PAGE
1
ועדת הכספים

19.06.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שני, כ"ג בסיוון התשס"ו, 19 ביוני 2006, בשעה 11:30

תיקונים בתקנון הבורסה – מכרז נעילה בסוף יום מסחר ותיקון כללי השימור.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר

חיים אורון

אלי אפללו

שי חרמש

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

סם ברונפלד, יו"ר הבורסה לניירות ערך

חגית נאמן, יועמ"ש ומזכירת החברה, הבורסה לניירות ערך

משה טרי, יו"ר הרשות לניירות ערך

עו"ד דניאל רימון, רשות לניירות ערך

מוטי ימין, הרשות לניירות ערך

עו"ד יורם נווה, הרשות לניירות ערך

נאור גמליאל, הרשות לניירות ערך

אורי קציר, הרשות לניירות ערך

גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

נתי שילה, יועמ"ש, איגוד החברות הציבוריות

סמדר אלחנני

טמיר כהן

הדס דויטש

תיקונים בתקנון הבורסה – מכרז נעילה בסוף יום מסחר ותיקון כללי השימור

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה, תיקונים בתקנון הבורסה – מכרז נעילה בסוף יום מסחר ותיקון כללי השימור. האם יש הסכמה על מה שאתה מציע?

לא, לא הכל מוסכם. חשוב שנאמר שמה שיש כאן זה חלק ממהלך כולל שעשינו בכל מה שקשור לחשיבה כוללת, בכל מה שקשור לחברות בבורסה, לרישום שלהן. חלק גדול עבר בוועדה, מה שנשאר כאן זה החלק האחרון. נתנו הקלות, עשינו החמרות בהתאם למצב בשטח.

כל המהלך שיש כאן נובע מסיכונים גדולים שאנו רואים בשוק, שנובעים בחברות הקטנות מכל מיני הרצות, מעסקאות עם בעלי עניין, מדיווחים בעייתיים של החברות האלה, מסחירות מאוד נמוכה. כל הדברים האלה הביאו אותנו למצב שאנו חייבים לנקוט במהלך הזה. מה שאתם רואים כאן זה תוצאה סופית של כל המהלכים שעשינו.

החברות הקטנות האלה, החברות הבעייתיות, הן מטרד מאוד גדול, הן גוזלות מאתנו המון משאבים. אנו משקיעים בכל מיני חקירות ובכל מיני ניסיונות למנוע תופעות לא רצויות בשוק. מה שעשינו כאן זאת התוצאה של הדברים האלה.

שלוש נקודות; האיגוד ביקש לשמוע על הניסיון שנצבר בבורסה מאז שהותקנו הכללים של כללי השימור. אני רוצה לשתף אתכם בשלושה נתונים שיש לנו; הדבר הראשון הוא שההתראה של הבורסה לחברה שאינה עומדת בכללי השימור גורמת ברוב המקרים לכך שבעלי השליטה בחברה יעשו את מה שצריך לעשות, על מנת שהיא תוכל להיסחר באופן תקין והוגן. יש לנו ניסיון של ארבע שנים, וברוב המקרים האיום להביא חברה, להעביר אותה לרשימת השימור, משכנע את בעלי השליטה - או יכניסו הון לחברה, או יפזרו את המניות, יגדילו את הפיזור, וברוב המקרים זה מסתדר.

כמה מקרים יש בחודש, בשנה?

זה פעם-פעמיים בשנה אנו עושים את הבדיקה, זה כמה עשרות כל פעם. הן מאוד קטנות, והיקפי המסחר במניות, כפי שהסביר את זה יושב-ראש הרשות, אי-אפשר לקיים מסחר תקין. הן כר פורה למניפולציות, להרצות, לרשימה ארוכה של דברים שמכתימים את שוק ההון.

במדינת ישראל הקטנה ומוקפת האויבים יש 600 חברות בורסאיות. כשאתם מסתכלים באירופה בנורבגיה, דנמרק, אוסטריה, אירלנד, כשאתה מסתכל במדינות שהן פחות או יותר בגודל שלנו, בין 100 ל-250 מקסימום. כלומר אנחנו במסורת שלנו מאוד ליברליים בלהרשות לחברות להיכנס לבורסה, היינו יותר מדי ליברלים בכך שאחרי שהן נכנסו לבורסה, לא היו צריכים לקיים דרישות קשות, והתוצאה היא שיש 200-100 חברות שהן ציבוריות בשמן אבל לא במהות שלהן. הניסיון שלנו מראה שכאשר אנו מהדקים את הבורג, בעלי השליטה מכניסים את היד לכיס ועושים לפתרון הבעיה. זאת אובזרבציה אחת.

השנייה היא שמי שלא מתקן, או בעלי השליטה שלא מצליחים לתקן את מצב הסחירות ב-6 חודשים שיש להם התראה ובשנה הראשונה להשעיה, הסיכוי שאחר כך החברה תחזור להיות חברה בורסאית רגילה הוא כמעט שואף לאפס. לכן חשבנו שראוי לקצר את התקופה הזאת של השהייה ברשימת השימור משלוש שנים לשנתיים. כמו שאמר יושב-ראש הרשות, ההתארכות של השהייה ברשימת השימור גורמת לכך שמתחיל להיות "מסחר בשלדים", כלומר מוכרים שלד של חברה, מכניסים לעסקים בלי תשקיף, בלי הפיקוח שהרשות מקיימת כאשר רוצים להכניס ביזנס חדש לבורסה. לכן סברנו שראשית צריך לקצר את תקופת השהייה ברשימה משלוש שנים לשנתיים, ובאותה הזדמנות להרים גם את הרף של- -

מה קורה בארצות הברית?

יש שם גם כללי שימור.

כאלו נוקשים?

שם זה לוקח צורה אחרת.

אני מבין שלא.

לא נרשמות חברות שהן רק בשם.

נו, אני גם עושה תנועה כזאת.


עוד מעט נשמע.

כללי הכניסה לבורסות בארצות הברית הם הרבה יותר נוקשים, רף הכניסה יותר גבוה. אם אתם קוראים בעיתונים, חברות ישראליות ענקיות במונחים של ישראל, קומברס, מרקיורי וכן הלאה, הם בדרך שרוצים לסלק אותם משם בגלל כל מיני סיבות.

אמרת, כל מיני סיבות.

מתוך עשרות החברות שציינת, שנכנסות לאותה מסגרת של אזהרה, כמה מהן לא היו ראויות להירשם מראש כחברות ציבוריות? כמה מהן כתוצאה מעסקים, שנקלעו לצרה, למרות שהן היו ראויות בתחילת דרכן להיקרא ולשמש חברות ציבוריות?

השאלה שלך קשה מאוד.

תגיד באחוזים.

הוא לא רוצה לענות.

מלכתחילה רף הכניסה ההיסטורי לבורסה היה נמוך מדי. רק בשנה האחרונה, בעקבות פעולה משותפת של הרשות ושלנו, העלינו אותו, כך שיש לנו משקעים של חברות שנכנסו בתקופות שרף הכניסה היה מאוד נמוך, ולא צריך הרבה - רק הידרדרות- -

כמה חברות עם רף גבוה היו נכנסות ונקלעו למצב שבו הן משתמשות בכללי השימור?

קשה לי להשיב על זה מהמותן.

לגבי ארצות הברית - -

קודם גל, אתה- -

מבחינתנו, החברות האלה הן יעד לגורמים עוינים, לגורמים די מפוקפקים להשתלט על החברות האלה, ולהכניס כל מיני פעילויות שכרגע נבדקות.

אתה יכול לתת דוגמא?

יש נושאים שהם תחת חקירה. אנו מגלים תופעות שהן מבחינתנו מסוכנות. למשל, בא גוף מסוים, רואה חברה שהיא שלד בורסאי, רוכש אותה ומכניס אליה כל מיני פעילויות, שבעצם הוא הנפיק חברה לבורסה. האלטרנטיבה שלו היתה תשקיף, גילוי. בדברים האלה החוק עושה הנפקה פרטית, אין צורך בתשקיף, בגילוי מלא. המקומות האלה היום תחת זכוכית מגדלת אצלנו, אנחנו מרתקים המון משאבים. אם אנחנו לא נעלה את זה, אנו נמצא עצמנו בסיכון גבוה. העיקרון הזה קיים גם בארצות הברית, יש small cap, מי שלא עומד בקריטריונים, נופל למקום הזה, וגם חברות מאוד גדולות.

אבל הוא נופל על small cap, הוא לא נופל בכלל. אני חושב, כמה תחנות ביניים יש בארצות הברית?

משפט אחד; גם בפנייה של איגוד החברות הציבוריות, שהיא במקורה מלפני שנתיים, ורק עם תאריך חדש, לא הוצגו בפני הציבור נתונים המצדיקים. אם הייתם נותנים לנו סדרי גודל, כמה חברות כאלה יש, כמה קרה- -

לכן אמרתי שפה זה חלק אחד ממהלך כולל, מחשיבה כוללת שעשינו, ושינינו דברים בשולחן הזה.

מדובר על סדר של כ-50 חברות שעקב העלאת הרף מדובר בשווי החזקות מ-2.4 ל-5 מיליון ש"ח ובשיעור החזקות מ-7.5% ל-15%. כ-50 חברות נוספות נכנסות לקטגוריה מתוך 600 חברות שנסחרות. 50 נוספות יקבלו התראה. חשוב להבין - מתוך החברות שמקבלות התראה, אחוז גבוה מהחברות עושה פעולות כדי לצאת מזה ולהשתפר. אלה שברמה קטטונית, יוצאות לחלוטין.


שנית, יש גם הוראת מעבר, שמי שקיבל התראה על-פי הכללים האלה, זה לא חל עליו. זה ייכנס לתוקף במאי 2007. גם אז זה יחול רק על אלה שלא קיבלו התראה היום על פי הכללים הקיימים. יש חצי שנה התראה, שנה ראשונה תקופה שהתנאים מקלים יותר, ובשנה שנייה התנאים יותר מחמירים.

מגיעים ל-2009. מספיק רחוק.

כמה תחנות יש כאן וכמה בארצות הברית עד שמוחקים חברה?

נכון שיש שם יותר תחנות.

מה בוער כאן?

שאלה תיאורטית, כי בתחנה הראשונה היא מחוסלת. מי יקנה את המניה שלה בכלל?

אם יש שם 4 תחנות, יש 4 דרגות - יורדים מהראשון, יש 80% עד שאתה מגיע לדרגה.

הכל ב-small cap.

לנו יש קומת מרתף וקומת קרקע. להם יש 4 קומות מעל. הקומה הראשונה שלנו זה הקומה מתחת למרתף.

עוד דבר שחשוב להבין ושקיים - חברה ציבורית, יש עליה הרבה שומרי סף - רואי חשבון, עורכי דין, דירקטורים. הם אחראים על התפקוד התקין של החברה. בחברות האלה הדירקטורים מתפטרים, עורכי הדין ורואי החשבון הם לא מהשורה הראשונה. אז הרבה יותר קל להכניס פעילות שהופכת את התפוחים הרקובים האלה – החשש של איגוד החברות צריך להיות השומרים, 500 החברות האחרות שלא יוכתמו על-ידי אותן 100 חברות שעושות רעש ובעיה לכל השוק.

גד, אתה מסכים?

אם הייתי מסכים, הייתי כותב מכתב ומברך על ההצעה. אנחנו בדיונים רבים וארוכים במשך השנתיים האחרונות גם עם אנשי הבורסה וגם עם אנשי הרשות בנושא הזה. הצענו כמה הצעות שיכולות לפתור את הבעיה.

תמיד יותר טוב להיות בריא, עשיר וצעיר מאשר עני, חולה וזקן. יש טבע, יש מניות הבנקים, יש מניות של חברות הביטוח הגדולות והטובות והנסחרות, אבל המשק הישראלי לא מורכב רק מהענקים ומהגדולים, יש הרבה חברות קטנות ובינוניות. גם להן צריך להיות מקום שיכולות לגייס בו כסף ולהתפתח. חלקן עושה את זה יפה, חלקן באופן טבעי נגרע אחר כך מן העניין כי לא כל אחד מצליח.

אגב, נושא של תופעות לא רצויות היו בחברות הכי גדולות. מה היה בהסנה? זאת לא היתה חברה קטנה. אני לא רוצה להיכנס למונחים פליליים, אבל בדברים גדולים עושים דברים שאף אחד מאתנו לא רוצה שיהיה.

מה המוטיבציה של הרשות לניירות ערך?

יש לה מגמה טובה, היא רוצה להעלות את הרף, היא סבורה שחברות קטנות יש להן המון צרות עם חברות קטנות כי צריך הרבה טיפול בהן, קטנים לא נוהגים להיות - בדרך כלל לא מסודרים כמו הגדולים, יש אפשרות לעשות מניפולציות, אבל יש גם אפשרות לעשות מניפולציות בגדולים. העניין לא חד-משמעי.

הוא חד-משמעי בצורה הכי מפורשת.

אני עוקב בצורה מתמדת אחרי הסקירות המסודרות והיפות שאתם שולחים כל שנה, סקירה שנתית, אבל אני רואה את התוצאות. בינתיים לא ראיתי שהגשתם כתבי אישום נגד הדברים. חקירות - תוכיחו שהכל שם פגום, אני מקבל את דעתך.

בנושא הסחירות הנמוכה, שזה אחד הדברים שמטרידים את האיגוד מהיום שהוא הוקם, והצענו הרבה הצעות במהלך השנים לרשות ולבורסה, חלקן התקבלו, ואציין לשבח את העניין שהבורסה והרשות נענו לו, זה העניין של עושי שוק. הנה כבר היום יש לנו קרוב ל-60 חברות שלקחו את העניין - עושי שוק מגבירים נזילות, סחירות. הם לא יפתרו את כל הבעיה, אבל יכולים לפתור קבוצה של אולי 100 חברות. זה יהיה הישג עצום.

לא מתוך החברות האלה, מתוך ה-600.

לא דיברתי על מי.

הצענו הצעה – ויושב-ראש הרשות קיבל אותה - בעניין הצעות רכש. אם היינו יכולים להגיע להצעות רכש בצורה קלה, מסודרת, אולי 50 או 100 חברות היו נמחקות ממילא, על ידי הבעלים שלהן. קיבלת, אבל עוד לא נעשה שום דבר בעניין הזה, כי זה לא קשור רק בך.

ההשעיה תהיה בעוד שנה וחצי, לא יקרה שום דבר.

שאל יפה כבוד היושב-ראש, מה קורה בעולם. אם אני מסתכל בעולם בנסד"ק, יש שם כמה- -

הצעת הרכש יכולה ללכת במקביל לכללים?

בהחלט, אם ישנו את החוק שאפשר יהיה להגיע להצעת רכש סופית - -

אם המטרות שעומדות לפני הרשות, כפי שהגדרת, ואין שום שיקול זר שרוצה להתנכל לחברות מסוג כזה או אחר- -

אני לא חושד בכשרים.

הם כשרים כל עוד לא הוכח ההיפך. ההצעה שלך התקבלה, הכללים יאושרו. תסביר לי, בבקשה.

מכיוון שזה כרוך בשינוי מסוים בחוק החברות, הרשות לניירות ערך לא מופקדת על חוק החברות. יש דיונים עם משרד המשפטים שאמורים להתחיל ומחכים חודשים.

בחדר הזה לא אומרים "משרד המשפטים"...

צלם בהיכל.

בנסד"ק יש חברות גדולות וחשובות. הם לא ממלאים קריטריונים מסוימים, הם נושרים לקטגוריה של small cap, גם שם לא עומדים בזה, נכנסים ל-bulletin board, יורדים ממנו ומגיעים ל-pink sheet , שם הם נשארים. משם לא מנפנפים אותם. מי שהולך להשקיע במניות של ה-pink sheet זה רק כאלה שיודעים מראש את כל הסיכונים הכרוכים בזה.

הבעיה היא כזאת, וחבר הכנסת אורון, אתה ודאי צריך להבין את זה; בתוך בעלי המניות שבחברות הקטנות יש תמיד בעל שליטה, אבל יש גם בעלי מניות מן הציבור. אם המניה נמחקת מהמסחר, הוא לכוד בידי בעל המניות שיכול לעשות בו מה שהוא רוצה. הרי אין לו שום דרך למכור את המניה. יציע לו בגרוש, הוא ייקח את הגרוש הזה.

מה האלטרנטיבה?

אני אומר שתהיה רשימת שימור, בהתחלה התנגדו גם לזה. בסוף הצלחנו לשכנע, שצריך רשימת שימור. הרשימה הזאת בהתחלה לא היתה מקובלת עליכם, ואז הלכתם אליה.

מודה ועוזב ירוחם.

כאשר אתה ברשימת השימור, מראש ידוע שזה הנגועים, המצורעים. מי שרוצה ייכנס ויקנה, מי שלא רוצה לא ייכנס ולא יקנה. זה נותן לך אופציה לא להיות מחוק כאילו השקעתך עוברת מן העולם.

המסלול פה שנמשך 3 שנים כמעט לא פותר את העניין - התראה וכניסה- -

עובדה שהוא לא פותר הבעיה.

אני בעל מניות בחברה דפוקה, ומנסה לברוח. שלוש שנים לא הצלחתי, מה יקרה בשנה הרביעית? אתה יוצר פה מלכודת דבש.

יש כאן הטעיה. מה שמעניין אותנו זה הגנת ציבור המשקיעים. מה שאומר גד אולי עובדתית זה נכון, אבל זה מוציא את הדברים מהקשרם. בארצות הברית יש כל מיני פלטפורמות של מסחר, over the counter, שם יש סחירות כזאת, סחירות אחרת. בישראל יש רק מקום אחד סחיר - הבורסה.

אנו נותנים פה פרק זמן שהוא מספיק לציבור כדי לכלכל את צעדיו. יותר מזה, גם במצב הזה הם לא יכולים למכור, הם תקועים שם ונתונים בחסדי כל מיני חבר'ה.

האם יש אפשרות שתסכימו לעוד תחנה, מה שהוא אמר, מה שהיה מקובל בארצות הברית? שם יש שלוש תחנות.

שם יש כל מיני פלטפורמות מסחר שלא קיימים בארץ. אנו רק רוצים להגן על הציבור.

הלכנו כבר את הצעד הזה. עד לפני שלוש שנים היו חברות שנקלעו בין אם היה להן שווי, ונקלעו לקשיים. הדרך היחידה היתה השעיית מסחר. אז עשינו את הצעד הזה, נענינו, בין היתר, לבקשת האיגוד, ועשינו את המדרגה הנוספת. זה חברות שאנו חשבנו שאולי מן הראוי אפילו שלא ייסחרו בכלל, כי בניגוד לארצות הברית, שהפיזור שם מאוד גדול, אנו מדברים בחברות שהן לא באמת חברות ציבוריות, שהציבור מחזיק שם כמות קטנה מאוד של ניירות. עשינו את הצעד הנוסף ואמרנו: למרות שהדירקטוריון של הבורסה וגם הרשות לניירות ערך בזמנו חשבו שהחברות האלה בכלל צריכות להיות בהשעיה. נענו לבקשת האיגוד, אמרנו: בסדר. הם אמרו שאין צ'אנס, שאתה בהשעיה, קשה לך לצאת, בעצם נותנים לך את השלוש שנים האלה אבל אתה לא יכול לעשות שום דבר. עשינו הצעד של רשימת השימור, שנועדה לאותן חברות שיש צ'אנס שיצאו מרשימת השימור, והיו במצב של מסחר ולא של השעיה.

לכן, כבוד היושב-ראש, הצעד שאתה אומר - עשינו אותו לפני שנתיים וחצי. זאת רשימת השימור. הרשימה קיימת, כל השאלה זה לעשות fine tuning שבתוך הרשימה הזאת, אילו חברות יהיו. ראינו גם מהניסיון, ההכרה פה היא לקצר את שלוש השנים לשנתיים. אנו חושבים שמי שמצליח לעשות, עושה את זה בשנה הראשונה, ולכן אנו נותנים שנתיים – יש פה שני פרקי זמן שאנו נותנים; קודם כל, חברה שיש לה בעיה מקבלת התרעה של חצי שנה. עוד אין לה כלום, היא נסחרת במסגרת הרגילה. אחרי חצי שנה שהיא מקבלת התרעה, היא נכנסת לרשימת השימור ויש לה עוד שנתיים שלמות לבעלי השליטה כדי למכור מניות או לעשות הנפקה או לגייס כסף, כלומר סך הכל שנתיים וחצי.

איך כל זה מפורסם לציבור?

יש פרסום, הבורסה מפרסמת פעם אחת שחברה קיבלה התרעה, חצי שנה יש לה התרעה. פעם שנייה היא מפרסמת שיש דיון בדירקטוריון ומעבירים אותה לרשימת השימור ונותנת אפשרות לתגובות לציבור, אם יש לו מה לומר לפני שמתקבלת החלטה בדירקטוריון. היום יש שלוש שנים, מנסים לקצר את זה לשנתיים, עד שהחברה הזאת מגיעה לשלב הסופי של מחיקה. זה פרק זמן אחד שיש.


חוץ מזה, גם את ההצעה החדשה של הקריטריונים החדשים שיעבירו את החברה לרשימת השימור מציעים, כמו שנאמר, החברה הראשונה שזה יחול עליה לא תהיה לפני סוף 2007.

לגבי המדרגה הנוספת שביקשת, יש עוד מהלך שעושים אותו, ואני חושב שזה בברכת האיגוד, להכניס מדרגה נוספת, אבל מעל, שזה המקום הנכון בהשוואה לארצות הברית. מדובר על רשימת דלי-סחירות, שתהיה בעתיד, ששם מי שאין לו הבעיות הקטטוניות האלה, אלא רק הבעיה בסחירות, יוכל לבוא עם עושה שוק, ויהיו עוד 100 חברות מעל המדרגות האלה. פה אנו מדברים באמת על המרתף. אנחנו מדברים על מדרגת ביניים שבה אין סחירות מספקת, שהחברה היא לא קטטונית, אלא רק יש בה בעיה של סחירות – שם הכוונה שלנו היא לעשות בשיתוף פעולה עם השוק מהלך של דלי סחירות, שייתן מדרגה נוספת מעל.

העניין של מדרגה של דלי סחירות, היא בהחלט דבר רצוי, אבל פה אנחנו עוד לא חיים במשטר הזה. אני מציע שכל עוד לא קיימת המדרגה השנייה הזאת של דלי סחירות, שישאירו את המצב הקיים, ולא יקטינו את פרק הזמן של רשימת השימור משלוש לשתיים.

אני רוצה לומר לחברי הכנסת; יש המון חברות שאינן ראויות להיסחר בבורסה. אני מתפלא על האיגוד, שנותן יד לכזה דבר. זה לא הסמכות שלנו, יש קריטריונים, אבל יש עשרות חברות כאלה.

הרשות והבורסה עושות את הצעד הזה לטובת ציבור המשקיעים. איגוד החברות מייצג את ציבור בעלי השליטה בחברות.

אני מבקש להעמיד את הדברים על דיוקם; בחברה יש גם משקיעים כאלה וגם משקיעים כאלה.

אני מודה לעורך דין גד סואן על ההבחנה המשפטית הדקה. עדיין תרשה לי להגיע שלעניות דעתי הלא משפטית, האיגוד מייצג את בעלי השליטה בחברות הבורסאיות.

אני חולק עליך מכל וכל.


למען התקינות, החברות שאינן חברות באיגוד הן אותן חברות שרוצים למחוק, אז אני לא מגן על חברים שלי, אלא העניין העקרוני פה חשוב לנו.

לא הבנתי את ההיבט העקרוני. תחדד את זה, בבקשה.

אנחנו מגנים ב-trade off שבין מי שתקוע בתוך החברה ובין כה וכה לא יכול למכור את המניות שלו לבין כל הציבור שנמצא מסביב, ובגלל המניפולציות שעושים במניות האלה ובגלל מכירת וקניית שלדים והכנסת תוכן לחברות האלה, האנשים מבחוץ יכולים עכשיו להיפגע כתוצאה מהעובדה שהחברות האלה נסחרות. הפגיעות שלהן היא הרבה יותר גדולה, והסיכון כלפי הציבור בחוץ הוא הרבה יותר גדול מאשר מי שנמצא בפנים.

אני רוצה לומר לאיגוד החברות - הרי טובת הבורסה היא קודם כל לנגד עיניכם, כי אתם רוצים לעודד השקעה בבורסה על-ידי כל הציבור. באה הנהלת הבורסה ואומרת: אנו רוצים לתת לידכם מנגנון שיאפשר לקבל את אמון הציבור במערכת.


נדמה לי שכששמעתי את הגברת, יש פה מספיק תחנות, ונדמה לי שכל התעקשות כזאת יכולה לערער את האמון בבורסה, אלא אם תאמר לי שבכללים שקראתי אתמול בלילה – אני מוכרח לומר, רק אדם שקורא גלובס, אני לא בקיא בפרטי האמור – אם יש פה איזה דבר שאני לא רואה, זה הזמן לומר לנו, האם יש במכשיר הזה איזה מכשיר שנותן בידי הבורסה אמצעי להתנכל לחברות שראויות להיות חברות בורסאיות, והן גם נמצאות בסכנה שבה איזה מנגנון יפעל כמחדל שלא לצורך?

שלא כמו רובי, אפילו לא קראתי, זה לא הגיע אלינו...


אני רוצה להמשיך את הדברים של רובי; האינטרס הגדול של ועדת הכספים פה הוא לייצג את אותו חלק בציבור שיש עניין שייכנס, אם הוא מעוניין. אני מבין שאחת הבעיות של הבורסה הישראלית היא סחירות נמוכה בסך הכל.

אם זה מהלך בכיוון הזה, במסגרת האיזון, יכול להיות שיש מישהו שיישן כלוא בחברה דפוקה שנכנס אליה לפני עשר שנים, אבל הסכנה שמישהו ישתמש בשלד הזה, יכלא עשרים אחרים בשנה הבאה, היא, בעיניי, יותר גדולה. לכן אני לא מתלבט, כי אני גם יודע שהכלוא כבר שם – בדרך כלל מישהו שהיה שם – ואני לא יכול להושיע אותו, כי אם הוא יכול לברוח מחברה כזאת, הוא יברח.

אני רוצה להעמיד כמה דברים על דיוקם; אני מחזיק בידי את רשימות הבורסה על החברות שבהחזקות הציבור ושיעור החזקות הציבור, סכומי החזקות הציבור. נכון לעכשיו, אם הכללים האלה חלים, מצד אחד יש 100 חברות שלא עומדות בכללים בקריטריון אחד ועוד 50 בקריטריון השני.

לא נכון, אתה קורא לא נכון את הנתונים.

אז תגידו לנו מה אתם אומרים.

זה סכום שמתקרב ל-80-90 חברות בשתי הקטגוריות, ואחרי שנפרסם את ההתרעה לחברות - יש, לפי הניסיון המוקדם, 50-60 חברות- -

תודה. מי בעד תיקונים בתקנון הבורסה - מכרז נעילה בסוף יום מסחר ותיקון כללי השימור, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

התיקונים אושרו.

התיקונים בתקנון הבורסה אושרו

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.