה לדברים שאתה אומר. אני אמרתי לך שוב, אני יכולה לקבל את דבריך או לחלוק על דבריך, אני חושבת שיש גם חינוך לערכים מעבר ליכולת כלכלית, אבל זה לא נושא שאני מתכוונת לפתח על השולחן. אדוני כבוד סגן ראש המועצה, אם יש לך התייחסות עניינית לנאמר בדו"ח ביחס להתייחסות של המועצה בבקשה.

בסדר, אני אדבר גם כן על הסמים.

דווקא שם הולכים הרבה כספים.

זה לא אנחנו אשמים בזה. הרבה אנשים באים אלינו מכל האיזורים בלילות, אנחנו נלחמים בדבר הזה, אנחנו מגרשים ,אנחנו עושים, אבל אי אפשר לעשות הכל לבד. אז שלא תקחו אותנו ותראו כפר קאסם הולכת להיות תחנה או אנשים עבריינים באים מכל התחומים. תודה רבה.

קודם כל אין להכחיש שחלק מהבעיות שמוצגות כאן אין ספק שהן שוות גם למועצות מקומיות אחרות במגזר הערבי. חלק מהבעיות שמוצגות פה, ואני מתחיל ממה שאמר מבקר המדינה לגבי נושא האיתור לדוגמא, זה לא סוד שנושא האיתור הוא נושא די בעייתי וכאוב לא רק במסגרות של המגזר הערבי אלא גם במגזר היהודי. הדברים כמובן הם פועל יוצא ממשאבים, כוח אדם וסדרי עדיפויות שלנו בחלוקת המשאבים. אבל צריך לשים לב לקביעה הראשונה של משרד מבקר המדינה שאומר שהמחלקה לשירותים חברתיים בכפר קאסם משמשת לשכת סעד כהגדרתה בחוק שירותי הסעד ועליה החובה לטפל בנזקקים שבתחום המועצה. זאת אומרת החובה החוקית, החובה המוסרית היא קודם כל על המועצה.


המשרד שלנו כמשרד נותן את כל הרשת שמסביב. זאת אומרת המשרד שלנו קובע מדיניות, מקדם חקיקה, מתקצב, במאמר מוסגר יותר טוב או פחות טוב לפי אילוצים שיש, מפקח ומבקר.

כן, אבל המשרד שלך, סליחה שאני קוטעת אותך, קיבל דיווח מבית חולים, קיבל דיווח מהמשטרה על שמות של ילדים ונערים בכפר קאסם ונערות ולא עשה שום דבר עם זה. אני מצפה לרגישות מצד המשרד שלכם, אתה כמובן המבקר, אני מניחה שאתה היית ער לדברים שנאמרו בדו"ח, אני לוקחת את המידע מדו"ח המבקר, שהנציגים שלכם במשרד גם יזמו לשאוב ולפנות אל המועצה ולהגיד חבר'ה, יש לנו נתונים של זה וזה וזה. הגיע למשטרה, הגיע לבית חולים, מה קורה. לא היתה עשייה כזאת מצד המשרד. אז גם פה יש מה לומר. לא שאני מצדיקה את ההתעלמות של המועצה, אבל אין פה ניקיון כפיים מוחלט גם מצד המשרד.

אז בואו נלך לצעדים קדימה. קודם כל מאז שדו"ח מבקר המדינה מונח על השולחן נעשו כאן פעולות רציניות להידוק הפיקוח, ובנושא הזה אם יהיה צורך אנחנו נגיש למשרד מבקר המדינה, אם ירצה ויבקש ניתן את הדיווח,

הצורך הוא על פי דין ולא על פי בקשה. בחוק מבקר המדינה בסעיף 21 יש פרוצדורה ברורה של דיווח על תיקון ליקויים. זה לא עניין שאנחנו פונים כדי לבקש את הדיווחים וכו'. זו חובה חוקית.

הדיווח הוא ממשרד ראש הממשלה, אנחנו מעבירים דיווח למשרד ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה מעביר אליכם.

צריך להפריד בין הנתיב של משרד ראש הממשלה לבין ההפעלה של סעיף 21 שהוא בכל רשות מקומית, בכל משרד יש ועדה לתיקון ליקויים וזה מובא בסופו של דבר אלינו למשרד כדי לראות את הפעולות שנעשו. אני לא רוצה לקטוע את הרצף אבל רק אני מעיר את ההערה הזו, זה לא תלוי בקשה של המשרד.

בלי שום קשר לעניין אנחנו עכשיו עושים סבב על כל הדו"ח והולכים למבוקרים כדי לראות מה הם עשו.

ישבנו עם מנכ"ל המשרד, התקבלו החלטות הן לגבי הידוק הפיקוח והבקרה, הן לגבי הקצאת תקנים, ואני מציע שמנהלת המחוז תרחיב.

לפחות קודמך בתפקיד אמר, ואני מאוד קיבלתי, שחלק מהתפקיד של הוועדה הזאת זה לחזק את תפקידם של מבקרי הפנים. בראייתי, כל פעם כשמגיש לי מבקר המדינה דו"ח השאלה הראשונה שלי איפה היה מבקר הפנים של אותו משרד. ולכן מה שאני מצפה ממבקר הפנים, ואני מבין שכרגע לא התכוננו לזה, אני מאוד מבקש בביקורות הבאות, כל פעם כשאנחנו הולכים לדון בדו"ח שמבקר הפנים של אותו משרד יבוא מראש ויציג מה היתה תמונת המצב אצלו. הרי מבחינתי כל מה שאומר לי מבקר המדינה זה תקלה של מבקר הפנים של אותו משרד שלא אמר לי את זה קודם. זה נכון לגבי בנק ישראל, זה נכון לגבי משרד הרווחה, זה נכון תמיד. זה תפקידו של מבקר הפנים של המשרד. לכן מבחינתי זה בדיוק מה שאני מצפה לשמוע, בפעם הבאה, לא הפעם, מה עשה מבקר הפנים על מנת לחשוף את אותם הליקויים שמבקר המדינה, שמבקר את כל העולם ואשתו מציג בפנינו עכשיו.

בעקרון האמירה שלך היא אמירה שיש עליה קונסנזוס מכיוון שבשביל זה יש מבקר, ובישיבתנו הקודמת גם ייחסנו כמה משפטים בריאים על תפקידו של מבקר הפנים ואין טעם לחזור על זה כל ישיבה מחדש. במקרה הספציפי הזה יש, ואני גם לא חסכתי בדבריי, אתה שמעת בדיוק לפני שלושה משפטים את האמירה שלי לגבי המשרד עצמו. מרבית הדו"ח והמיקוד של הדו"ח הוא ממוקד על אי עשייה דווקא במועצה,

אבל מבקר הפנים היה אמור לחשוף את הדברים.

מבקר הפנים מבקר את משרד העבודה והרווחה, הוא לא מבקר את המועצה.

משרד הרווחה הוא לא גורם שקוף. מבחינתי משרד הרווחה צריך לבקר את כל פעילויות משרד הרווחה בנקודות הקצה שלו. הרי מה זה משרד הרווחה, מבחינתי משרד הרווחה זה תופעה חסרת משמעות. את כל הכספים היו צריכים לתת לאנשים. בשביל מה יש משרד רווחה, על מנת להבטיח שבסופו של דבר מהנקודה שבה מדינת ישראל מקצה משאבים עד הנקודה שבה יש צרכני סמים, ילדים בציבור, נערות במצוקה, יקרה משהו. ולכן תפקידו של מבקר הפנים להבטיח שכל המנגנון הזה, לפחות לבקר את פעולת כל המנגנון הזה.


עכשיו אני הרי מדבר בעולם תיאורטי, אני גם לא מדבר לגבי מה שקורה עכשיו. אני הערתי את ההערה מפני שאני יושב פה כבר די הרבה ישיבות, והתייחס לזה קודמך בצורה מאוד מאוד רצינית, אני מאוד מבקש כהערה לפעם הבאה שמבקר הפנים של אותו דו"ח שתחליטי להעלות על השולחן יבוא מוכן, ולא יספר לי בכמה מלים על הידוק פיקוח. הידוק פיקוח הוא מושג תיאורטי שאני לא מבין מאיפה יוצאות לו הרגליים.

קודם כל אני רוצה להגיב על הערה כללית שמר עיסא ציין אותה קודם, ואני חושבת שאי אפשר לנתק את זה מהדיון על כפר קאסם. אנחנו היום עומדים בפני סוגייה, שהיא בשנתיים האחרונות, שרשויות מקומיות, ולא דווקא הרשויות הערביות, יש לי היום גם רשויות יהודיות של מוכנות לקבל תוספות תקציב ואפילו משאירות תקציב בגלל ההשתתפות שלהן. ואני מוכרחה לומר שאני מאוד מברכת על זה שיש בקרה וביקורת, כי אני חושבת שרק באמצעות זה, לנו יש מבקר שלא יורד מאתנו, במערך הפנימי, והסוגייה הזאת תלך ותתרחב, ואני מאוד מבקשת שתתייחסו לזה.


על מה מדובר, יש לי רשות, שירותי הרווחה נתנו, אין להם, הם לא יכולים, אין תאום לפעמים עם משרד הפנים ואז אנחנו עומדים במצב שלא תמיד אומרים לי את האמת, שאני לא מוכן לקבל את התוספת כי את העשרים וחמישה אחוז אני לא רוצה לשים מכיסי. זה לא עונה לצורך שלי, אני לא יכול.

סליחה, גבירתי, מי אמר שהעיקרון צריך להיות אם אין לכם עשרים וחמישה אחוז לא ניתן לכם את השבעים וחמישה אחוז, תנו את השבעים וחמישה אחוז, תעשו משהו.

סליחה, אני לזה לא אכנס כי זה לא מתפקידי. אני מצביעה על תופעה שהולכת ומתרחבת, ונכון הוא שלאחרונה באחד מהיישובים במגזר הערבי שאני אחראית עליהם, ואני לא אגיד כאן את השם, החליט ראש המועצה, הוא לא נותן בארבעה סעיפים לאף אחד מהתושבים כלום. בסעיפים האלה הוא החליט שהוא לא נותן כלום. ואז פניתי למשרד, לייעוץ המשפטי, ורציתי לדעת מה השיניים שלנו. מה אנחנו יכולים לעשות. הוא מקפח את התושבים שלו בתקציב שיש לו. זאת אומרת שגם בתקציב שיש לו הוא לא מוכן לתת את השירות. וזו תופעה,

ומה ענתה לך היועצת המשפטית?

עוד לא ענתה. כפר קאסם זה סיפור אחר. כפר קאסם, רק שתדעו, היה לנו דיון, אני באופן אישי הגעתי לדיון אצל ידידי מר עיסא, אנחנו חברים טובים מאוד, אצלנו הכל על השולחן, ובאתי והצעתי שירותים לילדים שבזמנו זה היה דבר נורא ואיום עם התקיפות המיניות על אותם ילדים שהתגלו בכפר קאסם. לצערי הרב אתם יודעים איך זה התגלגל. לא כל כך נכנסו לזה. אבל אנחנו העמדנו ורצינו לתת את האמצעים וקיימנו דיונים. זה באשר להערה לגבי זה שלא היינו. היינו.

אבל בהמשך אצלנו יש מצב שאנחנו מבקשים דיווחים על מנת לתת אמצעים. זה חלק מהבירוקרטיה של המשרד. ואם לא נותנים לנו דיווחים אז אנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד שלפי הקריטריונים מגיע איקס כסף. ולכן בכל הנושא של חוק נוער לא קיבלנו דיווחים. עד שהחלטנו להיכנס ברגליים, לא יודעת איך להגדיר את זה אבל בשתי רגליים, ויש לי כאן את פקידת הסעד המחוזית, והתחלנו לדחוף לזה שלמרות הכל אנחנו ניתן תוספת של כוח אדם, שזה דבר בלתי שגרתי אצלנו, ועד היום לא נמצא העובד המתאים. אז עשיתי עוד צעד בגמישות ואמרתי שלא יהיה פקיד סעד לחוק נוער. אנחנו נכשיר אותו. אנחנו ניתן תוספת שלא לפי הקריטריונים, תוספת של חצי משרה, לא מוכרח להיות פקיד סעד לחוק נוער, המפקחת שלי תדריך אותו, ואנחנו בכל זאת ניכנס יותר לכל התופעה,

ומצאו את האדם?

לא. עד היום לא נמצא האדם המתאים.

אדוני ראש המועצה,

פרסמתי מכרז.

אפשר רק לכל הדברים האלה שנאמרים שיהיה גם גרף של לוחות זמנים, נאמרים כאן בלשון עבר כללי, מתי בוצעה הפעולה הזאת, אנחנו קצת מרחפים פה,

אני אבקש דו"ח מסודר של כל הנוגעים בדבר.

יש דיווחים, גם על תחום של נערה במצוקה, שזה התחום שהכי מסודר היום בכפר קאסם, הכי מסודר. יש דו"ח ואני לא יודעת איך הוא לא הגיע למי שצריך להגיע, אנחנו מדווחים למשרד הראשי את כל מה שאנחנו עושים.


הדבר הכי פחות מבוצע זה תחום של התמכרויות, כבר שמעתם שרק מתמכר אחד מסכים לקבל טיפול, וזו סוגיה שצריך לשבת ולדון עליה מה אנחנו עושים. כי אנחנו לא הולכים למניעה, אנחנו הולכים לטיפול.

אני מכהן ברשות המועצה הזאת כבר שמונה שנים, לא חדש בתפקיד הזה. ליויתי את המועצה בתקופות יותר טובות במועצת כפר קאסם אבל מתחילת שנת 2001-2002 השלטון המקומי התחיל להתדרדר. חלק מהאחריות גם אני אחראי על מה שקורה בכפר קאסם. אני לא בורח מאחריות ולא רק מטיל את האחריות על האחרים. אבל זה לא מספיק רק שאני לוקח את האחריות על עצמי ורוצה לקחת אחריות על עצמי. בכל אוכלוסיה יש לה את המאפיינים שלה. אוכלוסיה בכפר קאסם, כשאני מסתכל על האוכלוסיה, חמישים אחוז מהאוכלוסיה היא אוכלוסיה צעירה. במגזרים אחרים האוכלוסיה היא לא חמישים אחוז צעירה שצריך לתת לה מענה. ומצד שני חמשת אלפים בדואים מהנגב, אוכלוסיה במצב סוציו-אקונומי כל כך נמוך, שחוסר תעסוקה בתוך היישוב, ושמונת אלפים בני נוער שאני צריך לתת להם מענה, אין לי מתנ"ס. יש לי משרד קטן של מנהל מתנ"ס. יש לי מבנה של מתנ"ס, גמרתי לבנות אותו, נשאר לי מליון וחצי, עלה לי שתים עשרה מליון שקל. וכבר ארבע שנים המבנה עומד, כל יום נגרם בו חבלה, שיכול היה לתת מענה כללי לתוך היישוב, זה מבנה גדול, ענק, שמשרד השיכון השקיע בו.


לגבי אותה אוכלוסיה שמטופלת במחלקות, טוב שיש מבקר מדינה גם שאני ידע, גם אני לא יודע מה מתרחש,

אין לך ביקורת פנימית שלך במועצה?

יש ביקורת פנימית, אבל את האמצעים האלה לא היו. את הנתונים.

אז תחליף את המבקר.

זה לא קל להחליף עובד. ההסתדרות משביתה לך. אז אני אמקד ואני אקצר. בכל זאת יש טיפול במחלקה וטוב שאני שומע שיש פרוייקטים והוא הצביע על פרוייקטים, ואני רוצה לראות גם שהפרוייקטים האלה מתבצעים. עכשיו או שמשרד הרווחה וההשתתפות של הרשות שהיא לא יכולה להשתתף את העשרים וחמישה אחוז ואין סיכוי כזה, או שהמבנה הזה של התיקצוב במשרד האוצר הוא מבנה מוטעה מראש, מטילים עלינו כל שני וחמישי מטלות ואנחנו חייבים בחיוב אישי, ובכל צעד שאתה יכול ללכת לנקוט עוד חיוב אישי. אני חוייבתי כבר, בעיתונות קראתי שחוייבתי חיוב אישי. או שמשרד הרווחה ייקח על עצמו את המחלקות האלה, ושיפתור אותנו מאחריות. לא נוכל לממן פעילויות של משרד הרווחה בהשתתפות שלנו. ולא נוכל לתת מענה. עם כל הכבוד לפרוייקטים שהוא מציג, אני לא יודע אם הוא יכול להציע לממש את הפרוייקטים האלה.

בשביל זה אני מבקש שתבקש שיהיה תקציב גמיש, שאני יכול להשתמש בו. אני לא יכול להוציא שקל אחד מהמועצה.

אני רוצה לראות טיפול פרטני בכל ילד בכפר קאסם. אבל לפי התכניות שאתה מציע לי ולפי המצב הכלכלי שאני נמצא בו אני לא רואה שאני יכול לטפל בזה. שמשרד הרווחה לא יתן לי את השבעים וחמישה אחוז, שאני לא אשתתף גם בעשרים וחמישה אחוז, אני בעמותה לחרשים אני ביקשתי ממשרד העבודה והרווחה שלא יכניס לי את הכסף אצלי ולהעביר להם ישירות. לא רוצה לגעת בכסף הזה. שהילדים יקחו את הטיפול הנכון. גבירתי, ולקח לי שנה עד ששכנעתי אתכם שכדאי שתעבירו את הכסף לשם.


בנושא הסמים, בשנתיים האחרונות היו הרבה מבצעים באזור המרכז, הרבה סוחרי סמים עברו לכפר קאסם. אבל אני כבר חמש שנים הבאתי תכניות, רצתי, פניתי דרך אנשים, בעזרה לאנשים, בעמותה שבנתה מוסד לטיפול. אני כבר הבאתי לא רק שר, לא רק מנכ"ל, חמש שנים, ואחרי דו"ח הביקורת האחרון הלכתי לשר, ממש יום אחרי הדו"ח ביקשתי פגישה, הלכתי לשר, אמרתי לו אדוני השר, אני פה אחראי, ויש לי פה מרכז לנפגעי סמים שכבר חמש שנים אני מנסה שהמרכז הזה, אתם תתקצבו אותו. הוא לא מתוקצב. ועד היום זה לא מתוקצב. ומה אני יכול לעשות כראש רשות, שהתקציב שלי לשנת 2000 היה ששים וחמישה מליון והאוכלוסיה היתה שלוש עשרה אלף, היום האוכלוסיה עשרים אלף והתקציב שלי חמישים וחמישה מליון. פחות עשרה מליון. חוץ מהקיפוח שישנו, ולא רק הקיפוח, כי אני כרשות מקומית של כמעט עשרים אלף משווה את עצמי לאריאל, שהיא כמעט עשרים אלף, תקציב של אריאל מאה עשרים מליון שקל, תקציב של כפר קאסם חמישים וחמישה מליון שקל. ואני לא יכול, אמנם אני איש שרוצה לכבד את החוק ורוצה לכבד כל קריטריון שקובעים אותו, אבל תנו לי כלים כדי שאני אוכל לבצע.

אני מבקש ארבע הערות. אחת, אני לא מכיר את כפר קאסם באופן ספציפי מעבר למה שאני מכיר יישובים אחרים במגזר, אבל לדעתי התמונה, קראתי את הדו"ח, אתמול בלילה אחרי שאיטליה ניצחה, היה לי מצב רוח טוב, שעתיים, במלון, פה, ישבתי עד שלוש בבוקר. מבחינתי, ואני בכוונה רציתי לשמוע באיזה מידה יש, אני לא רוצה להגיד בכל המגזר, אבל יש מקרים דומים. ואני מבין גם ממה שנאמר שכפר קאסם, עם כל הבעייתיות שקיימת, זה לא המקרה היחיד ששלושת הנושאים שנבדקו הם בעצם במצב לדעתי של ואקום אחד מוחלט, אני לא רוצה להוסיף על המלים הקשות שנאמרו. למרות שזה לכאורה לא קשור בראייתי זו תוצאה מתבקשת של כל מה שאנחנו קוראים לפני שנים בדו"ח ועדת אור, של כל מה שקורה ברמת הרשויות המקומיות בכלל, אגב בכל המגזרים, החל בשנת 2001-2002.

הדבר השלישי של מקרים ספציפיים, אני לא רוצה ללכת לדוגמא של אריאל מול כפר קאסם, לדעתי דוגמא יוצאת מן הכלל משום שאני העברתי לכל חברי הוועדה הזאת מסמך, בשבוע האחרון, מאחר ואני הערתי הערה בנושא המפונים מעזה, והיתה שם הערה מאוד קשה, ואני אמרתי תראו, כשאנחנו בסופו של דבר עוסקים בשיקום של אנשים שעוקרים אותם מהיישובים שלהם אנחנו בסופו של דבר מחברים אותם למציאות הישראלית. והמציאות הישראלית היא קשה. והם מעבר לעובדה שהם צריכים לעזוב את הבתים שלהם הם צריכים להסתגל לסטנדרט חיים אחר, שבו המדינה מוציאה פר אזרח פחות מחצי ממה שהיא הוציאה עליהם כשהם ישבו בעזה או בעתיד ביהודה ושומרון. לכן אני אומר מה שאנחנו רואים פה זה תמונה, מעבר לזה, אמר סאמי עיסא ואני מחזק את דבריו, אני לוקח למשל איזור תעשיה כמו ראש העין, אני לא מדבר על זה שהוא נבנה על אדמות כפר קאסם, אני מדבר על דבר מאוד פשוט, שהארנונה הולכת לראש העין ולא לשם. לכן כשראש מועצה בא ומציג את הדברים האלה אי אפשר לנתק בין הדברים האלה לבין היכולת שלו לטפל באוכלוסיה בה הוא צריך לטפל.

אני רוצה הערה אחרונה. אני חושב שהוועדה הזאת, למרות שאני חלק מהקואליציה, יש חמש מאות מליון שקל שהולכים בשנה הבאה לעבור, אם אני זוכר נכון, לתוספת לקצבאות ילדים. ואני אומר שהוועדה הזאת, לפני שאנחנו נותנים חמש מאות מליון שקל לקצבאות ילדים צריכה לקחת את כל הכסף הזה ולתת אותו למשרד הרווחה על מנת לטפל באוכלוסיות מצוקה, אני מדבר על חמש מאות מליון שקל, לפני שמוסיפים לילד הרביעי,

חבר הכנסת איילון, המסר שלך ברור, אתה יודע אבל שההצעה שלך לא זה השולחן. תודה רבה.

אנחנו נמצאים בביקורות במספר תחומים בתחום הרווחה. גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי. יש לנו ספקטרום מסויים. משרד מבקר המדינה לא נוטה לתת הערכות לגבי היכולת לתקן ליקויים. אבל אני חייב לומר פה שההערכה שהיא על פי התרשמות שלנו זה שהמועצה בכוחותיה היא לא תוכל להביא לשינוי ממשי בתמונה שיש בדו"ח הזה. אני אומר את זה בזהירות הראוייה ועם ההסתייגות התחילית, היא לא תוכל לעשות את זה. כי שימו לב, הרבה מהתחומים שנדונו בדו"ח הזה נקודה שנמצאים בה זה נקודת אפס. אין פעילות. זה לא שנמצאים במצב וצריך לשפר. ולכן אני חייב לומר פה קודם כל שההערכה היא הערכה כזאת.


ופה אני עובר למשרד הרווחה. אני גם אוסיף ואומר, מערכת היחסים הקונבנציונלית, נקרא לה כך, בין הרגולטור, בין משרד הרווחה לבין הרשויות המקומיות לא תספיק במקרה הזה. גם את זה אני אומר. זאת אומרת אם תקחו את הכלים על פי עקרון הסמכות שיש לכם וגבולות היכולת שלכם לפעול אני אומר זה לא יספיק כדי לתת את המענה בתחומים האלה, וגם פה צריכה להיות פעולה חריגה, פעולת חרום.


והדבר הסופי שאני רוצה להגיד, תראו, הדיון הזה ממריא לדברים בירוקרטיים ודברים של אחוזים, ואני רוצה להגיד לכם שביקורת בתחום הזה סוף מובילה אותך להתבוננות על תיק טיפול בודד. תיק טיפול בודד צריך להיות מטופל כמו אירוע של דיני נפשות. ותפיסתית זה לא קיים היום במערכת. אני בהתחלת דרכי במשרד מבקר המדינה הייתי בביקורת מערכת הבטחון. כשיש כמעט תאונה או כשיש תאונה יש מערכת שלמה שמתפקדת כדי לטפל. אני לא רואה הבדל בין תיק של נזקק, של ילד כזה, לבין מקרה כזה.

לפחות למרות כל מה שנשמע גם יש דברים טובים שנעשים בתחום ילד ונוער, אז לפחות שנשמע אותם ביישוב. למרות הכאב שהציג אותו ראש המועצה. יש לנו שתי מועדוניות,

סליחה אדוני, אני עוצרת אותך בנקודה הזאת. תהיה לך אפשרות לבטא את מה שאתה אומר, לא בעל פה, בדו"ח שאני הולכת להכניס לסיכום. אני במשפט סיכום אתייחס לדברים.

אני גם מתייחס לאותם מאסות של ילדים שנפגעו מינית. ואני רוצה לחדד את זה. בחודש האחרון או בשבוע האחרון יש לי קרוב לשלושה עשר ילדים שנפגעו מינית ביישוב כפר קאסם. מחוץ לכפר קאסם, גם במסגרות חינוכיות שמחוץ ליישוב. השאלה היא מי יטפל בהם, מי יתן מענה.

קראתי את הדו"ח, הדו"ח זועק, בדיוק כמו שאמרתי בפתיח אני אומרת את זה גם בסיכום. הדו"ח זועק. חברים, התרשמתי מהמכלול של הישיבה הזאת שחיפשנו גם אשמים. האשמנו תקציבים, האשמנו תקנים, האשמנו חוסר שיוויוניות ברמה כזאת או אחרת ואזלת יד. אני מבקשת לחדד, אלה אולי סיבות, אבל לא רק אלה הסיבות, לפחות ממה שעולה בדו"ח. יש גם חוסר ניהול נכון, לפחות בדברים שקראתי בדו"ח. למשל אם תיקים שהסתיימו ממשיכים להיות מוצגים או שצריכים להיות במקום אחד ונמצאים במקום שני זה דבר טכני של ניהול לא תקין. כך שבואו לא ניתמם. אין פה קבוצה של אנשים במועצה של כפר קאסם שהם עושים את הכל במאת אחוזים בצורה הטובה ביותר, רק שבאומללות נוראית אין להם מספיק את הכלים. גם אצלכם יש דברים שצורכים תיקון ברמת הניהול.


ואותו דבר הוא הדין לגבי משרד העבודה והרווחה שמבוקר. אני שמעתי ונהניתי לשמוע את העשייה והצגת הדברים של גברת גרוס והיוזמה שלה והרצון שלה להושיט יד, לשתף פעולה כדי לעזור בקשר, בתאום ובקורלציה ישירה לחברות היפה ששוררת ביניכם. אבל אני גם קראתי שלמרות כל המעשים, ואני לא רוצה לחשוב שהדברים האלה נעשו רק משום הדו"ח של המבקר, אני הייתי נורא רוצה להאמין שזו שיטת עבודה בסיסית ומובנית אצלכם, כך אני רוצה להאמין ואני מאוד מקווה שאכן כך. יחד עם זה לא נסתר מעיני שבשעה שהוא היה שמח עם איטליה ואני הייתי עצובה מניחום אבלים באיתמר שנינו קראנו את הדו"ח ואני לא יכולה להתעלם מהעובדה שלא היתה יוזמה שלכם באמת כדי להיות ערניים לדברים שהגיעו לשולחנכם. היו מונחים לפתחכם. ולא יזמתם קשר עם החבר, עם ראש המועצה, כדי להגיד הלו, קיבלנו קריאה על אנשים נוספים, למה אתה לא מדבר אתנו על זה. גם ערנות מצדכם לא היתה. וצדק חבר הכנסת איילון שאמר רגע, ואיפה היה המבקר שלכם, למה הוא לא היה ער לנושא הזה שאתם לא מספיק ערניים גם למשוך מידע, ולא רק לקבל אותו ולהזרים החוצה. היחס הוא חייב להיות בזרימה הדדית. הוא לא יכול להיות חד כיווני.


האמירה הזו שלי היא אמירה. מכיוון שיחס דו צדדי הוא נכון לא רק לגבי מידע. הוא נכון גם לגבי סיוע, גם לגבי תקציבים, גם לגבי פעילות. בטנגו הזה לא רוקד רק אדם אחד. בטנגו הזה רוקדים כמה אנשים. לא יכול להיות שאתה תגיד לא נותנים לי תקנים ותקציבים ואין לי כספים אבל מצד שני גם לא תהיה דרישה מהותית מצדך לדברים מהותיים. לא יכול להיות שהוא יגיד יש לנו תכניות ואתה אומר שזה לא יכול להיות מיושם. לא יכול להיות גם שיש לך תקציב, אתה אומר לי כיוון שאני לא מסוגל לשים את העשרים וחמישה אחוז, והאמן לי, אני מכירה את זה, אני באה מתוך ביתי, עשרים וחמש שנה ברשות מקומית, אני מכירה את הסוגיות האלה היטב כי האבא של הילדים שלי הקים עיר בישראל וישב בתפקיד הזה וגם היום מכהן כראש רשות. אני מכירה את הסוגיות האלה, זה לא זר לי.

קודם כל אני מבקשת מהיועצת המשפטית לבדוק באמת את הדקדוק של החוק בעניין של העברת התנייה של הכסף הצבוע של השבעים וחמישה אחוז אם הוא מותנה באמת בנתינה של עשרים וחמישה אחוז מקביל, או שמה בכל מקרה אפשר לשחרר את השבעים וחמישה אחוז, כמובן תמורת תכנית שהכסף אכן צבוע, שיצביע למה הוא מיועד, כדי שלא יהיה העברה תקציבית על הכסף הזה. הוא אמור ומכוון להיות כסף צבוע, נקודה. אז רק אני אשמח לקבל תשובה אם יש אופציה מבחינת החוק להעביר את מה שממילא מוקצב לדבר, לסייע לרשות המקומית, ולא להתנות את זה בכסף שהיא נותנת.

אני יושבת פה בכמה כובעים. אני אמנם יושבת ראש ועדה אבל אני חברת כנסת צעירה וחדשה, ויושבים פה עוד חברי כנסת בוועדה הזאת. אם והיה ואני אלמד באמת שמבחינת החוק יש דבר שמצריך שינוי, תיקון, פירצה, עשייה, כמובן בהגבלה המתחייבת והמתבקשת, ובהתאם באמת לכללי המשפט, אני לא רואה שום סיבה, אם הכסף ממילא הוא כסף צבוע, אם הכסף הזה הוא ממילא כסף שמיועד למטרה מוגדרת, למה לא לנצל לפחות את מה שאפשר לנצל מהכסף הזה. אני לא רואה סיבה. אני חושבת שגם חברי חבר הכנסת איילון לא יחלוק על ראייתי זו. ומכיוון שכך, יש לכם פה אופוזיציה וקואליציה,

שנינו נמצא מתנגדים במשרד האוצר,

בוא אנחנו נלך שלב שלב. אני גם בדו"ח הזה שמונח על שולחני, לא קשור לישיבה, מצאתי הרבה מתנגדים במשרד האוצר, בסופו של דבר מצאתי את היד המוסמכת שחתמה עליו. אני מאמינה שכל דבר עם דרך נכונה, בתבונה, בחוכמה ובהיגיון אפשר גם את החומה הכי גדולה להבקיע. רק צריכים את הכלים הנכונים, את הראיה.


אני מבקשת מהיועצת המשפטית להמציא לי תוך שבוע ימים תשובות לנושא הזה. אני איידע את חברי הוועדה, חברי הכנסת, בעניין הממצאים שתביא לי היועצת המשפטית. יש לנו יתרון אדיר, חבר הכנסת איילון, אני מייצגת אופוזיציה ואתה חבר קואליציה. אני חושבת שבנושא כזה אם נגיע להבנה ותמיכה משפטית נוכל בכוחות משותפים להוביל מעשה בעניין הזה, שכבר יקבל את הערך שלו מקיום הישיבה הזאת.


יחד עם זה, זה דבר שנטלתי על עצמי כהתחייבות ואני מתחייבת, יחד עם זה אני דורשת לקיים את החוק. החוק מחייב את כל המבוקרים להמציא דו"ח למשרד מבקר המדינה. ואני מבקשת להמציא דו"ח על מה שנעשה עד עכשיו,

הם היו אמורים כבר לדווח לנו,

אני רוצה לפתוח עכשיו דף חדש. הם לא עשו, הם פישלו, אז זה לא בסדר. בואו נסכם שעד הראשון בספטמבר הדו"ח יהיה מונח אצלכם, ואז תתחילו לעקוב. אנחנו מסכמים פה, עד הראשון לספטמבר משרד הרווחה והמועצה המקומית מתבקשים להגיש דו"ח, דו"ח תיקונים, מגמות.

אני מציעה בנוסף, תקיימו מבחינתי ישיבה משולבת, יזומה, מצידי שמשרד הרווחה יזמן את הישיבה הזאת, אולי אפילו שגב' גרוס תזמן את הישיבה הזאת, כי התרשמתי מדבריך בהמון להט של רצון באמת לסייע. אז בואו נמשיך עם הכוונות שלך, ואין לי ספק שזה כוונות של אמת. תזמי ישיבה את, בנוכחות נציגי המועצה, בנוכחות רשות הסמים, בנוכחות קדמן, תחליטי את, אפילו נציג של מבקר המדינה יכול להיות נוכח בישיבה הזאת. תוציאו דו"ח מסקנות, קצר, לא הרבה ניירת, אבל ממוקד, של המלצות. אבל יש לי בקשה אחת, שההמלצות האלה תהיינה גם פרקטיות. כי ללכת ולהגיד שמשרד האוצר עכשיו יקציב חמישה מליון ₪ לדבר הזה והזה, אנחנו מבינים את המשמעויות של מה שקורה אחרי זה. לדעת איך להשיג את המירב מתוך המעט. זה לא סותר את הדו"ח תיקונים שאמורים להציג.

פה אני מסיימת בנקודה הרביעית שלי בסיכום, אני מאוד מבקשת באופן חריג, בדרך כלל אני לא נוהגת לפנות למשרד מבקר המדינה ולבקש מהם כבר עכשיו מה יהיה דו"ח המבקר הנוסף שלכם. אני לא מדברת על מתי בדיוק, איפה ולמה. אני מבקשת ממשרד מבקר המדינה, עוד שנה, תקבעו אתם, אני אשמח לעמוד אתכם בחבירה, תגידו לי מתי אתם עושים את הדבר הזה, אני מאוד מבקשת שתיזמו דו"ח נוסף של ביקורת, בכפר קאסם, אחרי שתהיו שותפים ותקבלו את דו"ח תיקון הליקויים שהם מגישים, ואחרי שתקבלו את דו"ח ההמלצות, דו"ח ההמלצות שאתם תוציאו, אני מבקשת להוציא עותק אלי, לוועדה שלי, ולהוציא עותק אל משרד מבקר המדינה, שאני מאמינה שנציג שלהם בכל מקרה יהיה חבר בישיבה הזאת. ואתם תוציאו דו"ח שמבחינתי אתם הסמכות, העיניים, הידיים, הראייה והחכמים שיודעים באמת את הסוגייה הכואבת, גם מההיבט של הביקורת הקודמת וגם מההיבט, אני שמעתי פה ממר חיו את ההמלצות שלו, הוא רואה הוא ער, גם כמבקר, מאוד אנושי, למרות שרשמית זה לא תפקידו של המבקר. אני מעריכה, ההיפך, אני מציינת לשבח, שלמרות שאין זה מתפקידכם כמשרד המבקר לחוות דעה או לציין אתה ציינת את זה, אתה באמת הפעלת פה את מותר האדם, את הצד האנושי, את הראיה, את החשיבה, אתה אומר אני יודע, אני מבין כמבקר, למרות שתפקידי לבקר, אני מבין שיש פה בעיה. לכן אני מציעה שגם אתם תהיו נציגים בזה ותלכו על דו"ח המלצות. תוציאו לנו, תמציאו לישיבה הזאת דו"ח חדש, בעוד שנה, של איך נראית המועצה המקומית כפר קאסם לאור ההחלטות שיוצאות מהישיבה הזאת.

אני מודה לכולכם שהגעתם, אני מקווה שהישיבה הבאה באמת חברי המועצה יגיעו בזמן לישיבה הבאה, ובאמת הישיבה תהיה ברוח הרבה יותר אופטימית מהישיבה הזאת. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10