ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 21/06/2006

ישיבה לציון היום הבינלאומי לחברת המידע

פרוטוקול

 
PAGE
1
ועדת המדע והטכנולוגיה

21.06.06

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 9

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום רביעי, כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006), שעה 09:30
סדר היום
ישיבה לציון היום הבין-לאומי לחברת המידע
נכחו
חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
מוזמנים
משרד האוצר: איציק כהן – סגן בכיר לחשב הכללי

בועז דולב – מנהל פרויקט תהיל"ה

חיים אילון אילוז – חבר הוועדה לטכנולגיות המידע

רוני הרשקוביץ – יחידה לקשרים בין-לאומיים

חאתם חסון – מנהל מרכז להב"ה בשפרעם

אירית חצרנוב – יועצת לוועדה הלאומית לחברת המידע
משרד החוץ
אילן מאור – מנהל מחלקה כלכלית ג'

רפאל מורב – סגן מנהל המחלקה הכלכלית
משרד החינוך
פרופ' סידני שטראוס – המדען הראשי

ביאטריס אלמוג – מינהל מיכון ומערכות מידע

גיל צוקרמן – עירית תל אביב

רון נחמן – ראש עירית אריאל

אהוד גלב – חוקר בכיר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר נאוה לוין – לשכת המדען הראשי, משרד הבריאות

ארגון CIA ( הארגון הבין-לאומי של מנהלי מערכות מידע בממשלות):

ד"ר נחמן אורון

ISERD המנהלת הישראלית לתכנית המסגרת של האיחוד האירופי:

מרסל שטאון

נמרוד קוזלובסקי

הרשל קליין – הג'וינט ישראל

אמיר עציוני – איגוד האינטרנט הישראלי

אסתר סקורניק

שאולה הייטנר

נאוה גלעד

אפרת קאופמן – מיקרוסופט

צביקה פליישמן – CA ישראל

אור סנמון – מנהל קשרי לקוחות SAP
דפנה ליפשיץ – עמותת תפוח

שולי ויס- עמותת מחשבה טובה

דניאל וייל – מנהל עמותת "מחשבה טובה"
נדב מונסליזה – נש"ר – נשים ברשת

אילנה כהן פנר – נש"ר

יהודה קונפורטס- עורך ראשי, עיתון "אנשים ומחשבים"
יוסי הטוני – סגן עורך "אנשים ומחשבים"
שמעון בוקשפן – חברת הוועדה הלאומית לטכנולוגית מידע

לאה אהרונוביץ – חברת הנהלת איל"א

אסתר פפר – יו"ר האיגוד הישראלי למחשבים וחינוך

פיליפ ליבמן – דירקטור אזורי , שיווק ומכירות חברת גרטנר

אתי לב – מרכזת "קו אור"

ד"ר הילה קמרוב סלע – מדיקל סנטר, הרצליה
מנהלת הוועדה
ענת לוי
רשמות פרלמנטריות
תמר שפנייר, לאה קיקיון
היו"ר זבולון אורלב
שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ה ישיבה השנייה של ועדת המדע בחדר החדש. בשעה 10:00 תגיע לכאן יושבת ראש הכנסת עם מנכ"ל הכנסת ואנחנו עושים חנוכה חגיגית של החדר החדש, שאין בו עדיין התקנים מדעיים טכנולוגיים, עובדים על זה, אני מקווה שזה יהיה בהקדם האפשרי. אני מראש מתנצל שנעשה עשר דקות הפסקה. אגב, יושבת ראש הכנסת היתה היושבת ראש המייסדת של הוועדה הזאת. נעשה לה כמה הפתעות. לכן נעשה הפסקה בשעה שהם יגיעו. הישיבה היום היא ישיבה לציון היום הבין-הלאומי למרות שהוא חל ב- 17 במאי, אבל ב-17 במאי לא היתה קיימת ועדה, ולא ניתן היה לציין זאת. מכיוון שלא מדובר באתרוגים אחרי סוכות, אז קיבלנו היתר לעשות היום ישיבה, כמו פסח שני. כידוע, בעצרת הכללית של האו"ם התקבלה החלטה על יום בין-לאומי לציון חברת המידע מתוך מטרה להגביר את המודעות בדבר האפשרויות של מידע וטכנולוגיות תקשורת יכולות לספק לחברה, לשפר את איכות החיים, להעלות את רמת החיים ולהשיג רווחה טובה יותר לאזרחים. זאת אנחנו נעשה היום. אני מבקש – סדר הדיון יהיה כזה שאני כבר ביקשתי מאיציק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי ויו"ר הוועדה העליונה לתקשוב וטכנולוגיות מידע לפתוח. אחריו אבקש מאילן מאור – נמצא פה – מנהל המחלקה הכלכלית גימ"ל – מה זה?
אילן מאור
זה שם מאוד ביורוקרטי. אסיה-פסיפיק.
היו"ר זבולון אורלב
איך זה מתקשר לגימ"ל?
אילן מאור
יש מחלקה ראשונה, שנייה, שלישית. קוראים לזה המחלקה לכלכלה אסיה-פסיפיק.
היו"ר זבולון אורלב
אחרי אילן מאור ידבר ד"ר אמיר עציוני, נשיא ארגון האינטרנט הישראלי. אז נפתח הדברים לדיון. מרכז המידע והמחקר הניח את הניירות הקודמים שהיו לפנינו. מי שרוצה עוד אינפורמציה, מצויים במסמכים. איציק, בבקשה.
איציק כהן
בוקר טוב לכולם. ברשותכם רוצים לאחל בהצלחה ליו"ר החדש. כולנו תקווה שהוא יהיה יותר נינוח מהקודם, יעשה עבודה כמוהו מבחינה טכנית אבל קצת בהרגשה יותר נינוחה. הוועדה הזאת עברה מספר תלאות לגבי יישום המלצות. אל"ף, נעשה את זה חגיגית. שיהיה בהצלחה, יש לנו הרבה מה לעשות כאן. אם אומרים יום המידע הבין-לאומי, בוא נתחיל מהסוף להתחלה. אנחנו ישבנו בשבוע שעבר עם עוזרי ראש הממשלה הנוכחי, אמרנו שיש מירוץ שליחים שחייבים להמשיך אותו. ראש הממשלה הקודם, שיהיה בריא, מר אריאל שרון, מינה חברה בין-לאומית לחברת המידע. במרץ פג התוקף של הוועדה הזו. הרבה מהנוכחים כאן, חברי הוועדה, עשו עבודה מאד טובה. ראש הממשלה הנוכחי שלח את עוזריו להתעניין במה שעושים, וכנראה שזה הולך לקרום עור וגידים, הוועדה הבין-לאומית לחברת המידע החדשה הולכת לקרום עור וגידים עם נטייה שלנו שזה יהיה כפוף למשרד ראש הממשלה. אנחנו חושבים שאין סיבה בעולם - ואני בתור איש משרד האוצר שמלווה טכנולוגיית המידע, בתור מע"ץ של טכנולוגיות המידע, – לא בטוח ולא חושב ולא מאמין שהמקום הטבעי צריך להיות במשרד האוצר, בזמנו העבירו את זה ממשרד המדע אלינו. אנחנו חושבים שהיום זה צריך להיות במשרד ראש הממשלה ברמה הגבוהה ביותר, ולדעתי הוועדה שלך, אדוני היושב ראש, צריכה לקחת חסות על הוועדה הזאת.
היו"ר זבולון אורלב
זו ועדה ממשלתית או ועדה ציבורית?
איציק כהן
זו הכלאה - ממשלה וציבור. אין לה תקציב. היא ועדה של מתנדבים, ועדה שהרבה אנשים פה בחדר שותפים לה. רובם אנשי ציבור, אנשי אקדמיה. לדעתי זה נושא חשוב מאוד שאתה בתור יו"ר הוועדה תיקח את זה, אל"ף, לתת את המטרייה הנכונה, שנהיה מסונכרנים, שלא יקרה שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. יש כאן מטרות מאוד רציניות. לדוגמא- הוועדה האחרונה החליטה 4 החלטות, ההבדל הוא שהוועדה הזו כן עשתה הדברים. משימה ראשונה שעשינו, זה גם שייך למידע ושייך לכל שכבות הציבור - עשינו פרוייקט שנקרא חרדים לעבודה, ולא חרדים מעבודה. עשינו את זה בשיתוף ה "ג'וינט", בשיתוף ביתר עלית, מודיעין עלית, העסקנו חרדיות תקופות עבודה ולתפוקות עבור הממשל הזמין של מדינת ישראל. מועסקות היום קרוב ל-100 נשים חרדיות מהאזורים האלה לכיוון של מערכות המידע, לא בתוך הממשלה אלא לטובת הציבור.


דבר שני שעשינו, ולא כל כך הצלחנו – אנחנו חושבים שהפער הדיגיטלי כאן הוא נקודה מאוד חשובה, אנחנו המלצנו תחת ועדת ביקורת המדינה ותחת ועדת ביקורת של משרד האוצר שלעשות, להעביר החלטה שאומרת שצריך לעשות איגום משאבים של כל הגופים שתומכים בנושא בעניין הפער דיגיטלי. לא ייתכן שיש להב"ה, ויש תפוח, ויש רש"י, ויש בראשית, ויש עולם ומלואו, העברנו מסמך כזה גם לוועדת ביקורת המדינה, גם לשר האוצר, וגם מעבירים את זה לראש הממשלה, שלדעתנו צריך להיות איגום משאבים, ואיגום משאבים –מובן מאליו שצריך להיות מלווה או במשרד ראש הממשלה, או דרכך בתור יושב ראש. לא ייתכן שאנחנו באים לאזורים שאנחנו פתאום רואים שבשכונה ל' או א' יש שני גופים שעוזרים, אחד תפוח - -
היו"ר זבולון אורלב
הגורם שיש לו הכי הרבה מחשבים זה מערכת החינוך.
איציק כהן
במפורש. אנחנו הולכים לשבת השבוע עם מקבלי החלטות במשרד האוצר, ולדעתנו צריך להעביר את זה לרשויות מקומיות או להעביר את הנושא הזה למשרד החינוך, כי לא ייתכן שיש עשרות אלפי מחשבים במשרד החינוך אחר הצוהריים, שבגלל שומר או תלות בהיסעים המחשבים האלה לא מנוצלים. זה חבל. כי יש הרבה מידע בנושאים האלה. אז אני אומר: הנושא של הפער הדיגיטלי ואיגום משאבים – יש לנו מחקרים בנושא הזה. אנחנו חושבים שהוועדה הזאת צריכה ללוות אותנו בקטע של איך ליזום וליצור איגום משאבים, כי לא ייתכן להמשיך לעבוד כך.
היו"ר זבולון אורלב
יש פה מישהו מהשלטון המקומי?
איציק כהן
רון נחמן גם בדעה הזאת.
היו"ר זבולון אורלב
יש לו עוד כמה דעות בעניין הזה.
איציק כהן
אדוני היושב ראש, אני חושב שאתה צריך לקחת השרביט בנושא הזה ופעם אחת להזיז אותו. כל פעם אומרים עוד שנה, ממשיכים בפרוייקט הזה, ואז המחשבים נעצרים. וכאן המחשבים כבר ממודל ישן, וכל הנושא הזה, וחבל, כי כל אחד עושה בפני עצמו עבודה יפה, אבל אף אחד לא מדבר עם השני, אין משהו משותף, ממציאים הגלגל מחדש בכל מקום. אני לא רוצה להזכיר שר מסוים שהיה במשרד האוצר ואמר: אני רוצה לדבר על ילד מתוקשב. מה זה ילד מתוקשב? - -
היו"ר זבולון אורלב
הרקע היה מחנות בתוך המפלגה שלו.
איציק כהן
אני יודע, אבל אני מנוע מלדבר על זה. בגלל זה אני עכשיו על המוקד כל הזמן, כי פיטרנו חצי מהאנשים. שר האוצר בין האחרונים, אמר: נהווה דגם של ילד מתוקשב. מה הכוונה? -לקחת אחד הדברים הכי רציניים, להגדיר מה זה ילד מתוקשב, מה צריך לדעת בגיל 3, 4, 5, עד גיל 18, כאשר המטרה היא שבגיל 18 הוא יהיה איש הייטק, טכנולוגיה, לא לו-טק, לא כפר ורדים אלא משהו של הייטק רציני.
היו"ר זבולון אורלב
אגב, בית ספר הזה עומד להיסגר.
איציק כהן
אז זה הוא, אפשר להפעיל אותו עוד פעם. הכוונה לילד מתוקשב. אני חושב שזו הצורה הטובה ביותר, כי זה רעיון מאוד טוב, החברה או אלה שיתמכו בנושאים של פער דיגיטלי יקבלו תשלום רק בגין וואוצ'ר שיש אצל הילד, ורק אחרי שהוא יעבור בחינות, רק אחרי שהוא יעבור לשלב הבא, החברה תוכל לקבל את התשלום שמגיע לה. זו שיטה טובה, כי עם כל הכבוד לפרוייקטים, לפעמים זה בתור בייבי סיטר, אכסניה, אנשים לאו דווקא עם פער דיגיטלי, משתמשים בדברים. זה טוב, אבל לא מספיק טוב.אנחנו חושבים שזה צריך להיות יותר טוב ויותר סגור בנושא.


הדבר השלישי שעשינו זה הכרה עולמית , מה יותר מאשר יום המידע הבין-לאומי שצריך לדבר על הנושא? יושבים כאן חבר'ה שאפשר להצדיע להם, כמה ממשרד החוץ, מכון הייצור וכל השותפים שהיו. אנחנו לאחרונה אירחנו כאן את רוסיה, נציגי רוסיה, קניה, תאילנד, אוסטרליה, זמביה, אתיופיה, בסוף החודש אנחנו הולכים להקים בית ספר לממשל זמין. זאת אומרת, מי שוקב אחר הפעילות שלנו, במשותף עם משרד החוץ ומכון הייצור וכל הגורמים השותפים – ספקים וכל השאר, ורואה – עיני העולם נשואות לקטע של "כי מציון תצא תורה", אמיתי, לא בתור סיסמה. כנראה שיש כאן משהו או פרוייקטים שזה סמן ימני לעולם כולו, לא בגדר טכנולוגיה אלא בגדר השיטה, ההתארגנות להבדיל ממה שאנחנו עושים בפער הדיגיטלי, ובאיך עושים הדברים בשיתוף כל המשרדים, יוצא מצב שכל המשרדים משתפים פעולה ולוקחים טכנולוגיית מידע שאנחנו רק המע"ץ, אנחנו חשב כללי, מע"ץ – אנחנו יוצרים את הכבישים, את השבילים, ואת כל נימי הדם למערכות. כל משרדי הממשלה משתפים פעולה, כולם מרוכזים תחת כותרת אחת, תחת שער אחד: gov.il, שדרכו אפשר לעשות כל עבודה בכל הממשלה. זה גם באנגלית, גם בעברית, גם ברוסית, כשהיום יש מהפך. המהפך אומר שהאזרח נכנס ל: gov il, והוא יכול לראות את כל התפוקות, כל מהלך החיים, כל סיטואציה שהוא נכנס אליה, לא עלינו אם פטירה, גירושין או הפוך: לידה – ממהלך החיים, פתיחת עסק, רואה בתוך העסק.
היו"ר זבולון אורלב
מה הוא יכול לראות? לא הבנתי.
איציק כהן
לדוגמה - משפחה שנולדת – נכנסים לביטוח לאומי, נרשם, רישום במשרד הפנים, אתה קורא - -
היו"ר זבולון אורלב
הרישום דרך מרכב"ה? דרך gov il?
איציק כהן
כן. יש תוכנית מרכב"ה. זה תוכנית של הכל, של 5 השכבות. ה- gov il זה השער שדרכו אתה יכול להגיע לכל הדברים. לידה – כולל הזכויות של האם היולדת , מתי ואיך מגיע לה, וכל השאר.
היו"ר זבולון אורלב
האדם לא צריך יותר להגיע לסניף ביטוח לאומי? מי שהגיע לגיל 65, צריך להגיש בקשה לקצבת זקנה, הוא נכנס - -
איציק כהן
כל תהליך עבודה הזה מוכן, כאשר יש בעיה אחת של חתימה דיגיטלית. כאן יש שאלה של ועדת החוקה, חוק ומשפט שישבה כאן בשבוע שעבר, ומישהו שלא אזכיר את שמו, אמר לא צריך את זה עכשיו כי זה מיותר, מי אלה במשרד האוצר שיעשו זאת, זה לא הדיון עכשיו. זה נעצר בוועדה.
היו"ר זבולון אורלב
עדיין באותם מקומות שצריך חתימה אישית, אתה לא יכול להשלים המהלך - -
איציק כהן
לא, פרט לשני גורמים – בית משפט שאימץ את החתימה הדיגיטלית ועשה את זה עבור כל עורכי הדין. כל עורכי הדין, 20 אלף במספר, קיבלו את הנושא הזה, ואנחנו בפנים הממשלה לגבי ספקי הממשלה. נותנים להן היום כרטיס חכם, חתימה דיגיטלית.
היו"ר זבולון אורלב
אבל האזרח הרגיל שצריך לקבל שירות מהמדינה ולחתום – עדיין אי אפשר - -
איציק כהן
לרשום ילד - כן. אבל לקבל את החומר מביטוח לאומי חזרה – צריך להגיע לסניף. יש כאן רק מגבלה אחת. בועז דולב, שנכנס עכשיו, ושניסה להעביר בשבוע שעבר את הקטע של חתימה הדיגיטלית- הוא האיש של פרוייקט ממשל זמין. הוא יוכל לתת סקירה איפה הדברים נמצאים.
בועז דולב
אנחנו הגענו לישיבה של וועדת החוקה, חוק ומשפט, בעצם למעלה מ-7 חודשים מחכה לנו האופציה לתת לכל אזרח אפשרות לקבל הביתה דואר אלקטרוני במקום דואר בתיבת הדואר או דואר רשום בסניף הדואר, שהממשלה תוכל לשלוח לו, אם הוא מבקש דואר אלקטרוני. אחרי שנות דור הממשלה הגיע למצב שהיא יכולה לעשות זאת.
היו"ר זבולון אורלב
לקבל - - ממס הכנסה?
איציק כהן
אדם שמשלם במע"מ, או לרשות הדואר, או לבנק הדואר, או שדרך אינטרנט, - זה .
בועז דולב
לפי בדיקה שעשינו, יש בסביבות 30 אחוז מהאוכלוסייה שהיתה שמחה לקבל דואר רשום לתיבת הדואר האלקטרוני, ולא לעמוד בתור שעה וחצי בסניף הדואר, כדי לקבל קנס של 100 שקל.. הממשלה נהגה לפנים משורת הדין ובאה לבקש אישור ועדת החוקה להתחיל במהלך שהוא מהלך פנימי לחלוטין. ישב שם ח"כ איתן, שעוזר לנו בחלק מהדברים והתחיל להגיד שזו שערורייה, ושבעצם אני, כל מה שאנחנו רוצים זה לעבוד על חברי הכנסת ובכלל. ושאם יהיה לו זמן, הוא יפרוס בפני הוועדה – חברי הכנסת היה להם את היום הראשון בבית ספר, עם תיק האוכל על הצוואר – והוא אמר שהוא יחשוף את כל השחיתויות הגדולות בפרויקט ממשל זמין. היה ברור שההצעה הזאת לא תעבור. יש לנו היום למעלה - -
היו"ר זבולון אורלב
נדרש בחוק לקבל אישור?
בועז דולב
אנחנו ביקשנו את זה בגלל הזמן שעבר, כהוספה או תיקון בחוק ההסדרים. היה שם גם חבר הכנסת מתן וילנאי, בקיצור מפלגת השלטון הפכה להיות מפלגת אופוזיציה. כרגע המצב הוא שיש לנו 6 פרוייקטים שמחכים לזה שאפשר יהיה להתחיל אותם.
היו"ר זבולון אורלב
אני עומד להיפגש עם איציק, ואני אקבל את כל הפרטים, אשקול מה לעשות.
בועז דולב
מה שיש לנו היום זה 6 משרדי ממשלה שמעוניינים היום לשלוח לאזרחים ולעסקים – רשות המסים, ביטוח לאומי, הנהלת בתי משפט – כל הנושא של תקשורת מול בתי דין - -
איציק כהן
משרד העבודה, הרווחה. ביטוח לאומי. כל אלה של רווחה.
הביטוח לאומי ערוך לזה, וייאמר לזכותו של יגאל בן שלום שהוא משתף פעולה אדיר.
היו"ר זבולון אורלב
היה לו שר שלקח מנכ"ל רציני.
איציק כהן
יש פרויקט משותף שנקרא שח"ר, וזה ראשי תיבות של : שוויון חום ורגישות – כל העובדים הסוציאליים של מדינת ישראל, איך מביאים מאגר מידע אחד על כל הנושאים האלה.
היו"ר זבולון אורלב
אין להם בעיה, כי נדמה לי שמתוך 220 לשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, יש רק רשות מקומית אחת שמחשבה את הלשכה לשירותים חברתיים, וזו תל אביב. הייתי בהלם מזה. אין אגורה אחת למחשוב . לכן שאלתי אם השלטון המקומי פה.
קריאה
זו לא בעיה של השלטון המקומי,
זו בעיה של השלטון המרכזי.
איציק כהן
בתל אביב עשו מערכת יפהפיה.
היו"ר זבולון אורלב
עשו מערכת יפה, הכל מכוח עצמם.
איציק כהן
זה פנימי וחבל.

דבר אחד שאני יכול לבשר לך בתור אחד שמתמצא בדברים האלה – אנחנו העלינו לאוויר השבוע, וזה "קיק אוף" מאד רציני –אולי זה סקופ, ברשותך: מערכת, או סביבת עבודה יפהפיה שמכנסת נתונים על הדבר שיכול להיות גולת הכותרת של כל הוועדה הזו היום, בנושא של אלימות במשפחה.


הנושא שאני חושב שתיהנה ממנו, יש פיקוח רציני מאוד עליו – היום , יש ילדים מוכים שמגיעים לבתי החולים על ידי הורה עם שבר בגולגולת, האחות או רופא מתחילים לשאול שאלות, ההורים במבוכה, עוברים לחדר מיון אחר, ממציאים משהו אחר, כי בהתאם לשאלות יודעים התשובות, אז לא תופסים. מכאן והלאה בכל בית חולים יש מערכת אחת, כמו רשומה רפואית אחת – ילדים מוכים – זה הדבר היחידי שהרשו לנו להכניס לתוך מערכת בתוך רשומה רפואית לאומית, כי אומרים שלשאר הדברים יש את צנעת הפרט, אלא אם זו אלימות במשפחה שזה מעל החוק. הקמנו מערכת על 8 בתי חולים, והיא כבר עובדת. בשבוע הבא עולים לאוויר.
היו"ר זבולון אורלב
- - שאתה בדיווח לוועדה העליונה אמרת שלושה נושאים. הנושא האחרון שהזכרת היה הכרה לאומית. אז נכנסנו ל - - צריך לחזור לדרך המלך.
איציק כהן
בוא נמשיך בנושא של הכרה לאומית. גם כאן לוועדה הזו ולפורום שישוב כאן יש הרבה. אני לא חושב שרק בחשב הכללי של משרד האוצר נמצאת החוכמה. המשרדים הם מספיק טובים, והסקטור הציבורי והעסקי הם מספיק טובים. אנחנו מדברים אתם על הנושא שאילן מאור ידבר כאן. יושבת ראש הכנסת תגיע עוד חמש דקות לכאן. היא היתה נוכחת בכנס מאוד חשוב בטוניס, מישהו אחר קיבל שם את הכבוד – אתם יודעים מי – שר האוצר לשעבר, אבל אני חושב שהיא עשתה עבודה יפה מאד בקטע הבין-לאומי שם והעובדה שמאז שנחשפנו לקטע הבין-לאומי בטוניס, יש כאן משהו בלתי יאומן שקרה, דווקא במדינה כזאת, דווקא כל אלה שבאו להיכרות בבחינת "הכר את האויב" כי היו שם חבר'ה מאל ג'זירה ראיינו את בועז, והיינו אטרקציה כישראלים במקום כזה. נוצרה כימיה הכי טובה.


כאני אומרת הכרה בין-לאומית – זו נקודה חשובה. שמענו 3 נושאים, ועדה לאומית, פער דיגיטלי והנושא השלישי הוא -לעזור לנו בחוקה. הדבר הרביעי שצריך לקחת לתשומת לבך, יש כאן הכרה בין-לאומית, ואני לא חושב שאנחנו צריכים להיות בחזית הזו בלבד. זה קטע לאומי ממדרגה ראשונה, יכול להיות כאן קטע שאף אחד לא חשב עליו, יש כאן עלייה לרגל לא בקטע הטכנולוגי של תוכנה, אלא של – איך מערכות מידע במדינת ישראל עובדות בינן לבין עצמן. דרך מערכות מידע הצלחת לשתף את כל משרדי הממשלה. כשאתה אומר שיתוף - יש מקום אחד מרכזי שכל השרתים יושבים בו, שרתי הממשלה כולל ביטחון. דבר שני- רשת התקשורת של כל המשרדים, והדבר השלישי – כל המשהו המרכזי: שרת הטפסים, שרת התשלומים, שרת המכרזים, שרת הרווחה, השח"ר - הכל במקום אחד. אתה ממציא את הגלגל פעם אחת, ולא בכל פעם בכל משרד. לדוגמה, אם ניקח את משרד החינוך, הדוגמה האחרונה שישנה עכשיו באוויר היא המבחנים אקסטרניים, כולם נרשמים דרך האינטרנט מקבלים תשובה. מעבר לזה – קח את כל הנושא של הבחירות – חיבור למשרד הפנים, הקלפי, איפה בוחרים . נגיע למצב שתוך כמה זמן נגיע לכמות התור בקלפי ונדע האאם כדאי להגיע עכשיו או להגיע מאוחר יותר.
היו"ר זבולון אורלב
או שתהיה הצבעה אלקטרונית.
איציק כהן
נכון. זה יהיה ברגע שיהיה כרטיס חכם.


דבר אחרון, בעזרת השם רוצים להגיע בסוף השנה – למרות שזה פרוייקט שאנחנו לא מלווים אותו אלא קצת נרתעים ממנו – הנושא של תעודת זהות חכמה.
היו"ר זבולון אורלב
איפה זה עומד באמת?
איציק כהן
בגלל שאנחנו בשלבי מכרז, נגיד לך הכל בארבע עיניים...
היו"ר זבולון אורלב
אילן מאור, תתייחס למצבנו לעומת העולם או שזה עדיין הנושא של איציק כהן?
אילן מאור
מצבנו מול העולם - - -
איציק כהן
יש כאן את פיליפ ליבמן, שהוא הטוב מכולם. כדאי שהוא יגיד את זה.
אילן מאור
משרד החוץ הוא במצב הסוס במצבו הישן – בודקים אם יכול להתרגל לא לאכול... במבט אחורה פעילות מול ווסיס, כנס פסגה של חברת המידע שהתקיים בטוניס, אחד הנושאים המרכזיים שעלה לסדר היום כאן. גם מביא חבורה גדולה שיושבת כאן לשתף פעולה באחד הפרוייקטים, שכל פעם שמסכמים אירוע מפואר. אני חושב שאחד ההישגים זה יכולת להביא כל הגורמים בארץ, אם זה ממשרדי הממשלה – שאנחנו לא מצטיינים כמשתפי פעולה, בדרך כלל, אם זה בחברה האזרחית, אם זה בתעשייה – לשתף פעולה. בפרויקט איציק כהן הזכיר. אגיד בכמה מילים על מה היה האירוע. אחת מוועידות המילניום של מזכ"ל האו"ם, היתה ועידה בנושא הפער הטכנולוגי והדיגיטלי. היו שני מפגשים של ווסיס כשהאחרון מביניהם היה בנובמבר האחרון בטוניס. משרד החוץ בשיתוף פעולה עם משרדי האוצר, התקשורת, חברה אזרחית, מכון היצוא, פרוייקט שכלל כמה מרכיבים – אחד היתה משלחת שהוביל שר החוץ ושרת התקשורת, שכללה נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, חברה אזרחית, מהתעשייה, שעשתה שם כמה דברים: אל"ף, היתה השתתפות בוועידה עצמה, ועידה שעסקה בנושאים משמעותיים למשל- כיצד יתנהל האינטרנט בעתיד, האם חוות השרתים שיושבת בארה"ב תמשיך שם, האם האמריקאים עדיין יחזיקו במפתחות לשרתי הבסיס, עד כמה יש מקום להתערבות בתכנים באינטרנט. נושאים מהותיים שהיינו מעורבים בהם. החלק השני היה חשיפה של פעילות ויכולות בישראל, במסגרת סמינרים שהתקיימו ברמה האקדמית, ברמה הממשלתית וכו'. הדבר השלישי היה חשיפה של היכולות הישראליות במסגרת תערוכה. בתערוכה השתתפו גם חברות גדולות מכל העולם. בביתן שלנו היו שותפות גם חברות ישראליות, לא רק משרדים ממשלתיים ומכון היצוא. יושב כאן מי שהיה שם, איש מ-SAP שיכול לספר לנו.


מבחינתנו האירוע היה מוצלח, אל"ף, בגלל היכולת לשתף פעולה,בי"ת - קיבלנו חשיפה יפה שם. לא מעט מהדברים שקורים כעת, הם תולדה של מפגשים שהיו שם, של חשיפה שנוצרה שם. זה במבט אחורה.


איפה האינטרנט שלנו כמשרד החוץ בנושא? אנחנו לא מופקדים על הנושא בישראל. אנחנו מסתכלים על זה בשלושה היבטים – אחד, הקטע של חשיפת פעילות ישראלית בתחום הזה בעולם, חיזוק התדמית שלנו כמדינת היי-טק עם תדמית חיובית. שתיים, הפעילות שלנו במערכת הבין-לאומית, במיוחד במערכת של ארגונים בין-לאומיים, ווסיס, או ההמשך שלו כרגע. זה בהחלט אחד הדברים שבהם עוסקים היום בעולם, לנו יש אינטרס להיות מיוצגים בו בצורה נכונה. רוב הפעילות במסגרת הזו נעשית באמצעות השגרירויות שלנו, בעיקר זו שבז'נבה ומקומות אחרים. המרכיב השלישי, וכאן אני נכנס למרכיב שלנו, כאגף כלכלה – היכולת של הפעילות הזו לגרום לקידום היצוא הישראלי והתעשיה הישראלית. אחד הדברים שברורים לנו הם שדרך הפעילות הבין-לאומית הזו אנחנו יכולים לקדם את היצוא של ציוד וטכנולוגיה ותוכנה, והן של הידע שנצבר בארץ במסגרת על הקטע של ממשל מקוון. הזכיר איציק כהן את המשלחת בקניה, יש לנו על השולחן כרגע פנייה מאוקראינה בנושא תשלום מסים, יש קורס משותף של משרד האוצר ושלנו במכון הייצוא שיעסוק בממשל זמין ו-E-GOV. WSIS (וסיס).
היו"ר זבולון אורלב
אנחנו מקדמים בברכה את יושבת ראש הכנסת, ויוצאים להפסקה קצרה.


אני חוש שאנחנו נמצאים בשעה מאוד מיוחדת, היא מיוחדת מכמה היבטים – היושבת ראש שלנו היתה היושבת ראש המייסדת של הוועדה. כבר אז היתה בעיה של הומלסיות, שלא היה מקום לוועדה אלא קיבלו את אולם ההרצאות, שעדיין לא היה אולפן טלוויזיה. מזה שנים אחדות הוועדה נדדה וקבעה את ישיבותיה על פי חדרים זמינים. יש ממשל זמין, לפי חדרים זמינים דבר שלא יאומן. אגב, אני מודה שאני כיושב ראש ועדת החינוך סירבתי כמה פעמים לתת את החדר. לכן כשנבחרתי להיות יושב ראש הוועדה, יושבת ראש הכנסת קיבלה אותי לפגישה והופתעה לשמוע שהבעיה לא נפתרה עדיין. נפגשנו ביום רביעי, ולהפתעתי הטובה היא אומרת לי: זבולון, ביום ראשון תקבל תשובה חיובית, אין כזה דבר שלוועדה לא יהיה חדר. אני מוכרח לומר שבשונה מהמקובל במדינת ישראל, לוח הזמנים עבד כפי שקבעה יושבת הראש. עוזרייך הנאמנים, המנכ"ל בראש, ומוטי עוזרך- נרתמו. ביום ראשון, נערך סיור בבניין, הוצעו כמה הצעות ואמרו לי: היושבת ראש ביקשה שאתה תבחר את החדר מבין כל האלטרנטיבות. למרות שלמינהלה של הכנסת היה נוח שאבחר פתרון אחר, מאחר ובחרנו בפתרון הזה, הם מילאו אחר מצוותך ואחר בקשתך, ואני חושב שקיבלנו את החדר היפה ביותר שיש היום לוועדה בכנסת, שמנהלת הוועדה, ענת, כבר פנתה למוזיאון המדע כדי להתחיל לתכנן איך עושים אותו שיהיה חדר אמיתי של מדע וטכנולוגיה. אני ממש רוצה להודות לך בשם כל מאות הרבות של המוזמנים שיהיו כאן וחברי הכנסת שיש לוועדה את החדר הראשון באגף החדש. קודם כל, זו סגירת מעגל של יושבת הראש שגם חנכה את הוועדה הזאת, עכשיו גם חונכת את החדר הקבוע של הוועדה. סגירת מעגל שני – שיצא כך שהנושא שכרגע אנחנו עוסקים בו זה ישיבה לציון היום הבין-לאומי לחברת המידע, בחומר שקיבלנו כשהתכוננו לישיבה, מצאנו את הביקור שלך כשרת התקשורת בטוניס. איש משרד החוץ שכרגע מדווח – אילן מאור וקודם איציק כהן, בין היתר מדווחים, יש אנשים שהיו במשלחת –
איציק כהן
נראה לי שהיא רוצה עוד ביקור. הפעם יותר מוצלח.
היו"ר זבולון אורלב
גם בנושא הזה, אם היית בשליחות מדינת ישראל בכינוס החשוב של האו"ם בטוניס, וכבר היום שומעים על פירות נהדרים של אותו כינוס, ושל הפעולות של המשלחת הישראלית.


אז אני רוצה להודות לך ולהגיד שזה רק מחייב אותנו עכשיו לעבוד ולהטביע חותמנו על העבודה הפרלמנטרית של הכנסת. תודה לך.
יו"ר הכנסת דליה איציק
אדוני יושב ראש הוועדה, אורחים נכבדים, חברי כנסת, אדוני המנכ"ל, מוטי שטורח כל הזמן, צוות הוועדה, זה באמת מרגש כי שני דברים קרו לי – אחד, שאני 14 שנה חברת כנסת. יש תמיד הרגשה שאתה נורא יודע, ומהמקום מסתבר שהמון אני עוד לא יודעת, זה אחד הדברים שלא ידעתי, חשבתי כשזבולון בא, שהנה עוד יו"ר ועדה שמתלונן, כי התנאים פה בלתי נסבלים. הם קשים לחברי הכנסת וקשים ליושבי ראש ועדה. כל כך שמחתי שזבולון פנה אליי, פעמים שמחתי, אל"ף אני חושבת שהוועדה הזאת תפרח ותמריא ביו"רות שלו, כי זבולון אורלב, כמו שאתם יודעים היה מנכ"ל משרד החינוך, מן המוצלחים שהיו שם. הוא אוטו-דידקט, ואני בטוחה שאם יש דברים לא ידועים לו, הוא ילמד. הוא אינטיליגנט, וזו תהיה ועדה מאד מוצלחת והיא גם תהיה נשכנית. אולי סוף סוף המדע שאנחנו כל כך זקוקים לו, במדינת ישראל, כי יש רק סיכוי אחד, שאם נטפח אותו, נשביח אותו - אם נוציא מדענים ותלמידים יותר טובים מהארץ הזאת, יותר מוצלחים, ניתן כלי עבודה ראויים, והוועדה הזו - הדבר המצוין בה שהיא חולשת על הרבה תחומים כמעט כל דבר אפשר להגדיר כמדע. התחלתי עבודתי כיו"ר ועדה, ואז אמרו לי שזו לא תהיה ועדה קבועה, אין הצדקה. ענת ואני נלחמנו, ואחר כך קיבעו את מעמד הוועדה הזו והנה, תראו איך היא פורחת.

אבל עובדה שנוצרה לי בעיה קשה מאוד, מאז שאושר החדר כל יושבי ראש הוועדה, רוצים להתחלף אתך, אדוני, בחדר הזה. יכול להיות שעכשיו גם ירצו להתחלף בתפקיד. אני נשבעת בכתובים שלא היתה פה שום פרוטקציה אישית. יושב ראש הוועדה איננו לא מבאי ביתי ואני לא מבאי ביתו, על אף שאנו מכירים הרבה מאד שנים. דאגנו גם לוועדה למעמד האישה, כדי שלא יגידו. גם הם קיבלו חדר יפה.
קריאה
השכנים שלנו.
יו"ר הכנסת דליה איציק
זה לא היה קל- היינו צריכים להוציא אנשים מכאן, אבל גם המנגנון קיבל את זה באהבה – המנגנון נועד לעזור לח"כים, לתת להם כלי עבודה ולא הפוך. אשר על כן אני לכן מאחלת לכם דיונים מאוד פוריים, מוצלחים, הלוואי שהוועדה הזאת תסחב את העגלה- אני לא רוצה לומר "די תקועה" , אבל יכולנו לעשות הרבה יותר בתחום. חשבו ומצאו שבדרך כלל שרי המדע לא הכי נחשבים. זה בדרך כלל תפקיד צדדי כשאין כל כך מה לתת. חבל מאוד שזה כך. אני מרגישה כמו באיכות הסביבה. גם שם הייתי ולמדתי הרבה, אני מרגישה שאנחנו צריכים לתת הרבה כוח לוועדות הללו. אנחנו לרשותכם בכל דבר ועניין. אני חושבת שהמקום האסתטי הזה ישרה גם על התכנים. מאחלת הרבה בהצלחה.
היו"ר זבולון אורלב
האמת היא שכאשר פגשתי את ענת והיא אמרה לי שאין חדר - נזכרתי במערכון "המכונית המגייסת". אמרתי: נקיים ישיבות הוועדה בחדר היושבת ראש, חדר יפה עם שולחן. יפה. יש לי הרגשה שהיא תבקש מאיתנו את החדר מדי פעם. אנחנו מוכנים בהחלט להשאיל לך את החדר.
יו"ר הכנסת דליה איציק
אני באמת רוצה להודות למנכ"ל ולצוות.
היו"ר זבולון אורלב
המנכ"ל טרח רבות, באמת. בדרך כלל אפשר להטיל את זה על כל מיני עובדים, אבל הוא חרש ברגליו, הזיע, וכמובן גם מוטי. היה צריך להוציא מפה איזשהו גורם שכבר ישב פה, וזה סיפור. היו להם אלטרנטיבות שהיו נוחות אבל לנו הן היו פחות טובות. הם הלכו כפי שביקשה היו"ר לתת עדיפות לצרכים הפרלמנטריים שלשמם הוקם הבניין. לכן התודה וההוקרה הגדולים, בהחלט אנחנו רואים פה את הפרי.
איציק כהן
לי היה חוסר מזל יחד עם היושבת ראש והמנכ"ל, יום לפני שהיתה פגישה היא עזבה את תפקיד שרת התקשורת, יום לפני עם בלשניקוב הוא עבר להיות כאן. תכנון פגישה אתי – סימן לקידום. גברתי היושבת ראש, מאוד חשוב שכל חברי הכנסת ישמעו מה שהיושב ראש כאן עושה. כל העולם מגיע לכאן, זו מהפכת מידע רצינית שאנחנו עושים, אני לא חושב שחברי הכנסת יודעים בדיוק מה שקורה היום במהפכת המידע בממשלה. אם יש לכם איזה עיכוב של שעתיים באחת הפגרות – שיהיו הערות וגם הארות - חשוב מאוד שכולם יעשו.
יו"ר הכנסת דליה איציק
סמוך על יושב-ראש הוועדה.
היו"ר זבולון אורלב
חלק מהיוזמה שלנו – מה שדיברה היושבת ראש, כל העניין של מעמד המידע במדינת ישראל, והטכנולוגיה, שוודאי יש הסכמה שזה הנכס העיקרי שלנו, כי משאבי טבע אין, האוצר האנושי, הידע, היכולות האנושיות - זה האוצר שלנו. מאז שהיא היתה יושב-ראש הוועד שקיבלתי את הוועדה תקציבי המדע במדינת ישראל, בחלק הממשלתי, צנחו באופן מאד מטריד ומאוד מדאיג עד כדי חשיפה של העצבים הכי רגישים שלנו, עם סכנות מהותיות. חלק מהמשימה שלנו זה נושא התודעה. נביא לפה לוויינים, הרבה דברים כדי שהכנסת תהיה כנסת מדע. זה תפקידנו.
איציק כהן
נעשה ונשמע.
היו"ר זבולון אורלב
אני שמח שנקבל את כל העזרה והתמיכה של היושבת ראש עם האנשים שעובדים איתה, שהוכיחו יכולת ביצוע מצוינת.
יו"ר הכנסת דליה איציק
ברשותך, אני רוצה להגיד: יש את אולם שאגאל שיש בו הרבה כבוד, ואין כמעט אדם שנכנס ולא מחסירה פעימה בליבו - האולם יפה, גדול, מכיל למעלה מ-500 איש, יש המון כסף – אל תספרו לאוצר – אין בעיה לעשות פה אירועים, וצריך. אנחנו הולכים עם הפנים לאזרח, רוצים לפתוח את הבית, כמה שיותר לפתוח אותו. יש מדענים, עולים חדשים, מן הטובים בעולם, אנחנו עומדים לרשותך. עוד מעט נחגוג 60 שנה למדינה, אנחנו יכולים לעשות אירועים מאוד גדולים. רעיונות יתקבלו בשמחה גדולה, תחשבו על משהו, אנחנו עומדים לרשותכם, תודה רבה לכם. נרים כוסית לחיים.
היו"ר זבולון אורלב
בהצלחה לכולנו. הוקרה ליושבת ראש, למנכ"ל ולכל הצוות.
יו"ר הכנסת דליה איציק
בהצלחה. נא לסיים ברבע לאחת עשרה. יש ישיבת מליאה.
היו"ר זבולון אורלב
אני מבקש להזכיר לכולם שהכיבוד זה עניין חד-פעמי. בשל חנוכת החדר.
אילן מאור
בקצרה, אני אדבר על מה אנחנו עושים מכאן והלאה. אחד הדברים של הפגישה בטוניס – היה הקמת של צוות בין-משדי. התקיימו מפגשים של כל המשרדים הרלבנטיים –אוצר, תמ"ס, משפטים, ארגונים חברתיים, כשהרעיון הוא לעשות צוות שישב ויחשוב איך לקדם הדברים, בשיתוף פעולה עם הוועדה של איציק. היה מפגש נוסף של איגוד האינטרנט, הנציב סיפר על הפעילות. משרד התקשורת פועל כרגע לקידום הצבתו של נציג ישראלי במסגרת ארגון "גאפ"- ארגון ממשלתי שמלווה, מנהל למעשה - הוא מעין מועצה מייעצת או משפיעה לממשלות על הפעילות באינטרנט. אנחנו היום מתחילים בהיערכות לקראת המפגש הבא שלא יהיה ברמת המפגש בטוניס, אלא מצומצם יותר, של אי ג'י אף, שהוקם בעקבות מפגש בטוניס. המפגש הבא הוא באוקטובר באתונה, הוא כרגע בתהליכי התארגנות, להבין בדיוק מה קורה, בקנה מידה אחר ממפגשים קודמים. לא בקנה מידה של טוניס, אבל בהחלט משלחת שתייצג את הגורמים כשונים ותשתתף גם בפעילות. הנציגים שלנו בעיקר - - בג'נבה, שותפה בכל הכינוסים שמתקיימים. בחלק מהמקרים השגרירות בעצמה, וחלק מהמקרים – השגרירות יחד עם נציג משרד התקשורת או משרד אחר שהוא רלבנטי. משרד התקשורת והנציגים במשרד החוץ השתתפו במפגש בדוחה במרץ, גם בנושא חברת המידע. זה בשלב זה.
היו"ר זבולון אורלב
כמה מילים על מצבנו לעומת העולם.
פיליפ ליבמן
אני מחברת "גרטננר", שהיא החברה הגדולה בעולם בנושא מחקרים ויישומים בתחום טכנולוגיות המידע. המצב של מדינת ישראל שאנחנו מסתכלים במבט על – אנחנו נמצאים במצב טוב מאוד מבחינת שימושים מושכלים של טכנולוגיות. אין ספק שאנחנו בעשירייה הפותחת מכל מדינות העולם, כאשר אנחנו מסתכלים באופן יחסי - -
היו"ר זבולון אורלב
באופן יחסי או באופן מוחלט?
פיליפ ליבמן
באופן מוחלט, כאשר מסתכלים על שימושי טכנולוגיה מבחינת ראיית הממשלה, ממשלת ישראל, דרך gov.il ושירותים אחרים של הרבה משרדים, אכן משתמשים בטכנולוגיות על מנת לשפר את השירות לאזרחים ועל מנת לעזור בכל מיני דרכים אלקטרוניות, או -להשתמש בדרכים אלקטרוניות על מנת לעזור לאזרחים. כלומר, כל דבר בנפרד הוא לא ייחודי, מה שמייחד את ישראל זה הבסך-הכל. אם אנחנו מסתכלים על שרת התשלומים, דרכו עברו בשנה שעברה 3 מיליון שקל, זה הישג ברמה עולמית. הנושא של פורטל ממשלתי, שהוא בין הפורטלים המובילים, יש עוד 10 מיליון בעולם שיש פורטלים ברמה כזאת – אם זה טפסים מקוונים והאפשרות להוריד טפסים של משרדי ממשלה כדי לשפר את השירות. הגענו למצב שהבנים שלי אוטומטית ניגשים לאינטרנט כשהם יודעים שיש מגע עם משרד ממשלתי – ביטוח לאומי או צבא או ארגון אחר. יש גם יוזמות ברוכות, אנחנו מאוד מקווים שסוף סוף יצא המכרז לתעודת זהות חכמה, דבר שהיה צריך לצאת לפני חמש שנים וחבל שלא יצא. מה שמעניין זה שבכל הטכנולוגיות של תעודת זהות חכמה, כמעט הם פרי חברות ישראליות ואנליסטים שלנו – יש חברה של 1300 אנליסטים מומחים עולמים בתחומים שלהם והם שואלים איך לישראל אין תעודת זהות חכמה עדיין, כי כל הטכנולוגיות לכך הם של ישראלים, כמעט.
היו"ר זבולון אורלב
הסנדלר הולך יחף.
אילן מאור
ישבנו בשבוע שעבר עם משלחת קנייתית, הציגו לה חברה אחרי חברה לבודק טכנולוגיות, אמרו: מה אתכם. כל חברה מראה איך היא מנפיקה בזימבבואה תעודות חכמות, לפי טכנולוגיה ישראלית.
היו"ר זבולון אורלב
ח"כים קיבלו עכשיו, בכנסת השבע עשרה כרטיסים חכמים.
איציק כהן
זה חלק מהפרוייקט שלנו – של משרד האוצר.
פיליפ ליבמן
כאשר אנחנו מסתכלים על מכלול השירותים, הכיוונים של תשתיות, אנחנו מברכים על פרוייקט "מרכבה", שזה תשתיות אחידות של משרדי הממשלה, שעל אף ההשקעה הגדולה במשך השנים, היא תחזיר את עצמה. התשיות של "תהיל"ה", שהן תשתיות תקשורתיות, ואנשים לא מספיק מכירים ש "תהיל"ה" הפכה להיות ה-ISP, ה- Internet Service Provider של משרדי ממשלה, שעומדת תחת מאות התקפות מגורמים עויינים ועומדת בהתקפות בגבורה גדולה, שזה מאוד חשוב כי אנחנו יודעים בחברה שלנו כמה גורמים עוינים מאוד רוצים לתקוף האתרים של ישראל, על מנת שהם יכולים לזכות בעצמם בניצחונות. העולם הטכנולוגי הוא גם זירת מלחמה, אפילו שאנחנו לא תמיד מכירים בזה. כשאנחנו מסתכלים על המכלול ומשווים את מדינת ישראל למדינות מערביות אחרות מבחינת כלל השימוש בטכנולוגיות, עשינו צעדים טובים על מנת להשתמש באמצעים אלקטרוניים. יש עוד דרך ארוכה, יש, כמובן, דרכים אחרות שאנחנו מצפים שיהיו במדינת ישראל, כמו call center ממשלתי, שאני, בתור אזרח, יכול לקבל שירותים לא רק בדרכים אלקטרוניות. אין ספק שלוועדה יהיה תפקיד חשוב על מנת לעודד את הדברים האלה.
אמיר עציוני
לכנסת יש היסטוריה מאד מוצלחת במה שקשור לחברת המידע. לפני עשר שנים, באלף הקודם של האינטרנט, הכנסת הקימה ועדה לעידן המידע היא לקחה 100 איש מכל שכבוה האוכלוסייה.
איציק כהן
כל יום שישי באוניברסיטת תל אביב.
אמיר עציוני
אבל עשתה עבודה, שהיא לאו דווקא עבודה מסורתית של הכנסת, לאו דווקא עבודה שברור שצריכה להיעשות כאן, במשכן, אבל התחילה לפני 10 שנים היסטוריה די משמעותית בפעילות סביב נושא חברת המידע. חברת המידע זה לא רק ממשל זמין, לא רק ממשלה. זה הרבה מאד מה שנעשה במשרד האוצר מבחינת התוכן, הרבה מאוד פעילות שהממשלה מובילה, וזה חשוב מאד ודרמטי בעיקר ביצירת מסה קריטית של פעילויות בעולם שלנו. אבל זה הרבה מאוד פעילויות של הרבה בעלי אינטרסים, גופים ציבוריים, שחלקם יושבים פה כמו "תפוח", "מרכז פרס לשלום" , כמו "איגוד האינטרנס הישראלי". הרבה פעילויות של גופים שחשוב גם ללמוד וגם להבין מה הם עושים, וגם לשלב בעשייה, והם בהחלט שותפים. אני אציג – הזכירו פה את הכנס בטוניס, אם אני מסתכל על "איגוד האינטרנט הישראלי", 20 מקבילים שלנו בעולם – איגודי האינטרנט, כי אנחנו שייכים לאיגוד האינטרנט העולמי - ישבו שם, ואחד הלקחים שלנו זה ועידה אזורית שאנחנו רוצים להקים עם הטוניסאי שביקש שלא נצלם אותו, ועם הסורי שאמר לא משנה אם תצלמו, בכל מקרה יחקרו אותי - ועם המרוקאי שלא אכפת לו – יש הרבה גופים עם אינטרסים שיכולים ודוחפים במהלך השנים את הפעילות.
היו"ר זבולון אורלב
איפה הבעיות?
אמיר עציוני
אני אציג קודם מה שיש. איגוד האינטרנט אחראי על כל נושא ה- domain, שמות המתחם IL . כל זה לא מנוהל על ידי הממשלה אלא על ידי גוף שעובד בהסדרה עצמית, לא בחקיקה, עושה את זה בצורה מצוינת – אני פשוט לא אובייקטיבי ביחס לעולם. כך נוהגים גם ביתר המדינות למרות שיש מגמה שעולה מעת לעת של מדינות כאלה ואחרות שרוצות להחזיק את השליטה אצל הממשלה מסיבות לא של עבודה לא נכונה אלא מסיבות של שליטה.


גם בתקשורת הפנים – בעבר היתה פה רגולציה של 10 ספקי אינטרנט, בינם לבין עצמם, ואני שמח שהיום היא הוסרה. אבל כתוצאה מזה, איגוד האינטרנט הקים את אותו צומת שבו כולם מתחברים. אלה דברים שהחברה האזרחית מובילה. יש הרבה מאד בעיות בנושא פער דיגיטלי. הזכיר איציק כהן את הנושא איגום משאבים. זה בסדר גמור. אם כבר הממשלה מוציאה, שתעשה בצורה מסודרת בכל מיני מקומות ודרכים. עם זאת, הרבה מאד מהבעיות לא מטופלות וגם לא צריכות להיות מטופלות על ידי הממשלה. הממשלה צריכה לתרום. אתן דוגמאות של נושאים שאנחנו מובילים – למשל, נושא של נגישות לאינטרנט, של בעלי מוגבלויות. אנחנו מקבלים פה שיתוף פעולה בהפיכת אתר ממשל זמין לאתר נגיש לאוכלוסיות שמתקשות. כל הנושא של לרכז את כל הגופים שיש להם אינטרס. למשל – יש עמותה שנקראת "נגישות לישראל" ואינטרנט קצת רחוק ממנה. הרבה דברים מעניינים אותה. האינטרס שלה הוא לתרום לאוכלוסייה הזו, אבל כשאנחנו אומרים: בואו תדחפו את הנושא זה הם אומרים – זה נכנס לאג'נדה שלנו. אינטרנט לגיל השלישי- זה לא נופל במשרד החינוך שמטפל באנשים עד גיל 18.
היו"ר זבולון אורלב
משרד לגמלאים, משרד הרווחה, ביטוח לאומי.
אמיר עציוני
אלו האוכלוסיות שלאו דווקא מכוסות באופן שוטף. אנחנו משתדלים לרכז את הגופים האזרחיים - -
היו"ר זבולון אורלב
ראיתי בנתונים שבחומר שהממ"מ הכין שבאמת בסוגיה של חברת המידע - הגרף מאוד בולט: ככל שהגיל עולה כך החשיפה פוחתת.
אמיר עציוני
למרות שזו אוכלוסייה שהכי רלוונטית, יש לה זמן. אנחנו הרמנו פרוייקט יחד עם משרד החוץ, שנקרא – הסברה ברשת. לקחנו צעירים, הצעירה שבהם היא בת 99, קראנו לה התלמידה המבוגרת בעולם לאינטרנט. אחרי שנה, בגיל 100, היא הפכה לגולשת מנוסה וותיקה. הדרכנו עם משרד החוץ בני הגיל השלישי, וגייסנו אותם מחדש לצורך פרוייקט הסברה. זה לא בהכרח – מה היה לראש הממשלה או לשר הביטחון להגיד, אלא זה יכול להיות הרבה נושאים של תרבות ישראלית וכו'. אתה רואה את ההתלהבות של החבר'ה. עשינו את זה כהוכחת היתכנות, יש להם רצון להיכנס.
היו"ר זבולון אורלב
מה הבעיה הכי קשה שלכם?
אמיר עציוני
הבעיה הכי קשה שלנו היא שהנושא של הפער הדיגיטלי נמצא עדיין פה, בהיבט שונה ממה שהוא היה לפני 10 שנים. יש הרבה אוכלוסיות שנכנסות לאינטרנט. עדיין יש פלחים שמתקשים, בעיקר במגזר החרדי שעדיין לא הדביק את הפער, והמגזר הערבי. אלה שני מגזרים שאנחנו מנסים יותר להתייחס אליהם. גם באוכלוסיית העולים – אנחנו מזהים בעיות, בעיקר בהקשר שפה, לא בהקשר של היכולת, בנושא התכנים. הבעיה של חששות ממפני השימוש, חוסר מודעות לגבי מה זה אינטרנט, מה הסכנות. אומרים: האינטרנט עולה כשיש אירועים קשים. אבל גם כשאתה מכניס מזלג לקיר זה מאוד מסוכן, אם אתה מחבר את זה לחשמל, אבל זה לא אומר שלא צריך להשתמש בחשמל. צריך מודעות – כמו שקע ותקע בפרסום של חברת החשמל. זה מה שצריך להיזהר מחשמל. ואותו הדבר גם כאן צריך לדעת ממה להיזהר, אבל לוודא שהמסקנה היא שמכניסים את האינטרנט לכל פלחי האוכלוסייה בלי הרבה חשש.
איציק כהן
לגבי הפער הדיגיטלי – אם לא תיקח את זה בתור - -, צריך איגום, סטנדרטים איך עובדים.
היו"ר זבולון אורלב
הבנתי.
חכים חסון
אני מנהל מרכז להב"ה בשפרעם. הפרוייקט הוא מאד חברתי ומאד חשוב. אני מאד מקווה שיפתחו יותר סניפים ביישובים סוציו-אקונומיים נמוכים. אני מבקש לנצל פה את ההזדמנות ולומר – היה קיים פער גדול בין מגזר היהודי לערבי לגבי חדירת האינטרנט. כדי שלא יגידו שלא עושים מספיק, צריכה להיות יותר פעילות במגזר. אני בגוף שארגון האינטרנט הישראלי מנסה באמת לפעול עכשיו במגזר, תבוא עליו הברכה. יש בעיה, כמובן - חשש מחדירת אינטרנט למגזר הערבי, במיוחד מגזר דתי והנשי. יש היום יותר מודעות, עם קצת עשייה ופעילות, אפשר להגביר המודעות, וזה, בסופו של דבר, יצמצם מאוד את הפער.
הרשל קליין
אני עובד בג'וינט. אני רכז הכשרה מקצועית בגוינט ישראל להשמה ותעסוקה לציבור החרדי. איציק כהן צירף אותי לצוות של הוועדה הלאומית. הנושא של ממשל זמין לציבור החרדי הוא חשוב מאוד. יחד עם ההתפתחות הוא מתפתח בצורה יוצאת מן הכלל. באיזשהו מקום, הציבור הזה, כתוצאה מכל האיסורים והדברים שיש סביבו, יצטרכו בעצם לקדם אותם. אחד הרעיונות הם למשל קיוסקים של ממשל זמין בתוך הציבור הזה, שאם אדם, שאין לו אינטרנט בבית, ירצה הוא יוכל לקבל השירות המלא. כך גם אפשר לחבר הציבור לאינטרנט הישראלי בצורה הכי חשובה.
איציק כהן
הוא ליווה את הנושא של חרדים בעבודה. הוא הביא את כל הרבנים הכי גדולים, בנושא של ביתר עילית וכן הלאה.
היו"ר זבולון אורלב
מכיר את הסוגייה של ממשל זמין, נחשפתי מתפקידיי הקודמים. ההרגשה שלי היא שיש פער גדול מאוד בין רמת הממשלה ובין הרמה של הרשויות המקומיות. אני מרגיש מה שקשור ברשויות המקומיות – אני לא יודע אם יש אבא ואמא. בממשלה יש אבא. מה קורה עם הרשויות המקומיות? הואיל והם לא פה, אני לא יודע אם יש מישהו שישיב.
איציק כהן
תל אביב זה לא שלטון מקומי.זה לא רשויות מקומיות.
גיל צוקרמן
אנחנו רואים כאחד מהנושאים המרכזיים את שיפור השירות לתושב, ולנכנסים בשערי העיר. ככזה אנחנו מקצים גם משאבים וגם רעיונות, ומנסים לבצע הרבה פעילויות לטובת הנושאים הללו, כולל הקמה של אתרי אינטרנט, הקמה של פורטלים ארגוניים, כולל תמיכה, כולל בחינה של שיתוף פעולה עם ממשל זמין, וכל מה שקשור לקידום הנושאים האלה בצורה החזקה ביותר. נכון שבעצם אצלנו זה מרוכז - חלק גדול ממשתמשי האינטרנט, אחוז החדירה באזור המרכז הוא מן הסתם יותר גבוה. אנחנו גם יודעים שהאוכלוסייה שאנחנו פונים אליה יודעים להתעקש ולדרוש. הלקוחות שלנו יודעים בדיוק מה הם רוצים, והדבר הזה מחייב אותנו להתייעל כל הזמן. שם אנחנו נמצאים.
איציק כהן
יש לכם הרבה תקציב.
גיל צוקרמן
אני לא מדבר על תקציב. אנחנו אלה שעושים את העבודה. צריך להבין דבר אחד: ככל שאנחנו נותנים יותר, יש דרישה יותר גבוהה. אנחנו באמת משתדלים לתת את המקסימום. אנחנו גם מרגישים שאחוז השימוש בשירותים שלנו הולך וגדל בצורה מדהימה. אפשר לראות גם ברייטינג, וגם באחוז השימוש בכל השירותים שאנחנו נותנים, שאני חושב שהם באמת מובילים במדינת ישראל.
היו"ר זבולון אורלב
ברור לי שתל אביב לא משקפת המצב בישראל.
איציק כהן
במאות אחוזים לא.
היו"ר זבולון אורלב
אנחנו כנראה נצטרך לקיים דיון מיוחד עם שר הפנים
איציק כהן
הפער הוא ענק.
אסתר סקורניק
- - לתת פתרון אחיד - -
היו"ר זבולון אורלב
המגע של האזרח עם השלטון – עם כל הכבוד למשרדי הממשלה, הוא בשכיחות גבוהה יותר במגע שלו מול הרשות המקומית. בשירותים המרכזיים של חינוך, רווחה, תשלומים – אלה המגעים העיקריים. זה מול הרשות המקומית, וכמובן - גם בתחומים חברתיים ופיזיים, תכנון ובניה, וכדומה. זה לא הממשלה. זה הכל שלטון מקומי, לא ממשלה. בכל המגעים האלה - הרגשתי, כשר שראה מה קורה בכל ביקור ברשות המקומית – הרגשתי שהם כמה שנים אחורה.
אסתר סקורניק
הקטע הוא שכל אחד ממציא הגלגל מחדש, ולא עושים משהו אחיד לכולם.
איציק כהן
כבר אין להם כסף.
היו"ר זבולון אורלב
אם הממשלה היתה יכולה להתארגן ולפעול כמערכת אחת בראשותו של איציק כהן – מדוע השלטון המקומי גם לא יכול להתארגן כדי להקים - -
אסתר סקורניק
אולי זה צריך לבוא מלמעלה. צריך מישהו שיארגן.
מרסל שטראון
אני מנכ"ל של ISERD, המנהלת הישראלית לתכנית המסגרת של האיחוד האירופי. המנהלת הזאת היא ממשלתית, והיא מחברת את הלשכה של המדען הרשי של משרד התמ"ס, משרד המדע וגם - – . היא אמורה לממש את ההסכם שיש לנו עם הקהילה האירופית, שמכניסה אותנו כשותפה מלאה בפעילות המו"פית של אירופה. במובן הזה אנחנו לא אומרים פעילות בין-לאומית, כי אנחנו רואים את עצמנו כחלק מאירופה, משתתפים בוועידות הפנימיות שלהם, ובאותה מידה אנחנו כאן ושם. בתוך התוכנית יש אלמנט גדול של אי-גוברמנט – יש תכנית שנקראת information to - - technology, שמראה החברה ו-IT. התוכנית הזו היא התוכנית הכי גדולה בתוך התוכניות שלנו, תוכניות המסגרת. , בתוכנית החמישית 40% מההחזר שלנו בא מה - IT. בתוכנית השלישית, שהיא עכשיו – 60%. בתוכנית השביעית – שאנחנו עכשיו במשא ומתן, ואתה שואל על הבעיות, אנחנו עכשיו עם אירופה כדי להמשיך הפעילות – יש קטע מאד גדול של אי גוברמנט. בתוכנית חמישית – משרד האוצר אפילו השתתף באחת התוכניות זה יכול להיות מקור לא רק לשיתוף פעולה אבל לידע מאוד חזק, מה שאחרים עושים באירופה, אנחנו במפה בצורה מינורית עדיין. יש הרבה יותר פעילויות שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו מקווים שבהמשך, עם התוכנית השביעית שמתחילה בתחילת 2007, נוכל לרשום יותר ויותר הצלחות. אבל כאן נצטרך את ההתגייסות של המוסדות ושל החברה האזרחית כמו הממסד הממשלתי. אני יודע שבועז דולב מתארגן. בכמה קטעים הוא לא היה יכול להשתתף בעבר, אנחנו מקווים בעזרת האוצר, אבל על זה צריך לדבר עם אגף התקציבים במשא ומתן על סכום ההשתתפות, כי היא תהיה מאד יקרה. התוכנית היא 50 מיליארד.
קריאה
- - -
מרסל שטראון
הוא צריך להוסיף 20 מיליון יורו לתשלום השנתי. אנחנו למעשה חלק מההתארגנות הכי הגדולה בעולם של עבודה באי-גוברמנט. הם גם קובעים פרוטוקולים בתוך הפעילות הזו, לכן החשיבות בהשתתפות הזו. אולי נחזור יותר מאוחר על התוכנית כולה בנושא הזה.
היו"ר זבולון אורלב
דרכנו פתוחה לעניין.


יש לנו עוד שלוש בקשות ונסיים את הישיבה, רק בגלל לחץ הזמן. בבקשה.
ביאטריס אלמוג
אני ממנהל תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך. רציתי לציין שהמשרד כמשרד בשיתוף מינהלים שונים ויחידות שונות עושה פעילות מאוד ענפה בתחום של הטמעת השימוש בטכנולוגיה בכל המישורים. למותר לציין שאם הפעילות בתחום החינוך היא לא הכי חשובה, היא ודאי בין החשובות ביותר.
היו"ר זבולון אורלב
אבל המינהל שלכם לא אחראי על הטמעת הסוגייה במערכת החינוך אלא רק במינהל של מערכת החינוך.
ביאטריס אלמוג
המינהל שלנו אחראי בעיקר על מתן השירותים לכל הגורמים שעוסקים בתוכן, וזה אומר – אתר האינטרנט של המשרד, התשתיות לניהול כל הפעילות הענפה, פורומים, תכנים, פורטלים, שירותי מידע אישיים לתלמידים, למורים, לאנשי פיתוח תוכניות לימודים וכדומה, וגם העמדת השירותים המינהליים לצורך ניהול מערכת החינוך עם המשרד, הן בתי הספר והן שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות.
היו"ר זבולון אורלב
למה לא מעלים את בחינות הבגרות, במקום כל הטופסיידה ענקית של 600 סוגי בחינות בגרות ו -2 מיליון מחברות – למה אי אפשר בבוקר של בחינת בגרות להעלות את הבחינה על האינטרנט?
ביאטריס אלמוג
טכנולוגית ודאי שאפשר. ערכית ומבחינת נגישות לכל – לא בטוח. אני בכל מקרה לא ממש מוסמכת לענות לך על זה.
היו"ר זבולון אורלב
מה זה ערכית?
ביאטריס אלמוג
זה עניין של מדיניות אם עושים בחינות רק בפלטפורמה אלקטרונית.
היו"ר זבולון אורלב
לא, במקום שהנבחן יקבל את הנייר - שיקבל את זה באינטרנט.
יהודה קונפורטס
יש בעיה עם המורים, אני מתבייש להגיד.
קריאה
לא כל בית ספר מחובר לאינטרנט.
היו"ר זבולון אורלב
אם שאלתי את זה כדי שיתברר לי שלא כל בית ספר מחובר לאינטרנט – אז היה כדאי לשאול.
קריאה
זה דיון נפרד.
ביאטריס אלמוג
אז קודם כל, באמת, הקושי העיקרי הוא הטמעה, שיווק, מסע פרסום כמו שעשו gov il, ורמת החשיפה ישירות ודרך שער הממשלה. ההטמעה נעשית דרך הפעילות במידה רבה, הן בקרב התלמידים, הן בקרב סגלי ההוראה וכל העובדים – וזה מאוד חשוב.
לאה אהרונוביץ
אני מהאיגוד הישראלי לטכנולוגית המידע. איל"א פועל כבר 40 שנה במדינה, ומהווה קורת גג לאיגוד האינטרנט הישראלי ואיגודים נוספים, כמו מוח, שזה מכשיר - -
היו"ר זבולון אורלב
מה זה קורת גג? לא הבנתי.
לאה אהרונוביץ
איל"א היה האיגוד הראשי שהוקם לפני 40 שנה ופעל להקמת איגודי משנה במהלך השנים לטובת נושאים מיוחדים –כמו האינטרנט הישראלי, מחשבים בחינוך, מערכות מידע ברפואה. היום הם מהווים פעילות עצמאית. איל"א מקדמת היום כמה דברים. מדובר על איגום משאבים לטובת הפער הדיגיטלי וגם מטרות נוספות. איל"א מנסה לפנות לאותן תעשיות שפועלות היום במדינת ישראל. הזכירו כאן שלמדינה יש הרבה תעשיות עתירות ידע, ויש פה עוד שחקן שיכול לתרום לטובת המטרות שהועלו כאן, לא רק הממשלה וישירות מול האזרח. היום הרבה חברות ותעשיות תורמות במסגרת התרומה שלהן לקהילה להקמת כיתת מחשבים פה והקמת כיתת מחשבים שם, יש מקום לנסות לאגם את כל התרומות של החברות השונות כדי שביחד ייווצר סל הרבה יותר גדול שיוכל לפנות לטובת משרד החינוך או מטרות אחרות. במקום לתת תרופות קצת יותר קטנות ומפוזרות בארץ. יש פעולות שאנחנו עושים יחד עם לשכת המדען הראשי, כדי לקדם התעשיות המסורתיות בישראל. המדען הראשי – זה התמ"ת. – כדי לפעול ולהביא את הטכנולוגיות לתעשיות המסורתיות, שעדיין הן האחרונות במדינה להשתמש ולהיעזר בשימוש מושכל באותן טכנולוגיות. גם אליהם צריך לפנות בדיוק כמו שפונים לאוכלוסיות אחרות שרוצים להטמיע את הטכנולוגיה.
דפנה ליפשיץ
אני המנכל"ית והיועצת המשפטית של תפוח – עמותה לקידום עידן המידע בישראל.
קריאה
לא רק הלוגו, גם הפעילות מאוד יפה
דפנה ליפשיץ
אני רוצה להתייחס לשלושה דברים: תפוח היא עמותה שהקימה IDB . יש לנו 50 מרכזי אינטרנט קהילתיים בפרפריה,
היו"ר זבולון אורלב
מה זה מרכז? מחשב אחד?
דפנה ליפשיץ
מרכז זה 20 עמדות מחשב מחוברות ברשת, עם מדפסת, שרת, שעובדות מ-8 עד 10, ממוקמות בפריפריה הגיאוגרפית וחברתית. חלקם במתנ"סים, חלקם בספריות, חלקם במבנים שהרשויות המקומיות מקצות לטובת העניין. העמדות נגישות לכולם בחינם.
היו"ר זבולון אורלב
יש נתונים על שימושים?
דפנה ליפשיץ
יש נתונים שמשרד האוצר והחשכ"ל בדק לעומק, בישיבה מיוחדת שנעשתה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה גם עם חברות הייטק, עם חברת אינטל – מפעילים פרוייקטים חינוכיים - -
היו"ר זבולון אורלב
עם מי מתאמים? למי אומרים בוקר טוב?
דפנה ליפשיץ
קודם כל לראש העיר, מנהל מחלקת הרווחה. אנחנו לא פוליטיים. אנחנו פועלים עם כל המגזרים. אנחנו למדנו בדרך הקשה שכאשר ראש העיר נמצא בתמונה, זה עוזר. נותן ברכתו אבל לא מעבר לכך, וזה יפה. אנחנו מפעילים תוכניות בלמעלה מ-250 בתי ספר ברחבי הארץ. אני רוצה להתייחס לשלושה דברים: אחד, לאיגום משאבים. עברנו דרך ארוכה, מסלול מקביל, של אי שיתוף פעולה עם "להבה". לשמחתי היתה השבוע פגישה עם - - מהחשב הכללי - -
היו"ר זבולון אורלב
בעצם, "להבה" עושים בדיוק אותו הדבר, רק מטעם הממשלה.
איציק כהן
בדיוק אותו הדבר, בקיר השני.
דפנה ליפשיץ
בחלק מהמקרים – כן, אבל במרבית המקרים - -
היו"ר זבולון אורלב
אמרו לי שיש לי שכונות - -
איציק כהן
כן, כן. שכונה ל' בבאר שבע – יש כפילות.
היו"ר זבולון אורלב
אז זה בזבוז? או שיש מספיק עבודה - -
דפנה ליפשיץ
אנחנו מאמינים - -
אברהם מיכאלי
יש מקומות שאין, שלא הגיעו אליהם.
איציק כהן
פעם היה שר והיה ראש עיר.
דפנה ליפשיץ
זה דיון מורכב וארוך. כמו שאיציק כהן אמר - טוב שנעשה דיון, אבל אני חושבת ש - -
היו"ר זבולון אורלב
יש רשימת ראשי ערים שבטוח שיש להם את שני הדברים.
דפנה ליפשיץ
היינו שמחים לשדרג מערכות המחשוב, תחת ידי איציק כהן, לתפארת מדינת ישראל.אין מה לומר.


לגבי החיבור עם משרד החינוך – אנחנו עובדים בלמעלה מ- 200 בתי ספר בכל המגזרים, ועושים עבודה עם תוכניות חינוכיות – זו פעולה נוספת. כאשר ראינו שרשויות מקומיות מתקשות לעמוד בנטל היסעים, נכנסנו עם התוכניות לתוך בתי הספר, כדי לשדרג את תחום התקשוב. יסודי, חטיבות ביניים ועל יסודי. בהרבה בתי ספר אין אינטרנט, בהרבה בתי ספר המחשבים ישנים. באילת יש תיכון שהמחשבים בו הם בני 12 שנה, קשה מאד לעשות שם איזשהו סוג של תוכנית חינוכית. אנחנו מפעילים תוכנית גדולה שנקראת נטע, ש- - אנחנו פועלים עם המגזר החרדי.
הרשל קליין
אני מכיר מקרוב.
דפנה ליפשיץ
אנחנו גם מתחילים לעבוד בירושלים עם עמותת מרגלית בסמינר לבנות ספרדיות שרוצות לצאת לתחום של טכנולוגיה.
איציק כהן
אם הזכרת את תפוח – זה עשירית ממשאבים של אחרים. כשזה פרטי, זה נראה אחרת.
דפנה ליפשיץ
דבר אחרון – אנחנו הרבה מאוד זמן מנסים לשתף פעולה עם משרד החינוך, באותם 20 מרכזי אינטרנט קהילתיים שפועלים בדרום אחר הצהריים ללא הצלחה. אנחנו שמחים להעמיד לטובת אותם מרכזים את הידע, הניסיון והתוכניות של חברות הייטק.
היו"ר זבולון אורלב
תודה רבה, חברים, אנחנו אף פעם לא מספיקים.
אילנה כהן
אני מפורטל נשר, פורטל האינטרנט של הנשים. אנחנו פתחנו את הפורטל לפני 8 שנים, כאשר היו רק 14% גולשות. דבר ראשון שעשינו היה קורסים לאינטרנט לנשים. בנושא חממות עסקיות בארץ, תקציב המו"פ של מיליונים בארץ, התקציב לא הולך לנשים בכלל.
היו"ר זבולון אורלב
יש קריטריונים.
אילנה כהן
בכל העולם מטפלים בנושא. אנחנו נעשה פרה-חממות לנשים, להכשיר נשים.
היו"ר זבולון אורלב
בתור שכנים של הוועדה למעמד האישה, אני מבקש - -
אילנה כהן
אני נפגשתי עם מי שאחראית על החממות העסקיות בארץ. מתוך 100 חממות עסקיות, יש 3 בבעלות נשים. אז אני חושבת שצריך להקצות תקציבים ולעשות תוכנית, על פי תוכנית מפורטת.
היו"ר זבולון אורלב
אנא כתבי לי בפירוט את הנושא ואת הבעיה. אני אבוא בדברים כאן עם הקולגות שלנו. אולי נקיים איזשהו דיון משותף עם הוועדה למעמד האישה. נראה מה ניתן לעשות.אני מוכן להתייחס.


רבותיי, אני שמעתי בסיפוק שבסוגיית המידע והאינטרנט מדינתנו נמצאת יחסית לעולם במקום טוב,, כפי שראוי שיהיה ועל כך תודה והוקרה לכל מי שפועל בעניין הזה ועושה, ויש כאן עושים ומעשים רבים מאוד. יחד עם זאת, אנחנו מבקשים מראש הממשלה לחדש בהקדם האפשרי את המינוי של הוועדה הציבורית העליונה לתקשוב ולטכנולוגיית מידע, מתוך הכרה שהוועדה הזאת נחוצה למלא את היעדים והמטרות כפי שהוגדרו לה ברמה הלאומית. אנחנו נטפל – ברור שסוגיית הפער הדיגיטלי היא סוגייה מטרידה מאוד, בדיוק כמו ששמענו אתמול בחדשות שנוספו כמות לא קטנה של מיליונרים במדינת ישראל, מול כמות לא קטנה של עניים שמצטרפים, הפערים האלה בחברה שלנו הם בעייתיים מאוד. קראתי את הרצאתו של חתן פרס נובל לכלכלה מארצות הברית בכנס קיסריה, שדיבר על הנושא הזה בדאגה עמוקה. ודאי שנטפל בסוגייה הזו של הפער הדיגיטלי. הפתרונות יכולים להיות איגום משאבים, אבל לפי דעתי זו לא רק בעיה של איגום משאבים, זה הרבה – מעל ומעבר. אנחנו לא צריכים להסתכל תמיד על הקטר ועל הקרון הראשון, אנחנו צריכים לדאוג לכל הרכבת החברתית הארוכה. גם נושא החתימה הדיגיטלית מטריד אותי, כשבעצם, מכשולים לא טכנולוגיים מעכבים את הפעלת הנושא הזה. אני אבוא בדברים עם יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, כדי לנסות ולבנות אולי עוד דיון משותף, אוו התערבות שלנו או דיון מיוחד שלנו בסוגיה הזו, כדי לקדם את החתימה הדיגיטלית.


נושא אחרון שאני לוקח מהדיון הזה – סוגייה של רשויות מקומיות שמאוד מטרידה אותי, שהממשלה רצה קדימה והרשויות המקומיות נשענות על פרוייקטים מאד מבורכים כמו תפוח, אבל הן צריכות גם להתארגן. זו לא רק בעיה שיתארגנו, אלא גם תשומת לב של הממשלה. וגם סדרי עדיפויות של סיוע הממשלה לרשויות המקומיות, איך הוא יכול לעבוד. הממשלה מעבירה לרשויות המקומיות מכל משרדי הממשלה – להערכתי סדר גודל של כ-40 מיליארד שקל לשנה – סכום עתק וגדול מאוד - -
איציק כהן
רק החברה לאוטומציה – 900 מיליון.
היו"ר זבולון אורלב
משרד הרווחה 2 מיליארד, משרד החינוך – על פי סדר גודל של 10 מיליארד – יש כאן משרדים גדולים מאד שמעבירים תקציבים לרשויות המקומיות, לכן זה נראה לי שבסדרי גודל כאלה זה יותר ממוזר שלא נמצא פתרון ראוי לקדם את הסוגיות של טכנולוגיות המידע, גם ברשויות המקומיות. יש רשויות מקומיות וגם בתוכן יש פער עצום. אריאל היא עיר דיגיטלית, עיר מתוקשבת, למי שלא ביקר שם. לעומתן, אתה מגיע לרשויות מקומיות, ולא אזכיר שמות, שאתה נכנס לתקופת האבן, ולא אזכיר שמות, הכל עם טפסים וניירות ואין שום לחלוחית של טכנולוגיית מידע. זה בלתי מתקבל על הדעת ובלתי נסבל.

אני מודה לכולכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.

קוד המקור של הנתונים