כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

20.06.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 22
מישיבת ועדת חינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ד בסיוון התשס"ו (20.06.2006), בשעה 14:00

חינוך לאיכות הסביבה

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר


יצחק גלנטי

השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא


חה"כ משה גפני


ישראל וייסנשטרן – מפמ"ר מדעי החיים, החקלאות והסביבה, משרד

החינוך


ד"ר אילנה זיילר – מנהלת אגף א' מוסדות חינוך, משרד החינוך


גדעון עזרא – השר לאיכות הסביבה


זיוית לינדר – סגן ראש האגף לחינוך, המשרד לאיכות הסביבה


גרשון פלג – מנכ"ל החברה להגנת הטבע


מוטי ליברמן – סמנכ"ל חינוך, החברה להגנת הטבע


דפנה גן – החברה להגנת הטבע


יהודה גנוט – חרדים למען הסביבה


שרה גנוט – חרדים למען הסביבה


אורלי פלד – יו"ר הוועד המנהל, מרכז השל


דיוויד פוניץ – מנהל הרשת הירוקה, מרכז השל

יהודית גידלי

מיטל בר שלום


חינוך לאיכות הסביבה

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו מתכבדים בנוכחותו של השר לאיכות הסביבה, שעוד מעט יהיה שינוי בשם משרדו. מאוד חשוב שהגעת לישיבה הזאת, כי חלק גדול של החינוך הסביבתי קשור גם לאתגרים של המשרד שאתה עומד בראשו.


מי שמכיר את החינוך הסביבתי במדינת ישראל, יודע שהתמונה היא מורכבת ולא חד משמעית. אצל מרכז מידע ומחקר של הכנסת(מ.מ.מ), משרד החינוך קיבל הרבה קרדיט, שחלק מגיע לו וחלק לא מגיע לו. היה חוזר מנכ"ל מצוין, וחלק מהדברים בוצעו. חלק מהדברים לא בוצע, והיו גם קיצוצים רציניים בעזרה של המשרד לארגונים הסביבתיים, דבר שאין לו התייחסות בנייר של המ. מ. מ. אני חושב, שיש התפתחות גדולה בחשיבה על הנושא הזה, בישראל ובעולם, וזה מאז שניצני הנושא נכנסו לבתי הספר. אם אני יכול לסכם במשפט אחד את מה שכתוב בחוברת של המ.מ.מ על פני הרבה מאוד עמודים, היא שיש קבוצה קטנה של עליתא שמקבלת חינוך סביבתי מצוין וטוב, והדבר הולך ומתרחב לכיוון מקצוע לבגרות, מדעי הסביבה, מעורבות אישית וכו'. הקבוצה הזאת באמת טובה ומתפתחת. יש בתי ספר שמקבלים תו תקן ירוק של איכות הסביבה, וגם זאת קבוצה שהולכת וגדלה. אבל כאשר אנחנו מדברים על כלל בתי הספר וכלל התלמידים במדינת ישראל, אני לא בטוח שהמצב הוא בקו עלייה. בתקופה הקצרה שבה הייתי במשרד החינוך, הרושם שלי היה שהמצב שם לא כל כך ברור. לא היתה נכונות של שרת החינוך להקציב שעות דרושות לחינוך סביבתי.

בכל מקרה, אני שמח על חלק מהיישום, וגם על זה שהנושא של הסביבה הופך להיות חלק אינטגרטיבי בתוך נושאים אחרים של כלל החינוך בישראל. זה לא דבר נפרד. זה חלק מכלל הראייה על החברה שלנו, על האזרחות שלנו, על ההיסטוריה שלנו, על העתיד שלנו, על הגיאוגרפיה שלנו, על המדע שלנו, ועל כל מה שקשור לתחום הזה. אני חושב, שזה דבר חיובי. הבעייתיות, היא שכאשר זה משולב בתוך שאר המקצועות, אנחנו לא ידועים אם זה באמת קורה. יכולים להיות הרבה מאוד חוזרי מנכ"ל והרבה מאוד רצון טוב לשלב את המקצוע, אבל כאשר המורים לא ערוכים לזה ולא יודעים מספיק, אפשר ללכת לאיבוד. אם יש שעות ספציפיות המוקצות לעניין, אז אנחנו יודעים שזה קורה. בתוך עמנו אנחנו יושבים. אני חושב, שזה דבר חשוב ביותר. זה גם חשוב שיהיה שיתוף פעולה הדוק יותר בין משרד החינוך למשרד לאיכות הסביבה. אני חושב, ששרת החינוך הנוכחית תהיה פתוחה לשיתוף פעולה בעניין הזה.

אני שמח על כך, שאנחנו הולכים לפיתוח בר-קיימא של חינוך סביבתי. זאת תפיסה כוללת של שימוש במשאבי הטבע, כדי שיהיה לנו עולם בר-קיימא בעתיד. אני מבין, כי על ההחלטות שקיבלה הוועדה בעבר, לא היה אפילו דיון במשרד החינוך. אני חושב שזה חבל. אנחנו לא נאפשר את הדבר הזה בעתיד. היו החלטות טובות של הוועדה, וחבל שמשרד החינוך לא ניצל את שיתוף הפעולה בינו לבין הוועדה. אנחנו גם רוצים לשמוע, מה קורה במגזרים השונים, המגזר הערבי והמגזר החרדי. החינוך הסביבתי הוא דבר שמשותף לכל אזרחי מדינת ישראל. לכל ילדי ישראל מגיע להיות שותפים בעשייה החשובה הזאת, למען עתידם.

אני מודה לך על הדיון הזה, ואני מודה גם לחבר הכנסת גלנטי שנמצא פה איתנו. אני לא חשבתי שיהיו פה הרבה מצלמות טלוויזיה.

כאשר היה לנו דיון על תשלומי הורים, היו 17 חברי כנסת וכל מצלמות הטלוויזיה.

אני ידעתי מה יהיה הפורום של הדיון הזה. אני לא מכיר את כל האנשים פה, אבל אני בטוח שחצים הם מהירוקים. זאת בדיוק הבעיה. בתוקף היותי שר, ביקרתי בבתי ספר וראיתי עבודות בלתי רגילות, אבל זה תלוי במורה או במנהל או בראש רשות, שמשוגעים לעניין. כאשר אלה לא משוגעים לעניין, אין כלום. אני שואל את עצמי שתי שאלות. קודם כל, איך אנחנו נחנך את המורים בישראל לכיוון הזה. אני חושב, שסמינרים למורים זה המפתח. ביקשתי לזמן את המל"ג לאתר חירייה, על מנת להסביר להם את העניין, כך שבחלוקת התקציבים שלהם למוסדות להשכלה גבוהה, הם יתרמו את חלקם לטובת לימודי איכות הסביבה בקרב המורים העתידיים. כך יהיו לנו עוד הרבה משוגעים לעניין.

הדבר השני ששאלתי את עצמי, הוא מתי צריך להתחיל לחנך ומתי אני לא דורך על הסכנה שאדם לא יצליח בבחינות הבגרות, למרות שאפשר להיבחן היום בנושא של איכות הסביבה. אני הגעתי למסקנה, שככל שאתה מקדים ועושה את הדברים האלה, יותר טוב. הגן ובית הספר היסודי, הם היעדים העיקריים. אם אתה מתחיל שם, זה נטמע. אם אתה מתחיל יותר מאוחר, זה בספק אם זה ייטמע. אותו דבר גם לגבי המאבק באלימות. אם אתה לא מתחיל שם, זה לא יקרה. לכן, כאשר לומדים בכיתה א' לכתוב, השאלה היא מה כותבים. האם צריך ללמוד לכתוב מכונית, או זיהום. אני לא בטוח, ששרת החינוך לא תסכים לזה. בעבר היה העניין של פרח מוגן, שהתחיל מגיל צעיר. להתחיל ללמד את הנושא הזה בחטיבות הביניים, אחרי שמעשנים חשיש, זה מאוחר. זה צריך ללכת עם המאבק לאלימות. מי שלומד את הנושא של איכות הסביבה, הוא גם בדרך כלל לא יהיה אלים.

הדבר השלישי, הוא הצורה של בית הספר. זה גם שייך למאבק באלימות. כאשר המנהל והמורים מתייחסים בכבוד לצורה של בית הספר, אז יש גם חינוך לסביבה. לא יכול שבבית ספר מזוהם, יגידו שעושים פינה אקולוגית. זה לא יצליח.

אני לא האמנתי בצורך להקציב כל כך הרבה כספים מתקציב המשרד, שהוא קטן, לטובת החינוך. ככל שנכנסתי יותר לתפקידי, ראיתי שיש בכך חשיבות גדולה. ראיתי כי מספר בתי הספר מהפריפריה שמשתתפים בזה, הוא יחסית קטן.

זה הפך להיות נושא אליטיסטי.

כן. אני שמתי לעצמי למטרה לתת ולתרום. אחת הבעיות, היא שהמשרד לאיכות הסביבה דורש קריטריונים מאוד נוקשים. רק בשביל למלא את זה צריך, אתה צריך להיות בוגר הרווארד. צריך להיות הרבה יותר פתוחים בנושא הזה לכך שבית ספר אכן רוצה בכך, גם אם הוא לא ממלא ולא נתן 3 מערכי שיעור.

אני פועל במשרד בכמה כיוונים. קודם כל, להקדיש יותר כספים לבי ספר עממיים ולגנים ולפזר את זה במדינה בין יותר בתי ספר. אחרי שנה ניתן לבחון מה עשו. אני ראיתי עבודות נהדרות, אבל כולם היו משוגעים לעניין. אגב, גם בקרב הערבים והדרוזים יש משוגעים לעניין. בכפר הכי מטונף שאני מכיר, היה מורה שלימד איכות סביבה בצורה בלתי רגילה. ישנן אוכלוסיות שצריך לדבר איתן באמצעות הרבנים, כמו האוכלוסייה החרדית. שם זה הולך בקלות יחסית. יש הוראה מהרב, וזה מבוצע.

ישנם גורמים משפיעים בציבוריות הישראלית, לא בהכרח שרים וחברי כנסת, שאפשר וצריך לנצל אותם לטובת החינוך. השבוע חמיצר פנה אלי בעניין. הוא אמר כי הוא מוכן לעשות רבות לטובת העניין הזה. אני אומר לכם, זה לא יכול להיות נחלתם של משוגעים בלבד. כל זמן שזה יהיה נחלתם של משוגעים, אנחנו לא נגיע לכלום.

השבוע היינו בתחרות של האגודה לאקולוגיה במקווה ישראל. זה גמר שאליו הגיעו 20 בתי ספר. אני לא התפעלתי כל כך מהעבודות. שאלתי מי מקציב כמה, והסתבר כי המשרד לאיכות הסביבה מקציב 90,000 שקלים, ומשרד החינוך מקציב לעניין רק 10,000 שקל. אני לא רוצה להשוות בין התקציב של משרד החינוך לבין זה של המשרד לאיכות הסביבה. אם הם מצפים שאנחנו נוכל לממן את כל הדבר הזה, זה לא יהיה. אני לא רוצה להעמיס עכשיו על שרת החינוך. יש לה עכשיו צרות מפה ועד הודעה חדשה, ואני לא חושב שזה הנושא הראשון שהיא צריכה לטפל בו. אם הנציגים שנמצאים פה, יחזרו ויחשבו איך אפשר להטמיע את הדברים, זה יהיה טוב. חמיצר מוכן לבוא ולהופיע בהשתלמויות מורים גדולות. זה יהיה הרבה יותר טוב מאשר יולי תמיר תופיע, או אני אופיע. יש אנשים חדורי מוטיבציה לטובת העניין הזה, ומספרם הולך וגדל. אנחנו צריכים להשקיע בדור הצעיר. אלה תהליכים ארוכים. את העיתונות זה לא כל כך מעניין. מה שאנחנו לא נעשה לבד, לא יהיה. אני אשמח, שתמליצו למשרד לאיכות הסביבה מה לעשות.

בואו נשמע את המצגת של מרכז השל, שהכין לנו סקירה של המצב של החינוך הסביבתי בארץ.

אני מודה לחבר הכנסת מלכיאור שזימן את הישיבה הזאת, לכבוד השר שהגיע לישיבה. ולכבוד חבר הכנסת גלנטי. הדיון הזה הוא דיון קצת מוזר, כיוון שיש פה הסכמה בין כל מי שיושב מסביב לשולחן, שהחינוך הסביבתי הוא חשוב והוא דבר מהותי. הבעיה שלשמה הדיון הזה התכנס, היא שאנחנו לא מספיק מרוצים מההתקדמות של הדברים. אפשר להגיע למקומות הרבה יותר רחוקים. בדקות הספורות שעומדות לרשותי, אני אומר על מה אנחנו מדברים, על מה אנחנו מתלוננים, וגם לתת כמה המלצות של כל מי שיושב כאן, החברה להגנת הטבע, הרשות הירוקה, המשרד לאיכות הסביבה ומשרד החינוך. יש פה את הכוחות, שמסוגלים להזיז את הדברים קדימה.

אנחנו משוחחים על שינוי שחל בתפיסה של חינוך סביבתי, מחינוך לטבע, פרחי הבר, הגנה על עצים וצמחים, לתפיסה יותר מדעית, טכנולוגית, ניהול מושכל של העולם. התפיסה הקיימת היום, היא תפיסה שאומרת כי מעבר לאהבת הטבע, לידיעת הטבע והבנת הסביבה, יש צורך לייצר אזרחים מודעים, פועלים ועושים, ולא רק לזרוק את האחריות לשרים, לממשלה ולמומחים. הדברים האלה מובילים להסתכלות אזרחית ואחראית.

בשפה של השר, להפוך את כולנו למשוגעים לדבר.

משוגעים, זאת המחמאה הכי גדולה שניתן לתת לכולנו. משוגעים לעניין, זה תו תקן.

בעבר שלנו טמון המשפט, משוגעים תרדו מהגג. אני לא יודע אם זה מסתדר עם זה.

האחריות שלנו היא לשלוח לעולם דור צעיר שיודע להתמודד עם המשבר ביומיום. התובנה המשמעותית ביותר, היא הבנה שאנחנו חלק מהעולם, אנחנו תלויים בו ומהווים חלק ממנו. אדם לא נמצא מעל העולם, האדם לא שולט בעולם, אלא הוא חלק מהעולם הזה. הקשר אינו קשר אינסטרומנטלי בלבד. זה לא רק קשר של תועלת, אלא גם קשר רוחני, שקשור למהויות שלנו. זה הדבר שאנחנו מנסים לקדם דרך התפיסות החינוכיות שמשותפות לכל מי שיושב כאן.

הדיון על החינוך הסביבתי מתקיים בעולם ובארץ. יש גישות שונות. יש פה אנשים שמקדישים שנים לפיתוח רעיונות לקידום החינוך הסביבתי בצורה הנכונה, דרך המערכות הפורמליות והבלתי פורמליות של החינוך.

אנחנו מגיעים לשלב התלונות, הביקורת, שיש למי שיושב כאן. אנחנו קוראים את הנייר של המ.מ.מ, ונראה כי יש התקדמות בנושא של החינוך הסביבתי, שאי אפשר להתעלם ממנה. למרות הציונים הטובים שמשרד החינוך מקבל בנייר הזה, אל לנו לשקוט על השמרים. יש עדיין הרבה מאוד מקומות שיש מה לשפר אצלם. אנחנו טוענים, כי יש מקומות בהם ניתן להוריד את הציון שניתן להם. התפיסה שקיימת יכולה לגרום לנו להגיד שיש התקדמות, אבל חלק מהדברים הם רק לכאורה.

החלטת הממשלה מבוססת על מדיניות, על עקרונות של פיתוח בר-קיימא. זה נמצא בעקרונות היסוד של הממשלה. בסעיף 62 מדובר על החלטת הממשלה לקדם את הפיתוח בר-קיימא. יצא חוזר המנכ"ל, שהוזכר כאן. הוא נכתב תוך כדי שיחה עם הגופים הסביבתיים והבלתי ממשלתיים. על פניו נראה, כי חוזר המנכ"ל הוא הזדמנות להתקדם. אנחנו ראינו בחוזר המנכ"ל, ואני חושבת שמשרד החינוך יסכים איתנו, טיוטה ראשונית. זה לא המיטב שניתן להגיע אליו. יש הרבה מאוד לקיחה מהקיים, ופחות הסתכלות קדימה על כלים חדשים ופדגוגיות חדשות. הסכנה הטמונה בחוזר המנכ"ל, היא שנבוא ונאמר שמשרד החינוך עשה את שלו ועכשיו אפשר להתקדם לדבר הבא. אנחנו רוצים להסתכל על החוזר, על הפעולות של משרד החינוך, ולראות איפה צריך לתקן ולשנות את הדברים. אני מאמינה שאין ויכוח עם משרד החינוך, להסתכל על החוזר כטיוטה שרוצים לשפר. לא הייתי אומרת עליו, הצלחנו והתקדמנו.

נסתכל על תוכנית הליבה, ונראה איך היא מתייחסת לחינוך הסביבתי. אם אני אתייחס אליה בציונים, אני אתן לה מספיק בקושי. הסיבה היא פשוטה. החינוך הסביבתי נמצא בתוך אשכול מקצועות בחירה, תחת הכותרת "אשכול תרבות בית ספרית, איכות חיים ושילוב הסביבה". אם בית ספר רוצה לשלב חינוך סביבתי, הוא יכול לבחור את זה בהיקף של שבועיים שעות לימוד. סך הכל המיקום הוא מאוד שולי. זה לא מקבל מקום משמעותי בסדר היום של משרד החינוך.

אני חושבת, שהדוגמא שהשר נתן לגבי המשאבים שמשרד החינוך השקיע בפרוייקט, לעומת המשאבים שהמשרד לאיכות הסביבה השקיע, היא דוגמא טובה. קשה לי לתאר את החינוך הסביבתי במדינת ישראל ללא המשרד לאיכות הסביבה. תרשו לנו לשאול, האם זה התפקיד של המשרד לאיכות הסביבה. האם משרד החינוך לא צריך לקחת את הבעלות על תחום החינוך? המשרד לאיכות הסביבה יכול להביא את התמיכה המקצועית. אנחנו לא רוצים לדמיין את הפרוייקט הזה בלי המשרד לאיכות הסביבה. אנחנו מזמינים את משרד החינוך, לבוא ולקחת בעלות הרבה יותר גדולה ומשמעותית בתחום החינוך הסביבתי. יש דברים טובים במשרד החינוך. אין לנו פה קונפליקט או מלחמה, אלא רצון ללכת למקום טוב יותר. אם אנחנו מסתכלים בראייה כוללת על המקום של החינוך הסביבתי, המעמד הוא עדיין נמוך. אנחנו רוצים שהמעמד שלו יתחזק. נכון לעכשיו, המעמד הוא עדיין נמוך.

לפני 3 שנים נפגשנו עם פרופסור יעקב פרץ, יו"ר ההסתדרות הפורש של משרד החינוך, והוא נתן לנו תובנה מסוימת. הוא אמר לנו, כי אם לא תהיה תוכנית לימודים במשרד החינוך, לא תהיה מוטיבציה לבית הספר לפעול. תוכנית הלימודים תייצר איתה את המוטיבציות, הכלים והמשאבים, כדי שהחינוך הסביבתי יוכל לפעול. הוא אמר, כי הוא הולך להוביל מהלך ביחד עם כל הגופים המומחים, כדי לקדם תוכנית לימודית. בפועל, האגף לתוכניות לימודים עצר את היוזמה, בטענה כי חינוך סביבתי הוא לא מקצוע, ואין להם מנדט לייצר תוכניות לימודים למשהו שהוא לא מקצוע. אנחנו לכודים בתוך הפרדוקס הזה. בגלל העדר ההגדרות, העדר הבעלויות וההתייחסות בצורה שמאפשרת התקדמות, אנחנו תקועים במקום הזה.

מפה אני עוברת להמלצות, שהן תוצאה של עבודות שעובדו על ידי ד"ר דפנה גולדמן וד"ר טלי טל, בשיתוף עם מי שיושבים כאן מסביב לשולחן. ההמלצה העיקרית ביותר, היא שהגיע הזמן להכיר בחינוך הסביבתי כמקצוע, ולייצר תוכניות לימודים שמתחילות מהחינוך הקדם יסודי ועד החינוך העל יסודי, מתוך הסתכלות של רצף. אני חושבת שהדבר בא לידי ביטוי בדברים של שניכם. אם אין את הרצף, אם לא מתחילים בגיל צעיר ולא יוצרים את ההזדמנות לעבור תהליך מסודר עם הטמעה, התנסות, מיומנויות והקניית ידע וכלים אזרחיים, הסיכוי להצליח חינוכית, פדגוגית ואזרחית, הוא מאוד נמוך. אנחנו תקועים בתוך הפרדוקס. את כל זה מלווה צורך לשדרג את המעמד של החינוך הסביבתי בחינוך הליבה. אם הוא יהיה מקצוע, אפשר יהיה לשדרג אותו.

צריך להקצות משאבים. דיברתם על המורים כסוכני השינוי המשמעותיים. איפה הכסף לחינוך הסביבתי? אני מסתכלת על המסמך של המ.מ.מ ובעמוד 5 כתוב, כי בתקציב משרד החינוך אין סעיף תקציבי ייעודי לתחום החינוך לאיכות הסביבה. מה שכן קיים, מלקטים מפה ומשם. זה תלוי ביוזמות מקומיות ומשוגע בתוך המשרד, שיודע איך המשרד פועל ומאיפה אפשר להביא את הכסף. אין יכולת ליצור מסה משמעותית למען הכשרת המורים. אין הקצאת שעות ומשאבים לתוך מערכת ההוראה. מה שאנחנו מציעים, שאותם גופים שעוסקים במשך שנים בחינוך הסביבתי, יעמדו לרשות מערכת החינוך. אפשר לנתב את הכוחות האלה ולקחת קדימה את החינוך הסביבתי.

אפשר לשאול, למה עכשיו. מה שונה היום מימים אחרים? עכשיו יש לנו שעת כושר חדשה. אנחנו מדברים על הנהלה חדשה, ורוחות חדשות שיאפשרו לנו להוביל שינוי. האחריות המהותית שלנו, זה לצייד את הדור הצעיר בכלים של חיים במאה ה-21. אם אנחנו נחטא ביכולת הזאת לצייד תלמידים, האזרחים של מחר, לחיות בעולם כפי שהוא, אנחנו נוטלים עלינו משא מאוד כבד שנצטרך לשלם עליו את המחיר.

אני רוצה להודות לך על הצגה מאוד בהירה ותמציתית. אני בטוח שנגיע להמלצות בעקבות הדברים.

אני רוצה בתחילת דבריי להאיר כמה דברים. נאמר כאן, שלא צריך להגיע למצב שהחינוך הסביבתי יהיה רק לאוכלוסייה עלית כזאת אחרת. למיטב ידיעתי, הנושא של חינוך סביבתי הרבה יותר משמעותי בפריפריה, במגזר הערבי ובמקומות נוספים, ולא באותם מקומות יוקרתיים. אני אומר את זה גם מבחינת ההשקעה, מבחינת ההשתתפות של המורים ומה שנעשה בבתי ספר. מבחינה זאת, המצב הוא הפוך.

אפשר לבדוק את זה בקרב 5,000 תלמידים שניגשים לבחינת הבגרות.

זאת לא דוגמא טובה. הבחינות הן קטנות, ויש מגמה לגשת לבחינות האלה דווקא במקומות בהם יש בעיה בלימודים.

זה נחשב כמקצוע בסטטוס נמוך.

יש היום 200 בתי ספר על יסודיים שבהם לומדים מדעי הסביבה. מתוכם, 50 בתי ספר על יסודיים ערביים, שזה הרבה מעבר לאחוז שלהם באוכלוסייה.

25% מהתלמידים בישראל הם תלמידים ערביים, כך שזה לא הרבה מעבר לאחוז שלהם באוכלוסייה.

אני אמרתי בתי ספר ולא תלמידים. מבחינת בתי הספר מדובר על 25%, אך מבחינת התלמידים זה מגיע ל-40%. בתי הספר במגזר הערבי בהם לומדים מקצוע כמו מדעי הסביבה, לומדת שכבה שלמה של תלמידים, שלא כמו במגזר היהודי שבו בכל בית ספר לומדים מספר מאוד מצומצם של תלמידים. לכן במגזר הערבי המספר הוא הרבה יותר גדול. זה נכון גם לגבי האוכלוסייה היהודית בפריפריה.

כאשר אנחנו מדברים על אליטה, אנחנו מדברים על סך הכל 5,000 תלמידים שניגשים לבחינת בגרות. גם אם אתה אומר שזה אליטה שיש בה מכל המגזרים, זה עדיין אליטה.

אני רוצה להגיד לך, שבכימיה ניגשים 6,000 תלמידים, ופיזיקה 7,000 תלמידים. המספרים הם לא שונים. זה מייצג את מה שקורה היום בתחום של מדעים.

בכימיה זה מפריע לי פחות מהנושא של איכות הסביבה. אני הגעתי עד הלום, וכך גם רוב חבריי, מבלי ללמוד שום דבר בכימיה והסתדרנו טוב בחיים. הנושא של איכות הסביבה שייך לכולם, ולכן ההשוואה היא לא נכונה. אתה נופל בהשוואה הזאת.

אני מדבר על החינוך העל יסודי.

לחלק מאיתנו היה חינוך על יסודי.

בקריות יש בתי ספר לאיכות הסביבה.

יש בתי ספר שמגדירים את עצמם כבתי ספר לאיכות הסביבה.

זה לא פריפריה.

במצפה רמון יש ישיבה לחינוך סביבתי, וזה נקרא פריפריה. למה זה לא פריפריה?

אני מכיר את בתי הספר האלה. הם לא פריפריה, אלא עליתא.

האם מדובר על פריפריה חברתית או פריפריה גיאוגרפית.

הקריות זה לא פריפריה.

הרצון ישנו, ואנחנו מסכימים עם המגמה.

דובר פה על התקציב שהמשרד לאיכות הסביבה נותן,וזה בסדר גמור, אבל כנראה שהם לא מודעים לכל מה שמשרד החינוך עושה. אני לא מדבר על זה שהמורים ממומנים על ידי המשרד. אני מדבר כרגע על כסף. משרד החינוך פרסם מכרז לגופים שמוכנים לעשות פעולות לקידום החינוך הסביבתי. במכרז הזה זכו שני גופים. הגוף האחד זאת המועצה לישראל יפה, שמקבלת השנה 1,300,000 שקלים לפעולות הדרכה בנושא של חינוך סביבתי. אני לא יודע כמה המשרד לאיכות הסביבה נותן, אבל אני משוכנע שזה לא פחות.

אני אגיד לך, פי שניים.

גוף נוסף שזכה, זאת היחידה לאיכות סביבה, אגן בית נטופה בסכנין, שמשרתת גם את המגזר הערבי, וגם הם זכו בסכום של 250,000 שקלים להדרכה בתחום חינוך סביבתי.

אני מכיר את המוסד הזה ואת המקום הזה. זה נושא מקומי לחלוטין. זה מקום יפה ואני ממליץ לכולם לנסוע לשם, אבל זה לא נוגע לכל התלמידים.

אבל הוא נותן שירות לאלפי תלמידים.

אם אתה נכנס לנושא, אולי נקבל את הנתון מהמנכ"ל החברה להגנת הטבע. כמה מקבלים היום לעומת מה שקיבלו לפני 5 שנים?

התקציב הלך וירד במאות אחוזים השנה. אנחנו מקבלים 13,000,000 שקלים.

מה היה קודם?

היה 60,000 שקלים.

מאז שנכנסתי לעבודה הזאת בכנסת, ראיתי רק קיצוץ בתקציב משרד החינוך. זה יפה שיש 13,000,000 שקלים, אבל בהתחשב בזה שלפני 5 שנים היה לכם 60,000,000 שקלים, זה מראה משהו על סדרי העדיפות שלכם. זה שאתם מסוגלים לתת יותר מהמשרד לאיכות הסביבה, זה לא פלא. המשרד לאיכות הסביבה הוא משרד שאין בו תקציב בכלל. לא כדאי לך לומר, שאתם מקציבים מספיק כסף, כאשר היה קיצוץ כזה.

התקנה של החברה להגנת הטבע לא נוגעת בכלל לחינוך הסביבתי. אין לה קשר.

אני לא רוצה להתייחס לנקודה כזאת או אחרת, אבל אני היחידי שיש לו שערות לבנות. אני השתתפתי בדיון מסוג זה בוועדת החינוך של הכנסת הרבה פעמים, והשתתפתי בדיונים של משרד החינוך בהשתתפות של השר לאיכות הסביבה. הנושא המרכזי שהיה יכול לשנות את הדברים, זה מה שאורלי אמרה. כל זמן שהנושא לא ייהפך למה שאורלי אמרה, הסיכויים להתקדמות הם קטנים.

אורלי פלד אמרה, שתהיה תוכנית לימודית מוסדרת.

הוא מתכוון להכיר בזה כמקצוע.

להכיר בזה כמקצוע.

אני מצפה ממך, שאתה תבוא ותגיד, שאתה חוזר חזרה למשרדך ודואג לדחוף את העניין. אני רוצה לצאת מהדיון הזה עם ידיעה שאתה מחר בבוקר הולך לעשות את כל מה שלא עשית אתמול.

את זה אנחנו נגיד פה עוד מעט.

אני מובילה את הצוות לפיתוח של האסטרטגיה לקיימות במשרד. אני עומדת גם מאחורי חוזר המנכ"ל ופעילויות אחרות. החדרה של נושא כל כך מורכב למערכת, איננה יכולה להיעשות באבחה של חוזר מנכ"ל. אתה צריך להגיע להכשרת לבבות, אתה צריך לעורר מודעות, ואתה צריך להיות במצב שבו אתה מתחיל עם מי שמעוניין, ואחר כך אתה מתקדם. גם אם תכפה זאת, אם לא תהיה לך הנכונות לקדם נושאים, זה לא ילך. אל תשכחו שלמערכת החינוך יש עשרות נושאים לקדם, החל מהמלחמה באלימות ועד הנושא הזה. אני בהחלט רואה את הקשר. בצוות של האסטרטגיה, אני הייתי זאת שהתעקשתי שמינהל הפיתוח יהיה בתוך הצוות הזה. אני חושבת, שחצר בית הספר, חזות בית הספר, האקוסטיקה והצבע, הם גורמים שיכולים מצד אחד לתרום למודעות של אסתטיקה וחינוך לסביבה, ומצד שני להפחתת אלימות. באותה מידה שסברתי בזמנו, כי מגם מינהל הספורט ומינהל התרבות צריכים להיות בפנים, מפני שאנחנו מדברים על משהו הרבה יותר רחב, לא רק דרך הראייה הצרה של תוכניות הלימודים.

אני תמימת דעים, שאפשר לעשות מאה מונים יותר. אני תמימת דעים עם המשרד לאיכות הסביבה. יש כאן פעילות הדדית. אי אפשר להגיד יותר ואלה עושים פחות. יש כאן קבוצת אנשים שחושבת שהנושא חשוב. יחד עם זה, אני סבורה שהוצאת חוזר מנכ"ל, שזה החוזר הייעודי האחרון שיצא במשרד, והכרזה על שבוע איכות הסביבה, חלוקת הפרסים לבתי ספר ירוקים ולבתי ספר שהציגו נושאים של קיימות, הם השיא של התהליכים האלה. הם מתחילים בבתי הספר בחודשים נובמבר-דצמבר, הם מגיעים לשבוע איכות הסביבה וכן הלאה. זה הנושא הייעודי היחיד שנשאר במערכת, וכל המערכת יודעת שהיא צריכה לעסוק בו במשך שבוע שלם. אל ייקל הדבר בעיניכם. יש כאן מהלכים שמתחילים מנקודת אפס ומתקדמים. נכון, שאפשר היה להגיע ל-500 בתי ספר ירוקים במקום 125 בתי ספר ירוקים. אנחנו נגיע לזה. במערכת יש רק 80 בתי ספר ניסויים אחרי 15 שנות פעילות. הדברים האלה עובדים לאט. מה שחשוב, זאת המודעות והעובדה שהיום יותר ויותר אנשים מבינים על מה אנחנו מדברים.

אני רוצה לומר משהו לגבי תוכניות לימודים. אני, בניגוד לחברי, אין לי ויכוח לגבי מערכת החינוך העל יסודית כאשר מדובר בנושאים דסיפלינריים. העובדה שהנושא מופיע בתוכנית הליבה, אומרת בחירה מחייבת. אני סבורה שזה נכון, מפני ששם יש סל גדול מאוד של מקצועות שבא אחרי מקצועות החובה, שעליהם אין ויכוח. בגנים אחרים אנחנו מטפטפים את המסרים כל יום. אי אפשר ללמד בגן ילדים מקצוע, שנקרא איכות הסביבה. גם בבית הספר היסודי, והחוזר מגדיר את זה בצורה ברורה, הראייה צריכה להיות אנטרדיסיפלינרית. אנחנו התבקשנו בעקבות החלטת הממשלה, לשלב בכל תוכניות הלימודים עקרונות של פיתוח בר-קיימא. יש לנו מיפוי מלא ושלם, שעשה האגף לפיתוח תוכניות לימודים של עקרונות הקיימות ואיכות סביבה בתוכניות הלימודים. איני סבורה, ששעה במערכת שנקראת שעת איכות סביבה, או מקצוע שנקרא חינוך סביבתי בכיתה א או ב, יעשו את ההבדל. לעומת זאת, צריך לעורר את הילדים לחיסכון באנרגיה, איסוף בקבוקים, איסוף פסולת ומחזור.

למה יש סתירה בין הדברים?

אין סתירה. אתה צריך לראות את הדברים בגיל הרך בראייה אינטגרטיבית ולא דסיפלינרית.

אבל אנחנו לא מדברים רק על הגיל הרך.

אני מדברת על הגיל הרך ועל בית הספר היסודי. אני מדברת על זה, שבית הספר יסתכל על מחזור, אסתטיקה, שימוש בפסולת וכו'.

אולי זה שיש מקצוע מוגדר, יקל על בית הספר ועל התלמידים.

אחת הבדיחות שמסתובבת במשרד אצלנו, מספרת על תלמידה שבאה הביתה ואומרת שהיום היא באה הביתה יותר מוקדם, כי המורה לסכסוך לא הגיעה. יש כאן ויכוח עקרוני בין מפתחי תוכניות לימודים ובין תפיסות פדגוגיות. אני לא הייתי רוצה שיגידו, שהמורה לחינוך סביבתי לא הגיעה, ולכן שבועיים לא למדנו חינוך סביבתי. כל העקרונות של עץ ירוק, פעילות למען הקהילה, שכבה שלמה בונה פרויקטים, שאלה הפרמטרים הנוקשים שאתה הצבעת עליהם, הם חשובים מאוד.

נניח שיש מקצוע שנקרא, היסטורית העם היהודי, זה לא אומר שזה לא יכול להשתלב בכל מיני מקצועות אחרים. אם אין תוכניות לימודים.

יש. יש תוכניות פעילות.

זה אחרת מתוכנית לימודים מסודרת. אם יש משוגע לדבר, הוא ידאג שהנושא הזה יהיה אינטרדסיפלינרי. אם אין משוגע לעניין, ולרוב אין, לדור שלם לא יהיה הידע הזה.

אני מסכימה עם שני נושאים מאוד קרדינלים. הנושא האחד, הוא שצריך להגיע להכשרת מורים בנושא. אין לי ויכוח עם זה. הדבר השני, שאנחנו צריכים לקדם תוכנית שאומרת, שאנחנו צריכים להיות הרבה יותר נחושים באכיפה של מה שנאמר בחוזר המנכ"ל. בפגישה הראשונה שהיתה לי עם מר אבואב, הנושא הראשון שהיה על סדר היום, היה הנושא של קיימות. הוא אמר לי: "מכל הנושאים זה מה שאת מביאה". אמרתי לו כן, כי אני חושבת שהמשרד צריך כאן לקבל החלטות. אני התבקשתי להגיש לו תוכניות שמסתכלת על הנושא ברמה מערכתית. אני חושבת שצריך לקדם תוכנית שאומרת, כי לא מספיק שהנושא יילמד רק בבתי ספר שגילו מודעות. אנחנו צריכים להיות הרבה יותר נחושים באכיפה של עקרונות חוזר מנכ"ל. את זה אני מוכנה להביא למשרד, ולראות איך עושים את זה. אני בויכוח אתכם, האם צריכים להכניס עוד מקצוע לבית הספר היסודי, שנקרא איכות הסביבה. להכין תוכנית לימודים, לוקח 3-4 שנים.

מה עם הכשרת המורים?

על זה אין לי ויכוח.

אם זה לוקח 3-4 שנים, אז כדאי להתחיל. על הרצון הטוב שלך, אנחנו יודעים. הוא מן המפורסמים. אנחנו כאן לעזור לך.

אני לא כאן כאדם פרטי. אני כאן כמייצגת מערכת שמתקדמת. אני הצגתי את הנושא הזה ב-E.CE, וזכיתי לשבחים רבים מאוד בהשוואה להרבה מדינות בעולם.

כרגיל, מדובר בסדרי עדיפויות. המשרד לאיכות הסביבה נוסד בשנות ה-80, כששמיר היה ראש ממשלה, ואז היינו המדינה ה-101 בעולם, שהקימה משרד לאיכות הסביבה. השאלה היא, איפה זה בסדר היום שלנו. החברה להגנת הטבע התחילה בשמירה של החרגולן הזמירי, שם של ציפור, ובשמירה על גבירנית הלבנון, שם של פרח, ועשתה את האבולוציה שצריך לשמור על הסביבה כולה ולהיות מעורב בה. זה עושה בן אדם אחר. צריך להתחיל עם זה בגיל הצעיר. איך הפסיקו לקטוף פרחי בר? הילדים הלכו להורים ואמרו, שאסור לקטוף פרחים. צריך להתחיל בגיל צעיר. אם לא נתחיל עכשיו, בכל שנה אנחנו נפסיד את הקיימות. לכאורה, הנושא של איכות הסביבה הוא נושא זניח, אבל זה לא נכון. זה נושא שהוא חובק עולם ומדינה. בן אדם שאיכפת לו מהבית שלו ומבית הספר שלו, הוא גם אדם פחות אלים ויותר טוב.

הקריאה שלי, היא להעלות את זה לסדר עדיפויות, סימולטאנית בשני המשרדים. בלי סימולטאניות, זאת תהיה כפילות ובזבוז אנרגיה. צריכה להיות ה דברות בין שני המשרדים האלה. השר צודק, בלי סמינרים למורים לא נגיע לרבים. בחברה להגנת הטבע פיתחנו תוכניות, וצריך פשוט לקחת ולהשתמש בהם.

אלה לא תוכניות לימודים, אבל אלה בוודאי תוכניות הפעלה.

אני רוצה להוסיף שתי נקודות. אני רוצה שתדעו, כי אנחנו מרגישים בשטח שיש צמא מאוד גדול בבתי הספר לעסוק בנושא הזה. מורים ובתי ספר פונים אלינו בנושא. כרגע הנושא הזה הוא תל"ן. צריך לשלם על זה. זה חינוך לעשירים.

איך יכול להיות שצריכים לשלם על זה? הרי אומרים במשרד שזה נושא בטיפול המשרד.

זאת תוכנית שאנחנו מביאים מבחוץ, והיא נחשבת כתל"ן. היא לא חלק מתוכנית הלימודים. אנחנו רואים שביותר ויותר בתי ספר יש התעניינות. גם בקרב בחורים ובחורות לפני גיוס.

איזה בתי ספר קונים מאתכם תוכניות? אני מניח, שמדובר בבתי ספר שהם משכבת האליטה ולא מהפריפריות.

לאו דווקא. אנחנו פעילים בבתי ספר בעכו ובנתיבות.

האם הם משלמים?

הם לא משלמים. אנחנו מוצאים סידורים אחרים.

איך מוצאים סידורים?

יש הרבה גופים, שמעוניינים לתרום לדבר הזה.

אנחנו לא ניפול במלכודת הזאת. אי אפשר לבסס עוד מקצוע בישראל רק על דרך השנורר.

זה לא מה שאני מציע. אני חושב, שצריך לקרוא למשרד החינוך להגדיר את זה כמקצוע, ולהגדיר צוות שיקבע תוכנית לימודים. משרד החינוך יודע לדבר רק על תוכניות לימודים, אחרת זה נחשב מקצוע נחות.

אנחנו פועלים ב-50 בתי ספר במסגרת של תוכנית סביבתית, בעיקר בפריפריה, ובעוד 200 בתי ספר שמפעילים תוכניות טבע וסביבה במסגרת קרב. אני רוצה לשים את האצבע על עוד כמה נקודות. יש לנו פעילות מבורכת ועלייה במודעות ועשייה. עם זאת, אני מסכים מאוד עם אורלי, שאנחנו לא יכולים לשקוט על השמרים. יש פה תופעה היסטורית של מקורות חיצוניים של החינוך הסביבתי במשרד החינוך. המסקנה צריכה להיות, שמשרד החינוך ביחד עם המשרד לאיכות הסביבתי, צריך לקבל את הבעלות על החינוך הסביבתי. צריך לצאת מפה בהצהרה, כי החינוך הסביבתי הוא זכותו של כל ילד, וצריך להיות במרכז סדר היום של בית ספר. זה לא במקום הנושא של אלימות או סמים, אלא כאחד מהנושאים שנמצאים במרכז ההוויה שלנו, שצריכים לקבל תשומת לב. המטרה של הוועדה הזאת, היא שבעוד שנה יישבו פה 20 חברי כנסת. אז נדע שהגענו לרמת מודעות אחרת.

אתה תחנך את הדור של חברי הכנסת.

אני אעבוד עם הילדים ואתה עם חברי הכנסת.

אתה אומר שישר מבתי הספר הם יקפצו להיות חברי כנסת.

הפוקוס על המורים, הוא מאוד חשוב. אפילו אם יש שבוע איכות הסביבה ופרויקטים נהדרים, עדיין זה פרויקטים. החינוך הסביבתי הוא לא פרויקט אלא הוויה. זה נושא שצריך להיות במרכז. המפתח, כפי שהשר אמר, נמצא בסמינרים. אנחנו צריכים לשים דגש על מי שכבר מלמד, שיקבל השתלמויות ויוכל ללמד.

אפשר ללמוד את המשוגע לעניין בבית ספר, להעביר אותו סדרה של הכשרות, ובסופו של דבר הוא יהפוך להיות מוביל בתוך המערכת. אני ממליץ, לאמץ מודל כזה. אני מתלבט לגבי פיתוח הנושא של חינוך סביבתי למקצוע. אני מסכים עם אילנה, שהפיכת הנושא למקצוע אינה ערובה לכך שהוא יילמד כמו שאנחנו רוצים. עם זאת, מקצוע הוא פוקוס או עוגן שנותן למקצוע סטטוס. החינוך הסביבתי הוא מקצוע אינטגרטיבי. היינו ממליצים על שילוב של חינוך סביבתי ומדעים, כמקצוע על, ועל שילוב של אזרחות וחינוך סביבתי.

הרי זה הויכוח על כלל המקצועות. יש באמת בתי ספר כאלה, שאצלם הכל אינטגרטיבי. ישנו ויכוח פדגוגי, אם זה יותר טוב או פחות טוב. כל זמן, שאנחנו נמצאים במערכת שבה לא הכל אינטגרטיבי, אז אני ממליץ לפתח תוכנית לימודים.

אני מסכימה עם הדברים שהוצגו על ידי אורלי. חלה התקדמות יפה. גם שיתוף הפעולה עם משרד החינוך הוא היום הרבה יותר חזק ממה שהיה בראשית הדרך. אין ספק, שהדרך היא עוד ארוכה. בהקשר לויכוח הפדגוגי, האם זה צריך להיות מקצוע נפרד או לא, אני בטוחה שצריך להעלות את הסטטוס של הנושא. כרגע, נראה כי הדרך היחידה היא באמת לקבל אותו בתור מקצוע בתוך מערכת החינוך.

אני אוהב מסקנות אופרטיביות. אני מבקש שהשרה תדע על קיום הדיון הזה.

בוודאי. אני אדווח לה על כך.

חייבים לקיים ביחד עם יו"ר ועדת החינוך, ישיבה מצומצמת בנושאים האלה, בשביל להחליט.

אני מארגון חרדים לסביבה. זה ארגון שקם לפני 5 שנים בעקבות מפגעים של איכות סביבה בקרב הציבור החרדי, בשכונה שלנו. אני חייב לתת קרדיט למרכז השל, שם עברנו הכשרה.

על איזו שכונה מדובר?

שכונת יוצאי חברון בפתח תקווה. אנחנו התחלנו כנפגעים סביבתיים במקום, והפכנו לפה ומענה לבעיות סביבה שהיו בציבור החרדי בכמה מקומות בארץ. כאשר ראינו שאי אפשר להתחיל את הדברים מהסוף, החלטנו ללכת להתחלה. היום אנחנו קשורים להרבה מאוד בתי ספר חרדיים בארץ, ששם יש ואקום בנושא. אם דברו על משוגעים, אז אנחנו מטורפים. אנחנו לא יכולים להגיע לתקציבים, כי התקציבים מועברים דרך רשויות ודרך משרד החינוך. לבתי הספר האלה יש קושי גדול מאוד להגיע לתקציבים. מה שמניע את הדברים זה לא רק המשוגעים לדבר, אלא גם קיום פעילות.

האם אתם מקציבים תקציב למגזר החרדי?

אחראית על כך גברת לבנה אברמוביץ. הם שייכים לחינוך המוכר שאינו רשמי.

השאלה היא, אם יש תקציבים ייעודיים לנושא של איכות הסביבה.

חוזר מנכ"ל מחייב את המערכת. בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, לוקחים מחוזר מנכ"ל לפי תפיסת עולמם.

אנחנו מדברים על הנושא הזה במיוחד, כיוון שיש צורך לדעת גם איך להפעיל את זה.

תיצור איתי קשר ואני אראה לך.

בשבוע איכות הסביבה, כמה בתי ספר שאנחנו הפנינו גם כן פנו, אבל לא דרך התקציב הרגיל. אנחנו מצאנו ארגונים שיעזרו לנו בזה.

אני רוצה לסכם את הישיבה. אנחנו רוצים לשבח את המאמצים של השר והמשרד לאיכות הסביבה, להקציב תקציבים ותשומת לב לנושא של החינוך הסביבתי. כל זה בשותפות עם הדברים שנעשו במשרד החינוך בתחום הזה, ושהתפתחו בשנים האחרונות בכל הקשור לקיימות ולגישה החדשה לנושא.

אנחנו רוצים להמליץ, כי הנושא יקבל שדרוג במשרד החינוך. קודם כל בצורה מסודרת בהכשרת מורים. צריך לדעת, שלכל מורה בישראל שמסיים את הכשרתו יהיה ידע בנושא, כדי שהוא יוכל ללמד את המקצוע, בין אם זה יהיה אינטגרטיבי יותר או פחות. זאת לא המציאות היום.

זה דורש גם התדיינויות עם המל"ג.

אני מטפל בזה.

אנחנו נתמוך בך. זאת תהיה ההמלצה שלנו כלפי המל"ג. צריך לדעת, שלכל מורה בישראל צריך שיהיה ידע בסיסי בתחום, כדי שהוא יוכל להעביר את המקצוע הזה.

לגבי החינוך לילדים בגיל יותר צעיר, אנחנו מבינים שעדיף שהחינוך יהיה אינטגרטיבי. כאשר אנחנו מגיעים לגיל היותר מבוגר, ואני לא מדבר רק על תיכונים אלא גם על בתי הספר היסודי. אפשר לשאול מאיזו כיתה. נניח מכיתה ד'. אפשר להגיד שבגן ובכיתות א-ד זה יהיה יותר אינטגרטיבי. כאשר יש סגרגרציה בין המקצועות בבתי ספר, ואת זה ודאי יש מכיתה ד, אז צריך גם שיהיה מקצוע איכות סביבה. צריך בדחיפות להתחיל בהכנה של תוכנית לימודים מסודרת בנושא הזה. זה לא צריך להיות על חשבון משהו אחר. זה לא צריך לבוא על היוזמות הברוכות ומצוינות של בתי הספר הירוקים. חשוב לדעת, שזה מקצוע שהוא גם מקצוע עיוני וגם מקצוע זהותי. זאת לקיחת אחריות לגבי הסביבה שלנו והעתיד שלנו. צריכה להיות שותפות בכל הנוגע לסביבה של בית הספר, לבית הספר עצמו, בשכונה ובקהילה. זה דבר חשוב מאוד. למקצוע הזה יש את כל האלמנטים להצליח.

אנחנו נקבע פגישה מצומצמת של חלק מחברי הוועדה, ביחד עם שני השרים, השר לאיכות הסביבה ושרת החינוך, אחרי עבודת הכנה של שני המשרדים, כדי לסכם את תוכנית העבודה שלנו. אני חושב שעכשיו זאת הזדמנות טובה. יש שרים חדשים, וזאת ההזדמנות לעשות את השדרוג. מה שלא ייעשה בחודשים הקרובים, לא ייעשה בכל הקדנציה. בואו ננצל את ההזדמנות לעשות את השדרוג, שכולנו מסכימים שצריך לעשות.

אני רוצה להוסיף עוד שני דברים. אני מוכרח להגיד, כי בתי ספר לא מנצלים מספיק את המוסד הזה של רשות הטבע והגנים. לא צריך לחכות לטיול סוף שנה בשביל ללכת לגן. אני ביקשתי מהם שיעשו הדרכה לחינוך סביבתי באותה הזדמנות שהילדים מגיעים למקום. חשוב לעודד את הביקורים בגנים הללו.

לגבי החינוך החרדי, אני מציע להרים את הכפפה. אתה צריך להעביר נייר עם מה שאתה רוצה אלינו ואליהם. צריך לראות איך אתם משתבצים במערכת הפורמלית. זה חשוב מאוד.

פנינו רבות לרשות הטבע והגנים.

תפנה גם למשרד החינוך וגם אלינו.

אנחנו נמליץ, שמשרד החינוך דרך החינוך המוכר הלא רשמי, ישים דגש בהקצבה לחינוך הסביבתי בבתי הספר החרדי.

אני לא יודע איך. אני אבדוק אם פנו אלינו בתי ספר חרדיים. אני רוצה את הכסף שיש לנו לחינוך, להקדיש לבתי ספר עממיים, אם זה מקבל את תמיכתכם.

רשות הגנים והטבע הורידה את מחיר הכניסה ל-3 שקלים, וזה גרם להרבה מאוד בתי ספר להגיע.

אני מכיר טוב את הארץ, ואני גיליתי שם דברים בלתי רגילים. אם המורים לא יעשו את זה, אנחנו מפסידים בגדול.

גם בשבוע המים והטבע הכניסה היא חינם.

אנחנו רוצים שהשבוע הזה יהיה כל השנה.

לדעתי, צריך להצמיד את הנושא של החינוך הסביבתי למקצוע הגיאוגרפיה.

אתה נכנס לביצה.

הפדגוגים יתנו את הדעת גם להצעה הזאת. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:15