PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

276.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 30

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, א' תמוז התשס"ו, (27 ביוני 2006), שעה 13:00

הצעת חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי- ערבי

תיקוני חקיקה) התשס"ו-2005

חברי הוועדה: משה שרוני – היו"ר

אריה אלדד

חיים אמסלם

ג'מאל זחאלקה

נדיה חילו

דוד טל

ואסל טאהא

הרן לבאות – רפרנטו ביטוח לאומי, משרד האוצר

שי אהרונוביץ – עוזר ליועץ המשפטי, רשות המיסים

עו"ד דן אורן – משרד המשפטים

מג'ד בדר – מתמחה ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רות צדקני – מתמחה ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יעל מאור – ראש חטיבת תביעות וביטוח, הרשות המאשרת, משרד הביטחון

מנשה דוד פור – סגן יו"ר נציג הנכים, ארגון נפגעי פעולות איבה

זאב ראפ – נציג הורים שכולים, ארגון נפגעי פעולות איבה

אברהם סלמי – ארגון נפגעי פעולות איבה

עו"ד דבי גילד –חיו – האגודה לזכויות האזרח

שולי בר – המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור – המוסד לביטוח לאומי

אסנת כהן – המוסד לביטוח לאומי

ג'ו'די וסרמן

וילמה מאור

רותי וייס

הצעת חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי- ערבי

(תיקוני חקיקה) התשס"ו-2005

שלום לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה בנושא הצעת חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי – ערבי (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2005. משרד המשפטים עורך דין דן אורן, בבקשה.

ובכן אדוני. מדובר בהצעת חוק שכבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. הרקע להצעת חוק זו הוא רקע ידוע - - -

שפרעם.

אכן הרקע הוא הפיגוע בשפרעם כפי שאדוני אומר. זאת אומרת שבמשך השנים היו הצעות חוק לעשות איזשהו תיקון במצב המשפטי הקיים כיוון שבמצב המשפטי הקיים אם יש פיגוע על ידי גורם שהוא עוין למדינת ישראל, מי שפועל לאותן מטרות שעוינות למדינת ישראל אז על פי חוק התגמולים נפגעי פעולות איבה שנחקק בשנת 70, ניתן לקבל מערך של פיצויים והטבות כמו אותו מערך שמקבלים נכי צה"ל אלא שהדבר מבוצע על ידי המוסד לביטוח לאומי.

לעומת זאת במקרה של הפיגוע בשפרעם כיוון שהוא לא בוצע על ידי גורם שהוא עוין למדינת ישראל, אין אפשרות - - -

אבל הוא עוין לתושבי ישראל.

לפי איזה הגדרה זה "לא עוין", אם הוא ביצע אז הוא עוין.

אני מדבר על המצב המשפטי הקיים. על פי המצב המשפטי הקיים, יש לקונה שצריך לתקן אותה וצריך לעשות את זה על פי הוראת חוק מפורשת ולכן בעקבות הפיגוע בשפרעם ובעקבות ההנחיה המפורשת של ראש הממשלה דאז מר שרון, פעלנו לתיקון החוק והתוצר נמצא בפני הוועדה כאשר אנחנו מקימים זכאות לפיצוי בשל פגיעה ממעשה אלימות כשהמטרה העיקרית בפגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי אתני והתקיים אחד משני תנאים, או שמדובר בפיגוע שנעשה בידי ארגון טרוריסטי דוגמת - - -

מחתרת.

כך שהוא הוכרז לפי פקודה למניעת טרור או שזה נובע כמו המקרה בשפרעם, מהסכסוך הישראלי – ערבי, וכפי שנאמר בדברי ההסבר, זה לא החוק שמפצה על כל מקרה של גזענות או עברות אחרות כיוון שאין לנו במדינת ישראל חוק שמפצה פיצוי מיוחד מעבר להוראות הכלליות של חוק הביטוח הלאומי, על פיצוי בגין עברה. יש מדינות שיש להן חקיקה מיוחדת לפיצוי מיוחד בגין נזק שנגרם עקב עברה.


בעקבות שיחה עם נציג משרד האוצר אנחנו מבקשים לתקן איזשהו תיקון בנוסח שיקלע למטרה. אני מתכוון שנעשה בדומה לתיקון האחרון שנעשה בחוק התגמולים שם נקבע שאם הפגיעה ארעה מחוץ לישראל, כי אז מי שיקבל זה רק אזרח שהוא תושב. כלומר, יכול להיות מצב של פיגוע על רקע הסכסוך הישראלי ערבי, בחו"ל, אני לא מדבר על ישראל. ומי שנפגע הוא אדם שהוא אזרח ישראלי אבל הוא שוהה הרבה שנים בחו"ל.

ואם הוא לא הרבה שנים אלא רק יום, יומיים או חודש, זה בסדר?

זה לא חשוב.

אזרח שהוא לא תושב. הרי יש הגדרה של תושבות, מרכז חיים, וה פותר את השאלה שמעלה חבר הכנסת דוד טל. זה לא מופיע בנוסח הכחול. אנחנו מבקשים להוסיף את התנאי שעכשיו אמרתי לנסח ולהסמיך – כיוון שזה עולה בצורה כזאת אנחנו מבקשים, אם התיקון במהותו מקובל על הוועדה - לנסח את התיקון, להסמיך את היועצת המשפטית לנסח את התיקון ביחד איתנו.

לאיזה תיקון אחרון אתה מתכוון?

אני מתכוון לנפגע מפעולות איבה נגד העם היהודי.

לאיזה סעיף?

אני מתכוון לסעיף 18א.

זה לא בנוסח שמופיע כאן.

בחו"ל, אדם משתייך למגזר הערבי, לאוכלוסיה הערבית, אז החוק גם מכסה אותו? כלומר בחו"ל? אזרח כמוני, כשאני נמצאת בחו"ל ונפגעת מפעולה שמוגדרת פה, דיני כדין חבר הכנסת שנפגע בחו"ל?

כן, כי את תושבת ישראל.

הגדרת "נפגע", פסקה 1 של הגדרת "נפגע" בחוק התגמולים, בחוק הקיים, "נפגע זה מי שנפגע פגיעת איבה והוא אחד מאלה, אחד, אזרח ישראל או תושב ישראל" זאת אומרת, או שהוא אזרח או שהוא תושב, "לרבות תושב ישראל באזור, בין שיפגע בישראל ובין מחוץ לישראל". זאת אומרת כרגע המצב הוא שלפי הגדרה קיימת אזרח או תושב שנפגע בישראל או מחוץ לישראל הוא מכוסה. זאת אומרת, מה שאתם מציעים כאן שהתיקון החדש יחול בצורה מצומצמת יותר. זאת אומרת, כשזה קורה בחו"ל אבל רק לגבי אזרח ישראל ולא לגבי תושב ישראל. זו לא התאמה למצב הקיים זה צמצום.

זה דומה לתיקון שנעשה לגבי - - -

אני רוצה לדעת למה רוצים לצמצם את זה? אני רוצה לשמוע את האוצר.

קודם כל המטרה היא לא לצמצם, אנחנו פה בחדר כדי להרחיב. שנהיה בקונטקסט הנכון, לא מדברים על צמצום של שום דבר. המצב החוקי הקיים ימשיך גם אחרי התיקון הזה להתקיים כמו שהוא היום בדיוק על האוכלוסייה שהוא מתקיים היום. מעבר לזה נעשה תיקון מרחיב – הוא בעצם מתקן איזשהו מצב לא כל כך סביר שיש היום בחוק – ואומר, והיה ויש מחתרת יהודית או ארגון יהודי שפוגע בערבי, עד היום בחוק זה לא עונה על ההגדרה שאדם פוגע פגיעה שפוגעת במדינת ישראל ומכוונת כנגד מדינת ישראל. אז את זה רוצים לשנות ובעצם להגיד, כן, זה כן פוגע - - -

אתם רוצים להרחיב את זה לגבי כל אזרח ישראלי נקודה.

זה קיים כבר היום בחוק. אזרח ישראלי קיים כבר היום בחוק. אבל במקרה שהרגע הזכרתי הערבי הוא אזרח ישראלי והוא עדיין לא יקבל כי זה לא עונה להגדרה של נפגע באיבה ובפעולת איבה. אז אנחנו רוצים לשנות את זה ולהגיד - - -

התיקון שאתם רוצים לתקן נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי נקודה. זו ההגדרה המדויקת? לא יכולים לשנות אותה?

אדןני היושב ראש, ההגדרה הזאת היא הגדרה מאוד רחבה. הסכסוך הישראלי ערבי. זה בעצם הכנסה של להגיד, אוקי, אנחנו ניתן גם פיצוי, כלומר, מדינת ישראל תיתן פיצוי לנפגע שנפגע שפגיעתו נובעת מהסכסוך הישראלי ערבי. אני אומר מה כתוב פה בתיקון החוק. זה עונה על הצורך לפצות גם ערבים שנפגעו על ידי יהודים שהיום הם לא זכאים לפי החוק.

אבל מה אתה רוצה לצמצם?

אני אסביר מה אני רוצה לעשות. אני לא רוצה לשנות שום דבר, אני רוצה רק לגבי המקרה הזה של מי שנפגע, לפי בי"ת, כתוצאה מהסכסוך הישראלי ערבי, זאת אומרת, בהגדרה הרחבה החדשה שתיכנס לחוק, תחול רק על אזרח ישראלי שבעת הפגיעה גם היה תושב ישראל. אני מבהיר, זה שהוא היה תושב ישראלי לא שם אותו בגבולות מדינת ישראל בלבד אלא שם אותו גם, נניח אם הוא סטודנט בארצות הברית והוא נפגע, הוא עדיין יהיה זכאי כי את מרכז עולמו הוא לא העביר לארצות הברית. יש מבחן תושבות, מה שנקרא, ולכן הוא יהיה זכאי. או אדם שהוא במסגרת עבודתו, נניח נתנו את הדוגמא, ראש עירייה ערבי שנסע, וחס וחלילה יהודי פגע בו על רקע הסכסוך היהודי ערבי, הוא עדיין יהיה, לפי הגדרה שלנו - - -

זכאי.

הוא יהיה זכאי. מי לא יהיה זכאי? אזרח ישראלי שחי בארצות הברית 20 שנה, 30 שנה, הוא לא גר בישראל, הוא לא משלם מיסים בישראל, הוא חי שם 30 שנה - - -

יהודי או ערבי, נכון?

כן, יהודי או ערבי. אין פה בכלל הבדל בין יהודי לערבי. רק לגבי סעיף ב' הסכסוך הישראלי ערבי - - -

תראה, אם אנחנו מדברים על ערבי שפגע ביהודי אנחנו לא צריכים את תיקון החוק, זה מוכר מכוח ההגדרה היום - - -

לא נכון, אני לא מסכים איתך בכלל.

אבקש להבין אם התיקון שאתה מציע אומר למשל שיהודי שהוא אזרח ישראל אבל ירד מהארץ לפני עשרים שנה והוא תושב בניו יורק ולא תושב ישראל, הוא אזרח ישראל, והוא נפגע כתוצאה מפיגוע של ערבי בניו יורק על רקע לאומני. הוא יהיה זכאי לפי זה?

כן. לפי החוק הקיים אם המקרה שתיארת קרה כבר ואנשים קיבלו זכאות. מה הבחינה המשפטית שנעשתה בשביל להתאים את זה לחוק? בדקו, האם האדם השתייך לארגון טרור או לא, וגם אם הוא לא השתייך לארגון טרור האם הייתה לו זיקה כלשהי? האם בכוונתו היה לפגוע במדינת ישראל בפיגוע הזה? כלומר זה היה פיגוע במומבסה או פיגוע בסיני לצורך העניין. ועל כן, לאחר הבדיקה הזאת אושרו מקרים לא מעטים של אזרחים – גם אם זה היה ערבי והוא היה נפגע בפיגוע הזה הוא גם היה זכאי – כי גם בארץ הוא זכאי. אם חס וחלילה יתפוצץ אוטובוס ונמצאים בו גם יהודים וגם ערבים, שניהם זכאים לפי החוק היום.

גם אם מרכז חייו לא בארץ.

כי זה ארגון טרור שפועל כנגד ישראל והוא לא מבחין בין יהודים ובין ערבים ופוגע בהם. וגם בחוק היום הוא זכאי וגם בחוק מחר הוא יהיה זכאי, לא משנה אם זה בארץ או בחו"ל. אבל כאן יש הרחבה - - -

כמו במסעדת מקסים.

נכון, שניהם זכאים, גם זה וגם זה. אבל פה אנחנו מרחיבים מעבר לזה. אנחנו עוזבים את הגדרת הארגון טרור, עוזבים את הגדרת "כנגד ישראל", כל אלה כבר לא רלוונטיים. אנחנו מרחיבים רק להגדרה מאוד רחבה שעד היום קצת קשה לי להבין אותה שאומרת "הסכסוך הישראלי ערבי". ואני אומר, אם אני מרחיב עד כדי כך אני חושב שהפיצוי יצטרך להינתן לישראלים שמשלמים מיסים, שחיים בישראל והם תושבים ישראלים.

אני מבקשת לשאול אותך משהו, נציג האוצר, ותענה לי, אל תיתן עוד פעם את הסוגיה הפנימית כי הסוגיה הפנימית פנים ישראל על פי ההצעה של החוק ועל פי מה שקראתי מסתמנת שוויוניות בעניין לאור המקרה שהיה בשפרעם. אני רוצה שתבהיר לי לגבי התייחסות בחו"ל. ושאל פה חבר כנסת שאלה וקיבל תשובה. ואני שואלת את אותה שאלה לגבי אזרח ערבי שהוא כבר לא תושב. האם דינו – לפי מה שאני שומעת מהיועצת המשפטית אז זה לא – אם כבר עושים תיקון אתה לא יכול במצב מסוים פנים לעשות את השוויון ובצדק כי צריך להתייחס, אם זה מקרה מבחינתי ערבי יהודי נפגע מפעולת טרור או פעולת גזענות או פעולה X או Y, צריך לפצות אותו.

במקרה שהיה בשפרעם וצריך גם להגיד מילה לגבי הסוכנות פה שנכנסה, זה מתחייב מהדיון שפה לא היה פיצוי. אני במקרה מכירה את המשפחות שם והסוכנות היהודית עשתה צעד חריג מאוד שאפשרה ונתנה את הפיצוי אפילו מהקופה של הסוכנות וצריך לציין את זה בחיוב. הבעיה שלי היום שאני לא מבינה ויש סתירה בין מה שאתה אומר לבין מה שאני שומעת מפה, לגבי אותם המקרים של שני אנשים שהם תושב אזרח, אזרח תושב או כזה, אחד ערבי, אחד יהודי עם אותו חתך זמן, נמצאים בחו"ל על אותו בסיס של פעולה, האם ההתייחסות היא שוויונית? זאת השאלה.

נקודת המוצא שאני יוצא ממנה היא שגם יהודי שנפגע בחו"ל והוא לא תושב ולא אזרח וזה לא משנה גם אם הוא תושב וגם אזרח, שנפגע בחו"ל על ידי פלוני אלמוני, לא יהיה זכאי. הוא יהיה זכאי רק אם יצליחו להוכיח שזה נעשה כנגד ישראל, אם יצליחו להוכיח שזה נעשה על ידי ארגון טרור או על ידי מישהו שיש לו זיקה לארגון טרור וכו'. זאת אומרת שגם היהודי לא יהיה זכאי.

הקבלה של מאה אחוז כששני הנפגעים שונים, האם ההקבלה בהתייחסות היא דומה או שונה? תענה לי רק על זה, אני לא רוצה הסבר.

למיטב הבנתי כן. אם היום היהודי לא מקבל והערבי לא מקבל, מחר היהודי והערבי שניהם יהיו זכאים רק במידה והם תושבים, לדרגת הסכסוך הישראלי ערבי. זאת ההבנה שלי של החוק.

אני רוצה לתת שתי דוגמאות. דוגמא אחת של יהודי בניו יורק נפגע על ידי ארגון עוין למדינת ישראל שנובע מהסכסוך הישראלי ערבי, שאפשר להכניס אותו להגדרה הראשונה של פעולת איבה, אפשר להכניס אותו גם להגדרה החדשה. הוא יהיה זכאי? הוא לא תושב.

היה פיגוע כנגד מדינת ישראל במדינה זרה - - -

לא כנגד מדינת ישראל. ארגון עוין למדינת ישראל פגע ביהודי בחו"ל והוא לא תושב ישראל הוא רק אזרח ישראל, הוא יהיה זכאי כי הוא יכול להיכנס או להגדרה הקיימת או להגדרה - - -

כשאל קעידה פוצץ את התאומים, היה שם ישראלי ולא קיבל.

המקרה היחיד שאני מכיר כזה שהגיע לפתחנו היה המקרה של הפיגוע בתאומים - - -

זה לא היה נגד מדינת ישראל ולכן זה לא - - -

אבל הוועדה החליטה שכן.

אבל אני אומרת מה שמוצג. ארגון יצא עם הצהרה, הוא עשה את זה בניו יורק כנגד יהודים - - -

אתה בורח מהתשובה - - -

אני רוצה לשמוע התייחסות ממשרד המשפטים.

מה שאנחנו אומרים כאן, כעיקרון החוק הנוכחי מזכה, כפי שאמרה היועצת המשפטית, גם אזרחים של מדינת ישראל שהם לא תושבים, שהם לא גרים כאן במרכז החיים שלהם. אלא שכאן מדובר, כפי שאמר חברי מהאוצר, מדובר כאן בהרחבה. במקרה האחרון שעשו הרחבה של החוק שזה היה דווקא לגבי נפגע מפעולות איבה נגד העם היהודי, כי אז התנאי היה באמת תושבות. זאת אומרת מרחיבים במקום מסוים ומצמצמים במקום אחר. יכול להיות, אני אומר עכשיו משהו שחורג מהדיון הזה, שצריך לעשות חושבים בכלל לגבי כל החוק הזה ולסייג את תחולתו לגבי אך ורק אזרחים שהם תושבים או מי שנכנס לישראל כדין. אני מודה שזה לא החוק רק מה שאני אומר זה שבאותם מקרים שלאחרונה הרחיבו ואמרו, לא רק פגיעה על ידי ארגון שעוין למדינת ישראל, אמרו גם פעולת איבה נגד העם היהודי, אז דרשו, התנו שמדובר באזרח שהוא תושב.

חבר כנסת אלדד, בבקשה.

אני לא קיבלתי תשובה על השאלה שלי.

אני רוצה לומר דבר נוסף. אנחנו עוסקים בחקיקה הזאת הרבה שנים. יש פה מורכבות, מבחינתנו המקצועית אנחנו רוצים לקדם את החקיקה ולהביאה לידי גמר. מצד אחד היינו שמחים אם הוועדה הייתה מאשרת לקריאה שנייה ושלישית היום, אבל אם יש שאלות שעולות בוועדה, אנחנו בהחלט, גם מחובתנו, מוכנים לברר אותן ולעשות צדק עם הנושא כך שההחלטות של כולנו כאן והעמדות של כולנו כאן לא תהיינה חפוזות יתר על המידה.

אני רוצה להגיד לך דבר אחד, כל ההגדרות לא ברורות, מעורפלות, כל הדברים. עד שלא תעשו את התיקונים ואת ההגדרות שנבין אותן בצורה ברורה, לא נדון בוועדה.

אני רוצה להצטרף לדעתך, כששמעתי את החוק במליאה הוא נראה לי פשוט, אולי אפילו צודק. כי הוא נולד באמת אחרי אירוע שפרעם שבו נראה שיש לקונה בחוק ואין איך לעשות צדק עם נפגעים. אני מסכים שלכתוב בחוק דברים כמו "הסכסוך ישראלי ערבי" - - -

זה מה שאני טוען שלא צריך להיות.

זה מוקש. להגיד ארגון שמתנגד לקיומה של המדינה זה עוד מוקש. אני מכיר היום יהודים, לצורך העניין השייכים לימין הקיצוני ששוללים את קיומה של מדינת ישראל. מה שהם עושים יבוא עכשיו- לכלל איזה גדר זה ייפול? החוק לפיצוי נפגעי פעולות איבה שהיה באמת חוק מהבטן וחוק אינטואיטיבי שהטרור פגע בהמוני יהודים על רקע הסכסוך ובא לתת להם, אני גם לא יודע מה הבסיס המוסרי שלו. כלומר לצורך העניין, למה חייל שנפגע במלחמה הוא נכה מסוג אחד? אזרח שנפגע באוטובוס הוא נכה מסוג אחר ואדם שהלך ברחוב ונפלה עליו קורה מבניין הוא נכה מסוג שלישי? אני מבין את האמוציות שקשורות לזה - - -

אפשר רק להגיד ששני המקרים שאדוני דיבר עליהם הם שווים כעיקרון לפי החוק. זאת אומרת, התפיסה של חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה היא תפיסה שאומרת שכיוון שהמדינה נמצאת במצב של מלחמה, בין אם אתה נשלח למלחמה כחייל ובין אם אתה במצב של מלחמה אפילו כתייר שנכנס כדין, מגיע לך פיצוי שחורג מהרמות הרגילות של הביטחון הסוציאלי. ניסינו לתרגם את תחושת אי הצדק שקיימת על רקע המצב הקיים לנוסחאות של חקיקה, זה לא פשוט, אני מודה. אנחנו מוכנים לדון בזה שוב. לדעתי כמעט הגענו לטוב ביותר מבחינת ניסוחים משפטיים בחקיקה אבל בהחלט נדון קצת יותר לעומק בעמדת משרד האוצר וננסה להבין.

אני רוצה להצטרף לעמדתו של היושב ראש ולבקש שיחזרו אלינו - - -

נציג משרד המשפטים, אני רוצה להגיד לך דבר אחד, לא צריך תמיד להסכים עם משרד האוצר.

אדוני היושב ראש, תאמין לי שאני מסכים אתך.

חבר הכנסת טל, בבקשה.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני מצטרף לדעתך מפני שאני כתבתי את הדברים עוד לפני שדיברת.

קראתי.

אני רוצה לומר, כפי שאמר גם חבר הכנסת אלדד שאם אתם באים להרחיב את זה, עד עכשיו היה שאם אדם נפגע מפעולות טרור מערבים אז יש לו את הפיצוי. עכשיו יכול להיות מצב הפוך מה שלא היה בחוק ואת זה אתם רוצים להרחיב, זו הרחבה שעליה מדבר כל הזמן נציג האוצר, על כך שאם יהיה ערבי שיפגע מפעולות של יהודים, גם הוא יהיה זכאי בתנאי שהוא אזרח ישראלי.

זה בסדר.

אני חושב שאין כאן בעיה מבחינת החברים. הבעיות יכולות להתעורר על אנשים שנמצאים בחו"ל שהם תושבים או לא תושבים. החלפתי כמה מילים עם נציג האוצר כאן כמי שמכיר את המקרה המפורסם שהגיע גם לפתחי, ואני חושב שהצעתי גם הצעת חוק בזמנו שלא עברה, על המקרה של התאומים. אל קעידה היה ארגון עוין למדינת ישראל והוא רצה את האימפריאליסטים הרשעים שם להרוג וגם את הציונים, ובגלל הסכסוך הישראלי ערבי הוא עשה מה שהוא עשה בתאומים ומה לעשות? היו שם גם יהודים אזרחי מדינת ישראל והם לא היו זכאים. לא היו זכאים לא לפיצוי כזה ולא לפיצוי אחר. כפי שזה התגלגל הגענו גם לפתחם של אנשי האוצר. אני לא יודע אגב אם החוק עבר או לא אבל בכל אופן יש לנו את הבעיה הזאת ואני סבור שיהיה נכון אם דן אורן ייקח את החוק הזה ויראה מה ניתן עוד לעשות בו כדי שיהיה יותר פשוט, יותר מושת ופחות מסובך. יכול להיות שכל העסק הזה מסובך - - -

יכול להיות שהפיתרון הוא לסייג את זה בכלל.

יכול להיות שזה פיתרון מדיני.

הפיתרון יהיה כזה, כל חברי הוועדה מסכימים, אנחנו דוחים את הדיון עד שלא תביאו לנו הגדרות ברורות ותיקון בצורה ברורה ביותר, ואני חושב שהניסוח על הסכסוך ערבי ישראלי לא מקובל על חברי הוועדה, תצטרכו למצוא ניסוח מתאים לנושא זה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40