PAGE
1
ועדת החינוך התרבות והספורט וועדת העבודה הרווחה והבריאות

19.6.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 18

ישיבה משותפת של ועדת החינוך התרבות והספורט וועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ג בסיוון תשס"ו (19 ביוני 2006), שעה 11:00

סגירת בית-הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב, הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת חיים אורון – המשך ישיבה

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור
- היו"ר

משה שרוני

- היו"ר

יצחק גלנטי

ג'מאל זחאלקה

מרינה סולודקין

רונית תירוש

אריה אלדד

ד"ר שלמה זוסמן
- מנהל המחלקה לבריאות השן, משרד הבריאות

עו"ד סלה עטר כץ
- משרד הבריאות

משה אהרוני

- ממונה פרויקטים מיוחדים, המועצה להשכלה גבוהה

פרופ' איתמר רבינוביץ – נשיא אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' ישראל קפה
- מנהל לשעבר של בית-הספר לרפואת שיניים, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' אריאל בן עמר – יו"ר נציגות סגן בית-הספר לרפואת שיניים, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' טל חיים
- ראש בית-הספר לשעבר, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' מנחם פיינרו
- מנהל בית-הספר לרפואת שיניים, אוניברסיטת תל-אביב

מיכל אהרוני

- אוניברסיטת תל-אביב

טלי שני

- דוברת בית-הספר לרפואת שיניים, אוניברסיטת תל-אביב

עומר הירש

- סטודנט שנה שנייה באוניברסיטת תל-אביב

בועז טופורבסקי
- יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת תל-אביב

עוזי הלפרין

- מנכ"ל שירותי רפואה בע"מ

דפנה כהן

- התאחדות הסטודנטים, אוניברסיטת תל-אביב

רעות בר-גיל

- יועצת השרה לענייני השכלה גבוהה, משרד החינוך

יהודית גידלי

תמר פוליבוי

סגירת בית-הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב,

של חבר הכנסת חיים אורון

אני פותח את הישיבה. אנחנו מברכים את חברי הוועדה ואת כל האורחים המכובדים, וביניהם נשיא אוניברסיטת תל אביב. אני רוצה להזכיר שאנחנו קיימנו דיון בנושא הזה בוועדה לפני כמה שבועות כהמשך לדיון שהתקיים פה לפני שנה. אנחנו לא נרפה עד שנמצא פתרון לנושא.

הייתה הסכמה - שעל פיה אנחנו פועלים - שחייבים להמשיך את בית-הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב. זאת גם ההסכמה של הנהלת האוניברסיטה, כפי שנמסרה לנו, במכתב לוועדה ועל ידי הנציגים שהגיעו לישיבה האחרונה. עכשיו השאלה הגדולה היא איך עושים את זה. הבנו את הנתונים הבסיסיים. אני לא רוצה לחזור על כל המידע שכבר קיבלנו בישיבה האחרונה. אנחנו מבינים שהבעיה המרכזית היא הפער בין מה שמקבלת הוועדה לתכנון ולתקצוב עבור כל סטודנט ובין ההוצאה של הסטודנט. הפער הזה הוא פער של כ-100,000 שקל. יש ויכוח על הנתונים. לפי דעת האוניברסיטה, הגירעון לתפעול בית-הספר לרפואת שיניים הוא גירעון של כ-15 מיליון שקל. לפי הדיווחים שקיבלנו בוועדה מראשי בתי הספר לרפואת שיניים בעבר, הסכום הוא גדול מדי ומנופח וכולל עלויות של תקורה. לטענתם, מדובר בגירעון של תשעה מיליון שקל. הפער הוא משמעותי, אם אנחנו רוצים להגיע לפתרון.

אני שמח שהגיע לפה נשיא האוניברסיטה. בפעם הקודמת נבצר ממנו להגיע, בגלל אילוצים לגיטימיים מצד חבר הנאמנים של האוניברסיטה. אני חושב שקודם כל כדאי שנשמע את דבריו של איש האוניברסיטה, כי אולי הוא איש בשורה, שיוכל לבשר לנו על פתרון העניין.

כמעט, אבל עוד לא ממש...כמובן שגירעון בית-הספר לרפואת שיניים קשור לגירעון הכללי שהאוניברסיטה נקלעה אליו וממנו היא יוצאת. אני רוצה להדגיש, שהאוניברסיטה והוועדה לתכנון ולתקצוב חתומים על מתווה התאזנות, שלפיו בסוף תשס"ח האוניברסיטה תגיע לאיזון תקציבי. אבל גם במצב של איזון תקציבי, האוניברסיטה איננה מעוניינת בסדרי העדיפויות שלה להפעיל בית ספר לרפואת שיניים בגירעון של 15 מיליון שקל. הגירעון נטו הוא 12 מיליון שקל, לא תשעה מיליון שקל. הוא כולל שלושה מיליון שקל, שהן התקורות שמושתות על כל יחידה באוניברסיטה. האוניברסיטה מתוקצבת בצורה כזאת שיש לה גם תקציב של יחידות מרכזיות, למשל המשכורת שלי, המשכורת של המנכ"ל, הפעלת אגף כספים, הפעלת אגף משק. ההוצאות המרכזיות של האוניברסיטה מושתות פרופורציונית על כל יחידה באוניברסיטה, שנהנית או סובלת מהשירותים האלה.

אבל אני מניח שהמשכורת שלך לא תרד, אם לא יהיה בית ספר לרפואת שיניים.

אגב, המשכורות של נשיאי האוניברסיטאות עומדות לרדת, על-פי ועדת זוסמן.

זה דבר אחר.

מכל מקום, הגירעון נטו בלי התקורה הוא 12 מיליון שקל, ועם התקורה הוא 15 מיליון שקל. נקודת המוצא שלנו היא שקודם כל אנחנו רוצים לקיים את בית-הספר לרפואת שיניים ושנית שאנחנו רוצים לבנות אותו בצורה נכונה יותר. למה אני מתכוון בצורה נכונה יותר?

בית-הספר במקור נבנה בשותפות עם מה שנקרא אז קופת חולים כללית, היום שירותי בריאות, שנטלה על עצמה חצי מעלות בית הספר, בדומה לאופן שבו הדסה מממנת את תקציב בית ספר לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית. בשנת 1991 קופת חולים יצאה מן השותפות. במהלך שנות ה-90 האוניברסיטה מימנה את הגירעון שנבע מכך. היום החלטות הנהלת האוניברסיטה והוועד המנהל שלה הן לבנות מתווה, שבו אפשר יהיה להפעיל את בית הספר בגירעון מינימלי. אין לנו אשליה שנוכל להגיע לאיזון מלא, אבל אם נרד לגירעון של שניים, שלושה מיליון שקלים, בזה האוניברסיטה מוכנה לעמוד כדי לקיים את בית-הספר לרפואת שיניים.

איך לדעתנו ניתן להגיע לכך? אנחנו נרצה לשנות את מבנה ההעסקה וצורת העבודה בבית הספר. אנחנו נמצאים במשא ומתן מתקדם עם שירותי בריאות כללית, חברת הבת שלה לרפואת שיניים שמיוצגת פה על-ידי מר עוזי הלפרין. אתמול קיימנו ישיבה. ביקשתי שבשלב מסוים מנהל הקופה ייכנס לתמונה, כדי לקבל החלטות ברמה אסטרטגית, שהן מעבר להחלטות שמר הלפרין יכול לקבל כמנהל חברה מסחרית. הוא אכן עשה זאת, והמתווה האופטימי שהתחיל להצטייר לפני כמה שבועות נראה מאתמול טוב יותר.

על סמך העובדה הזאת, קבענו ליום שישי הקרוב פגישה עם הסגל הבכיר של בית הספר, כדי להציג בפניהם את המתווה ולבקש מהם לאמץ אותו בעיקרון ולעבוד יחד אתנו על תרגום המתווה לתוכנית פעולה, באופן שבו הסגל לא רק יידע במה מדובר, אלא גם ישתתף בבניית המתכונת החדשה להפעלת בית הספר, שהוא כמובן צריך למלא בה תפקיד עיקרי.

גם החיסכון שייווצר משיתוף הפעולה עם שירותי בריאות כללית להפעלת מיזם או מרפאה והרחבת הוראה למתמחים בבית הספר ישאיר - לפחות בשנים הראשונות - גירעון הרבה יותר גדול משלושה מיליון שקלים, משום שיש גם הוצאות חד-פעמיות במעבר ממתכונת אחת לשנייה. לכן אנחנו מבקשים תמיכה מיוחדת על פני כמה שנים מהוועדה לתכנון ולתקצוב, כדי לעזור לנו לעבור ממתכונת אחת לשנייה. נמצאת פה נציגת משרד החינוך, שיודעת שהייתי ביום שישי שעבר אצל שרת החינוך והצגתי שוב את הנושא בפניה, תוך בקשה ששרת החינוך תפעיל גם את השפעתה על הוועדה לתכנון ולתקצוב כדי לסייע.

אם כל הקוביות תיפולנה למקומן, דהיינו: נשלים את ההסכם המתגבש עם שירותי בריאות, נקבל את שיתוף הפעולה של הסגל האקדמי לצורך הפעלת בית-הספר ונקבל את הסיוע בשנים הקרובות מהוועדה לתכנון ולתקצוב, אני מקווה שנוכל להודיע עוד במהלך הקיץ על חידוש הלימודים הקליניים בבית הספר ויבוא לציון גואל.

הייתה פה הרבה מאוד דאגה מההסכם המתהווה הזה. היו גם כאלה שבכלל לא חשבו שזה יקרה. הייתה גם דאגה שזה יהפוך להיות מסחרי ושהרמה האקדמית והביצועית של רופאי השיניים, שגם ירדה מאוד בשנים האחרונות לפי עדות המורים שלך, תגרום לירידה כללית של רמת התארים והידע של התלמידים. אני מבין שאנחנו במדינת ישראל זקוקים להרבה יותר רופאי שיניים כל שנה ממה ששני בתי הספר בארץ יכולים לספק. אודה לך אם תוכל לתת לנו קצת תמונה של המתווה, וכך אולי להרגיע את חברי הוועדה.

האם זה בית-הספר היחיד שגורם לגירעון באוניברסיטה?

לא.

איפה יש עוד גירעון.

גם ללמד פיסיקה זה דבר גירעוני.

מה הגירעון בפיסיקה?

אני לא יכול להגיד לך את המספר בעל פה. אנחנו אוניברסיטאות ציבוריות, גם בסבסוד מדינה וגם ברגולציה. הייתי אומר שללמד פיסיקה ולהחזיק את המדע של מדינת ישראל זה דבר יקר, שכן אוניברסיטאות הן לא רק מוסדות הוראה, אלא גם מוסדות מחקר. אם מדינת ישראל רוצה שיהיו לה ביטחון ומדע יישומי, היא צריכה גם מדע בסיסי, ולכן היא מחזיקה באוניברסיטאות לימודי כימיה, פיסיקה, מתמטיקה והיסטוריה יהודית. גם ללמד היסטוריה יהודית זה לא דבר רווחי, ולכן המדינה מקיימת את המדע הבסיסי שלה באמצעות האוניברסיטאות.

זה עניין של סדרי עדיפויות של האוניברסיטה.

אבל אני מניח שההיסטוריה של העם היהודי עולה פחות מרפואת שיניים בגלל המכשור.

עד כמה שאני מבין, הגירעון הוא לא 15 מיליון אלא תשעה מיליון שקל.

הוא 12 מיליון שקל נטו והוא 15 מיליון שקל כולל תקורה.

לפי הסקר שבידי, כתוב תשעה מיליון שקל.

אני לא יודע מי עשה את הסקר הזה. לאוניברסיטה יש ספר תקציב.

זה לא משנה את התמונה הכללית.

אלה נתונים שקיבלנו בישיבה האחרונה ממחלקת מחקר ומידע.

לאוניברסיטה יש ספר תקציב, שמבוקר גם על-ידי רואה חשבון וגם על-ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב. הנתונים שאני מוסר הם מספר התקציב.

שאלתי אותי שתי שאלות. מתוך דאגה לרמת רפואת השיניים בארץ - זה קשור רק בעקיפין למה שאנחנו מדברים, אבל אם העלית את זה, אני רוצה לומר את זה - מבחינה לאומית, אני חושב שמתנהלת כאן מדיניות לא נבונה, שבה עשרות רבות, אם לא מאות, של סטודנטים נוסעים לרומניה ולהונגריה, לומדים רפואת שיניים בשכר לימוד של כ-10,000 דולר לשנה פלוס הוצאות מחיה, וחוזרים ארצה עם הכשרה נחותה, לעומת מה שניתן בשני בתי הספר הישראלים. אם הוועדה כוועדה נדרשת לסוגייה ואם המדינה רוצה להיכנס לסוגייה, הייתי מחפש דרך להקטין את מספר הנוסעים לחוץ לארץ ולהגדיל את מספר הלומדים בארץ. אני חושב שזה יהיה טוב לכולם.

קוראים לזה פרוטקציוניזם.

זאת באמת המגמה.

גם אם נחדש את הלימודים בבית הספר בהיקף של 25-30 סטודנטים למחזור, זה לא יפתור את בעיית הנוסעים לרומניה ולהונגריה, שמוציאים מהארץ מיליוני דולרים וחוזרים עם תעודות ועם הכשרה נחותה. אני חושב שעמיתיי יסכימו לזה.


אם נחזור לרמה האקדמית של בית הספר, שירותי בריאות כללית לא אחראית על ההוראה בבית הספר. ההוראה בבית הספר נשארת באחריות האוניברסיטה. היא תפעיל את המיזם והיא תפעיל את מערך ההתמחויות. על פי המתווה, האוניברסיטה תמשיך לקיים מספר משמעותי של תקנים אקדמיים בכירים בבית הספר של הסגל הבכיר הקיים, והוא שידאג לרמה האקדמית של בית הספר.


אם נעמיד את זה מול בית הספר השני שפועל באוניברסיטה העברית, נראה שבית-הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית מחזיק 16 תקנים אקדמיים בכירים. שאר ההוראה נעשית על-ידי אנשים שמחזיקים במשרות קליניות, שממומנות על ידי הדסה. זה הדפוס שאנחנו רוצים, בשינויים מסוימים, להעתיק אלינו.

אולי כדאי שנשמע את דעות המומחים.

אני מבקש לא לחזור על הדברים, כי נכחתי בישיבה הקודמת, שבה לא שמענו את עמדת הנשיא. אבקש לציין רק אם יש משהו חדש ולא לחזור על הדברים.

קודם כל היה דיון לפני שנה.

לפני שבועיים.

שמי פרופסור קפה, ואני ראש בית-הספר הקודם של בית-הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב. בעיקרון, אני מקבל בברכה את כל מה שאיתמר רבינוביץ אמר, אבל יש שתי בעיות רציניות. הראשונה, הוא דיבר על שינוי אופי ההעסקה של המורים בבית ספר לרפואת שיניים. עד כמה שאנחנו יודעים, וזה משמועות ולא מידיעה סופית, מדובר בפיטורים, במילים יותר פשוטות, של 86% מאנשי הסגל של בית ספר לרפואת שיניים, תמורת עבודה בחברת בת של קופת חולים כללית, לא בקופת חולים כללית ולא בדומה למה שקורה בהדסה, אלא בחברת בת שהיא חברה עסקית לכל דבר וכל מטרותיה הן להרוויח כסף, ולא ללמד סטודנטים לרפואת שיניים. נכון ששם הרופאים יועסקו מחדש. שם הם יצטרכו לעבוד ולקבל אחוזים, קומיסיון ממה שהם עבדו, ויתנו להם את הזכות ללמד בהתנדבות בבית ספר לרפואת שיניים. רבותיי, יש לנו בית ספר שאין בו סטודנטים בשנים הראשונות. זה יהפוך לבית ספר שאין בו גם מורים, מפני שאי אפשר לעשות אקדמיה בהתנדבות.


פרופסור רבינוביץ מדבר על מחקר בסיסי. גם ברפואת שיניים מתנהל מחקר בסיסי, ואני חושב שתל-אביב עומדת באחד המקומות הראשונים בעולם מבחינת כמות הפרסומים וכמות המחקר שעושים. אומנם זה לא פיסיקה וזה לא עניינים של ביטחון המדינה, אבל כדי שתהיה רפואת שיניים ברמה, צריך להיות גם מחקר, ולכן ייתכן שמורים בהתנדבות יעשו את זה.


לגבי השוואה לירושלים, זה נכון שיש 16 תקנים שהאוניברסיטה העברית מממנת אותם, אבל גם שאר התקנים - מה שפרופסור איתמר רבינוביץ מכנה - הקליניים הם כולם מרצים ופרופסורים שמתעסקים במחקר, עובדים בהדסה ירושלים, ואם זה הסכם שצריך להיות עם קופת חולים, אנחנו מקבלים אותו בזרועות פתוחות. אם קופת חולים תעסיק אותנו בתנאים שהדסה ירושלים מעסיקה את הרופאים הקליניים שלה, אין שום התנגדות של בתי הספר. העניין הוא שזה לא כך. מציגים את התמונה במצג נוח. אני לא רוצה להיכנס למספרים, כי גם מספר התקציב של האוניברסיטה שהיה בידיי המספרים הם שונים ממה שפרופסור רבינוביץ אמר, אבל לא כדאי להיכנס לוויכוח הזה עכשיו, כי מיליון יותר או מיליון פחות לא יפתרו את הבעיה.


הפחד שלנו הוא שאם המורים של בית ספר לרפואת שיניים יועסקו על-ידי חברה מסחרית, שמטרותיה הן רווח ללא שום מטרה אחרת, ילמדו גם את הסטודנטים שמה שחשוב זה לא לתת רפואה לפציינט, אלא להרוויח כסף, וזה חבל.

כיוון שקבענו פגישה ממושכת ליום שישי, קודם כל שום דבר לא סגור. אני חושב שהדברים מעט מוקדמים, כי הכוונה היא לא "לתת אינפורמציה" ביום שישי, אלא גם לפרוס אינפורמציה וגם לבקש מהסגל להשתתף אתנו בעיצוב - -

בכל זאת הייתי רוצה לשמוע התייחסות לעצם החשש.

חלק מהסגל יישאר אך ורק עובדי האוניברסיטה, ולגבי הסגל הנוסף במינויים קליניים הוא יועסק במשותף על ידי האוניברסיטה ועל ידי ש.ל.ה.

דבר אחד שרציתי לבקש מהוועדה זה סעד לשנה ב'. ביקשתי את זה בפעם הקודמת וביקשתי את זה לפני שנה. הם התקבלו לבית הספר, כשאני הייתי ראש בית ספר. ההורים שלהם מתקשרים אליי עכשיו ואומרים: אפילו לירושלים לא מוכנים לקבל אותנו, כי אין לנו אישור שאנחנו לומדים רפואת שיניים. הם נרשמו לרפואת שיניים. לשנה ב' הזאת יש בעיה מיידית עכשיו.

זה עלה פה גם בישיבה הקודמת.

אם הדברים יסתדרו והלימודים הקליניים יתחדשו באוקטובר 2007, שנה ב' תוכל להשתלב בלימודים האלה ואז הבעיה תיפתר.

אבל זה על תנאי, ואם זה לא יסתדר?

הם מפסידים שנה?

אני פועל די הרבה זמן כדי שזה כן יסתדר.

אני סטודנטית שנה שישית בבית הספר לרפואת שיניים. את רוב מה שהיה לנו לומר, אמרנו כבר בדיון הקודם. אני רוצה להוסיף כמה נקודות נוספות. כמו שפרופסור רבינוביץ אמר, הוא מנסה כבר די הרבה זמן שזה כן יסתדר, אנחנו כבר שלוש שנים שומעים את אותם דברים. בשנה שעברה אמרו אותו דבר, שיש הסכם, אין הסכם. גם אז נאמר אותו דבר. אנחנו באמת כבר לא מאמינים. שנת הלימודים הולכת ונגמרת. עוד מספר שבועות השנה מסתיימת, כבר לא נוכל להספיק לבצע הרשמה ללימודים לשנה א' לבית ספר לרפואת שיניים. שנה ב' יעלו לשנה ג', שבה הם כבר צריכים ללמוד רפואת שיניים, אבל הם לא יוכלו ללמוד רפואת שיניים. הזמן שלנו נגמר. זה נמשך עד הקצה, ואנחנו מבקשים שהכנסת תפעיל את כל כוחה כדי ששנה ב' האלה יוכלו להיות סטודנטים מן המניין ושהעתיד שלהם לא יהיה כל כך לוט בערפל, אלא יהיה להם עתיד ברור. הם בסך הכל סטודנטים שבאו ללמוד.

אני כיהנתי כראש בית ספר בשנים 1991-1997. אולי כקוריוז אספר שהייתי שותף לצוות שנפרד מעוזי הלפרין ב-1991. אני לא רוצה להרבות בדברים, מכיוון שבאמת הדברים נאמרו, למרות שלא נפרסה פה התוכנית.

לא כולם יודעים מי זה עוזי הלפרין.

העומד בראש ש.ל.ה. הוא עמד אז בראש מערך רפואת השיניים של קופת חולים בתקופת ההתנתקות. אני רק הייתי מבקש שלפני שנתפזר היום הייתי מצפה, שהוועדה הזאת תקבע תאריך יעד, שבו האוניברסיטה, קופת חולים, הסגל וכל השותפים יידעו מה עומד לפניהם בתחילת שנת הלימודים הבאה. זה לא צריך להיות תאריך יעד שצמוד לשנת הלימודים, צריך לתת מספיק זמן.

זה מה שקיווינו לעשות היום. אני יכול להבטיח לך שהוועדה הזאת לא תרפה מהנושא. קיימנו ישיבה בנושא לפני שבועיים, שלושה, בשותפות עם ועדת העבודה והרווחה. אנחנו נקיים עוד ישיבה ועוד ישיבה, גם בשותפות עם ועדת העבודה והרווחה. אנחנו נעשה את זה, עד שנוכל לבשר גם לסטודנטים וגם לעם ישראל ולכל תושבי המדינה שהגענו למנוחה ולנחלה.


אני מבין את החשש שלך להציג יותר מדי בפני הוועדה, אבל אתה שומע שיש פה הרבה ספקנות, אולי בגלל מהדורות שונות של הבטחות ובמיוחד בגלל הדאגה של השנה קרובה גם מצד הסטודנטים שנמצאים באוניברסיטה וגם הסטודנטים שעוד לא נרשמו.

הדברים נגררו לא בגלל רצון רע. הפעלת מיזם עם הקליניקה האוניברסיטאית היא גורם מפתח. היה עיכוב משום שהאישור לשימוש קרקע של האוניברסיטה לא הרשה הפעלת מיזמים מסחריים בקרקע שלנו, והיה צורך בקבלת היתר לאישור חורג מעיריית תל אביב.

איך זה עבד לפני 1992?

קופת חולים סבסדה את בית הספר.

עכשיו זה יהיה ממש מסחרי?

הקליניקה תהיה מסחרית. אגב, גם בהדסה חלק מהכלכלה של בית ספר לרפואת שיניים בנוי על כך שפועלת שם קליניקה. אגב, הדסה מנסה כל הזמן להיכנס לשוק התל אביבי ולפתוח מרפאות בתל אביב. הפוטנציאל של השוק התל אביבי הוא הרבה יותר גדול מהפוטנציאל של השוק הירושלמי. צר לי להכניס מינוחים מסחריים, אבל בסוף צריכה להיות שורה תחתונה. לכן זה עיכב.


שנית, זה לא סוד מפני אנשי שירותי בריאות כללית, שהיה לנו גם משא ומתן עם המתחרה, עם קופת חולים מכבי, מכבידנט, שבסופו של דבר לא עלה יפה. לכן עברנו למשא ומתן איתם. הדברים לקחו זמן, משום שמדובר בסוגייה מסובכת, המחייבת שותפויות עם גורמי חוץ, אישורים מגורמים, כמו: העירייה. לכן הגענו כמעט עד לרגע האחרון. אני מסכים שזה הרגע האחרון ואני מסכים שהקיץ הוא קריטי כדי להגיע פתרון, ואני חוזר ומצהיר חגיגית, שעד כמה שהדברים תלויים בנו, נממש את הדברים במהלך הקיץ.

אני ראש המחלקה לשיקום הפה באוניברסיטת תל אביב ואני יושב-ראש נציגות המורים ומייצג פה את מורי בית-הספר. קודם כל, אנחנו לא קיבלנו כל אינפורמציה לגבי המשא ומתן. הדבר היחיד שהיו מוכנים להגיד לנו זה שכל הסגל חסר קביעות, אפילו מורים שמשרתים מעל ל-30 שנה בבית הספר, יפוטרו במסגרת המתווה שמתהווה כרגע. כבר קוצצנו בעבר לפני כשנתיים ב-25% וכדי למלא את המטלות של בית-הספר, נאלצנו לספח למחלקות מורים רבים שמתנדבים.

הדבר הזה, יחד עם הורדה של מספר שעות הלימוד, עקב הרצון להוריד את הגירעון ואת העלויות של בית הספר, הביא כבר כיום לירידה די גדולה ברמה האקדמית. אם יפוטרו עוד מורים, ולפי המתווה שעומד להתהוות יפוטרו רוב בעלי חלקיות המשרה, שזה 86% מהמורים, 64 מורים ותיקים עם ניסיון קליני ומחקרי, תרד רמת ההוראה בצורה דרסטית, ועל זה אני מתריע שזה מה שיקרה.

למה אתה חושב שיפוטרו? אומר פה פרופסור רבינוביץ, שיועסקו במשותף.

המידע שאנחנו קיבלנו בישיבות באוניברסיטה ממר פרופסור רבינוביץ זה שתופסק העסקתם על ידי אוניברסיטת תל אביב. מה יהיה הדבר הבא, אנחנו לא יודעים.

קודם כל, לא מדובר על כל. אני מציע שאנחנו נשב ביום שישי ונתחיל לעבוד ביחד.


שנית, זה נכון שלגבי חלק גדול מהאנשים שנמצאים היום בחלקיות משרה, שזה רבע משרה או חצי משרה - אגב, כדי להעמיד את הדברים בפרופורציה, מדובר באנשים שזה לא מטה לחמם, אלא רובם בעלי קליניקות לרפואת שיניים שעובדים גם באופן חלקי באוניברסיטה - במקום להשתמש במילה יפוטרו, אנחנו נרצה להעסיק את המורים האלה על בסיס שונה. הכוונה היא להמשיך ולהעסיק את המורים על בסיס שונה. אני מקווה שההצעה שתוצג בפני נציגות המורים ביום שישי, בשינויים ובשכלולים שאולי אתם תכניסו, תהווה בסיס לעבודה משותפת.

אני רוצה להזכיר, שמוסד אקדמי לא יכול להסתמך על הוראת מתנדבים. זה משהו שמאוד מאוד חשוב להזכיר פה.

אני חושב שזה מובן.

מהרגע ששרת החינוך מונתה לתפקידה לפני כחודש וחצי, הנושא הזה נמצא בראש סדרי העדיפויות שלנו לטיפול. נפגשנו גם עם הנהלת בית-הספר וגם עם הנהלת האוניברסיטה. אנחנו בקשר שוטף גם עם הצד הזה וגם עם הצד הזה. כרגע, כפי שהציג נשיא אוניברסיטת תל אביב, אכן מתקדמת התוכנית והיא בשלבים הסופיים שלה, וזה אכן יוצג ביום שישי. אנחנו גם נעמוד בקשר עם הגורמים ביום שישי.

אני רוצה להגיד משהו בקשר לעמדת הוועדה לתכנון ולתקצוב. תקוים פגישה בין יושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב והמועצה להשכלה גבוהה לבין השרה. אין ספק שההצהרה של הוועדה לתכנון ולתקצוב שבשום פנים ואופן לא ניתן תקציב זה משהו חריג והתערבות בחופש האקדמי בנושא של הקצבת כספים, אבל מכיוון ששלוש שנים הנושא הזה לא טופל וגם עלה בוועדת החינוך התרבות והספורט ולא מתקדם לשום מקום, הנושא הזה יעלה שוב לדיון. זו לא עמדה רשמית של שרת החינוך שלא יינתן שום תקציב, אלא אנחנו נבחן את הנושא. אני חייבת לציין שהתוכנית בשיתוף הנהלת האוניברסיטה, וכמובן הנהלת בית-הספר, תבוא לאישור הוועדה לתכנון ולתקצוב. זה לא התפקיד של שרת החינוך להחליט על תקציבים, אבל עמדה מוחלטת ששום תקציב לא יינתן, גם לתקופת מעבר, זאת לא העמדה.

אגב, למה זאת פגיעה כל כך קשה בחופש האקדמי?

כי אומרים להם מה חשוב, הרי הם יודעים.

קודם כל, אנחנו מברכים על הניסיונות להגיע להסכם ומאחלים לכם בהצלחה. אנחנו מחכים לראות את התוכנית.

אנחנו נמצאים היום בהליך מזורז של בדיקת התעריפים השונים בתחומי לימוד שונים בהשכלה הגבוהה, כולל התעריפים ברפואת שיניים, במדעי הטבע ובשאר הדברים. הבדיקה עדיין לא הסתיימה, אבל ייתכן שהתעריפים במקצועות האלה יעלו. אני מדבר על התעריפים במסגרת מודל התקצוב של הוועדה לתכנון ולתקצוב. אם כך, הדבר בהחלט גם ישפיע לחיוב על הנושא הזה.

האם נחה דעתה של שרת החינוך, שהרמה האקדמית לא תיפגע בתוכנית?

אנחנו נמתין להתגבשות ההסכם. פרטי ההסכם לא הוצגו במלואם כרגע. לא נחה דעתנו מכך, ולכן אנחנו כאן.

לנו הם לא הוצגו בכלל.

אני סטודנט שנה שנייה באוניברסיטת תל אביב. נשיא האוניברסיטה דיבר על לימודים בחוץ לארץ. אני יודע מניסיוני האישי ומחברים, שאנשים נוסעים לחוץ לארץ, כי הם לא יודעים מה יהיה בארץ. הם יודעים שהם לא יכולים להגיע לירושלים והם יודעים שבתל אביב אין להם עתיד. זה מה שהם יודעים היום. מה שאולי יהיה ואולי לא יהיה? זה מה שקורה היום. אני לא תוקף את מר רבינוביץ, אלא אומר באופן עקרוני, שמי שאמון על החינוך צריך לוודא שיהיה איפה ללמוד.


אני חושב שאם כמו שהנשיא אומר, האוניברסיטה מעונינת, רוצה ועושה כל שביכולתה לפתוח את בית הספר, רצוי לציין כבר היום, כבר עכשיו, כבר בסיכום של הוועדה הזאת שיש לחדש את ההרשמה, או לפחות להודיע שכל מי שלומד יוכל ללמוד רפואת שיניים, בהתאם להרשמה שלו. במקום לתכנן חתונה עוד שלושה חודשים, אני נמצא פה כדי לעשות פוליטיקה.

אדוני יושב הראש, הוועדה שלנו צריכה לעסוק במשבר של לימודי המקצועות הרפואיים בארץ. פחות מדי לומדים, אנשים לומדים בחוץ לארץ, ובדרך כלל ב-90% מהמקרים ברמה יותר נמוכה. האוניברסיטאות והמוסדות האקדמיים בארץ לא מספקים את צרכי השוק, ועובדה שיש אלפים שמסיימים בחוץ לארץ, פי שניים ופי שלוש.

מי אשם?

אני רק אסביר את הדברים. במקביל, אנחנו צריכים להיות עם היד על הדופק על השינויים שחלים בארץ מבחינת שוק העבודה. יש לנו אלפים של בוגרי אוניברסיטאות שאין להם מה לעשות. השוק דורש א', ואנחנו לא מספקים. השוק לא דורש ב', ואנחנו כן מספקים.


אני מברך על עמדת הוועדה לתכנון ולתקצוב שתעשה תקצוב קצת יותר רציונלי וגם תראה לא רק את צורכי האוניברסיטה, אלא את צורכי הציבור הישראלי. יש לנו מחסור בפיסיותרפיסטים, ברוקחים.

חבר הכנסת זחאלקה, אתה מעלה נושא חשוב.

ברפואת שיניים המשבר עוד יותר חמור. המצב ברפואת שיניים הוא החמור ביותר מכל הדברים שאני הזכרתי. כשאני הגעתי לבית ספר לרוקחות, רצו לפתוח את בית-הספר בבאר שבע. עמדו על הרגליים האחוריות בעניין הזה, כי פחדו שיגדל מספר הסטודנטים ושזה יזיק לנו. בסופו של דבר, קם בית ספר בבאר שבע, והמצב בירושלים נהיה יותר טוב. אני חושב שחשוב מאוד שיהיה בית ספר שישמור על רמת רפואת השיניים של בוגרי הארץ, שהיא גבוהה. לא הייתי רוצה להגיד שהיא במקום הראשון בעולם, אבל בחזית הכי גבוהה. כל סטודנט אחר שלומד במקום אחר נמצא ברמה יותר נמוכה מבוגרי הדסה ובוגרי בית-הספר לרפואת שיניים. לכן יש פה עניין ציבורי.


יש פה גם עניין חשוב מאוד, שהוא מקומי. יש פה בעיות שיניים מקומיות, והמחקר המקומי הוא שיטפל בהן. לתימניים שלועסים את הגת יש בעיה מיוחדת והפלואוריזציה של המים בארץ היא מיוחדת. אם יבוא חוקר מארצות הברית, הוא יבוא, אבל לא כל כך בהתלהבות הוא יחקור בעיות מקומיות ייחודיות שיש בארץ. בכל מקרה צריך להיות בית ספר, וברמה אקדמית ובסטנדרטים כמו בהדסה ירושלים, וזאת המטרה שלנו.

נדמה לי שיש כאן שני רבדים לבעיה. אחד, בעייתם של הסטודנטים הנמצאים כבר בתהליך. יש פה מחויבות מוסרית, אולי אפילו חוזית, אינני משפטן.

לא חוזית, כי הם חתמו מראש.

זה נתון לוויכוח.

מוסרית בוודאי.

וגם משפטית.

פה אסור להפסיק את המשחק הציני הזה על גבם. אותם צריך ללמד, יעלה כמה שיעלה.


העניין השני הוא האינטרס שיש למדינה שבאוניברסיטת תל אביב יהיה בית ספר לרפואת שיניים ושיהיה בית ספר לרפואת שיניים שני. פה הגיע הזמן שבעל המאה יהיה גם בעל הדעה. אני מודע לחופש האקדמי, שמבטאים אותו אנשי הוועדה לתכנון ולתקצוב, שאומרים מי צריך להחליט ולמה צריך להחליט. אם זה אינטרס של המדינה, בשם החופש האקדמי מותר גם להגיד למוסדות האקדמיים ולוועדה לתכנון ולתקצוב, "את זה תתקצבו, את זה תעשו, כי זה מה שהמדינה צריכה".

בניגוד למה שאמרת, שזאת בעיה שכוללת את כל המקצועות הרפואיים, גם אם חסרים במדינת ישראל הרבה רופאים והרבה לומדים בחוץ לארץ, התירוץ של האוניברסיטאות שנשען על הטענה ש"אין לנו מקומות התמחות קליניים בבתי החולים ברמה הראויה" - זאת לא הסיבה ברפואת שיניים, בוודאי שלא. לכן, בעניין הזה ראוי שפה תיאמר אמירה מטעם הכנסת ותהיה פנייה לממשלה, שאת זה צריך לסגור הן ברמה האישית של מי שכבר לומד והן ברמת התוכנית של המדינה לקיים את בית הספר הנוסף.

האם יש לך הערה לגבי הפתרון שמתהווה עכשיו? אנחנו לא בנקודה שבה היינו.

הפתרון עלול להיות רע, ועשוי להיות טוב. צריך באמת לראות את הפרטים שלו. פה הפרטים של ההסכם הם שיקבעו. אני לא יודע ולא מכיר את הפרטים, אבל צריך באמת להיזהר מאותם דברים, שהסבו את תשומת לבנו אליהם.

הפרטים יקרבוה, הפרטים ירחקוה. אנחנו מקווים שיקרבוה.

אני פשוט המום לשמוע, שיש פה איזשהו כיוון חשיבה חדש, שהייתי מציין אותו כניסיון לבנות את האוניברסיטאות - וראשית כנראה המגמה מתחילה באוניברסיטת תל אביב – על בסיס של מרכז רווח, כלומר: לקחת את המקצועות השונים ולנסות להפוך אותם למערכת כלכלית, שצריכה לקיים את עצמה. אני אומר איך הדברים נראים לי ברגע זה.

אני שומע בין היתר על פיטוריהם של מרצים ותיקים בנושא הזה, שעבדו לפחות עד היום 30 שנה ועדיין אין להם קביעות, ובעצם חלקם יהפוך מחר למעין עובדי קבלן, כך אני קורא לזה. במקרה זה הקבלן הוא קופת חולים.

אנחנו שוכחים שאוניברסיטאות במקורן נוסדו הרבה יותר לצורך חינוכי, לצורך מחקרי, ולא לצורך של ייצור כסף או לקיים את עצמן. אני רואה את מחויבות המדינה לאוניברסיטאות בתחומה. ניסיון להעמיד את הדברים בצורה מסחרית, נראה לי כבסיס לטעות חמורה.


למה הדבר דומה? תארו לכם שניקח כעת את החוגים לכדור הארץ או את חוגי הטבע, וניקח מחר חברות לקידוחי נפט וניתן בידיהן את לימוד מדעי כדור הארץ במסגרת האוניברסיטה, מדוע? משום שהן מסוגלות לממן בצורה זו או אחרת את התקציב לאותם לימודים. מכאן אפשר לפרוס את העניין למקומות, שהדעת פשוט לא סובלת.


לכן הנושא חייב להיות נידון בצורה הרבה יותר מעמיקה, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, כי הבעיה היא לא רק תקצוב של האוניברסיטה, אלא הבעיה היא חינוכית ממדרגה ראשונה. תודה רבה.

חבר הכנסת גלנטי, העובדה הבסיסית היא שתקציב ההשכלה הגבוהה קוצץ בין 2000 ל-2004 על-ידי המדינה ב-20%, 10% מזה מוחזרים במסגרת תוכנית חומש, כשהמערכת כולה התייקרה בעוד 5%. נטו, ההשכלה הגבוהה איבדה 15% מתקציבה מאז שנת 2000, ולכן אתה עד רק למצוקה של תחום אחד, אבל יש תחומים אחרים. יש מאות ישראלים שיורדים מהארץ, משום שהם לא מוצאים מקומות עבודה.

מה שצריך לעשות זה להגדיל את התקציב, ואת זה הכנסת פה צריכה לעשות.

כיוון שאנחנו אוניברסיטאות ציבוריות, מקור ההכנסה העיקרי שלנו הוא או הקצבת המדינה שקוצצה, או שכר הלימוד שגם הוא נקבע על ידי המדינה. יכולת התמרון שלנו היא מאוד מוגבלת. עמיתך מוועדת העבודה הרווחה והבריאות שאל אותי לגבי תחומים אחרים. אמרתי שבפיסיקה בכלל לא מסתכלים דרך משקפיים כלכליות. ברור שמדע צריך לקיים, ולכן לא מסתכלים על זה במשקפיים כלכליות. אבל בסוף היום אוניברסיטת תל אביב היא גם מקום עבודה, והיא צריכה לשלם תלושי משכורת ל-5,000 איש באחד בחודש. האחריות שלי היא לשלם תלושי משכורת ולשלם פנסיה תקציבית למאות פנסיונרים של האוניברסיטה. אני גם מוכרח להסתכל על הצד הכלכלי. זאת בהחלט חלק מהאחריות שלי.

אבל אותם מרצים, שאתה טוען שימשיכו להישאר שם, מישהו צריך לשלם את השכר שלהם.

נמצא פה אחד מהמרצים, פרופסור בן עמר, שהוא ב-80% משרה נדמה לי ולא במשרה מלאה, ולכן אין לו קביעות. אני לא רוצה להיכנס פה ליותר מדי פרטים, אבל הוא גם בעל קליניקה, כלומר האוניברסיטה היא לא מקור פרנסתו היחיד.

למה אדם שאין לו משרה מלאה לא יכול לקבל קביעות?

אין קביעות במשרה חלקית. דיברת על קטגוריה של עובדי קבלן. אני אומר את זה לחיוב, כי אי אפשר ללמד רפואת שיניים בלי פרקטיקה, וזה בסדר שאנשים בחלק מזמנם פעילים בפרקטיקה וחלק מלמדים את מה שהם עושים בפרקטיקה של עצמם, אבל הם לא בקטגוריה של עובדי קבלן מסכנים, כמו שהביטוי הזה אולי מלמד. אנחנו בהחלט רוצים יחד עם הסגל לגבש צורת העסקה אלטרנטיבית, שתהיה מקובלת גם על הסגל.

אם היא תהיה מקובלת על הסגל. כמובן שהחשש הוא שברגע שזה יהפוך להיות מסחרי, המרצים היותר טובים יעזבו. זה החשש. אמרת שמי שיש לו משרה חלקית לא יכול לקבל קביעות. אני מכיר הרבה מאוד מקומות, שאנשים מקבלים קביעות גם במשרות חלקיות, בוודאי ב-80%.

אלה הם הכללים בכל ההשכלה הגבוהה. אני אמרתי שההעסקה תהיה לא רק על-ידי ש.ל.ה, אלא גם על ידי האוניברסיטה. ההוראה תהיה מטעם האוניברסיטה ולא מטעם ש.ל.ה. אני מקווה שמיום שישי ואילך ניתן יהיה לעבוד ביחד ולגבש דפוס העסקה, שיהיה מקובל גם על הסגל.

זאת התקווה.

לפני שנה נכחתי כאן בדיון, ואז גם לא הבנתי איך מחליטים שלא יהיה בית ספר שני בארץ לרפואת שיניים. אני חושבת שיש סיבות יותר עמוקות ממה שאנחנו שומעים כאן למצב הקיים. מחסור מלאכותי ברופאי שיניים יצר יציאה של סטודנטים לחוץ לארץ, כי סגרו את בית הספר באוניברסיטת תל אביב.

מה שאנחנו רואים, לצערי הרב, זה טיפול כושל בנושא הזה על ידי האוניברסיטה וגם הנשיא שנוכח כאן. אם בשבוע הקרוב לא יהיה פתרון, אני חושבת שצריך לחשוב על פתרון של כונס נכסים. המדינה חייבת בית ספר לרפואה, נכון? גם השוק והסטודנטים רוצים. כבר שנה שנייה שאנחנו שומעים את אותם נימוקים שאני לא רוצה לשמוע.

כל העניין זה שלא גויס הכסף.

החליטו שלא לגייס את הכסף לדבר הזה וכן לדבר אחר, ואני חושבת שיש לכך נפגעים. הנפגעים הם החולים, כי האינטרס שלנו זה שתהיה רפואה איכותית בארץ. גם הסטודנטים נפגעים, כי הם צריכים לנסוע לרומניה. אני כילידת מזרח אירופה לא מממליצה לאף אחד ללמוד שם.

אבל טוען נשיא האוניברסיטה, "אם המדינה כל כך רוצה את זה, למה היא כל הזמן מקצצת בתקציב שלנו?".

באוניברסיטת תל אביב לא רק רפואת שיניים בבעיה, יש הרבה בעיות אחרות. צריכים לחשוב גם על זה.

כפי שנאמר, בחמש, שש השנים האחרונות תקציבי ההשכלה הגבוהה קוצצו בלמעלה מ-800 מיליון שקל. אנחנו מאוד מקווים שבעקבות הפגישה ביום שישי תימצא האפשרות להמשיך את בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב, אבל מבחינת האחריות של המדינה או שלנו, כמי שממונים על תכנון ההשכלה הגבוהה ומענה לצורכי המשק, אני יכול להגיד שבמידה ולצערנו לא יסתייע הנושא, יש גם אוניברסיטאות אחרות שכבר הביעו רצון לפתוח פקולטות לרפואת שיניים אצלן, בנוסף לפקולטה של האוניברסיטה העברית. במידה שיש צורך ברופאי שיניים, הוועדה לתכנון ולתקצוב תעשה הכל על מנת שתוכל לענות לצורך הזה בצורה כזאת או אחרת. אנחנו מקווה שזאת תהיה אוניברסיטת תל אביב ושיימצא הפתרון, אבל אף אחד לא ישאיר נושא לאומי כזה בלי פתרון. נעשה הכל על מנת שהפתרון ייצא לפועל בתל אביב.


דובר פה על החופש האקדמי. לאוניברסיטאות, על-פי סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, יש גם חופש מנהלי, ולמה אני מתכוון? במסגרת תוכנית ההתייעלות, שפרופסור רבינוביץ הזכיר, תוכנית ההבראה לתשס"ח להגיע לאיזון, הזרמנו עשרות מיליונים לאוניברסיטת תל אביב וגם לאוניברסיטאות אחרות. לאוניברסיטאות יש חופש מוחלט להחליט מה הן סדרי העדיפויות הפנימיים שלהן ולאן הם מקצים את הכספים האלה. יכול להיות שמישהו יחליט לצמצם או לאחד תחום אחר ולהשקיע יותר ברפואת שיניים. בנושא הזה לאוניברסיטאות יש חופש מוחלט, ובלבד שהן שומרות על האיזון התקציבי שלהן.

האם הכסף יכול ללכת גם לצרכים מנהליים?

לא, אנחנו מדברים על הנושאים האקדמיים. האוניברסיטה יכולה להחליט שתחום מסוים מצמצמים או מאחדים או עושים בו איזשהו ייעול ומפנים יותר לתחום אחר. זה במסגרת החלטות פנימיות של האוניברסיטה. אנחנו רוצים שישמרו על האיזון.

אבל אני חושב שהיה טיפול כושל בשנים האחרונות, כי עובדה שהגענו למצב שאנחנו נמצאים בו היום.

עם כל הכבוד לדיונים ולוועדות, מתי זה יהיה? צריך לקבוע איזשהו תאריך.

את אמרת את זה כבר פעמיים, ואני מבטיח לך שאנחנו קלטנו את זה.

אני סבור שהישיבה הזאת קצת מקדימה את זמנה, כי חסר פה נתון מרכזי, כמו פרטי ההסכם.

זה ברור.

נוצר פה מצב, שלהערכתנו, מצפים שאותם 86% מהרופאים או חלק הארי שלהם יבצע שתי פעילויות, הוראה ומחקר ללא שכר ואני אקרא לזה התפרנסות או עבודה באמצעות מיזם קופת חולים, בשכר שייקבע על ידי קופת חולים או בינם.

אתה מניח הנחות יסוד, שאני חושב שהנשיא כבר הפריך אותן.

אני יושב-ראש אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב. אי אפשר להאשים אותי, שאני מסנגר על האוניברסיטה, כי אנחנו כל הזמן במאבקים מול האוניברסיטה ונגד האוניברסיטה נגד כל הקיצוצים.

אף אחד לא האשים אותך, שאתה מסנגר על האוניברסיטה.

אני אומר משהו שמסנגר עליה. הדבר המרכזי שבו אני מאשים את הנהלת האוניברסיטה זה שהיא לא נלחמה במדינה, כי כשמקצצים 22% מתקציבי ההשכלה הגבוהה והעלויות של האוניברסיטה עולות, הדבר היחיד שהיא יכולה למכור זה תארים, זה הדבר היחיד שהיא יודעת למכור. הוועדה חייבת לבוא גם בטענות לעצמה.

אני לא אכנס למלכודת הזאת.

חלק מהעניין זה רפואת שיניים.

אולי יש יותר מדי אוניברסיטאות במדינת ישראל? אולי אפשר לעשות צמצום כדי להרוויח מיליארד ומשהו?

יכול להיות, אבל זאת לא החלטה שלי.

אבל אנחנו לא ניפול למלכודת הזאת ונסטה בכך לדיון כולל של תקצוב האוניברסיטאות. אגב, אני בעיקרון מסכים אתך, אבל זה לא לעניין כרגע.

אני חושב שאנחנו צריכים לחכות לישיבה המשותפת, שאמורה להתקיים ביום שישי. אני מקווה שהצדדים מתכנסים על מנת להבטיח המשך פעילות של בית הספר וברמה גבוהה. אני מציע שפרופסור רבינוביץ ידווח לנו, ואנחנו נתכנס ונחליט.

אני מקבל את הסיכום. אני רוצה להוסיף כמה נקודות. קודם כל, יש לנו דרישה חד משמעית, שבית הספר ימשיך לפעול ושלא תרד הרמה האקדמית שלו.


שנית, כפי שנאמר, יש לנו מחויבות כלפי הסטודנטים. אנחנו כבר מעבר לדקה התשעים. אנחנו יודעים שתוספת זמן בתקופה הזאת היא דבר פופולרי ושאפשר לעשות הרבה בזמן פציעות, אבל אסור שהפציעות בשיניים תהיינה פציעות אנושות. אני מאוד מקווה שמהישיבה ביום שישי תצא גם בשורה מיידית לסטודנטים. אחר כך אפשר לעבד את הפרטים, אבל חייבים מייד לתת את הביטחון הזה לסטודנטים. זה דבר מוסרי שהוא בגדר חובה. אנחנו זקוקים לכל אחד ואחד מרופאי השיניים האלה. אנחנו יודעים שהמדינה צריכה לפחות 200 רופאי שיניים חדשים בשנה. לא יהיו לא 200 ולא 100 ולא 50 רופאי שיניים חדשים בקצב הנוכחי.


אנחנו גם מקווים שעניין המיזם, כפי שאמר חבר הכנסת גלנטי, לא יביא לכך, במסגרת של החששות של חלק מהחברים, שהמחקר והלימודים יהיו על בסיס התנדבותי. אני משוכנע שזאת לא הכוונה של נשיא האוניברסיטה, כפי שהוא התבטא פה.

אני גם רוצה לקבל את הסיכום של עמיתי, יושב ראש ועדת העבודה הרווחה והבריאות. חבל שלא ידענו על קיום הישיבה ביום שישי, כי אז היינו מקיימים את הישיבה ביום שני הבא. אנחנו נקבל את הדיווח מכבוד נשיא האוניברסיטה אחרי הישיבה ביום שישי ונעדכן את החברים פה בדיווח השוטף. אם צריך ישיבת מעקב נוספת, נקיים אותה במשותף עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות. אנחנו מאוד מקווים, שהפרטים יוכיחו שכל החששות הלגיטימיים מסביב לשולחן יתבדו ושנוכל לצאת לדרך חדשה.

אני מבקש מהאוניברסיטה לבדוק, מדוע לפי הסקר שנעשה הגירעון של תשעה מיליון שקל ולא 15 מיליון שקל מקורו לא רק מבית הספר לרפואה. אני רוצה שתבדקו את זה בבקשה.

ברצון. כל כך הרבה הונח על הישיבה של יום שישי, אבל צריך לזכור שיש עוד מהלך, שעוזרת שרת החינוך הזכירה. צריכה להיות פגישה בין שרת החינוך ליושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב, משום שאנחנו נזדקק גם לסיוע מיוחד.

זה במקביל.

נוסיף את זה להמלצות, שאנחנו קוראים פה, בלי לפגוע בחופש האקדמי, להוסיף את מה שצריך להוסיף כחלק מההסדר הכולל להבטחת רמת ההשכלה של הסטודנטים והמחקר, כדי שהמדינה תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הפציינטים, רופאי השיניים וכלל החברה בעתיד.


תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20