כנסת פתוחה

PAGE
1
הוועדה לענייני ביקורת המדינה

21.6.06

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 14

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי, כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006), שעה: 09:00

תרומת רשות המסים בישראל למאבק בפשיעה -



דו"ח מבקר המדינה 55ב', עמ' 343.

חברי הוועדה: אסתרינה טרטמן – היו"ר

אריה אלדד

צבי ורטיקובסקי – משנה למנכ"ל, מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

אליעזר בראונר – מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

אייל בן-יהודה – מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

ג'קי מצא – מנהל, רשות המסים

אלון אבדני – מ"מ ליועצת המקצועית למנהל, רשות המסים

דורון ארבלי – סמנכ"ל למנהל בענייני חקירות, רשות המסים

עידית לב-זרחיה – דוברת, רשות המסים

יהושע למברגר – משנה לפרקליט המדינה, משרד המשפטים

סיגל גולן-עתיר – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ג'ורג' במביליה – קצין חילוט ארצי, המשרד לביטחון פנים

מתילדה אבלס – רכזת בכירה לביקורת ותלונות ציבור, המשרד לביטחון פנים

חנה פריידין

דרורה רשף

תרומת רשות המסים בישראל למאבק בפשיעה

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לפתוח את הישיבה, כמו שאני נוהגת מאז התחלתי לשבת על הכסא הזה, בברכת החלמה מהירה ליושב ראש הוועדה, לחבר הכנסת ד"ר יורי רפאל שטרן, שאנחנו מתפללים שהקדוש ברוך הוא ישלח לו רפואה שלמה. אני מוניתי למחליפתו, שמי אסתרינה טרטמן, אני יושבת ראש סיעת ישראל ביתנו בכנסת והמחליפה של יורי, ממלאת מקום. אני מציעה שלצורך הסדר הטוב להעביר את שמות הנוכחים. היא תסתיים עד 10:45.

לפני שנה, בעיתון הארץ, פורסמה כתבה שאני חושבת שהיא מונחת לכם על השולחן, ב-18 באפריל 2005, שהכותרת שלה הייתה: "רק אחוז אחד מההון השחור בפשיעה חמורה נתפס". ואני אקריא רק קטע קטן: "בישיבת ועדת השרים נחשף כי מסקנות ועדה שהוקמה להגברת שיתוף הפעולה במלחמה בהון השחור בין הרשויות הנוגעות בדבר" – אני לא אכנס כרגע לרשויות – "לא יושמו כיוון שבין הגופים השונים קיימת מחלוקת ביחס לאופן בו ישתפו פעולה. על פי הצעת רמון" – שהיה אז יושב ראש ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה –"יוקם צוות, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, שיביא לוועדת השרים, בתוך שלושה חודשים, תוכנית לתיאום ושיתוף פעולה בין הרשויות השונות". מה קרה מאז? משרד מבקר המדינה טרח לבדוק את הדברים שנעשו מאז, ואני אודה לנציג מבקר המדינה שמציג את הדברים, לפתוח בדבריו ולהציג אותם:

כמו שאת אומרת, בעקבות השנים האלה, שהיו רוויות באירועים אלימים שפגעו גם באזרחים, הממשלה התגייסה לפעולה, קיבלה החלטה שהגופים היהודיים שיש להם נגיעה בעניין יתגייסו למלחמה בפשיעה, והוקם אותו צוות בין משרדי. באותה שנה, ב-2004, לקראת החלק האחרון של השנה, בדקנו מה קורה אז באגף מס הכנסה ומה נעשה בתחום הזה, כדי לראות אם האגף נערך עוד קודם להחלטת הממשלה, כי באופן טבעי יש ציפייה מרשות אוכפת חוק כמו רשות המסים, שידוע גם מניסיון במדינות מפותחות אחרות, שהיא יכולה לתרום רבות במלחמה בפשע.


המצב שמצאנו, כמו שמתואר פה בדוח, היה בכי רע. הדוח הוא דוח מפורט באופן בלתי רגיל והוא משובץ בדוגמאות, כי באמת המצב היה כל כך יוצא דופן והרצון שלנו להעביר את המסר היה כל כך חזק, ששיבצנו פה דוגמאות שהן גם פיקנטיות וגם מדגימות עד כמה המצב היה לא טוב בזמנו, ושימו לב שאני מדבר בזמן עבר, כי אני מאד מקווה שהדברים השתנו, ואני גם יודע שבמידה לא קטנה היה שינוי.

אני אעבור, אולי, בקצרה על חלק מהדברים. תוכניות עבודה השנתיות, לדוגמה, של חטיבות האגף, שיש להן נגיעה לעניין הזה – כמעט ולא הייתה התייחסות לאכיפת גביית המס מהכנסות מפעילות לא חוקית. אחד העניינים הכי חמורים היה אווירת המורא – כך הייתי מתאר את זה - שבה פעלו גופי המס מול עבריינים בתחומים שונים. הייתי אומר שאזורים שלמים, תחומים שלמים, נזנחו מהפחד - - -

אזורים גיאוגרפיים או תחומי עיסוק?

גם גיאוגרפיים וגם דמויות מסוימות, כי העובדים אוימו והם זנחו, למעשה, את הבדיקה והעבודה באותם תחומים. בתוך האגף עצמו יש כמה יחידות שעוסקות בתחום המודיעין, בין היחידות האלה היה אי תיאום ולפעמים כפילות וזה ודאי לא תרם למשימה. המידע שנאסף - לאגף מס הכנסה יש יחידה ייעודית שעוסקת באיסוף מידע, ומקבלת מידע רב ממקורות שונים ומידע עשיר – המידע הזה לא נעשה בו שימוש של ממש, הוא לא הוצלב, נותח או הועבר, וגם זה די בעייתי. אחד הדברים הדי חמורים זה שאותם עובדים ייעודיים שנועדו לעמוד בראש החנית של האגף למלחמה בפשע, לא עברו שום הכשרה ייעודית לעניין הזה. אני לא מדבר פה על התפלגות, אבל כמעט לא מצאנו מישהו שעבר הכשרה ייעודית.

עוד בעיה חמורה זה התיאום ושיתוף הפעולה בין המשטרה ובין אגף מס הכנסה בזמנו. באופן טבעי יחידות בירוקרטיות, יחידות ממשלתיות, מחזיקות את הקלפים סמוך לחזה, ולא נוטות לשתף פעולה. במקרה הזה היה איזשהו שיא חדש. כל יחידה פעלה על דעת עצמה, שיתוף הפעולה היה מינימלי. גם כשהועבר מידע הוא לא נוצל כמו שצריך. האגף צובר מידע באופן שיטתי, ומידע עשיר. המידע הזה, גם כשהוא נגע בפלילים, לא נמסר מיוזמת האגף החוצה. זה מתמיה.

האם אתה מתכוון לכך שיום אחד מופיע מישהו הידוע בתור עבריין עם מכונית שחורה, נוצצת, חדשה בשכונה, המשטרה יודעת אבל לא מעבירה מידע לאגף מס הכנסה: תבררו מאיפה הכסף. האם הוא שילם מס הכנסה בשיעורים כאלה שמסבירים שיש לו כסף לקנות אוטו חדש?

כך וההפך. המשטרה לא מעבירה ואגף מס הכנסה לא מעביר. דרך אגב, מה שתיארת הרגע יותר אופייני למס הכנסה, שיש לו באופן טבעי מידע על מי שרוכש רכוש חריג. זה אופייני למס הכנסה, ומידע כזה לא הועבר.

יש בדוח גם דוגמה נוספת, של פעילות משטרתית במועדון הימורים. הם באים בצד הטכני של העשייה המשטרתית של הפיקוח על ההימורים, אבל אין חבירה עם רשויות המס כי באותו מקום יש גם נושאים של כספים לא חוקיים, ואין חבירה של הגורמים האלה, וכשהייתה פנייה בנושא, המשטרה – אולי בצדק – אמרה: זה מידע חסוי, מודיעיני, ומה שאנחנו הולכים לעשות זו פעילות חסויה שאנחנו לא יכולים לחשוף אותה בחוץ. מצד שני, באות רשויות המס ואומרות, בצדק: אבל אין לנו הזדמנות, בדיעבד, לבוא ולתפוס דברים, אנחנו צריכים להיות שם בזמן אמת. אלה הדברים שעלו מתוך הקריאה שלי בדוח. זה דבר שמבקש עשייה נכונה, חכמה, עם הכשרה תואמת. אולי להקים אפילו – אני לא יודעת מה נעשה, אם נעשה אז תעדכנו אותי – להקים יחידה משותפת של הכשרה מתואמת עם המשטרה ועם הרשויות, כדי שיהיו אנשים מיועדים. אבל פה אני מגיעה כמעט למסקנות ולסיכומים.

בעצם הציפייה של ביקורת המדינה היא שתהיה סינרגיה. תיאום ושיתוף פעולה בין היחידות השונות ברשויות השלטוניות, שצריכות לטפל בנושא. אם זה על דרך המידע ואם על דרך פעילות מבצעית, דבר שלא כל כך מצאנו אותו בביקורת. אילו זה היה נעשה, אני חושב שהתוצאות היו, משמעותית, יותר טובות.

גוף ייעודי נוסף שקשור באופן טבעי לנושא הזה, זה משרד המשפטים. גם שם התמיהות היו לא מעטות. אחת מהן היא שהפרקליטויות השונות, להוציא מחוז תל אביב, למעשה לא הוציאו כתבי אישום בגין מי שכבר הוגש נגדו כתב תביעה, אם הוא לא היה נישום. זאת אומרת: אם הוא לא היה כלול במערך הנישומים של מס הכנסה, לא הוגש נגדו כתב אישום. אני מודה שעד היום אין לי הסבר לעניין הזה. זה באמת מתמיה מאד.

אני עוד אציין את הרשות לאיסור הלבנת הון, שיש לה מאגר מידע נרחב, והיא לא משתפת את מאגר המידע הזה עם רשויות המסים. כמובן, ששתי הרשויות יכולות ליהנות מהמידע הזה.

תודה רבה. מישהו מכם רוצה להגיב?

כן. אני אגיב. בוקר טוב לכולם, קודם כל אני מצטרף לאיחולי ההחלמה לחבר הכנסת יורי שטרן - - -

אמן.

ושיהיה לך בהצלחה בתפקיד.

תודה.

המצב שתואר כאן הוא בהחלט מצב לא נוח ששרר בשנים עברו. לא הייתי מגדיר אותו בכי רע, אבל אם נשווה אותו למצב היום, אז באמת אז הוא היה בכי רע. דהיינו: בוצעה מהפכה תפיסתית, מחשבתית, מהפכה בסדרי העדיפויות, מהפכה בשיתוף הפעולה ובאינטראקציות בין גופי החקירה השונים.

מאז פרסום דוח המבקר ועד היום?

מאז פרסום הדוח ועד היום.

אני שמחה לשמוע את זה. כבר יש השפעה לביקורת המדינה.

נתחיל מהבסיס: הכנסה לא חוקית במדינת ישראל חייבת במסים – זנות, שוחד, הימורים – כל פעולה שהיא לא חוקית חייבת במס במדינת ישראל, ורשות המסים רואה את עצמה כגוף האוכף את ההכנסות החוקיות והלא חוקיות. אנחנו בהחלט שמנו לנו כמעט בראש סדר העדיפויות את הנושא של פשיעה מאורגנת ומחוללי הפשיעה. לנו ברור, כמו שלשמחתנו ברור גם למשטרה בשנים האחרונות – מה שבעבר לא היה ברור אבל היום לשמחתנו ברור לכולם – שכדי לתקוף את מחוללי הפשיעה ואת הפשיעה המאורגנת, צריך לסגור להם את החמצן, והחמצן במקרה הזה זה הכסף. כל משפחת פשע מחזיקה קבוצה של חיילים, שוכרת להם דירות, שוכרת להם מכוניות, צריך לשאול את השאלות מאיפה הכסף שמממן אותם. והכסף שמממן אותם הוא ברוב המקרים כסף שההכנסות בגינו לא דווחו, וזו עבירה מסוג פשע – היא לא עבירה משטרתית, היא עבירה מסוג פשע לצרכי מס הכנסה, ובהרבה מאד מקרים הדרך הקלה – אם פעם שוטר היה רודף אחרי פושע בסימטאות הרחוב עם אקדח מעשן, היום כמעט הסתיימה התקופה הזאת והיום טכניקת התקיפה היא דרך הנתיב הכלכלי, היא דרך המחשבים, דרך הנכסים, דרך חשבונות הבנק, ורשות המסים, לא רק שזה תפקידה לעקוב אחרי נתיב הכסף ככל שהדבר נוגע לבדיקה ובחינה אם ההכנסות דווחו, אלא זה גם תחום המיומנות וההכשרה שלה.

מאחד בינואר 2003 גם הכנסות מפעילות לא חוקית בחו"ל חייבת הכנסות במדינת ישראל. מדינת ישראל עברה לשיטת מיסוי פרסונלית, כך שתושב ישראל חייב במס לא רק על ההכנסות בישראל – בין אם הן חוקיות, בין אם הן לא חוקיות – אלא גם על ההכנסות בחו"ל, בין אם הן חוקיות בין אם הן לא חוקיות. כך שאנחנו בהחלט שינסנו מותנים ובהחלט שמנו את זה בראש סדר העדיפויות. אלא שלשים את זה בראש סדר העדיפויות בלי לקבל את האינטראקציה הצמודה ביותר מול משטרת ישראל, זה כמעט לא לעשות כלום. ואכן, בשנים האחרונות, מתחילת שנת 2005 או מאמצעה, אנחנו מזהים שיתוף פעולה מלא של משטרת ישראל. זה פועל יוצא של לא מעט ועדות. אם ניקח את החלטת הממשלה האחרונה מאחד בינואר 2006, שהחליטה להקים צוות משותף של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, המפכ"ל, יושב ראש הרשות לניירות ערך ואנוכי, מנהל רשות המסים – התכנסנו בשבוע שעבר, זה היה המפגש השביעי, וממש בנינו את תורת הלחימה, בנינו את דפוסי המאבק וזאת ועדה עליונה, מתחתיה יש ועדה מתמדת של הגופים שסיפרתי עליהם יחד עם הרשות להלבנת הון כגוף מודיעיני. אני אפתח סוגריים ואומר שדי מביך שבשעה שפה מתנהל דיון על שיתוף פעולה בפשיעה מאורגנת, בחדר סמוך, בוועדת החוקה, חוק ומשפט, מתנהל דיון שמטרתו לאפשר לרשות להלבנת הון למסור לגופים נוספים מלבד משטרת ישראל מידע – כמו למשל לרשות המסים – וקיימת התנגדות.

של הרשות להלבנת הון?

לא. הרשות להלבנת הון מאד מעוניינת.

· - -

עבירת העלמת מס היא עבירה מסוג פשע. ואני אומר את הידוע: אין ואי אפשר לטפל בנושאים האלה בלי שיתוף פעולה. ושיתוף הפעולה צריך להיות ברמה המודיעינית, ואנחנו עושים את זה בצורה טובה מאד היום מול משטרת ישראל – גם ברמת היום יום – ותכף אני אפרט קצת תוצאות. זה מאבק ארוך, מורכב, והוא לא יסתיים ביום אחד. וכל תיק מודיעיני שמתחיל אצלנו היום, שלב הפיצוח שלו יחד עם משטרת ישראל הוא, כמובן, לא בעוד חודש ולא בעוד חודשיים. זה תהליך ארוך שאנחנו גם צוברים בו ניסיון.

אני רוצה להגיע לתוצאות. אני אתחיל בתוצאות מבחינת פרשיות ואחר כך אעבור לתוצאות מבחינת התנהלות.

בשנת 2005 בוצעו 33 תיקים בשיתוף עם המשטרה, ובכלל זה כל מחוללי הפשיעה וארגוני הפשיעה. זה במס הכנסה – דוח מבקר המדינה התייחס למס הכנסה בלבד – מיולי 2005 אנחנו גוף אחד, אגף המכס והמע"מ יחד עם אגף מס הכנסה . בשנת 2005 יחד עם מע"מ, בוצעו 167 תיקים – צריך לזכור לא רק שזו עלייה משמעותית בשיעור מאד משמעותי אל מול כלל התיקים שרשות המסים ביצעה בתחום הפלילי, כי צריך לזכור שמעלימי מס – לא רק ארגוני הפשיעה אלא גם צווארון לבן – היוו 40% אחוז מכלל פעילות החקירה ועלייה של למעלה מ-20% לעומת השנה הקודמת. כמובן שקדמה לפעילות הזאת עבודת מטה מאד צפופה מול משטרת ישראל.

מתוך ה-167 תיקים, כמה מתוכם הם על סכומים של מעל עשרה מיליון? השאלה היא אם זה עוסק זעיר, מורשה או לווייתנים.

יש לי חמש דוגמאות. אני אנסה לסקור כדי שנוכל להתרשם. מבצע זהב שחור, שעסק בתחום הדלק, רשות המסים יחד עם היל"כ (יחידה לאכיפה כלכלית של משטרת ישראל) – נפתחו 40 תיקים בתחום הזה, בהיקף מס של 640 מיליון שקל.


מבצע טלטלה בצמרת – חשבוניות פיקטיביות – בשיתוף ימ"מ צפון – נפתחו 18 תיקים בהיקף של 60 מיליון ₪.


מבצע בונפיל – חשבוניות פיקטיביות, בשיתוף ימ"מ מרכז – נפתחו 27 תיקים בהיקף של 45 מיליון ₪.

מבצע מרכבות פלדה, בנושא מתכות, בשיתוף עם היל"כ, עד עתה נפתחו 17 תיקים בהיקף של 71 מיליון ₪.

מבצעי הימורים באינטרנט בשיתוף ימ"מ תל אביב - - -

זה מתבצע כעת.

זה מתבצע כעת.

בנוסף, ביצענו אינספור פעילויות יחד עם משטרת ישראל בנושא סחר בנשים, נפתחו 12 תיקים, חיוב במס שישה מיליון ₪ - זה אומר שהיקף ההעלמה הוא 12-14 מיליון ₪.

תחנות דלק – עשרות פשיטות בכל רחבי הארץ.

בשוק האפור – נחקרו 13 פרשיות בהיקף מחזור של 200 מיליון ₪.

הימורים – ארבע פרשיות בהיקף של 27 מיליון ₪.

פעילויות נוספות בנושאים של קרקעות, שוחד, עברות מול הביטוח הלאומי יחד עם היל"כ.

בחלק גדול מהתיקים, בחלק המוחלט שלהם, חולטו רכוש וכספים בהיקף של למעלה מעשרה מיליון שקלים – החילוט עצמו, לא עצם החיוב, והמשאיות, קרקעות טופלו וחולטו.

אנחנו, כפי שאמרתי, סיימנו בשבוע שעבר לאחד ולשכתב את הנהלים, במסגרת אותה ועדה עליונה עם היועץ המשפטי שלה ופרקליט המדינה. צוות ההיגוי הזה המליץ על הקמת מודיעין משולב, ממש בימים אלה אנחנו נפרשים להקמת אותו מוקד מודיעין משולב. אצלנו, בתוך הבית, בתוך רשות המסים, נערכים לקראת הקמת מערך מודיעין ארצי שיהיו כפופות לו ארבע יחידות מודיעין אזוריות. המערך החדש ייבנה על פי זיהוי צרכים שדי דומים – המבנה יהיה די דומה למה שמקובל בכוחות הביטחון – תחום האיסוף, תחום ההערכה, תחום המחקר, מודיעין בין לאומי, תפקידים מיוחדים – הגברנו את החתימה על אמנות - - -

מתי הם מתוכננים להתחיל לעבוד?

את המבנה עצמו אישרנו מול נציבות שירות המדינה. אנחנו מקווים שבתוך שלושים יום יאויש כבר תפקיד ראש המודיעין הארצי, שהוא זה שהולך לקדם את כל הדברים הללו.

כולל הכשרה, אני מבינה.

כולל הכשרה.

יש מבנה של קורס מודיעין שלנו, וגם של קורסים משולבים.

יש קורס משולב עם משטרת ישראל ויש קורסים שאנחנו בעצמנו מקימים. יש קורס משולב עם המשטרה, הוא נדחה בגלל חילופים של ראש אגף - - - במודיעין במשטרת ישראל. הוא היה צריך להיות לפני 60 יום ונדחה קצת, אבל הוא מתקיים. זה נקרא כנס שילוב ידיים.

הסרות חיסיון – דוח המבקר נגע גם בזה, אף כי לא הזכרת את זה הבוקר - - -

סליחה רגע. מה תאריך היעד שאתה יכול לומר – אם תביא בחשבון את מועד ההכשרה ושיתוף הפעולה עם המשטרה והכל - מתי מדינת ישראל יכולה לקום ולומר – עם המבקר, כמובן – זהו. עכשיו הם מוכנים, הצוות מוכשר, המקום קיים, אפשר לעבוד לפי כל התוכניות. מתי אנחנו יכולים לצאת לדרך מקו האפס? כמה זמן, אתה מעריך, הדבר הזה ייקח?

אם כל הגופים האמונים על קבלת ההחלטות – זה בעיקר, בנסיבות האלה, נציבות שירות המדינה ואגף התקציבים – יידחפו את זה קדימה, 3-4 חודשים. צריך רק לזכור שעד אז, זה לא שדברים לא מתבצעים.

זה ברור לי.

התייחסות אחת שהייתי רוצה לדבר עליה – למרות שכאן לא הוזכרה, אבל הוזכרה בדוח מבקר המדינה – בעבר, נושא של הסרת חיסיון, כשמשטרת ישראל הייתה מבקשת מאתנו מידע לגבי נישומים שונים, היינו צריכים לבצע פעולה מעט מורכבת של הסרת חיסיון דרך השר – שהשר ייאשר לנו למסור מידע למשטרת ישראל – קיצרנו תהליכים, השר האציל מסמכותו אלי והיום הדברים מתבצעים בצורה מאד מיידית. עשרות, עשרות חסיונות אנחנו מסירים, ונדמה לי ששיתוף הפעולה אפשר רק לברך עליו, כי בהחלט אני, אם יכולתי להתפלל למשהו בתחום הזה זה למידת שיתוף הפעולה שקורית היום עם משטרת ישראל. הפנמה מוחלטת ומושלמת מבחינת הצורך בשיתוף הפעולה. באמת נדמה לי ש-אני רק מזמין אתכם כדי לבדוק את הדברים, כמה הם התפתחו מאז, ונדמה לי שאתם גם מכירים את זה, כדי לראות שמרגע שמקבלים כולם את ההחלטה באותה נקודת זמן ומבצעים את שיתוף הפעולה, אפשר להגיע קדימה ורחוק.

אני מאד מודה לך.

עוד נקודה חשובה שהייתי מבקש מג'קי להתייחס אליה: זה העניין של אותה מורה - - -

בדיוק על אותה נקודה אני רוצה לדבר. אני מברכת ואני שמחה על לציין – הכנתי שיעורי בית. ככה לימדוני מורי ורבותי, שלפני ישיבה שאני מכבדת את הנוכחים בה, גם צריך להכין שיעורים. אז הכנתי שיעורים והכנתי פה רשימת שאלות שעלו, ותוך כדי שיחה שלך גם סימנתי וי, ואני באמת חייבת לציין שבמעט הזמן שאני יושבת על הכסא, זו ישיבה ראשונה שאני כל כך מהר יכולה לסמן v על סימני שאלה שהצבתי בפני.

אבל, עדיין יש לי שאלה. הקשבתי בקשב רב לנתונים שהצגת פה מספרית – מספר תיקים, כמה כסף. מספר תיקים, כמה כסף. כיוון שאני בכל זאת באה מתחום הכספים – זה גם הרקע שלי, כמו שאתה יודע – אני לא יכולה להתעלם, עשיתי חישוב מהיר בראש - הממוצע של התפיסות שלכם נופל על עבריין בסדר גודל של בין 5 עד 10 מיליון ש"ח. למיטב ידיעתנו, וגם לידיעת המשטרה לפי הערכתי, אלה אינם מסומנים כעברייני הפשע של ההון השחור במדינת ישראל. הסכומים הגדולים לא מקופלים בדו"ח שהצגת, לפחות בחשבון פשוט, מספרי. אם אני נכנסת לדוח מבקר המדינה, אני רואה שדווקא המבקר מצביע על הבעיה של עברייני הפשע הגדולים שמטילים מורא ואיום, וניתנה הנחייה שלכם להפסיק לטפל בהם משום הסכנה – ואני מבינה את זה, כי צריכים לדאוג לצוות שעובד. אבל האם אנחנו נותנים לגיטימציה של כל דאלים גברא? בגלל שהוא פושע גדול אנחנו צריכים לפטור אותו? בדוח מבקר המדינה קראתי שורה שאומרת: עד שהמשטרה תציע מנגנוני הגנה לעובדים שלכם, כדי שתוכלו לטפל גם באוכלוסייה הזאת. פה השאלה שלי מופנית גם אל נציגי המשטרה – שמן הסתם יגיע תורם להתבטא – וגם אליכם: האם נעשה משהו בנושא? מכיוון שאני חושבת שמדינת ישראל, בהליכי החשיבה שלה, עוד כשהחליטה ב-2003 לחשוב איך מתעסקים עם ההון השחור, לא התייחסה לנושא של העלאת הגבייה מאחוז אחד שנקבע, לחמישה אחוז. כי עדיין יש לנו 95%-98% שאצלם הפשע יותר משתלם בעוצמתו, ויש פטור מתשלומים. מה קורה עם האוכלוסייה הזאת שבה אנחנו צריכים להיות ממוקדים?

אם אפשר להוסיף - הכותרת מסקרנת. "רק אחוז אחד מההון השחור נתפס". כלומר, אנחנו יודעים מה היקף ההון השחור של הפשיעה החמורה. ואם אנחנו יודעים, אנחנו גם יודעים לתת לו כתובות, פחות או יותר – יש מיליארד שקל פה ומיליארד שקל שם. כלומר, אנחנו גם יודעים לאתר את אותן משפחות.

אבל יש פחד, חבר הכנסת אלדד. יש פחד.

האם זה באמת היום צוואר הבקבוק האחרון שנשאר, או שחסרים לך עובדים, שאם תוסיף עשרים עובדים אז תגיע ל-20% תפיסה של הון שחור מפשיעה חמורה?

זו הסוגיה הבאה. ראשית, אני לא יודע כמה הון שחור נמצא במדינת ישראל. אם הייתי יודע כמה, כנראה גם הייתי יודע איפה הוא נמצא, וכנראה שהייתי הולך לשם. אני לא אחראי על הציטוט הזה, הוא לא הציטוט שלנו.

הוא של ועדת השרים, לכאורה. כלומר, לממשלה יש מקורות שאין לך?

אני אומר לך את זה כמי שאמון על 5500 עובדים ברשות המסים ועל תחום המסים – אנחנו לא יודעים לאמוד את ההון השחור. אם היינו יודעים לאמוד, כנראה גם היינו יודעים איפה הוא. דבר אחד ברור: יש הון שחור, וכנראה בהיקף רחב. לאמוד אותו ולראות איפה הוא נמצא – אפשר לנחש איפה הוא נמצא, ואנחנו עושים כל שביכולתנו.

האם קיים חשש? כן, קיים חשש. וכמו שקיים חשש אצלנו, כנראה כך גם במשטרת ישראל. חשש זו לא מילת גנאי. האם החשש מרפה את ידינו? התשובה היא לא. ולא כיוונתי אל ולא הזכרתי את אותם תיקים שנמצאים אצלנו בשלב המודיעיני ולא בשלב הפיצוח. והתיקים הגדולים באמת עדיין לא הגיעו לשלב הפיצוח. אבל כל התיקים שכן הזכרתי, אלה לא ל"ו צדיקים.

אין לי ספק.

ואפילו בשבוע שעבר, כשנכנסנו לבני ברק – אני לא מדבר על עולם הפשיעה המאורגן. שוק אפור - - - שנתן הלוואות והעלים הכנסות בעשרות מיליוני שקלים נסקלנו באבנים, העובדים שלי היו בבתי חולים. חשש קיים. האם זה מרפה את ידינו? לא.

אבל אלה לא המאיימים. אלה שבגינם הורו להפסיק חקירות שלהם, אלה הבעייתיים יותר. ארגוני פשיעה.

אני רוצה לומר את הדברים בצורה יותר מפורשת ויותר אחראית. לא שאין הנחייה מתוך חשש לא לטפל, יש הנחייה חד משמעית לטפל והיא מבוצעת הלכה ומעשה יום יום ושעה שעה. ממש בדקות אלה, עכשיו, מתנהל טיפול אינטנסיבי במכס חיפה על משפחת פשע. ממש בדקות אלה. יצאתי מהמעלית וקיבלתי עדכון אחרון. להגיד לך שלא חוששים? חוששים. כל מי שמטפל בפשיעה מאורגנת חושש, ומי שאומר שהוא לא חושש, זה אומר שהוא טועה ומטעה. אבל, זה לא אומר שזה מרפה את ידינו ואנחנו עושים הכל כדי להצליח וכדי לעשות את זה.

סליחה. האם נכון להיום יש מקרה כל שהוא, תחום כלשהו, שנזנח עקב איומים?

חד משמעית לא. חד משמעית לא. יש נושאים שמטבע הדברים נמצאים בתחתית הרשימה בגלל חוסר משאבים. יש לנו הרבה יותר מידע מאשר יש לנו את היכולת מבחינת כוח האדם, לפצח. אבל לא בגלל חשש. חד משמעית לא.

תודה רבה. בבקשה, נציגי המשטרה.

אני הכנתי לדיון הזה המון דברים, ומר מצא דיבר, אז סימנתי וי על כל דבר ודבר.

נכון שזה כיף לסמן וי?

לכן, אני אתייחס רק לשאלה שלך. אני רוצה שתביני שהיום בתיקים המשותפים שלנו אנחנו למעשה עובדים ביחד. אני אתן דוגמה מהתיק האחרון שפוצח בעיר טבריה לפני כחודש וחצי – או ביום – החוקרים של מע"מ יושבים במשרדים של משטרת ישראל. אנחנו עובדים ביחד במשך כל התיק, מההתחלה עד הסוף. יתרה מזאת – גם בשלב של הפיצוח, שזה למעשה השלב שבו עוצרים את העבריינים אור ליום, גם בשלב הזה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, ואז הסבירות שיהיה איום היא מינורית, לא רק משום שמגיעים מסה של כוחות, אנשי משטרה, יש"מ, ולכן העניין הזה של האיום בשיתוף הפעולה הזה לאחרונה, בתיקים האחרונים, כמעט בלתי אפשרי. יכול להיות שיהיה איזה איום פה איום שם, אבל בתיקים האחרונים שעבדנו עליהם, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא - משלב התכנון, העשייה, ואני מוכרח לציין שבתיק האחרון שאני עבדתי עליו, החוקרים של מע"מ ישבו אצלנו, ימים. במקום שילכו למשרד שלהם, הם התייצבו במשטרת ישראל, ועבדנו ביחד.

אל"ף, זה מבורך, אבל יש לי שאלה – סליחה שאני שואלת כל הזמן שאלות, אבל זה חלק מהתפקיד שלי - כשמבקר המדינה ציין את המצב הזה, את הסיטואציה הזאת, שניתנה הנחיה שלא לבצע חקירה כזאת משם איומים, חזקה עליו שהיו שם, כתובת, מישהו ספציפי. שאחרת, לא הייתם מגיעים למסקנה הזאת. אכן?

כן.

אם כאלה הם פני הדברים, השאלה שלי היא, האם אותם שם, כתובת, שבגינם הופסקה החקירה שלכם, חודשה החקירה. ספציפית, לאותו גורם. לא בכללי. למרות שמאד מחמם את הלב לשמוע על שיתוף הפעולה.

על מקרה ספציפי שהיה איום, אני לא יודע. אם יביאו את זה, שהיה מקרה מסוים, בתאריך מסוים, משטרת ישראל תחקור, כי זה התפקיד שלה. אני אומר שבשנה האחרונה, במיוחד - אני מוכן לציין שורה של תיקים שאני באופן אישי עבדתי עליהם – זה לא שמסרו לי דיווח. אני עבדתי על התיקים האלו – שבהם היה שיתוף פעולה מלא עם החוקרים של מע"מ, של המסים, הם ישבו אצלנו, ויתרה מזאת – בכתב האישום הוגש סעיף נגד עבירות מע"מ, שזה 117ב3, שלפי החוק נחשב כעבירת מקור בהלבנת הון. צריך להבין פה את שיתוף הפעולה. יש אפשרות לתקוף אותם גם דרך פשיעה, דרך הלבנת הון, וגם דרך עבירות של מע"מ.

האם אני טועה כשאני אומר שהבעיה של אנשי המסים היא לא ביום של הפשיטה על המשרד כשיש מאה אנשי יש"מ בחצר, אלא מה יקרה עם הילדים שלו בעוד חודש כשהם הולכים לגן? נדמה לי שזו היתממות לבוא ולומר שהפחד שהם נתונים בו הוא בגלל שהם מפחדים לחטוף סטירה ביום הפשיטה.

אדוני, אני, בכל התיקים האחרונים שעבדתי עליהם באופן אישי, לא נתקלתי באימרה או משהו של עובד שאמר לי שהוא חושש לעשות משהו.

אולי הם מפחדים להגיד, אבל יש פה ממצאים - - -

יכול להיות שהממצאים האלה מתייחסים למה שהיה בעבר, אני אומר: יכול להיות.

הממצא מתייחס לשנת 2001. משנת 2001 עשינו אלפים של תיקים עם משטרת ישראל. אלפים. ההתייחסות כאן היא לאיזושהי אמירה בתחילת שנת 2001. מה קרה בשנה הזאת? בשנת 2001 היחידה הארצית למודיעין שטח וחקירות טיפלה טיפול בעבריינות בתחום סחר בנשים ובתחום הקאזינו. ובשנת 2001 היו איומים. הוציא סגן הנציב לחקירות דאז הודעה למשטרת ישראל, שכל עוד לא ייקבעו נהלים של הגנה, לא נמשיך לשתף פעולה. זה לגבי שנת 2001. כנראה שמספר חודשים לאחר מכן, הנייר הזה כבר לא החזיק מים במובן הזה שהמשיכו לעשות פעולות. ודוח המבקר אומר ככה: הורה נציב מס הכנסה ליחידת מודיעין שטח וחקירות, בתחילת שנת 2001, שלא לטפל בעבריינים בכירים עד שיגובשו במשטרה דרכים להתמודד עם הבעיה ויינתנו לעובדים אמצעי הגנה. עד מועד סיום הביקורת - - -" – שזאת שנת 2005 – "לא הוסדר עניין זה - - -" – שזה, כנראה, לא נכון – "ולא שונתה הוראתו של נציב מס הכנסה" – לא שונתה, אולי, אופרטיבית כמכתב, אבל אנחנו עדים לאלפי תיקים מאז.

אני מבקש להקשות עליך. בגלל מצוקת משאבים, אמרת, יש תיקים שיש לכם ידיעות עליהם, אבל הטיפול בהם נדחה בגלל מצוקת משאבים. איך אני יכול לדעת שמי שלוקח את התיק מראש הרשימה ושם אותו בתחתית הערימה, והוא יגיע לטיפול בשנת 2009 במצוקת המשאבים הזאת, לא עושה את זה כי הוא מפחד לחייו, לחיי ילדיו, כי מישהו אמר לו דיר באלק. מאין לנו לדעת שסדר הפעולות לא הושפע.

אני יכול להשיב לפני מר מצא? אני רוצה להגיד שלמעשה, אנחנו קובעים את היעד. תיק האיסופים מתחיל במשטרת ישראל. זאת אומרת, בתיק שתיארתי עכשיו, שפוצח לפני 45 יום, משטרת ישראל זיהתה ארגון פשיעה שעובד בטבריה והתחילה לעבוד עליו בעזרת אמצעי איסוף. כאשר משטרת ישראל עובדת על התיק הזה, אנחנו קראנו לאנשים של מצא שהם יבואו ויעבדו אתנו בשיתוף פעולה. אין להם אפשרות לבוא ולדחוף את התיק לתחתית הרשימה. התיק נמצא אצלנו. מי שלמעשה יצר את התיק הזה בשלב הזה, זו משטרת ישראל. אחרי שזיהינו למעשה בתיק אפשרות לפעילות כלכלית ועבירות לפי מע"מ, הזמנו את הצוותים ומאז למעשה אנחנו עוברים ביחד. אז המצב שמישהו ידחף את התיק לסוף התור הוא בלתי אפשרי.

אלא אם כן המקור לחקירה מתחיל ברשות למסים. גם להם יש מקורות שאינם תלויים במשטרה, וגם שם יכול להיות שיש לך נתון על חברה או על אדם שהיקף עסקיו, רכישותיו, הוא כזה שאין הסבר מאיפה בא הכסף. אז יכול להיות שהם מתחילים לחקור לפני שאתם מתחילים לחקור, משפחת פשע. אני מקווה שיש מקורות בלתי תלויים פה.

אדוני, כל משפחות הפשע שמשטרת ישראל עובדת עליהן ויודעת עליהן הן משפחות פשע גדולות. המצב הזה שפעילות תתחיל רק ממקור מסוים הוא כמעט בלתי אפשרי.היום שיתוף הפעולה הוא הרמטי. אנחנו עובדים עם רשות המסים כל הזמן. ואני בהזדמנות הזאת אומר חד משמעית – שיתוף הפעולה עם רשות המסים בשנה האחרונה הוא שיתוף פעולה אבסולוטי והוא ממש ממש פורה. הייתה לנו בזמנו בעיה עם הסרת החיסיון, שנמשכה המון זמן, ואנמי אומר לכם שמניסיוני, זה פגע בעבודה. מאז שהעבירו את הסמכות למר מצא, יש שינוי מהותי גם בחלק הזה.

חזרת כמה פעמים על דוגמת טבריה. אתה אמון על כלל רחבי הארץ?

אני קצין החילוט הארצי. הפיקודים שלי יושבים במחוזות – יש לי נציג בכל מחוז. צפון, מרכז - - -

שיתוף הפעולה המבורך הזה היה רק בטבריה?

לא, יש לי דוגמאות נוספות. אין לי בעיה. פשוט, זה מה שהיה בזמן האחרון בתקשורת, אז חשבתי שתזכרו את זה והחלטתי להתייחס לזה, אבל יש עוד.

כדי לחדד את החשש שאתה מעלה, חבר הכנסת אלדד, שנבין ברמה האופרטיבית: הדיונים הבאים בפורום שציינתי, עם היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה והמפכ"ל, מיועדים לקבוע את סדר המשפחות שאנחנו הולכים לטפל בהן. אז מי שעשה את הפריסה המודיעינית זו משטרת ישראל יחד אתנו, ומי שהולך לפצח את זה זו משטרת ישראל כמובילה יחד אתנו, ויש סדר ויש לוחות זמנים ותוכנית עבודה מאד מאד מסודרת. כך שלא בלעדי זה זה לא היה קורה, בוודאי שעם זה זה לא היה קורה.

סיפור שיבהיר את המעשה: טיפלנו לפני זמן מה בתיק, ואת צריכה לראות את הצד השני, שמבין שבעצם מי שעובד מולו זו לא רק משטרת ישראל, אלא גם רשויות אחרות. את צריכה להבין שעבריינים חוששים מזה היום מאד, מהאפשרות למעשה שכל הרשויות תוקפות אותם ולא רק רשות אחת. אני יושב מול נחקר באזהרה, אני צריך לפני החקירה להזדהות בשמי. אחרי שאני מזהיר אותו, אני אומר לו: אני קצין משטרה, רב פקד ג'ורג' במביליה, חוקר אותך, הוא אומר לי: לא. אתה לא איש של משטרת ישראל, אתה באת אלי מרשות המסים. את צריכה להבין את המורא שיש בהם, את הבלבול שיש בהם, והמקרים האחרונים האלה שציינתי הם מקרים שעובדים.

האם האמירה הזאת שלך והעבודה המשותפת, גורמת למצב שהעבודה שלכם מחר עם הכספים בחוץ לארץ – עם כל הסיפור של הכספים בחוץ לארץ, שזה גם חלק מהדוח, שהיה איזשהו קצר בחיבורים במסגרת הבנקים – האם המורא מכם כפי שאתה מציג אותו, גורם בשטח ליותר הברחה? שזה דוחף יותר כספים לחו"ל? כי אז אתם פותחים חזית נרחבת יותר על כספים שמושקעים בחו"ל. כי החוק עכשיו מחייב גם את הנושא הזה ונותן פתח לנושא הזה. אז אני מחפשת איך לסגור את זה הרמטית מכל הכיוונים.


האם השאלה שלי ברורה לך? אני אחזור בשלושה משפטים: אתה מציג היום שמורא העבריינים מהשלטון, המשטרה ורשויות המס - - -

גדל בשנה האחרונה.

גדל. אתם מרגישים שהם מרגישים אי נוחות. עכשיו בוא נהיה פרקטיים. אנחנו מכירים שלאנשים יש כסף שחור במדינה הזאת, ויש גם מעשי פשיעה. ברגע שמרגישים שמתחיל להיות להם חונק להם וצפוף להם, ההון שלהם פשוט בסכנה. במצב כזה, כל אדם נורמלי מחפש דרכי מילוט. הדבר שבמילא הם עשו כבר בעבר והמדינה יודעת, רשויות המס יודעות וגם המשטרה יודעת, זה שהם הבריחו כספים בדרכים כאלה או אחרות לחו"ל. או התעסקו בכספים בשוק לחו"ל. היום החוק נותן לנו יותר כלים להושיט זרוע ארוכה גם לכספים שנמצאים במקומות האלה. האם אתם מרגישים בשטח, מתוך הפלת המורא שלכם, שיש הגדלה של הבעיה או התופעה, כך שמחר תצטרכו להקים צוותים יותר גדולים, יותר מיומנים ולהשקיע יותר משאבים בחו"ל? – אני פשוט חושבת מה יהיה נושא הדיון הבא שלנו. לכן אני שואלת.

לפחות בכל מה שנוגע למס הכנסה התשובה היא כן. אנחנו קודם כל מזהים פעילות של ישראלים בחו"ל. מאז שנת 1998 ופתיחת השווקים, הליברליזציה במט"ח, יש הרבה יותר פעילות בחו"ל. כנראה שהפעילות בחו"ל מתגברת בן היתר ככל שיותר לוחצים פה במדינה, ובאמת נצטרך להפעיל יותר משאבים ולהדק את הקשרים - רשות המסים חתומה על 45 אמנות למניעת כפל מס. ארצות הברית, כל אירופה כולל מזרח אירופה, רק לפני שבוע נכנסה אמנת המס לתוקף עם ברזיל. כך שאין ספק ששיווי המשקל ייטה. הוא עדיין לא כל כך משמעותי היום, אבל - - -

· - - עם סינגפור.

עם סינגפור יש לנו אמנה של שיתוף פעולה וחילופי מידע. אין ספק שאם רוצים לצפות את העתיד, בהנחה אופטימית שאיזשהו שינוי משמעותי בארץ אכן בוצע, יתכן בהחלט שהנתיב של הכסף ייצא החוצה.

תודה. כן, מר ורטיקובסקי.

רק רציתי, מר מצא, הבהרה, כי מן הדברים שלך ניתן היה להבין לכאורה שממצא של הביקורת הוא לא נכון. כי כשהערנו שהוצאה הנחייה, עקב איומים, לא לטפל בסכומים מסוימים, היא הייתה תקפה, מבחינת הביקורת, כממצא, עד שנת 2005.

לא, אני לא חולק על הממצא, שראיתם ממצא שיצא בשנת 2001 ולא ראיתם מסמך סותר מאז ועד היום. אני רק אומר שבפועל הייתה התעלמות מוחלטת מהמסמך. התוצאות מדברות בעד עצמן. אם מסמך היה מיושם עד היום, לא היו את כל התיקים – ויש כאן עשרות תיקים. אם תרצה – פקיד שומה חקירות ירושלים, רק בשישה חודשים האחרונים, 19 תיקים ממשטרת ישראל. חקירות תל אביב 7 תיקים ממשטרת ישראל. פקיד שומה חקירות חיפה שישה חודשים - - -

האם בשנה האחרונה הגיעו אליך שאלות או בקשות האם לעזוב או לא לעזוב תחומים מסוימים, ונעזבו?

חד משמעית לא. לא לי, והנה, ראש אגף חקירות שלי.

אף לא פעם אחת.

אני חושב שאנחנו התייחסנו בעיקר למודיעין שטח בהקשר הזה.

יחידת מודיעין שטח היא זאת שעשתה עכשיו את התיק ב – בוא - - -

במתכות, עם היל"כ, מבצע זהב שחור, גם עם היל"כ. כל אותם ארגוני פשיעה שמר ג'קי מצא ציין פה, זו פעילות שמודיעין שטח ביצע.

כך שהלכה למעשה הנייר – אני אומר הלכה למעשה, כי לא באמת יש נייר אחר, שסותר. והנה, אני מודיע כאן: מאחר שזה מטריד אתכם ברמה הפורמלית, אנחנו נוציא את הנייר, פורמלית, ונבטל את הנייר משנת 2001.

הבעיה היא לא כל כך הפורמליסטיקה אלא המציאות בשטח בכלל והממצאים של מבקר המדינה בפרט.

אני רוצה רק לציין שלמעשה, מעבר לכל הדברים שנאמרו, משטרת ישראל גם תופסת רכוש שהמקור שלו פעילות פלילית. מעבר למה שרשות המסים עושה, אנחנו גם תופסים רכוש שהמקור שלו בפעילות פלילית – זה יכול להיות סמים, ארגוני פשיעה והלבנת הון. כך שיוצא למעשה שאנחנו תופסים רכוש, שהוא אף פעם – ב-95% מהמקרים – לא רשום על שם העבריינים. הם מעבירים אותו מן הסתם לאנשי קש, לחברות קש וכולי. אז רק אני אציין שזה שוט מרכזי – גם הליך התפיסה של הרכוש וגם החילוט בסוף ההליך הפלילי – זה המקום לציין שמשטרת ישראל תפסה בשנת העבודה 2005, לפי הלבנת הון, - - - סמים וארגוני פשיעה, 376 מיליון ש"ח.

יפה.

זה רכוש תפוס, שאנחנו מבקשים את החילוט שלו בבתי המשפט בישראל.

תודה. נציג משרד המשפטים, עורך דין למברגר. אני מבקשת גם להתייחס בצורה ממוקדת לנושא שבולט בעיקר בדוח המבקר, וזה אי הגשת כתבי אישום למי שלא היה נישום. כל הסוגיה הזאת שלכאורה נראית מוזרה. יכול להיות סופר עבריין, שלכאורה לא מחזיק חשבונות בנקים כי הוא מחזיק את הכל בדרכים לא כשרות לחלוטין, וכשסוף סוף נתפס משהו שקשור אליו – הוא לא נישום. הוא לא נישום, אז הוא גם יותר נקי. אני מניחה שאני מציגה את זה בצורה כמעט אבסורדית, אבל אני אשמח לשמוע.

אני חושב שמשרד המשפטים שותף מלא – ואני אתאר את התהליך – בכל המהפכה. חלה מהפכה תפיסתית בשנים האחרונות בכל הנושא במאבק בארגוני פשיעה ופשיעה חמורה. מהפך מהותי, כאשר המהפך מורכב משני אלמנטים. אחד הוא ההכרה שהגורם הכלכלי הוא גורם מהותי שמניע את העבריינות, בייחוד את העבריינות החמורה - - -

כלומר: הם עושים את זה בשבל כסף.

אלא מה?

אולי בשביל הכבוד?

לא. יש גם כבוד, יש גם אונס. יש גם אלימות, אבל מרכיב מרכזי באלימות המאורגנת - ארגוני פשע, - - -, סחיטה, הימורים, סחר בנשים, הברחות, חשבונות פיקטיביים – מגוון רחב מאד של עבריינות שהיא חלקה כלכלית וחלקה נלווית לעבריינות כלכלית, הוא הכסף. זאת ההכרה הראשונה. ולכן, המירוץ אחרי הכסף הוא יעד, כדי לעקר את העבריינות. זה השינוי המהותי האחד.

השינוי השני היה שכדי באמת להשיג את היעד הזה ויעדים אחרים בפשיעה, חייבים לעשות שינוי בכל המערכות שעוסקות באכיפה ואוגרות מידע רלוונטי לאכיפה. אלו שתי המהפכות המהותיות שאני חושב שדו"ח מבקר המדינה נגע בחלק מהם. לא בכל, בחלק מהם.

כדי לקדם את הנושא הזה בכיוון הזה, מעבר לחקיקות – חלק מהחקיקה גם מהווה מכשול, דרך אגב, אני מציין את הדברים האלו – הייתה, מה שאמר מר מצא, החלטת הממשלה מינואר 2006, שהיא קריטית וגם כבר יוצאת לפועל, שמדברת על שלושה רבדים: אל"ף, הובלה של היועץ המשפטי לממשלה עם כל רשויות האכיפה, כפורום מתווה מדיניות, בי"ת, ועדה מתמדת בראשות כל גורמי המודיעין, וגם בהשתתפותי, וגימ"ל, הקמת חדר מודיעין משותף, שזה המהפך המשמעותי ביותר, כי התפקיד שלהם הוא לבוא בבוקר לחדר מודיעין משותף – דבר שלא היה קיים במדינת ישראל – שבחדר אחד, עם כל ההגבלות החוקיות – כי יש הגבלות חוקיות מעבר להעברת מידע לרשות המסים, הגבלות לגבי גורמים אחרים – יושב מי שיושב ליד המסופים ומעביר מידע במגבלות החוק או אלי, לגבי התרחשות מודיעין בתחום הפשיעה, בייחוד הפשיעה החמורה בארץ. זה אחד.

הדבר השני זה דבר שאני שותף לו – עד שהקימו את הדבר הזה הקמנו שני פורומים מהותיים, שההשתתפות בהם כוללת את משטרת ישראל, רשות המסים, הרשות האיסור להלבנת הון, והפרקליטות – צוותי היגוי בראשותי - שעוסקת בשיתוף פעולה במישור העקרוני בהתוויית מדיניות, החלפת ידע מקצועי וקביעת כללים לפעולה, שזה היה משהו ביניים עד שהוקם הדבר הזה, והיום התוצרים שלנו מפרנסים את המשהו הפורמלי שהוקם בראשות היועץ המשפטי לממשלה ושאר הפורומים.

אחד הלקחים המהותיים הוא, שכאשר מתחילים לחקור תיק של פשיעה חמורה או תיק של ארגוני פשיעה, מתחילת הדרך, כבר מהתוויית המודיעין, צריכים לשתף את כל גורמי החקירה.

זה הלקח או זו ההמלצה?

זה לקח שכבר קיים ועכשיו יתחיל להיות ממוסד - - -

בעקבות המהפכה, כמו שאתה קורא לה.

כן. חד משמעית. בתחום המודיעין – עוד חודשים ולפעמים שנים, אגב, לפני שאתה פורץ החוצה, יושבים אנשי המשטרה, אנשי רשות המסים, לפעמים, בגבולות החוק, אנשי איסור הלבנת הון – יש לזה הבעות חוקיות לא פשוטות – וכבר, פרקליט מלווה מהפרקליטות הרלוונטית, ויושבים וחושבים איך תוקפים את הדבר הזה. בתחילת הדרך יוצאים, במקביל לחקירה הפלילית, עם חקירה שנקראת חקירת מס הכנסה וחקירת תיק חילוט. חקירת תיק חילוט אומר: במקביל לחקירה עצמה, של הפשע, איפה הכסף נמצא? איפה הנכסים נמצאים? זה תחום חקירה חדש מורכב מאד, שכולל גם, מבחינתנו, שיתוף של פרקליטים אזרחיים – יש פה הרבה שאלות חוקיות, הנכסים לא רשומים על שם ראשי הארגונים אלא מועברים על ידי צד שלישי, על ידי אנשי קש, על ידי חברות שלפעמים רשומות בבורסה, חברות ציבוריות וכולי – זאת אומרת: הלקח שכבר מיושם הוא שבתיקים מהסוג הזה החקירה מתחילה בשיתוף הפעולה הכללי מעבר לשיתוף הפעולה הממוסד.

כך שאני חושב שדו"ח מבקר המדינה, שהוא דוח חשוב מבחינה זאת, שנוגע בחלק מסוים, גם היה קטליזטור, אין ספק, הוא גם נכנס באמצע של תהליך, אבל היום אנחנו נמצאים במקום אחר לחלוטין.

עכשיו, מבחינת התוצרים. אחד התוצרים של הוועדה של מנכ"ל משרד המשפטים – התרכזת בנושא האיומים, וזו שאלה לא פשוטה, השאלה הזאת – המנכ"ל הציב לעצמו שלושה יעדים ספציפייים לגבי שיתוף הפעולה, בעקבות דו"ח מבקר המדינה. אחד זה יצירת נוהל שיתוף פעולה בין הרשות לאיסור הלבנת הון למשטרה, מעבר להוראות החוק. תת צוות זה היה בראשותי והוצאנו כבר נוהל כתוב ומסודר לגבי שיתוף פעולה בין המשטרה לרשות איסור הלבנת הון, בנוסף לשיתוף הפעולה על פי חוק איסור הלבנת הון, שזה שיתוף פעולה מאד פורה – יש מאות דיווחים בשנה, מאות העברות מידע – העברת מידע כזו צריכה להיות בכתב, בגלל הרגישות של חוק הגנת הפרטיות. זה תוצר אחד. התוצר השני הוא למעשה שילוב. יש נוהל שקבוע כבר, נמצא אצלי – אני לא אציג אותו, כי זו אחריות של המשטרה ורשות המסים – נוהל שיתוף פעולה בין המשטרה לרשות המסים. זה נקרא: דוח הוועדה לגיבוש דרכי שיתוף פעולה בין משטרת ישראל לרשות המסים. אני לא יודע אם נכנס כבר לתוקף נוהל שיתוף הפעולה בפועל, אבל יש דוח שלם, שזה התוצר השני. תת הוועדה השלישית הייתה בראשות היועץ המשפטי של רשות המסים, משה מזרחי. למעשה, זה מכתב שנשלח למר אברמוביץ', לגבי שיתוף הפעולה עם הבנקים, לגבי דיווח לגבי העברות של כספים לחוץ לארץ - אני אעביר קודם למר מצא, ראוי שהוא יעבור דרכו - הוא מתאר ונותן סקירה לגבי המצב המשפטי ואופן שיתוף הפעולה בין הבנקים בארץ לחוץ לארץ.

אחרי שמר מצא ייתן את האוקי, אני אשמח אם תגיד מה כתוב בו.

· - -

יש כאן התנהלות לגבי השאלה מה מידת היכולת שלנו לקבל מידע מהבנקים בגבול שבין מידע ממוקד לפי דרישה מהבנקים, לבין מידע שיש שמכנים אותו fishing. קרי: קריאת מידע מחו"ל.

זו ברייה משפטית, חוקית.

כן. וכל שכן השאלה מתחדדת גם לגבי בנקים בחו"ל, והתפר בין זה לבין פנייה שלנו לרשות מס זרה כדי שהיא תפנה לבנקים בחו"ל.

· - -

אני רוצה עוד שני דברים: אחד, עניין משפטי מובהק ואחד עניין של איומים אלימים. עניין משפטי מובהק: הרשות לאיסור הלבנת הון היא כלי מרכזי במאבק. במדינת ישראל היא נמצאת במשרד המשפטים, והביאה לכך שישראל יצאה מהרשימה השחורה, עם הורדה באופן משמעותי – בגלל המאבק שלה – בהון השחור. יש חילוט מסיבי שמקורו גם בהלבנת הון, ואחת השאלות הייתה איך ניתן לעשות שימוש במידע שנמצא במעגלים של איסור הלבנת הון, לא רק לצורכי איסור הלבנת הון ומימון טרור, שזה מה שהיום, על פי החוק, מותר לעשות, אלא כיצד לעשות בו שימוש – שהוא אוצר בלום מבחינת עבירות הון, גם בעבירות אחרות לרבות עבירות של מס.

החוק איפשר את הדבר הזה. סעיף 30 לחוק איסור הלבנת הון איפשר את הדבר הזה, בתנאי שיהיו כללים. היום מותר להעביר מידע למשטרה, או באופן יזום או על פי בקשה של המשטרה, מידע בכתב, רק לצורך מימון טרור ואיסור הלבנת הון.

ומי אמור לכתוב את הכללים? לא משרד המשפטים?

מיד אני אגיע לכך.

היו ויכוחים גדולים מאד לגבי הכללים האלה. מדוע? מפני שפה מדובר במידע תמים. הדיווחים לרשות איסור הלבנת הון הם מידע תמים. ופתאום מידע תמים שיש עליו חובת אמון של הבנקים, אזרחים מן השורה, חומר שלהם יתחיל להיות מפוזר ברחבי היחידות החוקרות. אם זו המשטרה, אם זו רשות המסים, אם זו הרשות לניירות ערך ויחידות חוקרות אחרות. אז היו ויכוחים גדולים.

לאחרונה הובאו לפני הכנסת תקנות. התקנות היו בדיון בתחילת השבוע בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שצריכה לאשר אותן. ומי שקרא עיתונים או מכיר את הדבר הזה - זה עורר התנגדות מאד מאד גדולה. כאשר התקנות באו להסדיר את דרכי העברת המידע מהרשות לאיסור הלבנת הון למשטרה, מה עושה המשטרה או השב"כ – שגם הוא מוסמך לקבל מידע – כאשר מתברר להם שהחומר הזה יכול לתרום לביצוע עבירות פשע נוספות. אסור היה לעשות את זה. רצינו להחיל את הכללים האלו והייתה התנגדות גדולה מאד בגלל השאלה של הגנת הפרטיות. בדיון ביום ראשון באמת לא אישרו את התקנות האלה, ואנחנו אמרנו: תנו לנו עוד צ'אנס לשכנע, מדוע יש חשיבות שמידע שנמצא ברשות לאיסור הלבנת הון, שהוא מידע חיוני, מרכזי, מהותי הרבה פעמים, למאבק בכסף השחור, בהון השחור ובפשיעה שמתלווה לו, יעבור ויאפשר לגופים לעשות שדרוג. עם רשימה של חוקים – עבירות פשע ואחרות.

תן לי דוגמה למשהו בנהלים שהגשתם, שקומם יותר מכל דבר אחר.

לומר את האמת, אני לא הייתי בדיון הקודם. קראו לי להגיע לדיון הזה, אבל מאחר שהיה לי זימון פורמלי פה, באתי לפה. יש מקרים רבים, אפילו, למשל בתחום של ניירות ערך. בניירות ערך היום יש חשש שארגוני פשיעה חודרים לבורסה על ידי קונים תמימים. לפעמים יש אפשרות, על ידי מידע שעובר דרך הרשות, לחקור גם עבירות מהסוג הזה. עבירות מס הכנסה – זה הדבר הקלאסי. אני היום עצור במשטרה. להעביר מידע לרשות המסים, שמקורו ברשות לאיסור הלבנת הון – מתברר שיש הברחה של כסף.

אבל מדוע זה מקומם?

בגלל הגנת הפרטיות. זו הטענה.

זאת אומרת שהגנת הפרטיות חלה על עבריינים בפוטנציה?

הבעיה היא שחוק איסור הלבנת הון מחייב את הבנק להעביר מידע גם לגבי אזרחים תמימים. גם כאשר מדובר באנשים תמימים.

העברה מעל סכום מסוים.

נכון. עכשיו, לפעמים יש חשד. אף אחד לא מודה שיש פה פשע. אם יש פה פשע, זו פחות בעיה. הבעיה היא להעביר כשיש חשד. חשד יכול להיות גם חשד מופרך. המידע הזה, שיתחיל לזלוג לא לצרכי איסור הלבנת הון, זה קומם מאד ויוצר התנגדות. אני מקווה שנצליח לשכנע – לפחות חלק מסוגי העבירות נצליח להעביר בוועדה.

השאלה אם אין אפשרות כן לשלוף את זה - - -

או שבסוף עבירת מס תחשב עבירת הלבנת הון.

היום אין בעיה. היום למשטרה יש מידע שמקורו ברשות לאיסור הלבנת הון, שמעורר חשד לעבירה של הלבנת הון, היא מעבירה לרשות המסים. יש חומר שעובר מהמשטרה לרשות לאיסור הלבנת הון. אבל רק אם זה נוגע לחוק איסור הלבנת הון.

עבירות מקור.

עבירות מקור, או כאשר מדובר בטרור. אנחנו רוצים להרחיב את הדבר הזה, כדי לסגור איזה מעגל שמקורו במהפך התפיסתי שצריכים לעשות בו שילוב ידיים. המידע צריך להיות משותף לכולם.

אני מנסה להבין. אתה רוצה שלמשל כל העברת כספים מעל סכום מסוים, שמדווחת לרשות לאיסור הלבנת הון, תדווח אוטומטית לרשות המסים?

לא,לא. ודאי שלא. זו ודאי פגיעה חמורה בפרטיות. זה לא מתקבל על הדעת, אנחנו מתנגדים, כולם מתנגדים, לא בזה מדובר. מה שמדובר – וזו נקודה חשובה - כאשר עובר מידע מהרשות לאיסור להלבנת הון למשטרה או לשב"כ, המידע עובר רק בקשר לאיסור הלבנת הון. נקודה. זו נקודת המוצא שעוסקת רק באיסור הלבנת הון או מניעת טרור. השאלה המתעוררת היא כאשר החומר עבר כדין על פי הערכים של איסור הלבנת ההון למשטרה. למשטרה יש מידע הרבה יותר רחב. פתאום המשטרה מגלה שהמידע המסוים הזה, שעבר אליה בהקשר של איסור הלבנת הון, קשור לאיזו משפחת פשע שמתעסקת בהברחת סמים, שלא קשור לאיסור הלבנת הון. האם מותר לעשות בזה שימוש או אסור לעשות בזה שימוש? המשטרה אומרת – ואנחנו תומכים בה - שיהיה מותר לעשות שימוש בדבר הזה. מדובר רק כאשר נוצר חשד – לא דיג – רק כאשר נוצר קשר בין המידע שעבר לצורך חוק איסור הלבנת הון לבין מידע של המשטרה, רק אז יהיה מותר לעשות שימוש בדבר הזה. אז על זה המאבק. אני מקווה שנצליח, אני חושב שזה משתלב עם הדיון פה, אני חושב שזה יסגור לנו איזה מעגל, ומבחינה משפטית לאפשר את אותו חדר מודיעין.

אם הדבר הזה לא יהיה אפשרי, המידע של הרשות לאיסור הלבנת הון שיישב באותו חדר מודיעין, לא יוכל לעזור. החומר יעבור למשטרה, איש המודיעין יראה איך זה משתלב באיזו עבירת פשע חמורה אחרת, איש רשות המסים יישב שם ויראה איך זה משתלב בעבירת מס חמורה מאד, אבל אסור לעשות שום דבר. אסור, החוק לא מאפשר. פה סגירת המעגל, ואני מקווה שנצליח. יש פה מהלך מאד מהותי למלחמה.

הדבר האחרון לגבי האיומים. בוא לא נשלה את עצמנו. מדובר פה במלחמה ממש. לא בהון השחור, גם במלחמה ממש. הרי אנחנו תופסים - וגם אנשי המשטרה יודעים את זה – תופסים מאגרי נשק. טילי לאו, רובי סער.

אני רוצה להזכיר שאת הטילים אנחנו תפסנו במכס.

נכון, סליחה.

מה הייתה העילה של התפיסה? שלא שולם עליהם מכס (צחוק בחדר הוועדה)?

עכשיו, אני מדבר מהפן של הפרקליטים. אוימו פרקליטים. לפרקליטים היו אבטחות. אבטחה. פרקליטים מגיעים לבית משפט, המשפחות יושבות שם, המבטים, האמירות – זה נמצא שם. לא נשלה את עצמנו. צריכים הרבה אומץ, הרבה נחישות, הרבה גיבוי של כל מערכות המדינה כאשר נכנסים לסיפור הזה. אין שום הנחיה, כמובן, ולא עולה על דעתנו שזו תהיה איזושהי סיבה להימנע מחקירה. זה רק, מבחינתנו ומבחינת המשטרה, זה כוח מדרבן. דבר כזה לא ייצור בנו איזה שבריר – ודאי מבחינה מוסדית. אני לא אחראי לכל אחד ואחד מה זה עושה למשפחה שלו מבחינה פסיכולוגית – היה גם איום על משפחות – זה מישור שאני לא יכול לחדור אליו. אני יכול לומר גם במישור המוסדי, ובמישור המוסדי זה רק מדרבן אותנו לאכוף את הדבר הזה באופן יותר חזק.

הדבר האחרון, הערה לגבי פליטי מסים – כאשר אין שומה. אל"ף, אני אומר - חלק מהעניין הזה, וזה נאמר כבר בדוח, הוא שאלה של מיומנות. כאשר יש שומה ויש חקירה של מס הכנסה, יותר קל להגיש תיק של מס הכנסה. באמת מצאו במחוז תל אביב, מיסוי וכלכלה, שהיא מתמחה בתחום הזה - - -

הם היחידים. לפי מה שעלה מהדוח, הם היחידים.

נכון, משום שהם אנשי המקצוע, ולכן, כאשר יש להם סיפור, הם יכולים להפיק ממנו עבירת מס. פרקליט שמתמחה בסמים, ברצח, באונס, אבל יש פתאום תיק מס שלא נחקר כתיק מס, מאד קשה לו לתרגם את זה לעבירת מס. חלק מהלקח היה שצריך לשתף את רשות המסים מראש בחקירות, כבר בשלבים הראשונים, שכבר האוריינטציה מראש בתיקים האלו תהיה גם אוריינטציה של חקירת מס. זה הלקח המהותי ביותר.

זה התחיל לעבוד?

ודאי. זה התחיל לעבוד. והדבר הנוסף והאחרון בעניין הזה – רבותי, יש פה דילמה לא פשוטה. נניח אנחנו חוקרים, חקרנו הברחת סמים, יש רווח של סמים. הכלי המרכזי הוא חילוט. זה כסף של עבירה, אנחנו מחלטים את הכסף הזה. לבוא ולומר רבותיי – או בסחר בנשים זה יותר חמור, והדילמה הזאת עלתה מספר פעמים – מה עושים? האם אנחנו ממסים את הזנות? זה דרך אגב עלה גם בוועדה למעמד האישה. האם אנחנו ממסים את הזנות? האם אנחנו ממסים את הסחר בסמים? מה המשמעות של הדבר הזה? האם אין פה הכרה עקיפה לגבי העיסוק הזה? זו דילמה לא פשוטה מבחינה מוסרית, מבחינה קונספטואלית. כמובן, ברוב התיקים – יש תיקים שאנחנו כן עושים. למשל בעיקר תוקפים העלאות מס, ניכיון צ'קים, בנקים פרטיים – שם המלחמה העיקרית היא עבריינות של מסים. העבירות האחרות – מעבר לחילוט שרוצים לפרוס את הכסף, מעבר להלבנת הון שאלה העבירות הקלאסיות – רבותיי, אנחנו לא מכירים בזה, יש לכם כסף שחור – לעשות העברה של מסים שלא שילמתם עליהם מס, לגבי סוג העבירות האלו השאלות יותר מורכבות.

אבל בפועל זה מבוצע.

בפועל זה מבוצע והשאלה הזאת, האם החיוב במס יוצר לגיטימציה לפעילות – אנחנו בדרך כלל חושבים הפוך, במובן זה שאי חיוב במס ייצור לגיטימציה לפעול בתחום הזה.

אני לא מתווכח, אני רק אומר שהדילמה הזאת עלתה. היא עלתה גם בכנסת והיו ויכוחים לגבי הדבר הזה. אנחנו חושבים – אם אתה מאשים אותו בעבירה של סחר בסמים, ואת הכסף אתה מקבל דרך חילוט של הכסף, לא תמיד לעשות גם עבירת מס זה הפתרון. לא תמיד זה הדבר הנכון. אנחנו הולכים לעבירות מס הרבה פעמים, כאשר עבירה דומיננטית ומרכזית היא עבירת המס. ואז זה נכון. כי אם אתה לוקח סוחר בנשים, נניח סחר חמור, והוא מקבל נניח 8 שנים, ואתה מאשים אותו במס והוא מקבל עוד חצי שנה מאסר על תנאי כי הוא לא דיווח על המס, לא תמיד הצער שווה בנזק.

אבל לפעמים, והסיפור של אל-קפונה זכור, אתה לא יכול לתפוס אותו על הדבר החמור.

בדיוק.

ודאי, כאשר עבירת המס היא היחידה, ודאי שהולכים על זה. כמו על ניכיון צ'קים. הרבה פעמים הרבה ארגוני פשע הפרונט שלהם הוא שוק אפור. והרבה פעמים להילחם בשוק האפור הדרך האמיתית היא מס הכנסה.

אני מאד מודה לך, תודה רבה.


עוד מישהו רוצה לומר משהו לפני שאני מסכמת?

כן. יש לי כמה שאלות. היה פה משהו שנאמר ולא היה ברור לי. הייתה אמירה שמי שלא נישום לא מגישים נגדו כתב תביעה? זו שאלה אחת.

הוא התייחס לזה, הוא דיבר. אני גם אתייחס לזה בסיכום.

שתיים: שאלתי קודם מה צוואר הבקבוק של היכולת שלכם לפעול. האם העדר כוח אדם? ומכיוון שמדובר פה בסוג של הוצאה התלויה בהכנסה – כי שמענו על היקפי החילוט הגדולים – אז יכול להיות שאפשר להוכיח למשרד האוצר שתוספת של עשרים חוקרים חוסכת - - -

עשינו את העבודה הזאת והוכחנו את זה.

הם יכולים להוכיח שמהכנסת שהם מכניסים, מהחילוט, למדינת ישראל, יש גם עודף למדינה וגם מימון של תוספת החוקרים.

על זה אני מדבר. זה סוג של הוצאה התלויה בהכנסה, אם יאשרו לכם את הדבר הזה.


ועוד – אני זוכר כותרות גדולות שלא יכולתי שלא לשמוח עליהן בזמנו. היו חקירות לסקטורים מסוימים. עסקו ברופאים – וכמה מהחברים שלי עד היום נותנים הסברים – נדמה לי שדי מוסכם שאחד מצינורות השחיתות הגדולים במדינת ישראל, עובר דרך מקרקעין, בנייה, ועדות מקומיות שמשנות ייעודי קרקע ועליהם נעשים רווחים של אלפי אחוזים מקרקעות חקלאיות לקרקעות מיועדות לבנייה. האם אתם מתכוונים למקד מאמץ בתחום הזה של עבודה דרך קבלנים, דרך סוחרי קרקעות – לא שאנחנו חושדים שהם הפשיעה החמורה, אבל דרך הנתונים שלהם יכולים לעבור נתונים על סכומי כסף גדולים מאד שעוברים כשוחד למי שיכול ויש בידיו האמצעים לשנות ייעודי קרקע, למשל.

ועוד שאלה אחת ביחד להצהרות הון של עובדי ציבור. האם אלה זמינות לידיכם כדי לדעת שעובד ציבור שנכנס – כשאני נכנס לכנסת, אני מפקיד הצהרת הון. כשאני יוצא מהכנסת, אני צריך לתת עוד הצהרה אחת, ומישהו צריך בצדק לשאול איך זה שבמהלך קדנציה של הכנסת עשיתי הון גדול. האם זה כלי עבודה בידיכם?

רק ברשותך בקריאת ביניים, לפני שבועיים התפרסם הדוח של מבקר המדינה על עורך הדין בפתח תקווה. זה המקרה.

אני לא רוצה להשלות כאן את הנוכחים. אנחנו, בדרך של שגרה, לא מגלים שוחד. אנחנו כן, בהרבה מאד פעמים משולבים על ידי המשטרה כשוחד, כדי לראות האם יש מקום לנתח את זה, לראות האם יש כאן מקום לנתיב כלכלי. ברוב המקרים אנחנו – לגבי סוחרי המקרעין ולגבי מה שאתם נוגעים בדוח מבקר המדינה, אני אתן בכלל התייחסות לרשויות מוניציפליות ופעילות - בהרבה מאד מקרים אנחנו רואים הרבה כסף. אבל אם הוא מדווח במס ואין לנו יותר מסתם איזושהי הנחה תיאורטית, מפה אנחנו לא מצליחים לגלגל תיק שוחד לכיוון המשטרה. מעטים המקרים שבהם זיהינו פרשייה דרך תיקי המס והורדנו אותה למשטרה בהקשר של שוחד. קרו, מעטים.

לעניין הצהרת ההון – על פי דרישה, ככל שתהיה, של רשות המסים, הצהרות הון שנמסרות פה בכנסת בוודאי שגם ניתנות לעיוננו. עשינו בהן בעבר שימושים מעת לעת במקרים ספציפיים ויחודיים. לא בדרך של שגרה. צריך לזכור שמי שממילא חייב בהצהרת הון מול רשות המס ממילא מגיש אותה. אתה כשכיר לא צריך למסור הצהרת הון, אבל אם בת זוגך היא בעלת עסק אז ממילא מדי תקופה התא המשפחתי צריך למסור הצהרת הון. אז לגבי חלק מהח"כים, ממילא יש לנו הצהרות הון שלהם.

ח"כים זו דוגמה. השאלה אם הצהרת הון זה כלי עבודה טוב לכל עובד ציבור.

ככל שאנחנו נדרשים. במקרה של תיקי שוחד וכשהמשטרה מנסה לבדוק דרכנו אם יש באמת גידול בלתי מוסבר בהון, אז אנחנו נכנסים לתמונה.

אם מותר לי, ברשותך. היה דוח שנעשה בעברי הרחוק – אני עסקתי בזמנו גם בביקורת במערכת הביטחון - נעשתה עבודה של ביקורת המדינה, של הפקת לקחים בעקבות פרשת דותן. אחת ההמלצות של ביקורת המדינה שם הייתה להחיל על מנהלי כספים בשירות הציבורי הצהרת הון.

וזה לא יושם עד היום. לכן שאלתי אם זה כלי עבודה שיכול להיות יעיל.

זה נותן חומר למחשבה.

חברים, אני שמחה שאנחנו עומדים בלוחות הזמנים שלנו. כמו שאמרתי קודם, באמת נהניתי לשמוע את האמירה של מר מצא, את נציג המשטרה ואת נציג משרד המשפטים ביחס לעשייה הממוקדת והמשולבת למען המטרה שהציף והעלה משרד מבקר המדינה. הנושא הזה הוא נושא באמת כאוב, והוא עלה על ידי ממשלת ישראל וכל מיני גורמים אחרים שהיו ערים לנושא, אבל אין לי ספק שדוח המבקר הציף את הנושא לאור השמש, שיזף אותו ושימש קטליזטור לקדם את התהליכים. מאד שמחתי לשמוע על הדברים – כמו שהגדיר אותם מר מצא והצטרף לזה אחר כך ג'ורג', על הנושא של המהפכה שהייתה בכל הנושא הזה, שהביאה לתוצאות המבורכות ששמעתי על השולחן הזה, אבל אבי ומורי מנוחתו עדן למדני, שמילים הן דבר חשוב, עשייה בשטח זה דבר חשוב, אבל תמיד צריך לבדוק איך זה נעשה בהמשך. ואת זה אנחנו באמת צריכים לבדוק במסגרת הוועדה.

אני אעביר בקשה – וזה סיכום – למפקח הכללי של משרד ראש הממשלה, מר עוזי ברלינסקי, שיכניס אליו למסגרת המעקבים אחרי ביצועים, את הנושא שנדון על השולחן הזה היום. אני אבקש ממנו לשים דגש על השלמת הליך הקמת הצוותים המודיעיניים שדיברתם עליהם – דיברתם על שלושה-ארבעה חודשים שאתם צריכים, אני אתן לכם פור של שישה חודשים אפילו, אבל להשלים את ההליכים האלה.

הנושא של פשעים ופושעים כבדים – כרישים – שמצליחים להתחמק דווקא משום גודלם, עוצמתם והאיום שלהם – שמחתי לשמוע שהנושא הזה נדון – אני הוכחתי מספרית פה, לפחות מבחינת הנתונים, שמדובר דווקא בדגיגים קטנים שמדובר על בין חמישה ל-15 מיליון ש"ח בממוצע לכל אחד מהם, ולא אליהם אנחנו מתכוונים, ואני מקבלת את הדברים של מר מצא שמדובר בהרבה תיקים כבדים שנמצאים בשלב מודיעיני, בשלב פיצוח. גם בזה אני אבקש ממר ברלינסקי להתמקד, כדי לראות באמת איך מדינת ישראל ממצה ולא מסתתרת תחת מילים יפות ובעצם נותנת לפושעים האמיתיים של המדינה להתחמק. הדבר הזה יכול לעזור מכל ההיבטים. אל"ף, באמת צריך למגר את הפשע כי זו המשימה שלנו, בי"ת, זה ייתן לכם סיפוק נהדר שהצלחתם באמת לפצח דברים חשובים וגדולים, וגימ"ל להכניס הון לאוצר המדינה, כי בסופו של דבר נגיע לשלב של חילוט הכספים האלה, ומי שייהנה מהכספים האלה זה לא מסדרונות הפשע, אלא באמת המטרה שלשמה, לפחות, אני כחברת כנסת יושבת כאן - לדאוג לעם ישראל. זו דרך, וזה צינור מאד שקוף, מאד ברור ומאד ישים, כמובן בתקווה שכל נושא שיתוף הפעולה שלכם יקרום עור וגידים ויוביל למהלך של פיצוח ויישום משפטי בשיתוף משרד המשפטים.

הנושא הבא שאני מתכוונת לבקש ממר ברלינסקי, זה דווקא בנושא שקשור לעמיתיי החברים בבית המחוקקים. אני קוראת לעמיתיי – וזה יכול להיכנס גם לכל גורם אחר ואני - - - שזה יגיע לאוזניהם של חבריי בוועדת החוקה, חוק ומשפט – לקדם את התקנות, למרות הסוגיה העדינה שאני ערה לה, הגבול הדק שבין הגנה על פרטיות הציבור לבין חשיפת המידע הזה לצורך טיפול בנושא פשיעה. בשורה תחתונה, אני חושבת, לדעתי ולטעמי, הטיפול בפשיעה קודם. אמנם צריך לעשות את זה בצורה עדינה כדי לא לפגוע באנשים מן השורה, אבל הטיפול בפשיעה קודם, מכיוון שאלו הן אושיות השלטון ואושיות הקיום שלנו כמדינה. אנחנו חייבים להילחם בכל הכלים שנמצאים בידינו בנושא הזה. אני חושבת שהגיע הזמן שנוכל במסגרת התקנות סוף סוף לגעת גם באותם עבריינים, שהם פושעים, שמטיילים במחשכים במסדרונות של שוק ההון, ועושים בזה כלי שרת לצרכים שלהם תחת הגנה של זכויות. את ההגנה הזאת אנחנו צריכים להסיר מעליהם. ופה אני יוצאת בקריאה לעמיתיי, כדי לחזק ולאשר את התקנות האלה.

דבר נוסף שאבקש ממר ברלינסקי לבדוק, זה טיפול בהגשת כתבי אישום למי שאינו נישום. שמעתי כאן מנציג משרד המשפטים וממר מצא שבאמת, הנושא הזה קורם עור וגידים. חזקה עלי שהדברים שנאמרו פה הם באמת דברים אמיתיים שמתקיימים הלכה למעשה. אני אבקש ממר ברלינסקי לשים את הפוקוס גם על הנושא הזה, וכמובן, כמטריית-על על כל הנושאים, אני אבקש ממנו חוות דעת כללית על כל ההתנהלות של שיתוף הפעולה.

אתם יכולים לרשום בפניכם – בלי נדר, בעזרת השם – לקראת סוף דצמבר, אולי תחילת ינואר, נקיים דיון לא ארוך, פחות משעה וחצי, כדי שהמטרה שלנו באמת תהיה ישיבה אחת – בדרך כלל ועדת ביקורת היא כזאת שבאה עם הדוחות וההערות של המבקר והיא מצליפה והיא מעירה, והמטרה שלנו היא לתקן, המטרה שלנו היא לא להצליף. אני מקווה מאד שאותה ישיבה שעליה אני מדברת, תהיה כזאת שנוכל כולנו לשבת סביב השולחן הזה ולהגיד: הנה, עשינו את זה. שיתוף הפעולה, ההחלטה של הממשלה, של ועדת השרים, הביקורת של המבקר, העשייה שלכם בשטח, התמרוץ של הוועדה הזאת, הוועדה לביקורת המדינה – שאני ממלאת מקום בראשה, אבל חברי, חבר הכנסת יורי שטרן, כבר התחיל את התהליכים האלה, אני מניחה – שיתוף הפעולה בינינו באמת מאפשר לסמן וי גדול ומשמח, שאנחנו מקדמים דבר חשוב מאד מאד במדינת ישראל. מיגור הפשע, טיפול בנושא הכספים ואפילו העשרת אוצר המדינה עם עשייה שתחמיא, בוודאי למשטרה, מבקר המדינה, משרד המשפטים וודאי וודאי לרשויות ההון במדינת ישראל. אני מקווה שמפה, סוף סוף, תצא תורה.

תודה רבה לכולכם.

10:30.