PAGE
1
ועדת החוקה חוק ומשפט

27.6.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 18

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, א' בתמוז התשס"ו (27 ביוני 2006), שעה 09:00

הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"ו-2006

חברי הוועדה: מנחם בן-ששון - היו"ר

דוד טל

יצחק לוי

עו"ד ענת אסיף, משרד המשפטים

קרן ויינשל

דורית ואג

אסתר מימון

הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 7), התשס"ו-2006

אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר. בהצעה הזאת אנחנו מבקשים, אחרי שהוחל חוק הרציפות על ההצעה הזאת, לאפשר לאיש שמכהן כיושב-ראש הוועדה למנות את הסנגור, אם צריך למנות סנגור.


יש שתי הערות של הייעוץ המשפטי, אני מניח שקרן ויינשל תגיד אותן בלשון המקצועית. הערה אחת, שצריך לתקן בהתאם את חוק הסנגוריה הציבורית, והדבר האחר הוא, אני מניח שאת הערת לי על זה, קרן ויינשל, שאנחנו צריכים לחשוב האם אנחנו גם רוצים את אי המינוי להתיר בידיו של אחד. יכול להיות שמה שאנחנו רוצים להציע הוא שאפשר למנות במותב אחד, אבל להחליט שלא למנות, לא ניתן למותב אחד, אלא רק למותב של שלושה.

למיטב ידיעתי צריכה להגיע הסנגורית הציבורית הראשית, אם תספיק להצטרף. אני אקדים ואומר שהתיקון הזה הוא תחילה של מהלך, שהמטרה שלו היא להביא להליכים יותר יעילים, יותר ראויים בקשר של ייצוג אסירים בוועדות שחרורים. המצב הקיים היום, שקורה לא מעט, שאסיר מגיע לדיון בוועדה בעניין שחרור על תנאי, הדיון מתקיים כמה שבועות לפני המועד של תום השני שלישים, ובגלל החשש שאם הוא יעמוד על מינוי סנגור כל העסק יידחה, ועד שהוא ישתחרר, אם הוא ישתחרר, זה כבר יהיה בחלוף יותר משני שלישים, לפעמים הוא פשוט מוותר על הבקשה למינוי סנגור, מה שכמובן עלול להרע לו. יש איזה כוונה לגלגל אחורה את כל המהלך ולהתחיל את הרעיון של מינוי סנגור בשלב יותר מוקדם, אפילו כמה חודשים לפני הדיון. זה עוד לא מהלך שנוסה באופן אמיתי, אנחנו לא יודעים אם הוא יביא לתוצאות טובות או לא, אנחנו רוצים לנסות אותו, ובשביל לנסות את זה, בין היתר צריך להכניס את התיקון הקטן הזה, כדי להסמיך גם את היושב-ראש לדון בבקשה לבדו.


לגבי ההצעה, שאם הוא חושב שלא, משום שאנחנו בתחילתו של מהלך ניסיוני, אני חוששת שזה יאיין את האפשרות לבדוק את התהליך בצורה מטבית. אני רוצה להזכיר ששופטים במותב יחיד, גם בהליכים פליליים בעבירות מסוימות, מנהלים מההתחלה ועד הסוף, לא רק מינוי סנגור, אלא הוכחות, גזר דין, את כל ההליך הפלילי, כך שאני לא חושבת שיש צורך.

האם יושב-ראש הוועדה הוא שופט?

הוא שופט, בדרך כלל בדימוס, אבל הוא תמיד שופט.


אני לא רואה בזה צורך. השאלה של מינוי סנגור היא שאלה של החלטה, האם בשביל שהאסיר יזכה להליך הוגן כדאי שימונה לו סנגור. זה עניין שהוא שיפוטי במהותו.

האם יש ערעור על זה?

יש עתירה.

אם מחליטים לא לשחרר אותו על תנאי- - -

אם מחליטים לא לתת לו סנגור.

הוא צריך לחכות להחלטה בעניין השחרור, במסגרת העתירה על אי שחרורו הוא יכול, וזה גם קרה. היתה לפחות עתירה אחת שאני יודעת עליה, שהאסיר אמר שהוא לא היה מיוצג, והחזירו את זה לוועדת השחרורים, מינו לו סנגור, ודנו מחדש בעניינו.

ההליך הוא רק בעקבות עתירה, אין הליך נפרד.

רק על העניין של מינוי סנגור. אם שחררו אותו, למה הוא צריך לעתור?

המוקד הוא שאלה של מינוי סנגור, וזה נושא ההליך ההוגן. אנחנו חושבים ששופט ללא ספק יכול לעמוד במטלה לשני הכיוונים, שני החברים האחרים הם נציגי ציבור שעיסוקם קרימינולוגיה, סוציולוגיה, וה"אינפוט" שלהם מאוד משמעותי לעניין הדיון בשחרור עצמו, בתנאי השחרור, ופחות בהקשר של קיום הפרוצדורה.

יש גם מותב של ארבעה, שלאחד אין זכות הצבעה.

זה רק בעניין קציבת מאסרי עולם. שם אין דיון מעין שיפוטי, הצדדים לא באים. אין שאלה של מינוי סנגור.

הסיבות משכנעות.

תוסיפו את התיקון.

קוראת הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 7), התשס"ו-2006.

מי בעד התיקון? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד התיקון – שניים

נמנע – 1

הוחלט לאשר את הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 7), התשס"ו-2006

הישיבה ננעלה בשעה 09:10