פנייתה של עמותת "גן חיים" לוועדה לפניות הציבור – ישיבת המשך

10
הועדה המיוחדת לפניות הציבור
11.7.2006


הכנסת השבע-עשרה
מושב ראשון נוסח לא מתוקן




פרוטוקול מס' 8
מישיבת הועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, ט"ו בתמוז התשס"ו (11 ביולי 2006), שעה 13:00

פנייתה של עמותת "גן חיים" לוועדה לפניות הציבור – ישיבת המשך

סופה לנדבר – היו"ר
רוברט אילטוב

חנן פריצקי, משרד הרווחה, מנהל אגף תקציבים
גרסיאלה פלר, משרד הרווחה, מפקחת ארצית על דיירי הרחוב
שרה כהן, המשרד לקליטת העלייה, מנהלת מחלקת רווחה
בת שבע גורדון, משרד הבינוי והשיכון, מנהלת מחלקת פניות הציבור
דוד הרטון, עיריית אשדוד, סמנכ"ל העירייה
חנה יוגב, עיריית אשקלון, סגנית מנהלת אגף הרווחה
איגור בוגוסלבסקי, מנהל הוסטל "אשדוד אשקלון"
אלכסנדר גולדמן, מנהל הוסטל "אשדוד אשקלון"
ולדימיר לבובסקי, מנהל הוסטל "אשדוד אשקלון"
יניב רונן, מחלקת מחקר

שלומית אבינח

הדר אלטשולר - חבר המתרגמים בע"מ











פנייתה של עמותת "גן חיים" לוועדה לפניות הציבור – ישיבת המשך

אנחנו נתחיל. אני מברכת אתכם שעשיתם מאמץ להגיע, אני גם מברכת אתכם שעשיתם מאמץ מעבר ואני מקווה שאנחנו נפתור את הבעיה. אני צריכה להגיד שאני מודאגת מהמצב שבעצם בתחקרי שלנו אנחנו עשינו תחקיר ובעצם מספר דרי הרחוב גדל משנת 2000 עד 2005 מ- 908 עד 2505, זאת אומרת, ב- 176 אחוז. זה מה שבעצם אתם תקבלו את הנתונים. וההקצבה במקום לגדות ב- 176 אחוז כמו שזה צריך להיות גדלה רק ב- 15 וחצי אחוז וההקצבה בממוצע מינוס 52 אחוז שזה מצב לא נכון, לא בסדר ואנחנו כועדה מתנגדים לכך. אני חשובת שאחרי פגרה, אחרי שאנחנו נפתור את הבעיה הספציפית של גן חיים אני מקווה אנחנו נצטרך לפתור בעיה כללית ואם אנחנו נצטרך לעשות ועדה משותפת עם ועדת הכספים אנחנו נעשה את זה. אני לא רוצה לחזור לכל הדברים שאנחנו דיברנו לפני מספר ימים.

רבותיי, לפני מספר ימים קיבלנו פנייה של העמותה "גן חיים" שבעצם החוב המצטבר שלהם השנה 200 אלף ₪ שהאנשים האלו פתחו עמותה ופתחו בית, ניתן להגיד בית, לאנשים שבעצם זקוקים, אנחנו גם שמענו כאן את הדברים, אנחנו פשוט שמענו מקרים שקורעים את הלב, היה כאן בן אדם, אם אתם זוכרים, שהוא סיפר לנו שלפני מספר שנים, כאשר הוא התקבל לעמותה, היה עולה חדש שהגיע בתוכנית של הסוכנות, תוכנית לאנשים בודדים שכאלו יש להם כאן לא אי בודד והם לא נמצאים לבד בעולם, שיקבלו אותם אבל התברר שלא קיבלו אותו והוא הידרדר למצב של רחוב ועבר מצומת לצומת והמצב שלו היה מאד קשה, הוא נכנס לבית חולים לניתוח לב פתוח, והאדם הזה כאשר היו צריכים להוציא אותו מבית חולים אמר, את הכלבים לא מוציאים החוצה במצב כזה. היה חורף והיה קר והיה מצב קשה מאד ואז המצב שלו הידרדר, כנראה בן אדם עבר ניתוח לב פתוח, לקחו אותו לבית החולים ישירות מהכנסת.

למה אני מספרת את הסיפור? בגלל שבעצם הוא כל כך נגע בליבי, בלב של כולנו אבל בן אדם אמר, שאני היום לא מסוגל לצאת מהבית הזה, אין לי בית אחר וזה הבית שלי ואני ראיתי אותו לפני שנתיים ואני ראיתי אותו היום, הוא אחר ממה שהם קיבלו אותו. הם קיבלו אותו במצב של אותם אנשים דרי רחוב והוא חזר לחיים. אני רוצה לפנות למשרד הקליטה, שרה, אנחנו קראנו שבעצם משרד הקליטה במשך לפי החלטה של מנכ"ל לשעבר, רונן פלוטשר, ההחלטה שלו היתה להעביר עד שנת 2002 למשרד הרווחה תקציב שנתי למשרד רווחה, בסך הכל חצי מיליון ומאז הופסקו ההעברות ממשרד הקליטה. אנחנו כאן בועדה גילינו שבתוך כמעט 4000 איש שנמצאים בטיפול של משרד הרווחה, 80 אחוז הם עולים ממדינות חבר העמים. זאת אומרת, אנחנו נבקש שתשקלו שוב לחזור לאותן הקצבות בגלל שאם עולה חדש לא נקלט בארץ והמצב שלו הידרדר לרחוב, לצומת, לנדבות, לאלכוהול ולסמים, אני חושבת שטוב תעשו אם תשקלו שוב שזה הכספים שאתם תצטרכו למצוא אותם בכיס של משרד הקליטה. כדי בעצם שהאנשים האלו יוכלו לקבל טיפול.

אנחנו מצאנו שדרי רחוב שנמצאים ובוחרים לגור בהוסטלים לתקופה של מעל שנה, הם לא ממשים את הסיוע בשכר דירה. אנחנו חושבים שאתם צריכים לשקול לתת אפשרות לבני אדם שאם הוא שנה, שנתיים, גר בבית הזה אין סיכוי שהוא יעבור לשכירות אז במקום לצבור את הכספים האלו, אתם צריכים לשקול לשחרר את הכספים ולתת לאנשים להשתמש בכספים האלו בגלל שאלו כספים לשכירות ולא טוב שהם נמצאים במשרד השיכון כאשר דייר יכול לקבל 1044 שקלים, לדעתי ניתן להעביר את הכספים האלו לדיירי רחוב אחרי תקופה של שנה, פלוס לתת להם אפשרות להשתמש בכסף שההוסטל בעצם יהיה שכר דירה, זה 12 אלף שקל עבור שנה, 24 אלף שקל עבור שנתיים, זה כסף שיישאר לשימוש בגלל שהמצב הוא לא טוב. אנחנו נתחיל ממשרד השיכון.

כפי שנאמר בשיחה שלך שהתנהלה עם מר ישראל שוורץ, סמנכ"ל בכיר לאיכלוס . דרי רחוב, משרד השיכון נותן סיוע למי שהוגדר כדר רחוב ובואו נתחיל מהתנאי הבסיסי. דר רחוב זה מי שגר ברחוב או בגנים ציבוריים או בבתים נטושים לפחות חודש ימים. המשרד שלנו נותן סיוע למשך 24 חודשים בסך 1044 שקלים גם אם מדובר בדיירים שהם בעלי דירה לשעבר, שלפי החלטת הממשלה, אנחנו מאשרים סיוע בשכר דירה ליחידים מגיל 55 ויותר שהם חסרי דירה. ופה, מכיוון שמדובר באוכלוסייה הזו שבאמת זקוקה לסיוע של המשרד, אנחנו מאשרים להם סיוע גבוה פי 2 למרות שבעבר הם היו בעלי דירה.

פי 2 זאת אומרת איזה סכום?

1044 שקלים כאשר יחידים בודדים בגיל 55 מקבלים פחות, זה בערך 550 שקלים. אנחנו לא מעבירים סיוע בשכר דירה למוסדות אלא הרווחה אבל אני יושבת כאן ואני אשמע את התגובה של כל אחד ואחד. אנחנו נבדוק את הבקשה במגמה חיובית, כפוף ליכולות שלנו וכמובן לבדיקה שתיערך מול משרד האוצר ומשרד הרווחה.

משרד הקליטה בהחלט ראה את עצמו שותף אמיתי בכל מה שקשור לטיפול בדרי הרחוב החל מהשלב שבעצם בעקבות גל העלייה צופה המדינה לראשונה בבעיה של דרות רחוב שלא היתה לפני כן.

ההחלטה דאז ושוב, אני מציינת ברמה של החלטות של מנכ"לים היתה של מנכ"ל משרד הקליטה דאז, אפרים כהן מול מנכ"ל משרד הרווחה דאז, בן שושן, שהיתה אז החלטה שהמשרד שלנו יקצה תקציב לטובת בעצם שיפוץ בית שהוקם לראשונה, שיפוץ וציוד של בית שהוקם לראשונה בפתח תקווה לדרי רחוב. מאז שוב, בהסכמות בין המנכ"לים היתה התחייבות של משרד הקליטה להקצאה של חצי מיליון שקל באופן שוטף מזה שנים די לפחות כקרוב ל- 10 שנים להקצאה של חצי מיליון שקל רק לטובת בעצם טיפול בדרי רחוב במסגרות שונות. וזה בנוסף בעצם לסיוע שהמשרד נותן באופן שוטף לעולים כחלק מהזכאויות שלהם, אנחנו גם קיצרנו הליכים בהנפקה של תעודות, בסיוע בדמי קיום לנתמך בחצי השנה השניה לעליה, בסיוע בקרן מנהל מחוז, כל מה שניתן היה לתת וכולל גם פתרונות דיור בהחלט בעדיפות באותם מקרים שאפשר היה בעצם להביא לשיקום של האדם במסגרת של פתרון דיור.

בשנת 2002 היתה החלטה שקיבל אותה מנכ"ל משרד הקליטה דאז והטיעון היה שמשרד הקליטה, שני טיעונים מרכזיים היו, לפחות ממה שנמסר לי על ידו באותה תקופה.

האחד שמדובר כאן באנשים שבחלקם הגדול הם כבר שוהים זמן ממושך בארץ, 10 שנים, 12 שנים בארץ ואי אפשר כבר לבוא ולקרוא להם עולים לפי ההגדרות המקובלות של משרד הקליטה. אני לא מדברת על פתרון דיורי כי הנושא של טיפול בדרי רחוב זה לא פתרון דיור, אנחנו מדברים על התייחסות לצרכים טיפוליים של אדם ולא למענה שהוא מענה דיורי כי מענה דיורי אפשר היה לתת את זה לאורך תקופת הזכאות, אף אחד לא מנע את האפשרות לקבל גם פתרון דיור אם הוא נכנס למהלך הרגיל של פתרון דיור. אני מדברת כאן ברמה של טיפול שהוא טיפול באוכלוסייה עצמה. זה דבר אחד.

הדבר השני שבעצם היה זה באותה תקופה והתקשינו מאד להתמודד עם הטיעון הזה שמדובר כאן בעצם במיכסות לסידור מוסדי. זאת אומרת, כי מרבית הכסף שמשרד הקליטה העביר הלך בעצם לטובת השהייה של דרי הרחוב בבית החולים קריית שלמה. זה היה על מכסות. וחלק מהטיעון היה שכמו שיש מכסות למפדרים ויש מכסות למוסדות שונים, ויש מכסות וקודים גם בבתי אבות אז למה לנושא של דרי רחוב אין קודים מסודרים או מכסות מסודרות שהמדינה דואגת לסידור מוסדי לאורך זמן כשם שקיים לגבי קליינטורה אחרת.

האמירה היתה ובהקשר אליה קשה מאד למצוא כרגע טיעונים שהם יצדדו בכיוון של העברה נוספת של תקציב שהוא היה תקציב מאד אקראי כי בסופו של דבר זה כאילו התווסף לסל המקורות שמשרד הרווחה לצערו לא קיבל באמצעות הקצאה מהאוצר שהוא היה חלק מתוך הכסף שמיועד לטיפול בדרי רחוב והטיעון שהוא טיעון שלדעתי עדיין בעינו עומד זה למה לטובת דרי רחוב אי אפשר להשיג באמצעות הקצאה מסודרת של אוצר המדינה כשם שנותנים תקציב עבור שהייה בבתי אבות, כשם שנותנים תקציב עבור מוסדות סיעודיים, כי בכל מקום אי אפשר להתעלם מהעובדה שהעולים מהווים יותר מ- 50 אחוז מהאוכלוסייה, אז מה? אנחנו נדרשים כרגע לשלם עבור מכסות לבתי אבות או במוסדות סיעודיים שיש שם עולים? לא.

קודם כל אני לא מבינה למה בכל זאת הפסקתם את ההחלטה?

כי זו היתה החלטה של המנכ"ל דאז, אני בדיוק הסברתי את זה.

אתם כנראה לא לקחתם בחשבון את הסקר שנערך כאן בועדה, ואני חושבת שטוב תעשו אם תיקחו את המחקר הזה ותעבירו אותו לשר. אני דיברתי עם השר והוא אמר שאחרי שהוא יקבל את המכתב שלי הוא יצטרך לתת תשובה.

אני חושבת שזה לא מוריד ממשרד הרווחה אבל כל זאת, אם ב- 176 אחוז גדל מספר דיירי הרחוב משנת 2000 עד 2005, זה מדבר על משהו. ואם בתוך המספר של אנשים שהם חסרי דיור ונמצאים במצב אנושי שאני קשה לי אפילו לתאר אותו, יש מספר גדול של אותם אנשים שהם מוגדרים כעולים חדשים. את לא היית בישיבה הקודמת והיה כאן רופא שהוא לא כל כך הרבה שנים בארץ, רופא מרדים שהוא סיפר לנו סיפור שהוא לפי ההגדרה של משרד הקליטה הוא עולה חדש. הוא נכנס אחרי שנה קיבל רשיון, עבר את כל המבחנים, נכנס לבית חולים, זרקו אותו מבית חולים אחד, זרקו אותו מבית חולים השני והוא נשאר ברחוב ובן אדם ישב כאן ואני חושבת שאנחנו כולנו אנשים חזקים אבל קשה היה לא להוציא את הדמעות. פשוט קשה לתאר את הסיפור. אז אם הוא לא נקלט בארץ אני חושבת שטבעי מאד שמשרד הקליטה, אני עכשיו לא מדברת על מכסות ואני לא מדברת על דברים אחרים, אנחנו כולנו שותפים והמצב שלא היה בארץ והיום יש 3000 פלוס איש, זה מצב שהוא לא צריך להיות כאן.

אני זוכרת שאז הייתי חברת מועצת העיר אשדוד, נשלחתי ללדיספולי וכאשר עמדי שם באולמות שהיו שם מאות ואלפי אנשים ואנחנו אמרנו להם, אל תיסעו לאמריקה, אל תיסעו לקנדה, תגיעו לכאן, מה שיש שם אין במדינת ישראל, אנחנו כולנו עם אחד ואנחנו כולנו דאגה על כל בן אדם ופה יש 3000 איש ואנחנו לא דואגים למצב. זה מצב שהידרדר, שיצא מהפסים ואני חושבת שאנחנו צריכים לעשות יחד. כל אחד יעשה משהו, מאמץ קטן ואנחנו נעבור את הבעיה הזאת.

אני מקבלת את זה כיוון לאורך עבודתי בכל התחומים שאני עוסקת בהם מבחינתי מדובר כאן בשותפויות שהן שותפות אמיתיות, בכל אופן וזה לא שיש כאן איזה שהיא נסיגה חד צדדית מהמעורבות שלנו, אנחנו מתקצבים את כל הפעילות של העובדת הסוציאלית דוברת הרוסית בתל אביב, ביחידה לדרי רחוב, אנחנו שותפים בגלגל בירושלים ואנחנו גם הגשנו בקשה שאושרה וממתין תקציב של 600 אלף שקל מעזבונות המדינה לטובת מענה חדש של בית לחיים שהיתה פנייה שלנו לעזבונות המדינה ואושר לנו תקציב שהוא חלק מסל המקורות כרגע עבור הקמה של בית לחיים לדרי רחוב שהם לא בני שיקום.

אבל הנקודה היא כאן שמה שאני אומרת הוא זה שבעצם יוצא כאילו שבאים כרגע באיזה שהוא סוג של אמירה, הפסקתם משרד הקליטה הספיק את התקצוב שבעצם מישהו צריך לבוא כרגע באיזה שהיא אמירה ומדוע אין כאן הקצאה שיטתית של מכסות עבור שהייה של דרי רחוב כי אז אנחנו ניתן עוד כחצי מיליון כשם שנתנו לדוגמא, אז ניתן עוד חודש של שהייה זה לא מביא את הפתרון.

אני פשוט עומדת כאן חברת אונים כאשר מגיעים לכאן אנשים שמייצגים את העמותה שהם בעצמם עולים חדשים וכאשר חוב של מדינה 200 אלף שקל הם צריכים לקחת הלוואת כדי להחזיק את האנשים כי אישית הם כבר קשורים לאנשים. אז אני אומרת שמשרד הקליטה אם אתם רוצים לטפל נקודתית אז תיקחו את הנתונים החדשים.

משרד הקליטה לא מטפל בהוסטלים ולא אחראי גם מיניסטריאלית לטיפול בהוסטלים ובדרי רחוב. מה שהעמותה יכולה לעשות באופן שהמערכת שלנו פועלת זה להגיש בקשה לועדת התמיכות של המשרד ולקבל בהתאם לקריטריונים סיוע לפי מה שועדת התמיכות קובעת. אבל אני רוצה זה כאילו לבוא ולהגיד למשרד הקליטה, יש כאן אחריות מיניסטריאלית מאד ג בורה. אין לנו אחריות כרגע על החזקה של אנשים במסגרות שהם מסגרות של הוסטלים שהם טיפוליים. לדוגמא, יש ילדים במרכזי חירות שהם 50 אחוז מהילדים שמוצאים מהבתים, הם ילדים של עולים ואנחנו לא מחזיקים אותם. אנחנו לא מחזיקים אנשים במסגרות סיעודיות.

עם כל הכבוד, יש שם עולים חדשים ואנחנו לא ניתן לכם להתנער מהאחריות הזאת.

איש לא מתנער מהאחריות. אנחנו באים ואומרים שכשם שבמדינת ישראל לא נקבע שמשרד הקליטה אחרי לדוגמא על מסגרות סיעודיות למשל שמשרד הבריאות אחראי עליהם ויש בהן עולים ואנחנו לא נדרשים במתן קוד למסגרת סיעודית ולא נדרשים לקודים למפגרים ולא מתבקשים לקודים של חוסים למיניהם במוסדות למיניהם, מה השוני כאן דווקא בדרי רחוב אל מול מסגרות מוסדיות אחרות .

לא נתתם שקל אחד לנושא הזה. לא טיפלתם בזה.

עבור מה?

עבור דיירי רחוב.

אנחנו השתתפנו, נתנו השתתפות. מה שאני באה ואומרת שהתקבלה החלטה שהיא החלטה שהיתה של מנכ"ל המשרד דאז, אני מבחינתי.

אז תעבירו למנכ"ל של היום את הדרישה שלנו וזהו.

צריך להבין שיש כאן משהו שהוא יותר איזה שהוא משהו משונה.

אני רוצה להגיד לך, היתה מתכונת מסוימת שאתם השתתפתם או שילמתם, לא משנה איך אנחנו נקרא לזה ותחזרו לזה. זה הכל. כי זה עולים חדשים. אם יש בעיה עם משרדים אחרים אנחנו מוכנים לבדוק את זבה, להעלות את זה בועדות הרלבנטיות, לדבר עם השרים אבל מה שאתם השתתפתם כמשרד לקליטת העלייה וחשבתם שזה נכון להשתתף כי זה עולים חדשים, אנחנו מבקשים, תחזירו את התקציבים האלה כי זו החלטה לא פוליטית היתה, זו היתה החלטה מקצועית ואני חושב שזו החלטה לא נכונה. כי אתם שילמתם והשתתפתם ויש צורך להמשיך ולהשתתף כי זה אותם אנשים, אותם עולים חדשים.

אני אעביר את המסר חזרה למשרד. ואני אעביר את זה למנכ"לית המשרד, הנקודה היא כאן החצי מיליון ששל של ההשתתפות דאז הוא רק חלק מתוך סל המקורות. יש בעיה אינהרנטית שהנושא אינו מתוקצב באופן ראוי את ההיקפים שלו, זו הבעיה, לא אם אנחנו ניתן עוד חצי מיליון או מיליון, זאת הבעיה.

מה שהוא אומר שמשרד הקליטה, המנדט שלו לקלוט את העולים במדינת ישראל, אם יש ליקוי כל כך גדול שבזמן של כמה שנים מספר דיירי רחוב גדל ב- 176 אחוז אנחנו מביאים את האצבע המאשימה לא אל העיריות, ולא במשרד רווחה ולא במשרד השיכון שהם היום משתתפים, ולא במשרד האוצר, אנחנו מביאים את האצבע המאשימה למשרד הקליטה. זה מנדט של משרד הקליטה לקלוט את האנשים ואם אנשים שהגיעו עם תואר שני ושלישי ואנשים הידרדרו למצב שהם היום מבקשים נדבות יש פה ליקוי אחד גדול ולא משנה אם זה משרד כזה או אחר וגם לא להעביר את זה ממשרד למשרד. אני אמרתי בהתחלה, בואו נעשה את זה במשותף, אני לא יכולה להגיד עיריית אשקלון, עיריית אשדוד, עירייה זו או עירייה אחרת, אני יכולה להגיד זה לא משרד זה ולא משרד אחר, אני אומרת שאתם צריכים לחזור למתכונת שאם זה היה חצי מיליון והיום מספר גדל ב- 176 אחוז ש- 80 אחוז מהם עולים ממדינות חבר העמים, קרה כאן משהו רבותיי ואתם צריכים לבדוק במשרד. תעבירי את זה למנכ"לית, תעבירי את זה לשר, אנחנו גם הערנו להם מכתבים ואנחנו מבקשים לחזור ולא רק לחזור בחצי מיליון אלא לחזור בסכום כסף שהוא שווה בהגדלה של מספר האנשים.

עם זאת, מה שאנחנו היינו רוצים לבקש, אנחנו מבינים שזה לא רק פרויקט של משרד הקליטה, יש אחריות של משרד הרווחה ומשרד השיכון וזה ברור וגם עיריות ומשרד הפנים אז אנחנו מבקשים שתאם תתייחסו לנושא הזה, איך אתם רואים את זה ואנחנו נשמח לפנות לגורמים הרלבנטיים ולדרוש גם את ההשתתפות שלהם. זה לא ייתכן שאנשים שיש להם את אותם הזכויות של אותם האזרחים, נזרקים החוצה, אף אחד לא מטפל בהם וכל אחד מתנער מאחריות. לכולם יש פה אחריות משותפת.

ההתנערות היחידה מאחריות כאן היא התנערות שהנושא אינו מתוקצב באופן ראוי על ידי משרד האוצר. יש כאן שותפות מקצועית של שורה אנשים שנמצאים כאן. אנחנו לעולם ולאורך כל הדרך מבחינתי זה מהלך שהוא מהלך משותף עם חשיבה משותפת, עם רצון אמיתי כאן לעבודה משותפת ומתואמת. ברמה של מדיניות ממלכתית הנושא קיבל את הביטוי הפורמלי שלו במסגרת משרד הרווחה שהוא נקבע מיניסטריאלית לרכז את הטיפול בדרי רחוב.

אנחנו חלק מתוך השותפים, אנחנו רואים את עצמנו שותפים ואני עדיין חוזרת ואומרת, הבעיה המרכזית היא זה היעדר מקורות מובנים לאורך זמן לטיפול בנושא. אני אחזור עם המסר למשרד, אני חושבת שזה המקום שלכם ובבית הזה לבוא ולהביא לידי כך שאפשר יהיה לתקצב את הנושא באופן ראוי להיקפים של האוכלוסייה שנמצאת היום בפועל.

אנחנו פה נשתדל מצדנו להעלות את כל הדברים במקומות הרלבנטיים אבל מצדנו אנחנו מבקשים מכם שקודם כל תחזירו את מה שהיה.

לפחות שזה לא ימשיך להידרדר ולעצור את ההידרדרות הזאת ואנחנו נמצא גם את הפתרון לדברים שאת אומרת.

טוב, תודה רבה לכם. אשקלון, אתם לא הייתם בישיבה הקודמת.

אנחנו עובדים עם העמותה, אני חושבת שיש לנו קשרי עבודה טובים ואנחנו חושבים שהם עושים עבודה טובה. יחד עם זאת, אנחנו עובדים עם דו"ח החשבונות של משרד הרווחה ובעצם בפועל הרשות היתה צריכה להוסיף 25 אחוז על מה שמשרד הרווחה מוסיף כי זו ההתחשבנות הרגילה.

משרד הרווחה מעביר לנו 157 אלף שקל, יחד עם ה- 25 אחוז של המשרד זה 222 שקל, אנחנו עצרנו בשנה שעברה ביולי, בסוף יולי אמרתי לאיגור ולאולג, אמרתי אין כסף, נגמר. איכשהו קיבלנו בסוף השנה מהמשרד ושילמנו רטרואקטיבית על מנת שלא נגיע למצב הזה השנה. עשינו הסכם עם השלטר בתחילת השנה ואמרתי שאני מוכנה לשלם עבור 12 איש שגם את זה שמתי את ראשי על מזבח גזבר עיריית אשקלון כי אמרתי, אני מוכנה לקחת על אחריותי 12 איש בתוך השלטר, כל היתר תראו אם אתם מסתדרים עם זה או לא. שבפועל אנחנו משלמים 73 שקל לבן אדם לילה, זאת אומרת, אנחנו משלמים 350 אלף שקל בשנה שזה אומר שעיריית אשקלון מוסיפה משהו כמו 120 או 130 אלף שקל בשנה על ה- 25 אחוז.

אנחנו בסופו של דבר משלמים לשנה 350 אלף שקל עבור 325 אלף שקל עבור 12 דרי רחוב זה אומר שעיריית אשקלון נוסף על ה- 25 אחוז שהיא משלמת היא מוסיפה למעלה מ- 100 אלף שקל בלי להגיד כלו. הרשות לא מסוגלת לממן יותר, יש הרבה סעיפים בתוך הרווחה שהיא מממנת מעל 25 אחוז בכל מקרה, כשהפתרון הוא באמת פתרון ארצי. אני צריכה להגיד משהו כאן ברמה המקומית, אנחנו בשנה שעברה ספרנו 46 דרי רחוב, המון זה המון לעיר כמו אשקלון כשאני מסתכלת ופוגשת קולגים שלי מרחובות, מנתניה, ערים בסדר גודל דומה שאומרים לי, אנחנו לא מתעסקים עם התחום, יש לנו איזה 4 או 5 דרי רחוב אבל אנחנו לא מתעסקים עם זה בכלל.

אני חושבת שאחת הבעיות שנוצרה ברמה המקומית היא, שאיפה שיש שירותים מגיעים אנשים היות ואין חוק השתייכות לדרי רחוב ואתה חייב לטפל בדר רחוב ביום שאתה מוצא אותו, איפה שאתה מוצא אותו אז אני חושבת שמה שקרה באשקלון זה חבר מביא חבר. זאת אומרת, צריכים להסתכל מנקודת המבט של השרות בעניין הזה, שהרשות אומרת, סליחה, אני קולטת ממקומות אחרים בגלל שיש פה שירות ובגלל שהשירות הוא טוב ובגלל שהשירות איכשהו ממומן ומתוקצב אז למה אני צריכה לעשות את זה? זה משהו ארצי, מישהו צריך לתת את הדעת ברמה של תקצוב ארצי, פתרון ארצי לעניין הזה ומחר בבוקר אם יהיה לי 70 דרי רחוב באשקלון? כי כולם יביאו את כולם ככה, אז אני אוכל לשלם את זה בתור רשות? בחיים לא.

אני חושבת שהעניין שאחד מביא את השני זה עניין טוב מאד, יש בפעם הקודמת אנחנו ראינו כאן סרט כאשר בחיפה אחד מהעמותות חיפשו את האנשים וניסו למשוך אותם לבית ככה שלא יישארו בחוץ ושיהיו מתחת גג ואני חושבת שהמטרה המשותפת שלנו זה להחזיר את האנשים האלה לחיים. אני מבינה שיש עוד בעיה, אשדוד ואשקלון וחיפה וערים אחרות, יש לנו בעיה עם 80 אחוז שהם עולים אז כנראה יש לנו בעיה.

עיר שהיא קולטת עלייה ומספר האנשים שנמצאים בעיר הוא גדול יחסית לאוכלוסייה שגרה בעיר ואני מדברת על עולים, אז כנראה כאן עם דברים אחרים שהעירייה מביאה יש דברים שהם לקויים של קליטה, קשיים של קליטה, דברים שמביאים לדבר הזה. ובגלל זה אני חושבת שיש פה בעיה.

נכון שהשירותים הם טובים, גם באשדוד וגם באשקלון ודאגה רבה למקרים סוציאליים אבל יחד עם זאת אני חושבת שיש בזה משהו גם טוב. בגלל שאם בעיר אחת מנסים למשוך אותם ולקנות אותם ולהביא אותם כדי שיהיו מתחת גג ולא בצומת ושיפסיקו עם סמים ולא כל אחד מסוגל לחזור למצב הרגיל, למצב של בית אז יש בזה משהו.

כן, אבל יחד עם זה אני אומרת פה כנציגת רשות שזה מאד מסובך. יש לנו את השלטר ויש לנו באשקלון אישפוזית פרטית לסמים שהם אוספים אנשים מהתחנה המרכזית בתל אביב ומביאים אותם ואנשים נשארים באשקלון. הרשות לא יכולה להתמודד גם עם יבוא, מספיק לה את האנשים שיש לה בשביל להתמודד עם זה. אני עדיין חושבת שהפתרון הוא ארצי, ממלכתי, האוצר צריך לתקצב את זה כמו שצריך ולא שנשב ונתחנן על כסף לדרי רחוב. אבל אשקלון יכולה לעשות רק את מה שהיא יכולה במסגרת זה שהיא מתקצבת את זה מעל ה- 25 אחוז, לצפות ממנה שהיא תתקצב את הכל זה לא מציאותי.

ראשית כל התייחסות לגבי משרד השיכון. ממה שאני מבין דרי רחוב בתקופה שהם נמצאים בהוסטלים ובשלטרים בדרך כלל הם לא מנצלים את התקופה המוגדרת הזאת והם עושים את זה כדי לשמור את זה בין היתר גם הם מבחינתם כדי לשמור את זה לרגע שהם ממש יצטרכו.

השאלה היא כזאת, האם ואני מבין שהם מקבלים סיוע מוגדל לתקופה של 24 חודשים. השאלה היא האם המינון הזה הוא נכון או שצריך היה למצוא גם כחלק מתוך הסל של מה שאומר השירות בהוסטל, להגדיל את התקופה הזאת ולא על חשבון השהייה בחוץ. אני מעריך שרוב האנשים סדר גודל של 6 עד 8 חודשים זה סדר גודל נכון לתקופה של שהייה בהוסטל וזו תקופה שמאפשרת להם להתקדם לקראת דירת מעבר. זאת אומרת, הייתי לוקח את זה והייתי ממליץ למשרד השיכון לראות את התקופה של 6 חודשים של שהות בהוסטל מעבר לתקופה של 24 חודשים. אני אסביר את זה שוב, אם היום אתם מעבירים למוסד זה יהיה על חשבון ה- 24 חודשים הראשונים שהוא ישהה בחוץ. מה שאני הייתי מבקש וממליץ להוסיף 6 חודשים ראשונים של השהות שם בהוסטל שלא תבוא על חשבון ה- 24 חודשים וזה ייתן להם את המוטיבציה וגם להוסטל את המוטיבציה לטפל בהם במשך 6 חודשים אבל אחרי זה לכוון אותם למציאת הפתרון בחוץ.

הנושא השני לגבי משרד הקליטה, אני רוצה רק לתת את הנתונים. באשדוד מתוך 65 דרי רחוב מוכרים אחד הוא יליד הארץ ו- 64 הם ילידי חו"ל, 32 מתוך אותם 65 עלו ארצה אחרי שנת 99' ואם ניקח את אלה שעלו משנת 90' ומעלה, זה 58 מתוך 65. זאת אומרת, הבעיה היא נקודתית בעיקר לעולים החדשים ולעולים שהגיעו משנות ה- 90' אבל לא פחות לאלה שהגיעו בשנים האחרונות. אני בהחלט מזדהה עם מה שאת אומרת ששירותים טובים מושכים אוכלוסייה אחרת, אני לא אשכח מקרים של אנשים שהגיעו בשדה התעופה ושאלו, איפה הרווחה של נעמי פלמון, נעמי פלמון היא מנהלת המחלקה לשירותי מוגבלויות אצלנו באשדוד, הגיעו לשדה התעופה וביקשו להגיע לאשדוד כי שם יש טיפול בילדים נפגעים וכו' וכו'. פה זה אוטומטית הם מגיעים אוטומטית זה על חשבון הרשות המקומית. הרשות המקומית שאליה הם מגיעים.

דרי רחוב שלא הסתדרו ואותם אנשים הם עולים חדשים שלמעשה לא הסתדרו חלקם הקטן מאד נמצא להם פתרון דיור, רוב האנשים הם מהרגע הראשון לא למדו ולא הצליחו להסתדר ובסופו של דבר זה הקליטה הבסיסית שלהם, ופה היתה באמת חשובה ההשתתפות של משרד הקליטה באותה תקופה.

לסיכום, הבעיה היא בעיה ארצית. הרשויות המקומיות קיבלו על עצמן ללכת בנושא הזה ועושות את זה בחסד וברצון, הגדירו תקציב לנושא הזה, עיריית אשדוד בהחלט תגדיל את התקציב ותישאר באותם 25 אחוז גם אם הסכום יהיה כפול מאשר זה, זה יבוא על חשבון דברים אחרים. ממה שאני הבנתי, הפתרון הארצי בנושא הזה הוא בסך הכל בסדר גודל של בין 10 ל- 15 מיליון שקל בתקציב של המיליארדים. אנחנו מדברים על 15 מיליון שקל, 5 מיליון תוספת על מה שקיים היום. באותם 15 מיליון שקל ניתן להוריד כתם גדול בחברה הישראלית אבל כתם שבסופו של דבר עולה לנו אחרי זה בתי סוהר ובמוסדות סגורים וכו' פי 10. השאלה היא באמת איך לבוא ולהגיד, בואו נלך למבצע שיקטין את הסיפור הזה של דרי הרחוב בצורה דרסטית ב- שלוש או ארבע השנים הקרובות ולהגיע לפתרונות עם אותם אנשים. כי כל אדם שבסופו של דבר לא מוצא את הפתרון שלו ומחר הם יסגרו שם זה אומר שאותם עשרים וחמישה איש יצאו לרחוב העלות לציבור תהיה הרבה יותר גדולה מאשר אותם ה- 5 או מיליון תוספת שנדרשים לנושא הזה.

תודה רבה לך. בבקשה חנן.

כמו שהזכרתי בישיבה הקודמת, הבעיה היא ואני מסכים עם רוב הנוכחים פה, הבעיה היא ארצית ובעיה תקציבית ואין להסתתר מאחורי דברים אחרים וגם מבחינתנו זה רק סימפטום אחד מעוד כמה שבדיוק באותה מידה יכולים להיות פה הוסטלים אחרים. כמובן שהם נגעו ללבי אבל אני אומר מאותה בחינה, יש לנו צרות כאלה שאנחנו רואים במקומות אחרים.

אני גם אמרתי בישיבה הקודמת שזו אחת הבעיות המרכזיות כרגע של משרד הרווחה, הוא עולה כל שנה בסדרי העדיפויות שלנו מול משרד האוצר ומדובר בכסף לא גדול כמו שכולם הזכירו פה. גם לקראת תקציב 2007 התחילו דיונים והנושא הזה עלה עדו פעם כאחת הבעיות המרכזיות שיש לנו ואני מקווה שהוא סוף סוף מבחינה מבנית יתקבל פתרון כי כל מה שקורה כרגע זה אנחנו מנהלים את התקציב לדרי רחוב ממשבר למשבר. זה כרגע מה שקורה בשנים האחרונות, זה מצב לא תקין לדעת כולם, אין פה תכנון, אין פה ניהול, אין פה כלום. פשוט מנהלים את זה ממשבר למשבר.

אבל למה במסגרת הכנסת אף פעם לא היה דיון על דרי רחוב?

היו, היו. הנושא הזה כל פעם עולה, גם שנה שעברה התוספת התקציבית שהיתה בסופו של דבר לקראת ספטמבר – אוקטובר נבעה מכתבה בעיתון והיה חשש שיסגרו, במקרה הזה זה היה קריית שלמה אז היתה סכנה שיסגרו את קריית שלמה ואז התגלגל כל העניין מחדש.

מה שאני כרגע בא ואני אשי בשורות אבל יחסית מצומצמות, אנחנו כרגע למצב שקורה היום אנחנו נותנים מענה, אנחנו ניתן מענה ואני עוד רגע אפרט אותו, המענה הוא זמני, כנראה יצליח להחזיק אותנו עד לסוף שנת התקציב הנוכחית, לגבי תקציב 2007, הבעיה אם לא יטפלו בה תחזור חזרה, ללא ספק.

אני במקרה חברה גם בועדת הרווחה וגם בועדת כספים ואני אומרת לכם שאנחנו יחד אתכם, נילחם עבור דבר שהוא לא יחזור כל שנה, זה לא ייתכן, אבל יחד אנחנו גם נילחם להוריד את המספר האנשים שנמצאים היום ברחוב למספר הכי קטן שאפשר.

מה שקרה כרגע בין הישיבה האחרונה לישיבה הנוכחית , אנחנו בעצם מציעים פתרון שמשולב משלושה אלמנטים שבסופו של דבר מביאים כסף עוד פעם, במובן הארצי וכמובן במובן הארצי אנחנו מעונינים לתת פתרון כולל כי אני חוזר, אותה בעיה שיש באשדוד ובאשקלון יש בכל מקום כרגע בארץ, שנאנקים תחת הבעיה. אז אנחנו משרד הרווחה מתוך מקורות תקציביים שלו פנימיים ישיג מקורות של 1.5 מיליון שקל לטובת דרי רחוב, דבר נוסף, אנחנו מעבירים 300 אלף שקל מ"בית לחיים" שהיינו אמורים לפתוח אותו ובגלל קשיים בירוקרטיים ואחרים אנחנו נפתח אותו כנראה רק לקראת סוף השנה. וגם לא אם לא יהיה תקציב נוסף אנחנו פשוט נצטרך לסגור אותו למחרת וגם שרה דיברה על זה, כולם מדברים על זה, מדובר על בית לחיים של דרי רחוב שלא מסוגלים להשתקם אחרי תקופה קצרה, מדובר על תקופות יותר ארוכות, אין ברירה, יש כאלה שהם במצבים כאלה שחייבים להחזיר אותם תקופות יותר ארוכות. אז 300 אלף שקל נשיג משם. יש עוד מיליון שקל שאנחנו יחד עם משרד האוצר נקבל לטובת העניין וזה מה שמשרד האוצר מוכן להקצות כרגע לעניין כך שאנחנו מתוך המקורות מוסיפים 2.8 מיליון שקל כרגע שיוקצו בנוסף לטובת העניין של זה. 2.5 מיליון שקל חדשים שיוספו לעניין, 300 זה מתוך הסטות פנימיות בתוך סעיף דרי רחוב, אנחנו מאמינים שהתוספת הזאת היא תהיה כמובן כלל ארצית ולכל הישובים תיתן מענה עד לסוף השנה.

ואת החובות שלהם הם יקבלו?

ניתן מענה סביר עד סוף השנה, אני חוזר ואומר, זה רק השנה הזאת, הדיונים והויכוחים לגבי הבסיס ששנה הבאה אמרתי, נכניס את "בית לחיים", אם לא נצליח להשיג מענים לעניין אז הבעיה תצוץ אפילו במלוא חריפותה גם בשנה הבאה כי יהיה לנו גם "בית לחיים" שיצטרך לקבל מענה ואני מסכים עם מה שאמר האדון, מנהל האגף של אשדוד שאין ספק שמדובר בכסף קטן יחסית לבעיה גדולה שאסור שתקרה.

בשבוע הבא הם מקבלים את הכספים שאתם חייבים להם. מוטי וינדר אמר לי שאתה מגיע לכאן להתחייב שבמשך בעצם שבוע הבא שקיבלתם את הכספים.

אני כבר מחר נמצא במשרד האוצר לסדר אישור תקציבי. האישור התקציבי כרוך בעוד כמה דברים אבל אני אמצא. במסגרת זה יהיו 2.5 מיליון שקל לטובת העניין, ייקח כמה ימים ואז הכספים, אישור אוצרי בכל הרמות, זה הליך אבל מחר זה יתחיל לרוץ.

הוא אמר תוך שבוע ימים, תנסו בבקשה דחוף. אז אתם מבטיחים שהמקום לא ייסגר ועד סוף החודש יהיו להם כספים.

עד סוף החודש אני לא בטוחה. מה שאני אומרת, תמשיכו לשלם הכסף יגיע. יש התחייבות פה, תמשיכו, אל תעצרו את התשלומים. זה הכל.

למשל באשקלון ובאשדוד למשל יש אנשים בתור אז שלא יהיה יותר משמונה עשר אישורים. היום יש שם עשרים איש. אחרי הועדה שהיתה, אנשים שהיו צריכים לצאת הם יצאו.

אני אומרת למשרד הרווחה בכל לשון של בקשה. תנסו בבקשה, אנחנו חיילים שלכם, אנחנו חברי כנסת שעוזרים לעניין, אנחנו לבנו עם הצרה הזאת ואנחנו שותפים במאבק. אז אני אומרת, תנצלו אותנו, אנחנו נעשה הכל כדי לעשות צרחה עד השמיים, עד ראש הממשלה, עד מי שצריך כדי לאשר ולהתנות את האישור של תקציב גם עם הדברים שאתם צריכים.

אבל אני מבקשת מכם, לבדוק כמה אנשים חיים שם, כמה אנשים לא מתוקצבים ולבדוק את העניין ולתקצב אותם כי זה בני אדם שצריכים את הגג, צריכים את האוכל. בגלל שתסתכלו מה קורה, עובדים סוציאלים מבינים כמו שאמרה סגנית מנהלת האגף לרווחה של אשקלון, מטפלת טובה מביאה את האנשים, אני אומרת, צרה צרורה מביאה גם את האנשים ובזמן שהם מגיעים, מתאספים או עובדים, אני יודעת שעובדת סוציאלית באשדוד מגיעה לבית ואומרת, תקבלו, מצאתי פה ומצאתי שם. אז העירייה היום מגלגלת ובצדק, היא יודעת שיהיה בית.

אני מבקשת שתבדקו את זה. ותחזור אלינו. אני אומרת תודה למשרד השיכון שאתם מוכנים לתת פתרון תשקלו את זה איך אתם עושים את זה בגלל שזה יעזור לנו לעניין. תודה לרווחה, תודה לקליטה. אני מקווה שתחזרו בגלל שהעניין הוא לא טוב לכולנו. תודה לכולם ותמשיכו לעשות את הדברים הטובים ואני מקווה שבשנה הבאה לא נצטרך להיפגש בגלל שנביא את הבעיה לפתרון.



הישיבה ננעלה בשעה 14:00