כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הכלכלה

3.7.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 37

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, ז' בתמוז תשס"ו, 3.7.2006, שעה 11:00

1. תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשס"ו-2006

2. תקנות התכנון והבניה (הקמת מתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: משה כחלון – היו"ר

חנא סוויד - מ"מ היו"ר

אליהו גבאי

יצחק זיו

רונית תירוש

שירה ברנד

- לשכה משפטית, משרד הפנים

מיכל איתן

- מנהלת תחום תוכניות מתאר, משרד הפנים

דוד פילזר

- מנהל אגף הנחיות תכנון, משרד הפנים

שוקי שטרן

- מנהל רשות הגז הטבעי, משרד התשתיות הלאומיות

עמי פיינשטיין
- ראש תחום מקרקעין, משרד התשתיות הלאומיות

יאשה יורבורסקי
- רשות הגז הטבעי, משרד התשתיות הלאומיות

נועם בריימן

- לשכת היועץ המשפטי, רשות הגז הטבעי, משרד התשתיות הלאומיות

מיקי קורנר

- כלכלן ראשי, משרד התשתיות הלאומיות

רפ"ק ירון קדם
- קצין מדור תחבורה ציבורית, המשרד לביטחון פנים

אפרים שלאין
- מנהל תחום תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

שמשון רוט

- מרכז מידע והערכת סיכונים, המשרד להגנת הסביבה

רונן ריינגולד

- לשכה משפטית, משרד התקשורת

קרן אלון

- יועצת שר התקשורת

אמיר הלר

- לשכה משפטית, משרד התקשורת

אהוד ענבר

- נציג בנושאי תכנון, מרכז השלטון המקומי

יצחק קרלנשטיין
- משנה למנכ"ל ויה מאריס, דרך הים התפלה בע"מ

אסף אלמגור

- מנהל מתקני חוץ וסביבה, כרמל אולפינים

אילן מירון

- סמנכ"ל הנדסה ופיקוח, פזגז

גברי יוגב

- מנהל פיקוח עסקי, פזגז

אילן פרדקין

- מנכ"ל אפקון טכנולוגיות גז

איציק קלינמן
- מנהל פיתוח עסקי, דור גז

עליזה גורן

- יועצת, אמישרגז

אתי בנדלר

לאה ורון

טלי רם

1
1. תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשס"ו-2006

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום תקנות התכנון והבניה (הקמת מתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס"ו-2006, ותקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשס"ו-2006.


לפי סעיף 25(ה), שר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות לעניין אופן הגשת תכנית עבודה לרשות הרישוי לעניין הפרטים שיש לכלול.


לשם כך התכנסנו. אני מבקש מנציגי משרד הפנים להציג. לאחר מכן נציגי משרד התשתיות, ולאחר מכן האורחים.


אנחנו דנים כרגע בתקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשס"ו-2006.

דוד פילזר, מנהל אגף להנחיות ולתקנות תכנון ובניה במשרד הפנים. חוק משק הגז, התשס"ב-2002, מדבר על הסדרים מיוחדים כדי להכניס בצורה טובה, יעילה ובטיחותית, גז טבעי למשק הישראלי.


החוק מאפשר לשר הפנים להתקין תקנות לעניין תכנית עבודה לרשת חלוקה – זה מתוקף חוק משק הגז; לעניין הקמת מתקן גז בלחץ נמוך זה מתוקף חוק משק הגז וחוק התכנון והבניה.


התבצעה עבודה משותפת של משרד הפנים והמשרד לתשתיות לאומיות. התחלנו לפני יותר משנתיים, קרוב לשלוש שנים, בתקנות האלה – הן נדונו בוועדת משנה של המועצה הארצית ובמליאת המועצה הארצית. לשר הפנים יש חובת התייעצות עם המועצה הארצית, המועצה נתנה את הסכמתה, ושר הפנים העביר את התקנות לוועדה וביקש את אישור הוועדה, כמתחייב על-פי החוק.


עורכת-דין שירה ברנד, שמלווה את התקנות האלה במשרד מבחינה משפטית, תציג אותן.

עורכת-דין שירה ברנד. אגיד כמה מילים לרקע. התקנות הן מתוקף חוק משק הגז הטבעי, כשהחוק למעשה מסדיר את אופן הולכה וחלוקת הגז הטבעי. אנחנו נדבר פה במונחים שיהיו ברורים לכולם. ברור לנו שכמו כל מתקן תשתית, יש פה איזושהי מערכת היררכית. יש לנו את הצינורות העבים יותר – שבהם הגז עובר בלחץ גבוה מאוד; אחר כך הוא עובר ללחץ נמוך יותר, ואחר כך עובר ללחץ נמוך מאוד. במונחים שלנו, הולכה זה הלחץ הגבוה ביותר; אחר כך אנחנו עוברים לחלוקה, ומתחת ברמה היותר נמוכה זה לחץ נמוך מאוד.


מתקני ההולכה מוסדרים בתקנות התכנון והבניה (רישוי מתקני גז טבעי), והם תואמים את הוראות תכנית המתאר הארצית.


התקנות שעומדות היום בפניכם הן שתיים: אחת מתייחסת לחלוקה, שזה שלב הביניים, והתקנות של הלחץ נמוך מאוד מתייחסות ממש ללחץ הנמוך ביותר שמגיע כבר ישירות למונה בבניין הספציפי של מקבל השירות.


אם נתחיל בחלוקה, החוק היום קובע הוראה כללית שרשות הרישוי יכולה לתת היתרים לחלוקה, ומה שבאות התקנות היום להסדיר זה בשתי רמות. רמה אחת היא תוכנית עבודה, שהיא תיתן את הרקע הכללי למיקום המדויק של אותם צינורות חלוקה, ואחר כך מכוח זה אפשר יהיה לתת היתרי בנייה לפי אותם מיקומים שמסומנים בתוכנית העבודה.

לרמה הזאת אנחנו קוראים הוועדה המחוזית, אבל מי שיושב שם זה רשות הרישוי לגז, שמורכבת מיושב-ראש הוועדה המחוזית, מתכנן המחוז ומהנדס הוועדה המקומית הרלוונטית שבתחומה עוברת אותה מערכת הולכה. לאחר שהם יאשרו את תוכנית העבודה אפשר יהיה למעשה לתת את ההיתרים, שאותה רשות רישוי נותנת, לבצע את עבודות ההקמה בפועל של אותה מערכת חלוקה.

בשלב השני, נגיע לתקנות הנוספות. לכן ביקשנו לדון קודם כול בתקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), למרות שמלכתחילה בסדר-היום של הוועדה זה היה הפוך. בשלב השני אנחנו מגיעים לשלב של הלחץ נמוך מאוד, שזה כבר ברמת הוועדה המקומית – שם יושבת רשות הרישוי המקומית, שמורכבת מיושב-ראש הוועדה המקומית ומהנדס הוועדה המקומית, והם נותנים את ההיתרים ממש כבר ברמה של הלחץ הנמוך מאוד שמגיע עד המונה בכניסה למגרש הספציפי. זה הרקע הכללי.

תוכנית עבודה זה במובן של תוכנית פריסה.

נכון. יש בתקנות התייחסות ספציפית, בפרטי הסעיפים הקטנים, מה בדיוק כוללת אותה תוכנית עבודה, ומלבד זאת יש מפרט. המפרט הוא המפרט הטכני שעליו אחראי משרד התשתיות – שזה בנושא הגז עצמו, הסכנות שלו וכל נושא הבטיחות שסובבת את העניין. על התחום הזה אחראי ממונה של משרד התשתיות, שיתן את הסקירה הטכנית הזאת.

עורך-דין נועם בריימן, יועץ משפטי, רשות הגז הטבעי. רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות היא הגוף שאחראי, בין היתר, על נושא הבטיחות בגז טבעי. במסגרת זאת מאשרים מנהל הרשות והממונה על הבטיחות ברשות, מפרטים, שאלה התוכניות ההנדסיות להקמת מתקני גז טבעי. מתקני גז טבעי זה בעצם כולל הכל – במערכת ההולכה וברשת החלוקה – הכל זה אומר עד למונה של הצרכן: כל התשתית הפיזית – בין אם זה תחנות גז ובין אם זה צנרת גז – את הכל הרשות מאשרת.


התקנות כאן אומרות שכאשר כל בעל רישיון בא לסגור את ההיבטים הסטטוטוריים של תוכניות עבודה – את כל אופן ההנחה – הוא כבר צריך לבוא עם תוכנית הנדסית מאושרת מרשות הגז, כשהיא בדקה את המאפיינים ההנדסיים של המתקנים שבעל הרישיון מבקש להקים.


אם יש שאלות נוספות, בשלב הזה נתייחס, ואם לא – נתחיל בהקראת התקנות.

האם יש מישהו מן האורחים שמתנגד לתקנות הללו?

עורך-דין רונן ריינגולד, משרד התקשורת. אנחנו מתנגדים לתקנות בנוסחן הנוכחי. יש לנו שתי בעיות עיקריות.


ההערה הכללית הראשונה היא שהתקנות עוסקות גם ביחסי הגומלין בין תשתיות הגז לבין תשתיות התקשורת, אלא שאנחנו לא היינו שותפים לתהליך בכלל.

זה לא מעניין את הוועדה. מעניין את הוועדה אם יש לכם איזשהן הערות ספציפיות.

יש לי גם הערה ספציפית, אבל ההערה העיקרית היא שאני לא מבין היום – משום שאני הייתי מודע לתקנות האלה רק בסוף השבוע שעבר – מה ההשפעה של אותן תקנות על מפעילי התקשורת. אין לי את הפידבק הנכון לתת לוועדה, ואני חושב שיחסי הגומלין בין הגז לתקשורת מאוד רלוונטיים לעניין התקנות האלה.

האם אתה חושב שאנחנו האמצעי לתאם ביניכם? אתה בא לבקש מאתנו לא לאשר תקנות, כאמצעי להגיע - - -

אני מבקשת לדעת. הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר חקיקת משנה לא מתייחסות להתייחסות של משרד אחר – ככל שבחקיקת משנה יש השפעה על פעילות משרד אחר; זה הועבר למשרד התקשורת?

אינני יודעת אם זה הועבר למשרד התקשורת, למיטב ידיעתי לא הועבר. חשבנו שנגיע לכך בדיון על הסעיף הספציפי, אבל המנגנון שהוקם פה אומר שבאותה תוכנית של מערכת חלוקה ישנו סעיף שקובע את רשימת הגופים שצריכים להעיר.

סליחה. יש לי בעיה גם עם סעיף ספציפי, אני אעלה אותה כאשר יקריאו, ונדון לגופו של עניין. ההערה הזאת היא כללית, אני מדבר על אספקט יותר כללי שאני לא יודע להתייחס לתקנות האלה כמכלול ואת ההשפעה שלהן על חברות התקשורת. יש לי גם הערה אחרת לגבי העניין שאת מזכירה, אבל אעלה אותה בהמשך.

אולי זה מתקשר לכך שהנחת קווי גז וחלוקה לא נעשית בשטח פתוח במובן שזאת קרקע בתולה. יש כל מיני מערכות קיימות: מערכות תקשורת לצורך העניין, חשמל, וכו'.


האם יש התייחסות מפורטת לעניין הזה וכן התייחסות לגבי פיצויים? אם צריכים להוציא, להעתיק, מרכיבי תשתית אחרים, האם יש התייחסות לעניין הזה? עניין של נסיגות של בנייה או פיתוח מהקווים האלה – האם הדברים האלה כלולים כאן?

יש התייחסות כבר בחוק. ההתייחסות שאתה מדבר עליה כבר קיימת היום בחוק משק הגז, לגבי פיצויים. אנחנו מדברים היום על התקנות, שהן יותר אופרטיביות, איך בפועל יוציאו את אותו היתר.

האם נסיגות כבר קיימות בחוק?

גם פה בתקנות כבר כתוב – אנחנו מדברים על מרחק של 10 מטרים. זה לא קבוע בחוק, אבל הפיצויים קבועים בחוק. בתקנות אנחנו מדברים על רדיוס של 10 מטרים מסביב לאותו מתקן.

ואם מדובר בצינור?

כן, בצינור, או מה שלא יהיה.

אם זה בצינור, אי-אפשר לדבר על רדיוס.

מרחק, אבל ההגדרה פה היא רדיוס, זה נכון. זה למעשה הוויכוח, אם לפרוט אותו בפרוטות, בינינו לבין משרד התקשורת, כי את כל התשתיות צריך לפרט ולכל בעלי התשתית אנחנו צריכים לפנות.


זה בדיוק מה שבאות התקנות לעשות – לחייב את אותה רשות רישוי לפנות לאותם בעלי תשתיות ולקבל את התייחסותם. זאת מטרת התקנות האלה, ולכן אני מופתעת שדווקא משרד התקשורת – שאנחנו באים ומחייבים לפנות אליו – הוא זה שבא ומעלה את הטענות כנגד.

אני לא מבין את ההשלכות של התקנות על תחום התקשורת בכלל. זאת הבעיה.

מתי קיבלת את התקנות?

בסוף השבוע שעבר. את החומר העברנו לחברות התקשורת אתמול, מן הסתם – לפידבקים.

כמה זמן דרוש לכם?

אני לא יודע להעריך. שבועיים.

הבעיה היא שאנחנו נכנסים לפגרה.

ייקח יומיים להרים טלפונים לשאול אם למישהו יש התייחסות ספציפית, או שהוא רוצה בעצמו לבוא לוועדה ולהעלות את אותה עמדה.

אנחנו נציף את הבעיות. בבקשה.

שוקי שטרן, מנהל רשות הגז הטבעי. אני אתייחס בעקיפין לסוגיות שמועלות על-ידי משרד התקשורת, ואני אתחיל ברמה היותר כללית.


אנחנו צריכים לדעת איפה עומד היום נושא הקמת תשתיות של הגז הטבעי. אנחנו לא מתחילים היום להקים תשתיות של גז טבעי. הקמת תשתיות של גז טבעי החלה בשנת 2003. יש תיאומים החל משנת 2003 עם כל בעלי התשתיות שנוגעות בדבר, כולל תקשורת – לשביעות רצון או לא לשביעות רצון, ואיזה סוגיות עולות, זה נושא נפרד, אפשר להעלות אותו גם כן ולדבר עליו, ואם רוצים – גם באריכות.


היום מוקמת מערכת הולכה במדינת ישראל – לא הלחץ הנמוך – הלחץ הגבוה, שההשפעה שלו על תשתיות היא השפעה לעתים ניכרת, ויש תיאומים עם כל הגורמים הנוגעים בדבר – החל מתשתיות ביוב וגמור בתשתיות חשמל, בזק, תקשורת ואחרים.

הוא מדבר כרגע על מערכת ההולכה.

זאת מערכת ההולכה, וההסדרים האלה מתקיימים בפועל בשטח.


בעניין שעולה היום – ויש בתקנות התייחסות לתיאומים עם בעלי תשתיות אחרות – עולה סוגיה ספציפית האם פונים גם לרמה מסוימת של משרד התקשורת לתיאום תשתיות, או שפונים לבעלים ומפעילי תשתיות תקשורת בלבד.


אני מציע שמשרד התקשורת יגיד לנו מה המלצתו בעניין, והוועדה המכובדת תקבל החלטה האם לשנות את התקנה שנמצאת בפניכם, אם לאו.

נתייחס לסעיף ספציפי.

זה לא נושא שאנחנו מתחילים היום, וגם לא נגמור מחר כנראה.

מה שגורם לי לקושי זאת ההערה הכללית שאין תיאומים, אבל פה אני שומע שיש תיאומים.

מטרת התקנות היא לערוך את התיאום, זה בדיוק מה שעשינו בתקנות. קבענו חובת תיאום ואף הגבלנו בזמנים, אז לבוא ולהגיד שאין תיאום – זה בדיוק ההיפך ממה שאומרות התקנות.

זה לא מה שהוא אמר. הוא אמר שבשלב גיבוש התקנות, ההערות לא עברו לעיונם. זה מה שאני הבנתי ממנו.

יכול להיות שיש בעיות, אבל יכול גם להיות שאין.

יש נציג משרד התקשורת במועצה הארצית. הנושאים עוברים דרך שם.

אבל זאת רמה אחרת. במועצה הארצית לא דנים בזה. במועצה הארצית דנים בחלוקה בתמ"א 37, כך שזה לא רלוונטי.


אני רציתי דווקא להוסיף את הרובד של הרשויות המקומיות – רוצים לפתח מערכת חלוקה ענפה בתוך היישובים. מה קורה?

זה מהנדס הרשות.

אני מציע שנתחיל לקרוא את התקנות, נראה אם יש בעיות ספציפיות נקודתיות שצפות.

אולי שיציגו באופן כללי את התקנות – מה הן אומרות, מה העקרונות שמנחים את התקנות האלה.

יש לנו שתי רמות של תקנות. אלה שמדברות על החלוקה אמורות להיות דומות אבל הן לא ממש דומות לתוכנית מפורטת שקיימת. הן אפילו יותר מפורטות מתוכנית מפורטת רגילה. הן מראות בדיוק את אותם ייעודי קרקע שבהם עובר הקו, התייחסות לכל ייעוד וייעוד אם צריך, וזה בדיוק החלק שאנחנו מדברים עליו – במקום להפקיד את התוכנית ולפרסם אותה בציבור, מה שעושים בתוכנית מתאר מפורטת, אנחנו פונים לכל הגורמים הרלוונטיים, מציגים בפניהם את מסמכי התוכנית ומאפשרים להם תגובה והערות.


הערותיהם לאחר מכן צריכות להידון במסגרת אותה רשות רישוי לגז, שצריכה להחליט אם לאשר את התוכנית הזאת - זה נקרא תוכנית עבודה, זה לא נקרא תוכנית מפורטת – לאשר את תוכנית העבודה, באילו תנאים ואילו מההערות מוטמעות בתוכנית בדרך כזאת ואילו בדרך אחרת. זה למעשה הליך החלוקה.


לאחריו מגיע הליך מתן ההיתר, שהוא מאוד מאוד דומה להליך מתן היתר בנייה רגיל. למעשה, הסעיפים הרלוונטיים – ככל שהם רלוונטיים – הועתקו מתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), גם ביחס ללחץ נמוך מאוד וגם ביחס למתקני החלוקה. אלה סעיפים מאוד דומים, בקיזוז ההערות שלא רלוונטיות לעניין, אבל המערכת היא פחות או יותר אותה מערכת.

בדומה לתוכנית מפורטת – הרי אם לא היינו פה היום עם התקנות, מה היו עושים? היו עושים תוכנית, מפקידים אותה, ומשרד התקשורת היה נותן את התנגדותו – בדיוק כמו כל גורם אחר. פה, לטעמי, היטיבו עמו כי קבעו חובה להודיע לו. לא זכות. יש חובת הודעה אליו, ויש את ההזדמנות להתייחס ולהעיר את ההערות.

גברתי, בבקשה להתחיל לקרוא את התקנות. נציג משרד התקשורת, בנושא ספציפי שלגביו אתה רואה בעייתיות – נא לציין. בבקשה.

אנחנו מדברים על תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה).

תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשס"ו – 2006

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25(ה) לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002(1) (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1. בתקנות אלה -

"מודד מוסמך" –מודד בעל רשיון לפי פקודת המדידות (2);"


למעשה, ההגדרות הן אותן הגדרות כפי שכבר מופיעות בחוקים אחרים – כל הגדרה לפי החוק הרלוונטי.

"מיתקן בטחוני" – כהגדרתו בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965(3) (להלן – חוק התכנון והבניה);
"מיתקני תשתית" – דרכים ומסילות ברזל לסוגיהן, קוי תשתית ובכלל זה קוי חשמל, קוי גפ"מ, כימיקלים ודלק לסוגיהם, חומרים מסוכנים, קוי תקשורת, קוי מים, קוי ביוב וניקוז ומיתקנים המשרתים אותם;

מה ראשי התיבות של גפ"מ?

גז פחמני מעובה – הגז שבבית.

יש היום אסכולה שמוסיפה שטחים פתוחים לתשתיות. איך אתם מתייחסים לזה?

שטחים פתוחים הם עדיין לא תשתיות.

היכן שיש שמורת טבע.

זה לא בהגדרת תשתית. זה בייעוד קרקע.

אבל בביוב, בתשתיות אחרות, כן יש חובה לתאם.

לתאם בוודאי, אבל זה לא מתקן תשתית.

תיאום זה בשלב אחר. בהמשך יש התייחסויות לתיאומים גם עם רשויות, שמורות טבע.

"מתכנן מחוז" – כמשמעו בסעיף 8 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965(3) (להלן – חוק התכנון והבניה);

"צו הבטיחות" – צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי), התשנ"ט-1999(4);

"רשות הגז הטבעי" – כמשמעותה בפרק ו' לחוק; - זה חוק משק הגז.

"רשות הרישוי לגז" – רשות הרישוי למיתקני גז טבעי כמשמעותה בסעיף 119ו' לחוק התכנון והבניה; - כשאלה הם: יושב-ראש הוועדה המחוזית, מתכנן המחוז ומתכנן הוועדה המקומית.

"רשות נחל" – כמשמעותה בסעיף 2 בחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה- 1965(5);

"רשות ניקוז" – כמשמעותה בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח - 1957(6);

"תכנית" – כהגדרתה בחוק התכנון והבניה;

"תוכנית מקומית" – תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מפורטת, או תוכנית הכוללת הוראות של תכנית כאמור.

חברי הכנסת, אני רוצה להעלות להצבעה את סעיף 1. הגדרות. האם יש הערות לסעיף? אין.


מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

סעיף 1 נתקבל.

סעיף 1. הגדרות, אושר פה אחד.

הגשת תכנית העבודה

2. תכנית עבודה תוגש לרשות הרישוי בידי אחד מאלה:

(1)
מדינת ישראל או מי שמונה מטעמה לצורך זה;

(2)
בעל רשיון;
(3)
צרכן גז טבעי, לגבי מיתקן גז לצריכה עצמית.

אני מעמיד את סעיף 2 להצבעה. אין הערות לסעיף 2. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

סעיף 2 נתקבל.

סעיף 2 אושר פה אחד.

קנה מידה ומפת מדידה

3. (א)
תשריט תכנית עבודה יוגש בקנה מידה שלא יפחת מ- 1:250; ואולם רשות הרישוי


רשאית לקבוע קנה מידה שונה בהתחשב בתנאים המקומיים וברמת הפירוט הדרושה

לדעתה.

(2) תשריט תכנית העבודה ייערך על גבי מפה מצבית שערך מודד מוסמך; המודד יאשר על גבי התשריט שהנתונים המופיעים בו נבדקו בידו שישה
חודשים, לכל המוקדם, לפני הגשתו לרשות הרישוי לגז.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 3(א) ו-(ב). אין הערות. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

סעיף 3 נתקבל.

סעיף 3 אושר פה אחד.

תחום תכנית העבודה

4. תכנית עבודה תחול על שטח שלא יקטן מהתחום שמוטלות עליו מגבלות על השימוש בקרקע כאמור

בתקנה 6(2).

לא ברור לי.

תוכנית עבודה – אנחנו מגדירים למעשה את התחום, מה שאנחנו קוראים בשפה התכנונית "הקו הכחול", התחום של אותה תוכנית. אנחנו מגבילים אותו שלא יהיה קטן מ – ותכף תראה את סעיף 6 שמדבר על מה זה צריך לכלול בפנים. הוא צריך להיות לפחות בגודל שיכיל את כל הפירוט של סעיף 6.

אני מבקש להעמיד את סעיף 4 להצבעה. יש הערות? – אין. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

סעיף 4 נתקבל.

סעיף 4 אושר, פה אחד.

סימון יעודי הקרקע ומגבלות

5. בתכנית עבודה יסומנו ייעודי הקרקע שבתחומה כמפורט להלן:

(1) השטח המיועד לרצועת צינור גז לרשת החלוקה יסומן בצבע צהוב ורוחבו יצוין בתכנית;
(2) השטח שמוטלות עליו מגבלות על שימוש קרקע כאמור בתקנה 6(2) יסומן בקו מרוסק בצבע אדום; כן יסומנו בתכנית העבודה עיגולים מחולקים לארבעה חלקים (רוזטות) שבהן יצויין המרחק מקצה רצועת צינור הגז לקצה השטח שמוטלות עליו מגבלות כאמור.

האם יש התייחסות לגבי קרקע פרטית, או קרקע של מנהל מקרקעי ישראל?

ההתייחסות היא כבר בתקנות הקיימות.

האם יש כאן עדיפות?

אין עדיפות לאיזושהי קרקע. יש חובה לקבל את הסכמת בעל הקרקע, וזה מופיע בתקנות שכבר קיימות, לא בתקנות האלה.

אילן מירון, חברת פזגז. בדרך כלל, הצבע הצהוב בתוכניות משמש לסימון דברים להריסה. שאלה אם ניתן למצוא צבע יותר פרקטי.

צבע צהוב מופיע כבר בתוכנית המתאר לגז, ולכן בחרנו בצבע הצהוב. מכיוון שתוכנית המתאר כבר קיימת, החלטנו להמשיך באותה דרך.

ואם צריך לסמן משהו להריסה, מה עושים?

יסמנו אותו גם בצבע צהוב ויהיה כתוב עליו: מבנה להריסה.

גם גפ"מ מסמנים בדרך כלל בצבע צהוב. נראה לי שאפשר היה למצוא צבע ייחודי.

הצבע מופיע בתוכנית המתאר הארצית, לכן המשכנו עם אותו צבע.

האם יש הערות נוספות לסעיף 5? אין. מי בעד? מי נגד?


ה צ ב ע ה

סעיף 5 נתקבל.

אושר פה אחד סעיף 5(1) ו-(2).

הוראות תכנית העבודה

6. התשריט והוראות תכנית העבודה יכללו את כל אלה:

(1) השימושים המותרים בשטח המיועד לרצועת צינור גז;
(2) המגבלות על שימושי קרקע המוטלות בשל תכנית העבודה על השטחים המסומנים בה לרבות

המגבלות המוטלות על מיתקן ביטחוני, והאמצעים הננקטים למיזעור המגבלות;

(3) התנאים למתן היתרי בניה להקמת רשת החלוקה, כאמור בתקנה 10;

(4) הוראות בדבר מיגון המערכת כאמור בתקנה 11;

(5) הוראות בנוגע לקביעת נוהלי הפעלה ונהלים לשעת חירום מאושרים על פי דרישות רשות הגז

הטבעי כתנאי למתן היתר הבניה או כתנאי בהיתר הבניה;

(6) הוראות בדבר שיקום נופי כאמור בתקנה 12;

(7) הוראות בדבר שילוט וסימון רשת החלוקה;

(8) הוראות הנוגעות לבטיחות ולצמצם מפגעים הסביבתיים והנופיים כתוצאה מהקמתה של רשת

החלוקה;

(9) הוראות המפרט כפי שאושר לפי סעיף 24 לחוק" – זה המפרט הטכני.

הערות לסעיף 6.

יש לי שאלה לגבי סעיף 6(2) – זה מתייחס להערה הקודמת לסעיף 4. בסעיף 6(2), איפה מפורטות המגבלות על שימושי קרקע קרוב לצינור?

פה, ברמה הזאת. בסעיף 6(2), על גבי תוכנית העבודה מסמנים את אותן מגבלות שמוטלות.

מגבלות שהוטלו מכוח דברי חקיקה, מכוח תוכניות, מכוח מקומות אחרים.

אני מתכוון בגלל הצינור. בקרקע מסוימת עובר צינור. מישהו רוצה לבנות בית – נניח שזה עובר במגרש.

זה לא יגביל אותו. אלה תקנות של לחץ נמוך מאוד, ושם קבענו שזה לא יגביל אותו. אי אפשר להניח את הצינור במקום שיגביל את הבנייה ולא את זכויות הבנייה.

נסיגה אפס – אפשר לבנות על?

זה מגיע בשלב הלחץ הנמוך מאוד.

גם לגבי קו חלוקה – אני מוכרחה לומר שאני מזדהה עם אותה שאלה. בעצם, יש כאן איזושהי טאוטולוגיה – כאן מפנים לשם. אנחנו לא יודעים מה המגבלות בקוטר של 40 מטר או של 400 מטר.

יש לנו את ממונה הבטיחות, ואם תרצו פירוט נוסף – אפשר לקבל.

לא פירוט נוסף. אנחנו רוצים פירוט.

יהיו מגבלות על השטחים שבהם יעברו צנרת ומתקנים של גז טבעי. לדוגמה: במקום שבו יעבור צינור של גז טבעי בלחץ נמוך, לא ניתן לבנות מעליו.

מה זה מעליו? מצידיו – כמה מטרים? איפה מוגדר טווח המרחק מהתוואי?

הטווח והמרחקים מוגדרים בצו הבטיחות לגבי כל מתקן ומתקן, ולגבי כל פעילות באותה תשתית בה מוקם המתקן.

למה לא מכלילים את זה כאן?

זה כתוב בסעיף 5(2).

אז תגידו את זה. בכל מקום מפנים למקום אחר.

האם ניתן לומר שהמגבלות שיוטלו ושיפורטו כאן הן רק מגבלות שניתן להטיל לפי דין? האם זה לא משהו שאפשר לעשות בו שימוש, ויחליט מישהו שעכשיו אסור בטווח של 100 מטרים משני צדי קו החלוקה, לבנות, לצורך העניין?

לא. המגבלות הן מגבלות שנגזרות מצו הבטיחות, שהוא קיים.

אז אולי כדאי לאמור: המגבלות על שימושי קרקע המוטלות בשל תוכנית העבודה .... לפי דין. שיהיה ברור שאי-אפשר לגזור מגבלות חדשות.

באנלוגיה לרשת חלוקת חשמל, שם יש פירוט – מתח עילי, מתח גבוה.

לפי כל חוק, או לפי כל חיקוק.

אם זה יהיה הוראת הממונה על הבטיחות, זה יהיה לפי דין, מבחינתך?

אם הוא הוסמך לכך במפורש, בחוק.

הוא מוסמך לכל נושא הבטיחות. זה למשל תנאי באישור מפרט. השאלה אם זאת הכוונה. הנושא הזה הרי יהיה פונקציה של מספר פרמטרים, בין השאר של הצינור, של קוטר, של לחץ, של כל מיני דברים כאלה.

כל מה שההערה של חבר הכנסת באה לומר, במלים אחרות, שלא תהיה כאן שרירות אלא שכאשר מטילים מגבלות – שתהיה הרשאה מפורשת לכך בחיקוק, בדבר חקיקה, להטיל את אותן מגבלות, ושזה לא יהווה מקור עצמאי להטלת מגבלות.

הכוונה היא שזה לא יהיה מקור עצמאי.

אז לכן מוסיפים: לפי כל חוק. לפי כל חוק זה כולל גם חקיקת משנה.

האם יש הערות נוספות לסעיף 6? אין. אני מבקש להצביע על סעיף 6, עם התיקון המוצע בסעיף 6(2). מי בעד? מי נגד?


ה צ ב ע ה

סעיף 6 נתקבל.

סעיף 6 אושר פה אחד.

מסמכים נלווים

7. על גבי התשריט האמור בתקנה 3 או על גבי תשריט נפרד שייערך כחלק מתכנית העבודה, יסומנו כל אלה:

(1) כל מקורות ההצתה בשטח ברדיוס של 10 מטרים מרשת החלוקה; מתכנן המחוז רשאי

לדרוש, מנימוקים מיוחדים של בטיחות, כי סימון מקורות הצתה ייעשה לגבי שטח גדול יותר;

לא נמצאו מקורות הצתה בשטח כאמור, תוגש לרשות הרישוי לגז חוות דעת של עורך תכנית

העבודה , המאשרת שבשטח כאמור אין מקורות הצתה; "רשת החלוקה" – לענין פסקה זו,

למעט קווי צינורות להעברה של גז טבעי בלחץ נמוך;

(2) כל שימושי הקרקע הקיימים בשטח ברדיוס של 10 מטרים מרשת החלוקה, והמותרים

בתחומו על פי תוכניות מקומיות מאושרות; לא היו תוכניות מקומיות מאושרות לענין השטח

האמור, יצויינו שימושי הקרקע כאמור לפי תכניות מיתאר מחוזיות וארציות מאושרות לגבי

אותו שטח; מתכנן המחוז רשאי לדרוש, מנימוקים מיוחדים של בטיחות, תכנון, או הנדסה, כי

ציון שימושי הקרקע ייערך לגבי שטח גדול יותר;

בסעיף ההגדרות, לא ראיתי הגדרה של מקורות הצתה.

מקורות הצתה מוגדרים בחוק.

ומה קורה אם יש צינור, ואחר כך בונים לידו ורוצים באותו מבנה לעשות מקורות הצתה? אינני יודע מה זה מקור הצתה. האם זה גז? גז ביתי?

התקשר אלי בבוקר
עורך-דין עידן בן-ארי, היועץ המשפטי של אמישרגז – הוא חולה, נבצר ממנו להגיע, לכן אני משמשת כפיו כרגע – לעניין התקנה הזאת הוא ביקש לומר שלהבנתו, בתקנה 7(1), בסיפה, "להעברה של גז טבעי בלחץ נמוך", צריך להיות: לחץ נמוך מאוד.

וכן, אותה הערה שאתה הערת. הוא אמר שאין הגדרה של מקורות הצתה, ולכן הדברים נתונים לפרשנות. הוא מבקש שתתווסף הגדרה של מקורות הצתה. אני מצטטת את דבריו.

לגבי ההערה של עורך-דין אמישרגז – זאת הכוונה. הכוונה היא באמת ללחץ נמוך. בפירוש, הכוונה היא גם למתקנים בלחץ נמוך. המגבלה הזאת תתייחס ללחץ נמוך, ולא ללחץ נמוך מאוד.

אילו עורך-דין בן-ארי היה פה, האם התשובה הזאת היתה מניחה את דעתו?

אני לא יכולה לומר כי אני לא מספיק בקיאה בנושאים האלה כדי לחוות דעה בעצמי לגבי העניין.

מה לגבי מקורות הצתה?

הוא טוען שיש סתירה פנימית בתוך הדברים.

אם אני מבין את הערתו של עורך-דין עידן בן-ארי – התקנה לגבי לחץ נמוך מאוד זו תקנה שאנחנו עוד לא עוסקים בה. מדובר על התקנה הבאה. זוהי תקנה ללחץ נמוך, לכן זה לא רלוונטי.

אנחנו מתכוונים פה שאותם מקורות הצתה יסומנו לגבי התחנות עצמן, לא לגבי קווי הצינורות של העברה של הגז בלחץ נמוך. בלחץ נמוך מאוד זה בתקנות אחרות לגמרי – עדיין לא הגענו אליהן.

לא ברור מה זה מקורות הצתה.

האם מצת בבית זה מקור הצתה?

מקור הצתה זה מתקן שפולט חום בטמפרטורה מעל 300 מעלות צלזיוס.

איפה זה מוגדר?

ההגדרה קיימת בהוראות התמ"א.

אז אולי ראוי להפנות אל ההגדרה הזאת, אם זאת הכוונה?

תנור חימום ביתי חשמלי לדעתי יכול לייצר - - -

כן. כביש, לצורך העניין, זה מקור הצתה. בכביש נוסעות מכוניות, ובאגזוז מגיעים לפעמים ל-300 מעלות צלזיוס, ולכן הוא מקור הצתה.

יש הגדרה בתוכנית המתאר הארצית - אולי נפנה.

אני חושבת שבתקנות צריך להוסיף את זה: בתקנה זו מקור הצתה – ואז תגדיר.

אפשר להכניס את זה בסעיף ההגדרות.

אין בעיה.

מקור הצתה – פעילות העשויה לגרום להצתת עננת גז טבעי, לרבות מתקני חשמל עיליים, מנועי שריפה ומשטחים שטמפרטורת פניהם עולה על 300 מעלות צלזיוס.

איך אתה חוצה כביש?

כשמקימים מערכת, צריך לפעמים גם לשחרר את הגז עם שני קצוות של הצינור. רוצים לשחרר אותו במקום שטוב לשחרר אותו – ואז לתכנן את השחרור כך שהגז הזה, כאשר משחררים אותו – לא יישרף. לכן מחשבים את האזור שנקרא אזור נטול מקורות הצתה.


לא משחררים את הגז, כי גז עולה כסף, אבל אם קורה משהו "פורס מז'ר" – באיזשהו מקום פגעו בצנרת, והגז משתחרר במקום שלא רוצים שבו הוא ישתחרר – אזי יש טכניקת חירום לשחרר אותו היכן שזה בסדר. הגז קל מהאוויר, הוא עולה למעלה, ולכן מסתכלים מה קורה מסביב. אל תשחרר אותו ליד הכביש, אל תשחרר ליד הארובה, אל תשחרר ליד קו חשמל – וזאת הפילוסופיה.

זאת בדיוק הנקודה.

לגבי סעיף 7(1) - רציתי להתייחס לברירת המחדל שיש למהנדס המחוז. "מתכנן המחוז רשאי לדרוש, מנימוקים מיוחדים של בטיחות, כי סימון מקורות הצתה ייעשה לגבי שטח גדול יותר;"


אל"ף, זה נתון לשרירות לבו. מה שאני מבין שהתכוונו בתקנה הזאת, שבמקומות שבהם יש אפשרות לשחרר גז – שם צריך לדרוש טווחים יותר גדולים של התייחסות. זה בסדר, אבל זה לא כתוב פה.


מהנדס המחוז – מבקשים ממנו לדרוש שטח גדול יותר מאשר אותם 10 מטר. זה לדעתי צריך לקבל הבהרה יותר מפורשת.

כתוב: מנימוקים מיוחדים. נימוק מיוחד זה מאוד מחייב.

מהנדס מחוזי הוא לא בהכרח מהנדס גז.

אם אתה כנפגע תביא חוות דעת נגדית, וזה לא יסתבר כנימוק מיוחד – תהיה לו בעיה. כתוב פה מנימוק מיוחד, לא לשרירות לבו ולא על-פי מצב הרוח שלו.

נימוק מיוחד של בטיחות – לא סתם – או תכנון, או הנדסה.

איך אתה מתייחס לכל מתקני הגז שקיימים – אפילו הגז הביתי? אותה דירה שנמצאת מעל מתקן הגז הביתי – אסור לה להדליק תנור חימום בבית?

אני לא אחראי על הנושא הזה.

תנור חימום הוא מתקן הצתה, ויש גז ביתי. איך מתגברים על הנקודה הזאת?

קודם כול, אנחנו מעונינים שגז יגיע לצרכנים וניתן יהיה להשתמש בו. כאן מדובר על רשת החלוקה עצמה. לא על המתקן של הצריכה, אלא על רשת החלוקה. לא מדובר על הצינור עצמו.


בסיפה של פסקה (1) כתוב: לענין פסקה זו, למעט קווי צינורות. בעצם, ההתייחסות כאן היא לאותם מתקנים מיוחדים – כמו שציין יאשה, לגבי שחרור גז, או מתקנים אחרים שיוקמו במערכת – יש דברים ספציפיים שלגביהם צריך להתקין את אותם מתקנים במקומות שהם נטולי מקור הצתה.


לא מדובר לא על המתקנים הביתיים ולא על גז לצרכנים, אלא על אותם מתקנים שהם חלק ממערכת החלוקה.

אני מתייחס לנושא הבטיחות באותו צובר ביתי, ובדירה שנמצאת במרחק של קרוב ל-10 מטרים אתה מדליק תנור.

אל"ף, אנחנו לא מדברים על הגז הביתי, על הגפ"מ. אנחנו מדברים פה על גז טבעי – מערכות שלא קיימות עדיין היום. לצערנו, רק בשלושה מקומות היום שורפים גז טבעי: בבית זיקוק אשדוד, בתחנת הכוח אשכול באשדוד ובתחנת רידינג. מחר, כשיהיו בעלי רשיונות והם יפעלו לפי התקנות האלה – יהיה גז גם במקומות אחרים.

התכוונתי לרידינג. בכל הטווח שסביב רידינג, לא ניתן לבנות מבנים?

התקנות האלה לא מתייחסות לרידינג. רידינג מוסדרת בתוכנית מתאר ארצית, יש שם מגבלות, יש שם הוראות. רידינג לא שייך לפה. אנחנו מדברים על מתקנים אחרים, סוגיות אחרות.

גז טבעי.

גז טבעי זה גז טבעי.

אבל לרידינג יגיע גז טבעי בסופו של דבר.

הגיע. בדקות אלה ממש מתקיים טקס .

והחברים, באצילות נפשם, נמצאים כאן.

לו הם היו מזמינים את ועדת הכלכלה, הוועדה היתה יודעת שלא לקבוע ישיבה באותו מועד.

בשלושה מקומות משתמשים בגז טבעי. בבתים זה לא גז טבעי?

לא. זה גז פחממני מעובה, שנקרא גפ"מ – מה שנקרא גז בישול בשפת העם, זה גפ"מ.

אתם מציגים כאן מצב שבו כאילו אין הגבלות לגבי נסיגות והגבלות שקווי חלוקה מכניסים לשטח בנוי. אחר כך אתם באים, בדרך אגב, ואומרים: בכל זאת יש מרכיבים, וברדיוס של 10 מטר אסור שיהיו שם מקורות הצתה.

לא כתוב שאסור שיהיו. רק אומרים שצריך לסמן אותם. עדיין אין כאן הוראות בדבר מגבלות שימוש.

לפי דבריך, אני אומר שזה צפוי, עוד מעט.

למשל, לגבי כביש – צנרת יכולה לעבור בסמוך לכביש. אני לא מדבר כרגע על חלוקה, אפילו הולכה. אבל, בפעילויות מסוימות יש מקרים שסוגרים את התנועה בכביש – לא שזה מוצע כאן ולא שזאת הפרקטיקה הרגילה, אבל כשיודעים שיש כביש ויודעים שמסיבות מסוימות יש נישוף של גז לאוויר – יכולים לסגור תחום מסוים של כביש לזמן הנישוף, ואחרי כן לפתוח אותו בחזרה.


לכן, הציון של מקורות ההצתה חשוב מאוד לפעילות של הפעלת מערכת החלוקה במקרה הזה.

לפחות שיהיה כתוב: מקורות הצתה קבועים.

איך אתה מחבר את רידינג לשדה התעופה שקיים? עם מקורות הצתה רציניים ביותר.

לכן יש הוראות בתוכנית המתאר הארצית שמסדירות איך עובדים במצבים כאלה. למשל, כשהיו צריכים לעשות הרצה למתקני הגז ברידינג – הגבילו למספר שעות את הפעילות של שדה התעופה.


זה קודם כול נושא שהוא אינפורמטיבי. כולם צריכים לדעת איפה עוברת צנרת גז ואיפה יש כביש ליד, ומתי זה קרוב – האינפורמציה הזאת צריכה להיות קיימת. יש לזה לפעמים השלכות, לפעמים לא, אבל האינפורמציה צריכה להיות קיימת בתהליך כדי שכל הגורמים ידעו וישקלו את ההשלכות.


זאת הנקודה בתהליך הזה, ולכן אלה מסמכים נלווים – שכולם ידעו מה מביאים כאן לאישור. צינור גז בסמוך לכביש זה בסדר, אבל צריך לדעת שהצינור הזה לא עובר בוואקום, אלא עובר בסמוך לכביש. זוהי אינפורמציה חשובה גם לוועדה.

שאלה אם קורה מצב שהכל תוכנן, ומחר צריך יהיה להזיז את הצינור בגלל אילוצי בנייה מסוימים. מה קורה אז?

אם יש צורך בהסטה של קו צינור גז – יש על כך הוראה בחוק משק הגז הטבעי שקובעת מהם ההסדרים במצב שבו צריך להסיט צינור גז.

המשך סעיף 7: (3) סקירת ערכי טבע ונוף בתחום תכנית העבודה;

(4) סימון מיתקני תשתית וקידוחי המים בתחום תכנית העבודה, ובכלל זה מיתקני תשתית אשר

הקמת מערכת החלוקה מחייבים העתקתם;

(5) אישור הממונה כמשמעו בסעיף 61 לחוק לפיו המאפיינים ההנדסיים והבטיחותיים של רשת

החלוקה המוצעת בתכנית העבודה עומדים בדרישות צו הבטיחות.

סעיף 7, פסקאות (1), (2), (3), (4), (5) – האם יש הערות? היו, ושמענו אותן.

אני מבינה שהוחלט להוסיף הגדרה – בין בתקנה 7 עצמה ובין בתקנה 1 של ההגדרות – של מקורות הצתה.

איפה הוועדה רוצה שזה ייכלל?

אנחנו משאירים לשיקול דעתכם.

מי בעד? מי נגד?


ה צ ב ע ה

סעיף 7 נתקבל.

פה אחד, סעיף 7 אושר.

אופן ההגשה

8. (א) נכללו בשטח התכנית אחד הנושאים שבטור א' בטבלה שלהלן, תוגש התכנית

טור א' טור ב'

הנושא הכלול בתוכנית הגוף המעיר

1. מיתקני תשתית - הבעלים של מיתקן התשתית והגוף המופקד על פי דין על מיתקן התשתית

2. התחברות לתחנת גז - בעל הרישיון להפעלת מיתקן הגז לנושא ההתחברות לתחנת הגז, ככל

שהתחנה איננה בבעלות מגיש תכנית העבודה

3. חציית נחל - רשות הניקוז ורשות הנחל המוסמכות

4. כל תכנית - רשות הכבאות המוסמכת

5. מיתקן בטחוני או שטח נתון לשליטה כהגדרתו בתקנה 149 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945(8) - נציג שר הביטחון בועדה המחוזית לתכנון ולבניה כמשמעה בחוק התכנון והבניה, שבמרחבה

תוכנית העבודה

6. אתרים ארכיאולוגיים - רשות העתיקות

7. גן לאומי או שמורת טבע או שמורת נוף לפי תכנית או ערכי טבע מוגנים - הרשות לשמירת

הטבע והגנים הלאומיים

8. יער בהתאם לתוכנית מיתאר ארצית - הקרן הקיימת לישראל

9. נמל מוכרז - רשות הנמלים


(ב) לא העיר גוף את הערותיו תוך 30 ימים ממועד קבלת תכנית העבודה, תוגש התכנית לרשות

הרישוי לגז אף ללא ההערות.

(ג) העביר מגיש התכנית את התכנית להערותיהם של הגופים כמפורט בתקנת משנה (א), יגיש

לרשות הרישוי לגז ביחד עם תכנית העבודה, את העתק הפניה לאותם גופים ואת הערותיהם,

ככל שהתקבלו.

יש לי הערה לגבי הסעיף הראשון בטבלה, בסעיף 8: הבעלים של מתקן התשתית והגוף המופקד על פי דין על מתקן התשתית.


אנחנו ביקשנו להבין מה הכוונה בגוף המופקד על-פי דין. במלים אחרות, האם משרד התקשורת, הממונה על תשתיות תקשורת, הוא גוף המופקד על פי-דין.


העמדה שלנו היא שאנחנו לא יכולים לשמש גוף המופקד על-פי דין, לצורך התכלית שלשמה מותקנות התקנות. אל"ף, אין לנו שום מפה של פריסת תשתיות התקשורת במדינת ישראל, ובי"ת, המשרד גם לא ערוך לכך.


לא קיבלנו תשובה ברורה – או בכלל – מה הכוונה הגוף המופקד.

מה אתה מציע?

מבחינתי, אם יאמרו לי שאני נכנס לתוך הגוף המופקד על-פי דין, אני חושב שאני רוצה להתנגד – אני לא יכול לשמש כגוף מופקד על-פי דין, לצורך התקנות.

להערכתי, אם מדובר במתקן בזק – אזי אתם הגוף המופקד על-פי דין; אם מדובר בכבלים של חברות שיש להן תשתיות כבלים – דווקא המועצה לשידורי כבלים ולווין אולי היא הגוף המופקד על-פי דין; אינני יודעת אם יש תשתיות של זכייניות לפי חוק הרשות השנייה – אזי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. לכן, זה תלוי. אם זה קול ישראל – אזי רשות השידור.

זאת לא התשובה שקיבלנו. התשובה שקיבלנו היא דווקא שזאת לא היתה הכוונה, ואני ביקשתי להבהיר: אם זאת לא הכוונה – הנה, גברתי היועצת המשפטית אומרת – לה זה ברור שזה כן משתמע כאילו אנחנו הגוף המופקד על-פי דין.

לגבי בזק, בוודאי. אין גוף רגולטורי אחר.

זאת לא העמדה של משרד התשתיות ומשרד הפנים. זו לא עמדתם.

מה עמדתם?

אנחנו נחזור מחדש על עמדתנו, כשתרשה לנו להציג אותה.

בסדר גמור. רק היו לנו כמה שיחות שבהן הובהרה לי עמדתכם. משהו אני יודע מהשיחות הקודמות שלנו.

המטרה היא הרי בעצם לערוך את התיאום. זאת המטרה העיקרית של הסעיף הזה. אנחנו נתנו פה סעיף פתוח יותר שנותן אפשרות ליותר גורמים לתת את הערותיהם. אין לך את רשת התשתית – אתה מקבל הרי את התוכנית של העבודה להערותיך, אז אתה יכול לבדוק אותה כגוף המופקד על-פי דין – בין כמשרד התקשורת – ואם אתה רוצה, בכל מקרה, הבעלים של מתקן התשתית גם הוא מקבל הודעה. זה לא שאנחנו מסתירים פה. להיפך – אנחנו מפיצים את זה בין כמה שיותר גורמים, שיתנו את הערותיהם. אם אין לך הערות ואין לך יכולת להעיר הערות – אתה לא חייב.


אני גם הוספתי ואמרתי – אם אתם רוצים, שיהיה ברור, אנחנו נבהיר פה שאם אתם לא רוצים להעיר הערות, לא נשלח למשרד התקשורת להעברת הערות אלא רק לאותם בעלים, או המפעילים בפועל, של אותו מתקן.


בעניין הזה אנחנו לא דווקנים לכאן או לכאן. מה שחשוב לנו הוא שתהיה האפשרות.

הדאגה שלנו היא שאנחנו לא מבינים מהי האחריות המהותית שעלולה להיגזר מהזכות לכאורה הפרוצדורלית שנותנים לנו בתקנות.

מה אתה מציע?

אני מציע שלא לכלול את משרד התקשורת כגוף המופקד על-פי דין, לצורך תשתיות תקשורת.

ההצעה הזאת – אם יורשה לי, מהצד – נשמעת לי לא ראויה. אתם כל כך מפחדים מאחריות שתוטל עליכם, ואז אומרים: לא רוצים לדעת, לא רוצים לשמוע, לא רוצים לראות.


אני חושבת שככל שאתם גוף רגולטורי שאחראי ומופקד על פעילות של גוף אחר, אתם לא יכולים להגיד: אנחנו לא רוצים אפילו לדעת. אתם יכולים לא לעשות שימוש במידע שהועבר אליכם, אבל לומר שאתם לא רוצים אפילו שיועבר אליכם – כלומר, שיהיה כתוב כאן: כל גוף מופקד על בעל תשתיות, למעט משרד התקשורת – זה נשמע מרחיק לכת.

אם אפשר לחדד את עמדתי. לא מתרחקים מאחריות, אלא אני חושב שאם נותנים לנו את האחריות– אנחנו צריכים לצד זה את הסמכויות הרלוונטיות לעניין התשתיות. סמכויות כאלה לא נמצאות היום בחוק התקשורת. אני לא יודע מהי פריסת מתקני התקשורת במדינת ישראל. אני פשוט לא יודע, ואני גם לא ערוך לטפל בזה.

אז במסגרת ההערות תשיב: קיבלנו את פנייתכם. הריני להודיעכם כי אין בידי מידע על התשתיות במקום זה, ולכן לא אוכל להעיר הערות לגופו של עניין, ובא לציון גואל.


אולי בעתיד זה ישתנה, אולי בעתיד יחליט מי שלא יהיה שר התקשורת לרכז את כל המידע על תשתיות תקשורת במשרדו?

כל עוד הדבר ברור שאני לא יכול לתת עמדה רלוונטית מהותית לעניין פריסה כזאת או אחרת, אז אני יכול לקבל את העמדה הזאת.

אני ממשיך בהצבעה. אני לא מקבל את העמדה של משרד התקשורת.

אם אפשר עוד נקודה אחת כדי לחזור להערה הכללית שלנו, כי בכל זאת הוועדה מצביעה על כל הסעיפים.


אם ניתן לתת את האפשרות להעלות בפני הוועדה – אם יש בכלל - עמדות של מפעילי התקשורת שרוצים להעלות בפני הוועדה. הרי אני לא יודע את זה כרגע; יכול להיות שיש, יכול להיות שאין.

הרי כל הכוונה בכל התקנות היא באמת לתת לכל אחד מהגורמים – בכל מתקן תשתית ספציפי – את האפשרות להעיר את הערותיו, ומטילים חובה על מי שמבקש להגיש תוכנית עבודה, לעשות את התיאום, להציג בפני ועדת הרישוי את התייחסויות אותם גורמים. כלומר, אם אתה עובר ליד רשת של כבלים – אתה צריך להעביר את הערות הכבלים למקום הספציפי.


כל התהליך פה הוא כמה שיותר עם ניסיון לתיאום. מחייבים את בעל הרשיון ליידע את כל הגורמים שלידם הוא הולך לעבור.

אז תן להם להשמיע את העמדה שלהם.

אבל זה כתוב לך בכתב.

בסדר. אתם בניתם על תהליך פרוצדורלי, כשאני לא קיבלתי עדיין את עמדות חברות התקשורת לעניין אותו תהליך. אתה אומר שהתהליך בא לטובתם. אני לא יודע את זה ולא נתתם להם את ההזדמנות להשמיע את עמדתם בקשר לאותו תהליך.

הנה ההזדמנות.

את לא נתת את ההזדמנות, מה לעשות.

אילו הגבלנו את הזכות של בעל מתקן תשתית – אזי ההערה היתה מובנת, אבל דווקא חייבנו אותה.

יש השלכות מהותיות לפרוצדורה שנבנית– זה כל מה שאני אומר, ואנחנו לא מכירים את כל ההשלכות האלה.

עד כדי כך שאני אפילו התלבטתי אם צריך להזמין את כל אותם גופים לדיון, משום שההליך יהיה לאחר מכן – שהם יצטרכו לבקש את אישורם של כל הגופים. התלבטנו זמן רב אם יש מקום להזמין את רשות העתיקות ואת רשות לשמירת הטבע והגנים וכיוצא באלה.

האמת היא שהבעיה יכולה להיות אם מישהו לא מוזכר.

אכן כן.

אני רוצה להגיד שדווקא נתנו פה חובה הרבה יותר מקיפה מאשר נותנים בכל תוכנית אחרת, כי כל תוכנית אחרת מתפרסמת בעיתון, ברשומות, על לוח מודעות. מי שרוצה – רואה, ומי שבמקרה לא ראה – לא ראה.

נכון מאוד. ההיפך, פה יש הגברה של הביורוקרטיה.

פה יש חובה חד-משמעית שאי-אפשר להתחמק ממנה כי התוכנית לא תגיע לרשות הרישוי בלי אותן הערות.

חבר הכנסת סוויד, אני רוצה להציע הצעה ותגיד לי מה עמדתך. אני רוצה להציע לאשר את סעיף 8, במגבלה. סעיף 8 ייכנס לתוקף בעוד עשרה ימים. במשך עשרת הימים הבאים, נציג משרד התקשורת יקבל חוות דעת מגופי התקשורת שהוא מופקד עליהם, ואז נביא זאת לכאן ונחליט אם לקיים דיון נוסף – אם בכלל אתם מבקשים דיון נוסף;

יכול להיות שלא, אלא שההערה הזאת רלוונטית גם לסעיפים אחרים, מלבד סעיף 8.

כרגע אנחנו בסעיף 8.

אפשר אולי לצמצם את מספר הימים. אנחנו בתהליך של מכרז.

נציג משרד התקשורת, כמה זמן דרוש לכם?

אנחנו כבר פנינו לקבלת עמדתם. אני יכול עוד היום להרים טלפון.

סליחה, אדוני היושב-ראש. אם הם מקבלים את הרשות, אני מבקשת בשמם של כל אותם הגורמים שאליהם גם צריך ללכת לבקש את האישור, כגון: משרד הביטחון, רשות הניקוז, רשות הכבאות, רשות העתיקות, הרשות הלאומית. הרי אלה גורמים שמי שמגיש את התוכנית חייב ללכת ולקבל את אישורם.


לא מצאתי לנכון להזמין אותם. אני עדיין חושבת שגם משרד התקשורת ובעלי רשתות התקשורת נכנסים לאותו תחום.

אז למה את משרד התקשורת הזמנת?

אני לא בטוחה שגם אותו הזמנו. אני לא יודעת אם הוא לא נשאר מהדיון הקודם.

אתה מוזמן?

כן.

אז גם אתכם היה צריך להוציא, כי אין למשרד התקשורת, לגופים המשדרים, מעמד שונה מאשר לקרן הקיימת לישראל – לצורך התקנות האלה כמובן – ורשות הנמלים, וכו'.

או לבעלי תשתיות אחרות. אני חשבתי שכולם הוזמנו, והם היחידים שמצאו לנכון להתייצב.

לא. ההיפך. הולכים אליהם לקבל את אישורם. זאת החמרה מאוד גדולה לעומת המצב החוקי הקיים.


ההיפך. ישר עלה לי עניין של ביורוקרטיה נוראית, ומה שמאוד אהבתי זה את סעיף (ב) שאומר: "לא העיר גוף את הערותיו תוך 30 ימים ממועד קבלת תכנית העבודה, תוגש התכנית לרשות הרישוי לגז אף ללא ההערות" –כדי קצת להקטין את הביורוקרטיה.

אני באמת לא הבנתי, כי עמדת הפתיחה היתה שלא תיאמו.
עכשיו כשאומרים בואו נתאם, אתה אומר: לא, אל תגידו לי, אני לא רוצה.

אלה שני דברים שונים. את התקנות בכללותן – שוודאי חלות על מפעילי התקשורת –לא תיאמו.

אבל לגופו של עניין.

יש כאן שני דברים מאוד שונים: ההשלכות על מפעילי התקשורת והתשתיות שלהם, וההשלכות על משרד התקשורת כגוף המופקד.

הערה נוספת. מה תעיר לנו? אני רוצה ברדיוס של 10 מטר שתעשה את הבטון כך וכך- כל מיני עניינים טכניים, שזה בדיוק המקום להעיר אותם, כי הרי ודאי לא ועדת הכלכלה או גוף אחר יחליט בנקודה הזאת.

אני מוכרח להגיד שאלה לא ההערות. ההערות נוגעות יותר לעלויות, ואגב, כבר הבוקר לפני הישיבה התקשרה אלי נציגת חברת בזק – ואני לא יודע להבהיר את עמדתה כי אני עדיין לא מבין אותה – ואמרה: יש לנו בעיות עם הסדרת העלויות.

אז בדיוק תעיר אותן. זה המקום שלך להעיר אותן.

אני חושב שההצעה של היושב-ראש היא מצוינת.

תודה. אנחנו עוד נחשוב עד הסוף גם לגבי ההצעה שלי, כי יש פה נסיבות חדשות. נמשיך הלאה, לא נצביע כרגע על סעיף 8. תקראי בבקשה את סעיף 9.

תנאים למתן היתרי בניה

9. (א) תכנית העבודה תכלול הוראות לפיהן הבקשה להיתר להקמת מיתקן הגז כקבוע בתקנות התכנון והבניה (רישוי מיתקני גז טבעי), התשס"ג- 2003(7), (להלן – תקנות רישוי מיתקני גז טבעי) תלווה בנספח עבודה מפורט ובו יצויינו כל אלה:

(1) אתר העבודה;

(2) אופן הקמת מערכת החלוקה;

(3) האמצעים לצמצום מפגעים ופגיעות בערכי טבע ונוף בעת ההקמה;

(4) דרכי הגישה באופן שייעשה שימוש, ככל שניתן, בדרכים קיימות; בהעדר דרכים קיימות

כאמור, יוסדרו דרכי עפר כדרכי גישה, באופן שיצמצם, ככל שניתן, את הפגיעה בסביבה ובנוף;

(5) שטח ההתארגנות של הקבלן המבצע;

(6) שטחי האחסנה הזמניים של ציוד וחומרי העבודה;

(7) השטח שתונח בו מערכת החלוקה;

(8) התייחסות לאופן החפירה ועומקה, חומרי הכיסוי לאחר הנחת המערכת ופינוי עודפי החומר

החפור.

(ב) נספח עבודה הכולל מקטע שתכנית העבודה לגביו הועברה להערותיו של גוף כלשהו כאמור

בתקנה 8, יחייב תיאום עם אותו גוף טרם ביצוע העבודה באותו מקטע.


זה בהמשך לסעיף 8 הקודם שקראנו – יש פה תיאום עד הרמה של כיסוי העפר על גבי המתקן.

האם יש הערות לסעיף 9?

רציתי לשאול מה ההבדל בין (1), שזה אתר העבודה, לבין "השטח שתונח בו מערכת החלוקה".

אתר העבודה זה התחום הרחב יותר. מערכת החלוקה – שטח המונח בתוך איזושהי רצועה צרה יותר מאשר כל אתר העבודה.

מי בעד סעיף 9? מי נגד?


ה צ ב ע ה

סעיף 9 נתקבל.

סעיף 9 אושר פה אחד.

מיגון המערכת

10. תכנית עבודה תכלול הוראות לעניין הבדיקות שיש לבצע בנושא ביסוס מערכת החלוקה, על פי התקנים המפורטים בסעיף 2 לצו הבטיחות, לרבות בדיקות בנושא יציבות הקרקע, כתנאי למתן היתר להנחת מערכת החלוקה.

יש הערות? אין. מי בעד? מי נגד?


ה צ ב ע ה

סעיף 10 נתקבל.

סעיף 10 אושר פה אחד.

שיקום נופי

11. תכנית עבודה תכלול הוראות לשיקום נופי של תחום התכנית, לאחר הקמת מערכת החלוקה; הוראות

אלה יקבעו בהתחשב בערכי הטבע והנוף הקיימים בתחום תכנית העבודה ויתייחסו בין השאר לנושאים

אלה:

(1) ניקוז פני הקרקע למניעת שיטפונות;

(2) ערוצי זרימה בנחלים מעל לפני הקרקע ומתחתיה;

(3) שחזור פני הקרקע והחזרתה, במידת האפשר, למצבה המקורי;

(4) שיקום הצומח, לרבות באמצעות נטיעות המתאימות לסביבה המקומית.

האם יש הערות לסעיף 11? אין. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

סעיף 11 נתקבל.

סעיף 11 אושר פה אחד.

מסמכים נוספים

12. רשות הרישוי לגז רשאית לדרוש ממגיש תכנית העבודה מידע ומסמכים נוספים ככל שהם

דרושים לה לצורך בדיקת תכנית העבודה והחלטה בה.


זהו סעיף כללי.

אני קצת נבהל מסעיף כזה.

לא. רק ככל שהם דרושים לה לצורך בדיקת התוכנית.

נראה לי שלקחתם פה יותר מדי.

זה סעיף סל.

"רשאית לדרוש ממגיש תכנית העבודה מידע ומסמכים" – זה בית-משפט עליון...

ככל הוראה בתחום המשפט המנהלי, היא צריכה לעמוד בסבירות, היא לא יכולה להיות מופעלת בשרירות לב, וכמובן ניתן לתקוף אותה בערכאות אם היא מופעלת בצורה לא ראויה.

כדי לקבל מסמך ממישהו, אתה צריך צו משופט.

מסמך שדרוש לצורך הבדיקה, לא סתם מסמך. אם מתברר שזה מסמך שדרוש לצורך בדיקת התוכנית, וזה משהו שלא חשבנו עליו כרגע – כי הרי עד שזה לא עובד בפרקטיקה, אנחנו לא יודעים אותו – הרי רשות הרישוי צריכה להוכיח שזה מה שהיא צריכה, שזה מסמך שדרוש לצורך בדיקת תוכנית.

זו מתכונת לחוסר סטנדרטיזציה בין רשויות רישוי שונות. צריך לעבור מרשות אחת לשנייה.

זה נכון, זה תמיד קיים.

בכל בקשה להיתר, רשות הרישוי רשאית לבקש – גם ממי שבונה בית – לפי שיקול דעתו של המהנדס, מסמכים הדרושים לצורך הבדיקה.

מי בעד? חבר הכנסת סוויד, יש לך עמדה?

אני מסכים להערה שלך. אני קצת לא יכול "לבלוע" את זה, אבל נסמוך על שיקול הדעת הסביר.

אני חושבת שהאחריות בעניין הבטיחות פה היא כל כך גבוהה.

מי בעד סעיף 12?


ה צ ב ע ה

סעיף 12 נתקבל.

סעיף 12 אושר. שנינו בעד, ללא מתנגדים.

שמירת הדינים

13. אין בהוראות תקנות אלה כדי לפגוע בדינים אחרים לרבות בחובה לקבלת היתר לפי תקנות

רישוי מיתקני גז טבעי, וכן בחובה לפעול בהתאם למיפרט לפי סעיף 24 לחוק.

האם יש הערות לסעיף 13? אין. מי בעד? מי נגד?


ה צ ב ע ה

סעיף 13 נתקבל.

סעיף 13 אושר.

צריך לחזור לסעיף 8.

אני מבין שהמעמד של תוכנית כזאת הוא כמו של תוכנית מפורטת, כך שאפשר לערער.

כלומר, לאן הולכים הלאה אחרי החלטת רשות הרישוי. יש ועדת ערר מחוזית.

אם זה נדון בוועדה מחוזית, איך הולכים לוועדת ערר מחוזית?

ועדת הערר היא לשלב מתן ההיתר, לא על השלב הזה. על השלב הזה אין אפשרות לערער. יש עתירה מנהלית על החלטה – כמו כל החלטה מנהלית אחרת.

למה? אם יש מעמד של תוכנית, מגדירים שזאת הגדרת תוכנית לפי חוק התכנון והבנייה.

לא. זה תוכנית בנייה, זה בדיוק ההבדל.

בסעיף ההגדרות ראיתי תוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה.

לא התוכנית הזאת.

התוכנית הזאת, קוראים לה תוכנית עבודה.

השימוש של תוכנית בהגדרות מתייחס לתוכניות אחרות שמראות את ייעודי קרקע.

על כל החלטה מנהלית אפשר להגיע לבית-המשפט, אבל אין פה זכות ערעור.

כלומר, אתם לא נותנים, אבל זה ניתן.

מגישים עתירה מנהלית על החלטה.

נכון, אבל יש עוד שלב אחד.

החקיקה הראשית קבעה שעל תוכנית שמאשרת הוועדה המחוזית יש רשות ערעור למועצה הארצית. זה קבוע בחוק; פה, חוק הגז לא נתן את זה. אנחנו מדברים על התקנות שכבר נותנות את הפרקטיקה של החוק.

כל התקנות אושרו, נותר סעיף 8. כפי שאמרתי, אנחנו נאשר את זה על תנאי. חבר הכנסת סוויד, אני לפחות הבנתי שהגורמים לא קיבלו את התקנות.


אני מציע שמשרד הפנים יעביר את התקנות האלה לכל הגורמים הנוגעים בדבר. התקנות האלה יאושרו – אנחנו נאשר אותן – ייכנסו לתוקף ב-30 ביולי, ואז משרד הפנים ואנחנו נקבל חזרה את התייחסויות המשרדים הרלוונטיים. אם אכן נראה שיש דברים משמעותיים או ניכרים, שיכולים להסב נזק או להטיל אחריות - - -

אם יתקבלו הערות משמעותיות.

שיכולים להטיל על מישהו איזושהי אחריות שתציב אותו בפני בעיה – אם אמצא לנכון, אני אבקש רוויזיה בדיון.


הדיון הסתיים מבחינתנו.

רק תאשרו את סעיף 8.

אני מבקש להעיר, לפני שאתם מצביעים. הרי בסופו של דבר זה מצב אבסורדי. אנחנו מבחינתנו רוצים לאשר את התקנות, במיוחד שאנחנו מצויים בהליך מכרזי – היום, מבחינתנו.


מבחינתנו, אם זאת הבעיה – נפעל הפוך, נוריד את סעיף (1) בטבלה, וזהו. זאת לא הכוונה, זה לא הגיוני, אבל אם ללא זה, זה יעבור – נעשה את זה כך. הרי זה לא סביר מה שקורה.

עברת את התקנות. כרגע כל התקנות מאושרות, למעט סעיף 8.

למה להתייחס לכל סעיף 8? אפשר להתייחס ל- 8(1) לפחות, שאני אדע ששר הפנים יכול לחתום עליהן היום.

ב- 30 ביולי.

יש מכרז עוד לפני.

אתה בא אלינו עשר דקות לפני המכרז?

אני אומר מעבר לזה. במהות, אם זאת הבעיה - - -

לכאורה, המצב היום שניתן לעשות את הפעילויות, בלי הקביעות האלה של לקבל הערות מכל הגורמים. עושים כפי שוועדות הרישוי והוועדות המקומיות נוהגות.


כאן אנחנו באים ומוסיפים, אז בא מישהו – משיקולים שונים – ואומר: אני רוצה לשקול אם בכלל תפנו אלי לקבל את ההערות שלי, וכתוצאה מכך זה לא מאושר. זה נראה קצת אבסורדי. אנחנו באים ואנחנו מוכנים לתאם אתו, והוא אומר: אולי אני לא רוצה שתתאמו אתי.

יש פה גורמים נוספים שלא קיבלו פנייה.

לא ייתכן שיורידו את 8(1) בכלל.

אני מסכים עם אדוני.

אני גם מסכים עם זה.

לכן, הדרך הנכונה היא לבקש מעוד גופים, תוך חודש. אתם מקבלים כאן 99%, לא מאה אחוז.

הערותיו הרי הן במהותן טכניות, שזה בדיוק שיקול הדעת של אותה רשות רישוי. הרי לא נשב פה בוועדת הכלכלה ונחליט אם עובי הבטון יהיה כך וכך, או כל אותן הערות טכניות. זאת בדיוק מטרת התקנה – שאת ההערות יעירו לגוף הביצועי שיש לו מה לעשות אתן, שיוכל להשפיע על רמת התוכנית.

עורכת-דין ברנד, לו הייתם שולחים את התקנות לכל הגופים – היתה הוועדה יכולה לקבל החלטה, והיה ברור מה המצב.

מאחר שלא שלחתם, מה שאומר היושב-ראש: תעבירו את התקנות האלה לכל הגופים שמוזכרים בסעיף 8, לכל בעלי התשתיות. אם יתקבלו הערות שבגינן חבר הכנסת כחלון יגיע למסקנה שהוא רוצה לבקש דיון מחדש, רוויזיה בהחלטת הוועדה – זה מה שהוא יעשה. ולא – יצא אליכם מכתב אישור על התקנות ב-30 ביולי. עד אז לכל הגורמים יש את הזמן.

שאלה מתי אתם מעבירים את זה.

כדאי שתעבירו כמה שיותר מוקדם, כמובן.

כדי שהם יספיקו, ותביאו לתשומת לבם שאם יש להם הערות – לנוסח התקנות כמובן, לא הערות לגבי תוכנית ספציפית – הם מתבקשים להעביר זאת ישירות אליכם ולוועדת הכלכלה של הכנסת.

הכוונה לסעיף 8.

רק לגבי תקנה 8.

לא בטוח שההערות רלוונטיות רק לסעיף 8.

אבל היושב-ראש לא רוצה לפתוח עכשיו, אלא את תקנה 8.

אני לא מתכוון לקיים דיון נוסף על הכל מחדש.


אנחנו יוצאים להפסקה של רבע שעה וחוזרים לדיון על המשך התקנות, בשעה 12:30.

2. תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס"ו-2006

אנחנו ממשיכים את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס"ו-2006.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 119ו' (ב) ו- 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965(1) (להלן –חוק התכנון והבניה), וסעיף 26(ב) לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב – 2002(2) (להלן – חוק הגז הטבעי), באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:


אנחנו נעבוד באותה מתכונת של הישיבה הקודמת. אם יש הערות ספציפיות לסעיף מסוים– מעירים.

כל ההגדרות הן דומות מאוד להגדרות בקשה להיתר, תנאיו ואגרות. למעשה, ההגדרות זהות, למעט ההגדרות החדשות שהוספנו כאן.

הגדרות

1. בתקנות אלה -

"אחראי לביקורת" – אחראי לביקורת על ביצוע העבודה;

"אחראי להקמת מיתקן גז" – מי שבעל הרישיון מינה לאחראי להקמת מיתקן הגז;

"בעל היתר" – מי שעל שמו הוצא היתר;

"בעל נכס" – בעל זכות בנכס כמשמעו בתקנה 2א' לתקנות בקשה להיתר;

"בקשה להיתר" – בקשה להיתר להקמת מיתקן גז הערוכה לפי תקנות אלה, לרבות נספחיה;

"גז טבעי" – כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי;

"המבקש" – כמשמעותו בתקנה 3(א);
"היתר" – היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה;

"מהנדס" – מהנדס הוועדה המקומית כמשמעו בסעיף 20 לחוק;

אני מניחה שכאן הכוונה לחוק התכנון והבנייה.

כן, חוק התכנון והבנייה.

תוסיפו את זה להגדרה. מהנדס הוועדה המקומית כמשמעו בסעיף 20 לחוק התכנון והבנייה.

"מיתקן גז" – מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד כמשמעותו בסעיף 26 לחוק הגז הטבעי ועד מונה הצרכן;

"מיתקן גז לצריכה עצמית" – מיתקן גז לצריכה של צרכן הגז המחבר בין מונה כמשמעו בסעיף 37(א) לחוק הגז הטבעי לבין מיתקנים בחצריו של הצרכן;

האם יש סיבה לכך שלפעמים כתוב: כמשמעותו ולפעמים כתוב: כמשמעו?

לא, אין שום הבדל.


"מנהל עבודה" – מי שממלא את התפקיד של מנהל עבודה באתר הבניה לפי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח - 1988(3);

"מפה מצבית" – מפה שמסומן בה בקנה מידה שטח קרקע מוגדר וכל הנמצא בו;

"מפת איתור עבודה" – כמשמעה בתקנה 7;

"מפרט" – כמשמעו בסעיף 24 לחוק הגז הטבעי שאישר המנהל והממונה כהגדרתם בחוק האמור והערוך לפי תקנות אלה;

"מתכנן מחוז" - כמשמעו בסעיף 8 לחוק התכנון והבניה;

"מתכנן מיתקן גז" – מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת לפי תקנות המהנדסים ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון מיתקן גז נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו;

"נכס" – הנכס שלגביו, מבוקש או ניתן היתר;

"עבודה" – עבודה בנכס או השימוש בו הטעונים היתר;

"עורך הבקשה" – מי שחתום על הבקשה להיתר ועל נספחיה, כעורכם, או הבא במקומו, הכל כמפורט בתקנות אלה ובטופס 1 לתוספת;

"רשות הרישוי" – רשות הרישוי המקומית כמשמעותה בסעיף 30 לחוק התכנון והבניה;

"שירות התגוננות אזרחית" – כמשמעה בסעיף 2 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א – 1951(4);

"תכנית" – כהגדרתה בחוק התכנון והבניה וכן תכנית עבודה כהגדרתה בסעיף 25(א) לחוק הגז הטבעי;

"תכנית בניה" – כמשמעותה בתקנה 8;

"תכנית הנדסית" - כמשמעה בסעיף 24(ב) לחוק משק הגז הטבעי;

"תקנות בקשה להיתר" – תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל 1970(5);
"תקנות המהנדסים" – תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז - 1967(6).

האם יש הערות לסעיף ההגדרות?

אילן מירון, פזגז. לגבי "מתכנן מתקן גז" – לפי הבנתי, זה צריך להיות מהנדס בניין, והשאלה מה הקשר של מהנדס בניין למערכת גז. בדרך כלל, אין לו את הידע להגשת תוכניות בכל מה שקשור לגז, למעט הקטע הקונסטרוקטיבי אם יש שם איזשהו מבנה.

מה זה מתקן גז? האם זה המתקן הטכני של הגז?

זה גם וגם. גם המתקן הטכני וגם הצנרת.

אם אני עושה אנלוגיה לגפ"מ, בגפ"מ – אחרי שמישהו מתכנן מערכת גז, הוא אמור גם לחתום על התוכניות. בתוכניות הסטנדרטיות, אצל רשם המהנדסים אין מקצוע שנקרא מהנדס גז. יש קונסטרוקטור, יש אדריכל, יש מתכנן גנים ויש מהנדס כימיה; אין מהנדס גז.


ואז, לא פעם אנחנו נתקלים במצב – כאשר מגישים את התוכניות וצריך לחתום – שאין אפילו מקום לחתימה בתור מתכנן גז, ואז מוחקים את הקונסטרוקטור וכותבים במקומו, וזה לא מתקבל על-ידי הרשויות.

מה אתה מציע?

לפחות בגפ"מ, עכשיו הוצאנו את תקנות העוסקים בגפ"מ, שנקבע שם מהו מתכנן גפ"מ. נקבע מקצוע חדש של מתכנן גפ"מ, שגם מצריך רשיון, או מתכנן גפ"מ בכיר – שני מקצועות חדשים שנקבעו.


לדעתי, צריך לפעול בכיוון הזה.

אהוד ענבר, מרכז השלטון המקומי ואיגוד מהנדסי ערים. למעשה, רציתי להתייחס לאותה בעיה, שקונסטרוקטור לא יכול לחתום על התוכניות שקשורות לגז.

הוא צריך לחתום על ההשלכות הרלוונטיות לקונסטרוקציה.

הוא יכול לחתום על קונסטרוקציה אם מדובר על המבנה, אבל פה מדובר על מערכות ביתיות.

תעשייתיות.

מאה אחוז. הדברים נאמרו. נמשיך בבקשה.

אילן פרדקין, קבוצת אפקון. אנחנו דווקא עוסקים בהקמת מתקני גז, ואני רוצה להתייחס לקטע המשלים. יש פה פעם את המתכנן, ופעם אחראי למתקן הגז.


אם נעשה אנלוגיה למבנה כלשהו – קבלן הבניין לא חותם על הבקשה להיתר בנייה. השאלה היא האם יצרן המערכת, יצרן הציוד, צריך לחתום על הבקשה להיתר, כפי שמופיע בסעיף 3(ג)(4), שזה דבר חריג שלא קיים היום. היום בכל מפעל שמפעיל מערכות הרבה יותר מסובכות ממתקן גז, או לפחות באותה רמה – אף ספק ציוד או מתקין מערכות, לא חותם על התוכניות.


מדוע כאן מחייבים את יצרן וספק המערכות להיות אחראי ולחתום על היתר הבנייה? זה גם לא פרקטי, אני לא יודע איך זה עובד כי בשלב של הגשת היתר הבנייה עוד לא בחרו ביצרן הציוד בכלל. לאחר מכן עושים מכרזים.

לעניין המתכנן יש פה שתי הגדרות. אחת – מתכנן מתקן גז, שזה אותו אחד שאחראי על העניינים הסטטיים והקונסטרוקטיביים של מתקן הגז; ויש לנו תוכנית הנדסית, שזאת הגדרה אחרת. על התוכנית ההנדסית יחתום אותו אחד שמומחה לעניין הגז והוא גם צריך להכין את המפרט, שעובר לממונה במשרד התשתיות שיבדוק את כל בעיות הבטיחות. מתכנן מתקן הגז יחתום על כל הנושא שקשור לאותם חישובים סטטיים.


באשר לחתימות, בסעיף 3(ג) יש לנו את המבקש, עורך הבקשה, מתכנן המתקן והאחראי להקמת המתקן – וזה בדיוק כמו בבקשה להיתר רגילה, כאשר בסעיף קטן (ד) אנחנו אומרים שהחתימות של ג(4) ו-(6) יימסרו לאחר הגשת בקשה להיתר, אך לא יאוחר ממועד תחילת העבודה. כלומר, כשכבר יש לך מישהו שמתחיל את העבודה ואתה יודע מיהו אותו אחראי, הוא יבוא לחתום.


בדיוק כמו בכל התקנות הרגילות של כל בקשה להיתר – כשעוד לא יודעים מי הקבלן שיבנה בפועל את המבנה – יש אפשרות לחתום על ההיתר לפני תחילת העבודה, כשכבר אותו קבלן מגיע. זה בדיוק אותו הסדר כפי שקיים לגבי היתר בנייה במבנה רגיל.

אבל מי מתכנן מערכת הגז, לא ברור.

על התוכנית ההנדסית, לפי סעיף 24 לחוק משק הגז, יחתום אותו מתכנן גז – כשעדיין לא קיימת הגדרה כזאת בחוק המהנדסים והאדריכלים, וזה צריך אולי לתקן שם, אבל לא בחוק הזה.


הקונסטרוקטור יחתום לגבי מתקן הגז וההשלכות הקונסטרוקטיביות שלו, על גבי התוכנית. שניהם צריכים לחתום, בכל מקרה.

מתקן, ברגע שהוא מוגדר כמתקן – זה לא מבנה. אם כותבים מתקן, אני חושב שאפשר לפרש זאת כמערכת של הגז, כי מתקן הוא לא המבנה. למה שלא יהיה כתוב מבנה?

לפעמים זה צינור ולפעמים זה מבנה פיסי. אנחנו לא רוצים להגביל את עצמנו.

האם רוצים שקונסטרוקטור יחתום על מתקן הגז? מתקן זה לא מבנה. מה שאני מבין, שהכוונה פה לצנרת או למתקן הטכני.

הרי ההיתר הוא לכל העבודות גם יחד, כולל עבודות החפירה וכולל עבודות החיפוי, ולכן בעניין הזה נדרש בכל זאת מתכנן שייתן את החישובים הסטטיים ויתייחס לנושא ההנדסי הזה.

אבל הוא בא ואומר: מתקן זה מערכת וסתים.

בסעיף ההגדרות הגדרתם "מתקן גז" – מתקן גז בלחץ נמוך מאוד, וכו'.

נכון, אבל ההיתר ניתן לביצוע עבודות בכללותן.

אז הקונסטרוקטור הוא זה שחותם על זה?

הקונסטרוקטור חותם על ההיתר.

מה מבין מהנדס בניין בתחום הזה?

מה אני מבין במתקן גז?

אתה מבין לא בחלק הטכני של המתקן; אתה מבין בחלק הטכני של ביצוע העבודות.

אני הבנתי, בין הדברים, שאילו היתה הגדרה של מהנדס גז, היינו אומרים מהנדס גז.

לא קיים.

שאלה מה עושים, מי חותם. אנחנו רוצים להתקדם, הרי צריך שמישהו גם יחתום. מה אתם מציעים? אתם אנשי השטח.

שוב, אנחנו בגפ"מ פתרנו זאת ממש לאחרונה בתקנה שנכנסה לתוקף לפני שלושה ימים, שם הגדרנו מה זה מתכנן גפ"מ. לדעתי, צריך לקבוע אותה תקנה לגבי מיהו מתכנן מתקן גז בלחץ נמוך, או בכל לחץ שחושבים, וזה יהיה בעל התפקיד שיהיה מורשה לחתום על התוכניות. שם יוגדר גם איזו השכלה נדרשת, וכו'.

כמה כאלה יש בארץ?

לא הרבה, אבל יש מספיק. בגז טבעי פחות, בגפ"מ הרבה יותר.

בגפ"מ ברור שיש, אבל אני שואלת לגבי גז טבעי.

יש פה סוגיה של מי מוסמך להגיש בקשה להיתר. מה שמוצע פה, שלא נעשה שינוי כרגע לגבי מי שמוסמך להגיש בקשה להיתר, ובמידת הצורך – אם פנימית בתוך הארגון הוא רוצה להסתמך - ולעתים יש דרישות של רשות הגז כשמביאים לנו מפרט לאישור, להסתמך על גורמים מקצועיים, בדרך כלל מחוץ-לארץ, כאשר הוא בא ומאשר את אותם מתקנים, זה נדרש פנימית.


היום, על-פי חוק התכנון והבנייה, לא יכול להגיש בקשה מישהו אחר.

אתם אומרים שהוא הכי קרוב - הקונסטרוקטור הכי קרוב.

זה לא רק הקונסטרוקטור. יש פה תוכנית הנדסית.

הכי טוב זה לעשות אנלוגיה עם חשמל. היום, אם צריך לבנות בית או מפעל – יש שני מרכיבים. יש המבנה הפיסי, ואחר כך יש את המערכת עצמה. כשמגישים בקשה להיתר לוועדה לתכנון ובנייה, שם לא מפרטים מה זה רשת החשמל, מה זה המתקן החשמלי. קודם כול, מקבלים היתר לגבי הבניין ואחר כך פונים לחברת חשמל ושם מגישים – החשמלאי, הטכנאי, מהנדס החשמל – הולכים לשם ומאשרים תוכנית של חשמל. אני חושב שזה יכול להיות הסידור הכי טוב.


גם בחברת חשמל יש מבנים שהם לא צריכים מבנה פיסי – שמים שנאים, טרנספורמטורים, בשטח פתוח.

אבל הם מופיעים בהיתר הבנייה.

יש הסדרים בתקנות התכנון והבנייה לעניינים האלה – מתקנים סטנדרטיים.

שם לא צריך את מהנדס הבניין.

גם צריך.

לא כל פעם מחדש.

אני מנסה להציע הצעות מניסיוני איך לצאת מזה, כי אכן יש פה מערבולת עם ההגדרות השונות. אי-אפשר לבקש מקונסטרוקטור שלמד לחשב בטון מזוין, לחתום על מתקן גז. זה לא הגיוני.

אנחנו עוסקים כאן בגז טבעי, עם מערכת מסובכת, מסוכנת, ודרוש כאן ידע. נכון שכרגע אין במדינת ישראל עודף ידע. מתחיל להיות כי אנחנו עוסקים כאן בלחץ נמוך מאוד, אנחנו עוסקים בגז מ-1996, יש כבר חברות ישראליות שהתמחו, קיבלו רשיונות לכך וגם מוסמכות לכך. אני לא רוצה לפרט שמות חברות– יש לא חברה אחת ולא שתיים ולא ארבע.


אין רכשו את זה? מתחילת העבודה על הפרויקט, אנחנו דרשנו Joint Venture, שייקחו את החברות הזרות עם הידע, ולאט ולאט יוטמע הידע במדינת ישראל, וזה עובד. ומה לעשות, בנושא כזה צריך ידע, וצריך להוכיח שאתה יודע ומתעסק בזה.

אבל כאן אומרים שהקונסטרוקטור הוא שיחתום על התוכניות. זה ההיפך ממה שאתה אומר.

אנחנו מתבלבלים קצת. לא רק הקונסטרוקטור חותם. גם הקונסטרוקטור חותם, ובוודאי שאנחנו לא מצפים ממנו שיהיה אחראי על הנושא הטכני.

אז מתכנן מתקן הגז אחראי על הקמת מתקן הגז.

זה המקביל לחשמלאי מוסמך.

לא. זה מקביל למתכנן המבנה, שיש לו חשמלאי שנתן הנחיות לחשמל. מתכנן המתקן – יש לו את התוכנית ההנדסית שלא הוא ערך אותה; ערך אותה אותו מומחה לענייני גז.

זה לא הולך ככה.

זה לא מוגדר כך.

עוד לא הגדרנו כלום. רק הגדרנו את ההגדרות.

הקונסטרוקטור הכי קרוב – לפי ההגדרות שלכם – למי שחותם על התוכנית של מערכת הגז. זה לא הגיוני.

אבל התוכנית לא תעבור בלי אותה תוכנית הנדסית שעברה על-ידי אותו מתכנן שאחראי על גז, שהוא מומחה בתחום הגז.

שערי בנפשך שבכלל אין קונסטרוקציה – יש רק צנרת ואביזרי צנרת.

מה שאמר חבר הכנסת סוויד, שיש מתקן שהוא בשדה פתוח.

איזו רשות רישוי דנה בזה?

רשות הרישוי המקומית, שזה מהנדס הוועדה המקומית ויושב-ראש הוועדה המקומית.

למהנדס הוועדה המקומית יש הכשרה לבדוק תוכנית של גז, אם מישהו בר-סמכא לא יחתום עליה?

תהיה חתימה של הממונה על הבטיחות.

הוא מקבל תוכנית מרשות הגז, מאושרת על-ידי הממונה על הבטיחות. זה שלב ראשון של התחלת העבודה.

ההסדר הוא טוב. התוכנית ההנדסית ונושא הבטיחות מגיעים אלינו, אנחנו בודקים את זה – גם בעזרת חברות זרות, אני לא יכול לבדוק זאת לבד – מעירים את ההערות. הוא מקבל את זה בקופסה סגורה עם אישור שלי, ואני לוקח על כך אחריות. ההסדר הוא טוב ומקצועי, והלוואי שבמקומות אחרים יעבדו כך.


בנושא של הקונסטרוקציה, כפי שנאמר, יש מתקנים עם קונסטרוקציה ויש מתקנים בלי קונסטרוקציה. בנושא של מתקנים עם קונסטרוקציה, בקטע של הקונסטרוקציה אנחנו גם בודקים כי לתמיכות יש משמעות ולמבנה יש משמעות, במערכת כולה.


יש דבר שלישי שאנחנו נתקלים בו בשטח כרגע, במיוחד במערכות הגדולות של קווים ימיים, שבאמת חסר לנו כרגע במדינת ישראל – אז יש הסדר של לקיחת אחריות בין מתכנן זר לבין מתכנן ישראלי, כי לפי חוק התכנון והבנייה מי שצריך לחתום בגרמושקה זה מתכנן ישראלי, וטוב שכך, כי הגוי הזה – סליחה על הביטוי – בעוד כמה שנים לא יהיה כאן. אנחנו צריכים מישהו שייקח אחריות.

אפשר אולי להקיש פה מנושא האנטנות הסלולריות – שבקדנציה האחרונה נדון פה – ושם גם על העמדת האנטנה חותם קונסטרוקטור. כל העניינים הטכניים, השמירה על הסביבה – המשרד צריך לתת את אישורו מבחינה טכנית.

אנחנו נצביע על זה.

האם אפשר לייחד את החתימה בתקנה 3(ג) רק לעניין הקונסטרוקציה?

אפשר.

תציעו את הנוסח.

אני דווקא רוצה לתת דוגמה חיה שמתבצעת היום בישראל של הקמת תשתית הולכת הגז. במסגרת הזאת אנחנו מתכננים ומספקים את כל תחנות הפחתת הלחץ ומדידה, זה נקרא PRMS.


יחד עם זאת, מי שמתקין את המערכות הללו, מי שאחראי על ההרכבה שלהן בשטח – נכון לעכשיו- זה אותו קבלן בניין שעושה את קו הצנרת. עכשיו, מי חותם?

יש כמה נקודות. יש את ה- accomplish certificate – כדי להוכיח שהמערכת טובה. מי שחותם זה הקבלן וכל המפקחים, שהם ביצעו את זה, והם מוכיחים שהמערכת היא כפי שצריך. מי שחותם על הגרמושקה זה מהנדס ראשי.

האם נשקלה אפשרות להפריד בין המבנה לבין מערכת הגז? אתן דוגמה. כשרוצים לקבל היתר בנייה לבניין, יש תקנות של ההתגוננות האזרחית. הוועדה אומרת: המבנה בסדר, אבל תלכו להתגוננות אזרחית ותביאו אישור שהוא עומד בדרישות של התגוננות אזרחית.


יכול להיות שיש סידור כזה, שהדרישה לאישור הבניין בכללותו, בסופו של דבר, כפופה לכך שמומחה לגז יתן את אישורו.

אנחנו לא מדברים על הבניין. אנחנו מדברים על המערכת של לחץ הגז.

ודאי יגישו את זה על הפורמט הרגיל של טופס 2, ואין שם מהנדס גז.

זה היתר רק לקו שמגיע. ההיתר הוא עד המונה בפתח המגרש. מה שקורה בתוך המגרש לא נמצא בתקנות האלה. אנחנו לא מדברים פה על בניין. אנחנו מדברים על הקמה של הרשת. אין פה מה להפריד ממה.

בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת סוויד, איפה יש בתקנות את החובה לקבל חתימה של הגורם האחראי על הבטיחות או על נושא של גז?

אנחנו רק בסעיף ההגדרות.

האם זה האחראי על הביקורת?

אני לא בטוחה. תפנו אותנו היכן זה. כתנאי למתן ההיתר, זה חתימה של המומחה בתחום הגז הטבעי?

מתכנן מתקן הגז, בסעיף 3(ג)(3).

לא. זה החתימה.

בהגדרות המפרט - סעיף 24 לחוק.

סעיף 24 לחוק מגדיר את החובה להכין מפרט שמאושר על-ידי הממונה מטעם המשרד.

סעיף 24(ב): "בעל רשיון המבקש להתקין מתקן גז או לעשות בו שינוי, יכין ויגיש לרשות מפרט, שיכלול את התכניות ההנדסיות ותיאור העבודות להקמת המיתקן, ואת תיאור המקרקעין הדרושים לו ופרטי הבעלות בהם; השר רשאי לקבוע בתקנות או ברישיון פרטים ומסמכים נוספים שייכללו במפרט."


לא זה מה שאני שואלת, וזה בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת סוויד. אני שואלת היכן נדרשת חתימתו, כתנאי לקבלת ההיתר, של מומחה המשרד או אחראי מטעם מדינת ישראל לתחום הגז הטבעי, לבטיחות.

בסעיף 24(א) כתוב: "לא יקים בעל רישיון מיתקן גז ולא יעשה בו שינוי אלא על פי מפרט כאמור בסעיף קטן (ב)." דהיינו, אין אפשרות בלי מפרט מאושר של הממונה.

זה בחוק כבר.

הבעיה היא לפעמים הפוכה.

האם יש לכם את סעיף ההגדרות בחוק של הגז הטבעי, מי זה המנהל והממונה?

המנהל זה מנהל רשות הגז הטבעי, והממונה זה הממונה על הבטיחות של רשות הגז הטבעי. המנהל זה שוקי שטרן, והממונה זה יאשה יורבורסקי.

"הממונה" – הממונה על הבטיחות שמונה לפי סעיף 61; "המנהל" – מנהל רשות הגז הטבעי שמונה לפי סעיף 59.

חבר הכנסת סוויד, אני רוצה להעמיד את סעיף ההגדרות להצבעה, כפי שהן. זה אומנם לא בדיון הזה, אבל צריך לטפל בעניין הזה כפי שנעשה כרגע בגפ"מ.


מי בעד סעיף ההגדרות? מי נגד?


ה צ ב ע ה

סעיף 1, סעיף ההגדרות, נתקבל.

סעיף 1 אושר פה אחד.

תחולת תקנות בקשה להיתר

2. (א)
תקנות בקשה להיתר לא יחולו על הקמה של מיתקן גז, אלא אם כן הוחלו במפורש בתקנות

אלה.

(2) לכל מונח שלא הוגדר בתקנות אלה, תהיה המשמעות שיש לו בתקנות בקשה להיתר זולת אם משתמע אחרת.

למעשה, התקנות האלה הן דומות מאוד לתקנות בקשה להיתר, בשינויים המחויבים לצורך הקמת מתקני גז. לכן יש את הסעיף הזה, שנותן את הוראות המעבר האלה.

האם יש הערות לסעיף 2(א) ו- (ב)? אין. אני מעמיד להצבעה. מי בעד? מי נגד?


ה צ ב ע ה

סעיף 2 נתקבל.

סעיף 2 אושר פה אחד.

הגשת הבקשה להיתר

3. (א)

(1)
מדינת ישראל או מי שמונה מטעמה לצורך זה;


(2)
בעל רשיון כהגדרתו בחוק הגז הטבעי;


(3)
צרכן גז טבעי לגבי מיתקן גז לצריכה עצמית.

(2) בקשה להיתר תוגש בשלושה עותקים, לפי טופס 1 בתוספת, בצירוף מפרט, שיוגש בחמישה

עותקים.


זה אותו מפרט שדיברנו עליו קודם לכן.

(ג)
על הבקשה להיתר ומפרט כאמור בתקנת משנה (ב) יחתמו אלה:

(1) המבקש;
(2) עורך הבקשה;

(3) מתכנן מיתקן גז;

(4) האחראי להקמת מיתקן גז;

(5) בעל הנכס;

(6) האחראי לביקורת.

(ד)
חתימותיהם של האחראי להקמת מיתקן גז ושל האחראי לביקורת כאמור בתקנת משנה

(ג)(4) ו- (6), יכול שיימסרו לרשות הרישוי לאחר הגשת בקשה להיתר, אך לא יאוחר ממועד תחילת

העבודה נושא ההיתר.


הוסיפה פה קודם לכן עורכת-הדין בנדלר לגבי סעיף 3. נתקן אותו כך שיהיה כתוב: מתכנן מיתקן גז לעניין החישובים הסטטיים והקונסטרוקציה במתקן – כשזה מתייחס לסעיף ההגדרות.

נאשר זאת בהתאם לתיקונים. יש הערות לסעיף? אין. אני מעמיד להצבעה את סעיף 3 (א) (1) עד

(3); (ב) ו- (ג) (1) עד (6); ו- (ד). מי בעד? מי נגד?


ה צ ב ע ה

סעיף 3 נתקבל.

סעיף 3 בשלמותו אושר, בכפוף לשינויים שהוצעו על-ידי היועצת המשפטית לוועדה, הגב' בנדלר.

עורכי הבקשה והאחראים לעריכתה

4. עורכי הבקשה והאחראים לעריכתה יהיו כאמור בתקנות 2ד' עד 2ט' לתקנות בקשה להיתר, והתקנות האמורות יחולו, בשינויים המחויבים, על הבקשה להיתר.


מדובר על תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות).

יש הגדרה של תקנות הבקשה להיתר בסעיף ההגדרות.

הערות? אין. מי בעד סעיף 4? מי נגד?


ה צ ב ע ה

סעיף 4 נתקבל.

סעיף 4 אושר פה אחד.

נספחים לבקשת היתר

5. (א)

(1) מפה מצבית;

(2) מפת איתור העבודה;

(3) תשריט סכמתי של מיתקן הגז;

(4) תכניות בניה.

(2) הנספחים האמורים בתקנת משנה (א) ייחתמו בידי המבקש, עורך הבקשה ומתכנן מיתקן גז.

הערות לסעיף 5? אין. סעיף 5 (א)(1) עד (4) וסעיף 5(ב). מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

סעיף 5 נתקבל.

סעיף 5 אושר פה אחד.

מפה מצבית

6. מפה מצבית תיערך כאמור בתקנה 4 לתקנות בקשה להיתר, והתקנה האמורה תחול, בשינויים

המחויבים, על בקשה להיתר.

האם יש הערות לסעיף 6? אין. מי בעד? מי נגד?


ה צ ב ע ה

סעיף 6 נתקבל.

סעיף 6 אושר פה אחד.

מפת איתור העבודה

7. (א)
מפת איתור העבודה תיערך בקנה מידה 1:250, ובה יצויינו הפרטים שלהלן, בין אם הם נמצאים

(1) בניינים ודרכי הגישה אליהם;

(2) מיתקן הגז;

(3) דרכי גישה למיתקן הגז;

(4) כניסות ויציאות של מיתקן הגז;

(5) חצרות, מקומות חניה ומפלסיהם;

(6) קווי אספקת מים;

(7) חיבור לביוב ציבורי;

(8) בורות רקב, בורות חלחול או חפירי חלחול, אם קיימים;

(9) מכלי גז וצנרת לאספקת גז שאינם של מיתקן הגז;

(10) ארובה גבוהה;

(11) מיתקן חימום להסקה מרכזית על-ידי דלק נוזלי שאינו של מיתקן הגז;

(12) דרכי ניקוז הנכס;

(13) קווים ועמודים של חשמל וטלפון וקווי טלויזיה בכבלים;

(14) גדרות;

(15) תיאור התנאים הפיזיים של הנכס.

האם יש הערות לסעיף 7(א)?

בסעיף 7(א) כתוב: "מפת איתור העבודה תיערך בקנה מידה של 1:250, ובה יצויינו הפרטים שלהלן, בין אם הם נמצאים בנכס ובין אם מבקשים להקימם". מתי?

עכשיו, במסגרת ביצוע העבודות של המתקן. אם רוצים להקים דרכי גישה למתקן הגז, תסמן אותם כמבוקשים.

זה למען הסדר הטוב.

אולי בעוד חמש שנים?

מדובר על משהו מתוכנן.

רציתי לציין שאין סעיף קטן (ב), לכן (א) הוא מיותר. זה ייכתב סעיף 7, ללא (א).

אם אני ארצה להקים צנרת גז, אני יכול לבקש להקים בורות רקב? זה נראה לי תמוה.

אתה תסמן אם הם קיימים.

בין אם קיימים ובין מבקשים להקימם. אני חושב שהכוונה היתה אם יש במסגרת אחרת מישהו שביקש להקים אותם.

יכול להיות גם אם מישהו מבקש, אבל אתה לא יכול לדעת אם מישהו אחר ביקש.

אבל אני לא יכול מכוח צנרת גז לבקש להקים בורות רקב.

נכון. אתה יכול לסמן אותם, שהם קיימים בנכס.

רק לסמן על מפת איתור העבודה.

כתוב: "ובין אם מבקשים להקימם".

אם אתה רוצה בהזדמנות זאת להקים עוד משהו מהמפורט פה - תסמן אותו, ואם אתה רק רוצה לציין שזה קיים – תציין שזה קיים.

אבל האישור לא יהיה פה לבורות חלחול. אם הוא יגיש בקשה נפרדת לבורות חלחול - - -

לכן בדיוק צריך להפריד את זה. הכוונה פה להגיש את הבקשה בצנרת של הגז. אם כתוצאה מכך אני צריך להעתיק תשתית אחרת?

במסגרת בקשה זו. אפשר להוסיף את המשפט: ובין אם מבקשים להקימם במסגרת בקשה זו.

בסדר. יש הערות נוספות לסעיף 7? אין. מי בעד, בשינוי שהציע חבר הכנסת סוויד: "במסגרת בקשה זו"? מי נגד?

ה צ ב ע ה

סעיף 7 נתקבל.

סעיף 7(1) עד (15), אושר פה אחד.

תכניות בניה

8. תכניות בניה ייערכו בקנה מידה 1:250 ויכללו את תכניות התנוחה והחתכים של מיתקן הגז.

האם יש הערות לסעיף 8? אין. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

סעיף 8 נתקבל.

סעיף 8 אושר פה אחד.

חזית לצד הרחוב

9. לבקשת המהנדס רשאית רשות הרישוי לדרוש כי תכנית בניה של חזית בנין לצד הרחוב שלאורכו הוא מוקם, תיערך כאמור בתקנה 8 לתקנות בקשה להיתר, והוראות התקנה האמורה יחולו על הבקשה להיתר, בשינויים המחויבים.

באיזה הקשר זה? זו נראית לי בקשה כללית לכל בניין.

לא. רק אם צריך, אתה חופר הרי את אותו מתקן. אם אתה רוצה לראות משהו שקשור לחזית הבניין – זכותו של מהנדס הוועדה לבקש שתוסיף חתך של החזית לצד הרחוב.

למה רק של החזית?

כי הרי לא מגיעים עד לבניין. הצנרת מגיעה רק למונה.

לא ברור לי מה הקשר לצנרת הגז פה.

לפעמים הבניינים מגיעים לקו אפס, הצנרת מאוד קרובה, אז רוצים לראות את החזית.

חבר הכנסת סוויד, תמשיך בבקשה לנהל את הישיבה. עכשיו יש לכם עניין עם מהנדס תשתיות. הוא ישמש כיושב-ראש עד סוף הדיון.

אנחנו מבינים שהכוונה היא לבניין שבקרבתו עובר צינור גז. זה לא מוזכר. במשפט הזה אין שום אזכור.

למה? חזית בניין לצד הרחוב שלאורכו הוא מוקם.

מה מוקם? הבניין מוקם.

לא הבניין. מתקן הגז.

אז תכתבו: מתקן הגז.

שלאורכו מוקם מתקן הגז.

סעיף 9 מאושר.

אופן הגשת נספחים

10. הגשת הנספחים לבקשה להיתר, תיעשה לפי תקנה 9 לתקנות בקשה להיתר, והתקנה האמורה תחול על הבקשה להיתר, בשינויים ובהתאמות המחויבים לצורך תכנון מיתקן גז, כפי שיורה המהנדס.

הערות? אין. סעיף 10 מאושר.

נספחים שונים להבהרת הבקשה

11. המבקש יגיש לרשות הרישוי, לפי בקשתה בכתב, נספחים נוספים הדרושים, לדעתה, להבהרת הבקשה להיתר או לבדיקתה.

עוד פעם.

כבר אישרנו פעם אחת.

כן. צריך אחידות.

מכיוון שיכולים להיות דברים בשטח, התקנות לא יכולות לצפות כל מצב, זה סעיף כללי.

סעיף 11 מאושר.

נספחים במספר ובקנה מידה שונים

12. ראה מהנדס הועדה כי תנאי השטח או מיתקן הגז מחייבים זאת, רשאי הוא, על דעת יושב ראש רשות

הרישוי ומנימוקים מיוחדים שיירשמו -

(1)
להתיר הגשת נספחים לבקשה במספר ובקנה מידה שונים מהקבוע בתקנות אלה;

(2) להוסיף או לגרוע מהפרטים הנדרשים בכל אחד מהנספחים וכן מהנספחים עצמם.

זה למקרה שמדובר בעבודה בסדר גודל גדול יותר, אז אולי קנה המידה לא מתאים.

הערות? אין. סעיף 12 מאושר.

בדיקת הבקשה

13.

(1) הוגשה בקשה להיתר לרשות הרישוי והיא תואמת את הוראות חוק התכנון והבניה, תקנות אלה ואת

התכניות החלות על הנכס, יאשר המהנדס בכתב את הדבר.

(2) בבקשה להיתר שאינה תואמת את ההוראות כאמור בתקנת משנה (א), יפרט המהנדס את מהותה

ומידתה של הסטיה ויחווה את דעתו בכתב לרבות לענין הגדרת הבקשה כסטיה ניכרת על-פי סעיף 151 לחוק התכנון והבניה.

סטייה ניכרת זה עולם ומלואו.

סטייה ניכרת היא לפי סעיף 151 לחוק. נכון שזה נתון להרבה שיקול דעת של המהנדס מה ניכר ומה לא ניכר.

אבל שיקול הדעת כבר ניתן בחקיקה הראשית במקום אחר.

אבל הולכים וסוגרים את הרשימה, אתה יודע.

מכיוון שאי-אפשר לפתוח את הרשימה לסטייה ניכרת לגז וסטייה ניכרת לחשמל וסטייה ניכרת לביוב – זה נשאר לשיקול דעת. בכל מקרה, בפרק הזה יש זכות ערעור לוועדת ערר.

סעיף 13 (א) ו-(ב) מאושר.

מתן היתר ותנאיו

14. רשות רישוי רשאית לתת היתר, לסרב לתתו, לתקנו, לשנותו, להתלותו או לבטל מתן היתר עקב מתן

פרטים בלתי נכונים, וכן להתנות בו תנאים, בין השאר בענינים אלה:

(1)
חומרי בניה לביצוע העבודה ודליקותם של חומרים אלה;

(2)
מראהו החיצוני של מיתקן הגז המוצע והתאמתו לסביבתו;

(3)
מילויים וחפירות;

(4)
התאמת מפלסי הנכס למערכת הדרכים והניקוז ולעיצוב הנוף והסביבה;
(5)

(א) סלילת מדרכות ושבילים, בניית קירות תומכים וגדרות;

(ב) נטיעת עצים וצמחים מסוימים ושמירה על עצים וצמחים מסוימים שבנמצא;

(6)
הריסתו של בנין, כולו או חלקו, שיש לו קשר עם העבודה המבוצעת;

(7) מערכות תאורה, ביוב וניקוז, אספקת מים, צנרת חומרים מסוכנים , טלפון, חשמל, גז, מיתקנים לאצירת אשפה ומיתקנים לבטיחות אש;

(8)
מקומות חניה וגישה אליהם;

(9)
נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור הרחב ולהגנת העובדים במיתקן הגז במהלך הבניה ולאחריה;

(10)
מניעת הפרעה במהלך העבודה לתנועת כלי רכב והולכי רגל בדרך ציבורית;

(11)
נקיטת אמצעים למניעת הנחת חומרים, מכשירים, כלי עבודה או חפצים
אחרים על דרך ציבורית במהלך העבודה ולסילוקם מסביבת הנכס לאחר השלמתה, וכן תנאים לפינוי פסולת בנין במהלך העבודה ובסיומה.

ירון קדם, מחלקת אבטחה, משטרת ישראל. כל מתקן גפ"מ במדינת ישראל מחויב באישור משטרה על מנת לאשר אותו בהיבט הביטחוני שלו, לא רק בהיבט הבטיחותי שלו.


לגבי מתקנים פה, יש צורך שגם הרשות המקומית תתייחס לקבלת אישור ממשטרת ישראל, לצורך העניין, בהיבט הביטחוני .

מאוד הגיוני.

אני רוצה לבדוק שלא ביקשנו כבר קודם במסגרת התקנות.

אולי ראוי להכניס זאת גם בתקנות הקודמות, אם כך.

כן, זאת השאלה.

באיזה שלב צריך את זה?

פה בהיתר. במתן היתר ותנאיו, הרשות המקומית - - -

אתה מקבל את זה למשל ברשיון העסק. בשלב הבא של ההפעלה, כל עוד מקימים – מקימים.

אבל צריך להתלות את זה מראש – מה צריך כדי שאותו מתקן יוקם. מגישים את הבקשה, עושים את יתר הדברים, והאישור מותנה. לגבי ההיבט הבטיחותי – כפי שנכתב בפסקה (9): נקיטת אמצעי בטיחות- כך יש צורך בנקיטת אמצעי ביטחון.

יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא לבקש בשלב של רישוי עסק.

אין בעיה אם זה נכנס בהיבט של רישוי עסק.

בסעיף קטן (9) כתוב: נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור הרחב ולהגנת העובדים במיתקן הגז במהלך הבניה ולאחריה;"

ולרבות פנייה למשטרת ישראל.

הוא לא מדבר על אמצעי בטיחות.

אין בעיה בהיתר, כרישוי עסק רגיל ייכנס להיבט הביטחוני אישור משטרת ישראל.

זה קיים בכל מקרה. אם זה מספק אותך – זה מה שהעלה היושב-ראש.

חשוב שזה יהיה מודגש שם.

אין שם שינוי. ברגע שזה יהיה עסק – הם חייבים לקבל רשיון עסק.

אבל לא לכל מתקן - - -

- - -

לא תמיד יהיה רישוי עסקים פה.

לגבי מתקני גז טבעי – כפי שאני יודע לפחות – יש לנו תוכנית אבטחה מסודרת ברמה ארצית.

אבל מדובר על לחץ נמוך.

בצו רישוי עסקים, עסקים טעוני רישוי – המתקנים האלה רשומים כטעוני רישוי.

זה מתקן לחץ נמוך מאוד.

אין הבחנה בצו רישוי עסקים – עסקים טעוני רישוי, בין לחץ גבוה ללחץ נמוך.

אז זה מוסדר, אם כך.

יש רחוב, שמים מתחת למדרכה PRMS, סוגרים עם מכסה. איזה עסק יש כאן?

הוא מקים אותו? הוא מנהל עסק? הוא לא מקים את זה סתם.

זה אנלוגי למה שעושים בכבלים.

ודאי, יש להם רישוי עסקים.

- - -

אני לא הולך סתם להקים מתקן גז. בסופו של דבר יקים את זה מישהו שהוא בעל רשיון כי הוא לא יכול לעשות זאת ללא רשיון. הוא מזמין גז, הוא צריך רשיון עסק כי זה אחד מהעסקים שהם טעוני רישוי. הוא ילך למשטרה, יבקש רשיון עסק, המשטרה תתנה לו תנאים כלליים – לא per יחידה – היא תתנה לו תנאים רוחביים: בכל PRMS שלך, בכל מתקן כזה שלך יהיה כך וכך – אלה אמצעי המיגון. יש שטאנץ כזה. כך אני מבין את הדברים.

זה בדיוק מה שקורה במערכת הולכה. בדיוק מזה התחלנו. אנחנו קבענו עם אנשים שמבינים בתחום וביקשנו הנחיות, ופועלים לפי ההנחיות. יש תוכנית מסודרת במערכת הולכה.


מי שמקים את מערכת הגז, זו מערכת חלוקה, היא מקבלת רשיון. קיים שיתוף פעולה בנושא רשיון והוצאת היתרים, ואחד מה- joint ventures זה דווקא עם משטרת ישראל שהיא תנחה את מערכת החלוקה, את בעל רשיון החלוקה, איך לפעול במסגרת הדרישות של משטרת ישראל.

סעיף 14 (1) עד (11), מאושר.

היתר ועותקיו

15. (א) היתר ייערך לפי טופס 2 שבתוספת וייחתם בידי רשות הרישוי.

(ב) להיתר יצורף עותק מכל נספח לבקשה, חתום בידי רשות הרישוי.

(3) עותקים של ההיתר יישמרו במשרדי הועדה המקומית ויהיו פתוחים לעיון הציבור; עותק נוסף של ההיתר יוחזק בידי מנהל
העבודה באתר הבניה ויוצג לאדם שהרשה לכך מתכנן המחוז, המהנדס, רשות הבריאות, שירות ההתגוננות האזרחית, שוטר, או כבאי, לפי בקשתו.

(4) בעל ההיתר ימציא לבעל הנכס העתק מההיתר, שניתן לו לגבי אותו נכס, בסמוך לאחר מתן ההיתר.

סעיף 15 מאושר.

תחולת התוספת השניה לתקנות בקשה להיתר

16. (א) היתר להקמת מיתקן גז יינתן בהתאם להוראות המפורטות בתוספת שניה לתקנות

בקשה להיתר וכל היתר להקמת מיתקן גז כאמור יותנה בכך שהעבודה תבוצע בהתאם להוראות האמורות, בשינויים המחויבים, כפי שיאשר המהנדס, לאחר שמצא כי השינוי דרוש להקמת מיתקן הגז ואין בו פגיעה בבטיחות.

(ב) מתן היתר להקמת מיתקן גז לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך הבקשה, ממתכנן מיתקן גז, מהאחראי להקמת מיתקן
גז,ומהאחראי לביקורת, בשל נזקים שייגרמו כתוצאה מאי קיום ההוראות המפורטות בתוספת השניה לתקנות בקשה להיתר, בשינויים שאישר המהנדס, לפי תקנת משנה (א).


התוספת השנייה מדברת על תקנות הבטיחות של כל בקשה להיתר.

הערות? רשויות מקומיות.

זה דומה מאוד לתקנות הקיימות.

סעיף 16 מאושר.

אגרות

17. בעד מתן היתר להקמת מיתקן גז ישולמו לרשות הרישוי האגרות המפורטות בתוספת השלישית לתקנות בקשה להיתר.

לפי מה זה יימדד?

התוספת השלישית היא תוספת שקובעת את האגרות.

תקנה 17 מאושרת.

תוקפו של היתר

18. (א) תוקפו של היתר להקמת מיתקן גז הוא שלוש שנים מיום הוצאתו, ואולם רשות הרישוי

רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר לחמש שנים, אם שוכנעה כי היקפו או

מורכבותו של ההיתר מחייבים זאת.

(ב)
החלטת רשות הרישוי בענין היתר תיחשב כבטלה בתום שנה מהיום שבו
נמסרה למבקש

הודעה על אישור הבקשה אם במשך התקופה האמורה לא הוצא ההיתר.

(3) תוקפו של ההיתר יפקע אם העבודה הופסקה לתקופה העולה על שנה.

(4) הוחל בעבודה לפי ההיתר אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של ההיתר, תחדש

רשות הרישוי את ההיתר על-פי בקשת בעל היתר, מדינת ישראל או מי שמונה מטעמה לענין

זה, בתנאי שאין מניעה בדין לחדשו.

(5) לא הוחל בעבודה בתוך שנה מיום הוצאת ההיתר – בטל ההיתר, אך רשאית רשות הרישוי ,

לפי שיקול דעתה, ולפי בקשת בעל ההיתר,המדינה
או מי מטעמה, לחדשו.

(ו)
תוקפו של היתר מחודש לפי תקנת משנה (ד) או (ה) הוא לשנה.

(7) לא יחודש היתר יותר מפעמיים אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי שאופייה המיוחד של הבניה מחייב חידוש נוסף להיתר.


זה גם מאוד דומה לתקנות שקיימות היום.

האם יש הערות? אין.


תקנה 18 מאושרת.

תעודת גמר

19. תקנה 21 לתקנות בקשה להיתר, תחול בשינויים המחויבים, על בקשה להיתר, ובמקום "מתכנן שלד הבנין" יראו כאילו נאמר "מתכנן מיתקן גז"; בקשה לתעודת גמר ותעודת גמר ייערכו לפי טפסים 3 ו- 4 שבתוספת, בהתאמה.

האם את יכולה להסביר את האמור?

בסוף התהליך, כמו בכל בנייה, מגישים בקשה לתעודת גמר – שזה המסמך שמאשר שהבנייה אכן בוצעה.

טופס 4 הידוע.

פה, במקום "מתכנן שלד הבניין" יהיה כתוב: "תעודת גמר למיתקן הגז" שיחתום עליה מתכנן מתקן הגז ולא מתכנן שלד הבניין. טפסים 3 ו-4 הם מותאמים לאותם טפסים של תעודת גמר בתקנות.

זה לא רלוונטי לגבי המתכנן שיחתום עליה רק ככל שמדובר בחישובים סטטיים ובקונסטרוקציה?

כן, אבל את המתכנן הזה הוספנו כבר בחתימה שלו, שנדרשת.

לא. כאן זה לא תלוי.

גם בתעודת הגמר צריך להיות: מתכנן מתקן הגז, ככל שמדובר... - אותה התאמה שהצעת בתקנה 3(ג)(3), צריכה לחול גם כאן.

זה לא מסתדר לי עד הסוף, כי אם לא - מי חותם על זה?

מישהו מטעם הגז צריך לחתום על זה, המהנדס הראשי.

אמרנו שאין לנו הגדרה למתכנן מתקן גז.

אפשר לבקש את הממונה שיחתום על זה.

לא הממונה. אם כבר, אז האחראי על הקמת מתקן הגז.

האם אין בגז בודק מוסמך - כמו בחשמל – שבא לאשר את המתקנים?

עוד לא. זה מקצוע צעיר.

אז בואו נבקש את חתימת האחראי להקמת מתקן הגז.

".... יראו כאילו נאמר "מתכנן מתקן הגז לעניין הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים, וכן האחראי להקמת מתקן הגז".

אבל אז צריך לסייג את האחריות שלו רק למה שנוגע למערכות, ולא לקונסטרוקציה עצמה.

לעניין המערכות.

לעניין מתקני הגז.

בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם.

אני מבקש לקרוא את הסעיף המתוקן.

תקנה 21 לתקנות בקשה להיתר, תחול בשינויים המחויבים, על בקשה להיתר, ובמקום "מתכנן שלד הבנין" יראו כאילו נאמר "מתכנן מיתקן גז לעניין הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים במתקן הגז, וכן האחראי להקמת מתקן הגז, בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם".

אני בא להבהיר שבעמוד הלפני אחרון – בבקשה לתעודת גמר - סעיף ה. טופס 3 כבר אומר שהאחראי להקמת מתקן גז חותם. בעצם, בבקשה עצמה זה כבר קיים. אנחנו מבהירים את זה בתקנה, אבל בעצם הטפסים כבר מותאמים.

אז אולי כדאי לעשות התאמה.

לא. זה גם וגם.

בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם, כמפורט בטופס 3 לתוספת.

גם בבקשה להיתר עצמה יש חלוקת אחריות.

לא צריך.

אינני יודעת אם יש צורך כי זה כבר מופיע בטופס.

אז אין צורך פעמיים.

אני רוצה לציין שלפי סעיף 26 לחוק, נקבע שרשות הרישוי צריכה לתת את החלטתה בתוך 60 ימים מהיום שהוגש לה המפרט, ואם לא נתנה – יראו אותו כאילו אושר על-ידה, וכשסירבה רשות הרישוי לאשר את המפרט, רשאי מגיש הבקשה לערור לוועדת הערר המחוזית. על ההחלטה הזאת אפשר לערער. זה נקבע בחוק כבר.

תקנה 19 מאושרת, בתיקונים.

כעת יש תוספות, טפסים. אני מציעה, אדוני היושב-ראש, שנעיין בהם ונראה האם יש הערות.

אלה טפסים מקבילים לטפסים להיתרי בנייה, רק בהתאמה.

זה מאוד דומה. בחלק ב', למטה בטבלה, יש תחום פעולה – תחום אחריות לכל אחד, כלומר עורכי הבקשה לפי תחומים.

אז אולי לא נכתוב: "לפי חלוקת האחריות ביניהם", אלא "לפי תחומי פעולתם" – כדי לשמור על אחידות מונחים.

בסדר. לפי תחומי פעולתם.

בסעיף 19: בהתאם לחלוקת תחומי פעולתם. זה מופיע בחלק ב', סעיף 1(ב); גם בסעיף 5. מינוי אחראים לביקורת;

בחלק ב': מינויים והצהרת המבקש, יש גם כוכבית הפניה, שאפשר למנות אותם אחר-כך. הכוכבית מאפשר למנות אותם בשלב ביצוע העבודות.

תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד), התשס"ו-2006, אושרו, וכן הטפסים והתוספת.

טופס 1, על שלושת חלקיו; טופס 2 – היתר; טופס 3 - בקשה לתעודת גמר; טופס 4 – תעודת גמר – מאושרים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25.