כנסת פתוחה

PAGE
3
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

21.6.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 18

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, כ"ה בסיוון תשס"ו (21 ביוני 2006), שעה 9:30

מקורות זיהום ומצב זיהום חופי הים במדינה - במסגרת יום איכות הסביבה.

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה
- היו"ר

יצחק אהרונוביץ

דב חנין

שרה מרום-שלו

ואסל טאהא

רני עמיר

- מנהל אגף זיהום ים וחופים, המשרד לאיכות הסביבה

עו"ד בני חנוך

- לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

יעל מייסון

- אגף מים ונחלים, המשרד לאיכות הסביבה

גרישה דויטש

- מנהל מינהל תקינה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אלכסנדרה ארונין
- מרכזת תקינה בכירה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

יוסף עמאר

- מנהל מחלקה לאתרי רחצה, משרד הפנים

אשר גרנר

- מרכז רישוי עסקים, משרד הפנים

פיני קבלו

- מרכז השלטון המקומי

עידית הוד

- מרכז השלטון המקומי

דני גרינוולד

- ממונה בקרת זיהום, נציבות המים, המשרד לתשתיות לאומיות

ליז פדלון

- קצינת איכות הסביבה, המשרד לביטחון פנים

זאב פיש


- סגן מנהל המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

דב באסל

- מהנדס איכות הסביבה, התאחדות התעשיינים

דני לוי


- יועץ סביבתי, עמותת צלול לאיכות סביבה

שגית רובינשטיין
- עמותת צלול לאיכות סביבה

גידי זאגא

- לוביסט

ורד קירו

- נציבות הדורות הבאים

יחזקאל לביא

יפה שפירא

תמר פוליבוי

מקורות זיהום ומצב זיהום חופי הים במדינה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. נדון היום במקורות זיהום ומצב זיהום חופי הים במדינה. הנושא הזה ונושאים שונים של איכות הסביבה יקבלו בקדנציה הזאת של ועדת הפנים ואיכות הסביבה נפח רציני מאוד. אני מדבר על כל מה שנוגע לתחנות הניטור, הרשויות המקומיות, אופן פעולתן ודיווחן על הפליטות ועל המזהמים. אני מכוון לכל הארץ. יש מקומות שלצערי "מובילים" - אזור המפרץ, אזור אשקלון, תל-אביב ומקומות שונים ונוספים - אבל אני מדבר עכשיו על כל הארץ. אני מדבר קודם כל על תחנות הכוח, כמובן, וגם על הרכבים.


אני חושב שהבעיה הגדולה ביותר היא האכיפה. יש חקיקה, שאמנם יש עוד מה לעשות בתחומה, אבל לצערי אנחנו מפגרים מאוד בנושא האכיפה. אם נבדוק לעומק, נראה שנושא האכיפה הוא יותר בעייתי מהחקיקה, אם כי יש עוד מה לשפר בחקיקה.


לדעתי, נשים דגש חזק יותר על מערכות הניטור. אנחנו, כמובן, בשלבים של גיבוש, ולכן נסתייע בכל הגורמים הנוגעים בדבר. אנחנו רוצים להיות גורם מוביל, ולכן לא נחכה לגורמים אחרים. אנחנו רוצים לנווט את זה, יחד עם כוחות שונים, לכיוון הנכון. אנחנו נשים דגש על מערכות הניטור, שלדעתנו יכולות לתרום תרומה לא קטנה.


ראינו את הדוחות של המשרד לאיכות הסביבה. אני מסכים שאמנם חל שיפור בשנים האחרונות במערכות הניטור למיניהן, אבל דוחות המשרד להגנת הסביבה מראים על המשך הזיהום. אתם יודעים ששינו את שם המשרד להגנת הסביבה?

לביטחון איכות הסביבה.

שמעתי שהשר אמר שבמקום המשרד לאיכות הסביבה יהיה המשרד להגנת הסביבה. אם היה שינוי נוסף, נקבל הודעה מוסמכת. הוא קצת קשור לביטחון, אז הוא קרא לזה ביטחון איכות הסביבה.


למרות כל השכלול וההתקדמות במערכות, הזיהום ממשיך, והדוחות של המשרד להגנת הסביבה מראים את זה באופן הכי ברור.


ברשותכם, עכשיו נעבור לנושא החופים. כולנו מסכימים שהחופים הם משאב לאומי, שעומד לא רק לרשותו של מי שיכול לשלם, אלא לרשות כל האזרחים. אנחנו חושבים שבעניין הזה צריך להיות מאבק לשינוי המצב. אני מסכים שמצבן של הרשויות המקומיות מראש קשה. מצבו של השלטון המקומי לא מזהיר. חלק אומרים שהוא עומד בפני קריסה וחלק אומרים שהוא קרס. אבל לא יכול להיות שהמשאב הזה יעמוד רק לרשות אלה שיכולים לשלם. הרשויות המקומיות ואנחנו צריכים לשלב ידיים כדי למצוא פתרון שיסייע להם, כך שהמשאב הזה יעמוד לרשות כלל אזרחי המדינה.


נציגי רשות שמורות הטבע והגנים לא נמצאים כאן. הייתי רוצה שהם ישמעו את מה שאומר ממקור ראשון. אנחנו רוצים להוביל דרישה לפתוח לציבור את שמורות הטבע והגנים בחינם בחודשי הקיץ. אנחנו רוצים לשמוע מהם מה העלות של פתיחת הגנים ושמורות הטבע לציבור בחודשי הקיץ בחינם. אנחנו רוצים לסייע להם, ונמצא דרכים לפצות אותם על חודשיים אלה. אנחנו מאמינים שבחודשיים האלה אפשר לקרב את האזרחים לטבע ולסביבה. אולי אנחנו יכולים ליצור הדדיות. יכול להיות שהחשיפה הזאת תביא לכך שיגיעו יותר אזרחים.

רשות שמורות הטבע והגנים, כמובן, תשמח מאוד לעשות זאת, אם רק תקבל פיצוי כספי, כי אלה החודשיים הרווחיים ביותר בשנה. אנחנו רוצים לסייע להם ליצור מקורות פיצוי על פתיחת האתרים של רשות שמורות הטבע והגנים בחינם בפני אזרחי ישראל בחודשיים אלה של החופש הגדול.


אנחנו נשמע את נציגי משרד הפנים ואחר כך את נציגי הממשלה האחרים.

ברשותך, אני חושב שעדיף שהמשרד לאיכות הסביבה יפתח.

אני ראיתי שהם מתמהמהים ולא משדרים שום מסר שהם רוצים לדבר. אולי הם עדיין מתלבטים לגבי שם המשרד...

זה היום שלהם.

לא ידעתי שצריך לשדר מסר...ראשית, אני מאוד שמח על קיום הדיון הזה. מאחר שאנחנו חושבים כמוך, אדוני היושב ראש, שהנושא הזה הוא בהחלט בעל רמת חשיבות לאומית מהדרגה הראשונה, מבחינת המשרד לאיכות הסביבה הגוף שממונה על אכיפה, על פיקוח ועל יישום כל החוקים של מניעת זיהום הים זה אגף ים וחופים במשרד שלנו. אני מתכבד לעמוד בראשו.


כמו שהזכרת כבר, אכן יש הישגים רבים בחמש, שש השנים האחרונות. אנחנו רואים שיפור דרמטי בצמצום מקורות הזיהום בים התיכון. אני חושב שהדבר הזה בהחלט ראוי לציון. אני מחזיק פה סט שלם של מסמכים ושל נתונים. אני לא אלאה אתכם בזה, אלא אם כן תבקשו ממני, אבל הדברים מדברים בעד עצמם.


אדוני היושב ראש, הזכרת את הניטור. אנחנו גם חושבים שזה חשוב מאוד. אנחנו מבצעים היום ניטור לאומי בים התיכון באמצעות החברה לחקר הימים והאגמים. אנחנו לא מסתפקים בזה, אלא אנחנו מבקשים מכל מזרים משמעותי לים, שיבצע ניטור בפתח המוצא שלו לים התיכון. הנתונים המצטברים מאפשרים לנו לדרוש מהמזרימים השונים דרישות לשיפור וכמובן לראות מה התוצאה ומה ההשלכות על הסביבה הימית.


אמרתי שיש שיפור דרמטי שמוכח במספרים, אבל יש עוד בעיות. אנחנו רחוקים מלשבת על כיסא נוח ולהגיד "דיינו". אני רוצה להפנות את תשומת לב הנוכחים וחברי הוועדה למספר בעיות שעדיין זקוקות לפתרון. הבעיה הראשונה, שהיא הבעיה הגדולה ביותר, זה מוצא של בוצת מכון הטיהור של השפד"ן לים התיכון, שנמצאת במרחק של כ-4.5 קילומטר מהחוף. זה מקור הזיהום הגדול ביותר לים התיכון היום, ובין הגדולים שיש בכלל לאגן הים התיכון. ברגע שאנחנו נוציא אותו ונפתור את הבעיה הזאת - וכרגע התוכנית היא למצוא פתרון יבשתי לבוצה הזאת, אם באמצעות שריפה, קומפוסטציה או כל אמצעי אחר - אני חושב שנעשה המון לטובת הים התיכון בצד הישראלי.


הבעיה השנייה היא מוצא של מפעל "אגן כימיקלים" באזור התעשייה הצפוני של אשדוד. אנחנו מחשיבים אותו כמזהם מספר שניים בים התיכון היום. בין שאר הדברים שהוא מוציא היום זה שאריות של חומרי הדברה. אין ספק שזה מזיק לסביבה הימית. תוכניות הניטור שאנחנו מבצעים מוכיחות את זה. הוועדה למתן היתרי הזרמה לים, שהיא הגוף שמתיר כל הזרמה לים, עומדת על כך שעד שנת 2009 המפעל הזה יגיע לידי הפחתה של למעלה מ-90% ברוב הפרמטרים שהוא מזהם את הים.


הבעיה השלישית היא הפסולת בחופים. אדוני יושב הראש, הרשות המקומית היום אחראית בלעדית לתחזוקת החוף, שבתחום סמכותה ושיפוטה. המשרד לאיכות הסביבה יזם, יחד עם רשות הטבע והגנים, לפני שנה תוכנית שנקראת "חוף נקי". התוכנית הזאת מקצה שלושה מיליון שקל בשנה לטובת רשויות מקומיות ולטובת פעולות חינוך והסברה.

ואיך החלוקה?

אני לא זוכר בעל פה, אבל בגדול זה הולך פר קילומטר חוף באופן יחסי לאורך הקילומטרים של רשות מקומית פלוס תקציב מיועד לפעולות חינוך ולפעולות פרסום והסברה. התוכנית הזאת חשובה מאין כמוה. אנחנו רואים את התוצאות ואת השיפור בצורה דרמטית. יש לנו מדד שנקרא "מדד חוף נקי", שמודד בצורה כמותית את רמת הניקיון מפסולת של החוף היום. אנחנו חושבים שמפה צריכה לצאת קריאה למשרד האוצר ולרשויות המקומיות להמשיך את המאמץ, גם לא יהיה כסף, כך שיקצו כסף מתקציבם.


בעיה אחרונה שאני רוצה להעלות פה זה נושא ניצול הקולחים. עדיין לא כל הקולחים הסניטריים ממקור עירוני מנוצלים להשבה חקלאית. המשמעות של זה היא שחלק מהקולחים זורמים לים. אפשר להתווכח מהיום עד מחר עד כמה זה מזיק, אבל זה מזיק להזרים את הקולחים האלה. גם ברמת טיפול שניונית, עדיין מכניסים מזהמים מיותרים לים, בשעה שהם יכולים להיות מנוצלים בצורה מלאה להשבה חקלאית. זה דבר שצריך לעבוד עליו ולקדם אותו. צריך לעזור לנציבות המים ולרשויות המקומיות כדי לפתור גם את הבעיה הזאת. אם נצליח בזה, עשינו הרבה. אני אסתפק בדברים האלה בשלב זה.

חופי הרחצה נפגעים מאוד מזיהום מי ים. זו מכה שפוגעת כמעט בכל החופים בארץ. בסופי שבוע אני מקבל המון תלונות מהמוקד לאיכות הסביבה. בנוסף למה שאמר מר רני עמיר, יש גם בעיה בנחל אלכסנדר ובנחלים אחרים. זה מביא לסגירת חופים. יש לזה גם השלכות על העסקים ועל הציבור הנופש בחופים.


נכון שאנחנו במשרד הפנים עובדים בשיתוף מלא עם המשרד לאיכות הסביבה ויש מוקד שמדווח לנו, אבל זה עדיין לא מספיק. הבעיה היא שהרשויות המקומיות באות אלינו בדרישה תקציבית לניקוי החופים. כמו שאמר מר רני עמיר, מדובר ב-75%, אבל אנחנו נתקלים בבעיה שיש דרישה לתקצב את הרשויות בנושא של ניקוי חופים.

הרי זה נמצא בסל.

קיימנו בשנה שעברה אולי 40 ישיבות כדי למצוא תקציב לניקוי חופים. שנה או שנתיים לפני כן גם ראש הממשלה הבטיח זאת. צריך להסדיר את תקציב ניקוי חופים, כי 60% מזיהום החופים מגיע מלב הים, לא מהתושבים, זאת אומרת שזה באחריותה של המדינה. אין מה לעשות, זה דבר שצריך לנקות.


בנוסף לזה, יש שיתוף פעולה מלא עם משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הפנים שמשקיעים מאמצים רבים בנושא. לא יתכן שאנשי משרד הבריאות - ואני לא אדבר בשמם - יגיעו בשעה 2:00, 3:00 בלילה וכן בשעות הבוקר המוקדמות, וגם עובדי המשרד לאיכות הסביבה יגיעו עם אנשי העירייה, ויצטרכו לתאם סגירת חופים. בסופו של דבר, זה פוגע בסדר היום השוטף ובעבודה השוטפת של חופי רחצה ופוגע בנופשים שמבקרים את חופי הרחצה. אבקש שהוועדה תבדוק את הנושא התקציבי ואת האופן בו יש לתמוך ברשויות בנושא של תקצוב וניקוי חופים.

לנו יש תפקיד מאוד מאוד מוגדר במערכת הזאת. אנחנו צריכים לקבוע את איכויות המים שמותרות לרחצה מבחינת בריאות הציבור. אני חושב שאנחנו מנהלים את הנתונים שלנו - מערכת ניטור שפיתחנו בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה והרשויות המקומיות - בצורה מאוד עמוקה. יש היום תמונה מאוד ברורה, ממש בעדכון יומי, שמוצג אפילו באתר משרד הבריאות, המפרט את מצב החופים מבחינת בריאות הציבור. אני מדבר רק על החופים המוכרזים, לא על הים הפתוח, כי זה המדד שלנו. פיתחנו מערכת דיווח בין כל הגופים שהוזכרו כאן. אנחנו בין השאר מעדכנים גם את צה"ל, את חיל הים ואת חדר מצב טיולים של משרד החינוך. יש כאן מערכת ניטור מאוד יעילה.


כמובן שהיינו רוצים להיות הרבה יותר בשטח ולהעשיר את מאגר הנתונים שלנו, אבל כפי שקודמיי אמרו פה, זה נתון לשיקולים של כוח אדם, של תקציב וכדומה. אני חושב שאני יכול להגיד די בביטחון שאנחנו נותנים מידע לציבור ברמה שאין הרבה מדינות בעולם שנותנות אותו.

נציבות המים, במסגרת הפיתוח של מקורות המים של הארץ, פועלת להסיט את כל הקולחים המתוקים שהיום זורמים לים, אם בהזרמה ישירה או דרך נחלים, להשקיה או לשימושים אחרים בתעשייה, וכך למנוע זיהום אפשרי מהקולחים לים. התהליך בעיצומו. הוא אמור להסתיים עד סוף העשור. מאחר שהוא מותנה בדברים נוספים, כגון: שיפור איכות הקולחים וסילוק מלחים, ייתכן שיימשך שנתיים נוספות מעבר לכך.


כדי שהמהלך הזה יצליח, אנחנו חייבים להמשיך ולהגביר סילוק של תמלחות לים, של זרמים עשירים במלח, שלא פוגעים בים, אבל מאוד פוגעים במקורות המים היבשתיים. רק הגברת סילוקם לים תאפשר את המשך פעילותם של המערכים לניצול המים. כמובן שהם צריכים להיות מסולקים לים באיכות כזאת, שהם לא יפגעו בים.

אנחנו גם מעורבים עם המשרד לאיכות הסביבה בפרויקט "חוף נקי", שהוא בהחלט פרויקט מבורך, וגם בתוכנית למניעת זיהום הים מדלקים ושמנים. אנו אכן נתקלים באותה בעיה תקציבית. מרבית הזיהום מגיע מהים, ומרבית המשתמשים בחוף לאו דווקא מגיעים מאותה רשות מקומית, שנאלצת לנקות אחריהם. מילא אם היה מדובר בחופים מוסדרים, אבל בחופים הבלתי מוסדרים יש בעיה תקציבית קשה. פרויקט" חוף נקי" באמת מוכיח את עצמו. היינו רוצים לראות שהדברים מתקדמים.

את איחרת, כי נציג משרד הפנים הודיע שהוא נותן 20 מיליון שקל לפתרון הבעיה. כבר אין בעיה כספית...

הרבה פעמים אומרים, אבל תכל'ס אין אחר כך כסף.

לא, לא שמעת כי באת באיחור, אבל התחייבו לפרוטוקול...כולנו צריכים להתחיל בזמן את הישיבה ולא רק יושב ראש הוועדה.

רציתי להתייחס לשני נושאים. הנושא הראשון מתרכז בהזרמות ממכוני טיהור שפכים, שהם מקור עקיף של חומרים שמגיעים לים. במסגרת משרדי ממשלה, הוטל על השרה לשעבר דליה איציק לקדם את תקני ועדת ענבר, שכבר אומצו בהחלטת ממשלה. אנחנו עכשיו פועלים ליישום ונמצאים בשלב מאוד מתקדם של קביעת איזה מכוני טיהור שפכים ישודרגו קודם. מכוני טיהור שפכים שמזרימים לנחלים מעל X חודשים, כמו: כפר סבא והוד השרון, נדרשים לשדרג את איכות ההזרמה לנחל, שהיא איכות הרבה יותר מחמירה בכמה פרמטרים, במיוחד חנקן וזרחן. מכון טיהור שפכים חיפה, לדוגמה, שמזרים חלק מהקולחים שלו לנחל קישון ושהוא המכון השני בגודלו בארץ אחרי השפד"ן, אמור גם הוא לשדרג את איכות הקולחים השניונית למה שקוראים "איכות ועדת ענבר להזרמה לנחל".


נציבות המים מטפלת בנושא של קידום מפעלי ההשבה, כפי שהסבירו לנו.

מתי, לדעתך, זה יקרה?

ברגע שנוכל לצאת לדרך, יש לנו מיליארד שקל לחלק על פני 10 שנים. אנחנו כרגע בודקים איזה מכון טיהור שפכים ישודרג קודם, כאשר בכל שנה מוקצים כ-100 מיליון שקל. אם אנחנו הולכים לשדרג מכון טיהור שפכים, כמו מכון טיהור שפכים חיפה, הוא לוקח 80 מיליון שקל מתוך ה-100 מיליון שקל שמוקצים באותה שנה, ואז מכוני טיהור שפכים אחרים "מחכים". עלינו לעשות מאזן, או לגרום לכך שמשרד האוצר ייתן בשנים הראשונות קצת יותר ולא יחלק את זה ל-100 מיליון שקל לשנה. התקציב הועבר ממשרד האוצר למנהלת המשרד לתשתיות לאומיות דרך המינהל הארצי לפיתוח תשתיות ביוב, שבראשו עומד יעקב צמח.


יהיו קולחים שאין להם ניצול בחקלאות, כמו בכפר סבא וברמת השרון, שם מקצים רק חלק קטן מהקולחים להשבה חקלאית. ברגע שהם יגיעו לאיכות הזרמה לנחל, גם המצב מבחינת הים ישופר מאוד. יש כבר מחויבויות שלטוניות לעניין הזה, והם בדרך לשדרוג. בתום 10 שנים, כל מכוני הטיהור שמזרימים עודפים לנחל - שוב אני אומרת שאין הכוונה לחודש, חודשיים, כי אז יוכלו להזרים באיכות שמשתמשים בה להשקיה, אבל אם הם מזרימים במשך זמן ארוך יותר -יצטרכו להזרים אותם לנחל באיכות ועדת ענבר, שהיא כאמור איכות יותר מחמירה, וזה דורש השקעה כספית.


אי אפשר להשיב את הקולחים של חלק ממפעלי התעשייה, לדוגמה מפעלי הקישון ובתי הזיקוק. הם לא יכולים להזרים למכוני הטיהור, אם הם רוצים להשתמש בקולחים להשקיה. לכן אם מכוני הטיהור האלה משתמשים בנחל כצינור ההזרמה שלהם, אנחנו מתנגדים לזה, כי אנחנו רוצים שבנחל יזרמו מים טובים. יש החלטת ממשלה להקצות 50 מלמ"ק מים טובים לערכי טבע, ביניהם לנחלים. אנחנו לא רוצים קולחים תעשייתיים כמקור לשיקום נחלים. אם אין ברירה אחרת, הם חייבים לעמוד בתקן ועדת ענבר להזרמה לנחלים שהזכרתי קודם. מי שלא יכול ועומד להזרים לים, אנחנו דורשים באגף שלנו שהוא יזרים את זה ישירות לים, בכפוף לכך שהוא עומד בתקני ההזרמה לים. אסור לו להשתמש בנחל כצינור הזרמה.

הדף שמונח לפני חברי הוועדה זה העמוד הראשון מתוך דוח על מצב הים והחופים, שהייתי חלק מהעורכים שלו, אם כי לא המחבר העיקרי.


אני רוצה למסור לכם מספר עובדות. רני דיבר על אגן ונציגי המשרד לאיכות הסביבה הזכירו את מקורות ואת הרשויות. אני חושב שהדוח שלנו נוגע בדברים האלה. הוא מהווה סיכום נתונים של המשרד לאיכות הסביבה, של משרד הבריאות, של חקר הימים והאגמים. אתם יודעים שמתוך 200 קילומטר חוף, 50 קילומטר זמינים כחופים פתוחים.

מה זה חופים פתוחים? האם אתה מתכוון לחופים מוכרזים או פתוחים?

יש במדינה 195 קילומטר חוף החל מראש הנקרה.

חלק סגור.

אני מדבר על מרינות, נמלים, צבא, חברת חשמל.

כמה מתוך ה-195 קילומטר סגורים?

רבע מהחופים הם פתוחים.

רבע פתוחים, אבל יושב הראש שאל כמה סגורים?

145, כי 145 ועוד 50 זה ביחד, בחשבון פשוט, 195 קילומטר. אני עשיתי את החשבון במקומו.

המשרד לאיכות הסביבה ונציבות המים הזכירו נושא מאוד חשוב, שהוא הקולחים. מתוך כ-500 מיליון מטר מעוקב של קולחים, כ-150 מיליון מטר מעוקב בשנה מוזרמים לים. זה מקור עיקרי מאוד מאוד לזיהום הים. אנחנו שומעים על תוכניות, שעד סוף העשור ישודרגו מכונים ויהיו ניצול והשבה. הדוח שלנו מצביע על כך, שהשפכים האלה מהווים מקור זיהום עיקרי מאוד לים, ונדרשת גם אכיפה יותר משמעותית וגם הפחתה של המקור הזה. נכון שמרבית המקורות האלה פועלים בהיתר של המשרד לאיכות הסביבה. אנחנו חושבים שצריכים גם לאכוף וגם להחמיר את התקנים על המפעלים ועל המקומות שמזרימים תמלחות.


עלה פה הנושא של האיכות הבקטריאלית על ידי משרד הבריאות. למיטב הבנתנו, התקן משנת 1992 הוא תקן מוצע.

זה תקן רשמי של משרד הבריאות.

לא ראינו שהוא מעוגן בחקיקה, ואנחנו חושבים שראוי שכך יהיה. בכל מדינה מתוקנת תקן איכות מי ים ותקן בקטריאלי למי נופש ורחצה, ראוי שיהיה בתקינה.

יש הבדל בין תקינה לבין חקיקה. צאו מתוך הנחה שחברי הכנסת לא מומחים לנושא איכות הסביבה, תקן בקטריאלי ולא כימי. בשנה הקודמת קצת למדנו דברים חדשים, אבל יש פה חברי כנסת חדשים, כמו ידידי אהרונוביץ, שמתעניינים מאוד באיכות הסביבה. אל תטעו אותנו ואל תבלבלו אותנו במושגים מקצועיים. תגיד לנו למה זה צריך להיכנס לחקיקה. יש לנו שפע של חקיקה, ואפילו מיותרת. הבעיה שלנו היא אכיפה כמעט בכל תחום.

למה לא מספיקות תקנות?

זאת שאלה אוניברסלית, שאתה יכול לשאול על כל תקן בכל דבר. אם זה בחקיקה, זה מאפשר לגופים או לאזרחים, למשל, לפעול נגד משרדים, בגלל שהמים לא עומדים בתקן שעוגן בחקיקה, וכך לגרום ליתר אכיפה.

יש לי בעיה עם האזרחים. האזרחים לא פועלים. אני יושב בחוף הים ורואה שעובר ג'יפ בין המתרחצים, כשאף אחד מהם לא חושב לרגע להרים טלפון למשטרה.

אני לא אערער על חוות דעתו של יושב הראש.

תאמין לי שאם האזרחים היו מעורבים, מצבנו היה יותר טוב. כשאני מתקשר למשטרה, השוטר שואל אותי: מה אתה רוצה, שאני עכשיו אבוא לחוף? אז אני אומר לו: כן, תבוא. זה 3.5 קילומטר.

אולי זו הסיבה שהאזרחים לא מתלוננים והבעיה היא לא אצל האזרחים.

אם האזרחים יתלוננו נגד השוטר, נגד המשטרה ונגד מי שלא רוצה לאכוף את החוק, תאמין לי שהשוטרים יעשו את זה.

יש גם אזרחים שמתאגדים לעמותות ופועלים דרך העמותות.

אתה יודע מה? בואו נרים את הכפפה. אני מאוד לא אוהב שכולם נותנים עצות והולכים. אתה מעוניין בחקיקה? אני, חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת משה גפני ושכנתי למליאה שרה מרום-שלו לוקחים את זה עלינו, תכין את החקיקה, תביא אותה ואנחנו נקדם אותה. אני כבר בחנתי אתכם 50 פעם, ואני לא מדבר על "צלול". אני מדבר גם על הארגונים, גם על הנציבות וגם על "אדם טבע ודין". אמרתי לכם שתביאו חקיקה ונקדם אותה, אבל עוד לא ראיתי חקיקה.

לא ידעתי שלאדוני יש כזה מטען נגד הארגונים, אבל אנחנו נעמוד באתגר הזה.

אני אומר לך ביושר שבחנתי את כולכם בקדנציה הקודמת. אם תביאו חקיקה ראויה, אנחנו נקדם אותה. אתה יודע מה זה אומר שאקדם אותה? חוק שדנו בו 13 שנה, חוק אסון המוני, בעזרת הצוות המקצועי שלנו וחברי הוועדה, העברנו אותו תוך חמישה חודשים, אחרי שדנו בו 13 שנה. אבל אנחנו בחנו אתכם. כל אחד מצא לו חבר כנסת שלו שמקדם לו חקיקה, ובסוף לא התקדמו חקיקות.

כמה זמן אתה נותן להם?

אני לא נותן להם. מר לוי מעמותת "צלול" המכובדת טוען שצריך חקיקה. אני חשבתי שמספיק תקנות, אבל הוא שכנע אותי שצריך חקיקה. תרים את הכפפה, תביא את החקיקה ואנחנו נקדם אותה.

אדוני יושב הראש, אנחנו נשתדל עד סוף המושב הקרוב להביא לך את החקיקה.

אם אתה רוצה, אתן לך את הרשימה של אלה שבחנתי אותם.

אני לא מעוניין בזה. אם זה האתגר שאתה מציב בפנינו, אנחנו נשתדל לעמוד בזה.

אני לא יוזם חקיקות, אלא רק לוקח מה שאתם אומרים שהוא ראוי, ואני מקדם אותו.

אנחנו נזכה לקרדיט הראוי ואנחנו נעמוד באתגר שאדוני הציב.


משרד הבריאות הזכיר שהוא מוגבל. אנחנו לא תוקפים את משרד הבריאות על מה שכן נעשה, אלא אנחנו חושבים שיש דברים נוספים שצריך לעשות, למשל: משרד הבריאות ציין שהוא דוגם את המדד שלו לחופים מוכרזים. ישנם הרבה אנשים שמשתמשים בחופים לא מוכרזים, ולכן אנחנו חושבים שבכל זאת צריך לנטר ולדווח בצורה עוד יותר מלאה.

מה שאנחנו נדרשנו לו במשרד הבריאות - אין לנו שום סמכות אחרת - זה לנטר רק את החופים המוכרזים, וכל המערכת שאני מדבר עליה של החופים המוכרזים היא מערכת שאפשר וכדאי לבחון אותה, ואנחנו די גאים בה. החופים שאתה מדבר עליהם הם חופים לא מוכרזים, ומשרד הבריאות לא נדרש, ואין לו אפילו אפשרות, לבצע שם איזושהי אכיפה. אני אכן חושב שיש שם בעיה רצינית.

לא הבנתי מה ההבחנה בין חופים מוכרזים לחופים לא מוכרזים. אנחנו מדברים על מים מזוהמים ועל נושאים שקשורים למשרד הבריאות.

קודם כל, הם לא קשורים. מי שפותח וסוגר חופי רחצה זה משרד הבריאות. התקן שאני מדבר עליו, מדבר על רחצה של אנשים בחופי רחצה. יש אנשים שמתרחצים בחופי רחצה לא מוכרזים. אין לנו שום שליטה, ידע או יכולת לבצע ניטור בכל מקום שבו אדם מתרחץ. משרד הפנים נותן לנו רשימה של חופים מוכרזים, ואנחנו עושים יחד איתו, יחד עם הרשויות המקומיות ויחד עם המשרד לאיכות הסביבה, מערכת ניטור, וזה עובד. כל המערכת שאני מדבר עליה היא רק בחופים המוכרזים. מדינת ישראל עדיין לא הטילה על משרד הבריאות לבצע ניטור במקומות שהם לא מוכרזים, גם בגלל שאין מציל.

חלק גדול מהחופים במדינת ישראל לא נבדקים בכלל, גם אם יכול להיות שהמים גורמים נזק לחוף עצמו ולא למתרחצים אפילו.

הניטור שלנו מתבצע רק בחופים המוכרזים.

צריך לטפל במקורות הזיהום השונים. אנחנו כמובן בעד שיתוף פעולה עם כל הגורמים. אני יכול לייצג רק את התעשייה. יחד עם זאת, צריך לעשות את זה בצורה יעילה מבחינה טכנולוגית. צריך לזכור שישנם זרמים, שאין ברירה אלא להזרימם אל הים. כמובן שהדבר צריך להיעשות באיכות כזאת שלא תפגע בים ובאקוסיסטמיות השונות, אבל צריך לזכור שלמדינת ישראל תקנות ייחודיות, שלא קיימות בשום מקום בעולם. אנחנו משיבים כ-80% מהקולחים של מכוני הטיהור ואת התמלחת, על פי תקנות, המפעלים מחויבים להזרים לים. אין להם מוצא אחר. לכן כל מי שמדבר על אפס הזרמה או אפס זרמים, לדעתנו לא רואה את המציאות כפי שהיא בצורה נכונה. חשוב שהדברים האלה ייאמרו. אנחנו פועלים ונמשיך לשתף פעולה עם המשרד לאיכות הסביבה ועם כל משרדי הממשלה האחרים, על מנת לטפל במקורות הזיהום השונים לים.

אדוני יושב הראש, קודם כל אני מודה לך שאתה מקיים את הדיון החשוב הזה ביום של הרבה פעילויות סביבתיות בכנסת. אני רוצה לברך אותך גם על הצעתך לפתוח את הגנים הלאומיים ושמורות הטבע, לפחות בחודשי הקיץ, לציבור הרחב ללא תשלום. אני חושב שבכלל ראוי ששמורות טבע וגנים לאומיים יהיו פתוחים לשימושו של הציבור, כי זאת המטרה שלהם. אם צריך לממן את רשות שמורות הטבע – וצריך לממן אותה – זה לא צריך לבוא על חשבונו של הציבור, ובוודאי לא על חשבונם של העניים וחסרי האמצעים, שהם הראשונים שצריכים להשתמש בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים.


אני שומע את הדיון כאן, ואני חושב שאני חי בארץ אחרת, ארץ שכבר פתרה את בעיות הזרמת הזיהומים והשפכים לים, ונותר לנו רק לטפל בפרטים הקטנים. אני אפילו שומע טענות נגד ההצעות לאפס הזרמה. אין דרישה לאפס הזרמה של שפכים בכלל לים, אבל יש בהחלט דרישה להפסיק את המצב המופקר, שבו אנחנו מזהמים את הים שלנו בצורה כל כך מסיבית.


אני שומע, לצערי, שהמשרד לאיכות הסביבה תומך בתוכנית שתזרים, למשל, שפכים במקום לנעמן למפרץ עכו. אם אני טועה בזה, אני מאוד אשמח שתתקנו אותי.

בוודאי שאתה טועה, מדובר על קולחים.

אני לא מדבר על קולחים מטופלים, אלא על שפכי תעשייה במפרץ עכו. אם המשרד לאיכות הסביבה לא עומד מאחורי תוכנית כזאת, אני מאוד אשמח לשמוע, כי זאת תוכנית שאין לה מקום. בוודאי שצריך לשמור גם על הקישון וגם על הנעמן, אבל הפתרון לקישון ולנעמן לא נמצא בהזרמת רעלים למפרץ חיפה או למפרץ עכו.


יש ממד בין-לאומי לנושאים הסביבתיים שאנחנו עוסקים בהם, בוודאי כשאנחנו עוסקים בנושאים שלה ים. אנחנו חתומים על אמנת ברצלונה. אדוני היושב ראש, למרות שאנחנו ועדת הפנים ואיכות הסביבה, הייתי שמח שנזמין לדיונים שלנו גם את נציגי משרד החוץ, כדי שידברו אתנו על ההיבטים הבינלאומיים ועל המשמעויות הבינלאומיות של המחויבויות שלנו כמדינה באמנת ברצלונה. אחד ההיבטים הבינלאומיים שעולה בימים אלה מאוד על סדר היום הוא נושא השפכים של רצועת עזה. רצועת עזה מאוד סמוכה אלינו, כידוע, בוודאי לחופים הדרומיים של זיקים ואשקלון. לכן גם בים אין גבולות. זיהום הים לא יכול להיעצר בגבולם של הפלסטינים. אנחנו צריכים גם כאן שיתוף פעולה אזורי ושיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני כדי להתמודד עם הבעיות האלה.


מעבר לשאלת זיהום הים, שאלה רצינית שעומדת בפני הוועדה היא שאלת סגירתם של חופים בפני הציבור. כאן התמונה איננה ורודה, למרות ההתקדמות שהייתה בכנסת הקודמת עם חקיקתו של חוק החופים. התמונה איננה ורודה, מכיוון שמה שקורה למשל בכינרת זה המשך מצב של הפקרות, שבו חופים ציבוריים מופקעים מן הציבור ונסגרים לשימושו של הציבור. זה נושא שמחייב אחת ולתמיד התערבות מאוד דרמטית שלנו ושל הרשויות. אני יודע שהוועדה עשתה סיור במקום.

חבר הכנסת חנין, אנחנו מתכוונים לחזור במהדורה שנייה עבורך על כל מה שפספסת בקדנציה הקודמת, כשלא היית חבר כנסת, בנושא איכות הסביבה ושלוחותיה.

מצוין, אני מאוד אשמח.

על כן, בשבועות הקרובים יתקיים דיון נפרד על נושא הכינרת, כי היום אנחנו דנים בחופי ים. אנחנו רוצים שתשאיר את כל האנרגיה לאותו דיון. נקיים פעם נוספת את הסיור שערכנו בלעדיך.

אנחנו נכנסים לעונת הרחצה, והמוני אזרחי ישראל, במיוחד אלה שאין להם כסף לנסוע לריביירה או למאוריציוס, צריכים את חופי הרחצה שלנו. אנחנו צריכים לשמור על חופי ישראל פתוחים, בוודאי בעונת הקיץ. זה מחייב את כל הרשויות למאמץ ממוקד למנוע מצבים קטסטרופליים של הזרמות ביוב ושפכים לים, מצבים שגורמים בשיא הקיץ לסגירת חופי רחצה, כמו: חופי תל אביב, חיפה או הרצליה. אני מנצל את ההזדמנות הזאת, כי נמצאים פה כל הגורמים המעורבים בעניין, ומבקש לשתף פעולה באופן מקסימלי, כדי למנוע, לפחות בחודשי הקיץ, את המצבים הקטסטרופליים האלה, שפוגעים קשות באזרחים, במיוחד באזרחים שכל כך זקוקים לים.

אני רוצה להתייחס למה שאמר חבר הכנסת חנין, בהקשר הבינלאומי, ואני מאוד שמח שהוא העלה את זה. אתה לא צריך להביא את נציגי משרד החוץ. אני בתפקידי המוקד הלאומי לאמנת ברצלונה, לשלושת הפרוטוקולים של האמנה הנוגעים למניעת זיהום הים. אני יכול לספק לך פה את כל התשובות הראויות.

אז למה אתה לא מגלה לנו את כל התפקידים החשובים שלך?

יש לי פה שני מסמכים שמפרטים את כל מה שנעשה היום באגן הים התיכון לטובת מניעת זיהום הים. אני רוצה לספר לוועדה, שהיום אנחנו נמצאים בתחילתה של תקופה מאוד חשובה באגן הים התיכון בקונטקסט הבינלאומי, שבה כל מדינות הים התיכון התחייבו לבצע תוכניות הפחתה לאומיות, כל מדינה בתחום שלה, מ-2005 עד 2025, תוכנית של 20 שנה. התקציר של התוכניות נמצא במסמך הזה. מדינת ישראל לוקחת חלק במאמץ הזה.

אני רוצה לומר פה לפרוטוקול, שמדינת ישראל היא בין המובילות מכל מדינות אגן הים התיכון - מבין 22 מדינות - בכל מה שקשור לפעילות ההפחתה. יש כאלה שטוענים, ואני רוצה לשמור על צניעות מסוימת, שהיא המובילה כמעט בכל פרמטר אפשרי.

מתי נהיה מובילים באירופה? בדרך כלל מנסים להשוות אותנו לא עם אגן הים התיכון, אלא עם אירופה.

אני רוצה לומר, שגם בהשוואה למדינות קטנות, כמו: צרפת, ספרד, איטליה ויוון, אנחנו מובילים בהרבה הרבה תחומים. אני מזכיר את מה שאמרתי בתחילת הדיון, שעוד רחוקה הדרך מלנוח על זרי דפנה, אבל בהחלט יש לנו במה להתגאות. אם תרצה אחר כך, גם אוכל להעביר לך את המסמכים.


בהתייחס למה שאמר חבר הכנסת חנין בנושא סגירת חופי הרחצה, רוב סגירת חופי הרחצה בימי הקיץ מתבצעת בגלל דבר אחד, בגלל תחזוקה כושלת של מערכות הולכת ביוב ברשויות המקומיות. אני לא דיברתי על זה קודם, אבל זה נושא שאולי מבחינת היקף ועומס הזיהום שמוזרם לים הוא בטל בשישים, אבל מבחינת הנזק לציבור ולמשתמשים של החוף הוא גורם מאוד חשוב. העניין מתחיל ונגמר בתחזוקה מונעת. אני לא צריך להזכיר לכולם את פריצת השפד"ן בינואר 2003, שזה המחיש בצורה דרמטית את הנושא של אי תחזוקה מונעת. גם פה הרשויות המקומיות צריכות להשקיע כסף.

אני ממש תומך במה שהוא אמר. אנחנו אחראים על ההודעות האלה בתקשורת. מדובר בתחזוקה של מערכות ביוב בכל הרמות ברשויות.

קודם כל, אנחנו מצטרפים לקול הקורא למנוע זיהום בים התיכון. זאת המדיניות של המשרד שלנו.

לגבי השאלה של מפרץ עכו, אני רוצה להזכיר לכם שנחלי החוף זורמים אל הים, זאת אומרת: נחל הקישון זורם אל הים, נחל הנעמן זורם אל הים. מדובר פה על מרחק של מספר קילומטרים. השאלה שעומדת בפני משרדנו היא להחליט האם מפעל שלא מסוגל - אלא אם הוא מפטר את כל העובדים שלו - לעמוד בתקני ההזרמה לנחל, שמחמירים יותר, בגלל שהנחל הוא קטן יותר וכן עומדים בתקני ההזרמה לים, לא יוזרמו ישירות לים במקום לעבור דרך הנחל. אני לא צריכה להגיד לכם שזרימה טבעית אין כמעט בכלל בנחל וכושר ההתמודדות עם הכמויות האלה, בלי זרימה טבעית, מועט ביותר. האם הנחל צריך להיפגע מקולחים שלא עומדים בתקנים שמתאימים לנחל, ולעומת זה כשהקולחים עומדים בתקנים לים, האם יש סיבה שזה לא יגיע לים ישירות, ולא ישירות לחופים, אלא במרחק של כמה קילומטר מקו החוף? זאת השאלה שעומדת לפנינו.


לגבי עזה, יש שתי בקשות פלסטיניות. עומדים לקום שם שלושה מכוני טיהור. יש כיום שתי בקשות להזרים את הקולחים, השפכים המטופלים, לים מצפון הרצועה, מאזור בית להייה. השר לאיכות הסביבה לשעבר, צחי הנגב, עמד בפרץ בנושא הזה. הם מגישים מחדש בקשה להזרים לים את הקולחים שם במקום להשתמש בחקלאות. עכשיו יש בקשה חדשה בימים אלה, שנקראת מט"ש מרכז הרצועה, שמבקשת להזרים את השפכים אל הים. אנחנו מתנגדים להזרמות האלה. אנחנו חושבים שניתן לנצל קולחים כמו שמנצלים בתחומי מדינת ישראל ולא להזרים אותם לים. למיטב ידיעתנו, כיוון הזרימה הוא מדרום לצפון, שיגיע למתקן ההתפלה באשקלון. בסופו של דבר אנחנו נשתה את הקולחים האלה. נשמח אם הוועדה תסייע לנו למנוע את הבקשות האלה, טרם יקרמו עור וגידים.

אם תפנו אלינו מכתב בנושא, נקדם את זה עם הגורמים המוסמכים, אפילו בשני הצדדים. אבל מה לגבי הגדה המערבית? בטח קראתם אתמול שלשום בעיתונים, שיש זרימה מאזור טול כרם, שכם וקלקיליה לכיווננו, לכיוון ירושלים.

מקלקיליה יש זרימה אלינו כבר היום. זה מטופל אצלנו במתקן. לגבי שפכים של טול כרם ושכם, לאחרונה, ראש עיריית טול כרם שדרג את בריכות החמצון שלהם. הקולחים והשפכים שלהם זורמים לנחל אלכסנדר. המשרד לאיכות הסביבה, בשיתוף עם גורמים נוספים, הקמנו מתקן חירום במימון המדינה. מתקן החירום נועד לטיפול בשפכי שכם טול כרם. הוא נמצא ביד חנה. הוא קיים שם והיום עומד לעבור שדרוג. חלק מהקולחים מנוצל להשקיה, חלק זורם לנחל. הוקמה ועדת היגוי לטפל בקולחים האלה באיכות יותר טובה. אלה לא השפכים שלנו. השפכים של בית ג'אלה קודם זורמים למט"ש ירושלים, והם זורמים אחר כך בנחל שורק ואחר כך מנוצלים להשקיה.


לגבי ביוב ישראלי, יש מתקנים ברוב היישובים הישראלים. חלק מהמתקנים לא עומדים בסטנדרטים הנדרשים ומזהמים הן את אקוויפר ההר והן את הנחלים. יש תוכנית לשדרוג כל המתקנים האלה. נציבות המים הזמינה תוכנית לשיפור כל המתקנים האלה. השאלה מה קורה ביישובים האלה עכשיו כשמדברים על ההתכנסות, האם להשקיע את הכסף או לא. אני יכולה להגיד לכם, שעל הפרק יש מאסף שיאסוף את השפכים מאריאל עד לשפד"ן. הוא יאסוף את השפכים מיישובים ישראלים, תוך אפשרות לאסוף שפכים מכפרים פלסטיניים בדרך לשפד"ן. גם זה כרגע על הפרק. הצינור הזה במימון המדינה.


לגבי יישובים פלסטיניים, כל הפרויקטים שהציעו הפלסטינים במימון מדינות תורמות בטיפול בשפכים אושרו. הם צריכים לעבור אישור בוועדה הטכנית המשותפת עם הפלסטינים, שנקראת joint water committee. הפרויקטים האלה אושרו. ייקח זמן להוציא אותם מן הכוח אל הפועל. יש התקדמות מסוימת בשפכי חברון. אגב, אנחנו אוספים את שפכי חברון ומטפלים בהם במכון טיהור שפכים שיוקם. זה ייקח זמן.

קודם כל, אני רוצה להודות לך, אדוני יושב ראש, על קיום הדיון במסגרת יום איכות הסביבה. זה מראה על רצינות של הוועדה ושל כל הנוכחים פה. טוב שאנחנו מדברים על זיהום בחופי רחצה. נושא איכות הסביבה רחב מדי, אבל פה אנחנו ממוקדים לנושא החופים.


על פי המסמך שקיבלנו, המקור העיקרי לזיהום הים הוא שפכים עירוניים, תעשייתיים, המגיעים לים. בהמשך כתוב שרוב מוקדי ההזרמה הישירה לים ממקורות יבשתיים פועלים בהיתר של הוועדה הבין משרדית. הרוב זה בהיתר, אבל המעט לא בהיתר. השאלה היא איך תוקפים את המעט הזה שמוזרם לא בהיתר.


עונת הרחצה החלה. בדרך כלל מכריזים השכם והערב ברדיו על חופים סגורים לרחצה בגלל סיבות של זיהום.


חייבים להגביר את הפיקוח. מעבר לקנסות, חייבים להגיש כתבי אישום. כמי שמכיר את הנושא, אני יודע שכאשר יש כתב אישום, מהר מאוד מתקנים את הדברים.

אדוני היושב ראש, אנחנו יוצאים מהישיבה הזאת עם בשורה לאזרחי מדינת ישראל ואומרים להם שאנחנו מובילים באמנת ברצלונה, החופים שלנו נקיים ואנחנו יותר טובים מכל המקומות האחרים. אנחנו קוראים גם לכל האזרחים שנוסעים לריביירה הצרפתית או לניס לבוא לכאן, כי יש להם תחליף. אם אזרח בכל אופן מתרחץ בחוף תל-אביב, חיפה או אשקלון ופתאום החוף מזדהם, נגיד לו שזה לא אנחנו, זאת העירייה, כי יש כשל בתחזוקת הביוב וכדומה. זה אומר שזה לא אנחנו. מה שמזדהם כל עונת רחצה משאיר אותנו בעמדת מובילים, אבל זה לא אנחנו, זאת העירייה. כשאנחנו שואלים את העירייה, היא אומרת שהממשלה קיצצה במענקי האיזון למעלה משלושה מיליארד שקל, ולכן אי אפשר להחזיק את זה.


גבירותיי ורבותיי, אנחנו חיים באותה מדינה, אנחנו לא חיים במדינה אחרת. האזרחים מתלוננים השכם והערב. כל יושב-ראש של ועדת הפנים ואיכות הסביבה, כמו גם גורמים אחרים, יודע שהאזרחים מתלוננים על כך. ככל שננסה לייפות את הדברים, זה לא יועיל, מכיוון שבסופו של דבר התלונות מגיעות אלינו. מבחינת האזרחים זה לא משנה מי מזהם - התעשיינים, הרשות המקומית, המשרד לאיכות הסביבה שלא מפקח מספיק. אני לא אומר שהוא לא מפקח מספיק, אבל בשרשרת הפיקוד יכולים להיות כשלים רבים שכתוצאה מהם הים מזוהם, והים מזוהם. אני לא אומר שאין התקדמות ואני לא אומר שלא עשו בשנים האחרונות יותר ממה שעשו בשנים עברו, אבל ההתפתחות הזאת של מפעלי תעשייה - אני כבר לא מדבר על הקישון, על מפרץ חיפה - מביאה לזיהום, שהוא בגדר עובדה שאי אפשר להתעלם ממנה. הרשות המקומית היא רשות שלטונית שמתוקצבת ומוחזקת על ידי התושבים ועל ידי הממשלה - ברבים מהמקרים, אולי בכל המקרים, אפילו אלה שהן נטולות מענק, ולא תמיד הן משקיעות את מה שצריך להשקיע בטיפול בחופים.


חוק חופי הים התיכון שהתקבל בכנסת הקודמת הוא חוק טוב, רק שהוא לא מספיק. קדנציה לפני כן, אדוני היושב ראש, היה מונח כאן על שולחן הוועדה חוק, שלצערי הרב קדנציה אחרי זה עבר דיאטה מאוד חריפה. בין יתר הדברים שלא טופלו זה האפשרות לסגור חופים. אנחנו רואים מה קרה בכינרת. חלק מחופי הרחצה נסגרים בפני אזרחים. זה פוגע באותו אחד שלא יכול לנסוע לריביירה הצרפתית. הדבר היחיד שיש לו כאן ושהקדוש ברוך הוא נתן לו זה חוף הים. הוא לא נוסע לריביירה הצרפתית והוא גם לא נוסע לניס. אם אנחנו דואגים לחופים, אנחנו דואגים לאלה שזה מה שיש להם. הוא נוסע באוטובוס מהבית לחוף הים, וכשהוא מגיע לחוף הים סוגרים לו את החוף והוא צריך לשלם כסף שאין לו, והשכן שלו שיכול לשלם בכלל לא מגיע, כי הוא נוסע למקומות אחרים בעולם. זאת שערורייה שאין כדוגמתה. צריך לשים סוף לדבר הזה.


אדוני יושב הראש, אני מודה לך על קיום הדיון הזה. זה דיון חשוב מאוד. אני מתאר לעצמי, שיהיה לו המשך. אני מזהיר גם את משרדי הממשלה וגם את הרשויות המקומיות, שיידעו שיש יושב-ראש קשוח לוועדת הפנים ואיכות הסביבה, ושהוא יטפל בהן בקדנציה הזאת.

הוא לא קשוח, הוא עומד על זכויות האזרח.

נכון, זה קשוח.

אני שמעתי את הדיון. אני יודעת מה המצב בחופי הים ואני גם יודעת מה קורה ברשויות.

יש לכם חוף ברחובות?

אין לנו ים, אבל הוא קרוב מאוד, חוף פלמחים. אם אנחנו המובילים באגן הים התיכון, איך ייתכן שיש לנו רק 50 קילומטר חוף מתוך 200 קילומטר?

בהמשך למה שנאמר על-ידי חבר הכנסת חנין ועל ידי חבר הכנסת הרב גפני, נציבות הדורות הבאים ליוותה את חוק החופים כמעט מתחילתו ועד סופו. הכפפה בידיים של הוועדה המכובדת, שתוכל לקבל ולראות שאפשר באמת לתקן את הדברים - - -

תעבירו את זה אלינו.

גם אם זה לא הנושא העיקרי, אני רוצה לומר שאני יודע מהתקופה שהייתי במשרד לאיכות הסביבה, שהבעיה של זיהום אקוויפר ההר היא בעיה מאוד משמעותית, והיא נובעת בעיקר מהאזורים הפלסטיניים. אני גם יודע שהמדינות האירופיות, יפן וגם קנדה הקצו לטיפול בבעיה סכום של עשרות מיליוני דולרים, והטיפול נתקע לא בגלל הפלסטינים, אלא דווקא בגלל משרד הביטחון שלנו ומדינת ישראל שעצרו את העבודות והגיעו לפיצוץ תרתי משמע עם הגורמים האירופיים. הייתי רוצה לשאול את המשרד לאיכות הסביבה, האם משהו השתנה שם.

יהיה המשך לדיון, ובדיון הבא אנחנו נזמין את נציגי משרד הביטחון. אנחנו נרחיב את הדיון הבא לא רק לחופי הים, אלא גם לאוויר.

למה צריך להזמין את נציגי משרד הביטחון?

גופים אירופיים שונים מקצים כספים רבים למטרה טובה, אבל משרד הביטחון תוקע את זה.

אני אומר לך שהגיע הזמן לטפל במשרד הביטחון. כשאני כיהנתי כיושב ראש ועדה טיפלתי בהם בכפפות של משי, כי זה משרד הביטחון. הגיע הזמן לטפל בהם. הם אמרו פה בוועדה בדיון על הקרינה הבלתי מייננת, שהם מסלקים את האנטנות של גלי צה"ל. לא רק שהם לא סילקו אותן, אלא שהם מציבים היום אנטנות יותר גבוהות. הם מצפצפים עלינו. הגיע הזמן לא לטפל במשרד הביטחון בכפפות של משי.

דווקא אתמול היה כאן דיון איתם, והם היו בסדר גמור. בדיון הבא ישולבו גם הנושאים של האוויר, הים והכינרת וישתתפו בו גופים נוספים. כדאי שמשרדי הממשלה יידעו שקיבלנו עובדת חדשה, שתפקידה לעקוב אחרי ההחלטות שלנו, כך שלא כדאי שמישהו יתמהמה או יירדם בשמירה לגבי מה שאנחנו מסכמים כאן.

אנחנו נעביר היום לשר הפנים מכתב, שבו ייכתב שאנחנו רוצים שיחזיר בתקציב 2007 את הסעיף של הקצאת תקציב לחופים.

אחזקה או פיתוח?

פיתוח, כי אחזקה יש.

אם הוא יגיד לנו שיש לו בעיה עם ה-10, 15 מיליון שקל האלה, אני אמצא לו אותם באיזה סעיף בחוק ההסדרים. אני אומר לכם שכדאי שתעבירו את זה, כי נכתוב את זה במכתב וגם נכתב אתכם בהעתק לשר ונאמר שהודענו את זה בוועדה. אם השר לא קורא מכתבים, תהיה החובה הזאת מוטלת עליכם, כי אתם נציגיו. אנחנו רוצים שמשרד הפנים יחזיר לתקציבו את סעיף החופים.


עידית הוד, נבקש שהשלטון המקומי יעביר לנו אומדן והערכה תקציבית לעניין הזה, עם העתק לשר הפנים. אנחנו רוצים לדעת איך מתוקצב התקציב המשותף של המשרד לאיכות הסביבה ורשות שמורות הטבע והגנים על סך שלושה מיליון שקל.

אין בעיה, נעביר לך את זה בצורה מסודרת.

אנחנו מבקשים ממשרד הפנים מיפוי של הרשויות המקומיות ושל העיריות, שיש להן חופי ים מוכרזים. אמרתם שיש לנו 50 קילומטר חוף פתוח בלבד. אנחנו מבקשים את הרשימה הזאת.

אנחנו לא אמרנו את זה. מי שאמר את זה צריך להמציא את הנתונים.

אנחנו ציינו את זה בדוח.

אז אנחנו מבקשים לקבל את זה.

מה, משרד הפנים לא יודע על זה?

אנחנו רוצים שהחופים המוכרזים יקבלו תקציבים, כדי שימלאו חובתם כלפי הציבור. אלה שלא מוכרזים ונהנים מזה שהם לא מוכרזים, יידעו שהם מפסידים משהו, אז שישאפו להיות מוכרזים.

אני לא בטוח שהם רוצים את זה.

אם הם לא ירצו בזה, אנחנו נמצא משהו אחר, אבל אנחנו רוצים שתיקבע מדיניות, שחוף מוכרז יקבל תקציב. עמותת "צלול" תעביר לנו את הרשימה.

זה רשום בדוח שהפצנו.

אנחנו רוצים לקיים סיור. אנחנו רוצים לראות את ההבדלים בין חוף סגור לחוף פתוח, חוף מוכרז וחוף לא מוכרז.

תבוא לרידינג ויגידו לך שאתה לא יכול להיכנס.

לא חשוב, אנחנו נטפל בזה. חבר הכנסת חנין, אנחנו פטרנו את משרד החוץ מהשתתפות בישיבה, כי התברר שיש לנו כאן נציגות מכובדת מאוד במקום משרד החוץ, מר רני עמיר, אלא אם תתעקש שלדיון הבא נזמין את משרד החוץ.


ברשותכם, אני רוצה קודם כל להודות לחברה להגנת הטבע ולעמותת צלול, שפנו אלינו בבקשה לקיים את הדיון הזה ביום איכות הסביבה. אנחנו חושבים שגידי זאגא וחבריו ועמותת צלול עושים עבודה טובה. אם תמשיכו ותתמידו בעשיית עבודה טובה למען האזרח, תמצאו כאן דלת פתוחה ואוזן קשבת, וכמובן לב פתוח. אני רוצה להודות לכל הגופים והגורמים ולצוות הוועדה שלנו על העבודה היפה.


תודה רבה, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:40