כנסת פתוחה

PAGE
3
ועדת העליה הקליטה והתפוצות

7.5.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 15

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, ט' תמוז התשס"ו, (5 ביולי 2006), שעה 09:30

מצוקת דיירי עמידר המתגוררים בבתי בנייה קלה בשכונת נחל בקע בבאר- שבע.

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר

רוברט אילטוב

מרינה סולודקין

מאיר פרוש

שרה צימרמן – מנהלת אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון

יוסף מנור – מנהל מינהל תכנון והנדסה, משרד הבינוי והשיכון

שולמית שפיגל – ס. מנהל חטיבה טכנית, משרד הבינוי והשיכון מחוז דרום

אורה חריש – סגנית מנהלת אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד סמדר לוי – הלשכה המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

גיא אבן – רפרנט שיכון, אגף תקציבים, משרד האוצר

יובל רז – עוזר סגן החשכ"ל, משרד האוצר

לירן שטרן – רפרנט קליטה, חשכ"ל, משרד האוצר

ד"ר אורי שלום – המשרד להגנת הסביבה

דן איש שלום – מרכז ענף לחימה במזיקים, המשרד לאיכות הסביבה, מחוז דרום

יעקב עם-שלם – מנהל לשכת באר שבע, משרד הקליטה

דורית נגד – מנהלת מח' דיור – מחוז ירושלים, משרד הקליטה

ערן כהן – ע' יו"ר עמידר – חברת עמידר

אהרון פלר – מנהל מחוז דרום, באר שבע, חברת עמידר

בצלאל סינואני – סמנכ"ל עמיגור

מיכאל לוי – הסוכנות היהודית

שמוליק דוד – יועץ, שתי"ל

דוד קשני – יו"ר פורום דיור ציבורי ת"א

נדיה טטרנקו – מנכ"לית עמותת "עולים למען קליטה מוצלחת"

אלה מיכאלבסקי – פנסיונרית, דיור ציבורי

מיכאל טומצ'ין – רכז שכונה "עמותת עולים למען קליטה מוצלחת"

סבטוניס דוביס - פנסיונר

הלית מגידו

דנה גורדון

רותי וייס


מצוקת דיירי עמידר המתגוררים בבתי בנייה קלה בשכונת נחל בקע בבאר- שבע

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את הישיבה בנושא מצוקת דיירי עמידר המתגוררים בבתי בנייה קלה בשכונת נחל בקע בבאר שבע. ב-22 ביוני ערכה הוועדה ביקור במספר מקומות בהם יש בניה קלה כמו נחל בקע ואופקים. בסיור ראינו באיזה מצב חיים אנשים. באותו זמן בו הם גרים בדירה עושים תיקונים ושיפוצים, יש הרבה בעיות אבל אני חושב שהבעיה הקשה ביותר בנחל בקע היא שעושים שיפוצים, משקיעים כסף אבל אחרי שנה שנתיים הכל אותו דבר כי הבעיה היא בתשתיות. אבל כיוון שאנשים גרים שם צריך להגיע להסכמה איך לשפר את מצבם. אנשים אינם יכולים לחיות בתנאים כאלו. הייתי בבית שבו הכל שבור. הרצפה, הדלתות, זה לא מגורים לבני אדם. לכן החלטנו שתהיה ישיבה פה בכנסת ונצטרך להגיע להסכמה איך לצאת מהמצב הזה. רוב האנשים שגרים שם הם מבוגרים שאינם מדברים עברית. היה שם קודם נציג עמידר שדיבר רוסית, עכשיו אין. יש נציג שמדבר רק עברית והאוכלוסייה לא יכולה לדבר איתו. לא מאמינים אחד לשני. זה הדבר הכי פשוט שאפשר לתקן, שיהיה נציג עמידר דובר רוסית. אבל יש שם גם דברים יותר חשובים. אני רוצה שנציגת הדיירים, נדיה טטרנקו, תציג את הדברים. לאחר הביקור שלנו, אחרי שראינו את הסבל של הדיירים קשה לי אפילו להעביר את הרגשות, נדיה, בבקשה.

רציתי להגיד שאנחנו כעמותה פונים לוועדות כבר כמה שנים בבקשה להתייחס למצב הקשה בשכונת נחל בקע. אני מאוד מודה לחבר הכנסת מיכאל נודלמן שהגיע עם חברי כנסת אלינו והם ראו וקלטו את המצב הנוראי שקיים בשכונה. ממה נובעות הבעיות? קודם כל כמו שאמר מר נודלמן, בשכונה גרה אוכלוסייה של קשישים בגיל 75 פלוס וכמובן שהאנשים האלה לא מסוגלים ללמוד את השפה כדי להסביר את הבעיות. בבתים היכן שביקרו הנציגים מהוועדה לפני כשבועיים, ב-22 לחודש, שום דבר לא זז. אני לא יודעת מה צריך לקרות כדי שאנשים לפחות יתחילו לעשות משהו. כי אם כבר חברי כנסת באו לשטח ואמרו שזה מצב נוראי שחייבים לעשות משהו, שצריך גישה אחרת לבעיות, אבל שום דבר לא זז. באותו ערב ב-22 ביוני עד שבע וחצי בערב, היה בינינו משא ומתן עם המפקח מעמידר. דירה שהייתם בה, זוג קשישים, אדם נכה, ומה אמרו נציגי עמידר? שהדיירים מדברים בצורה מאוד לא מנומסת. יש בעיות עם האינסטלציה, יש בעיות עם הדלתות. את כל הלכלוך אחרי מה שעשו לא מוציאים מהבית, אז חבר'ה. אני לא יודעת. להתחיל ללמד אנשים בני שמונים פלוס, זה הזוג שמתגורר בבית הזה, ללמד אותם שהם צריכים, למרות כל הבעיות הם שנים במצב נוראי וסוף סוף באו לעשות משהו ואנשים שלא יודעים שום מילה ברוסית, והקשישים האלה לא יודעים שום מילה בעברית, אז הם אפילו לא מבינים מה אומרים אחד לשני.

אני מבקשת, תנו את הפיתרון איך לצאת מהמצב הזה. יש כאן אוכלוסייה עם מנטליות שלא כל כך נעים להוציא את כל הבעיות החוצה. אפילו אנשים קשישים רוצים לעשות משהו באופן עצמאי ויש דברים שאם אדם כדי ללכת לשירותים, אני מצטערת שאני מדברת על דברים כל כך אינטימיים, כדי שהמים יזרמו החוצה הוא צריך לעשות מאמצים וזה צורך שיש לאדם כל יום. במקום שזה יוצא מהבית אז הצינור בנוי ככה שזה חוזר לבית. דבר נוסף, בגלל שאנשים סובלים מכל מיני מחלות משרד הבריאות מעביר כסף לעמידר כדי לעשות עבודות מסוימות. ומה הם עושים? עושים צחוק מאנשים. אם צריך לזרוק את האמבטיה ולשים את המקלחת, במקום שיעשו את הצינור כך שהמים יצאו מהבית, הם עושים ככה שההיפך, מים לא יכולים לזרום החוצה. כך שאדם מתרחץ אז המים נוזלים בכל החדרים, שם הכל פתוח. אדם נמצא במקלחת ואשתו עם המטאטה מנסה לדחוף את המים איפה שהם יכולים לצאת. ואחרי כל הדברים האלה מתקשרים אלי ואומרים, נדיה, אנשים כל כך לא מנומסים, הם צועקים, הם עושים רעש. אבל חבר'ה, איך אפשר ככה לסבול? נכון שלובה למשל מדברת דברים נורא רעים אבל שנים היא נשארת באותו מצב.

שם אי אפשר להיכנס בכלל.

למה היא נשארת באותו מצב? היא לא רוצה לתת לנו לעבוד אצלה בבית, גברת.

אהרון, שם אין מה לעשות. צריך לתת לה לפחות איזה דיור זמני שהיא תצא משם.

נדיה, הכל היה מוכן - - -

סליחה, אני עוד לא סיימתי. דבר ראשון שאנחנו מבקשים, אם יש לנו זכות לדרוש אז אנחנו דורשים, אם מדובר על אוכלוסיה ש-99 אחוז נקודה 9 לא מדברים עברית, אז אי אפשר שרכז מעמידר לא מבין שום מילה ברוסית. פשוט אי אפשר. אנחנו במדינה שרוב האנשים דוברי רוסית והם אנשים זקנים שאי אפשר להגיד להם אתם צריכים ללמוד עברית.

את מתכוונת שבשכונה הרוב דוברי רוסית, לא במדינה.

נכון. דבר שני התחילו שיפוצים. אומרים לבן אדם: אנחנו עושים עבודות בבית שלך אז אתה צריך להוציא דברים, בסדר. זה ממשיך שבוע, שבועיים, שלוש, חודש. כמה אפשר? עכשיו קיץ, בחוץ 40 מעלות, כל מה שיעמוד בחוץ, תוך חודש אפשר לזרוק. עושים עבודות בבית של אנשים קשישים, חלשים. אז מה, צריך לדרוש מהם כסף כדי להוציא את הזבל מהבית? אמרנו מהתחלה שנתקלנו בבעיה שכשהיה הסקר היה אמור להיות החלפות לא רק של שטיח אלא גם קרמיקה או לילוניאום. אחר כך אמרו שכדי שיחליפו שטיח ללילונאום יש ועדה וצריך להגיש בקשה. שולמית הסבירה לי שזה דרך לא כל כך ארוכה, אבל, לא משפצים בבת אחת. קודם עושים מה שבתוכנית, אחר כך יש ועדה ואחרי הוועדה עושים עוד משהו וזה יכול להיות בעוד חצי שנה או עוד כמה חודשים שבאים ומחליפים את השטיח על הלילונאום. אומרים לאנשים, אתם רוצים מייד? בבקשה, שני חברים 500 שקל, כל הבית 800 שקל. אני רוצה ומבקשת שמתחילת הדרך כשעשו סקר, ביקשתי, אנחנו כעמותה עושים הכל כדי לעזור לאנשים ולא לעשות איזה מלחמה נגד עמידר או נגד משרד השיכון, ההיפך. אני די מבינה שכדי שאנשים יקבלו את התמיכה והעזרה כדאי ללכת ביחד. אנחנו מצדנו מוכנים לעזור, לשלוח מישהו כדי שיתרגם. יש בעמותה שלנו אנשים מקצועיים כדי לעזור. אבל לא בצורה כזאת שאומרים לנו מעמידר שהם מדברים בצורה לא יפה אז לא נכנסים לבית, לא רוצים לעבוד, לובה לא נותנת להיכנס. בסדר. היא כבר השתגעה מכל המצב שהיא חיה בו.

איפה שהיא גרה אפשר באמת להשתגע, אי אפשר לחיות שם. אפילו כלב לא יכול לחיות שם.

ויש מקרים ממש חריגים. לא הספקנו להגיע לבית היכן שגר אדם שכבר שנה שנייה האדמה שוקעת. קיבלתי תשובה מהיועץ המשפטי של משרד השיכון שכותב שמבחינה טכנית אני כותבת את המכתב בצורה לא נכונה. בסדר, אני לא מומחית בבנייה אבל אני מתייחסת לתוצאות. אדם גר בבית שהאדמה שוקעת. הוא נמצא בבעיות, כל הצינורות קרועים, חוטי חשמל קרועים והוא צריך לעלות במדרגות כדי להגיע לבית שלו, והוא נכה, הולך על קביים. והמצב הזה נמשך כבר שנתיים. זה לא שפתאום הוא נפל ואז אני פונה ומבקשת שהייתם, הכל סידרתם ועכשיו מקרה חדש. זה הכל לא חדש. כשפניתי בשנה שעברה עם המקרה הזה, משהו קצת עשו. חיברו את החוטים, עשו קצת תיקונים, שמו קצת אדמה תחת הבית, אבל האדמה ממשיכה לשקוע.

סיימת?

זה בלי סוף.

אני יודע שהבעיות שם הן בלי סוף. אני יודע שאתה נציג עמידר רצית לענות אבל יש לי עוד שאלה. ראינו שכונה רחוקה מהעיר שיש לה הרבה בעיות. אתם הרי משקיעים כסף בשיפוצים. אתם בטוחים שתוך שנה, שנה וחצי הכל לא יקרוס? כי מתי שבנו שם לא עשו בדיקה גיאופיזית. יש שם מים תחת האדמה וכל הזמן יש בעיות שפוגעות בתשתיות של הבתים. אולי יותר טוב כדי לא להשקיע כל כך הרבה כסף, להעביר אנשים לעמידר במקום אחר ופה לעשות הכל כמו שצריך, לעשות שאנשים יחיו בבתים איפה שצריכים לחיות אנשים, לא בעלי חיים. אני רוצה שתתייחס גם לזה.

ברשותך אני רוצה להתייחס במה שקשור לעמידר.

אנחנו מדברים על בנייה של עמידר, אני לא מדבר על בנייה פרטית.

אני רוצה רק להסביר אם יורשה לי. הדירות האלה הן למעשה דירות מדינה. אנחנו קיבלנו את הדירות האלה ממשרד הבינוי והשיכון ומי שמחליט מה עושים בדירות האלה, מה העתיד שלהן זה לא עמידר, עמידר בסך הכל מקבלת אותן כחברה משכנת. התפקיד שלה זה לקבל את הדיירים - - -

ועמידר מוכנה שאנשים יגורו בתנאים כאלה? מה אתם בובות? גם אתם אנשים, גם אתם יכולים לפנות לאלה שנתנו לכם בנייה בלתי אפשרית, תסלח לי. אני כועס כי ראיתי את המצב. אתה יודע שהייתי שם וראיתי את כל הבלגן שיש שם. זה לא תנאים לבני אדם.

אני לא מתווכח על המראה - - -

לא, אתה כבר מתחיל להגיד שאתם בחוץ. לא, גם אתם אנשים כמוהם ואם אתם רואים שככה אי אפשר לחיות אתם צריכים לעשות משהו. לא להיות כמו פקידים שנותנים נייר לפה ולשם. ככה אי אפשר לעבוד, ככה אי אפשר לעשות סדר. אני יושב ראש ועדה צריך להגיע לשם כדי לראות מה שאתה רואה כל הזמן? עכשיו אנחנו מדברים אחרי שאני כינסתי את הישיבה, אתה היית צריך לעשות ישיבה ולבחון אם כדאי להרוס או לא כדאי ולדרוש מהמדינה לפעול.

אני חושב הדברים שלך מכוונים לכתובת הלא נכונה.

אני חושב שהם כן מכוונים לכתובת הנכונה. נדיה לא מקבלת כסף, למה היא פה? למה היא באה על חשבונה לפה? כי יש לה אחריות ציבורית. אתה מקבל כסף ואתה אומר שאני לא צודק. אני צודק מאה אחוז וכל אדם במדינה צריך להיות אחראי על העבודה שלו, על תוצאות העבודה שלו. אם אתה אחראי על עמידר אל תגיד לי שנתנו לך בנייה לא טובה ואתה לא יכול לעשות שום דבר.

יושבת פה נדיה ונפגשנו איתה לא פעם ולא פעמיים בבעיות שוטפות שהיו בנחל בקע ואני חושב שבחלק מהמקרים גם מצאנו פיתרונות. אני רוצה רק להגיד דבר אחד, נאמר שהיה בשכונה איש של עמידר דובר רוסית והכל היה בסדר. לא היה שם רכז דובר רוסית. היה שם בחור מבוגר שמצא שפה משותפת. חנן לא דיבר רוסית, מה לעשות, הוא דיבר קצת אידיש. זה דבר אחד. צוין כאן שעמידר מקבלת כסף ממשרד הבריאות. עמידר לא מקבלת שום כסף ממשרד הבריאות. עמידר מקבלת כסף ממשרד הבריאות כשמדובר בבעיות של פרבלגים. זה אומר שמשרד הבריאות מחליט שדיירים זכאים להרחבות או לתיקונים מסוימים בדירות שלהם, נעשה מפרט טכני, הם מאשרים את המפרט הטכני ואז הם מעבירים לנו כסף. זה הכסף היחידי שמגיע ממשרד הבריאות לעמידר.

הייתי בבית שעמידר קיבלו 15 אלף שקל כדי לבנות בשירותים - - -

זה לא קשור לכסף של משרד הבריאות.

זה משרד הבריאות.

נאמר פה שאנחנו מקבלים כסף ועושים בו שימוש לא ראוי. אנחנו לא מקבלים שקל מבלי שיש מפרט טכני וצריך לבצע אותו, ומשרד הבריאות גם בודק את הדברים האלה. לגבי העבודות של הקבלנים בשטח, כל ההכנות לעבודות נעשו על ידי משרד השיכון ועמידר ונקבע סדר גודל של 108 בתים שצריך לבצע בהם עבודות, סדר גודל של שני מיליון שקל. נקבע סדר עבודה מסוים. נאמר פה שכאילו דורשים מהדיירים כסף תמורת פינוי התכולה החוצה. אם יש דבר כזה אני מבקש לדעת כי זה דבר שהוא פשע בעליל אבל אף אחד עדיין לא טרח להגיד לנו את זה ואם זה קורה אנחנו פשוט ניקח את הקבלן ונזרוק אותו משם, זה פשע.

לגבי מקרים בהם דיירים לא רוצים לתת לנו לעבוד, אני רוצה לעדכן שאתמול קיבלנו מדיירים סירובים לאפשר לקבלנים להיכנס לדירות ולבצע את העבודות. יכול להיות שמטעמים צודקים מבחינתם אבל קבלנים מגיעים כדי להתחיל עבודה והדיירים לא מאפשרים לבצע את העבודה. אני רק רוצה לדבר על המקרה של גברת לובה שאתה כבוד היושב ראש, היית בדירה הזאת. המצב הזה נמשך כבר 5 שנים. גברת לובה בעיקרון נלחמת בחברת עמידר ודורשת דבר אחד פשוט, היא רוצה לגור בווילה והיא לא מוכנה לקבל שום פיתרון.

אני לא חושב שהיא רוצה לחיות בוילה. היא רוצה לחיות בתנאים אנושיים.

סליחה, מנכ"לית עמידר לשעבר הגיעה לביתה ודיברה איתה ואמרה לה שאנחנו מוכנים בכל רגע, בכל שנייה, גם את נדיה היית בביקור הזה, להתחיל בעבודה. הגברת סירבה. בשום פנים ואופן היא לא הייתה מוכנה לתת לנו להיכנס לעבודה. מה אנחנו יכולים לעשות?

היכן היא והילדים צריכים לחיות בזמן השיפוצים?

אנחנו רוצים לתת לה פיתרון. היא לא נותנת לנו.

אם תיתנו לה פיתרון דירת עמידר טובה, היא תעבור לשם. אם יש מקרה כזה תנו לה דירה אחרת. אי אפשר שאדם יגור בתנאים כאלה. אתה חושב שאפשר לחיות שם, אתה רוצה לגור שם? אתה תסכים לגור שם?

לא, אני לא מסכים אבל היא לא נותנת לנו לעבוד.

היא צריכה לדעת להיכן היא יכולה לעבור עם הילדים שלה.

אני סיימתי.

אני לא מסכים, לא קיבלתי ממך שום דבר, אתה לא אמרת שום דבר, רק אמרת שאתם בסדר. משרד השיכון, בבקשה.

אנחנו נכנסים עכשיו לסידרה של שיפוצים בנחל בקע. התחלנו שכונה אחת, יש לנו עוד תוכנית לשכונה השנייה, ברגע שיגיע כסף נבצע גם שם את העבודה.

אתם בטוחים שהכסף הזה לא ילך לאיבוד?

חס וחלילה. התחילו עכשיו לבצע שיפוצים בשכונה אחת. ברגע שיגיע תקציב נוסף, אני חושב שזה כבר בדרך, ניכנס לשכונה השנייה. יש לנו עוד עבודה אחת של עבודות הפיתוח שעליהם דיברה נדיה לגבי שקיעות במספר מגרשים. המפרט או הסטנדרט של השיפוצים נקבע במשותף עם אנשי עמידר, עם אנשי משרד השיכון ועם כמה מומחים ויועצים. כל עבודה היא לאורך זמן. זה לא בזבוז כסף. עוד שנתיים לא תצטרך עוד פעם לשפץ. כל בית שאנחנו נכנסים אנחנו נכנסים וגומרים את כל מה שצריך לפי כל הרשימה, והלכנו מעל ומעבר. זה דירות של המדינה ואנחנו רוצים שכמו כל משכיר דירה שהדירות האלה תהיינה במצב טוב. כל מה שעושים, מחליפים חלונות, מחליפים שטיחים, צובעים, מתקנים, מחליפים כלים סניטרים, מחליפים קרמיקות כדי להביא את הבית למצב טוב. איפה שאנחנו נכנסים עכשיו העבודה תהיה במאה אחוז.

תגיד לי, מדוע בבית שנכנסתי אליו הרצפה נראית כמו אחרי רעידת אדמה ואת הדלתות אי אפשר לסגור - - -

לפני השיפוץ.

אבל מאיפה זה בא כי אולי אחרי השיפוץ זה יהיה אותו דבר.

לא. הבניה הזאת נבנתה בשנות ה-90 על ידי יצרנים שונים מכל העולם. חלק נבנו באמת גם בחופזה והיו גם טעויות בזמנו. אבל עכשיו אנחנו מתקנים, המדינה משקיעה הרבה כסף ואחרי התיקון יהיה מאה אחוז, זה מה שאני רוצה לומר כאן. אפשר תמיד להתווכח על הסטנדרט אם שטיח או לילוניאום או חלון כזה או חלון אחר. מיטב המומחים ישבנו וקבענו שזה הסטנדרט ואני חושב שזה סטנדרט טוב. כל מי שהדירה שלו תשופץ זה יהיה לאורך זמן.

אני לא רוצה להתווכח על זה, אני מתווכח על זה שיש דירות שאנשים גרים בתנאים שכלב לא היה נכנס לשם.

ההגדרה הזאת היא קצת, אבל עזוב, אני עכשיו מדבר על מה שיהיה. מה שיהיה אחרי השיפוצים, הדירות האלה ישופצו במאה אחוז לאורך שנים. אני רוצה להודות לוועדת הקליטה בהרכב הקודם שדאגו לתקציב לא רק לעמידר אלא גם לדירות נוספות בדרום. בצענו בשנה שעברה עבודות בהיקף נרחב מאוד בכל השכונות באזור הדרום. אנחנו מחכים עכשיו לעוד תקציבים ואז נמשיך בשאר השכונות כדי שכל הבתים יגיעו למצב טוב לאורך שנים. תעזרו לנו בנושא הזה.

אני לא רוצה לדבר על בתים אחרים של טרמיטים. גם שם יש בעיה גדולה שאם עושים משהו מסביב לבית, זה לא מספיק, צריך את כל השטח לסנן. אנשים פוחדים מחדרים כאלה ויש בעיה גדולה. כל זה בעיר אבל מה שיש בנחל בקע אי אפשר להשוות לאופקים.

האם אפשר לדעת בכמה בתים מדובר וכמה כסף צריך כדי לשפץ את הדירות כדי להגיע למצב שאתה מתאר אותו אחרי השיפוצים?

אנחנו כרגע עובדים ב-108 יחידות דיור.

כמה יש בסך הכל שצריך לשפץ אותן, כמה כסף זה? אמרתם שקיבלתם עוד כסף, זה היה רק לנחל בקע?

לא, לכל אזור הדרום.

אז אני שואל רק על נחל בקע. כדי לשנות את כל המצב, כמה צריך?

כ-2000 יחידות דיור שאנחנו משפצים בשנים אלה.

שכמה כסף זה?

נגיע בסופו של דבר ל-60 מיליון שקל.

זה כל התקציב של משרד השיכון לכל הארץ, לא לדרום, לכל המדינה.

אתם קיבלתם 80 מיליון שקל.

קיבלנו 37 עד היום ורוב העבודות כבר בוצעו וחלק בביצוע. ברגע שיגיע תקציב נוסף נוכל להמשיך.

אבל יוסקה, תגיד בשביל נחל בקע, ל-100 הבתים האלה, כמה תקציב יש?

שרה צימרמן ממשרד השיכון, בבקשה.

לגבי המספרים הכוללים, אנחנו התחלנו את השיפוצים הן בנחל בקע והן בכל הבניה הקלה עוד בשנת 1998. מאז השקענו בכל הבניה הקלה כ-80 מיליון ₪. כרגע אנחנו ממתינים לכסף נוסף שכנראה מגיע בסדר גודל שחסר לנו על מנת לגמור את כל הבעיות הידועות לנו, סדר גודל של עוד 35 מיליון ₪.

זה בדרום?

כל הבעיות שלנו בדרום. בכסף הראשון היה גם פה ושם בצפון כמה פרויקטים אבל הם בטלים בשישים מול מה שקורה בדרום. נשארה לנו רק עוד בעיה אחת שאת היקפה מבחינה תקציבית אנחנו עוד לא יודעים לגמרי לקמט, זה הנושא של הטרמיטים שנמצאים עכשיו בבדיקה של הפיתרון עצמו ואחרי שכל המומחים יגידו מה הפיתרון עצמו נצטרך עוד לקמט את הבעיה של הטרמיטים.

אני חשבתי שהבעיה של הטרמיטים היא רק באופקים, עכשיו אני מבין שזה גם בעיה בנחל בקע ובמקומות נוספים.

בכל הדרום.

בבקשה נציג המשרד לאיכות הסביבה.

קודם כל, בעיות טרמיטים יש בכל הבתים שניבנו על ידי עמידר בכל הדרום, מעץ, שזה גם בערד, נחל בקע, נתיבות אופקים ועוד. בוועדה הקודמת אמרנו שאנחנו בעד שיפוץ וצריך לעשות שיפוץ אבל כל השיפוץ והחלפת העץ, גם אם הוא מחוסם, ללא ביצוע הדברה והדברה כן מחומרים מסוכנים, זאת אומרת, כשמו כן הוא. אני רוצה שתבינו שגם הספרי שקונים בסופר פארם נגד ג'וקים, שכולים קונים את זה כלאחר יד, גם בו יש זרחן אורגני שזה חומר רעל מסוכן. אבל בחומר ההדברה אם אתה משתמש בו נכון לפי מה שכתוב בתווית אז הוא לא אמור לסכן. שתבינו, רק השיפוץ עצמו ללא ביצוע הדברה לא ייתן מענה לבעיות הטרמיטים. צריך לעשות שם מספר פעולות משולבות שזה הדברה, שיפוץ, ודבר שאף אחד לא התייחס אליו שהוא סניטציה. אני לא יודע אם שמת לב אבל מעבר לפסולת של השיפוצים שהייתה בחוץ, בחצרות מאחורה יש הרבה גם פסולת במרכאות של התושבים עצמם שזה ארגזים מעץ, קרטונים וכל מיני דברים שגם משמשים מזון לטרמיטים. אז בלי סניטציה, בלי פעולה משולבת של הכל זה לא יפתור את הבעיה.

כדאי שתבינו שגם אם תבנו על אותו בית עץ, בית אבן מסיבי עם יציקות בטון, אם לא ייעשו פעולות הדברה אז הטרמיטים לא יאכלו את הקונסטרוקציה, הם יאכלו את הרהיטים, יאכלו את הארונות עץ, ארונות מטבח וכו'. ליד נחל בקע יש שכונה מאוד יפה שנקראת: נווה נוי. ממש מעבר לערוץ ואדי נחל שעובר שם, נחל בקע או נחל באר שבע. שם יש בעיות טרמיטים מאוד קשות, גם שם בבתים שהם וילות יפות שעשויות מאבן ובטון. הדברה צריך להבין, זה לא זבנג וגמרנו. במקומות שיש טרמיטים ואין מפה של הארץ איפה יש טרמיטים כמו שיש מפה לגז רדון, במקומות שיש טרמיטים צריכים לעשות הדברה אחת לכמה שנים. יש מקומות שזה מחזיק 7 ו-8 שנים, יש מקומות שזה יחזיק 3 שנים.

מי צריך לעשות את ההדברה?

אחרי שהבתים הופכים להיות הבתים של התושבים, הם צריכים בעצמם להזמין מדביר באופן פרטי והוא עושה את העבודה. זה אחרי שהבתים הופכים להיות שלהם. זאת אומרת, בעל הבית צריך לעשות את זה. אם זה לצורך העניין, עמידר, שיכון ופיתוח או בעל הבית עצמו.

אבל בשלב הראשון אין דיירים, אולי המדינה צריכה לדאוג לזה שיעשו הדברה?

בגלל שהבניה נעשתה שם מהר מאוד, אני מניח שאף אחד לא עשה בדיקה, אני יכול לסבר את האוזן. גם הבתים בניצנים למפונים מחבל עזה, יש שם בעיות של טרמיטים בקרקע והעדפנו לעשות הדברה אבל בנו את הבתים בלי הדברה כי הקטע של הזמן מאוד חשוב. כדאי שתדעו, העולים רצו אישור ממשרד הבריאות שהחומר לא מסוכן. לא תקבלו כזה דבר כי חומר ההדברה הוא מסוכן. גם על פיתקית של אקמול כתוב: צריך להיזהר אם את בהריון וכו'. גם אקמול יכול להיות מסוכן בתנאים מסוימים, לכן לא נראה לי שמישהו ייתן אישור לדבר הזה.

אם אתם רוצים פינוי למקום שלא יהיו בו טרמיטים זה רק בניין רב קומות כי אזור הדרום נגוע קשה מאוד בטרמיטים מהטרמיט היותר אלים שיש במדינת ישראל. גם עומר שנחשבת לשכונה מאוד יוקרתית בדרום ובארץ בכלל, יש בה בעיות טרמיטים קשות, במיתר יש בעיות טרמיטים קשות. זה לא משהו שמאפיין רק את המקום, בגלל שזה בתי עץ זה נראה יותר קשה. אנחנו כמשרד מאוד ממליצים קודם כל לעשות סקר, למפות ולראות איפה הבעיות הקשות. לסקר הזה יש שתי משמעויות. הראשונה, הרי לא ילכו מייד וירססו את כל האזורים האלה, אני גם לא מאמין שיהיה תקציב לזה. אז קודם כל נקבל את התמונה של היכן הבתים הנגועים בצורה קשה יותר ושם נעשה את ההדברה הראשונית ואז יעשו את זה בשלבים. במקומות שהבתים נגועים פחות יצטרכו גם לעשות הדברה כי בית שנגוע קשה ותבצעו בו הדברה ובבתים הסמוכים לא יבצעו את הטיפול, אז הטרמיטים באופן טבעי לא יוכלו לעלות בבית הזה ואז הם יעברו לבית של השכן, זה מה שיהיה.

עכשיו אתם יודעים למה אחרי שנתיים צריך לעשות שוב הכל. יש טרמיטים בכל מקום ואם אתם לא תעשו מה שצריך לעשות כדי שהם לא יאכלו מה שיש שם, יצטרכו לעשות את הדברים האלה מהתחלה.

הבתים עטופים בעץ מחוסם, עץ שעבר טיפול אבל שוב, הם לא מחליפים את כל הקונסטרוקציה, הם מחליפים רק מה שנגוע, ומה שלא מחליפים אז בעוד כמה זמן גם יהיה נגוע. גם עץ מחוסם ללא הטיפול, ללא ההדברה, לא הקונסטרוקציה תאכל, ייאכלו הרהיטים. ראית שם מיטה אכולה לגמרי וארונות וכו'. זאת אומרת, הטיפול צריך להיות משולב. אני חושב שכל השיפוץ ללא הדברה הוא לא יעיל כמו שהוא היה אילו היו מבצעים הדברה.

אנחנו שכרנו מומחה לטרמיטים, ד"ר מאוניברסיטת ת"א שנותן לנו את הייעוץ. אנחנו עומדים לעשות סקר בכל יחידות הדיור שניבנו על ידינו באזור הדרום בשנות ה-90. נבדוק בית, בית, איזה בית נגוע ואיזה בית לא נגוע ואם הוא נגוע במה הוא נגוע, נכין מפרט טכני. נכין אומדן ואז נבצע את מה שצריך, את ההדברה ואת יתר הדברים. זאת התוכנית שלנו לקיץ.

אני רק מבקש שזה ילווה בשיתוף פעולה עם המשרד לאיכות הסביבה כי בסך הכל אנחנו יכולים לסייע במידה ניכרת וברגע שיש נתק בינינו אז חבל.

בהחלט, דיברנו על כך.

בבקשה, משרד האוצר אגף התקציבים.

כמו שנאמר פה, כבר הועברו 37 וחצי מיליון ₪ משנת 2004. לאגף תקציבים אין שום רצון לעכב את העניינים. היינו בסיור בשנת 2005, באנו עם נכונות מלאה לסגור את הסיפור. זה נמצא בדיונים עם משרד השיכון. אנחנו דורשים ממשרד השיכון להשתתף בתקצוב. מבחינה מקצועית המומחים יתנו הערכה כמה שזה יעלה, אנחנו רוצים לסגור את הסיפור הזה. עם זאת יש לנו דרישה, כבר משנת 2005 שלא נענתה על ידי משרד השיכון, להשתתף בפרויקט הזה. זו אחריות לא רק שלנו, זו אחריות ואינטרס בראש ובראשונה של משרד השיכון. אנחנו מחכים לתשובות. כבר בשנת 2005 ישבנו עם ההנהלה החדשה של משרד השיכון, הנושא הזה כבר עלה עם כניסת ההנהלה לתפקיד. אני יכול לומר שגם הם הביעו נכונות עקרונית לפתור את הנושא. הם צריכים לחזור אלינו עם תשובה מה הם מסוגלים לתת. אנחנו בפירוש רוצים לסיים את העניין הזה בצורה משותפת. הכדור כרגע נמצא אצל משרד השיכון.

אתם שמעתם? פעם ראשונה שאני שומע ממשרד האוצר נכונות לתת כסף. אני לא פעם ראשונה יושב בוועדת כספים וכו'. והנה הם מוכנים לתת כסף, אז בבקשה, חברים ממשרד השיכון, מחכים לתשובה שלכם.

מה הסיבה שמשרד השיכון לא נענים?

אני לא איש התקציבים אבל מה שאני ביררתי, נכון להיום בבוקר, שמשרד השיכון מגיע אל משרד האוצר עם הסדר אבל לא בסכומים שנדרשים לנושא הזה. דהיינו שמשרד השיכון יש לו נכונות לתת את חלקו בנושא. אני רוצה להגיד לכם שבעבר את ה-37 וחצי מיליון ₪ שהביאה ציפי ליבני, הביאו לנו בלי שותפות של משרד השיכון, האוצר הביא את מלוא הכסף. אנחנו מכבדים את משרד האוצר, הוא רוצה שמשרד השיכון ייתן מתקציבו, המשרד נותן.

זה שיש נכון להיום נכונות, אני מבין גם מדבריו של גיא מהאוצר אבל מה הייתה הסיבה שבשנה שעברה משרד השיכון לא נענה?

אנחנו לא נענינו?

ככה נאמר.

אנחנו באנו למשרד האוצר וביקשנו מהם את מלוא הכסף ולקראת הישיבה הם באו ואמרו שהם רוצים חלק בחלק, והיו דיונים עם משרד השיכון. יש מנכ"לים ומנכ"לים מתחלפים. היום יש למשרד השיכון נכונות לתת למרות שבעבר לא נתנו. זו מטלה מאוד לא שוטפת של משרד השיכון. מי שהביא את הבתים האלה בזמנו הייתה מדינת ישראל אבל סוף טוב הכל טוב, יהיה כסף.

כדי שהכסף לא ילך לאיבוד אני רוצה לדעת כמה יעלה לבצע הדברה?

בשביל זה אנחנו רוצים את הסקר. הסקר הוא הבסיס לתוכנית שאחר כך נדע את העלויות אבל אני יודע שכבר קיבלו הצעות מחיר של קבלנים. הם יכולים לתת לך פר בית כמה זה יכול לעלות, אני מניח שיותר מ-3000 שקל לבית זה לא יעלה. אבל צריך לעשות את הסקר ולדעת בוודאות.

אני רוצה רק להגיד שלגבי הכסף זה לא רק על הטרמיטים, זה לגמור את כל הפרויקטים. יש בנתיבות עוד כמה.

אני מבין אבל אני חושב שאם אתם לא פותרים את הבעיה עם טרמיטים אתם בלי סוף צריכים לפנות למשרד האוצר כדי לעשות שיפוצים, שיפוצים, שיפוצים.

זה נכון, צריך את זה ביחד ובמקביל.

ביחד ובמקביל לעשות את זה. אי אפשר לעשות שיפוץ בלי דברים כאלה. אתם נותנים כסף לטרמיטים ואנחנו מבקשים, אנחנו לא מומחים גדולים בזה אבל ראש פתוח אומר שאי אפשר לעשות אחרת. מי עוד רוצה לומר כמה מילים, ארגון שתי"ל, בבקשה.

אני עובד עם עמותת עולים למען קליטה מוצלחת בנחל בקע. רציתי להתייחס לסיכום הנושא. אני מציע שהוועדה תתבע ממשרד השיכון לעצור את השיפוץ הזה כדי לבחון באופן יסודי טיפול אחר בבעיה, כולל טיפול ביסודות המבנה ולשקול השקעה יסודית יותר כדי לפתור את הבעיות לטווח ארוך. אני מציע שהוועדה תדרוש ממשרד השיכון למנות מיידית חוקר לבדיקה של בעיית הבינוי בנחל בקע ובכלל זה האפקטיביות של השיפוץ הנוכחי לטווח רחוק. שאותו חוקר ימליץ המלצות תוך 4 חודשים כדי שנדע אם הטיפולים שנעשים גם בנחל בקע וגם במקומות אחרים שווים את ההשקעה שמדובר בה, והוועדה גם יכולה לפנות לנשיא הטכניון ולמרכז לחקר הבנייה כדי שיתנו לזה גיבוי מקצועי כי יש גורמים במדינת ישראל שיודעים לעשות את זה.

נקודה אחרונה שהייתי מציע לצרף לדיון הזה, למרות שהיא לא עלתה עד עכשיו היא שמשך שנים משרד השיכון לא מאפשר רכישת דירות במקום הזה למרות שלכאורה הדיירים הם בגדר זכאים לפי מבצע הדיור. אין לזה שום הצדקה שהוצגה עד היום. זו החלטה שרירותית לחלוטין. אני יודע שנושאים דומים נמצאים בימים אלה בבג"ץ, אני יודע שהקליניקה לזכויות אדם בתל אביב בנושאים שנוגעים לתל אביב הולכת לבג"ץ על מקרה דומה ואני מציע שהוועדה תכניס גם את הסוגיה הזאת לשיקולים שלה ותפנה לשר הבינוי והשיכון לבחון מחדש את המדיניות שלו בנושא הזה.

אתה מדבר על בנייה פרטית או על עמידר?

לא, אני מדבר על בניה של עמידר שדייר עמידר ממוצע אחרי 10, 12 שנים שהוא בדירה זכאי לרכישה, יש לו זכאות. אני לא יודע אם האנשים האלה רוצים לרכוש את הדירות האלה במצבם הנוכחי - - -

זה סקופ. עמידר, אתם שומרים את הבניה הזאת? אתם צריכים למכור מייד.

הם לא רוצים למכור, אתה יודע כמה אנשים פנו באזור הזה? מאות אנשים פנו ולא מוכרים להם. מה ששמוליק אמר זו אמת.

מה הסיבה?

הם רוצים לתת את זה לקבלן, שהקבלן ישקיע שם כסף ויבנה לגובה וירוויח מיליוני שקלים. אנחנו יודעים את זה משכונת הארגזים בתל אביב. אותו סיפור של משרד השיכון. יש שם מגורונים שלא מוכנים למכור את זה לדיירים, מכרו את השטח לקבלן, ההם צריכים ללכת לקבלן לשכנע את הקבלן לשכנע את משרד השיכון כדי שלא ימכור את זה לקבלן אלא שימכרו את המגורונים, שהמצב שלהם הרבה יותר גרוע ממה שאתה תיארת כבוד היושב ראש. אני יושב ראש פורום הדיור הציבורי בכל הארץ ואני מתמצא בכל הנושאים האלה. ישבנו עם שמוליק דוד יותר מעשר שנים ביחד עם מאבקים במשרד השיכון ומה שהוא אמר זה נכון. את האנשים האלה באזור הדרום צריך להוציא משם, לא להשקיע אגורה בשיפוצים כי זה לא כדאי. צריך למצוא להם דירות חלופיות של עמידר ומי שעושה את זה זה לא עמידר, זה משרד השיכון יחד עם האוצר.

זה מה ששאלתי מהתחלה, אולי כדאי להוציא אנשים כאלה ולבדוק מה לעשות עם המגורים האלה, או לגרוס אותם או לעשות שיפוץ כדי שזה יהיה לעשרות שנים, לא לשנתיים.

אני גם מבקשת לסיכום שתכניסו את הדרישות שיהיה בעמידר עובד בשכונה שיהיה דובר רוסית. אי אפשר ככה לתת לאנשים לסבול שאין להם את הכתובת למי לפנות. זה בלתי אפשרי. זה בנוסף לכל הבעיות שיש.

אני רוצה לענות לנושא של המכירה לאנשים. קודם כל הסיפור של קבלנים שרוצים לבנות שם, לא רוצים לבנות. מה שאנחנו רוצים זה לשפץ את הדירות לאנשים. אגב, השאיפה לקנות את הדירות עומדת בסתירה לכל מה שאומרים שהעסק כל כך גרוע. כלומר אם אנשים רוצים לקנות סימן שלא כל כך גרוע.

אולי הקרקע שווה כסף.

העסק לא כך כך גרוע, זאת האמת.

האפליה נמאסה עלינו.

בעבר הייתה בעיה, רצינו לעשות באזור הזה דיור מוגן. מכיוון שיש שם ריכוז כל כך גדול של קשישים להפוך את זה לדיור מוגן ולתת את השירותים של דיור מוגן. בכל הדיורים המוגנים אנחנו לא מוכרים את הדירות משום שזה דבר שהוא פועל - - -

אותו סיפור יש בתל אביב - - -

בסדר, אנחנו מדברים על נחל בקע ולא על רחוב שמעוני בתל אביב. לגבי נחל בקע, מכיוון שלא יהיה שם דיור מוגן והוחלט לא לעשות מזה אזור של דיור מוגן, אנחנו מאפשרים לקנות שם את הדירות, נקודה.

זאת אומרת, מחר אנשים יכולים לפנות אליכם בבקשות. יש לי מקרה של אישה שגרה הרבה שנים בנחל עשן, רוצה לקנות ולא מוכרים לה את הדירה.

בנחל עשן עד לפני שנה הייתה מניעה בגלל שזה הוכרז כדיור מוגן, לפני כשנה כבר התירו את המכירה, אני לא מבין על מה מדברים.

אתם התרתם את המכירה אבל עכשיו היא מקבלת רק 15 אחוז הנחה כי כל הילדים שלה גדלו. במבצע קנה ביתך מחשיבים רק את הילדים עד גיל 18, במבצע הקודם של קנה ביתך היא קיבלה 90 אחוז הנחה אבל אז לא מכרו לה את הבית, עכשיו הילדים שלה גדלו ולכן יש לה הנחה בסך הכל 15%.

אולי בגלל שהיא עולה חדשה - - -

איזה עולה חדשה, היא כבר 20 שנה שם בנחל עשן.

נחל עשן לא קיים 20 שנה.

בודדה בלי ילדים יכולה לרכוש, בודדה עד גיל 65 אין בעיה בכלל.

נחזור לעניין, אתם מוכנים למצוא אדם דובר רוסית ועברית לנחל בקע? יש בעיה? זה קשה למצוא אדם כזה?

לא עניין של קשה אבל אנחנו עובדים במכסת אנשים מוגדרת ולצערי אין לנו היום אחד שהוא דובר רוסית. ישב שם אדם 12 שנה וברוך השם מצא פיתרונות והיו פיתרונות ומצאנו מענה משותף לכלל הדיירים. יש לנו לצורך העניין מפקחת עבודה - - -

אבל אותו אדם עכשיו לא שם.

נכון, התחלפה בחורה אחרת, להגיד לך שיש לנו כרגע מישהו שדובר רוסית שיכול לעבוד שם, אין לנו כרגע - - -

לעבוד בכנסת יש מספיק אנשים, לעמידר אין.

לא מצאתם מתוך 200 אלף איש אדם אחד? חברה כזאת גדולה כמו עמידר לא יכולה להשיג עובד דובר רוסית.

מר פלר נציג עמידר, אתה צריך להבין, אתה נמצא עכשיו בוועדת העליה והקליטה ואנו עומדים על כך שבמקום יהיה אדם דובר רוסית. מה הבעיה?

שמעתי את השאלה, אנחנו צריכים לבחון אותה, לא אמרתי שלא נשיג אדם כזה.

אנחנו לא מבקשים שתחשוב על זה ותבחן את זה, אנחנו דורשים ממך לעשות את זה שבתוך חודש יהיה שם אדם שיכול לדבר עם התושבים. 300 איש ואף אחד לא מדבר עברית, אתה צריך להבין את המצב שלהם.

איך יכול להיות שחברה ציבורית, חברה ממשלתית לא יכולה למצוא? בנקים מוצאים, כולם מוצאים.

הם לא רוצים לשמוע תלונות.

אמרתי שלא?

רמזת שלא. אמרת שאין לך, אתה צריך לבחון, זה ממש קשה.

זה בכלל לא למיקוח. זו בקשה מוועדת העליה והקליטה ואני מבקש שבעוד חודש הבקשה תסודר. כעת אני רוצה לשאול, אני מסכים עם מה ששמוליק דוד מציע להחלטת הוועדה, אתם מקבלים את ההצעה של לעצור את השיפוצים?

בהחלט לא. למה לגרום סבל לאנשים, בגלל מה? בגלל שמישהו חושב שמשהו לא בסדר. זה לגמרי לא מבוסס, אחרי שכל המומחים של משרד השיכון ועמידר ויועצים חיצוניים אמרו שהשיפוץ הוא נכון, אז אדם אחד אומר שלא נכון, לא מוצדק לגרום את העוול הזה לאנשים שסובלים שם.

אם ככה, אני חושב שהוא צודק כי אני לא בטוח שאתם מוכנים לעשות את מה שאתם נדרשים לעשות נגיד עם הטרמיטים.

אבל אומרים לך שאנחנו הולכים לכיוון הזה.

אתם יודעים שאת זה צריך היה לעשות לפני השיפוצים.

בואו נשים את הדברים על השולחן, משרד השיכון בנה באזור הדרום בשנות ה-90 6000 יחידות דיור. בחלק קטן התגלו טרמיטים. אני חושב שאולי, אנחנו לא יודעים בדיוק, אנחנו הולכים עכשיו לעשות סקר, אנחנו משקיעים כסף בנושא, אולי ב-800 דירות, אולי ב-700 דירות. זה לא אומר שכל הדירות נגועות בטרמיטים. זה לא כך. קיבלנו תלונות אולי מ-80 אולי מאה יחידות. יכול להיות שיש בעוד מקומות שלא קיבלנו תלונות.

אנחנו מדברים עכשיו על בנייה קלה.

בנייה קלה, גם בנחל בקע לא נמצאו הרבה טרמיטים, רק בודדים בלבד.

בכמה דירות עשיתם שיפוצים?

ב-3000.

ואתה אומר שיש בעיה ב-700.

טרמיטים.

אבל יש גם בעיות אחרות.

לא, עשינו את השיפוצים, אין שום טענות מאז שעשינו. השיפוצים טובים מאוד, אין טענות.

היינו בכמה דירות שהיו שם שיפוצים וזה לא נראה כמו שיפוצים. היינו עם הוועדה. ראינו בעיניים שלנו דירות שלכאורה השיפוץ הסתיים. הן נראות כמו אחרי מלחמת עולם. עם כל הכבוד, היינו במקום וראינו, היינו בתוך הדירות האלה.

עזוב.

מה זה עזוב? היינו בתוך הדירות האלה.

אני לא מבין איך ראית דירה גמורה כשאף דירה עוד לא הסתיימה?

מה, הביאו אותנו לדירות לא גמורות?

בנחל בקע אנחנו באמצע העבודה.

היינו בדירות אחרי שיפוץ. הייתה דירה שלא עשיתם שיפוץ כי הייתה מישהי שסירבה, לא על זה אני מדבר. היינו ב-3 דירות אחרי שיפוץ והן נראות ממש כמו אחרי מלחמה.

היית בדירות באמצע העבודה, אף דירה לא הסתיימה בנחל בקע.

יבוא גורם מקצועי ניטרלי ויגיד שכל מה שאתם מבצעים הוא כשר ומוצלח, שיהיה גורם שיבחן.

אין בעיה, תביאו גורם מקצועי.

שיהיה גורם מקצועי שיבחן את הדירות האלה, הדירות האלה הן אחרי שיפוץ.

לא.

שתהיה בדיקה יסודית של הדברים האלה כולל הגיאולוגיה והביולוגיה וכל הנושאים.

אין שום בעיה בגיאולוגיה, אף בית עוד לא הסתיים השיפוץ.

משרד השיכון, רציתם להוסיף?

אני רוצה להראות לוועדה, זה היתר בניה לבניין הזה, זו תוכנית יסודות, אומנם צילום, אני מוכנה להגיש לך גם את המקור אבל הבאתי את זה לצורך הדיון. אתה רואה פה חישוב סטטי של הכלונסאות. כל בית עומד על מבנה של 8 כלונסאות של 11 מטר אורך, עובר את הוואדיות שדיברו עליהן פה. אין בעיה קונסטרוקטיבית בריסוס הבית וזה נבדק. זו תוכנית טיפוסית של הבית, לא הבאתי לך תוכנית של בית מסוים, זו תוכנית טיפוסית של הבניה ועליה התקבל היתר בניה. בהיתר בניה יש חישובים סטטיים, חתימה של המהנדס, מהנדס מאוד ידוע בארץ, דרך אגב, זאת אומרת, נכון, הייתה בעיה של כל נחל בקע שזה למעלה מ-900 יחידות דיור בתי עץ, הייתה בעיה של 5 רחובות קצרים יחסית ששם התגלו ערוצים חיים, עבור 3 מהם היה כסף, תיקנו, נשארו שני רחובות. הבעיה היא אך ורק בתשתיות. תשתיות שהן בגלל שקיעת הקרקע. אני בסך הכל מרכזת את הבעיה. הבתים לא מסוכנים, בבתים אין סדיקה קונסטרוקטיבית, הבתים לא שוקעים בעצמם כקונסטרוקציה, אני עונה על השאלה. בבתים יש בעיות של שיפוצים, בבתים יש בעיות של ניתוק תשתיות ולכן נשארו חלק מהבעיות שלא טופלו בשני הרחובות עקב חוסר תקציב .

ב-3 רחובות שתיקנו, יש לנו ייעוץ גיאולוגי חתום, אנחנו יכולים להגיש את הייעוץ הגיאולוגי הזה לכל מי שרוצה לבדוק אותנו, תאמינו לי, משרד השיכון לא עובד כמו חאפר. יש לנו אגף הביסוס ושם יושבים מיטב הגיאולוגים והם יודעים מה הם עושים. שום דבר אנחנו לא עושים בגלל שבא לנו. יש את האסמכתא, יש את האורגינלים של האסמכתא, בואו נמקד את הבעיה. יש בעיות בתוך הבית שחלקם בעיות תחזוקה. נכון, התחזוקה הייתה צריכה להיעשות גם על ידי עמידר ועל ידי הדיירים, אני לא מתייחסת לזה. היום אף אחד לא מחלק את זה. אנחנו לא מחלקים, אנחנו למודי ניסיון על כך. עזבו. תחזוקה, לא משנה, יש בית, יש בו בעיה, צריך להביא אותו למצב סביר פלוס. אלה השיפוצים. כל אחד שרוצה לבוא לבדוק אותנו מבחינה הנדסית, גיאולוגית, ביסוסית, מה שאתם רוצים, אין שום בעיה עם זה כי תחת כל החלטה חתום מהנדס מהשורה הראשונה בארץ.

קודם כל אני מאוד שמח לשמוע את מה שאת אומרת כיוון שהרבה שנים ביקשנו את הנתונים האלה ולא ידעו איפה הם. שנית, אני נדהם לשמוע שאת אומרת שלשלושה רחובות יש כסף ולשניים נוספים אין כשאנחנו דרשנו את זה משך שנים ושהעניין הזה של ה-3 רחובות הראשונים נסגר כבר לפני 4 ו-5 שנים ומאז לא היה תקציב למרות הדיונים בוועדה והסיורים של שתי ועדות והביקורים והדיונים שהיו כאן. אתם רק מוכיחים את הטענה שהטיפול הוא לקוי.

משרד השיכון, אתם יכולים להגיד מתי אתם מסיימים?

תלוי בתקציבים.

הוא אמר פה שאתם אחראים שיהיו תקציבים, כך הבנתי.

אני לא יכולה לענות במקום מנכ"ל משרד השיכון. אדוני היושב ראש, ברגע שיש לנו תקציב המכרזים מוכנים, המכרזים על המדף.

כמה זמן אתם צריכים?

לביצוע העבודה?

לביצוע העבודה ולסיום העבודה.

אני לא רוצה להתחייב כרגע כי הכל תלוי בעד כמה יהיה לנו שיתוף פעולה עם הדיירים. יש פה מספר בעיות אבל אני חושבת ש-8 חודשים אבל אני לא רוצה להתחייב. אני לא רוצה להגיד דבר שהוא לא נכון אבל בעיקרון אנחנו מוכנים לעבודה.

בכמה בתים הדיירים לא משתפים פעולה? כמה יש כאלה?

זה לא העניין.

אני לא יודעת להגיד לך. אני לא יכולה להתייחס לזה. אני יודעת להתייחס לחלק הטכני, זה התפקיד שלי, זה המנדט שלי, זו ההתמחות שלי. אני מוכנה להוכיח כל פיתרון הנדסי שיתקבל, על ידי מי, מתי ועל סמך מה.

ישבנו כמה שנים בוועדות כאן - - -

מינואר 2004.

נכון, עם קולט אביטל וגם עם חבר הכנסת לשעבר רומן ברונפמן ודנו בכל עניין השיפוצים. מה שאני חושבת כעת, הוועדה צריכה לפנות לשר מאיר שטרית, לתאם את המצב, לבקש לסיים את הדיונים של השיפוצים לאלה שאמורים לקבל את זה - - -

אחרי הביקור שלחתי מכתב לשר.

יש לנו גם כלים אחרים, יש לנו שאילתות שאנחנו יכולים לשאול בנושא הזה. דבר שני, לידיה הייתה אצלי כמה פעמים ואני אמרתי, בכל פרשת השיפוצים הכנסת המליצה שיהיו ויש שיפוצים, אבל מי שחושב שזה לא פיתרון לנושא, רק בית משפט יכול להחליט בנושא זה. אמרתי ללידיה בפעמיים האחרונות בביקורים שלה שאלה שלא מרוצים בכלל וחושבים שאי אפשר לחיות בבתים האלה, צריכים לפנות לבית משפט ובית המשפט יכול להחליט לגבי כל הפרשה של בניה קלה.

אבל עד שבית המשפט יחליט יעברו עוד 3, 4 שנים.

אבל זה כלי. אנחנו בסוף התהליך, בכנסת נעשה מה שאנחנו יכולים. גם דרך שאילתות, גם ישיבות ועדה, גם פניות שוועדת העליה והקליטה עושה, אבל פיתרון סופי לאלה שלא רואים בזה פיתרון בשיפוצים, כאן אנחנו לא יכולים להחליט בנושא זה. לכן אני מציעה את הפיתרון הזה.

יש לי רק שאלה ליוסק'ה. הוא ציין שיש רק 800 בתים ואני ראיתי לפי סקר שנעשה על ידי מי שרכזה אותנו בסיור, אני לא זוכר כבר איך קוראים לה, שלפחות מהבתים, יש לה את המפות של הבתים, למעלה מ 50 אחוז.

לא, מה פתאום. אולי בשכונה מסוימת.

זה לא הפורום לדעתי לדון בזה.

עוד מישהו רוצה להוסיף משהו משמעותי?

סליחה, רציתי לענות לך מרינה.מה שמדובר על בתים פרטיים שלידיה מביאה את הנושא, זה משהו אחר. כאן מדובר על תושבי עמידר שאין להם אפשרות לפנות לבית משפט, זה אנשים קשישים, 75 פלוס שבקושי חיים. אז לפנות לבית משפט שהוא יכול להמשיך עוד זמן רב - - -

נדיה יקרה, את רואה שבעמידר לא רוצים לתת דיור חליפי. אבל בית משפט יכול להחליט שיקבלו דיור חלופי מעמידר. כאן בכנסת אנחנו לא יכולים לעשות את זה.

אנחנו רק יכולים לבקש.

לנו אין את היכולת לתת דיור חלופי. אבל אם יש החלטות משפטיות, אין מה לעשות, אלו האנשים ששומרים על החוקים.

תודה. אני רוצה לסכם, יש רצון ממשרד האוצר לתת כסף כדי לגמור את כל השיפוצים. אנחנו צריכים לפנות למשרד השיכון ולשאול, למה אתם עכשיו לא מבקשים תקציבים נוספים כדי לסגור את הבעיה? זה דבר ראשון. דבר שני, אני מבקש מנציג עמידר לבחון, אולי לכמה דיירים שאתה לא יכול לדבר איתם, לתת דיור חלופי ולעשות שיפוץ בבית, שיפוץ טוב ומישהו אחר יהיה דייר בבית הזה. זו בקשה שלי, זו לא החלטה. אתם צריכים להיות יותר גמישים. דיברתי עם גברת שנכנסתי לבית שלה, הבנתי שאי אפשר לדבר איתה כמו בן אדם כי היא גרה בתנאים לא אנושיים. לכן אני מבקש להיות יותר גמישים. אותה אישה היא צעירה עדיין אבל רוב האנשים שם הם אנשים מבוגרים, אחרי 70, 75, גרים בשכונה רחוקה מכל העולם, מישראל היא רחוקה. לכן אתם צריכים לעשות הכל וכמובן צריך להיות שם מדריך שיכול לדבר עם האנשים האלה בשפתם, ברוסית, ולא כל הזמן אנחנו צריכים להיות מכבי אש. אתם צריכים להיות מכבי אש. הם מוכנים לגמור את כל השיפוצים. אני לא יכול לעשות רביזיה אם מהנדס אחראי על בנייה וכל השיפוצים ואומר הכל בסטנדרט. מה אתם רוצים עוד?

אנחנו רוצים קודם כל יחסים אנושיים.

זה מקובל עלינו.

שלא יגידו לאנשים בגיל 80 פלוס שהם לא מנומסים, אי אפשר לדבר איתם. צריך לסיים עבודות וישמרו על הכבוד של אנשים ולא יגידו להם שלא עושים שום דבר בבית הזה. אני חושבת שזו בושה וחרפה.

ושוב אני אומר, דובר רוסית שיהיה שם. אם יהיה דובר רוסית אתם תהיו פטורים מהרבה בעיות. אתה מבין את זה. אני מקווה שזו ישיבה אחרונה בנושא זה.

אתה אופטימי.

נעשה כמיטב יכולתנו בקצב ולפי הזרמת התקציב.

הוועדה התחילה לעבוד בינואר 2004, אני חושב שבסוף 2006 אתם צריכים לגמור.

בוא נסתכל גם על חצי הכוס המלאה, מה עשינו בשנתיים האחרונות ועשינו הרבה. אולי בנחל בקע רק התחלנו אבל במקומות אחרים כבר הגענו להתקדמות רבה.

בישיבה האחרונה נעשה מצגת של כל המקומות שסיימנו בהצלחה.

תודה לכולם, יש לנו מייד ישיבה נוספת בנושא עולים ניצולי שואה, אנחנו מייד ממשיכים, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00.