כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

04.07.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 23

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, ח' בתמוז התשס"ו (4 ביולי 2006), שעה 10:30

תקנות התכנון והבנייה (תקנות להיתר, תנאיו ואגרות) תיקון להגדרות "בניין גבוה" ו"בניין רב קומות", התשס"ו-2006.

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה - היו"ר

יצחק אהרונוביץ

דב חנין

יעקב מרגי

שרה מרום-שלו

חנא סוייד

עו"ד שירי ברנד

- משרד הפנים

נירה בר-אשר

- משרד הפנים

לבקוביץ זיידמן ליאורה
- משרד הבינוי והשיכון

עמרי גלבאום

- יו"ר ועדת התכנון והבניה, התאחדות הקבלנים

נתן חילו


- התאחדות הקבלנים

אהוד ענבר


- מרכז השלטון המקומי

יאנה זדנובסקי

- מחלקת רישוי על הבנייה, עיריית אשדוד

ישראל גודוביץ

- סגן יו"ר לשכת המהנדסים והאדריכלים

ארק אבו מאדי

- "קו הזינוק בנגב"

עידו בן-יצחק

יפה שפירא

סיגל גורדון

תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תיקון להגדרות "בניין גבוה"

ו"בניין רב קומות", התשס"ו-2006

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת בנושא: תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תיקון להגדרות "בניין גבוה" ו"בניין רב קומות", התשס"ו-2006. נציגי משרד הפנים יציגו את הנושא, בבקשה.

מדובר בתיקון שהוא טכני, אנחנו משנים את גובה הבניין מ-12 מטר ל-13 מטר, בהגדרה של בניין גבוה, ומ-27 מטר ל-29 מטר בבניין רב קומות. השינוי נובע מהשינויים הטכנולוגיים שעברו עלינו מאז התקנת התקנות. בעבר, גובה קומה היה בסביבות 3 מטר, היום, בגלל כול המערכות הטכניות, בדרך כלל בונים את הבניין גבוה יותר ושמים תקרה אקוסטית, ברווח בין גובה הקומה לבין התקרה האקוסטית, עוברות מערכות טכניות. לכן, אותם 20 סנטימטר שנוספו לכול קומה, הכנסנו במסגרת ההגדרה.


ללא הכנסת התיקון, יוצא שמבנים שהם בני ארבע קומות רק בונים את הקומה בגובה של 3.20 מטר ולא 3 מטר, עוברים את הגדרת מבנה גבוה והופכים לבניין רב קומות. זה משנה את אותן ההנחיות, גם מבחינת בטיחות אש וגם מבחינת התקנות האחרות שחלות על הבניינים. לכן, אנחנו מבקשים לתקן את ההגדרות על ידי הוספת אותו מטר, מ-12 מטר ל-13 מטר, ומ-27 מטר ל-29 מטר.


שינוי נוסף שעשינו, בהגדרה עצמה, המדידה נמדדת ביחס לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס.

חבר הכנסת דב חנין, אודה לך מאוד אם תחליף אותי למשימה הזאת. תודה רבה.

גברתי, שאלה לפני שאנחנו ממשיכים בדיון, לתועלת חברי הכנסת שלא מכירים את תקנות התכנון והבנייה לפרטיהן. המשמעות של התיקון שאתם מציעים היא בעצם הקלה. זאת אומרת, גם בתים שהיום היו נחשבים לבתים גבוהים - הבתים הגבוליים שנחשבים לגבוהים -
הם בעצם לא ייחשבו לבתים גבוהים, ובתים שהיו רב קומתיים אבל גבוליים, לא ייחשבו לכאלה. מה ההשלכה המעשית מבחינת הוראות התכנון והבנייה שאתם מחייבים, ביחס לבניין גבוה וביחס לבניין רב קומות?

ההשלכה הגדולה ביותר שיש לבניינים האלה היא של בטיחות אש. תקנות בטיחות אש בבניינים עוברות היום רביזיה, שינוי מהותי מאוד, הן נמצאות בשלב של נוסח משפטי במשרד המשפטים. התקנות אומרות, שבבניין רב קומות יהיו שני חדרי מדרגות מוגנים. בבניין גבוה יש חדר מדרגות מוגן אחד, בבניין רב קומות יש שני חדרי מדרגות מוגנים. זה דבר אחד. יש הבדל גדול, משמעותי ועצום בין בניינים גבוהים לבניינים רבי קומות בהיבט של בטיחות אש בבניינים. השינוי הזה תואם את הרביזיה שנעשתה בארבע השנים האחרונות בהיבט של בטיחות אש בבניינים. זאת ההשלכה הרצינית והעיקרית והתאמנו את עצמנו לשינוי הזה.

שאלה נוספת, מהן ההוראות הבטיחותיות המיוחדות שחלות על בניין גבוה להבדיל מבניין רגיל?

בעיקר מרחקי המילוט והצורך בהעלאת חדר המדרגות לגג המבנה, כול חדר מדרגות שמגיע לגג, צריך לעלות לגג המבנה.


מבחינת הפיתוח, המרחק לבניין גבוה, חייבים לספק רחבת חירום ליד הבניין, דבר שלוקח חלק משטח הפיתוח ומאפשר כניסה לרכב חילוץ.

לשני סוגי הבניינים צריך לספק רחבת היערכות. הרחבה היא שונה בגודל שלה, במידות שלה ובמרחק שלה מהבניין.

אני רוצה להבין, אתם אומרים שבבניין גבוה יש לנו דרישות אחרות לגבי רחבת בטיחות - -

רחבת היערכות לרכב בטיחות והצלה.

רחבת היערכות לרכב בטיחות והצלה, שקיימות לגבי בניין גבוה ולא לגבי בניין רגיל. זאת הוראה ראשונה. מה זה מרחקי מילוט, על מה אנחנו מדברים?

מרחק הליכה שאדם צריך לעבור מכול נקודה בדירה שלו ועד לדלת הכניסה לבניין.

כאשר בבניין גבוה יש דרישות מחמירות יותר לגבי מרחקי מילוט?

מאשר בניין רגיל, ולגבי בניין רב קומות - דרישות מחמירות יותר.

אני מבקש שתבהירי, מהי ההוראה שנוגעת לקשר בין חדר המדרגות לבין הגג?

בבניין גבוה צריך להגיע למהלך מדרגות רגיל, לאפשר את השימוש בגג - - -

לא סולם, אלא ממש חדר המדרגות מסתיים בגג.

מבחינת עמידות אש ביחס בין בניין רגיל לבין בניין גבוה, עמידות האש של חומרי הבנייה, הרצפות, התקרות, המחיצות, הם משתנים בין בניין רגיל לבין בניין גבוה. כאשר בבניין גבוה, בגלל מרחקי ההליכה והמרחק שצריך לעבור כל אדם, זה מחייב שעמידות האש של החומרים תהיה משמעותית יותר מאשר בבניין רגיל.

הבעייתיות של הנושא הזה היתה בשני מקרים, בבניינים בני ארבע קומות ובבניינים בני תשע קומות, כאשר התקנות הקודמות הגדירו, שגובה הדירה ברוטו 3 מטר. מאז שתיקנו את התקנות הראשונות ועד היום, במקומות נטו שאנחנו בונים בנייה למגורים של 2.5 מטר מהתקרה ועד הריצוף, היום אנחנו לא מסוגלים לבנות, למרות שאפשר לבנות בגובה כזה של 2.5 נטו מכיוון שהיום בדירות צריך מיזוג אוויר, צריך לשים בידוד. דבר שני, יש מרפסות שמש עם קפיצות, צריך להגביה את הריצוף הפנימי. לכן, דווקא במקרים הגבוליים האלה, על מנת לא להפוך לעברייני חוק, בבניינים של 9 קומות ו-4 קומות, בגלל תקנה מיושנת, הדיירים הללו יקבלו גובה נמוך של הדירה שאפילו לא יוכלו להכניס תעלות למיזוג אוויר.

לכן, זה בא לפתור בעיה נקודתית של בניינים בני ארבע ותשע קומות, זה נעשה בתיאום עם שירותי כיבוי אש ומשרד הפנים, אנחנו רצינו גובה גבוה יותר, אבל סוכם על תוספת שתאפשר להגביה את גובה הדירות ולאפשר לדיירים להשתמש במערכות הפנימיות.

בכל מקרה, מספר הקומות לא השתנה ולכן לא גדל מספר המשתמשים. מבחינה בטיחותית אנחנו עומדים באותו מספר משתמשים פר מבנה. ז בכל מקרה, עקב הגדלת הגובה, לא שונו מספר הקומות, לא גדל מספר המשתמשים, עומדים באותו מספר משתמשים פר מבנה. זה המינימום ההכרחי.

אני רוצה לדעת, האם בחוק מצוין גובה הקומה?

כתוב גובה מינימלי, אין גובה מקסימלי.

אז מה מצוין? המינימלי נשאר 2.5 מטר. אנחנו מדברים לשינוי, בעיקר בגלל כיבוי אש, לגובה הכולל, אבל זה לא מגביל, למשל מישהו רוצה גובה קומה 3.07 מטר, זה לא מגביל.

זה לא מגביל אותו. גובה קומה מינימלי קבוע בחוק.

אני מבין את הצורך בתקנות האלה. אני רוצה לשאול שאלה, מספר הדירות בבניין לא השתנה. אנחנו מפספסים פרמטר מרחק זמן מילוט, משתנה, כאן אתם לא מתייחסים לזה. אתם אומרים, יש צרכים לשיפור איכות הבנייה וכו', אנחנו מכניסים אלמנטים נוספים, אבל נשארו 4 קומות, השאלה, אם יש התייחסות לגובה? מחר אני יכול למצוא בניין בן ארבע קומות שגובל גם ל-16 מטר.

לא, הוא לא יכול. קבענו כאן שזה מגיע עד 13 מטר. התקנות קובעות עד 13 מטר. התיאום עם רשות הכבאות הוא מוגבל. התקנה קובעת גובה.

אנחנו מצדדים בחוק הזה, למרות שחשבנו שאפשר לתת גמישות בנקודה נוספת, במבני רבי הקומות יש בעיה, בעיקר באזור המרכז, שלובי הכניסה הוא בדרך כלל 6 מטר. בצורה שזה מוצג כאן, יוצא שלובי הכניסה יהיה על חשבון קומת המגורים. לדעתי צריך לפתור את זה. לא להחשיב את לובי הכניסה במדידה.

מכיוון שמה שמנחה זה רשות הכבאות, ולה חשוב הגובה המקסימלי ולא אכפת לה אם זה שתי קומות או תשע קומות, אם אתה מגיע לגובה הזה, עשית לובי גבוה,
תיכנס ויחולו עליך המגבלות וכול אותן נוהלי בטיחות שחלות על מבנה גבוה יותר.


אין פה נציג של שירותי הכבאות - - -

זה תיקון טכני, איפה הייתם עד היום? זה לא נולד פתאום.

התאחדות הקבלנים פנתה אלינו בעניין.

אני בעד.

הגיוני מאוד להגדיל כול קומה ל-3.20. אם מתקנים היום, למה לא להוסיף עוד 10-20 סנטימטר?

שירותי הכבאות יצעקו.

הדירות כל כך נמוכות, המבוגרים שבינינו לא רגילים לדירות נמוכות.

חברת הכנסת שרה מרום-שלו אומרת, שלא תביאו בעוד שנה שנתיים ותבקשו עוד 20 סנטימטר.

נכון, אז אם כבר עושים את התיקון עכשיו, למה לא נגדיל עוד קצת? חבל, אם כבר מתקנים, אפשר לקחת רזרבה של עוד 20 סנטימטר.

מי שהתנגד לעניין הזה – כיבוי האש, הם הוזמנו ולא הגיעו. אני לא יודע אם אנחנו יכולים לקבל החלטה כזאת לפני שאנחנו שומעים את עמדתם.

שמענו במועצה הארצית את עמדת נציבות הכבאות – וזאת ההצעה שהם הסכימו להתפשר.

שתי שאלות מטרידות אותי. יש איזון בין שני אינטרסים, מצד אחד, כולנו מעונינים שנחיה טוב יותר, אנחנו מעונינים שהתקרות תהיינה גבוהות יותר, שלא יהיה מצב, שמרימים את היד ומגרדים את התקרה. יש לנו אינטרס להקל במידת האפשר. מצד שני, ישנן שאלות אמיתיות של בטיחות, השאלה המרכזית היא שאלה של כיבוי אש. אני מצטער שנציגי הכבאים לא נמצאים כאן כי אנחנו צריכים לשאול אותם שאלות חשובות, למשל, מבחינת הציוד הסטנדרטי שלהם, אנחנו מתקנים את כול התקנות, אני לא יודע מה אורך הסולמות של כבאית סטנדרטית. האם כבאית סטנדרטית שמגיעה לבניין וערוכה היום להתמודד עם בעיה של בניין לא גבוה, עכשיו בניין גבוה יותר, ייחשב לבניין לא גבוה, יכול להיות שחסרים לכבאית הזאת מטר נוסף.

לכן זה בדיוק המטר שחסר להם. נשאלה כאן השאלה, למה לא מגביהים יותר, זה בדיוק המטר שיש להם.

הנושא הזה נדון במשך מספר ישיבות בנציבות כבאות והצלה, כול השאלות האלה הועלו שם, זה תואם לציוד הכבאים ולרוח הדברים בנציבות כבאות והצלה. עסקנו במשך מספר שנים לשינוי תקנות בטיחות אש – בתוך חצי שנה זה ייצא לציבור, הציבור מחכה לתקנות האלה – ההגדרות האלה תואמות לשינוי שהכנסנו בתקנות התכנון והבנייה בהיבט של בטיחות אש. זה מה שהוסכם עליו עם נציבות כבאות והצלה.

אני רוצה לשאול אותך שאלה לגמרי פורמלית, את יכולה לומר לפרוטוקול, שכול השינויים שנעשים כאן מבחינת הגדלות, עומדים בשני תנאים - אל"ף, הם מקובלים על נציבות הכבאות. בי"ת, הם מותאמים לרמות הציוד השונות שיש היום בידי שירותי הכבאות להתמודד עם בעיות של אש בבניינים?

כן.

התשובה לשתי השאלות האלה היא חיובית. תודה רבה.

מוצג כאן איזשהו תיקון טכני, יחד עם זאת, אני רוצה לשאול, איזה השלכות יש לתיקון הזה על חוקים אחרים? למשל, עניין של חוק המהנדסים, מי רשאי לתכנן בניין גבוה, מי אינו רשאי? אנחנו יודעים, שהיום, על-פי הכשרת המהנדס, הוא רשאי לתכנן בניין גבוה - - -

אבל ההגדרה שם של בניין גבוה היא לא בחקיקה, ההגדרה היא לצורך התקנות האלה בלבד.

מי אמר? יש השלכה לזה. כשאמרתי איזה מהנדס כן יכול לתכנן בניין גבוה, לא יכול לתכנן, עומסים של רעידות אדמה על בניינים, האם נתתם את הדעת על כך?

ההגדרה היא לצורך התקנות האלה, היא מוגדרת במטרים לתוך התקנות האלה.

זאת תשובה לא מספקת.

ההגדרה מוגדרת במטרים, לצורך סעיף זה, ההגדרה בחוק המהנדסים מוגדרת בקומות. המבנה המתוכנן של ארבע קומות, יתכנן אותו מהנדס שמורשה לתכנן אותו, יעבור 13 מטרים, הוא יצטרך לתכנן את זה כבניין גבוה. אם לא, יצטרך לתכנן כבניין רגיל. המגבלות מוגדרות בחוק המהנדסים לפי מספר קומות, לא לפי מספר מטרים.

אני כמעט בטוח שתהיינה בעיות עם הדבר הזה.

בחוק כתוב, שהנדסאי יכול לתכנן בניין גבוה עד 12 קומות. זאת אומרת, בהחלטה הזאת אנחנו
פוסלים כמות של אנשים שרשאים לתכנן בניין או לחתום על התוכנית.

למה? מספר הקומות לא משתנה, אנחנו רק אומרים, שגובה הקומה הוא לא 3 מטר.

צוין בהגדרה שהם רשאים לתכנן בניין עד 12 מטרים - - -

את אומרת שזה מוגדר במטרים?

אני חושבת.

את יודעת או חושבת?

זאת לא תקנה על אי בודד, זה חלק מחוקי התכנון והבנייה.

מייד נבדוק את זה. ביקשתי מהיועץ המשפטי לבדוק את השאלה הזאת ולתת לנו תשובה איך זה מנוסח שם. זאת בהחלט שאלה שצריך לברר אותה.

הוא יוכל לתכנן את אותם מבנים, שגובה הקומה יהיה כזה, שארבע קומות יתכנסו ל-12 מטר. אנחנו לא פוסלים את היכולת שלו לתכנן את אותם מבנים. אנחנו לא מגבילים את היכולת. יזם, שיירצה לקחת הנדסי, בתוך מכלול השיקולים שלו צריך לקחת את אותו הנדסאי שיתכנן את המבנה, יכול להיות שייקח בחשבון את המגבלה של 12 מטר. אבל בגלל המגבלה של הנדסאי, אנחנו לא עושים חיתוך גורף לכול הנושא של בטיחות.

זה לא רק לקחת הנדסאי או מהנדס זה לחשב את הבניין לכוחות של רעידות אדמה וכו'. זה כבר לא שאלה של הנדסאי או מהנדס. לא כול מבנה צריך לתכנן לכוח רעידות אדמה.

להיפך, אז זה מקל.

אני אומר שצריך לבדוק. כאן נכנסת ההגדרה של בניין גבוה, לכן צריך לבדוק את זה. התשובות אצלכם, אני מעלה את השאלות. אם אתם אומרים, שזה לא רלוונטי - - -

חבר הכנסת סוייד מעלה שאלה נוספת שאני רוצה את תשובתכם. ההגדרה שאנחנו מדברים כאן על תנאי ההיתר נוגעת כמובן לעניינים של בטיחות מהיבט של אש, אבל נוגעת גם לתנאים של בטיחות, למשל, מבחינת רעידות אדמה. איפה אנחנו עומדים בהיבט הזה?

בחוק המהנדסים מוגדר מבנה פשוט, שלהנדסאי מותר לתכנן, ומבנה עד ארבע קומות. ארבע קומות, עד אתמול היה 12 מטר, ממחר יהיה 13 מטר. המטר הזה מבחינת רעידות אדמה, כמעט ולא משפיע על נושא רעידות אדמה. לכן התחשיבים לא משתנים.

מאיפה יש לך את הביטחון הזה?

אני מהנדס.

בכול זאת, גם אני מהנדס, לא הייתי בטוח כל כך.

אינג'ינר נתן חילו חבר בוועדה לרעידות אדמה.

כמה זמן לקח לכם לשנות את זה?

שנתיים.

חבר הכנסת מרגי העלה כאן שאלה נכונה, גם חברת הכנסת שרה מרום שלו, הם צודקים, כאדריכל וכמי שהיה מהנדס העיר תל-אביב, העניין של גובה קומה הוא מאוד משמעותי. ראשית, אני מוריד את הכובע שהצלחתם להוריד במטר את גובה הבניין. אני אומר זאת לא בציניות, אני יודע מה זה להילחם עם רשות כיבוי אש. אין לאף אחד מושג מה קורה שם.

איזה אבסורד, שכולנו נכנעים לרשות – תגידו לי, בארצות הברית, גובה קומה הוא 3.20 מטר? לא.ורשות הכיבוי שם אותה רשות. כאן, במדינת ישראל, הסולמות לא מספיקים. לא אשכח איך הראו לי את הצינורות, שאי אפשר להלחים אותם, צריך עוד מטר. הכול שטויות. רבותיי, זה לא נושא הדיון היום, אבל היות ושלושה חברי כנסת העלו את הנקודה, אל תרפו, כאן המקום שלא ייזרו לכם חול בעיניים. אתם יודעים איזה קונצים עושים כדי להגיע לגובה של 12 מטר? מעלים, מורידים. כולם סובלים מזה . אני מציע שיהיה דיון אמיתי, רשות הכיבוי תופיע כאן ותסביר מדוע אי אפשר לקבוע שגובה קומה יהיה קצת יותר גבוה.


בעניין רעידות אדמה, אל תהיה מוטרד, אני אסביר לך אחרי הדיון.

רק הוא לא צריך להיות מוטרד או כולנו?

אל תהיו מוטרדים, התוספת של מטר או שניים, אין לזה השפעה. ההשפעה היא על כול הוואי החיים שלנו, דירות גבוהות זה אחרת, כול הדירות הישנות בתל-אביב גבוהות. כולנו חיים את ההגבלות של כיבוי אש, שאתם, חברי הכנסת, יכולים לקרוא להם לכאן, יש לכם את הסמכות. פה הם לא יכולים לספר סיפורים.

אם הם עשו צעד חשוב, למה לא לתת להם את הקרדיט?

אמרתי, הכול חיובי, אבל שיבואו ויסבירו. למשל, מה שנאמר כאן לגבי גובה הלובי, קומות הלובי 6 מטר, אנחנו רוצים לחיות יפה, זה המקום לקרוא לכיבוי אש ולהוריד אותם מאותו סולם שאין לו מטר נוסף.

אני מזדהה עם מה שאמר מר גודוביץ, גם כיזם – כי משרד השיכון פועל כיזם, כמשווק – דווקא בגלל שהתקנה הזאת היא לא תקנה - - -


אני לא מאמינה שאני בפוזיציה שאני צריכה להגן על כיבוי אש, כי בדרך כלל אנחנו נמצאים אתם במסלול התנגשות, אבל כל קונספט של ארבע שנים מבוסס על המרחקים, הזוויות, על ההגעה, המכשור והציוד. דיון כזה שמדבר על גובה הקומות, זה יהיה להחזיר אותנו ארבע שנים אחורה, ולהחזיר לדיון את כול התקנות, שהציבור, אם הוא משווע למשהו, זה הסדרה לתקנות של בטיחות במילוט. יכול להיות שאני מזדהה עם הדברים של מר גודוביץ, אבל מבחינת כול מערך התקנות זה מחזיר אותנו ארבע שנים אחורה.

לא אמרתי לבטל את זה, לקחת את זה ולקיים דיון בלי קשר לעניין הזה.

שלא ייווצר מצב שחוזרים אחורה.

אנחנו לא חוזרים אחורה אף פעם.

לגבי הסעיף האחרון בהצעה, ביקשנו שהתקנות ייכנסו לתוקף מייד עם פרסומן ולא 30 יום לאחר הפרסום מכיוון שזה לטובת הציבור ואין צורך בהיערכות. עדיף שהתקנות ייכנסו מייד עם פרסומן כי התקנה היא לטובת הציבור.

אתם רוצים לתקן את התקנה הזאת על סמך כך שלשירותי הכבאות יש את הציוד הסטנדרטי. האם הציוד הזה יוצב בכול רחבי הארץ או רק בעיר אחת או שתיים?

אותו ציוד נמצא בכול מקום.

אני חושב שהשאלה מאוד רצינית ואת עונה מהר מדי. עם כול הכבוד, נדמה לי שציוד אש שנמצא בערים הגדולות הוא שונה מאשר ציוד שנמצא בפריפריה ובכול מיני מקומות.

גם סוגי הבניינים שונים.

סוגי הבניינים שונים. אבל גם בפריפריה יש היום בניינים, שעל פי התקנות האלה הם לא ייחשבו לבניינים גבוהים כי הם בניינים גבוליים של ארבע קומות, אולי ציוד האש שם שונה.

מכיוון שהתקנות האלה מתואמות עם שירותי הכבאות, אנחנו מניחים שהם בדקו את העניין. מתוך הנחה, שאם לשירותי הכבאות לא היה הציוד המתאים, כנראה שהם היו מתנגדים. כמו ששמענו קודם, לא קל לשנות את דעתם של שירותי הכבאות.

אם יש אפשרות להחמרה,
הם יעדיפו לא לקחת את הסיכון. במקרה הזה, הם היו מוכנים ללכת לקראת, היו כוונות להגמיש את גובה קומה, חזקה עליהם, שהם אנשי המקצוע ויכולים לעמוד מאחורי ההסכמה הגורפת לשינוי התקנות.

נכון לנתוני נציבות כבאות והצלה, נושא של סולמות הידראוליים, שהוא חיוני לתקנות האלה - הוא בעייתי, מיקומם של הסולמות הללו איננו בכול התחנות, בגבהים שנדרשים ישנה בעיה עם זה, צריך להיות נאמן למה שקורה בשטח.

גבירותי ורבותיי,
אני רוצה לסכם את הדיון בצורה כזאת. בשבוע הבא אנחנו מארחים את נציב כבאות ארצי, אני מציע, לאחר שקיימנו את הדיון היום, את ההצבעה והסיכום הסופי נדחה לאותו מועד, שאז נוכל לשמוע התייחסות נקודתית לעניין הזה.

הייתי שמח, שלקראת הדיון הבא תהיה התייחסות גם לסוגיית רעידות האדמה והמוכנות של מבנים שונים מבחינת תנאי היתר רעידות אדמה. שוב, אני מניח, כפי שאתם אומרים, שאכן ההפרשים לא עושים את ההבדל, אבל הייתי רוצה לקבל תשובה מוסמכת בעניין הזה ואז נוכל לקבל את ההחלטה בראש שקט.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה.