כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

05/07/2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 25

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום רביעי, ט' תמוז תשס"ו (5.7.2006) בשעה 09:30

השר להגנת הסביבה מציג את מדיניות משרדו

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה – היו"ר

יצחק אהרונוביץ

יוסי ביילין

משה גפני

מגלי והבה

דב חנין

שרה מרום-שלו

השר להגנת הסביבה גדעון עזרא

שלמה שהם – נציג הדורות הבאים בכנסת

מיקי הרן, מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה

יוסי ענבר – סמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

יצחק בן דוד – סמנכ"ל, המשרד לאיכות הסביבה

רחלי קווטינסקי, יועצת השר, המשרד לאיכות הסביבה

עו"ד בני חנוך – לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

עו"ד רחל אדם – סגן היועמ"ש, המשרד לאיכות הסביבה

צחי דותן – המשרד לאיכות הסביבה

מיכל דדש – מנהלת לשכת השר, המשרד לאיכות הסביבה

גיל יניב – המשרד לאיכות הסביבה

גיא סמט – עוזר מנכ"ל, המשרד לאיכות הסביבה

נטשה אפשטיין – רפרנטית פנים ואיכות הסביבה, משרד האוצר

אלי אמיתי – מנכ"ל רשות הטבע והגנים

מושין גבאי – קשרי חוץ, רשות הטבע והגנים

אליעזר פרנקנברג – משנה למדען ראשי, רשות הטבע והגנים

עו"ד שרה שלום – יועמ"ש, רשות הטבע והגנים

גיל לבנה – ראש מועצת שוהם ויו"ר איכות הסביבה בשלטון המקומי

יעל אלישר – מרכזת הקואליציה למען שימור הרי ירושלים

יוסי קמחי – הקואליציה למען שימור הרי ירושלים

קטי פרל – יו"ר איכות הסביבה, מועצה אזורית גדרות

יאיר בר-קול – יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי

פנחס כהנא – מנהל מח' תכנון, מינהל פיתוח קרקע, קק"ל

עו"ד אלונה שפר-קארו – מנכ"ל ארגון "חיים וסביבה"

יפה שפירא

אתי אפלבוים

השר להגנת הסביבה מציג את מדיניות משרדו

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים של הכנסת. השר להגנת הסביבה, חברנו במלוא מובן המילה, השר להגנת הסביבה גדעון עזרא, יציג את מדיניות המשרד.


ועדת הפנים ואיכות הסביבה עובדת עם ארבעה שרים, עם ארבעה משרדי ממשלה: בטחון פנים, פנים, איכות הסביבה ושירותי דת. אני יכול לומר כאן, שאנחנו נהנים לעבוד עם השר להגנת הסביבה. הוא התייצב, ביוזמתו, אצלי בלשכה, שבוע לאחר שנבחרתי, וקיימנו דיון לגבי התכנית לשנה הבאה בנושא איכות הסביבה. אני אומר לכם, אנחנו יכולים להתברך בשר ואני בטוח שהסביבה תהנה מזה וגם המשרד וגם החברה הישראלית.


בטרם אעביר לאדוני השר את זכות הדיבור, התבקשתי על ידי "חיים וסביבה" להעניק לך, יחד איתם, את הגלובוס שלקחו לך עם פתיחת רידינג. זאת בעצם היתה יוזמה שלך להחזיר להם, כי ידעת שזה זמני. דני בבקשה. אתה ראוי זכאי ונדמה לי שעכשיו המחוייבות שלך יותר גדולה, תודה רבה.

הגלובוס הזה מגיע לכל עובדי המשרד. אני במקרה מייצג אותו כאן אבל זה לא הגלובוס שלי, זה של כל עובדי המשרד. לא הייתי מעז לסגור את רידינג אילו לא הייתי מקבל עצות כאלו מהמשרד.

בשם "חיים וסביבה", הארגון שמעניק את הגלובוס הירוק זאת השנה השלישית. קודם כל תודה לחבר הכנסת מגדאלה שמעניק לנו את האירוח המכובד של ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. אני חושב שזה בהחלט פורום ראוי לבצע את החזרת ההפקדה, שאנחנו עושים כאן הבוקר עם הגלובוס הירוק.


הגלובוס הירוק ניתן זאת השנה השלישית על ידי התנועה הסביבתית בישראל לפעילים, אנשי מדיניות ואחרים שעושים פעולות להגנת הסביבה. אני חושב שהשנה האירוע באמת היה ייחודי. קודם כל בגלל ההחלטה השלטונית, שממנה נובעת ההחלטה שלנו לתת את הפרס - סגירת רידינג בפברואר השנה, עד שחברת החשמל וחברת התשתית ישלימו את תהליך הפיכתה לתחנה שעובדת בגז.


הדבר השני הוא הדרמה שהתחוללה סביב האירוע עצמו, לפני כשלושה וחצי שבועות, כאשר בעצם אותו יום של האירוע, התברר שבגלל מצוקה במשק החשמל והפסקות החשמל, יש צורך אקוטי בהחזרת הפעלת רידינג לתקופת מסוימת עד השלמת הפרוטוקולים השונים שאפשרו את החיבור לגז. פה אני רוצה לשבח את השר עזרא פעם שניה. פעם אחת על ההחלטה שלו מבפרואר, ופעם שניה על ההחלטה שלו מה-5.6 השנה, שלא לקבל את הגלובוס הירוק באותו מעמד אלא להמתין עד שהתהליך יסתיים. התהליך אכן הסתיים לפני יומיים. חלק מאיתנו, נכחו בטקס חנוכת התחנה החדשה ברידינג שמופעלת בגז. עכשיו המעגל נסגר. גם המעגל של ההחלטה הטובה מתחילת השנה, של השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא, שאז היה רק השר הזמני לאיכות הסביבה. דרך האירועים של 5 ביוני. כל הכבוד לשר ותודה לגאלב ולכולכם.

תודה רבה. ובכן, אנחנו מבקשים להציג מספר נקודות שאנחנו חשבנו וסברנו בוועדת הפנים ואיכות הסביבה שאלה הנושאים שנתמקד בהם בשנה הבאה: רמת חובב, וכמובן הקמת עיר, קרינה מאנטנות סולאריות ומקווי מתח גבוה של חברת חשמל, כניסה חופשית לגנים הלאומיים ולשמורות הטבע בחופשת הקיץ. זיהום הים וזיהום נחלים ממפעלי תעשיה, טיפול בביוב בשטחי הרשות הפלסטינית - כאן הגדר לא תעזור לנו - מזבלות פיראטיות, תחנות דלק פיראטיות, השבת מים לנחלים, שיקום מיכלים. נושא שאנחנו בודקים עכשיו בבדיקה מעמיקה - הקשר בין עוני לבין איכות סביבה גרועה, הרס חופי הים, וחופי הכנרת.

מה עם תכנית צפדי?

תכנית צפדי נמצאת בימים אלה בדיון מאוד מתקדם. דנו בה ויש לנו הרבה מה להגיד לגביה. ההתנגדות שלנו ידועה עוד מהקדנציה הקודמת והיא תקבל מאיתנו את ההתייחסות הראויה ונעדה הכל כדי שהיא לא תהיה. אנחנו, כמובן, כאן, נשלב ידים עם כל הכוחות ועם כל הגורמים שהם יחד איתנו בדעה אחת.

אדוני היושב ראש, נושא נוסף, שנמצא אצלך בסדר עדיפויות מאוד גבוה, הוא כמובן חוק אוויר נקי שנמצא על סדר יומנו המשותף.

לגבי חוקים, אנחנו כבר התחלנו. מה שהתחלנו אנחנו לא מתכוונים להפסיק. לגבי חוק אוויר נקי ומיחזור צמיגים כבר התחלנו והם על סדר יומנו. כל הנוגעים בדבר יודעים על כך. אני מאמין ששיתוף הפעולה הפורה, הראייה המשותפת לטובת החברה הישראלית,בינינו לבין המשרד לאיכות הסביבה יביא תוצאות טובות בקדנציה הנוכחית לטובת עם ישראל.


אני מאמין שזה יקרה כי זה בנפשנו. מדובר על הבית שלנו, על הילדים שלנו, על החברה שלנו, על הבריאות שלנו. אני מקווה שהתודעה הציבורית לנושא ההגנה על הסביבה תלך ותגדל ונעשה את זה יחד.


אדוני השר בבקשה.

פה נמצאים ראשי המשרד לאיכות הסביבה, אנשי רשות הטבע והגנים. יש פה נציג השלטון המקומי. אני לא רוצה לקחת מזמנם של חברי הכנסת אני מציע שהמנכ"לית תיקח את השרביט לידיה.

התבקשנו לומר משהו על תכנית העבודה שלנו לשנה הזאת. לא נציג לכם את כל תכנית העבודה. ניתן לך את מדיניות ותכנית העבודה, אבל גם זאת לא כל תוכנית העבודה אלא רק הנושאים המרכזיים. מאחורי כל נושא יש הרבה מאוד פעילויות. במשרד עובדם כמעט 500 איש. בחרנו להציג שקפים מתכנית העבודה שלנו. מראש אני אומר, יש הרבה נושאים שאנחנו עוסקים בהם ולא מוזכרים כאן.


נמצאים איתנו, הסמנכ"ל גיל יניב שאחראי לתשתיות, צחי העוזר שלי, יצחק בן דוד, סמנכ"ל אכיפה, גיא העוזר שלי.

(מוצגת מצגת)


אלה הם הנושאים המרכזיים של המשרד לאיכות הסביבה אני אעבור עליהם אחד לאחד. זאת לא העבודה השוטפת. אל תצפו לראות פה את העבודה השוטפת הרבה והעצומה שלנו. אלה הנושאים המרכזיים שעליהם אנחנו עובדים. אתם רואים שישנם כ-8 נושאים.


שקף ראשון שבא להזכיר לכם איפה נמצא התקציב של המשרד לאיכות הסביבה והתקציבים של המשרדים השונים. גם אם לא רואים את שמות המשרדים, אנחנו שם בצד השמאלי איפה שהחץ ב-0 פרומיל מתקציב המדינה. בהחלט לא מספיק. שונה מכל המדיניות המערבית. זה, בפני עצמו, דורש שינוי.


בסיס התקציב הוא 218 מיליון שקל. לפעמים אנחנו מקבלים תוספות ועושים לנו טובה. זה הבסיס וזה בלתי אפשרי. וזאת שהמשרד איכות הסביבה, בניגוד למשרדים אחרים, חלק קטן יחסית עובר למשכורות, וחלק גדול יחסית עובר לנושאים שבהם אנחנו מטפלים ונותנים אותם לרשויות, לחינוך וכדומה.


אתחיל בנושא הראשון שהוא הנושא המרכזי ויש מאחריו הרבה עשייה – הפסולות השונות. אנחנו מתייחסים גם לפסולת העירונית המוצקה הביתית וגם פסולת הבניה, לפסולת התעשייתית והפסולות החקלאיות. באופן כללי, אתם יכולים לראות שבעבר היו 77 אתרים פיראטיים. המשרד סגר אותם. אתם יכולים לראות איך הגרף יורד לכיוון ימין. במקום המזבלות הפיראטיות נפתחו מטמנות שעובדות על פי הסטנדרטים המערביים הנכונים. במקביל, אתם יכולים לראות, מה קורה כאשר לא מאפשרים לזרוק את הזבל בצידי הדרכים ואז אחוזי המחזור עולים. היום אנחנו נטינו אחורה ואנחנו באזור ה-20%, כאשר ברור שככל שההסדרה של הפסולת עולה, אחוזי המחזור הולכים ועולים כי הדבר נעשה כדאי מבחינה כלכלית.

ראינו הבוקר ש-80% מהפסולת איננה מוטמנת.

אתה מדבר על פסולת בניין שהיא 7 מיליון טון בשנה, בניגוד לפסולת הביתית שהיא 5 מיליון טון. זה רע מאוד כי שם הבעיה היא מסוג אחר. כאן אנחנו מדברים אך ורק על פסולת ביתית. זה הגרף של פסולת ביתית בלבד. אתה דיברת על פסולת בניין שזאת סוגיה בפני עצמה. שם יש מחסור גם באתרים, בהסדרה. זה נושא שלטענתנו שצריך לעבור לטיפול הרשויות המקומיות. הן צריכות לקבל את הכלים.

אתם מודעים להצעה בחוק ההסדרים, שאני מניח שתגיע לכאן.

בוודאי. היטל ההטמנה חוזר לפה.


עדיין אנחנו עוסקים בפסולת הביתית. כמות הזבל רק הולכת ועולה. כמות המקומות שקיימים להטמנה הולכים ויורדים. במדינת ישראל המצוקה איומה. היינו אתמול עם השר באתר תאנים בצפון. תושבי חצור ועמוקה מתלוננים כי יש לידם את אתר תאנים. האופציה היחידה היא להסיע את הכל לנגב ואז זה יעלה הרבה יותר, וזה לא נכון לעשות. צריך להטיל היטל הטמנה, להעלות את הכסף שזה עולה, ואז הרשויות לא תצטרכנה לשלם את ההובלה כי יהיה מחזור ויקח יותר זמן עד שתתמלאנה המטמנות הקיימות.


זה מראה לכם את החישוב שעשינו בעבר, כמה עולה בעצם לטפל. אנחנו עושים חשבון שאם יוסיפו את היטל ההטמנה עד ל-40 שקל לטון, הוא גם יכסה את העלויות שנובעות משינוע וזיהום וגם יאפשר מיחזור.


נעבור הלאה. זה לגבי פסולת בניין, שלגביה שאלת. אם אני לא טועה אנחנו רואים את מגדל צדק לפנינו. כמות פסולת הבניין מעורכת ב-7.5 מיליון טון, הרבה יותר מהפסולת הביתית שמיוצרת. לאתרי הפסולת מגיעה מעט מאוד מפסולת הבניין. כתוצאה מזה אנחנו רואים את הערימות האלה. כל ערימה מזמינה לידה עוד ערימה. זה זיהום, זה בזבוז של קרקעות המדינה, זה זיהום מי תהום. זה כיעור וזאת בהחלט מכת מדינה ועל פי בקשת השר שמנו את זה בראש סדר העדיפויות שלנו. להזכיר לכם, שיש גם בעיית תקציבים במדינת ישראל, אבל זה יבוא לדיון פה ונעסוק בזה פה בוועדה.


הנושא השני הוא מניעת זהום ים ומקורות מים ושיקום נחלים. להזכירכם, במדינת ישראל, מתחת לתחנות הדלק, בעיקר הישנות, שפועלות כבר עשרות שנים, כאשר אוספים את מי התהום, בעיקר באזור תל אביב ששם מי התהום גבוהים. כל הקטע החום זה דלק שצף על מי התהום. זאת בעיה אמיתית, כפי שאתם רואים אותה. יש פה דלק שצף על פני המים מתחת לתחנות הדלק הישנות. זה דורש היערכות מיוחדת שלנו. אנחנו באמצע המהלך הזה. תקינה שיותר מאפשרת לנו לסגור את הקצוות וגם ניסיון להקים קרן, לגבי כל אותן תחנות ישנות, שבחלקן היו פעם בבעלות המדינה, כך שכל תחנה תשקם לא רק מה שהיא חייבת לעשות ממקורותיה היא, אלא גם שיקום מי התהום שהוא נושא יקר ולא פשוט.


זה מתוך עבודה שנעשתה על ידי מדענים ושהוגשה בעבר לנציבות המים. הכתם, כפי שאתם רואים, עזריאלי באמצע, זה הכתם של הזיהום שנמצא באקוויפר החוף, צף מעל פני המים. זה בעיקרו מורכב מחומרים ממיסים, שהיה בהם שימוש גם בתעשיה הצבאית, וזה מובן מאליו שזאת בעיה בקנה מידה גדול מאוד. צריך לחשוב האם נכון לשקם את המים האלה, או אולי להתעסק עם זה בצורה אחרת, אולי שאיבה מתחת לאדמה - בעיות שהן לא באחריות שלנו לטפל במי התהום, אבל כן האחריות שלנו למנוע שמצב כזה יווצר. כנראה התורם המרכזי היה התעשיה הצבאית. פעם לא היתה הקפדה. לדברים המחלחלים לוקח זמן להגיע למים. היום התפקיד שלנו לדאוג שזה לא יקרה שוב.


אני קופצת לנושא של שיקום נחלים. זה פרויקט מאוד מצליח של איכות הסביבה. לקחנו בין 7 ל-12 נחלים מרכזיים במדינה והקדשנו להם ממשאבנו הדלים והצלחנו על ידי כך להפוך למנוף של השקעה של גופים אחרים כמו הקרן הקיימת, רשות הניקוז, משרד התיירות, הרט"ג איתנו בצמוד בתוך הפרוייקט הזה, כאשר זה נעשה על פי הכללים הנכונים. אנחנו כבר מכפילים את האכיפה שלנו, כדי שהנחל לא יזדהם, ואז, כאשר הביוב נפסק, אנחנו נכנסים לשיקום עם הגורמים המקומיים. יש כמה דוגמאות מאוד מצליחות של הדבר הזה. נחל תנינים זאת היתה הדוגמא הקודמת, שם אפשר לראות שהסכר שבנו הרומאים, עובד עד היום. שם פינו את הבוץ ואת האדמה, והשכר עובד כפי שעבד בימי הרומאים. זה נחל חרוד בצפון, עם גשרים. הכוונה היא להביא לשם את הקהל.


אני עוברת לנושא הבא: הפחתת זיהום אוויר מתחבורה ותעשיה. בעצם כשמדברים על בריאות הציבור זה אחד הנושאים הקריטיים ביותר משום שזיהום האוויר, בעיקר התחבורה, הוא בגובה האף שלנו, וכולנו סובלים מהתופעה הזאת. לא הבאנו לכם את כל הדוחות שלנו. יש לנו דוחות מאוד מפורטים של כל מזהמי האוויר המרכזיים. זאת דוגמא של מפה שאפשר לראות ממנה, למשל, זה אנוקסים ותחמוצות חנקן. איפה שהאדום אלה ערכים גבוהים יותר. הזיהום המרכזי הוא דווקא מגוש דן בגלל התחבורה. במקומות אחרים אפשר לראות שזה סביב תחנות הכח שגם הן מקור מרכזי למזהמי אוויר. הזיהום נישא בדרך כלל מזרחה ומגיע למקומות שונים. בסך הכל קיימת מגמת ירידה. זאת דוגמה מה קרה לנוף במדינת ישראל. אתם יכולים לראות שיש מגמה של ירידה שנובעת הן משיפור המנועים, כשמדובר על תחבורה, והן מהדרישות שלנו מתחנות הכוח. השיפור נובע ישירות מהדרישה שלנו להפחית את כמות הגופרית בדלק, הן בסולר שמשמש למנועים.


בנושא של דלקים לתחנות הכוח, עברנו מדלקים מאוד מזהמים ועשירים בגופרית ואספלטנים והדלקים הרבה יותר נקיים. הן במזות והן בפחם. גם בבפחם גרמנו לחברת החשמל לקנות פחם נקי יותר, פולט פחות. להקים מתקנים לטיהור. חלק עוד בתהליך. ב-2015 למה זה לא ממשיך לרדת? כי יש תגבור גדול מאוד. אנחנו צופים שיהיה פי 3 צריכה של חשמל ממה שיש היום, ולכן יהיו פי 3 תחנות. לכן, למרות שנראה שזה לא יורד, זאת ירידה מאוד דרמטית.

לא לקחתם בחשבון את כמות העליה בנשואה הפרטית.

לכן זה לא ממשיך לרדת עד הסוף.

זה בהנחה שהנשואה הפרטית תמשיך לעלות בקצב שהיא עולה היום?

נכון. זה מתיישר ואפילו עולה מעט בגלל העובדה שיש עלייה בנשואה ותהיה פי 3 צריכה של חשמל. הירידה המאסיבית היתה בעקבות הפעילויות שלנו. אפשר לראות מ-1999 את הירידה העצומה. אני לא יכולה לומר לך שב-2015 נמשיך לרדת.


אם אנחנו משווים את זה לגרפים במקומות אחרים, המספרים הם לא גבוהים אבל בשנים האחרונות, יש מדינות שבהן הירידה היא יותר טובה מאשר אצלנו, אבל סך הכל אנחנו מתקרבים למדינות אירופאיות.


אלה סך הכל המזהמים המרכזיים באוויר. אני מראה מפה אחת בלבד, אבל יש לנו מפות וגרפים לכל אחד ואחד מהמזהמים. אנחנו יודעים לומר שתחמוצות הגופרים, תחמוצות החמצן והסי.או שנפלטים מבערה של דלקים נמצאים במגמת ירידה.


לעומת זאת החלקיקים, בעיקר המסוכנים לבריאות האדם, ואלה שנושאים עליהם את כל החומרים הכימיים ולכן הם מאוד מסוכנים כי הם גם נכנסים לכלי הנשימה וגם נושאים עליהם את החומרים המסרטנים והאחרים, הם דווקא במגמת עליה, בגלל העובדה שיש יותר מכוניות ונוסעים יותר. גם בגלל האוזון, שהוא מזהם משני, הוא לא נוצר בעצמו אלא קודם נוצרים המזהמים האחרים ואחר כך הוא נוצר, נמצא במגמת עליה. שוב זה יותר קשור לתחבורה מאשר לתחנות הכוח.


נמשיך הלאה. זאת אחת הדרכים שאנחנו רוצים לקדם. לסגור את מרכז תל אביב לרכבים מזהמים בלבד. אני מאוד מקווה שבעזרת השר נצליח לקדם את הפרוייקט הזה שדי היה תקוע. אנחנו מדברים עליו כבר הרבה זמן. אולי סוף סוף זה יהפוך למשהו.


אולי עוד מילה כללית על נושא זיהום אוויר מתחבורה ותעשיה. אנחנו מקפידים להכניס בתנאים לרשיון עסק את הכללים שנקבעו כתנאי המסגרת באמנה עם התעשיינים. בנושא התחבורה יש לנו מגעים גם ברשות המיסוי וגם במשרד התחבורה ותשתיות בנושא שיפור הדלק.

טיפול במוקדים מסוכנים. גם מפרץ חיפה וגם רמת חובב. זה תצלום האוויר של אזור התעשיה רמת חובב. להזכיר, למי ששכח, את בריכות האידוי העצומות, על אלפי דונמים, שגרמו למטרד גדול בכל הסביבה. היום הנושא הזה נגמר. יוסי ענבר, שיושב איתנו כאן, הגיע להסכמה, פחות או יותר, עם התעשיה מה צריכים להיות הערכים של השפכים של מפעלי התעשיה ברמת חובב. הם עשרות אחוזים יותר טובים ממה שהיו בעבר. וההחלטה החשובה היא שכל מפעל יטפל בשפכים של עצמו. מבחינה זאת אני חושבת שהנושא הז מתחיל להיות מאחורינו.


מצד שני, מה שעומד בפנינו זה טיפול בכל הפליטות הלא מוקדיות. אחרי שנטפל בארובות ובשפכים ניכנס לפליטות שיוצאות מכל מיני פתחים.

ראה אירועים חריגים של חומרים מסוכנים וחיבור בין חומרים מסוכנים.

אנחנו מכירים את כל הנושאים האלה. אתה מדבר על תקלה. בכל נושא תקלה יש לנו מערך מאוד מסודר של ניירות שתפקידן לנטר, ומערכת מאוד מסודרת של היתרי רעלים לתעשיה, ששם הם צריכים לעשות תרחישים ולקבוע מה יכול להיות. לא רק תרחישים אלא גם ניהול סיכונים. התעשיה מגישה ניהול סיכונים, מה יכול לקרות ומה נעשה כדי למנוע דבר כזה. זה טיפול באירועי חומרים מסוכנים, זה נושא בפני עצמו. אפילו לא התקרבתי לגעת בנושא הגדול הזה.

זה אירוע חמ"ס.

לפעמים גם אירוע מקומי בתוך המפעל הוא בעל משמעות. הם צריכים להפריד, שיהיה להם מנגנונים להפסיק, ובלי סוף נושאים.


כמה מהמספרים שיוסי ענבר הגיע אליהם בסיכום שלו עם התעשייה. אם אין זמן, אז לא אתעכב על זה.



הנושא הבא קידום החינוך. השר ביקש מאיתנו לשים את נושא החינוך כאחד הנושאים המרכזיים והחשובים. אנחנו נעשה את זה. נשתדל להגיע לכל בית ספר, נשתדל להגיע למשרד החינוך ולהמשיך הלאה. בנושא החינוך יש לנו גם קמפיין סביבתי. הקמפיין הזה זכה על ידי מומחים כאחד הקמפיינים הנכונים יותר שהצליחו והביאו לשנוי. רט"ג יכולים לתת לכם הרצאה של שעה שלמה על הצלחת הקמפיין הזה.


הנושא השישי הוא הגברת האכיפה. בלי אכיפה המשרד שלנו לא שווה. כל אותם ראשי רשויות מתלוננים, אבל זאת הדרך היחידה שלנו לעבוד.


סטיסטיקה. סה"כ דוחות והודעות תשלום קנס ב-2005 - 17,315. זה מתחלק לשמירת הניקיון, מניעת רעש, זיהום אוויר, תחנות דלק, חוק הפיקדון ויתושים.


סך הכל הליכים שננקטו, יש 1,421 הליכים שננקטו שמורכבים מהליך מינהלי שכולל התראות ושינויים. אחר כך באים צווים. ואם לא עושים שום דבר למרות ההתראות, למרות הצווים, נפתחים תיקי חקירה, מוגשים כתבי אישום. מתוך ה-106 למעלה מ-97% הרשעות בתיקים האלה.


הסעיף האחרון פיתוח בר קיימא – החלטת ממשלה שעברה. אנחנו עובדים, אלה העקרונות שלנו.
זה נושא שהממשלה מטפלת בו, כל המשרדים יגישו ואני מניחה שזה יגיע אל הוועדה שלך. הנושאים של בר-קיימא שבטיפול כל משרד. למשל, המיסוי הירוק על הדלקים וכדומה ועוד נושאים.


שמירת המרחבים הפתוחים הוא בוודאי נושא חשוב. הוזכר פה צפדי, עצירת הסעת החול, זה גם נושא שכדאי שיגיע אליך לוועדה לדיון. כמובן גם פארק איילון ושמירה על המרחבים הפתוחים.


הדבר האחרון אלה נושאים לקידום החקיקה שיגיעו אליך ואני מניחה שאתה מכיר כל הדברים האלה והזכרת אותם.


השקף האחרון ההצעה שלנו לדברים שכדאי לדון בהם בוועדה, מלבד הנושאים שאתה הזכרת: זיהום אוויר מתחבורה, פסולת בניין, תחנת כוח פחמית, הנושא שהשר ביקש מאיתנו להעלות - שירות לאומי. הנושא עלה לא מזמן בהחלטת ממשלה, ששירות לאומי יהיה גם בנושא איכות הסביבה.


אנחנו מציעים לוועדה לסייר ולראות גם את נושא שיקום הנחלים וגם את נושא הטיפול בפסולת.

אתמול עבר בכנסת שירות לאומי. מה הכוונה כאן לשירות לאומי.

אנחנו חושבים שיש אוכלוסיות שלא מתגייסות לצבא ועושות שירות לאומי. צריך להרחיב את השירות הלאומי גם לנושאים כמו הדרכה ברט"ג, הדרכה בנושאים של איכות סביבה, עבודה עם המתנדבים שלנו, נאמני ניקיון, באכיפה.

תודה רבה למנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה. מר אלי אמיתי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, בבקשה.

לא כולם יודעים, אבל הרשות לטבע וגנים הינה גוף ממלכתי סטטוטורי, הפועל על פי חוק. אחראי על תחום שמירת הטבע, ערכי הנוף. יש גם נופי תרבות ונופי מורשת. כמובן כל מה שקשור במורשת זה גם שמירה על עתיקות. כל מה שקשור בהטמעת מורשת, עם וארץ, באמצעות ביקור באתרים. בתחום של הטבע, רבים כאן יודעים, כל מה שכרוך בשמירה על מגוון המינים, גם בעלי חיים וגם צומח. נעשתה עשייה רבה מאוד על ידי הרשות בכל מה שקשור למינים מתפרצים, מינים פולשים, ומינים שנמצאים בסימן הכחדה. השנה, באופן מיוחד, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, פעלנו לשיקום בתי גידול לחים. צריך לומר ש-85% מבתי הגידול הלחים בארץ ישראל, ב=40 השנה שחלפו, נעלמו. וכשבית גידול לח נעלם, איתו נעלמים גם בעלי החיים והצומח. בשנה הקודמת הצלחנו באמצעות המשרד ובעזרת גורמים נוספים לתקן את חוק המים, שקבע שלטבע יש זכות למיים. קיבלנו הקצאות של המים ואנחנו משיבים את בתי הגידול הלחים.


יחד עם האקדמיה אנחנו יוצאים עכשיו לפעולת השבה של המינים המתפרצים, שבסימן הכחדה. אנחנו פועלים רבות בתכנית ארוכת טווח.


הדבר הבא, שהוא מאוד ייחודי לרשות הטבע והגנים, זה השבת בעלי חיים, אלו שחיו בתקופת התנ"ך. עושים את זה באמצעות שתי נקודות: חי-בר כרמל ויטבתה, על פי הזירה שבה בעלי החיים האלה חיים. בכרמל זה השבה של היחמורים, הצבאים ואייל הכרמל. בדרום זה תחום אחר של בעלי חיים שאותם אנחנו משיבים לטבע על פי תכנית. לכן מי שמבקר היום בכזיב ובנחל סורק רואה יחמורים. זה בעל חיים שנכחד ואנחנו משיבים אותו.


כמו כן כל התחום שקשור למים. חלק מכם מכירים את לבנון הירקון שנכחד ונעלם. הצלחנו באמצעות האקדמיה להשיב אותו אל המים. כמובן של הזרמה של מים למקומות שנעלמו.


בשנה שחלפה קיבלנו הרבה מאוד שמורות ימיות, זה דבר חדש. צריך לשמור גם על המים. לא תמיד יודעים מה קיים מתחת לפני מים. עם הכרזת השמורות קיבלנו אנשים מקצועיים ואנחנו פועלים לשמירת מגוון המינים הקיימים מתחת לפני המים. כאשר זה בשמורה ימית מוכרזת, יש לנו גם יכולת לאכוף.


הרשות פרוסה על 5 מחוזות. יש לה 6.4 מיליון דונם, מתוך 21 שיש למדינה. באמצעות מנגנון של אכיפה אנחנו פועלים יום וליל וגורמים לכך שאותם עבריינים פורעי חוק, שכורתים עצים, שהם ערכים מוגנים, ופוגעים בבעלי חיים באמצעות ציד בלתי חוקי, ופוגעים בבעלי חיים החיים מתחת למים, לא יוכלו להמשיך בדרכם. באמצעות סירות ואמצעים שרכשנו עם המשרד להגנת הסביבה, אנחנו פועלים גם בים. אנחנו יוצרים פעולות אכיפה.


הדבר האחרון זה הנושא החינוכי. בשלוש השנים האחרונות יש מגמה של עליה של מבקרים באתרים של החברה, מ-2.1 מיליון מבקרים ל-6.4 מיליון מבקרים. יותר חשוב, מתוך 1.5 מיליון תלמידים, בכיתות א' עד יב', ביקרו באתרים, לפני כשנתיים, 700 אלף והשנה ביקרו 1.4 מיליון. זה מראה שמי שלא הגיע בשנה האחרונה אלה ילדי הפריפריה, שלא היה להם כסף לשלם כניסה לאתרים. באמצעות משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה, יצרנו איגום תקציבי והיום תלמיד לא משלם 18 שקלים אלא מחיר סמלי של 3 שקלים.


הרגיזה אותנו העובדה שתלמידים לנים במלונות בטיולים השנתיים. הטיול השנתי מוביל את הילדים למלונות באילת, ואני לא רוצה לספר לכם איזה חגיגות יש שם. לכן הכשרנו אתרים ללינות שטח, תחת כיפת השמים ויצרנו מנגנון הדרכה של טיולי לילה עם התמצאויות באמצעות כל הערכים הקיימים בטבע. תלמידי בתי ספר באים ללון באתרי הרשות.


הדבר השלישי הוא תחום החינוך. אתרי המורשת הפכו להיות שדה למידה. במקום ללמוד תנ"ך, היסטוריה, גיאוגרפיה, טבע, שמירה על סביבה, אמנות וספרות, בבית הספר, הם באים לאתרים ואנחנו מלמדים במקום שבו היתה המורשת של העם.


התכנית הוכנה על ידי רשות הטבע והגנים ומשרד החינוך שהקימו צוות דידקטי של אנשי מקצוע. הפעלנו את התכנית הזאת בלמעלה מ-40 אתרים. לינות שטח וכניסה של תלמידים לאתרים כבר קיים שנה וחצי בהצלחה.

תודה רבה. דוקטור ביילין בבקשה.

רציתי לשאול לגבי הנושא של שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית בחודשים האחרונים ובתקופה האחרונה. האם אתם יכולים ליידע אותנו איפה זה עומד? האם ויתרתם על זה? האם זה קיים בכל זאת? מה עושה הירידה בשיתוף הפעולה לבעיות שאתם מתייחסים אליהם?


הנושא השני הוא העניין הבינלאומי. בוודאי יש לכם רשת בינלאומיות אינטנסיבית כי הבעיות מאוד דומות. האם אפשר לומר דבר על הרשת הזאת? איך זה עובד? והאם ישנם נושאים שמערב אירופה נתקלת בהם, שהם שונים מהנושאים שאנחנו נתקלים בהם ויתכן שניתקל בהם בשנים הבאות? האם הם נמצאים במצב מתקדם יותר משלנו והבעיות שלהם שונות בגלל זה מאיתנו, או שזה פחות או יותר אותו דבר?


שאלה אחרונה קשורה לנושא המטמנות. אני זוכר שבזמנו דובר על אופציה של מטמנות, למשל במדבר הירדני. זה עלה בנושא של אמנות בינלאומיות שעוסקות בהעברת הזיהום מאחד לשני ותמחור של זה. לכאורה יש פוטנציאל ב-95 אלף קמ"ר שיש בירדן. האם זה בכלל על סדר היום או שזה עלה ונפל?

כבוד השופט בדימוס, נציב הדורות הבאים, בבקשה.

אני אוותר על רשות הדיבור.


אולי רק הערה אחת לרשות הטבע והגנים. יש קושי עצום בנושא של גביית תשלום. יש הבדל בין ללכת לטבע בחינם לבין הליכה לטבע שצריך לשלם עליו. הייתי מבקש ממנכ"ל רשות הטבע והגנים לדבר על הנושא הזה.

אני ראש המועצה המקומית שוהם. לפני כשנה לקחתי על עצמי להוביל את ועדת הסביבה של השלטון המקומי. חברים בוועדה 6 ראשי רשויות ונציגים מגורמים מקצועיים שונים ברשויות המקומיות, כמו גורמים מתחום ההנדסה, מאיכות הסביבה, שיקום פני העיר וכדומה. הוועדה עוסקת בכמה תחומים אבל אחד הדברים הרלוונטים הוא בתוך הבית שלנו פנימה - לגרום לזה שאותה ועדה, שהפכה להיות ועדה סטטוטורית של הרשויות המקומיות, אכן תפעל בכל אחת מ-260 הרשויות המקומיות. זה מצב שלכאורה אמור להיות מובן מאליו אבל הוא לא כזה.


אנחנו עושים שני דברים. האחד, לגרום לזה שבאמת תפעלנה ועדות בכל רשות ורשות. הדבר השני הוא, כמובן, לדחוף לסדר יום של הוועדות האלה. יש סדר יום מומלץ שאנחנו חושבים שראוי לעסוק בו ברשויות המקומיות.


אני רוצה לחזור לנושא אתרי הפסולת שהועלה פה. דובר כאן שעלה אחוז ההסדרה. מה קורה עם האתרים האלה ברגע שהם נסגרים? ישנם אתרים גם סמוך לאזור השיפוט שלי בשוהם. יש אתרים שנשארים ואחרי זה אין תקציב לשקם אותם. בדומה למחצבות, ששם בכל חיי הפעילות של המחצבה מופרשים כספים לשיקום המחצבה בתום הקניה - - -

והכסף נלקח על ידי האוצר.

גם זה קורה. מדוע לא יעשה כדבר הזה גם באתרי סילוק פסולת וישקמו את האתר בבוא העת.

הדיון הזה הוא דיון רוחבי. אני לא מתכוון, כרגע, להיכנס לסוגיות הרבות, שבוודאי נעסוק בהן רבות בעבודת הוועדה. אני רוצה באמת לדבר רוחבית על הסוגיות שהועלו בדבריה של המנכ"לית הרן ובדברי היושב ראש.


אין ספק שהמשרד להגנת הסביבה הוא משרד מאוד מקצועי, אנשים עושים שם עבודה מאוד מאומצת עם צוות מאוד מצומצם. נכנס שר שמתאפיין ברוח מאוד מעשית, ואני חוזר על הברכה שבירכתי אותו בכמה הזדמנויות, אבל זאת ההזדמנות הראשונה במסגרת הכנסת. אחד הדברים החשובים והחיוביים שקורים, עם כניסתך, זה המשך הדיאלוג עם התנועה הסביבתית שהיא משאב מאוד גדול של שינוי ואנרגיה חיובית שניתן להסתייע בו. כמובן, לא תמיד יהיו הסכמות, אבל הדיאלוג הוא תמיד דיאלוג שיכול לקדם ולפתח.


גברתי המנכ"לית, את בצדק, מבחינתך, שמת דגש על המאמצים הרבים, שעושה המשרד להגנת הסביבה, מאמצים חשובים וראויים. צריך רק לומר שהדרך עוד ארוכה מאוד. נעשים מאמצים גדולים והמשימות שלפנינו הן משימות ענקיות. מבלי להיכנס לפרטים, השקף שמראה יותר מכל עד כמה המשימה היא קשה. זה אותו שקף שהראית בתחילת המצגת על תקציב המשרד להגנת הסביבה. רואים איזו נקודה קטנה של אור, שלא ברור האם באמת רואים אותה או לא. זאת משימה, שגם אנחנו בוועדה הזאת, בשיתוף ועדת הכספים, נוכל לעזור בה ולגרום לכך שתקציב המשרד להגנת הסביבה יהיה יותר משמעותי בשנה הבאה ובכלל בעבודה על ההיבטים התקציביים של תקציב 2007.


היתה לי שיחה, אדוני היושב ראש, עם שר האוצר, שבעברו הלא רחוק היה יו"ר שדולה סביבתית בכנסת. גיליתי אצלו נכונות להקשיב ולנהל דיון רציני בנושא הזה. תקציב המדינה הוא אולי המסמך הסביבתי הכי חשוב. לא רק תקציב המשרד להגנת הסביבה אלא כל ההחלטות הסביבתיות שמתקבלות במסגרת התקציב.


רוחב היריעה שבעבודת המשרד להגנת הסביבה הוא מאוד מאוד גדול, אבל למעשה הרוחב האמיתי שנדרש, הוא אפילו רוחב יותר גדול. שתי דוגמאות כדי לסבר את האוזן. נושא התחבורה, שגברת הרן, בצדק, ציינה אותו כאחד הנושאים בעלי השלכות הסביבתיות הכי קשות, בפועל מטופל על ידי משרד התחבורה. היתה לי לפני שנתיים שיחה מאוד מתסכלת עם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שגם הוא אדם נמרץ שרוצה להביא לשינויים ורוצה לקדם עשיה בתחום התחבורה בתל אביב. הוא מרגיש חוסר אונים. הוא מרגיש שהוא הולך לאיבוד בין סמכויות משרד התחבורה. הוא לא יכול בעצמו לקדם - - -

הוצאנו השבוע מכתב משותף למשרד התחבורה.

שמעתי על היוזמה הזאת ואני חושב שהיא מאוד חשובה. אנחנו צריכים לעשות פה מאמץ כדי לפתור את החלוקה, הלפעמים האבסורדית, של הסמכויות שמונעת בעצם אפשרות לפעילות אפקטיבית.

השר להגנת הסביבה צריך להעלות את הנושא בממשלה, לקחת את כל הנושאים הקשורים למשרד והמטופלים על ידי המשרדים השונים ולהעבירם לתחום טיפולו של משרד להגנת הסביבה. כאשר נידרש לזה בחקיקה, נשמח לעשות את זה.

לפעמים מביאים את השרים לכאן ורואים שדברים נפתרים.

חברים יקרים, אנחנו לא מתכוונים להחליף את הממשלה. אנחנו מתכוונים לפקח על פעולותיה וגם לומר את דעתנו. אם השר להגנת הסביבה ייזום את העניין הזה, אני אשמח מאוד לסייע בידו בכל דרך ציבורית ובדרך חקיקה של הכנסת.

זה קיים בחוק אוויר נקי.

אתה צודק במה שהעלית, גם לגבי משרד התחבורה וגם לגבי משרדים אחרים. אם השר להגנת הסביבה יתאם עם ראש הממשלה, יביא את העניין, יקבלו על זה החלטה, כמו שעשו בחינוך תרבות וספורט, אני אשמח מאוד. כיו"ר וועדת הפנים, ואני מניח שגם חברי חברי הכנסת, ישמחו אם ירוכזו כל הסמכויות וכל התחומים במשרד הזה ויתנו לו את הכח האמיתי שלו.

ברשותך, עוד שני משפטים. אני לגמרי מסכים עם דבריך, אדוני היושב ראש. אנחנו עוסקים במשרד, שלמען האמת לא עוסק בתחום אלא עוסק במימד חיוני לחיים שלנו בכל סוגיה שעליה אנחנו מחליטים. דיברנו על משרד האוצר, משרד התחבורה, משרד הבריאות. בכל תחום יש למימד הסביבתי מקום מרכז וזה מה שאנו קוראים לו פיתוח מקיים. זאת תפיסה שאנחנו צריכים לעזור ולקדם אותה בכנסת ובממשלה.


הנושאים האלה מחייבים אותנו, בוועדה, לעבודה מאוד מאומצת ואני מקווה שנצליח לעמוד גם אנחנו באתגרים הרבים שלנו בכנסת, גם בחקיקה וגם מעקב אחרי הנושאים השונים העומדים על סדר היום. אני מציע שנקיים דיון נפרד בענייני רשות הטבע והגנים. יש הרבה שאלות שמתעוררות, וכדאי לדון בהן בצורה רצינית ועניינית.


בעקבות דבריו של השופט שוהם, אני רוצה לפנות למר אמיתי. מר אמיתי, בוועדה שלנו יש אי נוחות גדולה, ואני לא מדבר רק בשם עצמי, מנושא של גביית תשלומים, לפעמים בהיקפים מאוד גבוהים, בכניסה לשמורות טבע וגנים לאומיים. ישנה בוועדה הזאת יוזמה, ויושב ראש הוועדה תיאר אותה בתחילת דבריו, שלפחות בחודשי הקיץ נהפוך את הטבע לטבע חופשי ופתוח לכולם. אני מבין שלדברים יש השלכות תקציביות ואנחנו צריכים למצוא את הפתרונות התקציביים. אבל כגישה בסיסית זאת הגישה של הוועדה הזאת, וגם אתם צריכים, אני חושב, לקחת את הדברים האלה בחשבון ולראות מהן הדרכים שבהן אתם יכולים ללכת עם הכיוון הזה. מהם הצרכים שלכם, שעליהם נצטרך אנחנו לתת מענה, אם אכן אתם הולכים בכיוון הזה של פתיחת שמורות טבע וגנים ציבוריים.

אדוני הישוב ראש, תרשה לי לברך את השר השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא שאני מוקיר אותו בתפקידי הקודמים, המשרד זכה לשר ביצועיסטי.

לפני שבאת אמרנו שהחברה הישראלית זכתה.

אני מצטרף לדעתכם.

אני אפתח בנושא זיהום האוויר שהוא נושא מאוד כאוב. לשם השוואה אנחנו מדברים הרבה מאוד על נושא תאונות הדרכים. בתחום של זיהום אוויר מתים יותר אנשם מאשר בתאונות דרכים. הנושא הזה כאוב. אני רוצה לציין דבר אחד, גברת הרן, שאני מוקיר את עבודתה. בתפקידי הקודמים הייתי מנכ"ל של חברה של תחבורה ציבורית והגברת הרן התעקשה, להעמיד לדין את ראשי החברה. באמת אפשר לעשות ולשנות ולחולל פלאים גם בתחום זיהום. במקרה שלי זה היה נושא תחבורה ציבורית ומשאיות במרכזי ערים. אני אומר שכתוצאה מההתעקשות הזאת החברה עשתה הרבה דברים כדי לשפר ולייעל. אם יש אכיפה ויש דרישה אפשר לשנות דפוסי חיים, למרות שזה נראה בלתי אפשרי. אני מציין את זה לחיוב בוועדה הזאת.

מה דעתך, כסמנכ"ל לשעבר, לגבי האכיפה של המשטרה הרגילה בנושא איכות סביבה. האם יש לך השקפה בעניין?

עוד מעט אני אתייחס לזה.

לגבי נושא החופים - שמירה על החופים וגם השתלטות של עבריינים או אנשי נדל"ן. צריך לטפל בתחום הזה. דיברנו על הכנרת כדוגמא.

הדבר השלישי הוא מה קורה במפרץ חיפה שאחת לכמה זמן קורה שם אסון אקולוגי.

זה אסון אקולוגי קבוע.

אבל כל פעם הוא עולה לחדשות כאשר יש שם תקלה. אז מתחילים לזרוק אחד על השני את הדברים. צריך להמשיך ולטפל בזה. במקרה זה מדובר במפרץ חיפה, אבל זה יכול לקרות גם ברמת חובב או בכל מקום אחר.

אם חס וחלילה יקרה שם משהו, זה לא יהיה קבוע.

לגבי אכיפה. אתמול ראיתי בחדשות את הביקור שלך באתרי הפסולת. שמעתי שאמרת: "אין לי מפקחים לאכוף את הנושאים". יכול להיות שאתה צודק ויכול להיות שצריך להגביר את כמות הפקחים, אבל מעבר לזה, האתרים האלה לא נולדו ביום אחד. זה דבר מתמשך. אם פעם, פעמיים שלוש יגישו דוחות נגד אותם אנשים, זה יגיע לבית המשפט, יהיו קנסות ותהיה העמדה לדין של אותם אנשים, העסק הזה בסוף ייפסק.

אני מכיר את המשימות של משטרת ישראל ותמיד השמיכה קצרה, ואתה מכיר את זה, פיקדת על המשרד הזה. אני אומר שבמסגרת הקצאת הכוחות חייבים לסייע למשרד. חייבים לסייע גם בתחום הזה. לשלב את הנושא של שיטור משולב. יש גם מתנדבים במשטרה שיכולים להיכנס לתחום הזה ולהגיש את הדוחות. זה נושא שבנפשנו ואני מוכן בהחלט לסייע בתחום הזה.

דני רבינוביץ יו"ר ארגון חיים וסביבה.

תודה אדוני היושב ראש. העיסוק באיכות אוויר ובזיהום אוויר ממוסגר כאן, גם בסקירה של המנכ"לית וגם בשאלות, תחת הכותרת של בריאות הציבור. זה כמובן חשוב וחיוני אבל לזיהום אוויר יש קונטקסט אחר, שלא הוזכר כאן, וזה התחממות כדור הארץ. אני בין אלה שמאמינים שבדור הילדים והנכדים שלנו, ימותו יותר אנשים מהתחממות כדור הארץ מאשר מזיהום אוויר.

השאלה היא, באיזה מידה רואה המשרד לאיכות הסביבה את עצמו כחוד החנית בהשתלבות של ישראל במאמץ הגלובאלי בתחום הזה – פרוטוקול קיוטו, אמנות בינלאומיות אחרות, כולל שיתוף פעולה אזורי, ואני מתייחס כאן לדבריו של דוקטור ביילין.

ישראל, בגלל הגודל שלה, היא אולי לא כל כך חלק מהבעיה, אבל בגלל היכולות הטכנולוגיות שלה והמיקום הגיאוגרפי שלה, היא בהחלט יכולה להיות חלק מהפיתרון. זאת השאלה הראשונה שלי.

השאלה השניה נוגעת לתיקון האחרון שעבר בפקודת העיריות שקובע הקמה של ועדת איכות סביבה ברשויות המקומיות. באיזו מידה המשרד מתכוון לנצל את הכלי הזה במינוף להגנת הסביבה על כל היבטיה מחינוך וכלה בכל הדברים האחרים שהוזכרו כאן?

השלטון המקומי צריך להיכנס כאן.

כמובן, זאת לא הצגת יחיד של אף גוף. אני שואל לגבי התרומה שרואה לעצמו המשרד בתחום הזה, שיכול להיות פוטנציאל להרבה דברים.

נקודה שלישית. קצת הפריע לי שהנושא של פיתוח בר קיימא הופיע כסעיף כנושא נפרד מתוך הסקירה של תחומי הפעילות. זאת אמורה להיות האסטרטגיה הקבועה.

זה יותר כלי.

בסקירה זה נראה כאחד מתחומי הפעולה. אני חושב שזה רק יכול להחליש את התחום הזה.

גם אכיפה זה כלי. החינוך, האכיפה, הם כלים.

אחרון הדוברים גלעד אוסטרובסקי.

אני רוצה להמשיך את דבריו של דני ולהפנות שאלה למשרד להגנת הסביבה בנושא התחממות כדור הארץ. כיצד זה עולה בקנה אחד עם תמיכה בשריפת מחצית הבוצה בגוש דן, כאשר ברור שזה תורם גם להתחממות כדור הארץ וגם להגברת זיהום האוויר?

אני רוצה לפנות ליושב ראש הוועדה ולשאול ולהעביר את הציפיות שלנו בנושא קידום היטל בנקודת הטמנה, שהוגדר כבר כנקודה ארכימדית בכל הפיתרון של מעבר מהטמנה למחזור. זה ממש נושא קריטי שכמעט עבר בחוק ההסדרים, למרות שהוגשה הצעה מאוד מאוזנת עם השלטון המקומי ועם כל הגורמים, מתי אנחנו יכולים לבשר שזה חוזר לדיון?

אני רוצה להפנות קריאה למשרד לאיכות הסביבה בנושא יעדי המחזור שמעוגנים בתקנות. בשנה האה, תקנות המחזור, שהן בבחינת חובה לשלטון המקומי, יעמדו על 25%. אם לא יהיה היטל הטמנה, ואני מקווה שיהיה היטל הטמנה, כיצד עומדים להתמודד עם הנושא הזה, כאשר המגמה, כפי שציינה המנכ"לית, היא ירידה בשיעורי המחזור בשנים האחרונות?

נושא קרדינאלי, ואנחנו שמחים שהשר לקח אותו כנושא מרכזי, הוא פסולת הבניין. אתמול בילינו יחד באתר פסולת בפתח תקוה. חשוב לנו מאוד לומר, האכיפה שראוי מאוד להדק אותה ולהרחיב אותה היא רק כלי משלים. כמו שאמר אתמול השר, בפתח תקוה, התקנת מצלמות ב-50 אלף דולר בשדה פתוח בפתח תקוה, איננה הפיתרון. אנחנו מציעים פיתרון, והוא שינוי בתקנון התכנון והבניה, שיעביר את האחריות לשלטון המקומי. הצעה זאת היא על דעת השלטון המקומי. אנחנו חושבים שכל הגורמים צריכים להתגייס על מנת שניזקק לאכיפה רק בקצרה הצינור. אי אפשר להפעיל אכיפה ככלי מרכזי כאשר 87%, לפי מצגת המשרד, עדיין נזרקים בשטחים הפתוחים. לכן צריך לתת למי שאמון על כך, לשלטון המקומי, את הכלים. כמו שפינוי פסולת ביתית היא נורמטיבית והיא צריכה להיות מפונה, אז צריך לתת את הכלים. אני עוד לא דיברתי על מחזור פסולת הבניין שגם זה נושא בפני עצמו.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות, כשכולם יושבים פה ולהגיד שאני חושבת ששיתוף הפעולה בין כל הגורמים שיושבים כאן – ארגונים סביבתיים, חברי כנסת, המשרד לאיכות הסביבה, כבוד השר, יושב ראש הוועדה, השדולות, נציבות הדורות הבאים – יש פה כוח אדיר שיש לו השפעה ציבורית והשפעה על השיח ויכול להביא לשינוי עמדות ציבוריות. אני חושבת שעשינו עליית מדרגה בשנה האחרונה ביכולת של כל הגופים האלה, לא רק להתנגח אלא גם לשתף פעולה ולקדם מטרות משותפות. אני חושבת שכולנו צריכים לסמן את זה כמטרה. הכוחות שאנחנו מתמודדים איתם גדולים מאוד וחשוב תמיד להיות על הפוקוס, להסתכל בצורה חיובית ולקדם ביחד את הנושאים.

תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה לברך על השר את התפקיד החשוב שהוא קיבל כשר להגנת הסביבה. אני מאמין ומקבל שבאמת תצעיד את זה קדימה. אני רוצה לברך את המנכ"לית מיקי הרן, על העבודה הטובה שהיא עשתה עד היום ועל שיתוף הפעולה שהיה. אני רוצה לברך גם אותך אדוני היושב ראש והחברות והארגונים שעוסקים בזה, וחברי הכנסת שעוסקים בזה.

אני מכיר משנים עברו את הנושא של איכות הסביבה. זה נושא שהיה שנוי במחלוקת בציבור. קודם היה צריך לשכנע את הציבור שהמאבקים על זיהום האוויר, על זיהום המים, זיהום החופים הינם מאבקים חשובים. כל הנושאים האלה מובנים היום מאליהם, אבל אז היה מאבק על הנושא עצמו. עברנו את השלב הזה. היום כל מאבק בנושא הזה, אם זה קשור למפרץ חיפה, או קשור לחוף באילת, קשור לזיהום האוויר, המים, האנטנות הסלולאריות – בכל הנושאים הללו, מבחינה ציבורית, יש לנו את כל הגיבוי.

עכשיו הכל תלוי ועומד במשרד להגנת הסביבה, בתקציב שלו, ביכולת הפעילות שלו, בעיקר בכנסת ובוועדת הפנים ואיכות הסביבה. האם אנחנו יכולים לתרגם את התמיכה הציבורית, המאוד הרחבה, והמאוד רצינית שאנחנו זוכים לה, לחקיקת חוקים, לאכיפה נכונה? נכון שנשארו פה ושם שרים בממשלה שמתנגדים לדברים הללו, בגלל הנושאים עליהם הם מופקדים, כמו המשרד התשתיות ולפעמים גם משרד הפנים. אלה משרדים להם יש התנגשות, במקרים רבים, עם נושאים של איכות הסביבה. היום היכולת הזאת נבחנת והציבור מחכה לזה. האם בקדנציה הזאת נגביר את החקיקה המתאימה לעידן שאנחנו מצויים בו? האם המשרד מתמודד עם האכיפה ועם היכולות לבצע את מה שבעצם הציבור דורש?

השר רומז לי שחלק מזה תלוי בכניסתך לקואליציה.

אני רואה שיותר כדאי לי להיות באופוזיציה כי אלה שבקואליציה, המצב שלהם לא טוב.

הדוברת האחרונה יעל אלשר מהקואליציה לשימור הרי ירושלים. לאחר מכן נעבור לסיכומים.

אני מבקשת להעלות נושא מאוד חשוב שעלה כאן במרומז - תכנית צפדי לבניית 20,000 יחידות דיור בהרי ירושלים. חשוב מאוד לציין שהתכנית נמצאת בשלבים האחרונים, אבל הקריטיים, של אישור השינוי לתכנית המתאר המחוזית. ברגע שהתכנית הזאת תעבור במועצה הארצית, אי אפשר יהיה לעצור את התכנית. לכן מאוד חשוב שהמשרד לאיכות הסביבה ימשיך, ביחד עם ארגוני הסביבה והקואליציה לשימור הרי ירושלים, את המאבק בנושא הזה, היות שמדובר בתכנית שנולדה מתוך תפיסה מוטעית שאין עתודות בניה בירושלים. אפשר להקפיא את התכנית ולבדוק באמת את נושא עתודות הדיור בירושלים.

אני אענה בשם המנכ"לית ובשמי. אנחנו חושבים בסך הכל אותו דבר. אני לא יכול להיכנס ספציפית לכל הנושאים שהועלו פה. אני מסכים עם מי שאמר שנושא איכות הסביבה נוגע לכל החיים שלנו ונוגע גם לכל משרדי הממשלה. אני חושב שהמשרד הממשלתי, הבעייתי מבחינתנו, זה, לדעתי, משרד הפנים. אנחנו עומדים מול רשויות קורסות. כשמדברים על צדק סביבתי אז כמה שאתה הולך לפריפריה מצבן של הרשויות יותר גרוע. זה לא כמו בשוהם, שאני חושב שהיא שוחה בשמנת, במובן זה. זאת בעיה רצינית וכל תקציב שנרצה להקצות לטובת הסביבה, הוא יילקח על ידי בעלי חוב לדברים אחרים. זה צריך להיות ברור. היכולת שלנו, עם התקציבים האלו - וכל מי שאמר שצריך לחזק את התקציבים שלנו, אני איתו.

דבר שני. אני מכיר את רוב האנשים שיושבים פה ואת הארגונים ואני שמח מאוד על שיתוף הפעולה הקיים. אני רוצה לומר לכולכם, לא נוכל לעשות את הכל כל הזמן, אנחנו לא בנויים לכך. אנחנו צריכים לקבוע את הנושאים החשובים לטיפול. נניח, שאנחנו מחליטים להתלבש היום על חוק הפיקדון, אז זה מכל הכיוונים. אם אנחנו מחליטים לטפל בחוק לזיהום אוויר, אז נטפל בו ולא ניכנס באמצע עם נושאים אחרים. בסופו של דבר, לא נעשה את זה ולא נעשה את זה. אני אומר לכם, אנחנו נטפל בכל. האכיפה שלנו היא סופר חיוניות. אני אעשה הכל בתקציבי 2007.

ביקשתי להיפגש עם שר האוצר וגם עם ראש המטה של ראש הממשלה בנושאים הללו, כדי לשאול איפה המיקום של איכות הסביבה. אנחנו מדברים על ביטחון, אנחנו מדברים על חינוך, אנחנו מדברים על חברתי, איפה אנחנו נופלים. אנחנו נופלים בדיוק בתפר. אנחנו בכלל לא בסדר העדיפויות, כפי שזה נשמע כרגע. אז צריך להגדיל את האכיפה. חקיקה טובה חיונית. אתמול אמרתי לציפי, כשהיינו בפתח תקוה, שעבירה בתחום זה צריכה להיות פשע ולא עוון. מי שמשליך פסולת, צריך שזאת תהיה עבירת פשע, בשביל להרתיע.

אנחנו מחוייבים לטפל בחומרים מסוכנים בצורה המקצועית הטובה ביותר. אנחנו חייבים שיהיו לנו את אנשי המדע הטובים ביותר על מנת לקבל החלטות טובות קשות וכבדות. אנחנו דורשים מהמפעלים להשקיע מאות מיליונים ובסוף זה יורד לריק.

יוסי, אנחנו יחידה אקולוגית אחת עם הפלסטינים. שפעת עופות כאן, שפעת עופות שם. אנחנו בעד עבודה משותפת. הפלסטינים דחו בעבר, אני חושב שהיית אז בממשלה, את הפרויקט שהיה בקידרון. היה כסף מוקצה לעניין הזה. אנחנו בעד שיתוף פעולה ושאנחנו נרוויח והם ירוויחו. אני משוכנע שיו"ר הוועדה יעזור לנו.

בעניין רשות הטבע והגנים. אני מאוד ממליץ שהוועדה תבוא לסיור ברשות הטבע והגנים במקומות נבחרים. אני אומר לכם, אתם לא יודעים איזה עולם זה. לשמור על העולם הזה זה קשה וזה עולה כסף, ואין לנו כסף. אם האוצר היה מכסה לי את כל ההוצאות, אין לי בעיה. אין לנו את הכסף הזה. אני מצדיע בפני עובדי רשות הטבע והגנים ובפני העובדים של המשרד להגנת הסביבה, והנהלת המשרד, המנכ"לים והסמנכ"לים. אנחנו נעשה את הטוב ביותר שאפשר.

הדבר האחרון. אני מוכרח להגיד לכם, אם רואים את המספרים, המצב משתפר בנושא המחלות. היו מחלות שהתחילו בעבר ואולי החמירו, אבל הזיהום במקומות השונים הולך ופוחת. אני מדבר גם על רמת חובב וגם במפרץ חיפה. נעשה את הכל לטובת העניין. תעזרו לנו. תעלו לעיתונות ולתקשורת, תכניסו את הדברים למודעות, אבל בסוף שנעבוד על אותם ערוצים ולא נתפזר לכל הכיוונים.

כבוד השר, בנושא של צפדי לא צריך תקציבים.

אני לא נגעתי באלף דברים. זה בדיוק הדבר. אם אתה רוצה שאני אדבר על חוק א' וחוק ב' וחוק ג', ואתה תבוא כל הזמן עם אותו דבר, שהוא בעדיפות חשובה מאוד אבל לא בעדיפות שנקבע לעצמנו, אז זה יהיה חבל.

תודה רבה. זה הזמן וזה העיתוי להודות לכל הארגונים הסביבתיים והשדולות, שמשלבים ידיים יחד למטרה אחת והיא ההגנה על החברה שלנו מבחינה סביבתית. אנחנו עושים את זה יחד עם המשרד לאיכות הסביבה ועם כל הארגונים. אני, בכל אופן, מרוצה משיתוף הפעולה בינינו, ואנחנו נקדם את זה בשני המסלולים – גם בדיון הציבורי וגם בחקיקה.

לגבי שיתוף פעולה בינלאומי זה נושא שאנחנו מצטרפים ומנסים לתרום.

אדוני השר, אני בהחלט מוכן שנקיים דיון בנפרד על הנושא הבינלאומי. אני אשמח גם לעשות דיון בנושא הסביבתי עם השכנים שלנו.


הנושא של היחידות הסביבתיות לא עלה כי אני יודע שהנושא נמצא במשבר. אני מבקש שהנושא הזה יטופל בינינו בשבועות הקרובים וננהל עליו שיחה מסודרת.

דבר אחרון. בפסח האחרון הלכה מאיתנו רקפת כץ שהיתה בחברה להגנת הטבע וסייעה בידי חברי כנסת רבים שעבדו בנושא איכות והגנת הסביבה. יהי זכרה ברוך. אני חושב שנזכור אותה לטובה. הסיוע שלה היה אדיר וחשוב.

אני מאוד מבקש, אדוני השר, שבנושא האכיפה נחשוב על משהו יצירתי ומשהו שנוכל - - -

אני שמח שיש כאן נציג של משרד האוצר. אני לא אומר לך ישירות, אני מדבר על מדיניות המשרד. פעם אחת, כשנבצר מכם להיות כאן, העברנו את נושא הקנסות לקרן הניקיון. אני מקווה שתעדרו מהישיבות עוד כמה פעמים ונעביר עוד כספים. אבל על זה לבד אי אפשר לבנות תקציב. אנחנו רוצים לקיים עם האוצר ואיתך דיון מסודר על נושא התקציב. אני אומר לך, אני מוכן להעמיד לרשותך את הוועדה בסנקציות מסויימות שהאוצר והפנים רוצים, וכבר דיברו איתי, לגבי תקציב 2007. אני מוכן שהסנקציות האלה ישמשו לטובתך כמשרד להגנת הסביבה.

גם בחיים וסביבה נעשית עבודת מטה לקראת התקציב.

ברצון. כל הגופים מתבקשים להכין את מה שצריך לקראת תקציב 2007. תודה רבה לכולם. תודה רבה לצוות הוועדה שלנו וליועצים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00