PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

27.06.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 27
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, א' בתמוז התשס"ו (27.06.2006), בשעה 12:30

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): לימודי האזרחות במערכת החינוך בישראל, של חה"כ אורית נוקד.

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור - היו"ר


אלכס מילר


רונית תירוש


עבאס זקור


יואל חסון


אורית נוקד


חיים אמסלם


ג'מאל זחאלקה

אסתר ברנד - מפמ"ר אזרחות ממלכתי, משרד החינוך


יהודית זמיר - מרכזת מטה ליישום דוחות שנהר וקרמניצר, משרד החינוך


שאול פאר - דוברות, משרד החינוך


נעמי ריפתין - הסתדרות המורים


ניר קטררו - מועצת התלמידים והנוער הארצית


אורי פרץ - מועצת התלמידים והנוער הארצית


היפא סבאג - מכון ואן ליר


עו"ד אהוד פלג - לשכת עורכי הדין


ברק וייס - עמותת פנים


רונן – רכז, מרכז לימודי, הכנסת


אלדד יפה – מרכז גילה לחינוך אזרחי ודמוקרטיה, האוניברסיטה העברית.

יהודית גידלי

מיטל בר שלום

לימודי האזרחות במערכת החינוך בישראל, של חה"כ אורית נוקד.

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. יש לי את הזכות לבקש מחברת הכנסת אורית נוקד לפתוח בדברי תורה.

פרשת השבוע, היא פרשת קורח, אשר מתארת את הניסיון של קורח ועדתו לערער על סמכותו של משה, ותגובתו של משה לנס המרד. בדבריו מגן משה על כבודו ועל כבוד ה'. לבסוף, אחרי נס פעירת האדמה ובליעת עדת קורח, שוכחת המחלוקת וסמכותו של משה כמנהיג הבלתי המעורער והבלעדי של האומה, זוכה להכרה ציבורית. נהוג לראות.

נהוג לראות בקריאת התגר של קורח ועדתו על שלטונו של משה, מאבק בין סמכותו של השלטון, לביו תביעה לשוויון מדומה מצד קבוצה מקופחת, שטוענת כי נגרם לה עוול. התביעה של קורח היא תביעה מניפולטיבית, שמנצלת לרעה את טענות השוויון. אני מצטטת: "כי כל העדה, כולם קדושים". קורח דורש שוויון מוחלט לכל בני ישראל, דרישה שנובעת מקדושתם של כל בני ישראל. לפי כורח, משה לא יכול לטעון למונופול על הקשר עם ה' ועל הזכות לפרש את התורה. קורח מבקש להפריט את הדירוג שקבע ה' בין כוהנים, לביאים וישראלים. לטעמו אין רמות שונות בין בני העם.

המצע החברתי הזה של כורח נשמע מוצדק וראוי על פניו, אך לאמיתו של דבר מסתבר שטענותיו נובעות ממאבק אישי על משרות וכיבודים נוספים. המרמה שמדבריו נעוצה בניסיון שלו לנכס את המקור העליון של הסמכות, מבלי באמת להיות כפוף לו. בסופו של דבר, מרמה כזאת הורסת את החברה במקום לבנות אותה ולקדם אותה. משה יודע שאפשר לטעות בעקבות הטענות המשכנעות, לכאורה, של כורח, ולכן מטיל את כל כובד משקלו ומעמדו של ה', קורא לו ומבקש שיושיע אותו ויוציא לאור את צדקתו.

למרות ההקשרים האקטואליים, שלכאורה ניתן למצוא בפרשת קורח, הם אינם מתאימים לפרשה שלפנינו. אני מוצאת בפרשת קורח אמירה מהותית ובסיסית יותר, שמהווה את היכין והבועז של משטרנו הדמוקרטי. ניסיון המרד של כורח יוצר אצלנו הזדהות עם שלטונו של משה, ומחדד את התחושה שקריאת תגר על שלטונו של משה היא לגיטימית.

לדעתי, העובדה החשובה בפרשה הזאת אינה עצם ניסיון המרד, אלא המניעים הפסולים של הניסיון הזה. אם מניעיו של קורח היו ענייניים ואמיתיים, הרי שהיינו רואים לפנינו פרשה שונה בתכלית השינוי מהפרשה הזאת.

המשטר הדמוקרטי, שמהווה מסגרת לפעילות הפרלמנטרית של כולנו, מאפשר לנו, חברי קואליציה וחברי אופוזיציה, לבקר את פעולות השלטון, בין אם מדובר בפעולות של הרשות המבצעת, ובין אם מדובר בכל מוסד שלטוני אחר. כמובן, שיש מגבלות כאלה ואחרות, ואנחנו כפופים למשמעת הסיעתית שמוטלת עלינו. עם כל זאת, כללי המשחק הדמוקרטיים מאפשרים לנו לבקר את פעולות השלטון, לבדוק את הפעולות האלה, ולדאוג שיבוצע כל הזמן סיעור מוחות, שיאפשר לכולנו לנסות ולהגיע באופן המושכל ביותר לתוצאה הטובה ביותר לטובת בני עדת ישראל כולה. העבודה הזאת מתבצעת על ידי שיח מתמיד בין חברות הכנסת ובין הסיעות השונות בבית, בבחינת אין הסכין מתחדדת אלא בערך חברתה. לכללי המשחק הדמוקרטי אורבות לא מעט סכנות, ואחת הסכנות הללו היא גרירה וניצול הדמוקרטיה באופן ענייני לטובת עשיית הון פוליטי והשגת אינטרסים צרים ואישיים. לכן, לטעמי, פרשת כורח מציבה לנו תמרור אזהרה. בתמרור הזה מורים לנו חברי הכנסת, הישארו ענייניים, בצעו את שליחותכם למען הציבור ולא למען משרות וכיבודים.

כל הכבוד. ידענו שאת יודעת לשיר טוב, אבל את גם יודעת לומר דברי תורה יפים. זה לא מקרה שהגמרה מספרת, שאדם ישמעלי עבר בדיוק במקום ששם הוא שמע קול מתוך האדמה שאומר, משה מת, ותורתו מת והם בדאים. הלקח הזה, הוא לקח לכל הדורות. יש מחלוקת לגיטימית, מחלוקת בשם שמים, מחלוקת עניינית, שהיא יסוד הדמוקרטיה והכללת כל הדעות באיחוד השיח ואמיתות המחלוקת. לעומת זאת, יש מחלוקת שהיא לא לשם שמים, אלא לשם מניעים אישיים. זה לגיטימי ומעניין שדווקא הילדים של כורח היו בסדר. יצאו מכורח אנשים גדולים, כמו שמואל הנביא, שהוא נחשב גדול כמו משה ואהרון. אנחנו אומרים, משה ואהרון . כל אחד בתורו הוא גדול, כי הוא עשה את זה בצורה נכונה ועניינית.

בני כורח לא מתו. הם עדיין קיימים. בכל דור ודור יש עדיין את הניצוץ של בני כורח.

בהצבעות אי אימון הם צצים כל פעם.

מבחינה חיובית, בני קורח לא מתו. לכן, אנחנו אומרים לפני תקיעת השופר בראש השנה: "למנצח לבני קורח מזמור". זאת ההקדמה לתקיעת השופר. מפה אני רוצה לעבור לנושא האזרחות. אורית נוקד ביקשה דיון דחוף בנושא. אנחנו נעמיק בנושא ונעשה את זה תמציתי. אני מבקש מאורית לפתוח את הדיון בנושא של האזרחות.

לפני כשבועיים וחצי פתחתי את העיתון, וזעקה לנגד עיני הכותרת, כי דוח של הפורום האקדמאי להוראת אזרחות מגלה, כי רק 60 שעות מוקצות ללימודי אזרחות, ורק ל-3% מהמורים יש רשיון לעסוק בהוראת המקצוע. זה בא בהקשר לכך, שבשנים קודמות הציון הממוצע של הבגרות באזרחות נע סביב 62. חשבתי, כי ראוי לקיים על זה דיון, להבין מדוע הגענו לתופעה הזאת, ומה ניתן לעשות על מנת למנוע אותה. אני מאמינה גדולה בחינוך. אני שמעתי גם , הי שרת החינוך הצהירה כי היא תיתן מעמד שונה ואחר ללימודי האזרחות. את הערכים צריכים ללמד כבר בגיל צעיר מאוד, ולא רק לעשות שיעורים בכיתה יב' או יא'. פניתי אליך, ונעניתי. תודה לך, אדוני היושב ראש. כרגיל, אתה ענייני ויעיל.

אנחנו לא חייבים יותר מדי להעמיק, כי יכול להיות שנגיע להסכמות מאוד מהירות. אני מציע שנשמע את משרד החינוך. המפמ"ר של האזרחות כאן. אחר כך נשמע את יהודית זמיר, שהיא אחראית על ביצוע דוח שנהר וקרמניצר.

אני שמחה, שהנושא עלה בפורום כזה מכובד. מי שהיה אתמול באולם הזה, שמע את השרה מכריזה, כי החל משנת תשס"ח מקצוע האזרחות יילמד ברמה של 2 יחידות. כדי לנסות לענות על הבעיות שאת העלית, שהן הבעיות הבוערות שהגיעו גם לתקשורת, הייתי רוצה לתאר את המצב כפי שהוא היום. אזרחות הוא מקצוע שנלמד כמקצוע חובה לבגרות בתום הלימודים של תלמיד בישראל, בכיתה יא' או בכיתה יב'. תלמיד לומד את המקצוע 3 שעות שבועיות. זאת תוכנית לימודים אחידה לכל המגזרים בארץ, יהודים, דתיים וחילונים, ערבים, דרוזים ובדואים. כולם לומדים את אותה תוכנית, ונבחנים באותה בחינה.

גם הטכנולוגיים.

עד השנה נבחנו התלמידים בנתיב הטכנולוגי, במקצוע שנקרא ידע העם והמדינה. המקצוע הזה כבר לא קיים, וכל התלמידים בכל רמות של בתי הספר, נבחנים באותה בחינה.

האם זה כולל את בתי הספר של החינוך המוכר שאינו רשמי?

למגזר החרדי יש תוכנית לימודים די נפרדת, אבל הם נבחנים בבחינת בגרות חיצונית. הם לא שייכים לתוכנית שאנחנו מדברים עליה.

כשאת אמרת כלל התלמידים במדינת ישראל, זה חוץ מהתלמידים האלה.

כל התלמידים, להוציא את המגזר החרדי. הם לומדים אזרחות, אבל מספר אחר במסגרת של תוכנית לימודים אחרת. לגבי הקשיים של המקצוע. המקצוע הזה מורכב, כיוון שהוא כולל בסיס של ידע נרחב. הוא מורכב גם, כי הוא שואל שאלות של זהות, שאלות אקטואליות. לצערנו, התלמיד נחשף לשאלות הללו ולבסיס הידע הזה, רק בתום לימודיו.

למה הוא נחשף לשאלות האלה רק בתום לימודיו.

מפני שעד היום רוב התלמידים נחשפים למקצוע האזרחות רק בתום הלימודים. משנת תשס"ד התחלנו בהוראת האזרחות גם במספר מצומצם של חטיבות ביניים, בכיתות ט'. בשנת תשס"ו שמחנו לקבל עוד שעות, ומספר חטיבות הביניים שלימדו את המקצוע גדל והגיע ל-300 חטיבות ביניים.

מתוך כמה?

מתוך 1,400 בערך. זה חלק קטן מאוד, לטעמי.

כמה שעות הם לומדים?

שעתיים בכיתה ט', ואחר כך 3 שעות בכיתה יב' או יא'. יש נתק מבחינת מקצוע ההוראה בתוך מערכת השעות.

כלומר, את מאשרת את הדברים החמורים שאמרה חה"כ אורית נוקד לגבי התוצאות הנמוכות.

בהחלט. התוצאות הן נמוכות מאוד. לא כל התלמידים בארץ חשופים לידע עולם, לאקטואליה, לקריאת עיתונים, וליכולת להביע עמדה בנושאים אקטואליים. אזרחות הוא מקצוע שמשלב יישום, הבנה והרבה ידע.

בשטח ישנם כ-2,000 מורים לאזרחות. האוניברסיטה היחידה שמכשירה לתעודת הוראה באזרחות, היא האוניברסיטה העברית. לכל האוניברסיטאות האחרות אין מסלול הכשרה לתעודת הוראה באזרחות.

המשרד ממן את זה.

המשרד יוצא עכשיו בקול קורא למוסדות להשכלה גבוהה, לפתוח מסלולים של תעודת הוראה באזרחות.

האם את התוכנית באוניברסיטה העברית משרד החינוך מממן.

לא.

תוכנית רביבים.

לא. לאוניברסיטה העברית יש תוכנית המכשירה לתעודת הוראה באזרחות, בדיוק כפי שהיא מכשירה לתעודת הוראה בהיסטוריה ובגיאוגרפיה. רביבים זה משהו אחר. יש גם תואר שני במרכז גילה. תעודת הוראה יש רק באוניברסיטה העברית. היו שנים שהיה מסלול כזה גם במכללת אורנים. אין במוסדות להשכלה גבוהה אחרים מסלול כזה.

איך זה יכול להיות?

זה נובע מכמה סיבות. הסיבה האחת, היא שמקצוע האזרחות הוא המקצוע היחידי שנלמד רק ברמה של יחידה אחת. המורים מלמדים רק 3 שעות. בפועל, מורים שלמלמדים היסטוריה, מדע המדינה, סוציולוגיה או מקצועות מתחומי דעת אחרים שלא קשורים לאזרחות, משלימים את המשרה שלהם בהוראת האזרחות. המצב הוא באמת לא טוב.

בשנים האחרונות, בתקצוב של משרד החינוך, אנחנו מנסים להכין מערכי השתלמויות מחוזיות בכל הארץ לתמוך במורים, כדי שיוכלו להכין את התלמידים לקראת בחינת הבגרות. לצערנו, לא כל המורים משתלמים.

אם עכשיו ירחיבו זאת ל-2 יחידות, יהיה כוח הוראה לשם כך?

שתי יחידות לימוד, אלה לא שתי יחידות נפרדות בתכני הלימוד שלהן. זה משהו מלאכותי. תוכנית הלימודים באזרחות מיועדת לשתי יחידות. ספר הלימוד מיועד לשתי יחידות. בגלל שבמשרד קבעו שזאת יחידה אחת, חתכו באופן מלאכתו את הנושאים הנלמדים. בשנה האחרונה חלק קטן מהמורים עברו השתלמות. רק ב-20 בתי ספר מלמדים את היחידה השנייה בשילוב היחידה הראשונה, במסגרת ניסוי.

האם לימודי האזרחות כוללים לימודים על המיעוטים בארץ?

כן.

חלק קטן.

בגלל שהכל הקטן. יש פרק שנקרא, שסעים בחברה הישראלית. יש פרק שנקרא, השסע הלאומי, ושם התלמידים נחשפים לידע על המיעוטים. אני רוצה לומר גם משהו טוב שקורה. התחלנו בהוראה של 5 יחידות באזרחות במספר בתי ספר, כאשר אחת מהיחידות מתייחסת לערבים במדינת ישראל. זאת יחידה שלמה, ובתי ספר שבוחר ללמד את היחידה הזאת, מרחיק ומעמיק בנושא.

מה קורה בבתי ספר ערביים?

יש 6 בתי ספר נכון להיום, כאשר בשנת הלימודים הבאה יצטרפו עוד מספר בתי ספר.

יש בתי ספר מהמגזר הערבי?

יש בית ספר אחד בעירון, שהתחיל ללמד את היחידה השנייה, והוא יעלה גם ל-5 יחידות.

אני רוצה לספר עלה המצב, כפי שמצאתי אותו לפני 5 שנים. גם בהיותי מנהלת בית ספר תיכון התוודעתי לבעיה הזאת. במשך שנים היו שתי תוכניות לימודים. האחת נותבה למסלול העיוני, בהיקף של 90 שעות שבועיות. כל יחידת לימוד כוללת 3 שעות שבועיות כפול 30 שבועות בשנה. הנתיב הנוסף היה עבור המסלול הטכנולוגי. שם זאת היתה אזרחות לייט, ידע העם. מספר הנושאים הכלולים במסלול הזה הם פחותים, המטלות גם הן שונות. זה נותב לרמות הבנה אחרות.

שואלים, למה לומדים את זה בסוף בית ספר התיכון. רמת הבשלות האזרחית של התלמיד להבין את התהליכים, כפי שהיינו רוצים שיחלחלו, לא מתאימה לכיתות נמוכות יותר. יחד עם זאת, המפמ"ר וועדת המקצוע בנו תוכנית לימודית, שמתאימה גם לחטיבות הביניים. בתל אביב החלנו אותה כניסוי, מתקציבי ועדת שנהר קרמניצר, בכל כיתות ח'. אלה יוזמות לוקליות.

האם תלמיד כיתה ח' לא יכול ללמוד אזרחות?

התוכנית כפי שהיא היום, מכוונת לבחינת בגרות, דורשת מטלות, משימות ותובנות, המתאימות לתלמידים בוגרים יותר. לכן, זה מופעל על פי החלטת מנהל בכיתה יא' או בכיתה יב'. ועדת המקצוע בנתה תוכניות לייט אחרות, שמתאימות לגילאים אחרים, לתלמידים בחטיבות הביניים. זה פועל כניסוי בכיתות ח' בתל אביב וביישובים אחרים, ואני שומעת שהשנה זה פועל גם בכיתות ט'. למה זה נעשה במסגרת ניסויי? כי זה עדיין לא מוסד ברמה של תקצוב מתאים לכלל שכבת כיתות ח' או ט'.

בניסיון להיטיב את המצב, שהבנו שהוא גרוע - ואני לא מדברת על ההישגים הלימודיים, שצריך לדון בהם - אנחנו ביקשנו לעשות כמה מהלכים. קודם כל לרענן תוכניות כבר ביסודי. הוציאו תוכניות לכיתה ד' במסגרת שיעורי מולדת וחברה. זה גם סוג של אזרחות, מותאמת לגילאים הללו מבחינת הבשלות הקוגניטיבית שלהם. יש גם תוכנית לחטיבות ביניים. מה שחסר, אלה שעות שיעגנו את זה ויקבעו את זה בתוכנית לימודים חובה לכל תלמידי ישראל, ולא כניסויים שמסתמכים על תקציב תוספתי, שנותנת ועדת קרמניצר - שנהר. מה שכן מובנה בתוך המערכת, זה המינימום לקראת הבגרות.

לפני כ-3 שנים אנחנו ביקשנו מוועדת המקצוע, להכין תוכנית שתרחיב את הלימודים ל-2 יחידות, ל-180 שעות, כאשר אז יהיה אפשר ללמד את זה בכיתות י-יא', או ב-יא' ו-יב'. התוכנית היא לא אותה תוכנית, שעכשיו רק יקראו לה 2 יחידות. זאת תוכנית שיש בה תוספות של נושאים, ובעיקר חלק מעשי. רצינו לקשור את זה לאזרחות פעילה, ל דרוש מהתלמידים יציאה לקהילה, מעורבות בקהילה, התנסות בקהילה, שמבוססת על הבנות של חוקים, זכויות וחובות. הם יצטרכו לגלות איפה יש עוולות בצדק, ולהכין על זה עבודה. הם יצטרכו לצאת לשטח, לראות איפה יש פגיעה על פי חוקים שונים ולהכין עבודה, שכתובה על פי כללים מדעים, שתהיה זכאית לנקודות בבגרות. התכנים יסתמכו מה שהוא למד, מה שהוא רואה בשטח, ומה הוא מציע לשטח כדי לתקן את העוולה. לכן, קראנו לזה אזרחות פעילה.

שמחתי אתמול לשמוע, שהשרה אמרה שזה ייכנס. אפשר היה גם להתעלם מזה. התוכנית כבר קיימת. מה שחסר, זאת הכשרה למורים. אין אף אוניברסיטה שיש לה דיסיפלינה ל-B.A באזרחות. באופן טבעי, מורים להיסטוריה, מתוך הבנה שיש להם בעניין, לקחו את המקצוע הזה, עם השתלמויות שמהשרד סיפק.

לכאורה, זה היה צריך להיות נושא כמו נושא מדעי מדויק.

זה משהו שקיים שנים. מהיום הראשון שנכנסתי למשרד החינוך, התחלתי להפעיל לחץ על ועדת המקצוע. עד שהם ישבו ועד שהם הוציאו תחת ידם את התוכנית, זה היה שנים. עכשיו רואים הפרות, אבל אלא מספיק. צריך עוד להמשיך ולעמול.

תיקון נוסף שעשינו, הוא שאמרנו שלא יהיה יותר אזרחות לייט. כל תלמיד במדינת ישראל צריך להיחשף לאותה תוכנית, בין עם הוא מסקטור מסוים, ובין אם הוא במסלול עיוני או מקצועי.זה גם הביא לנפילה. רובד מסוים של תלמידים, שהתרגלו למשימות יותר קלות, צריכים לעמוד בדרישות של אזרחות רגילה. בניתוח שהם יעשו, הם יראו את הנפילה בציוני בחינת הבגרות באזרחות, כי יש פלח אוכלוסייה נוסף שנכנס. אני לא בטוחה, שהמורים שהכשירו את הפלח הזה מספיק מוכשרים ללמד את מה שדורשים. מדובר ברמת תובנות יותר גבוהות.

המטה ליישום דוחות שנהר וקרמניצר משקיע במורים את מרב העבודה שלו. המטרה שלו, היא יצירת שפה ותרבות בית ספרית. אנחנו מבחינים בין Civics Study , שזה בתחומה של המפמ"רית, לעומת Civics Education. אנחנו מדברים על ידע לעומת תרבות בית ספרית. אנחנו מצפים והיינו רוצים, שכל מורה יבין, יידע ויכיר את התרבות הדמוקרטית ואת הערכים העומדים בבסיסה, על מנת שהתרבות הדמוקרטית תהיה תחום ידע, ומצד שני תהיה תחום העשייה, החינוך, התרבות הבית ספרי.

איך זה בא לידי ביטויי בתחום הבית ספרי? אם יש עובדי כוח אדם, שלא מקבלים שכר לפי החוק, זאת דוגמא לכך?

זאת דוגמא לכך שהמערכת פעולת באופן לא צודק. אני יכולה לספר לך, שארגון בשם מעגלי צדק פועל בנושא.

היה לנו דיון על זה, ושמענו נתונים מאוד קשים. זאת סכיזופרניה של המערכת. מצד אחד מלמדים אזרחות טובה ומעורבות, ומצד שני האדם הראשון שנכנס בשערי בית הספר הוא המאבטח, שלא מקבל שכר מינימום וזכויות אחרות, והמנקים שלא מקבלים את זה. הכל בהסכמה שבשתיקה. למה את מתכוונת כשאת אומרת תרבות בית ספרית?

מועצת תלמידים זה באחריות מנהל חברה ונוער. אני מדברת על תחומי הדעת. אם המורה לאומנות תדגים דרך האומנות, מה זה פלורליזם, מה זה שוויון לנשים ומה זה זכויות הילד, הנושאים האלה יזכו לנקודת מבט נוספת. תפקידנו הוא לעורר את המודעות של התלמידים.

גם כאשר יש תערוכת עירום.

גם כאשר יש תערוכת עירום. אני חושבת, שמן הדין לבדוק את הגבולות בין אמנות לפורנוגרפיה.

זה נושא אחר.

למה? אני עוזרת לה להסביר, מה זה נקרא לבדוק את האזרחות בין כתלי בית הספר.

צריך לבדוק מה ההבדל בין אמנות לפורנוגרפיה. אני חושבת, שאם הנושא הזה עולה, הוא ראוי. העשייה שלנו, היא בכל המערכת.

רונית, את חושבת שזה משהו שמשרד החינוך צריך לעודד?

נהפוך הוא. אני רוצה שילמדו, מה הם גבולות חופש הביטוי. אנחנו פוגעים באוכלוסיות אחרות. אני נתקלתי בזה במגמות אמנות בבתי ספר בתל אביב. אני הייתי צינית לגמרי.

מה עם אקטואליה בהקשר הזה של התרבות, שעליו את מדברת.

אנחנו מכשירים מורים, ונותנים השתלמויות למורים. במהלך ההשתלמויות הללו אנחנו עוסקים בחומרים אקטואליים.

יש מקצוע אזרחות. איך את פועלת להעביר את מה שאת רוצה להעביר?

יש מספר דרכים לעשות זאת. דרך אחת היא השתלמויות לחדר המורים, כך שכלל מורי בית הספר יילמדו את הנושאים הנ"ל. בשנה שעברה קיבלנו תקציבים.

האם אלה היו תקציבים ייעודיים, של שינוי?

כן. עליהם הוסיף המשרד תקציבים משלו.

האם התקציבים האלה יהיו גם השנה?

לא, שינוי הלכו.

אין שינוי.

האם המשרד מוריד את זה?

כן. אצלנו זה מתבטא בשעות לחטיבות הביניים.

איך אפשר להוריד את זה? עד שפעם אחת שינוי עשתה משהו טוב, מורידים את זה.

בתשס"ו היו לנו 2,500 שעות, ובשנת תשס"ז היו לנו 1,200 שעות. אתמול דיברתי על השרה, ואני מקווה שהיא תעזור לנו.

מאיפה?

כמה תקציבים הוסיפו לכם השנה, שהם עומדים לקצץ?

התוספת היתה של 24,000,000 שקלים.

אין יותר כספים ייחודיים. אין תקציבים קואליציוניים. זה נכנס בעקבות הדרישה של שינוי. בג"צ קבע, שאין כספים ייחודיים יותר. אי אפשר להוריד את הסכום הזה. אני מניח, כי זה דבר מבורך לכל הדעות.

זה לא בבסיס התקציב.

אז צריך להכניס את זה לבסיס התקציב. אנחנו עדיין יכולים להשפיע על התקציב בשנת 2007.

אנחנו צריכים לדרוש, להחזיר תקציבים שקוצצו מהמשרד, בהתניה שכל מה שיוחזר ייקח בחשבון כמה דברים, ביניהם אזרחות. אם נצליח להצביע על תקציב כזה, אז עשינו את שלנו.

הנושא השני, הוא נושא שעלה לביקורת ציבורית, אבל חולל שינוי משמעותי. זה 100 מושגים במורשת , ציונות ודמוקרטיה. חרף הנתונים שהעבירה ריקי טסלר בכתבה, שליש מהמושגים הם מושגי דמוקרטיה.

איך בתי הספר הערביים מקבלים מושגים?

יש להם 100 מושגים במורשת ערבית, בציונות ובדמוקרטיה. זאת היתה תוכנית ניסויית.

מורי הדת ומורים להיסטוריה לא יכולים להעביר את זה. הם לא למדו את המקצוע.המורים לא יכולים להעביר את זה.

למה בתי הספר הערבים צריכים ללמוד זאת. האם הם לומדים אותו דבר בציונות?

לא לחלוטין אותו דבר, אבל די דומה. הדבר עובר שינוי בימים אלה. אנחנו מדברים כבר מספר חודשים, שהם ילמדו תכנים הקשורים למורשת, חברה ודמוקרטיה.

כבוד היו"ר שאל, למה הם צריכים ללמוד ציונות.

זאת היתה ההחלטה של המשרד. אני מספרת שזה בתהליכי שנוי. באמצעות המושגים האלה, התלמידים נחשפים ולומדים את מושגי הדמוקרטיה. המטה ערך השתלמויות רבות. אחד התוצרים הנפלאים של המושגים, זה שמורים גילו את מקומות חוסר הידע שלהם. על מנת ללמד את המושגים, הם צריכים ללמוד. הביקוש להשתלמויות בנושא הדמוקרטיה, הולך וגואה. מבחינה זאת, תבורך העשייה. התלמידים צריכים ללמוד מושגי יסוד תרבותיים.

האם את מדברת על חטיבת הביניים?

כן. הדבר השלישי, אנחנו מעבירים חומרי מידע למערכת בעקבות ימים מיוחדים, יום רבין ויום זכויות האדם. נכתבה עכשיו תוכנית לימודית אודות מגילת העצמאות. החומרים האלה מועברים לכל המערכת, ממלכתי, יהודי, ערבי, דרוזי, ממלכתי- דתי. אנחנו מתרגמים חומרים לערבית, על מנת שיהיו נגישים. דבר נוסף שאנחנו מקיימים, הוא פעילויות רבות של דו קיום, רב קיום, אזרחות משותפת. אנחנו מקיימים פורום של מנהלי בתי ספר במחוז הצפון, שמתקיים כבר 6 שנים. זה הביא לקיום פרלמנט תלמידים. ישנו מסמך במחוז הצפון של דו קיום. אנחנו מקדמים את זה במסגרת הפעילות המשותפת.

הנושא האחרון, הוא שעות מדינה יהודית ודמוקרטית, שנלמדות כנושא בחטיבות העליונות. השנה הוקצו 1,000 שעות ל-200 בתי ספר.

זה לא לימוד חובה.

בית ספר רוצה ללמוד. הוא מקבל את ליבת הנושא, ובונה תוכנית לימודים תוך השתלמות המורים. זאת לא חובה, זה רצון עז ועבודה קשה. עוסקים בערכים ודילמות מרכזיות סביב קיומנו כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מה התקציב של המטה?

זה מסובך, כי חלקו מועבר למפמ"ר ללימודי אזרחות, לימודי מחשבת ותורה שבעל פה, וחלקו מועבר לתחומים אחרים. לא הבאתי את הנתון הזה.

35,000,000 שקלים.

האם התקצוב היה בעלייה או בירידה.

בשנים האחרונות זה היה בעלייה. אנחנו קיבלנו הרבה יותר כספים להשתלמויות מורים וימי הדרכה.

האם החומר מתורגם, או האם מדובר בחומר אחר.

תוכנית הלימודים היא זהה. ספר הלימוד לערבים תורגם. יש פרקים, שהיהודים נותנים עליהם יותר הדגש. לדוגמא, כל מיני גישות שונות למדינה יהודית, וויכוח בתוך החברה היהודית. אצל הערבים שמים פחות דגש על זה. מטבע הדברים, קשה להם יותר. אתמול נחשפתי לזה בצורה מאוד בולטת בהערכה של בחינות הבגרות. כמו שאמרת, למורים קשה להסביר לתלמיד לא יהודי את הניואנסים של מדינת הלכה ומדינה דתית-לאומית. תוכנית הלימודים היא מותאמת.

בעולם הערבי יש אותו סוג של ויכוח על עולם הלכה, מה זה אומר הלכה, ומה זה אומר חוקה. אני הייתי מוכן לכתוב תוכנית כזאת.

כאשר אתם אומרים שהולכים להרחיב את ההיקף ל-2 יחידות, האם מרחיבים גם את החומר.

החומר קיים בספר, רק שלא לומדים אותו.

מוסיפים עוד 90 שעות. 3 שעות שבועיות. עכשיו יוסיפו עוד 30 כפול 3 לכיתה נוספת.

אני מרכזת פדגוגית בהסתדרות המורים. אני מורה להיסטוריה בעל יסודי, ולימדתי שנים אזרחות. בשורה האחרונה, אם לא יתנו הרבה מאוד תקציבים, שום דבר לא ישתנה. אסור להתחיל לימודי אזרחות בכיתה יב'. זה נכון שהילדים הם בוגרים יותר, אבל הם לא בשלים לקבל את כל המושגים באזרחות בשלוש שעות שבועיות. זאת ממש שפה. רובם לא פותחים עיתון ולא צופים בטלוויזיה.

הם רואים תוכניות אחרות.

כן, וגם כאשר הם רואים פוליטיקה, זה לא מוסיף הרבה להתנהגות. אם ישאירו 3 שעות לצד העיוני ויוסיפו 3 שעות לצד המעשי, עדיין הבעיה לא תיפתר. 3 שעות העיוניות, אינן מספיקות. לא טוב להתחיל ללמוד אזרחות בכיתה יב'. 3 שעות עיוניות אינן מספיקות. אני חושבת שצריך ללמד 3 שעות בכיתה י', 3 שעות בכיתה יא' ו-3 שעות בכיתה יב'. זה עניין של תקציבים.

זה עניין של סדרי עדיפויות.

אם המדינה, משרד החינוך, רוצים לחנך לאזרחים מבינים, מבקרים ובשלים, צריך לעשות את זה. לדעתי, זה בסדר עדיפות מאוד גבוה. היום בחלק גדול של בית הספר יש פרויקט מחויבות מאוד יפה, שעושים אותו מאוד נכון. אפשר לקחת את היחידה המעשית ולנסות לעשות שינוי דרך הפרוייקט של המחויבות.

הספר הוא מצוין, למרות שצריך להתעדכן כל הזמן וזה קשה כי הדברים משתנים מאוד. ההשתלמויות מצוינות. באופן טבעי, המורים להיסטוריה עושים את זה נכון. אין לנו מורים וזאת בעיה.

אם היינו מקיימים את הדיון בעוד 3-4 שנים, המצב היה יותר גרוע. אתן בעצמכן אומרות, שיש התקדמות, היתה הרחבה של התוכנית ויש מגמות חיוביות. זה התחיל בקדנציה הקודמת, וחשוב לשים לב. אתן צריכות להיות השומרות בפתח, ולוודא שהתקציבים שהופנו מצד שינוי יישארו. האם זה קיים בשנת 2006, או ירד?

זה לא קיים.

אנחנו צריכים כוועדה, לראות איך אנחנו מוודאים את השארת התוספת הזאת בשנת 2007. יש לי בעיה לשמוע כל הזמן שמדברים על התקציבים. גם בתקציבים יש עניין של סדרי עדיפויות. עלה כאן עניין הנגיעות. נאמר, כי בתוכנית הכללית נוגעים בכל דבר בקטן. אני לא בטוח שזה נכון. אני לא בטוח שזה נכון, שבתוכנית הלימודים ינסו לגעת בכל, ואולי בסוף לא ייגעו בכלום. צריך לחשוב, במה כדאי להתעמק יותר ובמה כדאי להתעמק פחות. אולי כדאי לוותר על כמה מהנושאים ולהתעמק יותר בנושאים אחרים.

בבחירות האחרונות היתה לי הזדמנות להגיע להמון פנלים בבתי ספר, וגיליתי בורות. אי אפשר לומר שהתלמידים לא מתעניינים, אבל הרבה מן השאלות שהם שואלים הם שואלים מתוך העיתונאות, הרכילות, או הביקורת שיש על הכנסת והפוליטיקה. הם פחות מביאים את השאלות ממקום של ידע של המערכת הדמוקרטיה שלנו, ההיסטוריה שלנו כעם, ההתפתחות של מדינת ישראל וכו'.

לפעמים אני שומע את פקידי הממשלה אומרים, צריך וצריך. אנחנו כחברי כנסת צריכים להגיד, צריך וצריך. אנחנו לא המבצעים, אנחנו לא הרשות המבצעת. אנחנו יכולים לנסות להעביר את זה בפועל ברשות המחוקקת, ולגרום לזה לקרות. אתם ברשות המבצעת, ולכן כדאי שלא נשמע, היינו רוצים. פשוט, תעשו את זה. תציגו את זה לשרה שלכם, לגורמים שמחליטים במשרד, ותביאו את זה לביצוע.

אם אתם חשים, שבמשרד החינוך הנוכחי לא מבינים את הצורך, יש לכם את ועדת החינוך. אני הכי קרוב לגיל התלמידים בתיכון. אני חש, שיש התרחקות של הנוער מההבנה של המדינה הזאת. עזבו את השאלה, למה אנחנו פה ומה היא הציונות, שזה ודאי חשוב. אני מדבר על השיטה בה אנחנו חיים. מתגברת הציניות, חוסר ההבנה והזלזול במערכת הפוליטית והממשלתית. מערכת החינוך לא נותנת מספיק מענה לדבר הזה. בואו נתגייס ביחד בוועדה הזאת. בפעם הבאה תבואו לכאן ותגידו, איזה דברים אתם חשים שאתם לא מצליחים להעביר במערכת. נביא את זה לכאן, נסייע לכם להעביר את זה ביחד עם שרת החינוך והגורמים האחרים. אולי נעשה פה את השינוי. זה צריך לבוא מכם. אתם אלה שצריכים לבוא ולהגיד, אנחנו רוצים לעשות את זה מחר.

אזרחות זאת מילה מאוד לא ברורה. מאוד חשוב התכנים שבה. אני רוצה להמליץ, שיהיה דיון בוועדה עם ועדת המקצוע, שתפרוס בפנינו את התכנים, שהם חושבים שהם צריכים להיכלל בתוכנית הלימודים המורחבת. מניסיון, אני אומרת לכם שפנו אלי ממס הכנסה, ואמרו לי שצריך ללמד את התלמידים לשלם מסים, להבין את המשמעות של תשלום מסים, איך הוא מרוויח מזה בסופו של דבר. הרשות לניירות ערך באה ואמרה, שצריך לחנך איך להשקיע בניירות ערך, אגרות חוב וכו'. יש אין ספור דברים שחשוב שייכנסו, ואני לא בטוחה שהם שם. כדאי שפעם אחת יפרסו את הכל לפנינו.

אני מקבל אתה המלצה הזאת.

אני חושב, שבשיעורי אזרחות צריך ללמד את ההצהרות הבינלאומיות בדבר זכויות אדם, זכויות מיעוטים, נגד גזענות, זכויות הילד. זה מקובל בהרבה מדינות בעולם. התפיסה צריכה להיות, שמתחילים מהאוניברסלי ולא מהלוקלי, במיוחד שמדובר בזכויות אדם.

אני שנים עוסק בפיתוח מנהיגות והאזרחות המשמעותית. אני הייתי רוצה להעלות פה קריאה לשדרוג המקצוע. אני לא יודע אם זה במסגרת מקצוע האזרחות, או החינוך האזרחי. אם ניקח את מערכת השעות, ונראה כמה שעות בשבוע לומדים אזרחות לעומת מקצועות אחרים, כמו מתמטיקה - ונסתכל אחר כך על המציאות הישראלית ונראה ממה היא סובלת, או מה הן הבעיות העיקריות שבפניהם אנחנו עומדים - נראה כי חוסר הפרופורציה הוא משווע. הבעיות העיקריות שלנו, פתרונן בתחום החינוך לאזרחות. זה המקצוע שמעצב לנו אומה, זה המקצוע שמעצב לנו עם, ובו אנחנו הכי מזלזלים.

יש לי שאלה, שאני לא הצלחתי לקבל עליה תשובה במהלך השנים. באמצע העשור הקודם הוגש דוח יוצא מן הכלל, דוח קרמניצר, שניתח נכון, אבחן נכון, ונתן המלצות שכולם גמרו עליהם את ההלל. במשרד החינוך הוקם מטה ליישום הדוח הזה. לצערי, כאשר אנחנו מסתכלים על הדוח ואנחנו מסתכלים על פעולת המטה, אין מנוס מן המסקנה שהפער הוא גדול, ולא בגלל חוסר הרצון של המטה. חסרים לי מאוד בדיון הזה, נציגים של משרד האוצר. למרות שהתקציב הוא לא הבעיה היחידה, הוא בעיה מאוד רצינית. אם היא לא תיפתר, כל הדיבורים הם לריק. על זה נופל הכל.

זה נכון לגבי כל דבר. חברי הכנסת ישמחו לשמוע, שאתמול דיברתי עם שר האוצר, הזמנתי אותו לישיבת הוועדה, והוא הסכים לבוא. זאת פעם ראשונה בהיסטוריה, ששר אוצר מסכים לבוא לדיון בוועדה. יש לנו הרבה נושאים לשוחח איתו עליהם.

פה יש עניין גם של סדרי עדיפויות של משרד החינוך. אתה לא יכול להגיד את זה על כל דבר. אם זה יותר חשוב ממתמטיקה, אז יכול להיות שאפשר להוריד שעות במתמטיקה. יש פה החלטות הקשורות לסדרי עדיפויות.

אני בהחלט מסכים. אני מפנה את הקריאה שלי לשני הכיוונים. זה לא רק העדר תקציב, אלא גם ההוראות הקשיחות להקצאות תקציבים. אנחנו שמענו, שבשנה שעברה הוחזרו מאות מיליונים של שקלים ממשרד החינוך לאוצר. השאלה היא, מדוע לא נעשה שימוש בכספים האלה, כאשר ידעו מה לעשות בהם. נימקו את אי העשייה בהיעדר כספים.

תעזוב את הנושא הזה. זה לא הנושא לדיון היום. זאת שיטת האוצר בכל המשרדים. נותנים כסף וב-29 לדצמבר שואלים, למה לא הוצאתם את הכסף, תחזירו לנו אותו. בנושא הזה צריך לשבח את משרד החינוך, על שהחזיר כל כך מעט כסף לאוצר.

נחזור לנושא של השדרוג, שזאת הקריאה העיקרית שלי. זה קשור גם לשעות המוקצות לאזרחות לעומת אלה המוקצות למתמטיקה. זה קשור גם למתודיקה שמפעילים, כדי שהדברים יהפכו להיות חלק מהשפה והתרבות, ולא רק מקצוע עיוני שנגמר ברגע שיוצאים מן הכיתה.

אני סמנכ"ל עמותת פנים, ואני נציג הפורום הציבורי לאזרחות משותפת. אנחנו מברכים על הרוח החדשה, שנושבת ממרומי משרד החינוך המתחדש. אנחנו רוצים שהרוח הזאת תחלחל ותגיע לשטח. דיברו כאן לא מעט על החשיבות של מקצוע האזרחות או החינוך האזרחי. יש שני פנים לאזרחות. מצד אחד זאת דיסיפלינה, תחום דעת, ומצד שני זאת שפה, תרבות וחינוך ערכי. שני הפנים אלה הם מרכזיים וחשובים.

לפי הנתונים שבידנו, בשנה שעברה 13% מכלל תלמידי ישראל במערכת החינוך הממלכתית על כל זרמיה, למדו אזרחות. 1 מכל 8 תלמידים למד אזרחות.

מה זה אומר?

באותה שנה.

יש כל מיני מפמ"רים האחראים לזה, אבל לימודי אזרחות בצורתם השונה, בבתי ספר היסודיים, על יסודיים ובחינוך הממלכתי הערבי, בחינוך הממלכתי- דתי והממלכתי הכללי, למדו 13% מכלל תלמידי ישראל.

אם לומדים אזרחות רק בכיתה יב', זה הנתון. את זה אנחנו יודעים.

זה לא הנתון המדאיג. הנתון המדאיג, הוא שאם לומדים אזרחות רק בכיתה יב', יש הרבה תלמידים שלא מגיעים לומדים אזרחות כלל, כי הם לא מגיעים לכיתה יב'.

בגלל שמדובר כאן בנושא של הקניית שפה, הקניית ערכים, הדברים צריכים להיעשות החל מגיל גן. דו"ח קרמניצר שקיים 11 שנים, לא ממומש הלכה למעשה. דיברו כאן על התקציבים, שהארגונים הפלורליסטים ביחד עם מפלגת שינוי העבירו בשנה שעברה למשרד החינוך, גם לתחומי האזרחות. בשנה שעברה היו 2,400 שעות, ובשנה הבאה זה יחזור ל-1,000 שעות בכיתה ט'. הוקצו 1,000 שעות ללימודי מדינה יהודית ודמוקרטית, גם לחינוך הממלכתי וגם לממלכתי דתי. השנה זה חוזר ל-300 שעות.

דבר חשוב לא פחות, הוא השתלמויות מורים בית ספריות בנושא האזרחות, לא רק למורים לאזרחות אלא לכל המורים, למען הקניית התרבות הבית ספרית. נערכו 200 השתלמויות בית ספריות בנושא האזרחות בשנה שעברה, כאשר השנה לא יהיה כלום.

אני רוצה להדגיש, כי התקציב של מטה שנהר קרמניצר, עם כל החסרים שבו וכל הבעייתיות שבו, קוצץ השנה ב-25%, בגלל החלטה שרירותית של משרד החינוך לקצץ בימי הדרכה לכל משרד החינוך. מאחר ומטה שנהר קרמניצר מורכב רובו ככולו מימי הדרכה, בפועל הוא יקוצץ השנה ב-25%.

אני רוצה להתייחס לדבריו של חה"כ חסון, שאמר כי לא צריך לגעת בקצת מהכל, אלא לייחד את הזמן לדברים מסוימים. אני רוצה לומר, כי לא נוגעים בקצת מהכל, אלא בחלק מקצת מהכל. העובדה הזאת נובעת מכמה סיבות. הסיבה האחת, היא שתוכנית הלימודים מדברת על לגעת בקצת מהכל. צריך להתחשב בעובדה שאין מספיק שעות, ולכן גם בזה לא מספיקים לגעת. אם המצב היה כזה, אולי מצבנו היה קצת יותר טוב.

אני רוצה לחזק את הדברים שאמרה חה"כ תירוש בעניין אזרחות פעילה והקשר למועצת התלמידים. עלה פה בצורה ברורה, למה לא מבהירים אותו. כאשר עלה פה הנושא של מועצת התלמידים, מיד נאמר כי זה בתחום חברה ונוער. כחלק ממדיניות ארוכת שנים של הממשלה, ובין השאר גם של התנהלות המשרדים, הוא שכל אחד מסתגר בדלת אמותיו, ואומר זה שלו. זה דבר בעייתי. תלמידים לא שמים לב, אבל כאשר הם באים בדרישה אל אורי או אליי כנציגים שלהם בכיתה, בארץ, במחוז או בעיר, הם מתנסים בדמוקרטיה הלכה למעשה. שילוב של זה בתוכניות לימודים, מחוץ למחויבות אישית, זה דבר גדול וניתן להשתמש בה, אם רק יחשבו על זה.

נאמר פה כי אין מסלולים באוניברסיטה להכשרת מורי אזרחות. אולי כדאי ליחד לעניין הזה ישיבה שלמה עם האוניברסיטאות.

לכולנו יש מודעות והבנה, כי החינוך האזרחי לוקה בחסר גם במשרד החינוך וגם בחברה האזרחית. יש הרבה מה לעשות. אני מאמינה, כי רק מדיניות נכונה בעזרת בית המחוקקים יכולה לשנות דברים. רציתי לשים דגש על דבר שהוא מאוד מדאיג אותי. חינוך לאזרחות צריך להיות אחת המטרות והאינטרסים של כולנו. אנחנו לא מחנכים ולא מכינים את הנוער לחיות בחברה כל כך מורכבת, שסועה ומתוחה. הרבה חיות בסגריגציה, ולא מכירים אחד את השני. יש בורות. זה מתחיל במודעות. אמרנו שנדבר על פיתוח חומרים. לדעתי, זה דבר מאוד מרכזי. איך לכתוב את החומרים האלה, איך לפתח אותם ואיך לפתח יכולת חשיבה ביקורתית, שיקול דעת ויכולת להבחין בין הדברים. אלה הדברים שמאוד חסרים אצל בני הנוער.

אני מבין, שהחומרים ישנם.

אבל לא תמיד החומרים טובים. לא תמיד החומרים חותרים לטפח אזרח דמוקרטי, שיודע לחשוב.

אני מודה לך. אלה דברים חשובים, וכולנו מסכימים איתך.

כל שנה מגיעים לכנסת 20,000 תלמידים לסיורים בכנסת. כל שנה אנחנו מרגישים שהם מגיעים עם פחות ידע. בכנסת הקודמת נערכו שני דיונים בנושא, בוועדת החינוך ובוועדת חוקה, חוק ומשפט. חברת הכנסת יולי תמיר, שהיום היא שרת החינוך, אמרה שמהטרה שלה לבצע מהפכה בנושא, בדיוק כמו שקיים בבריטניה, ושלימודי האזרחות יהיו בראש מעיני המשרד וילמדו אזרחות מכיתה א-יב. זה לקחת את מה שהיא אמרה פה בוועדות הכנסת, וליישם את זה במדיניות המשרד. בבריטניה, למשל, שיעור מחנך מאוחד עם שיעור אזרחות.

ממה שהבנתי, שרת החינוך אכן מתכוונת לדברים. היא רק צריכה להתאים את עצמה למערכת.

אני מקווה, שתלכו מפה עם התחושה של הבהילות והדחיפות של הדבר הזה. לא לומדים אזרחות בבית ספר. 13% עליהם אתה מדבר, אין הכוונה לשנה. זאת כמות הילדים לעומת מספר הילדים שמתחילים כיתה א'. זה עומד על אחוזים בודדים.

לא רק 13% מגיעים לכיתה יא' -יב'.

אני לא יודע את האחוזים, אבל זה ודאי לא 13% בשנה.

אני למדתי יותר אזרחות מאשר מתמטיקה, אבל יש לי מספיק ידע במתמטיקה בכדי להבין שזה לא יכול להיות.

אפשר להסתכל על אחוז הילדים שעוברים את הבגרות באזרחות. מדובר באחוזים מאוד נמוכים. גם כאלה שלומדים אזרחות בכיתה יב', המקצוע שבגללו הם לא זוכים לתעודת בגרות, הוא אזרחות.

יש בידי רק את הנתונים לגבי שנת תשס"ה. את בחינת הבגרות עברו רק 70%. 30% נכשלו. עם המגן הממוצע היה 70, ואחוז העוברים היה 80%. ניגשו 40,000 תלמידים לבחינת הבגרות.

הלחץ לא חייב להיות להגברת סל השעות בבית הספר, אלא בתוך סדרי העדיפות. אני לא ידוע אם ילדים רוצים לבוא יותר לבית הספר. אני לא יודע עם המערכת יכולה להוסיף עוד כל כך הרבה שעות, אבל לא ייתן שכל כך מעט לומדים אזרחות, וכל כך הרבה לומדים מקצועות אחרים. מבחינת תשתיות הידע שקיימות באקדמיה, במשרד החינוך ובחברה הישראלית, יש הרבה מאוד. לא צריך להשקיע המון בתשתיות כדי לפתח את המקצוע. יש הרבה ידע.

אבל צריך להכשיר את המורים. זה שיש מי שיודע, זאת תשתית להכשרת המורים. אני רוצה לסכם את הישיבה. אנחנו החלטנו שנקיים ישיבה נוספת עם ועדת המקצוע, כפי שהציעה רונית.

אנחנו צריכים ללכת ביחד - יכול להיות כבר בשנת הלימודים הקרובה, אף על פי שהתקציב לשנת 2006 כבר נקבע. חצי השנה תהיה בשנת 2007 - על מנת להחזיר את הכסף של קרמניצר שנהר. אנחנו צריכים להחזיר את ה-24,000,000 שקלים האלה לתוך המערכת. לא יכול להיות שניתן להשלים עם כל הקיצוצים עליהם שמענו. זה דבר מטורף. אנחנו צריכים לקרוא מיידית לשרת החינוך ולמנכ"ל ביחד עם האוצר, למצוא את הדרך להחזיר את השעות האלה כבר בשנת הלימודים הקרובה. כל חברי הכנסת מוכנים להתגייס כדי לעודד את המגמה הזאת.

שמענו בציפייה, שיש רצון של משרד החינוך ושל שרת החינוך לתת תגבור רציני מאוד בלימודי האזרחות. אנחנו מבינים שהדברים צריכים להיעשות בהדרגה, וכבר התחילו בזה בשנים האחרונות. אנחנו מבקשים, שזה לא יהיה יותר מדי בהדרגה.

היא דיברה על עוד שנה. היא מדברת על ספטמבר 2007.

צריך לעבור כמה שיותר מהר להכפלת שעות הלימוד של המקצוע. משם צריך לקחת את זה קדימה. אנחנו רוצים, שאזרחות יהיה בסיס בהתאם לרמה של התלמידים. זה צריך להיות נושא מרכזי ובסיסי בכל מערך החינוך במדינת ישראל. אנחנו מברכים על המגמה הנוכחית, ומחזק את ידי השרה בעשייה הזאת. אנחנו חברה מעורבת מולטי תרבותית, ולכן הצורך בלימודי אזרחות, כהכנה ליציאה לחברה, הוא הרבה יותר דחוף. אורית, האם זה מקובל עלייך?

זה מקובל עליי. נראה לי שיש מקום לקיים פגישה עם האוניברסיטאות, כפי שהציע ניר.

אני מניח, שמשרד החינוך עושה את הדבר הזה.

הוא עושה, אבל כל דבר הולך לאט. האוניברסיטאות לא מוכנות לעשות זאת ללא תמיכה.

אני מציע, שמשרד החינוך לא יקצץ בימי הדרכה של מטה שנהר-קרמניצר.

קראנו לא לקצץ בתקציב מטה שנהר- קרמניצר.

אני מבצעת מעקב על זה.

אנחנו סומכים עלייך. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45