כנסת פתוחה

PAGE
11
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

22.6.2006


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 10

מסיור ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, כ"ו בסיון התשס"ו (22 ביוני 2006), שעה 09:30

ס ד ר ה י ו ם: סיור הוועדה בבאר שבע, אופקים ונתיבות לבחינת מצוקת דיירי



הבנייה הקלה

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן – היו"ר

רוברט אילטוב

צבי הנדל

יוסף שגאל

שולמית שפיגל – סגנית מנהל חטיבה טכנית לביצוע, משרד הבינוי והשיכון

שרון לוי – משרד הבינוי והשיכון

שרה צימרמן – מנהלת אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון

יעקב עם שלם – מנהל לשכת באר שבע, המשרד לקליטת עלייה

תמי אהרוני – מנהלת לשכת הנגב, המשרד לקליטת עלייה

ד"ר אורי שלום – ראש אגף מלחמה במזיקים, המשרד לאיכות הסביבה

דני איש-שלום – מפקח אזורי ללחימה במזיקים, המשרד לאיכות הסביבה

יצחק מרציאנו – סגן ראש העיר באר שבע

מיכאל שמש – חבר מועצת העיר ויו"ר ועדת קליטה במועצת העיר באר שבע

ניר גורליצקי – מנהל האגף, הממונה על נושא הקליטה עיריית באר שבע

אבי אסרף – סגן ראש עיריית אופקים

משה יצחק – מהנדס העיר אופקים

רוברט טיבייב – חבר מועצת העיר ממונה על תיק הקליטה אופקים

יפים רויטמן – משרד הבינוי והשיכון

לידיה זילברשטיין – יו"ר עמותת "בית ומשפחה"

יורי קוצ'יק – סגן יו"ר עמותת "בית ומשפחה"

זינה מירופולסקי – עמותת "בית ומשפחה"

נדיה טטרנקו - מנכ"לית עמותת "עולם למען קליטה מוצלחת"

גנדי דבורקין – מפקח שיכון ופיתוח

אלכס ליבשיץ – מפקח שיכון ופיתוח

אהרון פלר – מנהל מרחב – עמידר

מיכה – עמידר

יצחק שגב

טניה דורפמן

צבי בן יעקב

דוד ומיכאל קוצשווילי

יעקב לויצקי

אלברט

גנדר מהט

יורי דוידוב

דנה גורדון

מעיין מונק-מכלוף – חבר המתרגמים בע"מ

ערכה: שלי עשהאל – חבר המתרגמים בע"מ

חלק 1

סיור בבאר שבע

יש דרישה, שבעמידר יהיה מישהו שדובר רוסית, מאחר ו- 90% מתושבי שכונת "נחל בקע" הם דוברי רוסית קשישים.

נציג עמידר, הם אומרים ש- 90% מהתושבים פה הם עולים, צריך שיהיה כאן נציג מעמידר שמבין רוסית מאחר והם לא דוברים עברית אלא רק רוסית, והמסכנים האלה צריכים לנסוע עד באר שבע כדי לקבל תשובה שלילית.

תשובה שלילית למה?

בכל בקשה שלהם, הם מקבלים תשובה שלילית.

זה לא מדוייק, תן לי דוגמא, תשובה שלילית למה?

יש בקשה שיהיה באיזה מקום פה, נציג שמדבר רוסית.

פה היה רכז שטח בשם חנן, שעבד פה עשר שנים. אבל הוא דיבר יידיש, ולא שמעתי שהיתה בעיה.

היה חנן שמדבר יידיש, אבל עכשיו זאת מרלן, שלא יודעת יידיש. זאת בעיה וזה מה שמבקשים האנשים.

אבל עדיין אנחנו מטפלים בפניות, מוצאים את הפתרון לבעיות ופותרים אותן. בין אם זה מכתב שמתקבל אז מתרגמים אותו, ואם הם מגיעים אלינו אז מתרגמים להם והם מקבלים תשובות. אנחנו נותנים פתרונות, לא להגיד שלא נותנים פתרונות.

אני ראש עמותת בית ומשפחה, ואני מטפלת בבתים כאלו כבר שמונה שנים. בדקתי שכל הבתים בנחל בקע ונחל עשן בבאר שבע זה בתים כאלה של בנייה קלה. יש 1706 יחידות דיור, כאשר רק בנחל בקע זה 1154, כולם בתים כאלה, במצב תחזוקה ירוד ביותר. המבנה מתפרק מפני שמדובר בבתים זמניים ועברו כבר יותר מעשר שנים. עכשיו יש דבר נוסף, שכל הבתים נגועים בטרמיטים, ויש גם בעיה של פטריות. אני חושבת שהיום הוועדה צריכה לתת תשובה. עוד כמה ימים, מפלגת ישראל ביתנו צריכה להגיש הצעת חוק הבנייה הקלה. נמצא כאן יוסף שגל וסטיב מיסז'ניקוב, והם צריכים להסביר הכל.

חברת עמידר היא חברה ציבורית, והיא לא יכולה לעשות עסקים עם הדיירים. אנחנו מבצעים לפי הוראות משרד השיכון, מה שמשרד השיכון מורה לנו, אנחנו מבצעים. אם משרד השיכון נותן לנו הוראה לעשות לינוליאום, או הוראה לעשות שטיח, אנחנו עושים את מה שהוא מורה לנו, ולא מחליטים לבד.


הבעיה של אנשים, שיש להם בעיות רפואיות היא נפתרת על ידי ועדת "פראפלגים", שזה לא אנחנו. הם מגישים את המסמכים לוועדת "פראפלגים", שזו ועדה משותפת למשרד השיכון ומשרד הבריאות, הם מאשרים את התקציבים ואנחנו רק מבצעים.

אני חבר כנסת עשר שנים, אני לא יודע מה זה ועדת "פראפלגים". האם אתם עזרתם לו ואמרתם לאן הוא צריך לפנות?

במקרה אנחנו מתעסקים בהנדסה ולא בנושא הזה, אבל אנחנו יודעים ואמרנו, וגם בישיבה אתמול הסברנו שיש תהליך שלא אנחנו אחראים עליו.

כשנכנסים לבית אנשים, הם לא מוכנים לסבול ששבועיים אחרי שנכנסו יש צורך לעשות משהו, ושבועיים אחרי זה לעשות עוד משהו. זו התגובה של האנשים. האדם אושפז בבית חולים בגלל מחלה, ועכשיו שהוא עזב את בית החולים הוא צריך להתחיל להחליף את הרצפה.

במקרה, הבנתי שהקבלן עשה לו על חשבונו לינוליאום, אבל זה לא העניין. יש עוד כאלה, וכל דבר שיש בעיה של שינוי חומר, משרד השיכון צריך לתת לנו הוראה ואנחנו משנים, אין שום בעיה. כל הוראה שנקבל, נבצע. צריך שיוחלט פה ברמת המחוז.

תביאו לנו את המקרה אם יש הצדקה, עם כל המסמכים שלו, אנחנו נטפל. השאלה היא, מהן הבעיות שלהם?

מיכה


יש לינוליאום, וזה עולה עוד כמה שקלים יותר. אנחנו לא יכולים להחליט בזה. יש כאן עמותה, צריך לרכז את כל הבעיות ולהעביר אותן במרוכז, אין לנו שום בעיה.

אני ביקשתי שיודיעו לאנשים לפחות שבוע או שבועיים מראש, כשבאים לעשות שיפוצים, את התכנית ורשימת העבודות, כך שתהיה להם אפשרות לחשוב על הנושא, ולהביא את האישורים מקופת חולים.

אנחנו תמיד מודיעים תמיד מראש. הבעיה שהיתה אתמול, זה שנודיע להם יותר זמן מראש. אנחנו נקיים ישיבה אתכם ביחד, וניתן להם יותר זמן מראש, כדי שיוכלו להסתדר, אין שום בעיה.

(דבריהם מתורגמים ע"י נדיה טטרנקו)


יש בית אחד שחציו פשוט קרס, ופונתה משם משפחה. בבית אחר, בחציו מתגוררים קשישים בני שמונים פלוס, ובחצי השני נמצאים נרקומנים, ובשעות הלילה הם פשוט פוחדים. אני ביקרתי אצל המשפחה, האישה לפחות הולכת אבל בעלה לא הולך. אני הזמנתי למקום אנשי עיתונות, אבל שום דבר לא זז. הם מפחדים, כל השטח כאן פתוח, למקום באים בדואים עם גמלים, מבעירים שריפות, גונבים בלונים עם גז, ועושים מה שהם רוצים.

סיור ברח' גיבתון

כל הרחוב זה עמידר?

עמידר.

מר מיכאל, אני מבקש שעל ידך צריך להיות מהנדס עמידר, שייתן תשובה. הוא צריך לראות את האנשים האלה.

יש סל שירותים שעמידר יכולה לתת, אשר מוגדר על ידי משרד השיכון והבינוי. יש דברים שעמידר מחוייבת לעשות, ויש דברים שהיא לא מחוייבת לעשות. לדוגמא, כל מערכת הניאגרה, לא בטיפול עמידר. עמידר לא יכולה להחליף ולא לתקן, פה לא נגמרה העבודה, מבצעים תיקונים ולא משאירים את זה פתוח.

אבל פה יש מה לעשות עם הכסף.

הדיירת מראה מסמכים ממשרד הבריאות, ומראה את הדירה

מה זה קשור לעמידר? אבל זה לא מעמידר, היא קיבלה את הכסף ממשרד הבריאות מה זה קשור לעמידר? היא היתה צריכה לקבל ממשרד הבריאות, שבעת אלפים ₪?

היא אומרת שנתנו להם להיכנס לבית והדלת נפלה.

יש את סורין, הוא מפקח עבודה. אתה לא יכול לבוא אלי ולהגיד "צבע", אני יכול לטפל בצבע?

יש עבודה בסדר, ויש לא בסדר.

אתה מדבר על השיפוצים כאן בבית. לי יש פה נציג של עמידר מפקח, שזה התפקיד שלו, יש קבלן שעובד כאן. אני לא מבין את זה.

סיור בשכונה

רק כמה מלים. כאן מתגורר לבדו אדם נכה, והודיעו שבאים לעשות שיפוצים, וכבר שבועיים שהם יושבים ומחכים. כמו כן, אין אפשרות היום להיכנס דיירים לכל הדירות, כי התחילו לעשות שיפוצים, וכבר יומיים שבבית אין מים, עכשיו זה קיץ, חם, ואלה אנשים קשישים, גם מסריח וגם אי אפשר לנשום, מצב נוראי.


רציתי להוסיף גם, שכל השטח סביב השכונה פתוח, אז באים לכך בדואים עם גמלים, וגונבים.

נדיה, את מוכנה להגיע עם כמה אנשים רציניים, בלי סקנדלים, בלי שום דבר, אני אקים ועדה ואני אזמין את ראשי עמידר, נעשה רשימה, אולי גם תמונות.

כן, אני אקח מונית בשביל האנשים, על חשבון העמותה, ואני אביא את האנשים לוועדה.

לא רק אנשים, גם ניירות.

כן, יש לי עכשיו כמה מקרים קשים, ומשרד הבריאות נתן כסף.

סיור ברח' מנחם אבידום 9

היינו פה בבית עם מנכ"לית עמידר לשעבר, במטרה לנסות לשכנע אותם לתת לנו לבצע את העבודה, אבל היא סירבה. אין הסכמה שהבית הזה ראוי למגורים. אני לא סמכות הנדסית, יש לנו מהנדס שצריך לבוא לפה ולבדוק.

זה לא בית שמוגדר כלא ראוי למגורים?

אין הגדרה של בניין לא ראוי למגורים, שמהנדס מגדיר אותו לא ראוי למגורים.

זה מסוכן, עוד מעט זה נופל.

אני אסביר. היתה תכנית מתוקצבת, שמבצעת את התיקונים הנדרשים בבית, והיא סירבה.

אתם פונים למהנדס העיר, הוא פוסל את הבית ונותן צו, באים לפה עם משטרה, ומתקנים את זה.

היא סירבה.

מנהל עמידר הזמין משטרה, קיבלתי מכות והרגו תינוק, ועכשיו אני נכה. אני לא יכולה לעמוד, לא לטפל בילדים ולא לעשות כלום. תחליפו לי בית, אני לא רוצה לחיות פה יותר. הילדים שלי עזבו את הבית, הבת שלי בת 16 עזבה את הבית בגללכם, הבן שלי לא יכול ללמוד וכל הזמן הולך מכות, אני לא רוצה לחיות פה יותר. אני בולעת הרבה כדורים ונמצאת במצב פסיכולוגי מאוד קשה.

יש לכם סמכויות לסגור את הדבר הזה?

אין לנו סמכויות. נראה לך שאנחנו מחלקים סמכויות?

כשנכנסתי לגור כאן בשנת 95, היה פה חור ענק של החשמל, ואני סגרתי את הכל לבד. גם החלון היה שבור אבל לא עשו לו שום תיקון.

ראיתי, ראיתי.

אתה לא מבין, אבל אני לא יכולה לחיות פה יותר.

הם צריכים להגיע בצורה מסודרת ולא לעשות סקנדלים, אלה אנשים רציניים בוועדה, שיכולים לדבר ולהבין, כי כשיש סקנדל אי אפשר.

צריך את משרד השיכון, צריך ישיבה מורחבת.

אתם יכולים להציע לה מגורים חלופיים?

זה לא הולך ככה. דייר לא יכול לבוא ולהגיד אני רוצה ללכת, עמידר לא פונקציה שמעבירה אנשים ממקום למקום, לזה יש את משרד השיכון. אבל כשיש מקרים ראויים, שהדירה נמצאת לא ראוייה, במקרה הזה אנחנו עובדים עם משרד השיכון ואנחנו מאשרים מעבר דירה. זה כן.

משרד השיכון מצא שזו דירה לא ראוייה?

זה נבדק על ידינו.

בית נוסף

כל זה מתפרק. עכשיו בואו תסתכלו על הקיר, תראה, אין פה פלס, בכל פעם אני מתקן משהו. זה אחרי שיפוץ, אני הייתי דייר של קרוואנים, אני קניתי את הדירה במאה עשרים אלף דולר ואני עדיין חייב.

כמה אתה חייב?

120 אלף שקל אני חייב.

היום הוא משלם אלפיים חמש מאות משכנתא.

אני בסדר. בפעם הראשונה הם החליפו לי את הדירה, בפעם שניה הם באו ואמרתי להם מספיק.

הם טיפלו בצנרת?

לא. כשראיתי שהם באו שוב, אמרתי להם 'רק תנו לי את החומרים, אני רוצה לעשות'. מה שקיבלתי, עומד פה עד עכשיו מאחורי הדלת. במקום הארונות האלה אני קיבלתי את זה, גם את זה לא רצו לתת לי ואני נלחמתי על זה. מזל שאשתי לא עצבנית, אישה נורמלית צריכה להרוג אותי. זו ממש בושה.

אתה מוכן לבוא לכנסת?

בשמחה.

סיור באופקים, ברח' דבורה הנביאה, ביקור בבית עם טרמיטים

הריסוס שאתם רוצים לעשות הוא מסוכן מאוד, אסור לעשות ריסוס בצורה כזו.

זה פוגע בבריאות שלי ושל הילדים. אני לא מרשה לעשות שום ריסוס, עד שלא שמשרד הבריאות לא נותן לי אישור כזה. פה זה הלב של הטרמיטים, אני רוצה שמנהל שיכון ופיתוח או הפרופסור הזה שעושה פה בדיקות אחר טרמיטים. מה זאת אומרת עושים ריסוס מסביב, בבית שלכם תעשו את הריסוס מסביב. אני רוצה אישור ממשרד הבריאות, שזה לא פוגע בבריאות של הילדים.

אנחנו לא רוצים לחיות בבתים כאלו, בבקשה. תראה, כל מה שיש בארון הבגדים נאכל על ידי הטרמיטים, זה נורא. הם אוכלים הכל, אני לא יודע מה לעשות. תסתכלו בבקשה, כל זה סימנים איפה שיש טרמיטים. בשביל מה לעשות ריסוס? כל שכונת שפירא, זה בדיוק אלף מאה ואחד עשרה יחידות. יש לי דוד ב"שפירא", גם בשכונה שם זה אותו דבר, יש עוד שכונה בנתיבות, שגם שם זה אותו דבר.

המומחים אומרים שאי אפשר לעשות שום דבר עם טרמיטים כי הם שם באדמה, צריך היה קודם לעשות ריסוס.

בעומק עד תשע עשרה מטרים, אבל יש עוד בעיה. אני צודקת שהטרמיטים היום בעומק עד 15 מטר? אפשר לעשות טיפול אבל צריך טיפול מאוד יסודי. גם אם עושים את הטיפול היסודי, צריך לחזור עליו אחרי שנתיים שלוש.

הם חיים בקרקע, כשנגמר המזון הם מתחילים לעלות לחפש מזון למעלה. הם חיים 1 – 3 מטר בתוך הקרקע,. אתה יכול לראות בנגב, אפילו בערבה, הם חיים חצי מטר מתחת לפני הקרקע ורואים ערמה קטנה מעל. אבל מה שמשנה זה, כשאין להם מזון הם עולים ויכולים גם להגיע עד שש קומות למעלה.

אפשר לטפל, זאת אומרת גם אם יהיה פה בית חדש, נוצץ, כמו שיש בשכונות האלה, גם הם יקבלו טרמיטים. זאת אומרת צריך לעשות טיפול אחת לכמה שנים כדי למנוע מהם לעלות למעלה. הטיפול, הרעיון של הטיפול זה שעושים שכבה כימית, שמונע מהם לעלות למעלה כי הם נתקלים בשכבה הכימית.

נגיד יש טיפול לטרמיטים, מי יפצה את האנשים האלה על החיים שהם חיו, על נזקים לריהוט, לבגדים, לבריאות?

החומר שמשתמשים בו וקיים לשימוש נגד טרמיטים זה חומר שעבר אישור של כל הוועדות וכל המומחים המקצועיים שאמורים לתת אישור לחומר. זה לא שבוחרים איזה חומר פתאום נפל מהשמיים. יש גם את הטוקסיקולוגים של משרד הבריאות.

נגרם נזק גדול, לרהיטים נגרם נזק, נגרם נזק לאנשים שקנו בית, שגם המחיר שלו ירד עקב זה, ירדו הבתים האלה במחיר, מי יפצה אותם, החברה שלא חשבה, הנה, הם הודו, שאלו אותם למה לא עשיתם ריסוס מראש, הם אמרו לא חשבנו על זה. לא לחשוב, אני שואל אותך כמומחה לטרמיטים, זה לא סביר לחשוב כשאתה בונה באזור הזה בית כזה שהוא יכול להיות מותקף על ידי טרמיטים? זה לא סביר? הם לא חשבו.

כשאתה בונה בית אין שום חוק שאומר או.קיי., תבצע הדברה נגד טרמיטים. נאמר ובנו ויש בעיה של טרמיטים, אפשר לבצע טיפול מונע. אפשר עוד בשלבים מוקדים לבצע את זה. לא לחכות למצב כזה.

היו צריכים לעשות את זה, אבל גם אני אגיד לך עוד משהו, אין חוק שאתה צריך להחזיק גג ככה או ככה. אם אתה מחזיק אותו לא טוב, הגג נופל.

נגרם נזק, היה אפשר לטפל בזה עוד הרבה לפני שזה הגיע למצב כזה.

קודם כל כבר בהתגלות הטרמיטים, הרי זה כבר עשר שנים לפחות, היה צריך לפני עשר שנים לבוא, להביא את החומר ולטפל בזה. שישלמו לאנשים כסף עכשיו, מי שלא טיפל, מי שאשם.

זה נורא.

ביקור בבית אחר

אני ראיתי קורות יסוד שהם חלולים ומסביב רק המעטפת מחזיקה את הגג. לא צריך לחכות שמשהו יקרה.

הוא מוכן לתת לנו את הקלטת לראות בוועדה.

אני חושבת שכדאי בנתיבות להגיע למה שם אנשים מחכים. וכבר מאוחר. הבעיה הכל אותו הדבר. אני שלחתי הרבה מסמכים לדנה.

ראיתי ושמעתי מה אומרים המומחים.

כל הבתים הם אותו דבר.

אם אתם רוצים לראות איך חיים טרמיטים יש מסביב, אני עכשיו עושה ככה והם יוצאים. אני רוצה שתראו את החיים, איך הם זזים.

בצפון יש גם בנייה קלה וגם טרמיטים יש. אוכלים בתים. אנחנו מדברים על זה שמבחוץ הולכים לעשות ריסוס. חברים, תגידו לי, אתם אומרים שמבחוץ, הוא אומר שיש לו בפנים טרמיטים, מה איתם לעשות?

צריך להבין את החיים של הטרמיטים. מה שאתם רואים פה זה החיילים, אלה שמביאים את האוכל. יש את הקן עצמו איפה שהמלכה וכל מי שמסביב. אם הורגים את המלכה ואת כל מה שמסביב כל מה שאחרי זה בקיר מת. הם לא יכולים לחיות בלי המלכה ומה שמסביב. מה שעושים בדרך כלל, מה שחשוב, מטפלים גם בזה אבל זה פחות חשוב. מה שחשוב זה מה שבאדמה, איפה שנמצאים המלכה ומה שנקרא הארמון, ויש צורך להרוג את הארמון.

ריהוט שנפגע צריך להחליף או לתקן בהתאם, שוב פעם, תלוי ברמת הנזק, מישהו צריך לקבוע, אם הרהיט לא ראוי לשימוש או הבית לא ראוי לשימוש זה מהנדס צריך להחליט. ערכו של ריסוס, צריך להבין באיזורים כמו אלה, אני גר במקום שיש בטון והם עולים למעלה, גם בטון, הבטון לא אטום הרמטית. ערכו של ריסוס באזורים כאלה שהם נגועים הוא טוב לכמה שנים. זאת אומרת באזורים שהם ידועים כאזורים נגועים צריך לחזור על הריסוס כל כמה שנים. אבל המשמעות היא לשפץ בתים או לתקן אותם בלי לבצע קודם כל את הריסוס ולמנוע מהטרמיטים לעלות, מה שאתה עושה אתה מחליף להם מזון במזון חדש, ואז הם ימשיכו לאכול את מה ששיפצת.

אבל אתה אומר שגם טיפול הוא טיפול זמני,

הוא לכמה שנים, תמיד. יש רמות שונות של טיפול, כמובן זה גם ערך כספי יותר גבוה וגם יש פחות ופחות אנשים שמתמחים,

כמה עולה טיפול שעל פי ההבנה האנושית נבין שזה מת?

אין דבר כזה, זה תמיד טוב לשנתיים שלוש, וגם כשעושים את הטיפול צריך פיקוח על הטיפול, ואנחנו במשרד לאיכות הסביבה עושים פיקוח אבל הטיפול הנוכחי נעשה ללא פיקוח של המשרד לאיכות הסביבה.

אתם בתור משרד לאיכות הסביבה אומרים לי שבעצם אין טיפול אחד, שיהיה יקר ככל שיהיה, שזה לתמיד.

בשלב הזה בישראל לא קיים.

למה בנו בית הזה, לא עשו הריסוס הזה לפני? למה?

זה חומר מאוד מסוכן, הוא גורם לסרטן וכל מיני בעיות אחרות.

סליחה, יש לי שאלה פשוטה. אם אתה אומר צריך להרוג חיילים של הטרמיטים - - -,

לא חיילים, את המלכה, החיילים לא יכולים לחיות בלי המלכה. הם פשוט מתים. אתם צריכים להבין, גם אקמול זה תרופה לא בריאה כשלוקחים יותר מידי. כל חומר הדברה, גם הספריי שאתם שמים ליתושים, גם הוא לא חומר טוב. אני צריך להסביר דבר אחד, כל חומר הדברה שהוא בעולם הוא ברמה זו או אחרת מסוכן. לכן יש הנחיות מפורטות איך להשתמש בכל חומר.

החומר מאושר, הוא מאושר על ידי ועדות מאוד רציניות, יש ועדה שיושבים שם אנשי משרד הבריאות, החקלאות, איכות הסביבה ועוד כל מיני אנשים חשובים. אמרו החומר הזה הוא טוב, אבל צריך להשתמש בו נכון. אם אתה לוקח בנאדם לא מקצועי שהשתמש בחומר לא נכון, אז הוא מסוכן. אם השתמשו בחומר נכון אז הוא לא מסוכן. ויש על החומר עצמו כתוב בדיוק. תבין, זה לא שהחומר הוא מסוכן אבסולוטית. אין כוונה להרעיל פה את האנשים.

הכוונה היא לטפל בטרמיטים ושאנשים, כמובן לכמה שיותר זמן שלא יהיו טרמיטים, שאנשים לא ייפגעו. לכן יש הנחיות מאוד ברורות איך להשתמש בחומר הדברה. הבנאדם שיבוא להשתמש בו צריך להיות מקצועי, עם תעודה, ושידע את העבודה, ואז לא צריכה להיות לכם בעיה.

כמובן שצריך גם שיהיה מישהו שיפקח על העבודה שלו, שלא יבוא בנאדם, ימהר, ירצה לעשות מהר את העבודה. תשמע, אתה זורק שמות, דני סיימון ,לפני שנתיים דיברנו, הוא אדם עסוק. לפני שנתיים הוא היה צריך לפקח, אנחנו שנתיים אחרי, אין דני סימון, אני מנסיון שלי אתו גם שלוש שנים אחרי קיבלתי ממנו משהו שרציתי. צריך מישהו שזה יהיה התפקיד העיקרי שלו.

עושים את זה בחינם או בתשלום?

ברור שכל פעולה שתתבצע עולה כסף, מישהו צריך לממן את זה.

וכמה עולה?

אני איש מקצוע. לשיכון ופיתוח יש כבר הצעות מחיר של קבלנים, הם יודעים בדיוק.

נציג שיכון ופיתוח, אומרים לי שיש אצלכם תקציבים, כמה עולה ריסוס בית אחד?

ששת אלפים שקל.

כמה בתים יש פה?

אנחנו התחלנו עכשיו רק את הבית הראשון.

אני מבין. אבל חוץ מהבית הזה פה יש הרבה בתים בבנייה קלה.

אנחנו בבית הזה מתחילים לרסס בחוץ. במקביל, כנראה משבוע הבא יש ועדה, יש מומחה שצריך לעשות סקר בכל השכונה ולהגיד מה נעשה בכל בית.

מומחים אומרים שצריכים לרסס רק בחוץ.

מתחילים מחוץ לבית, בפנים אנחנו לא עושים שום דבר. בגלל זה החומר מחזיק מעמד שמונה שעות, ואחרי שמונה שעות הוא לא מסוכן.

אני לא מרשה, אני צריך אישור ממשרד בריאות. אם אתם רוצים באמת לעשות ריסוס תעשו ריסוס, אבל לא רק מסביב אלא תעשו ריסוס בכל הבית.

בבית אי אפשר,
מאותו רגע שנעשה הגנה מבחוץ הטרמיטים לא ייכנסו בפנים.

טוב, איפה פיצויים? אני, עצבים שלי, אני צריך לעזוב בית, נכון, שיכון ופיתוח אומר לי הנה אלפים שקל, לך מפה, בתוך חודש אנחנו עושים לך בית. מה זה לך מפה, אם אתם רוצים שאני אלך תנו לי בית מלון, תנו לי איזו דירה. למה אני צריך לחפש דירה לחודשיים, מאיפה אני אמצע דירה לחודשיים.

מדברים על שמונה שעות.

לא, אבל בפנים, תיקונים, קונטיינר, אני צריך לעזור את כל הבית.

ביקור בבניין העירייה באופקים, פגישה אצל ראש העיר

זו הזדמנות לאחל לך הרבה הצלחה.

הוא היה גם ראש עיריית נתניה.

עכשיו שעזבת את ראשות עיריית נתניה, זה התפתח.

תמיד הייתי ידיד ותיק של אופקים, וותיק גם בכנסת. תודה רבה שהגעתם לכאן, ואמרתי זאת בדרך לרכזת. היה פה סיור לפני שנתיים, ואני באמת שמח שיש היענות והתחשבות בנושא, בסה"כ הדיירים רוצים לחיות בבית נורמלי. הם קנו את הבית בכסף, והם רוצים לחיות בו. אני בטוח ומשוכנע, בוודאי לא חברי הכנסת, וגם לא כל הפקידים וכל מי שצריך לתת את התשובות, במשרד השיכון ובמשרד האוצר, לא היו מוכנים לגור בבית כזה, אפילו לא ליום אחד.

כשתגיע לירושלים, אתה מוזמן לבוא לבית שלי.

אנחנו סומכים את שתי ידינו, על הוועדה ועל יו"ר הוועדה, שימשיכו לטפל בנושא הזה, כדי שלתושבים יהיה באמת טיפול.


שוב תודה רבה, וברוכים הבאים.

תודה רבה, על האירוח המהיר.

אתה אמרת, שהיו פה משלחות שלנו והיו החלטות, ואחרי החלטות היו אלו שיפוצים, אבל עכשיו אנחנו רואים שזה לא הפתרון. יש פה מומחים לטרמיטים מהמשרד לאיכות הסביבה, והם אומרים שאי אפשר לבנות על אדמה שבה יש טרמיטים, צריך לרסס תחילה את האדמה ולחזור על זה כמה פעמים. אני רואה שעשו את השיפוצים ללא ריסוס, והכסף הלך לאיבוד.


כולנו, ארבעה חברי כנסת, עשינו סיור ב"נחל בקע" ועכשיו אצלכם, ואצלכם המצב הוא יותר טוב.


התושבים שם, חלקם עולים חדשים וחלקם ותיקים, קנו דירות שילמו כסף ומשלמים משכנתא, ועכשיו אין דירה ואין משכנתא. זוהי טרגדיה.


אני חושב שאנחנו צריכים לשבת פה אחר כך, לתת המלצות ולהגיע להחלטות. מה שאני רוצה להגיד, שאני לא רוצה לשבת הרבה בוועדה. אפשר לשבת בלי סוף, אבל אם אין תוצאות אין טעם לשבת, וזו רק פופוליסטיקה.


אני חושב שאנחנו צריכים לפנות בחריפות לממשלה, כי רק הממשלה יכולה לעשות משהו, בין אם זה עשיית ריסוס מתקציבי הממשלה או להחליף משהו. בכל מקרה, לממשלה יש כסף אבל לוועדות אין כסף כדי לבצע זאת. לכן אני מקווה שבזמן הלא רחוק, תתקיימנה שתי ישיבות של הוועדה: האחת עם אלה המתגוררים בדירות של עמידר, בנחל בקע, ושנייה עם אלה המתגוררים בבתים פרטיים ולמצוא להם איזשהו פתרון.


בדירות של עמידר, אפשר ללחוץ עליהם שיעשו שם איזשהו שיפוץ וריסוס ואפשר להמשיך ולחיות כך, אבל אלה המתגוררים בבתים פרטיים וצריכים לשלם עכשיו, נשארים בלי כלום והממשלה צריכים לחשוב איך אפשר לעזור לאותם אזרחים שנופלים לבור כל כך עמוק, שאני לא רואה איך בלי הסיוע של הממשלה האנשים יוכלו לצאת מזה.

יש פה מישהו ממשרד השיכון?

אני מנהלת אגף נכסים ודיור, במשרד הראשי.

האם אתם יכולים להסביר לנו בשני משפטים, מה נעשה עד היום והאם יש אלו שהן תוכניות מה לעשות בהמשך.

חוץ מאשר בעיית הטרמיטים, זו בעייה יחסית חדשה מבחינת המשרד, אנחנו מזה כ- 7 שנים, מטפלים בכל הדירות שנבנו בזמנו כ"בנייה קלה", ונמכרו. מה שראיתם היום בבוקר, אלה היו דירות בשכירות שמבחינת סדר העדיפויות, הן באמת חיכו לסוף, משום שהיתה לנו קודם כל בעייה כלפי כל האנשים שקנו דירות.

אני הסתובבתי היום בבתים שנרכשו, לא מעמידר.

בנחל בקע?


בכל אופן, אנחנו עברנו בכל בית ובית, עשינו סקר ותיקנו, ואפשר לומר שאנחנו נמצאים בשלושת רבעי של הפעילות שלנו. באופקים, למעשה בפרוייקט שראיתם היום, אלה כבר הבתים האחרונים שאנחנו מתקנים.


כנראה שבגין נושא הטרמיטים, נצטרך לחזור לבתים שכבר עשינו, משום שהבעייה של הטרמיטים לא היתה ידועה. עד היום, הוצאנו 85 מיליון על התיקונים האלה. ללא נושא הטרמיטים, נשארו לנו היום עוד מספר פרוייקטים בנתיבות, מספר פרוייקטים בארד, והפרוייקט בבאר-שבע שראיתם היום של עמידר, שרק התחלנו ואנחנו מתכוננים להמשיך, ועוד פרוייקט אחד בבאר-שבע.

אלו דברים שחוזרים על עצמם, שהמדינה עשתה בדיקה, לקחה קבלן, שילמה כנראה סכום ממוצע של 56,000 שקל לשיפוץ של בית, והתוצאות הן מבישות. זה נכון, אני ראיתי.

במקומות שאנחנו עשינו, התוצאות הן בסדר. אין לנו תלונות לגבי בתים שעשינו, יש בעייה של אותו חלק שעוד לא נכנסנו ויש בעייה של טרמיטים, בבתים שעשינו.

ממה שאת יודעת, בבתים פרטיים שהמדינה נכנסה עם קבלן, וב- 90% ממה שנעשה, האנשים שבעי רצון?

אם לא, הייתי מקבלת תלונות.

היום הייתי בשלושה בתים בנחל בקע, שעברו שיפוצים. כולם אמרו לי, משום מה את אותו סכום שהקבלן מקבל.

לכל פרוייקט שילמנו משהו אחר, זה בהתאם לעומק השיפוץ.

הם הראו לי, ואני אמנם למדתי על נושאי בנייה אבל לא עסקתי בזה הרבה שנים, אבל לא צריך להיות בעל מקצוע כדי לראות את מה שאתה רואה.

חבל שלא הלכתי אתך. אני מוכנה לשמוע כל תלונה, ולבדוק אותה עד הסוף. משום שאם אנחנו הוצאנו כסף וזה לא היה בסדר, אנחנו בודקים ונבדוק את עצמנו. בשביל זה, הייתי צריכה לקבל את התלונות.

אחד מהם אמר לי: "למדינה אין כסף, והיא השקיע פה הון עתק בשביל שיפוצים, ותראה מה המצב. זה מרגיז אותי, ואני מתבייש בשביל המדינה יותר מאשר בשבילי".


אם אכן יש בעייה כזאת, אז קודם כל צריך לחשוב אם זה נכון, ולבוא עם שיטה אחרת בהמשך. אולי אנחנו עושים בדיקה ומגיעים למסקנות, עושים לה הערכה וקובעים סכום, ובעל הבית חותם שבזה הסתיים הסיפור, הוא מקבל את הסכום ועושה עם זה מה שהוא רוצה. הם טוענים שהקבלנים, לא היו אפילו מוכנים לדבר איתם. זה חזר על עצמו בכל שלושת הבתים, כך שלא יכול להיות שזה לא נכון.

גם פה בעיקרון, יש לאנשים טענות בעניין הזה.

אצלו עושים שיפוץ ויש לו טענות קשות. אבל הטענות שלהם זה שכל השיפוצים עד שנת 2005, היו שיפוצים קוסמטיים, אבל הפגמים והתיקונים העיקריים לא הוסרו ולא תוקנו, כך שזה הביא כמעט לפירוק הבתים.

אני הבנתי, שהזמינו ביקורת והגיע מהנדס, והוא כתב בדוח שלו, שבתוך המקלחת, הכרחי להחליף את הרצפה ובהקדם. זה הפרט המשני. הפרט היותר חשוב, שקיבלו עוד הצעה שיותר לא מזמינים את המהנדס של מקורות, כי התוצאות שלו יקרות מידי.

אני יועץ הנדסי ועובד עם המהנדס הראשי של משרד השיכון. אני מוכרח להגיד, שבמסגרת העבודה של פרוייקט הנדסי, אנחנו לא נותנים 56,000 ₪ לקבלן ואומרים לו "תקן את הדירה", אלא אנחנו עובדים לפי אומדנים ולפי מפרטים, אנחנו עובדים כבקרה מאוד רצינית, הן על חברת "שופ" והן על "עמידר", וגם על המחוזות, אנחנו דואגים שיהיה פיקוח רציני ומשתדלים שהעבודה תבוצע לשביעות רצוננו.


מעבר לזה, צריך לדעת שיש פה בעייה אמיתית, שאנשים המדברים על בנייה קלה, הבנייה עצמה היא בנייה קלה, אבל דורשת תחזוקה יותר יקרה. אני חייב גם לומר, שבמסגרת התיקונים שאנחנו מתקנים, אנחנו נתקלים בהרבה דברים שנושא האחזקה מקויים, והתושבים לא מודעים לזה.

אתה רוצה להגיד לי, שהטיפול שהיה בדירות האלה הוא לשביעות רצונכם? אתם בדקתם, וזה לשביעות רצונכם שהאנשים גרים שם כך כמו חיות?

אני יכול להגיד לך, שאני אישית לא נמצא בכל בית, אבל אנחנו מנהלים מעקב בקרה.

זה לא נראה כך, כי בכל הדירות שנכנסו הבקרה שלכם "על הפנים".

כל דירה שיש איתה בעייה, יש לנו אחריות מהקבלנים, והם מוזמנים להחזיר אותה אלינו, ואנחנו נתקן את זה בשמחה.

אתה אומר את זה פה ועכשיו, ואף אחד מהתושבים לא ידוע את זה.

בתלונות שמגיעות אלינו, אנחנו מטפלים.

אלו תלונות הם שולחים לך? אתם הייתם שם בבתים, האם זהו שביעות רצונכם?

מה לא בסדר בבית שאנחנו נכנסנו ושיפצנו?

אנחנו מטפלים בכל תלונה, שיבואו להתלונן ונטפל בהם.

בבתים שהיום ביקרנו בנחל בקע, בחלקם היה שיפוץ. אכן היינו שם היום, אבל עם כל הכבוד, אחרי שיפוצים הדירות נראות הרוסות לגמרי, ואלה שיפוצים של 56,000 ₪.

חבל על הכסף, זורקים את הכסף הזה לפח.

לידיה, את שמעת מה אמר משרד השיכון, שיש בתים שהם שיפצו.

יש לי שאלה פשוטה, באיזה בניות שמים ברצפה "סנדוויץ'"? באלו בניות, ואתם אומרים שאין תלונות, עכשיו אתם שמים סנדוויצ'ים, פלטה כזה, פי.וי.סי, קרמיקה, אבל עוד מעט נגמרו כמה חודשים השיפוצים האלה, עוד כמה חודשים זה יהיה סוג הקרמיקה, פלטות יבשות.

השאלה אחרת, אני חשבתי, ותגידו במדוייק, אחרי ששיפצו בית, משרד השיכון בא, יש אנשים שאחרי השיפוץ אומרים שעדיין זה לא בסדר?

בכל בית היו הרבה בעיות אחרי שיפוצים.

עשה את זה מהנדס.

אז מה הבעיה? רוב האנשים לא יודעים לאן לפנות, לאן להתלונן. באה חברה, באו קבלנים, עשו, לא שואלים, כלום, שום דבר, עושים את השיפוצים, מגיע משרד של גינדי שמקבל אותו ממשרד השיכון, למשרד השיכון אין כסף מוחלט, כך שפשוט אי אפשר להעביר. תראה מה קורה, לבית מגיעים קבלנים, אומרים ממחר אנחנו עושים שיפוץ, ממחר אנחנו מתחילים שיפוצים. סיימו שיפוצים כבר, בזה זה נגמר.

לא חתמתם?

כלום, שום דבר.

עוד שאלה למשרד השיכון,אני מתנצל עם כל הלחץ עליכם אבל חייבים למצוא פתרונות. אני מבין שיש למעלה מעשרת אלפים בתים בכל הארץ.

הבעיה היא בעיקר בדרום.

בצפון אותו דבר.

מה היקף הבעיה, להערכתך?

אנחנו יודעים נכון להיום שיש בעיות.בערד יש לנו כמה פרוייקטים,בבאר שבע יש פרוייקט אחד גדול בעייתי במיוחד.

בנחל בקע.

ואתם עושים את זה באותה שיטה?

בסופו של דבר כל פרוייקט הוא שונה.בכל פרוייקט אנחנו בודקים לגופו של דבר.יש בתים שחוזרים, למשל נושא של מטבחים והחלפת כלים סניטריים.יש בעיה של מרצפות,יש בעיה של הגגות ויש בעיות ספציפיות, למשל טרמיטים. יש מקומות ששיפצנו בעשרים אלף,ויש מקומות ששיפצנו בשמונים אלף תלוי בעומק הבעיה. אנחנו במשרד השיכון מטפלים בזה הרבה זמן.יש דוגמאות,נביא אותם.

יש שתי אפשרויות לטיפול. אפשרות אחת בשיטה שלכם, לוקחים מהנדס מאשר וכו', לוקחים חברה קבלנית או חברה גדולה, הוא לוקח קבלן משנה. ויש אפשרות שנייה. מי שבודק את הוא גוף ניטרלי, שכולם סומכים עליו.לצורך העניין הבאתי לדוגמא את הטכניון.

כמעט אף אחד לא כל כך ניטרלי, רוב אלה שעוסקים בתחום הזה קשורים בצורה כזאת או אחרת בטבורם למשרד השיכון, לפחות מנטלית הם לא רוצים לריב איתם. אז אתם ודאי יכולים להיות רגועים שהם לא בדיוק יעשקו את המשרד.

לכן אם אפשר לקחת מישהו חיצוני, ניטרלי, שיעשה דו"חות, ולא לחזור לזה שאנחנו הפטרונים שולחים קבלנים ומנהלים את כל העסק. אלא אחרי שהגענו לרשימת נזקים שמוסכמת על הדייר מעריכים הערכה כספית, נותנים את הכסף למשפחה, מחתימים אותם שבזה נגמרו הטענות.

אני מדבר על בתים פרטיים, לא של עמידר. סיימנו את העניין. המדינה אחרת בחיים לא תסיים.


שיטה שנייה שאנחנו מרגישים מן פטרונות, אולי מרגישים אשמה, ואז המדינה כל הזמן תחזור, וזה לא ייגמר. יכול להיות שזה הוצאה חד פעמית גדולה, זה חישוב לטווח ארוך, לדעתי זה יהיה יותר זול. זה יהיה גם יותר טוב וגם יותר זול. השאלה באיזה אינסטנציה את חושבת שזה צריך להגיע,או שאת תעלי את זה במדרגות הראויים במשרד.

יש פה שני דברים שהעלית. קודם כל הבעיה של גוף ניטרלי בהחלט נראית לי הצעה טובה ונכונה. אני רק צריכה להגיד את זה לחברים שלי כל פעם מחדש אם אפשר לקבוע גוף כזה. זו הצעה באמת נכונה.

לגבי ההצעה השניה לתת כסף, קודם כל זה צריך להיות ברור שרק בבתים שיש בעיה. יש הרבה מאוד בתים שאין בהם בעיה, כמו כל הצפון.

על פי הערכה, לא כל אחד שקנה בית יקבל דמי כיס.

OK, אני מוכנה להעלות את ההצעה הזאת בתוך המשרד ולהשיב לכם.

כל דירה קיבלה את העלות שלה לפי המפרט. רבותיי, אני לא יודעת מאיפה המספר הזה חמישים ושש אלף שקל. אני חייבת להגיד לכם שכל דירה קיבלה מפרט, אחת קיבלה חמש עשרה אלף שקל, אבל השנייה מאה.

אדוני יושב ראש הוועדה, גבירתי מנהלת הוועדה, אני רוצה לסיים את רשות הדיבור שלקחתי. זאת הצעתי. אני שמח גם שמשרד השיכון, לפחות על פניו מוכן לבדוק את זה ברצינות, ללכת במסלול הזה. לקחת גוף כמו הטכניון, או עוד גופים כאלה, מרכז הבנייה, אני לא יודע בדיוק מי, לעשות רשימת אינג'קטים ולהגיע להסכמה עם הדייר, שחותם שזאת דרישתו האחרונה, בטוח שזה יעלה קצת יותר כסף אבל אני יודע שאחרי שסיימנו את זה נגמרו הבעיות.

יש לי שאלה, האם את יכולה להגיד, לא בדיוק אם את לא יכולה, בערך, כמה כסף סך הכל אתם קיבלתם לשיפוצים של הבתים הקלים ממשרד השיכון או ממשרדים אחרים בסך הכל בתוך הדוחות כל השנים. כמה כסף אתם קיבלתם לשיפוץ?

אנחנו הוצאנו עד היום כשמונים מליון, שמונים ושמונה.

אם הייתם מחלקים את זה בין הדיירים כבר הייתם מסיימים את העניין.

אם הוועדה רוצה באמת עוד לעזור, כרגע אנחנו נמצאים בפיילוט. צריך לשים את זה שוב על השולחן. בכל זאת נותרו בעיות נוספות, העמיקו השיפוצים, למשל השיפוצים שעשינו במקום שנכנסתם עתירי ממון. צריך לעזור לנו כרגע לקבל השלמה מאגף התקציבים.

היה מי שהיה ראש הממשלה, והוא רצה לפתור את הבעיה של מאתיים אלף עולים בשנה. היום באים עשרים אלף עולים בשנה, אז באו מאתיים אלף בשנה. הוא רצה לפתור את הבעיה ואני חושבת שבסופו של דבר הוא עשה את הפתרון הזה בסדר גמור. נכון שהמהירות, תמיד למהירות יש מחיר. אז הביאו בתים מחוץ לארץ וכמה שבדקו לא בדקו מספיק.

את הבתים האלה אני קניתי עוד משיכון ופיתוח.

אנחנו מכרנו את הדירות האלה בזמנו, היום אנשים קונים את זה ביד שנייה ושלישית.

לא צריך להאשים את האנשים, אין להם ברירה.

מי שבא לקנות ביד שנייה ושלישית, משלם פי שתיים או פי שלוש על אותה דירה.

אני רוצה להגיד לך, הבתים האלה עמדו לא מאוכלסים במשך ארבע שנים.

זה גם נכון, גם היתה בעיה.

אתם יכולים לפנות עשרים דירות, שבהן עשיתם שיפוץ.

אין בעיה.

נמצא כאן המומחה לטרמיטים.

התפקיד שלי זה ראש אגף לחימה במזיקים במשרד לאיכות הסביבה. כאן יושב דני שלום שהוא איש המחוז בנושא מזיקים, מפקח המזיקים האזורי במחוז הדרום.

בנושא הטרמיטים אני רוצה להמשיך את הצעתו של חבר הכנסת צבי הנדל ולומר שבאמת צריכה להיות בדיקה בכל הבתים, עם רשימה של מומחה, שבאמת תבדוק בכל מקום ומקום מה הבעיה ומה צריך לעשות, אחד בטווח הנוכחי, וגם מה יש לעשות בעוד שנתיים בפעם הבאה. אחר כך שיהיה מישהו אחר שיבקר את העשייה. זאת אומרת שאחד יהיה שיגיש את ההצעה, יגיד בדיוק מה צריך לעשות, ויהיה מישהו אחר שיהיה המבקר. התכנית היא ספציפית, יכול להיות שמהנדס מהטכניון הוא מומחה לדבר מסויים.

יש לי שאלה אליך בבקשה. יש בית שיש טרמיטים. הולכים לטפל בבעיה. בבית ליד אין בעיה. השאלה שלי, האם במהלך הזמן זה לא מתפרס על פני כל הבתים שהם לא רשומים, שאין להם בעיות בנושא טרמיטים?

ההתייחסות והטיפול צריך להיות טיפול אזורי ולא רק נקודתי. כי הבעיה היא אזורית, היא בכל השכונות, ולא נקודתית. ברגע שאתם מטפלים בבית אחד הגיוני שזה יעבור לבתים שליד. כי הם לא יכולים לעלות למעלה אז הם יעלו בבית שליד. אבל צריכים לזכור דבר אחד, כל השיפוץ, ואני בטוח ואני יודע שיש בתים ששופצו והטרמיטים חזרו לשם, כל השיפוץ הוא חסר ערך, אני לא יודע אם כל השיפוץ אבל חלקו הוא חסר ערך ללא הטיפול בהדברה.

צריך לזכור, שגם אחרי שעושים הדברה ואחרי זה עושים את השיפוץ צריך שיהיה מישהו שיפקח ויבדוק שההדברה צריכה להתבצע לאורך כל השנים, כל כמה שנים. זו עובדה. אין זבנג וגמרנו לטרמיטים. האזור הוא אזור אנדמי, תמיד יהיו בו טרמיטים, גם כשאנחנו נעזוב את העולם ימשיכו עוד להיות פה טרמיטים. ואת זה צריך לזכור. מוציאים הרבה מאוד כסף, כבר בוועדת הכנסת הקודמת שהיתה לפני קרוב לשנתיים, אני יכול להגיד לכם שסוכם אז שקודם כל יתבצעו פעולות ההדברה ולאחר מכן ימשיכו עם השיפוץ. מה שקרה ונעשה, נעשה שיפוץ ואני מבין בלחץ כזה או אחר ממשיכים עם השיפוץ, ללא הדברה, ובחלק מהבתים ששופצו כבר הטרמיטים חזרו.

זה מה שאומר שבאותו תהליך בשיפוץ צריך לקחת בחשבון גם את סעיף הטיפול בעץ?.

יש לי שאלה עקרונית. אתה בטוח שהטרמיטים זה חלק מהחיים?

כשאנחנו באנו לפה, הם היו כבר לפנינו.

אבל אני בטוח שיכול להיות יותר טוב שכדאי לבנות את הבתים עם חומר שהטרמיטים פשוט לא יאכלו.

זה כבר נעשה, כשקנו את הבתים.

תבין, כשעושים טיפול לטרמיטים זה לא רק עץ כזה, זה טיפול משולב. צריך גם לבצע את ההדברה, גם להשתמש בעץ שהוא עץ שהם לא יאכלו, כי אם תעשה רק את זה או רק את זה לא עשית שום דבר.

אני רוצה להוסיף ולשאול משהו. כשאומרים לנו שזה בית עם דברים כמו באמריקה, אני תושב אופקים , וגר באותו בית שאתם הייתם בו. יש הרבה בתים באמריקה, אבל אנחנו לא אמריקה והבתים באמריקה לא כמו פה, כאשר פה זה מדבר, ובמדבר לא בונים בתים מעץ. זה הדבר הראשון.

דבר שני, לגבי ריסוסים לטרמיטים. אני אומר כחבר העמותה, גם יש לי אישור מלידיה שאנחנו לא יכולים לתת ריסוס עד שאין לנו ערבות מהמדינה שזה לא מסוכן. משקרים אותנו הרבה פעמים, ואנחנו לא רוצים עוד פעם להיכנס בבוץ. אני חושב שפה יש בעיה גדולה, לא מבינים אותה. שכונות כאלה צריכים לפרק ולבנות מחדש. זה הפתרון הכי טוב.

צריך להיות מישהו מגוף חיצוני, שמבין בזה. אני לא מבין בזה. למרות שחברי הכנסת חכמים, לא כל דבר הם יודעים.

עשו טעות.

אבל אם יבוא גוף כמו הטכניון, ויגיד תראו, יש שכונה עם חמישים בתים באופקים, שאין לה תקנה, שהריסוסים לא יועילו, יכול מאוד להיות שנקודתית לא יעזור.

אנחנו רוצים ערבות מראש הממשלה שזה לא מסוכן.

גם אם יהרסו את השכונות, אני רוצה שתבין דבר אחד, ברחוב שלך גם אם יהרסו את הבית שלך ויבנו שם בית כולו מאבן ירושלמית ורצפה יצוקת בטון עדיין הטרמיטים יעלו אם לא יעשו פעולות הדברה קודם.

אמרתי לך כבר קודם, כל חומרי ההדברה שמאושרים במדינת ישראל, לא אלה שמוברחים, אני אומר, אלה שיש עליהם תווית של אישור משרד הבריאות ומשרד איכות הסביבה, עברו אישור של ועדה מאוד גדולה, שיושבים שם אנשי משרד הבריאות, איכות הסביבה, החקלאות ועוד אנשים נוספים שהם מאוד חשובים. כל חומר כזה עבר את כל האישורים.

חומר כזה יכול להיות מסוכן וגם יכול להיות לא מסוכן כמו תרופה. אם משתמשים בזה נכון הוא לא יהיה מסוכן. אם משתמשים בזה לא נכון הוא יהיה מסוכן. כדי להיות אחראי על אותו בנאדם אתה צריך להביא בנאדם מקצועי שיעשה את העבודה.

כן, אבל זה לא בשמים לבקש ממשרד הבריאות לשתף פעולה ולבוא להודיע, תשמעו, זה לא מסוכן בתנאי, אחד שתיים שלוש. לא להיות בבית שלושה ימים, או אני לא יודע מה. זה נותן הרגשה טובה.

חבר'ה, קשה לתת החלטה סופית. אני מבין שהנטייה היא, אנחנו לא רוצים ריסוס, תנו לנו דירה חדשה. מקובל, מותר לבקש. אנחנו לא יודעים איזה תגובה בכל מיני דברים שהיו ביקשו פה. אני מציע, פה אנחנו דיברנו, יש כמה דברים, צבי הציע את הפתרון. אנחנו צריכים להיפגש בכנסת בוועדה, לדבר על זה.

אנחנו נזמין את נציגי המשרדים, התושבים, ונמשיך שם. אתם מבינים שעכשיו לקבל החלטה זה יהיה פופוליטי. זה תהליך איטי, צריכים לקבל החלטה שלא להוציא עוד פעם שמונים מליון שקל ומזה שום דבר לא יהיה.

אנחנו אומרים תודה רבה על ההשתתפות, אנחנו שמענו, גם לנו קשה, גם לי קשה להבין מאיזה כיוון ללכת, ובגלל זה אנחנו יושבים פה היום.

חברי הוועדה, יושב ראש הוועדה, תודה רבה. אני רק רוצה לציין, ואתם הבנתם את זה לשמחתי, אני מקווה שיהיו הצעות אופרטיביות שאפשר לעמוד בהן. הנושא של הטרמיטים זה נושא שאי אפשר למשוך אותו. זה מתפשט, ואין הרבה זמן. כל יום שעובר זה פשוט הולך ומתפשט והנזק הוא גדול. זה לא תיקון שאפשר לדחות אותו בעוד חצי שנה. בבקשה אם אפשר לזרז את הנושאים האלה, נשמח מאוד.


תודה רבה לכם.

תודה רבה.