ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 03/07/2006

יזמות עסקית לעולים

פרוטוקול

 
PAGE
1
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות

3.7.2006


הכנסת השבע-עשרה

מושב ראשון




נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 14

מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות

יום שני, ז' בתמוז התשס"ו (3 ביולי 2006), שעה 09:00
סדר היום
יזמות עסקית לעולים
נוכחים
מיכאל נודלמן – היו"ר


אברהם מיכאלי


מרינה סולודקין


מאיר פרוש


ראובן ריבלין


יוסף שגאל
מוזמנים
אבי שלוש, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, ממונה על החונכות העסקית


אירוס הומינר, המשרד לקליטת העלייה, מנהלת אגף יזמות


אורנה פינדלינג, שירות התעסוקה, מנהלת תחום קידום תוכניות השמה


מיה פוגל, הסוכנות היהודית, עוזרת למנהל חטיבת הקליטה


אירנה וולדברג, התאחדות היזמים בישראל, יו"ר


אביב זיסמן, התאחדות היזמים בישראל, יועץ


אבנר ורד, הרשות לעסקים קטנים, מנהל קרנות הסיוע


מאיר לב, מועצת ארגוני העולים, יו"ר


מיכאל גינקר, מרכז השלטון המקומי


רן מלמד, ארגון "ידיד", מנהל


מורן פלד, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, מנהלת יח' אסטרטגית


משה שטה, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, יח' אסטרטגית


דיויד איזנשטדט, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, מנהל פיתוח משאבים וקשרי חוץ
מנהלת הועדה
דנה גורדון
רשמה וערכה
הדר אלטשולר - חבר המתרגמים בע"מ

יזמות עסקית לעולים
היו"ר מיכאל נודלמן
בוקר טוב. הישיבה משודרת היום בערוץ 99 , ערוץ הכנסת. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת עליה, קליטה ופוצות. הנושא הוא עסקים קטנים, אני חושב לא רק אני חושב בנושא של כלכלה עסקים קטנים ובינוניים זה עמוד שדרה של כלכלה וגם זה מקור למקומות עבודה שמייצרים לעצמם אנשים וגם לאחרים. בגלל זה אנחנו החלטנו היום לדבר על נושא זה. זה חשוב מאד אחרי שהיה אצלנו מיתון, עכשיו יותר בסדר. באופן כללי באותו זמן איך הסתדרו העסקים הקטנים ומה צריך לעשות כדי שיהיו יותר אנשים שיכנסו לנושא הזה.


חשבתי ששידור ישיר עכשיו זה גם איזה תעמולה בנושאים כאלה שאנשים צריכים לשמוע מה קורה בכנסת, איך הכנסת מתייחסת לעסקים קטנים ובינוניים, אולי אחרי זה עוד יהיו אזרחים שילכו למט"י וכל מיני מוסדות שהם אחראים על עסקים קטנים ויהיו יותר אנשים שיעסקו בנושא זה.


בעשור האחרון מאז 96' פנו 50 אלף יזמים עולים לייעוץ עסקי ראשוני באגף ליזמות עסקית במשרד לקליטת העלייה. 8,500 יזמים עולים קיבלו הלוואות ומהקרן לעולה עצמאי בסך של 200 מיליון שקל. כ- 30 אלף עולים עובדים בעסקים קטנים שהקימו אודות להלוואות שהם קיבלו ממשרד הקליטה. כ- 30 אלף יזמים עולים חדשים ותושבים חוזרים עברו מסלולי הכשרה עסקיים. אני מודה למרכז המידע והמחקר של הכנסת, אומרים אצלנו מ.מ.מ, על ריכוז הנתונים ונייר מקיף שהוכן על ידי נעמי מי עמי ומשה ברנדט. אני מבקש מהגב' אירוס הומינר, מנהלת האגף ליזמות עסקית במשרד הקליטה להציג את נתוני האגף ולעמוד על ההצלחות והכישלונות בקרב העולים החדשים שפותחים עסקים קטנים.
אירנה וולדברג
אני מנכ"לית התאחדות היזמים בישראל, אני אתחיל מסקירה קצרה של פעילות הארגון שלי ואז כשאירוס תגיע היא תיתן באמת סקירה של הפעילות בתחום.


הארגון קיים משנת 1992, הוא הוקם למען קידום היוזמה הפרטית בקרב העולים. זו המטרה העיקרית של הארגון. עיקרי הפעילות של הארגון זה הדרכות בתחומים שונים בנושאי יזמות, הקמה וניהול העסק, שירותי מידע עסקי לעולים , בארגון קיים מרכז מידע עסקי, הוצאה לאור של ירחו עסקי בשפה הרוסית שיוצא לאור כבר משנת 93' עד היום, פעילות בינלאומית. אנחנו עובדים בקשר הדוק עם כל הארגונים הנוגעים בנושא ובתחום פעילות בינלאומית משתפים פעולה עם הסוכנות היהודית ועם לשכת הקשר נתיב, מעבירים סדנאות ופעילויות הדרכה במדינות חבר העמים למען עידוד העלייה ממדינות חבר העמים, עלייה של בעלי עסקים ויזמים פוטנציאליים. וגם בארץ מקבלים קבוצות שמגיעות ארצה ונותנים להם נושאים שקשורים ליזמות והקמת עסק בארץ.


בארגון קיים שירות ייעוץ עסקי, יושב פה אתי יועץ עסקי של הארגון, אביב זיסמן. זה פחות או יותר תחומי הפעילות. סדר גודל של הפניות לארגון במהלך השנה אני יכולה לציין בכמה מספרים רק לדוגמא, בחודש יוני לפי הנתונים של הרשות לעסקים קטנים, פנו לאתר של התאחדות היזמים, 5500 עולים וזה רק פניות ייחודיות. אנחנו מדברים על פניות שכל פונה נחשב פעם אחת, אם הוא פנה כמה פעמים אז זה פניות נוספות. דרך מרכז מידע עסקי מדי שנה עוברים כ- 3000 עולים. 3000 פניות למרכז מידע של הארגון, הארגון כפי שציינתי משתף פעולה עם כל הגופים הממשלתיים שמטפלים בנושא יזמות ועסקים בארץ. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המשרד לקליטת העלייה, עם הרשות לעסקים קטנים במשרד התמ"ת, עם ג'וינט ישראל, עם הסוכנות היהודית וגם עם עמותות העולים והרשויות המקומיות וכל שאר הגופים שכך או אחרת קשורים לנושא היזמות.
היו"ר מיכאל נודלמן
הרבה עסקים נפלו משנת 2002 .
אירנה וולדברג
הרבה עסקים נפלו וזה נושא בפני עצמו ופה אנחנו שיתפנו פעולה בתקופה האחרונה עם חברת הכנסת מרינה סולודקין בנושא ופה אני אתן לה באמת אפשרות לציין את הנושא שטופל בתקופה האחרונה.
מרינה סולודקין
יש לי שאלה אל אירנה, מה את חושבת, הכללים החדשים, אשראי בנקאי, איך הם ישפיעו על המצב והיציבות של עסקים קטנים של עולים?
אירנה וולדברג
אנחנו קיבלנו בתקופה האחרונה הרבה מאד פניות מעסקי עולים, אנשים מאד מוטרדים מהנושא הזה, הם לא יודעים איך הם ימשיכו את הפעילות העסקית שלהם, כולנו יודעים שתנאי התשלום היום זה שוטף לפעמים אפילו 120 כך שלדעתי זו פניה מאד קשה לפעילות העסקית של העסקים הקטנים.
היו"ר מיכאל נודלמן
אני מבקש ממנהל קרנות הסיוע ברשות לעסקים קטנים, אבנר ורד, כמה מילים על הפעילות שלכם.
אבנר ורד
בקרנות המעניקות הלוואת לעסקים קטנים ל מופיעה הקרן לסיוע לעסקים בערבות מדינה. היא נתנה יחסית יותר מכל הקרנות האחרות מבחינת סכום הכסף, לא בכמות. הקרן לעולה העצמאי נותנת יותר אבל היא העמידה כ- 32 מיליון שקל שרובם בשנה האחרונה. אבל זה באמת לא העניין.


יצא לי קודם כל כמה נתונים פשוט בשביל לסבר את האוזן. מבחינת המערכת של הרשות לעסקים קטנים בשנת 2005 היו כ- 3020 פניות של יזמים למט”י ברחבי הארץ, זה קצת פחות מאשר בשנת 2004 שהיו אז 3366 פניות. מבחינת הלוואת מהקרן לעולה אז בשנת 2005 ניתנו 402 הלוואות בהיקף של 11 מיליון 160, כשבשנת 2004 זה היו 462 הלוואות בהיקף של 13 מיליון 617 אלף, אנחנו רואים פה איזה שהיא הקטנה בהיקפי הפעילויות.


בשנת 2005 התקיימו 152 סדנאות וקורסים שחלק בהחלט נאה מזה עשתה הגוף של התאחדות יזמים לעולים. בסדנאות האלה השתתפו 2800 עולים. בקרן בערבות מדינה היה תהליך קצת בהתחלה משונה, העולים חששו, לא ניגשו ומעט מאד עולים הגיעו לקרן בערבות מדינה. הדבר הזה קיבל תפנית בשנה ורבע האחרונות ולפחות בתשעת החודשים האחרונים, העולים שמגיעים לקרן מהווים 10.5 אחוז מכמות הפונים. מאלה שמקבלים אישורים לקבלת מימון, מתוך אלה שפונים האחוז הארצי הוא 58 אחוז, מבין העולים זה 62.5 אחוז. רמת העסקים ורמת האנשים שמגיעה היא ברמה מעל הממוצע הקיים. אלה דברים של מספרים.
ראובן ריבלין
מדוע בהתחלה היה חשש לקחת הלוואות של ערבות מדינה?
מרינה סולודקין
לא היה חשש, הם פשוט לא נתנו. אבל זה תירוץ.
ראובן ריבלין
אני, אם היו אומרים לי שאקח הלוואה בערבות מדינה, להפך, הבקשה שלי היא תמיד שאני אקבל הלוואה בעברות מדינה, לא ההפך. ערבות מדינה זה תקציב, זה דבר שהוא מחייב איזה שהוא זיקה לתקציב. אני כל חיי, אם אני איש עסקים, הייתי מבקש להשיג הלוואות מהבנק בערבות מדינה, זה הדבר הכי מועדף, אז מדוע העולים לא רצו ערבות מדינה וחששו?
מרינה סולודקין
רק אחרי התערבות שלנו התחילו לתת.
ראובן ריבלין
אני פשוט שאלתי אותו כי הוא אמר.
אבנר ורד
זה שמרינה עונה במקומי זה בסדר.
ראובן ריבלין
קודם כל היא רשאית, היא חברת כנסת והיא רשאית לענות. פה בכנסת יש לכל חברי הכנסת זכויות יתר בכל מה שקשור לדיונים אבל בכל זאת אני רוצה לשמוע כי אצלי זה עורר פליאה.
אבנר ורד
אלף, הגיעה אירוס הומינר אז אולי אני מוכן להפסיק ולהמשיך אחריה. אני אענה לך.
ראובן ריבלין
הגב' הומינר היא חשובה ביותר אבל אתה היית בעיצומם של דברים ואסור להפסיק. תסביר לי מדוע עולה לא רוצה הלוואה בערבות מדינה בשעה שאדם שהוא כבר עלה לפני 200 שנה רואה כפסגת האפשרויות של עזרת המדינה זה הלוואה בערבות מדינה. רק תסביר לי את הדבר הזה.
אבנר ורד
קבלת ההלוואה מהקרן בערבות מדינה היא לא שהמדינה מעמידה את המימין אלא הבנק מעמיד את המימון. הקרן הזאת היום פועלת שנתיים וחצי, אחרי תהליך שבעצם אף אחד לא רצה לעבוד עם המדינה בנושא הלוואות לעסקים, לא הבנקים ולא האוצר, זה נשמע לך מוזר אבל אני אבהיר. בשנת 93' עבדה קרן בעברות מדינה, נתנו בתקופה הזאת כ- 3000 הלוואות ב- 700 מיליון שקל ושכחו שני דברים פשוטים, שצריך לבדוק למי לתת ולמי לא לתת לפי קריטריונים מקצועיים ובית, כאשר צריך לחלק את הערבות של המדינה שיהיה מסלול ברור ושקוף איך מבצעים את זה. ומאחר ושני הדברים האלה לא היו כהלכה ורמת הגירעון עברה את ה- 20 אחוז, באמצע 97' הבנקים פשוט הרימו ידיים ואמרו, לא רוצים לעבוד אתכם, שלום על ישראל, ועד היום כ- 180 תיקים מאותה חבילה גדולה עוד לא נסגרו. במקרים כאלה זה גירושים וכל המרכיבים הלא נעימים שישנם. הקרן הזאת כשהיא באה לשטח זה לא בצורה שאתה רואה אותה יפה ושמימית, אני רוצה בערבות מדינה. אנחנו לקחנו על עצמנו מחויבויות מקצועיות ממדרגה ראשונה מתוך אמירה שהקרן הזאת תהיה מיועדת לעסקים שהם בעיקרון טובים, יש להם כשל זמני או יש להם צורך בהון חוזר או שהם רוצים קפיצת מדרגה לפיתוח אבל הם עסקים ברמה מסוימת.


אנחנו עומדים היום אחרי שנתיים וחצי אנחנו מתקרבים ל- 500 מיליון שקל ומתקרבים ל- 1900 עסקים עם רמת דיפולט ברוטו פחות מ- 2 אחוז.
ראובן ריבלין
אבל זה לא היה שיקול הדעת של העולה. של בעל העסק אלא שיקול הדעת היה של הבנקים ושל המדינה, מהו אחוז הדיפולט.
אבנר ורד
תראה במשפך איך זה עובד ומה קרה עם העולים ועם עוד מגזרים. בנינו תבנית שבה יש שתי מדרגות של אבחון של העסקים ומכיוון שגם כרוכה בזה המדינה אז יש פה צורך בבוכלטריה לא קטנה. אבל, לקחנו גוף שאנחנו קוראים לו גוף מתאם שהוא עושה לנו את הבקר הראשונית כולל יועץ שמגיע לעסק, בודק, מתרשם ונותן חוות דעת על סמך התוכנית שהעסק נתן.


לאחר שהגוף המתאם ממליץ או לא ממליץ זה עבור לבנק, הבנק עושה את הבקרה שלו, ממליץ או לא ממליץ. כל מה שמגיע לבנק חייב להגיע לועדת האשראי. בשלב הראשון בגוף המתאם יורדים בין 23 ל- 25 אחוז לא מאושר להם. זה אחרי שהיה יועץ מהחברה, בדק, אימת, היה דיון בחברה, כ- 23 או 25 אחוז לא עוברים הלאה.


מתוך ה-75 שעוברים הבנק מחווה את דעתו , בועדת אשראי עוברים כ-80 או 82 אחוז ממה שמגיע. זה מה שציינתי קודם מאלה שמגיעים מההיקף הארצי, 58 מקבלים, מהעולים מקבלים 62.5. היה לי הכבוד שראש הממשלה דהיום, בתור שר התמ"ת לפני כמה חודשים המנכ"ל קרא לי, יש בעיות עם העולים, קבע אותי בתור יושב ראש ועדת היגוי. עשינו עבודה, היא אפילו מעניינת. לצערי אני לא יכול להציג אותה פה מכיוון שמזה חודש וחצי המנכ"ל החדש עדיין לומד את התפקיד, כבוד במקומו מונח, ומכיוון שהגוף שהזמין את העבודה לא ראה אותה, מבחינה אתית אני לא יכול להציג את הדברים. אבל, הנקודה העיקרית שעלתה בתוך העבודה שעשינו זה השוני במנטליות העסקית. זה מסמך שמי שיראה אותו יחדור ויבין מהי הפרובלמטיקה של העולים בגישתם כלפי הספקים, כלפי הלקוחות, כלפי הבנקים, יש בעיה. במפורש. בנושא של העולים יש בעיה והיא לא נפתרת אחרי 10 שנים היא קיימת לפעמים יותר מעבר לזה והיא קיימת לפעמים גם אחרי שפתחו את העסק וגמרו את סל הקליטה של משרד הקליטה.


הבעיה הזאת של השוני במנטליות העסקית היא יוצרת כל מיני ויברציות וכל מיני מרכיבים שאחת התופעות של הנושא זה קצר או חוסר קשר בריא למערכת הבנקאית. ובדקנו את שני הצדדים, מה הטענות ומה הבעיות של העולים מצד אחד ומה הטענות ומה החשיבה של הבנקים מצד שני ולקחנו אנשי מקצוע והתייחסנו לנושא הזה. כולל פניה לבנק ישראל באיזה מידה הוא מוכן להתערב בסוגיה.


למשל, תיק שמגיע לדיון ביום רביעי, העולה, המהנדס, עבודה טובה, מגיע לפדיון של מיליון לשנה כל מה שיש לו במסגרת האשראי זה 40 אלף וזה בשני בנקים. אחד נותן לו עשרת אלפים ואחד נותן לו 30 אלף. הבן שלי ניגש לבנק לקבל אשראי קיבל ישר 30 אלף בלי בעיה. איך עסק שיש לו מחזור כזה וצריך 100 או 120 בערך להון חוזר זה מה שהיה צריך להיות המסגרת שלו בבנק אבל יש לו רק 40 . ואחרי שהוא ראה שבאחד הוא לא מקבל הוא הולך לשני. הוא באופן טבעי יש לו בעיות.


אני אחזור לנקודה כי אני רוצה לתת את השולחן לאירוס, אז לגבי השאלה שלך, בשלב הראשוני היה קצר, היה חוסר הבנה, חשבו שלא נותנים, מישהו אמרו לו ככה, הוא הבין אחרת ושידר את זה בזוויות אחרות. לא היה תיאום. היה עוד מגזר שבשנה הראשונה פחד לגשת. היתה גם נקודה שבשנה הראשונה עבדנו רק עם בנק אחד, זה יותר פרוס, זה יותר פתוח, היום גם הם יותר פתוחים ומבינים שכדאי לקחת יועץ כי הוא מכין להם את התוכנית העסקית בצורה יותר טובה לפי הדרישות שלנו.


יועץ עסקי מכין את התוכנית לקרן הרבה יותר טוב מאשר רואה חשבון. רואה חשבון רואה רק את המספרים, יועץ עסקי רואה גם את המרכיבים האחרים.


התמונה לא היתה טובה בהתחלה, היא היום בהחלט בתפנית אני אומר, אני מקווה ולהערכתי זה עוד יהיה יותר. להערכתי תוך חצי שנה הם יגיעו ל- 15 אחוז. כי היום הקרן להערכתי, לאור התקנה של 523 תתפוס תאוצה יותר גדולה.
ראובן ריבלין
זה באופן כללי אבל אני שואל לגבי ערבות מדינה. אני פשוט לא עם כל הכבוד אני שמעתי את דברים המאד יפים ושהם באמת באים לידי ביטוי, אני לא מבין מה נושא המנטליות. האם יש לכם בעיה עם עולים אשר יוצרים איזה שהוא מצגי שווא לגבי עסקים כאלה או אחרים כדי לזכות ביתרונות ולאחר מכן ללכת. אני לא מבין מה ההבדל. הרי הבנק נותן כסף אם עומד לרשותו קו אשראי שיש לו מולו בטחונות, הבטחונות של ערבות מדינה הם הבטחונות הכי טובים שיכולים להיות לבנק. הוא לא צריך מעבר לזה הרבה לפקפק. נכון שאתם צריכים לבוא ולבדוק האם לא נותנים כסף סתם ושהמדינה אחר כך תשלם אותו כאשר אין שום עסק, אבל מכל ההרצאה שלך לא הבנתי מדוע בתחילת הדרך לא רצו העולים לקבל ערבות בערבות מדינה. האם בגלל הבירוקרטיה שזה יצר? פשוט לא הבנתי.
אבנר ורד
תראה, קודם כל הבעיה הזאת לטעמי כמעט ולא קיימת היום. יש לאנשים בעיה ויש לאנשים קשיים. כבר אמרתי ש- 25 אחוז מהפונים כבר בשלב הראשון מקבלים תשובה שלילית. לכל אחד מהם יש הרבה טענות אבל זה לא רק עולים.
ראובן ריבלין
25 אחוז מקבלים תשובה שלילית לכל אורך הלוח זאת אומרת, כל בעלי העסקים.
אבנר ורד
יש אנשים שלפי הבדיקה הראשונית מבחינת יכולת ההחזר או נפח ההתחייבויות שיש להם לא נכנסים למעגל.
ראובן ריבלין
אתה יודע מה, אני אלך אתך, אתה מושך אותי כבר יותר מדי. אני הולך אתך עכשיו לדוגמא שאתה נתת. אני מהנדס שעלה מחוץ לארץ ומחזור העסקים שלי הוא מיליון שקל בשנה. ואני אומר לך, אם אני יש לי מחזור עסקים של מיליון שקל בשנה הבנק ייתן לי 150 אלף שקל בלי בעיה קו אשראי כי הוא יודע שיש לו בטחונות מתאימים מול זה. מדוע הוא מקבל רק 30 אלף שקל אשראי?
אבנר ורד
לבנקים נוצרה איזה שהיא סטיגמה על חלק מהעולים. קיימת סטיגמה בעניין הזה לטוב או לרע.
ראובן ריבלין
אצל הותיקים קיימת סטיגמה לגבי העולים. יכול להיות שהיא נכונה.
אבנר ורד
רובי, אני מציע שלא תזלזל בזה.
ראובן ריבלין
אני לא מזלזל, אני רואה בחומרה רבה, אם אתה שומע בקולי זלזול אז אתה טועה טעות חמורה. כי גם מבקר המדינה כבר כתב בדיוק את מה שאני אומר.
אבנר ורד
הנקודה היא כזאת, בסיכומו של דבר אותו מנהל סניף על כסף שהוא נותן יש לו אחריות אישית. אני רוצה שקה אחת נסתכל מהזווית שלו. הוא אומר לי, אבנר, אני לא יודע בעוד שנה איפה הוא יהיה. קרו לי יותר מדי כמויות של דברים שהעמידו כסף ואנשים נעלמו. גם בקרן היה לנו מקרה עוקץ אחד לצערי הוא היה בסוגייה, אבל אני לא עושה מזה שום היקש.
ראובן ריבלין
מה שאתה אומר זה כל כך נכון. כאשר בא אדם זה מקרוב בא, עוד לא יודעים ועוד לא עמדו על הרצינות שלו, האם הוא יכול או לא יכול, כל מיני שיקולים שיעמדו לפני בנק כאשר יבוא אדם ויבקש הלוואה. לכן, באה המדינה ואומרת, יש הלוואות לעסקים מסוג זה שאני משחררת את הבנק מהחששות הכבדים שלו בגלל המנטליות של העולים כפי שאתה הגדרת את זה או המנטליות של הבנק שתפקידו להרוויח ולא להפסיד. ואומרת המדינה, אני משחררת אותך מהפקפוק וההיסוס והחשד שמא תהיה בעיה ולא תקבל את כספך בחזרה ואני מעמידה ערבות מדינה. הרי בשביל זה קמה ערבות מדינה, למה המדינה נותנת ערבות? המדינה נותנת ערבות בידי איזה שהם מפעלים שהמדינה חפצה ביקרם והבנקים אין להם את הביטחון הכלכלי.
אבנר ורד
אתה פשוט טועה במאטריה כי אתה לצערי לא מכיר אותה ואני אשמח שתכיר אותה. גם בקרן לעולה ששם זה כסף של המדינה, היא מכניסה לבנק 35 אלף שהוא נותן אותם לעולה. בקרן המדינה אנחנו עובדים על מאטריה אחרת לגמרי. אנחנו שמים 12 אלף והבנק נותן 100, הוא ממנף את זה פי 6, הוא לוקח פה אחריות על הדברים בתוך הסיטואציה. יש גם לבנק לצערי, הבנק בקרן לעולה לפעמים שם וטו אחרי שועדת קליטה אישרה את הדברים. נכון להיום אין לטעמי בעיה מיוחדת בנושא של עולים מכלל האוכלוסייה. אנחנו בכלל מסתכלים על הנושא רק על ההיבט המקצועי, יכול או לא יכול.


ויותר מזה, הולכים לפעמים לאפליה מתקנת וכשהבנק מתעקש אז אנחנו אומרים שזבה יעלה לישיבה בועדה הבאה ומנהל הסניף שייגש לבדוק.


נכון להיום עולה מבחינתי הוא זהה לכל עסק אחר שניגש לקרן.
אביב זוסמן
אני יועץ עסקי ואני גם חבר באותה ועדה, חלק מהדברים, עולה כבר לא פונה היום לועדה. כי הו התאכזב מההיסטוריה של הפניות. הוא כבר לא מאמין בקרנות, זאת הסיבה שהוא לא פונה היום.


אתה אומר, היום אין בעיה. נכון אין בעיה כי הוא כבר לא פונה.
אבנר ורד
אם היום הם 10.5 אחוז מהפניות והם מהווים על 12 או 15 אחוז מהאוכלוסייה וקודם זה היה 4 או 5 זאת אומרת שזה בתהליך התקדמות רציני ובעוד חצי שנה זה ידביק את הקצב.
אביב זוסמן
אבל כבר אין פניות, הם לא רוצים לפנות יותר.
אבנר ורד
אין פניות? כל ישיבה יש 2 או 3 תיקים של עולים. הרי אתה לא יודע על מה אתה מדבר.
ראובן ריבלין
2,3 מתוך כמה.
אבנר ורד
מתוך 20 תיקים שדנים באותה ישיבה. זה בהחלט בתהליך של שינוי.
ראובן ריבלין
אני חושב שגם המנכ"ל של משרד התעשייה והמסחר צריך ללמוד את זה וצריך לשאול אותו שאלות רציניות בעניין הזה. אני אנחה אותך. כי אחד משניים, או יש העדפה לעולים כי אנחנו פה בועדת העלייה והקליטה. פה אין העדפה לעולים, אם הכל במהלך עניינים רגיל. המסקנות שלך הן טובות כמו המסקנות שלי, שמענו משהו ולמדנו.
אירוס הומינר
אני מנהלת האגף ליזמות עסקית, האגף מתנהל למעלה מ- 15 שנה במשרד לקליטת העלייה. בסך הכל נחנו מדברים על פעילות עסקית ומדובר באחת ההצלחות הגדולות. בתחילת שנות ה- 90' הגיעה מסה גדולה מאד של עולים כאשר היה צורך כמעט מיידי למצוא פתרונות תעסוקתיים כאלה ואחרים. ממשלת ישראל שאחד הערוצים הטובים ביותר לפתור את הבעיה זה בעצם להכניס אותם לתוך עולם היזמות העסקית. צריך לזכור שאנשים הגיעו מעולם שהוא אנטי תזה לעולם היזמות העסקית. כל מה ששייך לעולם העסקים היה מאד מאד לא מוכר. מה שנעשה המדינה משרד הקליטה יצא מגדרו כדי לסייע ולקדם את הנושא הזה ובאמת אכן יש הצלחה ואני כבר אכנס לנושא המספרי. אנחנו מדברים על למעלה קרוב לעשרת אלפים לעולה העצמאי שמשרד הקליטה סייע, אנחנו מדברים על היקפים של קרוב ל- 220 מיליון שקל עם רמת דיפולטים בין הנמוכות ביותר, עם התנאים הטובים ביותר במשק. אנחנו עכשיו, מעבר לזה ולאחר סקר שביצענו עולה שכ- 50 אלף עולים מועסקים באמצעות המעגל שנקרא עסקים קטנים ובינוניים. 30 אלף מועסקים באופן ישיר מאותן הלוואות שמשרד הקליטה קידם, מעבר לזה , אנחנו מממנים גם תוכניות עסקיות, תוכניות של בדיקות כדאיות עסקית קרוב ל- 40 אלף תוכניות ובדיקות כדאיות כאלה בוצעו, מעבר לזה אנחנו גם מתעסקים בפרויקטים לאוכלוסיות מיוחדות, לאתיופים, קווקזים, איראנים.


לנושאים ענפיים מוגדרים כמו הייטק, מדענים, רופאים, רפואה אלטרנטיבית ודוגמאות כאלה ואחרות.


דרך אגב, עכשיו נכנסנו לפרויקט מאד מעניין ומצליח בנושא של מיזמים טכנולוגיים. כל התהליך שנמצא ברישום פטנטים והליווי העסקי בכל הפרויקט הזה.


כמו שאמרתי, מדובר בהצלחה גדולה מאד, אנחנו בשנתיים האחרונות נכנסנו גם לתוכנית חדשה בסיועה הרב של ד"ר סולודקין שהובילה את המהלך של הלוואות שלב ב'. מאחר והובהר לנו בצורה חד משמעית שה- 35 אלף עם כל הכבוד על 7500 דולר קשה מאד לנהל עסקים אם אתה באמת מתכוון ברצינות. העברנו את זה לשלב הבא של עד 55 אלף שקל וכל המהלך הזה נעשה בצורה טובה מאד ואנחנו היום נמצאים בבעיה של מילכוד תקציבי כי יש דרישה כל כך גוברת וחזקה שאנחנו נמצאים במצב שאנחנו צריכים להגדיל את התקציב.
ראובן ריבלין
כמה ההחזרים בחודש?
אירוס הומינר
החזרים בשנה זה נע בין טווחים תקציביים לפי פילוחים תקציביים של המשרד. בדרך כלל השיא זה הגיע עד אלף הלוואת בשנה כאשר בתקופה החלשה ביותר, זה היה גם ב- 2001 גם כשהתחילו הבעיות הכלכליות הכלל ארציות, התחילו להתבטא הנמוך ביותר היה 450 הלוואות.


אנחנו מדברים על לחץ גדול שקיים אבל המשרד מנסה לנווט בין המינון שבין הכדאיות הכלכלית כדי לסייע לעולה לבין אותו רובד חברתי. יש גם איזה שהוא מומנט שלא תמיד הכדאיות הכלכלית היא פה הקייס המוביל אבל מאחר וההבנה היא שברגע שהוא יקבל, שיפתח את העסק ובעצם יש גם קורלציה לכל המשפחה כי צריך לדעת שיזמות עסקית בקרב העולים היא שונה לחלוטין כמעט בכל קטגוריה, לבעל עסק ישראל, בדרך כלל רואים קורלציה אדירה בין ההצלחה העסקית שלך לבין ההבנה שלך שהקליטה הישראלית הצליחה. ברגע שיש לך מפולת עסקית אתה בדרך כלל תופס את זה כאי קליטה. ובדרך כלל אנחנו גם רואים יום אחרי זה את המזוודות נארזות ולכיוון אחד בלבד.


ולכן המשרד עושה את הכל כדי להצליח, כדי שאותו עולה יצליח מבחינה כלכלית כדי שתהיה אותה קורלציה שבין הצלחה כלכלית לבין קליטה מוצלחת וטובה.
ראובן ריבלין
כמה ההקצבה לשנה של ההלוואות האלו?
אירוס הומינר
כ- 12 מיליון כאשר עודפים נוספים זה 15 מיליון.
ראובן ריבלין
ב-10 השנים האחרונות היו כ- 120 מיליון הלוואות. כמה כסף כל חודש נכנס מהחזר ההלוואות האלה?
אירוס הומינר
אנחנו מדברים על דיפולטים מאד מאד נמוכים. בשנים האחרונות הם קצת עלו, זה כל הזמן נע בטווח של 2 אחוז, היום זה עומד על כ- 5 אחוז וזה נגררות.
ראובן ריבלין
כל חודש הקרן מתחדשת.
אירוס הומינר
היא לא מתחדשת ואני אסביר. ההלוואה מתבצעת באופן כזה. משרד הקליטה מקבל תקציב לצורך העניין, יש למשרד האוצר הכסף מוחזר אליו, יש לו הסכם מול בנק הפועלים, בעבר גם בנק לאומי ובנק דיסקונט אבל מסיבות כלכליות שלהם הם החליטו להפסיק. ההחזרים הם יחסית גבוהים מאד. יש לנו ועדה שמתנהלת עם הנהלת בנק הפועלים.
ראובן ריבלין
אבנר אתה אולי יודע כמה ההחזרים בחודש?
אבנר ורד
אנחנו מגיעים ל- 2007 לבערך 80 מיליון החזרים. אצלנו בקרן המדינה אנחנו עובדים במעגל סגור.
ראובן ריבלין
אצלכם זה מעגל סגור ואצלם זה חוזר לאוצר.
אבנר ורד
בדיוק כך.
ראובן ריבלין
האוצר כל שנה מחדש את ההקצבה.
אירוס הומינר
כן, כל פעם יש לנו שיח ושיג בינינו לבינם. אנחנו מאד מאד רוצים להגדיל את ההלוואה. אנחנו נכנסנו לתהליך שכל המטרה שלו זה הלוואת לתת לאנשי עסקים שנמצאים עדיין בחו"ל. עוד בהיותם בחו"ל נעשה תהליך של בדיקת כדאיות עסקית, של כל מה ששייך לאלמנט הזה וברור לנו שאם אנחנו רוצים להכניס למשחק הזה בעלי עסקים מחו"ל או משקיעים יהודים מחו"ל, עולים פוטנציאליים, אתה חייב להגדיל את ההלוואה. אין ספק בזה. אז יש לנו כמעט ריב ושיח עם משרד האוצר, זה לא כל כך הולך אבל אנחנו ממשיכים. אנחנו מאמינים שבסופו של דבר זה כן יצליח.


אבל שוב, חשוב לציין שרמת ההחזרים של העולים היא בין הטובות ביותר. הדיפולטים הם חלק מהעניין.
ראובן ריבלין
יש מוסר תשלומים מאד גבוה. זה בגלל המנטליות.
אירוס הומינר
בדיוק. אני חייבת להגיש שהשרידות העסקית שלהם הרבה יותר גבוהה. אני כל פעם נפגשת עם מאות יזמים במיוחד מחבר העמים ועכשיו גם מהמערב ורק ללמוד מהם. אני חייבת לציין שהרבה פעמים אחת השיחות הלא נעימות שלי היא על כל מה ששייך לתרבות העסקית הישראלית ואנחנו נתפסים מאד מאד לא טוב. יש הרבה מה ללמוד מהעולים.


אנחנו התחלנו את התהליך בראשון, הועבר האישור בסוף שנת התקציב 2005. אנחנו לא מזמן כידוע קיבלנו תקציב ואני כל הזמן, אני כרגע ניזונה מנתונים שמגיעים מחברות הייעוץ העסקיות פרטיות שאנחנו מממנים אותם ואני מופתעת מאד מאד לטובה.


באיזה שהוא מקום אני קצת בפאניקה מה יהיה, מאיפה נשיג את אותו כסף, כי סך הכל ייעדנו לסכום הזה לא סכום מאד מאד גבוה, לתקציב הזה אבל יש כל הזמן לחץ מהשטח לעוד ועוד ועוד כי ברור לכולם שבעצם מעבר ל-10 שנות זכאות אין מימון. יש בעיה מאד קשה.
ראובן ריבלין
נפגשתם כבר עם שר הקליטה החדש? הוא ער לעניין הזה?
אירוס הומינר
כן. הוא יודע את העניין הזה והובהר לי שיעשה הכל כדי להגדיל גם את התקציב וגם להיכנס לאלמנט של הגדלה של אותה הלוואה כי יש בעיה מאד מאד קשה לבעלי עסקים ויזמים פוטנציאליים שיעברו את העשר שנים.
ראובן ריבלין
מה התקציב המיועד ל- 2007 ? את יודעת?
אירוס הומינר
אני ביקשתי תוספת יש מה- 12 מיליון ביקשתי תוספת של קרוב ל- 5 מיליון כדי גם מצד אחד להגדיל את ההיקף התקציבי גם לעסקים בינוניים וגדולים.
ראובן ריבלין
אלה כספים שחוזרים למדינה נכון?
אירוס הומינר
הם חוזרים למשרד האוצר, הם לא חוזרים למשרד הקליטה וזה ויכוח מאד עקרוני העניין הזה.
ראובן ריבלין
תשמעי ממני, האוצר הוא במדינה, תהיי שקטה ורגועה. האוצר הוא במדינה, הם חוזרים לקופת המדינה.
אירוס הומינר
נכון, שוב, עם דיפולטים מאד נמוכים.
ראובן ריבלין
אפשר לקבל על זה איזה מסמך לחברי ועדת הכספים?
אירוס הומינר
בשמחה רבה. זה רק יוכל לעזור לנו.
ראובן ריבלין
תכינו את זה כי לקראת הרי זה אמנם רשום בתקציב של משרד הקליטה אבל רוב רובו של התקציב המיועד הזה הוא תקציב שלפחות ב- 80 אחוז הוא חזור בחזרה למדינה. נכון? נתחיל ככה. אם אפשר שיעבירו איזה נייר לועדת הכספים.
מרינה סולודקין
קודם כל נשמע את הדו"ח שמר אבנר ורד עשה במשרד התמ"ת ואחר כך.
היו"ר מיכאל נודלמן
ישנה הגדרה עסקים קטנים ועסקים בינוניים. אני רוצה לשאול האם אתם יודעים מהי הכמות של עסקים קטנים שעברו לעסקים בינוניים.
אירוס הומינר
זו שאלה מאד נכונה כי היא מובילה בעצם את כל ההגיון והרציונל שמסתתרים מאחורי תקציב אגף היזמות.


עד בעצם לפני כ- 5 שנים העסקים של העולים אפילו לא היו קטנים. אלו היו עסקים זעירים, רובם היו פטורים ממס והיה הרבה אלמנט כלכלי אבל גם הרבה אלמנט חברתי. זה ברור לכולם והרבה פעמים המטרה העיקרית של המשרד היתה בעצם לסייע לאותו עולה מבחינה תעסוקתית כזו או אחרת.


אם במהלך השנים האחרונות התחילה איזה שהיא תזוזה לכיוון של מעסקים זעירים התחילו לעבור לעסקים הקטנים ועכשיו ממה בשנה וחצי האחרונים אפילו רואים את המגמה של כיוון של הליכה לכיוון העסקים הבינוניים. סביר מאד להניח שהמוטיב המרכזי שהוביל לתהליך הזה גם שמצד אחד התחילו יותר ויותר להגיע עולים מהמערב, ממערב אירופה וצפון אמריקה ומוטיב נוסף, שהעסקים של עולים שהגיעו ממדינות חבר העמים מתחילים להגדיל את הפן העסקי שלהם. גם יש ראייה מתחילה להיות יותר ראייה של לצאת החוצה, קשרים עם חו"ל, מתחיל להיות גם השוק העסקי מתחיל מאד לעניין אותם במובן הכלכלי וזה שינוי מהותי ממה שנעשה בעבר. לכן משרד הקליטה גם הבין שהוא צריך גם למצב את עצמו במקום אחר. זה לא מספיק רק מתן הסיוע הכלכלי הראשוני והנושא של ההלוואה כמו שאמרתי, שוב, הפן הכלכלי כאן אין בו ערך מוסף כל כך גדול ולכן המשרד היום צריך לשתף כמה שיותר כלים מקצועיים, אם בכל העניין של סקרי השוק, כל מה שמתועל לנושא של תוכניות עסקיות אמיתיות וגדולות, כל מה ששייך להיבט של הסיוע העסקי ופחות הכלכלי, הוא היום שמוביל את מדיניות האגף של משרד הקליטה.


אנחנו ממשיכים כל הזמן לפעול לכיוון הזה, אני חושבת שככל שיעבור יותר הזמן לא תהיה ברירה אלא לעבור גם להיקפים תקציביים שונים לחלוטין מאשר היום כי ברור לכולם ש- 35 אלף אנחנו מדברים בהיקפים זעירים ואפילו קטנים. אנחנו לומדים עכשיו כלים חדשים וחדשניים כדי להיכנס להכניס את עולם העסקים של העולים לתוך העולם העסקי הישראלי. ויש הרבה הרבה הצעות.


אנחנו גם שומעים הרבה אנשים בחו"ל שהמשק הישראלי מתחיל מאד מאד לעניין אותם. יש בשנה האחרונה תזוזה מאד גדולה לכיוון הזה ואנחנו רוצים להוביל ולעשות איזה שהיא השקה בין העולים היזמים לבין המשק הישראלי.
היו"ר מיכאל נודלמן
יש מגמה. זה טוב.
אירוס הומינר
כן, הפירוש. מבחינת הנתונים זה בצורה ודאית מופיע כמעט בכל מקום. היה ברור מלכתחילה שהעולם העסקי של יהודי אתיופיה הוא שונה לחלוטין. מדובר ברציונל, בתרבות עסקית אחרת, בכיווני חשיבה אחרים לחלוטין. ממה שהוכר באתיופיה. חשוב לזכור שהרבה אנשי עסקים הגיעו מאתיופיה, אמנם בנישות שאנחנו לא כל כך הכרנו אבל הגיעו משם והתרבות היתה שונה לחלוטין.


לכן משרד הקליטה יחד עם ג'וינט ישראל, הקים מוקד מיוחד המוקד נמצא בנתניה מאחר ורוב האוכלוסייה של עולי אתיופיה נמצאת בנתניה, הוקם מוקד שממומן בסכום לא מבוטל על ידי משרד הקליטה וג'וינט ישראל. אנחנו עושים פרויקטים מיוחדים לאוכלוסייה הזאת. דרך אגב, הזכאות של עולי אתיופיה היא גבוהה משל עולים מארצות אחרות, היא 15 שנה ולא 10 שנים. הם ממומנים גם מקרנות אחרות ומהלוואת מסוגים אחרים על ידי תמיכה חזקה מאד שלנו, אנחנו מסייעים בהיקפים גדולים משל עולים אחרים.


יחד עם זאת אני חייבת לציין שההצלחה היא לא גבוהה מאד, יש דיסקורלציה בין ההשקעה לבין התפוקה שאנחנו מקבלים מהנושא הזה. בצער רב אני אומרת את זה. המון ניסיונות נעשו, הוכנסו יועצים גם מבני העדה הם הוכשרו כיועצים עסקיים מבני העדה ומשום מה כנראה יכול להיות שהאשמה היא בנו באיזה שהוא מקום, אולי לא מצאנו את הנוסחה הנכונה לבני העדה. כי אין ספק שהיזמות העסקית מוכרת כמעט לכל המגזרים אבל משום מה במגזר הזה ההצלחה היא לא גדולה, אבל אנחנו ממשיכים להשקיע ולנסות ולקדם. אנחנו נכנסנו עכשיו לאיזה שהוא פרויקט מאד גדול יחד עם מכללות בארץ.


אנחנו גם מקיימים כנסים בקרב בני העדה. יש נתונים ואני אעביר אותם.
ראובן ריבלין
אולי תוכלי להסביר לי מה זה עסק קטן ומה זה עסק בינוני. מה ההגדרה?
אירוס הומינר
יש הגדרות מאד מסודרות על ידי משרד התמ"ת.
ראובן ריבלין
ההגדרה שלכם היא הגדרה של התמ"ת? אותה הגדרה?
אירוס הומינר
כן, אבל אנחנו שוב, כמו שציינתי מאחר ומדובר במגזר העולים העסקי שהוא שונה לגמרי מן הישראלי, אנחנו לא כל כך נעזרים במדדים האלה.
ראובן ריבלין
מה ההגדרה שלך לעסק קטן ומה ההגדרה שלך לעסק בינוני?
אירוס הומינר
זו שאלה שאנחנו מתחבטים בה כל יום. לצורך העניין, עסק שמעסיק עובד אחד לדעתי הוא אפילו לא נכלל במה שהתמ"ת הגדיר אותו. יותר מזה, עסקים בתחילת התהליך כשהתחלנו להעניק הלוואות, רוב העסקים התחילו בעסקים זעירים.
ראובן ריבלין
מה זה עסק קטן לפי ההגדרה שלך? האם זו ההגדרה של משרד התמ"ת?
אירוס הומינר
לא, לא. ההגדרה שלנו היא שונה לגמרי כי אחרת רובם לא היו מקבלים את הסיוע. אדם שמקים עסק במו ידיו ובדרך כלל לוקח את בני משפחתו יחד אתו מבחינתי זה עסק קטן. מבחינתי עסק בינוני אנחנו מדברים על אדם שמעסיק 10 עובדים.
ראובן ריבלין
אפשר לקבל את ההגדרה שלך לעסקים קטנים ובינוניים?
אבנר ורד
עסקים קטנים זה עד 15 עובדים ועד פדיון של 5 מיליון שקלים בשנה. בינוניים זה מ- 15 ל- 70 עובדים ומבחינת פדיון זה עד 22 מיליון. אנחנו בקרן נותנים עד 70 עובדים ועד 22 מיליון שקלים. גם קטנים ודם בינוניים.
היו"ר מיכאל נודלמן
אבל בנייר שלי כתוב דברים אחרים.
ראובן ריבלין
המ.מ.מ. הביא משהו אחר. הרשות לעסקים בינוניים וקטנים בישראל מתאריך ה- 20 ביוני ושם רשום כך, "עסק קטן, עסק המעסיק עד 50 עובדים עם מחזור מכירות של 5 מיליון דולר בשנה. ש- 90 אחוז ממנו לפחות זה בבעלות פרטית. עסק בינוני- עסק המעסיק עד 100 עובדים עם מחזור מכירות עד 20 מיליון דולר בשנה". זה הביאו לנו מהכנסת.
אבנר ורד
הנקודה המעניינת בקרן היא ש- 75 אחוז מהעסקים שמקבלים מהקרן יש בנואש הזה הרבה הגדרות למיניהן בעניין. הפורמלי זה מה שאתה קורא.
ראובן ריבלין
אז למה שלא תתקנו את זה באתר שלכם?
אבנר ורד
תראה, יש גם דברים שעדיין לומדים אותם. הקרן היא רק שנתיים וחצי, היא נותנת אינדיקציה מאד מעניינת ש- 75 אחוז מאלה שמקבלים הם בקטגוריה של עד 15 עובדים ועד פדיון של 5 מיליון שקל בשנה.
ראובן ריבלין
90 אחוז מהעסקים בישראל לא מגיעים לעסקים בינוניים. אני בתוך עמי יושב.
היו"ר מיכאל נודלמן
יש כל כך הרבה גורמים וקרנות שמטפלים בעסקים קטנים. הם לא בתיאום עובדים וזה יותר טוב להשתמש בקרנות מאשר עכשיו. מה את חושבת כי את מדברת עליהם? איך עולה חדש יכול לדעת לאיזה קרן לפנות? זה אתם מטפלים.
אירוס הומינר
משרד הקליטה עושה הכל כדי לסייע לעולים יזמים. באמצעות הקרן שלנו אנחנו מבצעים את זה באמצעות פרסומים כאלה ואחרים. מאחר המטרה היא בעצם לעזור מבחינה עסקית לעולה, המשרד גם מממן ובעלות גבוהה מאד משרד הקליטה מממן תוכניות עסקיות ובדיקות כדאיות כלכלית גם לעולים שפונים לקרנות אחרות. משרד הקליטה מממן בקירוב לאלפיים שקל גם תוכנית עסקית וגם בדיקת כדאיות עסקית וזאת מבלי שהוא מחויב להגיע לקרן של משרד הקליטה. הוא יכול לגשת לכל קרן כזו או אחרת, וכמובן גם במשרדים ממשלתיים כי מאחר ומדובר במשרדים ממשלתיים הרי זה אינטרס גם שלנו, המשרד מממן מבחינתנו מה שיכול לסייע לעולים אנחנו מקדמים את העניין בברכה רבה.


אנחנו לא מהווים שום חסם אם עולה מעוניין לפנות גם לקרונות אחרות. לצערנו אנחנו לא יכולים לעזור לו מעבר לזה.
היו"ר מיכאל נודלמן
מבקר המדינה הוא יכול לבדוק את הקרנות ואת היוזמה.
מרינה סולודקין
אני רוצה להדגיש שמשרד הקליטה עושה בנאמנות את תפקידו בנושא של עסקים של עולים. יש רק דבר אחד שמשרד הקליטה מטפל רק במשך 10 השנים הראשונות, ואני לפני כמה נשים נתקלתי בדבר שבזמן המיתון והמשבר במשק הישראלי ב- 2003- 2004 וב- 2005 פנו אלי אנשי עסקים עולים ואמרו לי דברים מאד מאד חמורים. הם אמרו שבזמן המשבר אין לנו לאן לפנות, פנינו לקרן לערבות המדינה שהשם היה בזמנו "קרן תבור" ושם הם ל כל כך רוצים, לא כל כך מבינים ולא כל כך נותן הלוואת בזמן הקריטי. אז בגלל זה פניתי למשרד התמ"ת ויחד עם שר התמ"ת דאז אנחנו ביקשנו מהרשות לעסקים קטנים לעשות סקר, לעשות ועדה מיוחדת, לשמוע את העניין, להגיע למסקנות בגלל שלמשרד התמ"ת יש ניסיון לטפל באוכלוסיות מיוחדות וזבה חרדים וזה ערבים.


אני ביקשתי משרד התמ"ת להינות מאוכלוסיית העולים אחרי 10 שנים בארץ גם אוכלוסייה מיוחדת ולעזור לפתח את העסקים מעל ומעבר את העסקים הקטנים ושזה בלתי אפשרי אם עולה שמגיע לבנק או מגיע לקרן של המדינה, בערבות של מדינה, לא יכול לקבל הלוואות.


מר אבנר ורד מדבר על מנטליות, אני צריכה להדגיש שקודם כל זה מנטליות של בנקים, וזה מנטליות שאפילו בערבות המדינה לא רצו ולא נתנו.


אחרי שהשר דאז והיום ראש הממשלה, היה ידידותי לנושא, אז ברשות העסקים התחלנו לעבוד אבל כרגיל הבחירות הפריעו לתהליכים החיוביים. מר אבנר ורד עשה עבודה גדולה, הציג את המסקנות אבל אנחנו לא יכולים לראות את המסקנות האלה בגלל שבמשרד אמרו שעדיין בתוך המשרד לא עיינו במסקנות של מר אבנר ורד.


עכשיו אני רוצה לומר לכם, יש קצת שיפור בלקיחת הלוואות מהקרן לערבות המדינה, זה לא שיפור דרסטי אבל יש לנו מכשולים וסכנות אחרות לגמרי לעולים. למה? בגלל הכלל החדש של אשראי בנקאי זה דבר אחד ואני חושבת שעסקים של עולים קטנים עכשיו לפני סכנה חדשה והקרן שאני מאד ביקשתי ממשרד התמ"ת, קרן מיוחד שעולים יכולים לעבוד גם באווירה ידידותית כמו במשרד הקליטה. אני פעמיים הייתי סגנית שר השרה ויכולה לומר לכם שממש הייתי מרוצה מפני שבנושא של טיפול בזימות, משרד הקליטה מאד מאד ידידותי לעולים. ואחרי 10 שנים, הם מגיעים לבנקים, לא יכולים לקבל הלוואות ולאן הם מגיעים? לשוק האפור. וזה סוף הדרך בגלל שכשנכנסתי לנושא ראיתי שזה לא רק סיוט לעולים זה גם מדינה, יש ליקויים חמורים מאד, פניתי למבקר המדינה, פניתי ליועץ המשפטי ואחרי חצי שנה של התכתבות גיליתי שבמדינה אין כתובת לתביעות, טענות ותלונות על השוק האפור. המדינה לא רוצה לדעת מה קורה בשוק האפור ואדישה בצורה הזאת, אני אבקש את הישיבה גם בועדת הכלכלה בנושא הזה, אבל למה אנשים פונים לשוק האפור עם כללים מטורפים? הם פונים בגלל שהמערכת הבנקאית לא רוצה לראות את הפרטנרים השווים בעסקים קטנים של עולים.


אז בגלל זה שוב אני אומרת כאן וטוב עשה יושב ראש הועדה שהזמין לדיון את הנושא הזה, אני חושבת שאחרי הישיבה אנחנו צריכים לפנות למשרד התמ"ת, אנחנו רוצים לראות ולקרוא את הדו"ח של מר אבנר ורד ולדון במסקנות. האם זה מספיק כדי לפתח את היזמות של עולים אחרי 10 שנים במדינה, האם זה יכול להציל את העולים מהחובות בשוק האפור ובועדת הכלכלה אני אומרת ואני מתכוונת להזמין את הישיבה מה קורה בשוק האפור, למה זה לא מעניין את המדינה מה שקורה שם.
מריו לב
אני רוצה לנצל את ההזדמנות שנמצאים כאן כמעט כל הארגונים שעוזרים לעולים בעסקים קטנים ובינוניים כדי לתת קצת רקע שהיתה המועצה, מועצת ארגוני העולים, בימים האלה מגייסת כ- 150 עולים ותיקים, אנשי עסקים מצליחים בשפות שונות ברוסית, צרפתית, ספרדית, אנגלית, כדי לתת תמיכה וכדי ליצור קשר עם אנשי עסקים.


בדרך כלל פונים אלינו מחוץ לארץ או כאשר העולים כבר מגיעים לכאן, כדי לקבל קצת עזרה מעולים ותיקים בהרצאות או בקשר אישי. אנחנו יכולים להשלים בהרבה את העבודה שעושים כל הארגונים.


כאשר עולה מגיע ורוצה לפתוח עסק הוא פונה לארגונים ולפעמים מגיעים אלינו, ואנחנו מה שאנחנו עושים זה לנסות ולקשור אותם עם אנשי עסקים מאותה המדינה, באותה השפה, מאותו הרקע שהוא בהתנדבות מוכן לעזור לו ולתת לו נתונים, ואני חושב שזה אחד מהדברים שיכולים לתת לו אפשרות, לפתוח לו קצת יותר את הדרך ולהצליח קצת יותר בעסק ולא דרך מסמך שבודקים את האפשרות אם העסק יהיה רווחי או לא רווחי רק על הנייר. אלא גם לבדוק מבפנים את העסק הפרטי, עסק שכבר עובד שנים ושמצליח. זה פותר, לפחות אנחנו רואים בעולים בעיה של אנשים שמגיעים לארץ בגיל 45 עד 60, שהם היו אנשי עסקים או עובדים עצמאיים בחוץ לארץ והם מגיעים לכאן ומאד קשה להם. בגלל השפה, בגלל הרקע, בגלל שלא מצליחים למצוא עבודה. אפילו אם הם רוצים לעבוד הם לא יכולים למצוא עבודה כשכירים, אז מוכנים לפתוח עסק קטן, יש להם איזה סכום ועם הלוואה מאחד הארגונים הם יכולים להצליח, אבל אני חושב שזה מאד חשוב אם יהיה שיתוף פעולה כדי לעשות את הקשר עם עולים ותיקים שכבר הצליחו בעסקים בישראל והם מוכנים בהתנדבות לעזור לחדשים.
אליעזר יפה
אני מהאגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית. אנחנו הקמנו קבוצה של אזרחים את העמותה לפני כ- 16 שנה כדי לסייע לעולים. והגל של העלייה הגדול, גם אתיופים וגם רוסים. אנחנו נותנים הלוואת ללא ריבית וכל מה שאנחנו מבקשים שהאזרח שקיבל את ההלוואה יחזיר בדיוק את אותו הסכום, לא צמוד לשום דבר. לא לדולר ולא לשום דבר, אותו הסכום.


אנחנו נותנים בין היתר כ- 15 קטגוריות של הלוואות אבל בין היתר יש את הסעיף של הלוואות לעסקים קטנים. לגבי הנושא הזה נתנו עד עכשיו כ- 11 מיליון דולר הלוואות לעולים חדשים. הכסף לא בא מהממשל, לא בא מהסוכנות, לא בא מגורמים רשמיים. הכל מתרומות ומקרנות בארץ ובחו"ל. אני אתן לך עוד מעט לשמוע פרטים מעו"ד ג'ו רוזן שהוא הסמנכ"ל שלנו, הוא האחראי על האגף של ההלוואות לעסקים קטנים. ההיקף הוא גדול, אנחנו רוצים להרחיב אותו, ההון שלנו הוא סך הכל כ- 23 מיליון דולר ובגלל המיחזור של ההלוואות נתנו עד עכשיו 66 מיליון דולר הלוואות וזה הולך ומתעצם. הקטע של ההלוואות לעסקים קטנים הוא מאד מאד חשוב לנו, בגלל שזה מאפשר לאנשים לעמוד על הרגליים שלהם בלי ללכת לשוק האפור. השוק האפור מי שלא אוהב אותנו זה השוק האפור, הבנקים לא מעניין אותם. הם עובדים בעיקר עם הלווים הגדולים ולא עם הלווים הקטנים. אני מדבר על הקטנים ועל הלוואת בסך של כ- 15 אלף דולר ו- 20 אולף דולר, לפעמים עד 50 אלף דולר לפי הנושא. אז הרבה אנשים שמקבלים הלוואת מאתנו פשוט אנחנו מונעים מהם ללכת לשוק האפור וליפול לידיים של אנשים מאד לא סימפתיים.


ההחזרים אצלנו הם טובים מאד, פחות משני אחוז הם בעייתיים ופחות מאחוז וחצי הם אנשים שלא מחזירים או שהם גנבים או מייפים אבל בסך הכל ההחזרים הם טובים מאד. משטר התשלומים וההחזרים טוב מאד.


זה פחות או יותר מה שאנחנו עושים. אנחנו הולכים וגדלים והכל מנוהל על ידי צוות קטן של עובדים וצוות גדול מאד של מתנדבים כמוני. וכפי שאמרתי אף גרוש אחד מהממשלה. אנחנו לא לוקחים ריבית אפילו אם ההוצאה לפועל נותנת לנו ריבית. כל מה שאנחנו רוצים זה שיחזירו את הכסף שקיבלו כדי שנוכל למחזר אותו או לתת למישהו אחר.
היו"ר מיכאל נודלמן
מהו אחוז העולים מתוך הפניות לקרן שלכם?
אליעזר יפה
העולים מהווים בערך כ- 45 אחוז מכל ההלוואות שאנחנו נותנים. אנחנו נותנים בין 350 ל- 600 הלוואות בחודש אז העולים עדיין מהווים קבוצה גדולה מאד.
ג'ו רוזן
לגבי עסקים קטנים, אנחנו בגלל הטבע של המקום שלנו שאין לנו צוות גדול לעשות מחקר לעומק על הסכום, אנחנו הגדרנו עסק קטן עסק שהמחזור שלו אינו עולה על 100 אלף שקל בחודש, מטבע הדברים אנחנו באמת עוזרים לעסקים קטנים כמו אישה שצריכה הלוואה למספרה, מינימרקט , איש שקונה רכב אחד ועושה הסעות. אנחנו נותנים הלוואות עד 67 וחצי אלף שקל ואנחנו מבקשים כבטחונות 4 ערבים, אנשים שיש להם הכנסה נטו של 3000 שקל נטו לחודש, זה בהחלט לא בשמיים. הבן אדם אם יש לו לפחות 6 חודשי פעילות יכול לפנות ישירות אלינו, הוא יכול להכין את כל החומר בעצמו, לא צריך יועץ ולא צריך את ההשקעה של לפנות לרואה חשבון. לעסק חדש שאין 6 חודשים פעילות אז אנחנו כן מבקשים או בדרך כלל מפנים אותם למט"י או לארגון מקצועי אחר. זה לא מפריע לנו להפך, אם הם מקבלים אישור ממקום אחר זה מראה שעוד גוף כן עבר, זה לא מפריע לנו שגם מקבלים ממקום אחר. גם אין לנו הגבלה של עולים חדשים עד תקופה מסוימת. יש לנו קרנות שהיו מיועדות בהתחלה אך ורק לעולים חדשים, אנחנו נותנים עדיפות מאותן קרנות לתת לעולים חדשים. אבל בן אדם שנמצא בארץ מעל 10 שנים אין לו שום בעיה לפנות אלינו כמו כל ישראלי אחר שגם יכול לפנות.


מהניסיון שלנו הבעיה בהרבה מקרים זה שכל הדגש זה לגייס את הכספים לפתוח את העסק ואין שום משאבים אחר לעזור וגם הכלים לנהל ת העסק הם חסרים, למרות כל הקורסים וכו' וכו', אנחנו מוצאים שהרבה אנשים פותחים ללא הדרכה מראש. הבעיה של תמחיר לדוגמא, בן אדם אומר, קניתי ב- 2 מכרתי ב- 4 הרווחתי, הוא לא יודע את כל מה שמסביב לכל ההוצאות והרבה פעמים שבן אדם פונה באופן עצמאי ואנחנו אומרים, תכין חזית, הוא אומר, מה זה תחזית? אני אומר לך, אני קונה בזה ואני אמכור בזה ואנחנו אומרים, לקחת בחשבון את השכר דירה וכו' וכו', והוא אומר שלא אז זאת אומרת שהכלים האלה חסרים להרבה אנשים ואולי בגלל העלות לא פונים לקורסים וכל זה ומקבלים את הכלים לאפשר להם להמשיך.


אנחנו מרגישים שאצל העולים החדשים שכן פונים אלינו הרבה בונים את העסק על זה שהקהל שלהם יהיה אוכלוסייה שהם כבר מכירים, זאת אומרת, הם לא חושבים במיוחד על אוכלוסייה רחבה של מי שיהיה באזור, המספרה היא פונה אם היא מברית המועצות לשעבר היא בונה על זה שהאוכלוסייה יהיו אלה שהיא כבר מכירה את המנטליות וכל זה. ורק להדגיש מה שנאמר כבר, העניין של הבנקים, הרבה שקיבלו הלוואה ולפעמים מתקשים זה באמת מפני הם לא קיבלו קו אשראי ראוי לעסק שהבנק לפעמים מעודד אותם להגיע לאיזה שהוא שלב ופתאום סוגר את הברז ומתחיל להחזיר צ'קים וכמובן שהדבר הכי גרוע זה שהוא הופך להיות מוגבל, אז זה באמת לסגור את העסק. זה באופן כללי הניסיון שלנו.
מורן פלד
אני מנהל של היחידה האסטרטגית של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ואני רציתי להפנות כמה שאלות והערות לך אירוס, זה נכון, מט”י נתניה הם אלה שאחראים על יהודי אתיופיה, עכשיו. אנחנו עשינו בדיקה אתם, קיבלנו מהם נתונים בשנה שעברה וגם עשינו בדיקה בנוגע ליחסים של עולי אתיופיה ושי כמה שאלות שבאמת מתקשרות למה שאת אמרת, שיש קושי עם יהודי אתיופיה ואחת ההתייחסויות שאני רוצה להעלות זה שלפחות מההתרשמות שלי עשו בדיקה ביחס לעולי אתיופיה בעיקר במה שקשור לחנויות לתבלינים אבל אין עדיין איזה שהוא סקר מקיף או מחקר מקיף ביחס לעסקים קטנים של עולי אתיופיה. אני לא יודע באחריות מי זה ואני מניח שמט”י נתניה הם י להם את המנדט שלהם ולכם יש את המנדט שלכם ויכול להיות שההפרטה של השירות הזה, או איך שאת רוצה לקרוא לזה, אולי הנושא הזה נופל בין הכיסאות. שמישהו ייקח אחריות ויבדוק את הנושא של עסקים קטנים של עולי אתיופיה בצורה מקיפה.


עוד דבר שעלה מהמפגש שלי אתם, זה מפגש עם אנשים יוצאי אתיופיה שיש להם עסקים קטנים, זה שלפחות מהבדיקה שאנחנו עשינו יותר ממחצית מהעסקים לא פנו למט”י או לא נעזרו בשירות של מט”י. למט”י יש שירות מאד יעיל לעולי אתיופיה אבל אנשים לא יודעים עליו או אנשים מרגישים חשדנות וזה אולי צריך להעלות את הנושא הזה ואני אשמח אם תגיבי, של חשיבה אסטרטגית שונה ביחס לעולי אתיופיה שמשרד הקליטה ומט”י ביחד צריכים לחשוב איך להביא את עולי אתיופיה ואיך לשדך בינם לבין השירות שאמור להינתן להם והם לא מגיעים אליו.
אירוס הומינר
לגבי החלק הראשון של ההתייחסות, אנחנו מבצעים אחת לכמה זמן סקרים בנושאים שנדרש בהם סקר, מאחר והפעילות שלנו משותפת אני מציעה שנוכל להגיש בקשה משותפת יחד אתכם לביצוע סקר על ידי ג'וינט ישראל ומשרד הקליטה לסקר משותף , בנוסף, אגף תכנון ומחקר של משרד הקליטה מצע אחת לכמה זמן סקרים בנושאים שהם מהותיים לגבי בניית אסטרטגיה כזו או אחרת. אני אפנה ואבקש לבנות סקר כזה כי באמת כמו שאתה אומר, ההתייחסות היתה סביב נושא שהוא מאד מאד חזק בקרב עולי אתיופיה, כל הנושא של יבוא ויצוא של תבלינים. בגלל הסיבה הזאת בעצם התמקדו בנושא הזה. אבל אם, כמו שאת אומר, יש צורך אולי בסקרים נוספים שיתייחסו לנושאים נוספים, אני אצטרף לתמיכה ברעיון הזה.
מורן פלד
בהקשר של אנשים שלא מגיעים לשירות, זה משהו שאתם חשבתם עליו?
אירוס הומינר
בודאי, בודאי. אני גם לזה אתייחס בקצרה. יש בעיה גדולה מאד ואני חושבת שנגעת בסיפא של דבריך אמרת שיש את הנושא הזה של חשדנות בממסד וזו נקודה קריטית בעניין הזה, היתה השתדלות גדולה מאד על ידי משרד הקליטה על ידי רתימה של יועצים עסקיים בקרב בני העדה, כאלה שסיימו כלכלה, מינהל עסקים וכדומה וזה לא הגביר את המניעה של אותה חשדנות. כנראה שנושא העסקים בקרב העדה דורש מעבר ואנחנו עושים את הכל, מתקיימת ועדת היגוי אחת לרבעון וכמו שאמרתי קודם, משום מה הנושא הזה לא הצלחנו לפצח אותו. אבל אנחנו עדיין ממשיכים לקדם כל מיני יוזמות ורעיונות שהרבה פעמים מגיעים מקרב העדה.


ניסיון נוסף שאנחנו מעונינים לבצע אותו במהלך 2006 זה בעצם לבנות מנהיגות עסקית מקרב בני העדה. ודרך אגב, לא רק אנשי עסקים, יכול להיות שהבנת המנטליות העסקית תבוא דווקא מאנשים שלא מקרב הקהילה העסקית מקרב עולי אתיופיה, מהסיבה הפשוטה שלפעמים יש אינטרסים שהם מעבר, שקשה להעלות אותם ולדבר עליהם. יכול להיות שדווקא אנשים ויש בקרב העדה הרבה אנשים חכמים וטובים, שיוכלו אולי לעזור לנו לפצח את העניין הזה.
לב קובסולובסקי
אני יועץ בשיווק וניהול פרויקטים במיוחד באזור דרום ובאמת רציתי פה להעלות כמה בעיות שזה באמת קשור לעסקים במיוחד, בינוניים אם מדובר על מיליונים אז זה כבר לא , מדובר על עסקים של עולים הגיעו בשנות ה- 90' ועברו את העשר שנים. השאלה היא האם עדיין אותו עסק יכול לפנות לקרן לצורך הלוואה וקבלת סיוע, האם עדיין יש להם או שזה עד 10 שנים וזה נגמר וזהו, אין להם זכות, לאנשים אין לאן לפנות אך ורק לבנקים ובנקים זה היום קצת בעיה מכיוון שבבנקים בן אדם אם אין לו הון עצמי אז הוא לא רשאי לקבל הלוואה. בדרישות של הבנק היום קשה לבן אדם שהעסק שלו לא תמיד מאפשר להראות את ההון העצמי ולקבל את ההלוואה כמו שהוא רוצה.


אותו דבר לגבי עסק חדש. הבן אדם שהוא בא הוא פותח עסק היום, עדיין קיימים העסקים שעדיין נפתחים. עדיין יש אנשים שמסוגלים לפתוח למרות ש- 50 אלף כבר חזרו לרוסיה ועובדים כבר במוסקבה ומסביב וכמעט עשרת אלפים חזרו לאוקראינה ועובדים שם, אבל עדיין יש כאלה שרוצים לפתוח עסקים ומשתדלים לפתוח עסקים.


אז מדובר היום חוץ מהלוואה, הבן אדם יכול לקבל סיוע או לא יכול? כי למשל אם מדובר על פרויקטים תרבותיים כמו פרויקטים של משרד הקליטה, למשל בן אדם פותח עסק, הוא מקים סרט, הצגות אז הוא מקבל סיוע וזה לא הלוואה. ברגע שבן אדם פותח עסק תרבותי אז הוא צריך את המצטיין או שזה שחקן, או שזה זמר, או שזה מלחין, אז לצורך העניין משרד הקליטה משתתף בזה ואם הוא נותן כמעט 50 אחוז לכסות את העלויות של אנשים כאלה.


בא בן אדם, פותח עסק תעשייתי, הוא רוצה מהנדס. כמה עולה היום מהנדס? עלות של מהנדס מקצועי זה היום בין שמונת אלפים לעשרת אלפים שקל, בן אדם שפותח עסק חדש אני לא יודע עד כמה הוא מסוגל להחזיק בן אדם כזה בעבודה שלו. אז מאיפה לקבל סיוע? או שמהנדס צריך לקבל את הסיוע מהמדינה או שהעסק שלוקח את המהנדס הזה צריך לקבל איזה סיוע. כמו בפרויקטים תרבותיים, אז אני חושב שפרויקטים תעשייתיים הם לא פחות חשובים מהפרויקטים האלה ומהעסקים האלה וצריך לחשוב על זה גם כן.


אני קשור להרבה עסקים בתחום שלי אז בגלל זה אני רוצה להעלות כמה נקודות ואז נשמע את התגובות. הבעיה המרכזית היא באמת בעיה של חוסר עניין. בן אדם בא, פותח עסק והוא לא יודע כמה, כמו שאומרים לקנות ב-2 ולמכור ב- 4 זה נכון. אבל באמת חוסר מידע במיסים, בן אדם לא יודע כמה זה מיסים במדינת ישראל, הוא לא יודע כמה משלמים, האם יש לו הטבות עד שנה, או עד 3 שנים, או שעד 10 שנים, הוא לא יודע ולא מכיר, אז לפחות או שצריך להעביר את המידע או לעשות איזה כנס מיוחד, ועידה פעם בחצי שנה או בשנה ולתת לאנשים אינפורמציה כמה שיותר ככה שלתת להם מוטיבציה לפתוח עסקים בלי פחד ולהתקדם עם זה קדימה.


וחוץ מזה, לעסקים הקיימים אם להקים פעם בחצי שנה ועידה ארצית או אזורית זה גם עוזר להם. למה? כי אנשים רואים אחד את השני. חוץ מזה שהם מחליפים כרטיסי ביקור, הם כבר מבינים מי פה ומי שם וזה גם נותן להם את האופציה עם העסקים שלהם. כי כל אחד יושב בפינה שלו ולא יודע מה קורה מסביב. הוא עסק משבע בבוקר עד חצות אז זה גם צריך לחשוב על הכיוון הזה.


זה הדברים המרכזיים מה שאני רציתי להעביר לועדה ויש עוד דבר אחד שמדובר על עסקים חדשים זה באמת הטבות מס. האם בן אדם פותח עסק, לא יודע אם זה קשור לאזור דרום או שזה בכלל בכל האזורים בארץ, האם במאת מגיעה לו איזה שהיא הטבה שהוא באמת יוכל לסמוך על זה, שזה יעזור לו לפחות בשנה הראשונה. לא מדובר על 10 שנים אלא לפחות בשנה הראשונה. או במיסים או אולי בארנונה שהוא צריך לשלם למחסן שלו שהוא פותח במקום 2000 או 3000 או שיקבל פטור או שיקבל 40 אחוז, 50 אחוז הנחה. על זה צריך לחשוב וזה ייתן לנו אפשרות להביא עוד ועוד עסקים חדשים.
אבנר ורד
רק שאלה קטנה, לאיזה ארגון אתה שייך? משרד הקליטה?
לב קובסולובסקי
אני באופן עצמאי. אני יועץ פרטי.
אבנר ורד
אז קודם כל לגבי הקרן, אין שום הגבלות של 10 שנים. היועץ זה קצת מוזר לי שאתה לא יודע כי בכל הפרסומים ובאתר האינטרנט הקרן לסיוע לעסקים קטנים היא לכל אזרחי המדינה בלי קשר למגבלה של 10 שנים. מגבלה של 10 שנים זה מוגדר לגבי הטיפול של משרד הקליטה.


אתה בעצם מציין או גם בדבריך עולה נקודה שהיא מאד חשובה והיא הנושא של חוסר המידע. כי אחד הדברים שנתקלנו בתהליך הבדיקות, זאת היא קרן נפלאה, ליפה ולג'ו מגיע ברכות ומתנות, הם עושים עבודת קודש, יש להם 12 סוגי הלוואות זה פשוט יוצא מן הכלל אבל אם אתה רואה את הרשימה אז זה 45 הלוואות בשנה. גם קרן המדינה זו לא כמות שעונה על הצרכים. אפילו משרד הקליטה 500 בשנה מה בעצם זיהינו? שרק 30 אחוז מהעולים בעסקים נעזרים בכלים שקיימים. והנה פה יושב יועץ עסקי ומדבריו אני לומד שדברים בסיסיים פשוטים הוא לא מודע. זה אומר דרשני בכמה רמות. זה אומר דרשני לגבי משרד הקליטה של רביזיה בחשיבה. כל נושא הפרסום היום מוטל ויחסית במעט דרך המט”י. צריך לראות מחדש ולתקצב בנוסף לפרסום במט”י פרסום ארצי שיצביע וייתן על הכלים הקיימים. גם משרד התמ"ת חשוב שהוא במתכונת יותר רחבה כי בסיכומו של דבר עסקים שעברו את הטיפול שלהם ומעבר ל- 10 שנים שידעו שישנה כתובת, כי המציאות אני אומר, 30 אחוז זה עוד גבוה, נעזרים בכלים שקיימים. וזה נקודה שהיא שייכת ובאחריות הכלל לוודא שהאנשים יידעו על הכלים שעומדים לרשותם. אדם שמגיע למט”י יכול להיעזר בהרבה סוגי קרנות, ולפחות בשנתיים השלוש האחרונות אנחנו בנושא הזה עשינו כברת דרך ארוכה.


העלתה פה קודם הגברת מרינה לגבי הנושא של הכנסת תקנה 523, לפני חצי שנה יצרנו שתי קרנות מיוחדות. אחת עד 60 אלף שאפשר לקבל את זה בלי בטחונות ואחת עד 70 אלף גם כן בלי בטחונות, שהם עומדים במט”י לרשות אנשים שיבואו ויבקשו. יש להם תהליכי בקרה, יש להם תהליכים איך ומה, אף אחד לא מפזר כסף, אבל ישנם כלים לעזור והנושא הזה של פרסום צריך לשים אותו כדגש.


לצערי ישנו מצב שבמשך השנים קיצצו בתקציב של משרד הקליטה את התחום של הפיתוח העסקי וזה נותן את אותותיו. זה לא רק בתחום של הפרסום. זה בקטע של הפרסום. אנחנו מצאנו לנכון שחשוב מאד הליווי האישי בתחילת הדרך. בעבר זה היה נדמה לי 10 שעות ליווי מיוחד במשרד הקליטה, היום זה רק 5 שעות. אנחנו, לפי מה שהתרשמנו והבעייתיות והצורך לעזור לבן אדם בהליכה לבנק או בשיחה עם הלקוחות שלו, צריך 20 שעות. אז יש מקום לחשיבה כי בסיכומו של דבר, כמות העסקים על ידי העולים זה אלפי עסקים, עשרות אלפים והם נותנים פרנסה לעשרות אלפים אנשים נוספים. כל עסק בתורה הפשוטה, בצורה הכוללת, זה לפחות עוד 3 עובדים מעבר למשפחה. וזה תרומה למשק מעל ומעבר שלא מקבלת או יותר נכון, קיצצו בתקציבים שלה.


אני אומר יותר, אנחנו במהלך ה- 15 השנים האחרונות פיתחנו טכניקות של מימון שהן מאפשרות למנף הלוואה של 35 היא קטנה, על יד המסלול של 35 אלף יש מקום לחשוב על הלוואה עד 100 אלף שלא תעלה לעם ישראל שום גרוש יותר ואני לא אכנס פה לפרטים הטכניים. אבל לא תעלה לעם ישראל שום גרוש יותר, תאפשר לתת 100 אלף ויהיה להם שני מסלולים. ואנשי המקצוע יכוונו זה כי זה עסק זעיר ילך במסלול של 35 וזה יוכל לקבל את ה- 100 כי מה קורה? הוא מקבל 20 אצלם ואחר כך בא למקומות אחרים ומשלם ריביות יותר גדולות ומבקש את התוספת בשביל להקים את העסק ואז הוא בעצם מטורטר בצדק פעמיים במקום שמשרד הקליטה ייתן לו בצורה משופרת.


פה אין עניין של תיאום, הם עובדים במסלול שלהם, יש להם תרומות, יש בינינו שיתוף פעולה או התייעצות הדדית מיד פעם. במט”י זה הכתובת או זה המקום שבן צריכים לשטוח לפני האדם לפי הצרכים שלו ולהתאים. קרן קורט היא קרן פילנטרופית נהדרת, היא עובדת במסלול שלה לפי תכתיבים של התורמים מסן פרנסיסקו. מה שאני מנסה לשדר זה מחדש לתחזק או להעלות את התקציבים של הפיתוח העסקי במשרד הקליטה. צריך משרד התמ"ת להיכנס לתחום ולהקצות גם בקטע של תוספת בתחום של החונכות ותוספת בתחום של פרסום, בשני המרכיבים האלה באופן מיידי בשביל לתת תשובה לבעיות שישנן בשטח, ומי שאומר שאין בעיות הוא מכניס את הראש מתחת לשטיח, יש בעיות. ובבעיות האלה צריך לטפל בצורה מקצועית ולעזור.
רן מלמד
אני מעמותת "ידיד" ואני רוצה להעלות שתי נקודות, אחת יותר כללית ואחת יותר ספציפית. הבעיה שאנחנו רואים היא מתחילה עוד הרבה לפני ההלוואות והתקציבים, הבעיה היא ברמת המודעות ליכולת לפתח עסק. והיום יש לא מעט פרויקטים תעסוקתיים שמפעילה ממשלת ישראל, החל מפרויקט וינסקונסין, פרויקט טבת של הג'וינט וממשיכות פרויקטים תעסוקתיים אחרים והחלק שניתן בכל הפרויקטים האלה לנושא של יזמות הוא מאד מאד קטן. לא מדברים עם אנשים ולא עם עולים על היכולת לבצע פעולות של יזמות עסקית . בסך הכל כמעט שלא מדברים בפרויקטים של התעסוקה בנושא של יזמות כמנוע צמיחה תעסוקתי וזאת נקודה שצריך לתת עליה את הדעת עוד לפני שמדברים על התקציבים של קרנות והלוואות כי שם צריך באמת להימסר המידע, שם אנשים יכולים לחלום ולדעת שהם יכולים באמת לפתח עסקים שיותר יתאימו להם גם מבחינה אישיותית וגם מבחינה כלכלית. זאת נקודה אחת. נקודה שניה ואמר אותה פה בקצרה החבר, היא בעיית הארנונה. מקבלים תקציבים, מקבלים הלוואות אבל עדיין נושא הארנונה לעסקים היא בעיה מאד חריפה, לא רק של עולים אבל אני חושב שמי שמקים עסק חדש צריך לבחון באמצעות משרדי הממשלה ובאמצעות גופים אחרים אפשרות להנחות מדורגות לפחות בנושא של הארנונה, שזהו דבר שהוא מאד מאד מכביד ומקשה בעיקר למי שבונה עסק שמבוסס, גם אם זה עסק זעיר אבל שנמצא במרכז רחוב בן יהודה בירושלים, עלות הארנונה שצריך לשלם על חנות של 12 או 20 מטר היא גבוהה, ואז ההשפעה שלה על היכולת של אותו אדם להמשיך ולהתקיים מוטלת בספק. תודה.
אורנה פינדלינג
לי יש תשובות לכמה וכמה נושאים שהועלו פה. קודם כל, אנחנו בשירות התעסוקה התחלנו בפעילות משותפת עם הרשות לעסקים קטנים כבר לפני 4 שנים ואנחנו הם פנו אלינו כי הם ראו באנשים שלנו, בדורשי העבודה, קהל יעד שגם מביניהם אפשר אולי למצוא יזמים פוטנציאליים כדי לחסוך לשניהם את הנושא של היזמות, לפרסם את הנושא הזה ולהפנות אותם למרכזי המט”י שבאמת נותנים שירותים יפים מאד.


עד עכשיו אנחנו עסקנו ואנחנו הפנינו בשנתיים הראשונות כאלף איש למרכזי המט”י וערכנו סקר שכ- 41 אחוזים מהאנשים שאנחנו הפנינו למט”י ואכן פנו, פתחו עסקים קטנים ובזמן הסקר העסקים שלהם כבר היו בני שנה ושנה וחצי, שרדו ובנוסף להם אנשים שעדיין לא פתחו עסק אמרו שהם אכן רוצים לפתוח בקרוב עסק. המספרים דומים למספרים שהוצגו כאן, כ- 9 אחוז מהם היו עולים בפעילות דאז.


אנחנו ראינו ובמיוחד הרשות ראתה בנו באמת גורם. עכשיו, איך איתרנו את העולים האלה? אנחנו הרי מתעסקים בנושא של עבודה, אנחנו מפנים לעבודה ומתעסקים בנושא של עבודה. הרשות לעסקים הכשירה את האנשים שלנו לתר איתור ראשוני של יזמים פוטנציאליים ואכן כל קבוצה של למעלה ממאה איש שלנו קיבלה את ההכשרות האלה, ההכשרות האלה היו מצוינות, אנחנו קיבלנו פרופיל של יזם, איזה אנשים מסוגלים לפתוח עסק ואכן הפנינו אנשים.


בעקבות ההצלחה של הפרויקט אנחנו הגשנו בשיתוף עם הרשות לעסקים קטנים, ל"טבת" שהאדן מעמותת "ידיד" באמת למיזם התעסוקה של הג'וינט אנחנו הגשנו תוכנית שכל מי שיופנה על ידי שירות התעסוקה והוא מאוכלוסיות מיזם התעסוקה שהם עולים, חרדים, מיעוטים וצעירים עד גיל 30, יוכלו לקבל את סל השירותים של מט”י ללא תשלום.


פה אנחנו רואים קודם כל אנחנו עכשיו מתמקדים, 25 אחוז מהאוכלוסייה שאנחנו נעסוק בה תהיה אוכלוסייה של עולים, מה שקודם לא היתה לנו התייחסות מיוחדת לעולים. קודם אנחנו התייחסנו לכלל האוכלוסייה אז כבר יש לנו פה אפשרות שיותר עולים יפנו למרכזי המט”י, יהיו כנסי חשיפה של הנושא הזה מצד אחד ובאמת, כל השירותים של המט”י ייחשפו לפני העולים. דבר שני, תהיה פה לפני החשיפה אפילו איתור של האנשים שלנו שהם דורשי עבודה פוטנציאליים לנושא הזה, מה שקורה, אנשים שנמצאים במצב של אבטלה, בדרך כלל הם נמצאים במצב מבחינת ההערכה עצמית שלהם במצב לא כל כך טוב, הם פוטרו מהעבודה, הם לא כל כך מכירים בערך עצמם, הרבה פעמים או לרוב אנשים כאלה לא חושבים בכלל על הנושא של היזמות. האנשים שלנו קיבלו את הכלים גם אצל אלה שלא חשבו שבאמת יש להם תכונות של יזם לאתר את האנשים האלה ולהעלות את המודעות שלהם לאפשרות הזאת בכלל. ובהחלט מתוך סיפורים מן השטח ראינו שברמה האישית באמת אנשים שבכלל לא חשוב על הנושא נרתמו לעניין ובסופו של דבר הקימו עסקים. אז היום אנחנו גוף שבהחלט יכול לתת חשיפה גדולה מאד, לנו יש כ- 40 אלף עולים שרשומים בלשכות התעסוקה וקהל היעד שלנו הוא של אלה שעומדים לסיים את קבלת דמי האבטלה שלהם, כי אוכלוסיית המיזם של הג'וינט היא בעצם אנשים שלא מקבלים לא הבטחת הכנסה ולא דמי אבטלה. זה אלה שלא מקבלים שום קצבאות. אז אנחנו "נתפוס" את האנשים האלה לפני שהם מסיימים את דמי האבטלה שלהם לפני הם נזרקים לשוק בלי שום פתרון כדי שיוכלו באמת לקבל סיוע נוסף של המדינה והוא אותו סיוע של סל השירותים של המט”י.


אנחנו עכשיו נערכים ברמה גבוהה מאד לנושא הזה, הג'וינט כבר אישר לנו תקציב לנושא הזה, ולקראת אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, לקראת השנה הבאה אנחנו מתחילים, אנחנו כרגע בשלבים מאד גבוהים של היערכות, אנחנו נוכל להיענות לנושא הזה ולהתחיל אותו.


אם באמת יש עדיין בעיות בנושא או אי בהירות בנושא של קרנות, זה באמת הזמן לקיים את השקיפות הזאת ובאמת שהדברים יהיו הרבה יותר ברורים ואנחנו נשמח גם לקבל מידע על הנושא. לא אנחנו נותנים את המידע הכספי של הקרנות וכו' אבל בכנסים שאנחנו נקיים בשירות התעסוקה נציגי המט”י יפרסו את כל האפשרויות כולל את האפשרויות של ההלוואות וכו' ודבר נוסף, רצוי שגם בשירות התעסוקה העובדים שלנו יקבלו מידע לפחות אלמנטרי על הנושאים האלה כדי שנהיה עוד יותר בעניינים ממה שאנחנו עכשיו. אני חושבת שזאת בהחלט ההזדמנות.
היו"ר מיכאל נודלמן
אני רוצה להגיד שזה לא ישיבת הכנה, אנחנו מחכים לדו"ח שאתם מדברים עליו. אני מה שאני אמרתי שעסקים קטנים ובינוניים זה עמדו השדרה של הכלכלה של כל המדינות ואצלנו יש עלייה לא רק מרוסיה, עולים מדרום אמריקה, עולים מצרפת, עולים מכל העולם ועסק קטן הוא באמת כל הנישות שיש במשק מדיני. ופה לא יכולים להגיע עסקים גדולים, עסקים ממשלתיים וזה חשוב מאד. אני רואה שיש עדיין הרבה קרנות והרבה ארגונים אבל עדיין יש אי בהירות, אי הבנה לאן לפנות ואיך לפנות.


אני רוצה לקבל החלטה אחת, שאתם תאמרו לי בדיוק מה אני רוצה שתהיה תוספת לתקציב שלהם. אבנר ורד אמר על פרסום ועל עוד כמה דברים שאתם צריכים, את זה אתם צריכים לעשות. אני אפנה לשר הקליטה ולשר האוצר כי אני חושב שזה חשוב מאד, יש קרנות, יש כסף, יש אנשים שרוצים להיות יזמים אבל אין כלום, אין פרסום, אנשים לא יודעים.


מה אני יכול להגיד על אנשים שרק רוצים לעשות משהו והם לא יודעים איך לעשות. בגלל זה אני חושב שזו אחת מההחלטות שלנו ואני רוצה להגיד מילים טובות לכם שאתם הקמתם קרן בלי ריבית וזה יוזמה מאד חשובה ואומרים פה שזה לא כל כך הרבה אבל כמה שיש יש ותודה רבה על היוזמה שלכם. ולכולם אני רוצה להגיד תודה רבה שאתם באתם ועוד כמה זמן אנחנו עוד פעם נהיה פה כי זה נושא חשוב מאד. זה אולי נושא עיקרי לעלייה כי זה מקום עבודה ומקום תעסוקה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45

קוד המקור של הנתונים