Knesset

2006-06-20Liraz



הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 23

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י" ח בסיון תשס"ו, 14.6.2006, שעה 10:30

הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשס"ו-2006;

חברי הוועדה: משה שרוני – היו"ר

אריה אלדד

חיים אמסלם

נאדיה חילו

גאלב מג'אדלה

מרינה סולודקין

אפרים סנה

חה"כ אבישי ברוורמן

חה"כ דב חנין

חה"כ אביגדור יצחקי

עו"ד מיכאל אטלן - סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

עו"ד דבורה אליעזר - לשכה משפטית, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

שי סומך - משרד המשפטים

מג'ד באדר - מתמחה, משרד המשפטים

דפנה אבירם-ניצן - מנהלת המחלקה למחקר כללי, התאחדות התעשיינים

אבי ברק - ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

עו"ד סוזאנה רבינוביץ' – לשכה משפטית, איגוד לשכות המסחר

זאב וינר - נשיא לשכת הארגונים העצמאיים לישראל

מוטי שפירא - מנכ"ל לשכת הארגונים העצמאיים לישראל

שלום בר - קבוצת השמירה

מרדכי רון - ממונה קשרי חוץ, הסתדרות העובדים הלאומית

מצ"ב חוות-דעת היועצת המשפטית לוועדה, ג'ודי וסרמן (בסוף הפרוטוקול)

ג'ודי וסרמן

גיל שבתאי – עוזר ליועצת המשפטית

אריקה וסר- מתמחה, הלשכה המשפטית

וילמה מאור

טלי רם

הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשס"ו-2006

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה בעניין הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשס"ו-2006.

בבקשה, נציג התמ"ת.

תודה רבה. אגיד כמה דברים כלליים ואחר-כך אעביר את רשות הדיבור למי שאדריכלית על פרטי החוק.

החידוש הכי משמעותי מבחינת הוועדה, שזאת פעם ראשונה מזה שנים רבות מאוד מאוד מאוד, שמובאת הצעת חוק בנושא שקשור לעליות שכר, בהסכמה בין שלושת הגורמים המובילים במשק, קרי: הממשלה, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, והסתדרות העובדים החדשה.

זה מבנה מערכת יחסי העבודה, שהוא דומה אגב למבנה של ארגון העבודה הבין-לאומי, שהיה פעם המבנה ששלט ביחסי עבודה בישראל, ובשנים האחרונות התערערו היחסים. יש חשיבות אדירה לעצם חידוש ההידברות ולעצם העובדה שאנחנו מביאים משהו שהוא תוצר של הסכמה כזאת - גם אם יש ארגונים מחוץ לשלושת הגורמים המובילים האלה, שלא מסכימים לכל הפרטים.

אמירה שנייה – ההסכמה הזאת באה לידי ביטוי בהסכמים הקואליציוניים ובקווי היסוד של הממשלה, שהם הותירו מקומות עמומים. אותו עיקרון שהיה – לגבש את ההסכמה על קווי היסוד – הינחה אותנו כמי שהיה צריך להביא את החוק לוועדה, לגיבוש הפרטים.

מכאן ואילך אני יכול לומר שהפרטים של החוק זה הפרשנות המוסכמת גם היא לקווי היסוד, ואני מעביר את רשות הדיבור לעורכת-דין דבורה אליעזר ממשרד התמ"ת, שהיא האדריכלית של תיאום כל הפרטים, כך שאנחנו היום יכולים לומר שהנוסח – על כל פסיק שבו – עדיין מקיים את אותו עיקרון של הסכמה בין לשכת התיאום, ההסתדרות החדשה, והממשלה.

מוסכם בין כל הגורמים?

אלה שציינתי: ממשלה, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והסתדרות העובדים החדשה – שהם המובילים את מערכת יחסי העבודה הקיבוציים במשק.

כפי שאמר עורך-דין אטלן, הצעת החוק באה ליישם את קווי היסוד של הממשלה, שלפיהם יעלה שכר המינימום בשלב ראשון עד לגובה של 500 שקלים, עד חודש יוני 2007.

בשנה הזאת יעלה שכר המינימום 250 שקלים, כאשר באפריל היה כבר עדכון של שכר המינימום, והוא הועלה ב- 121.20 שקלים – זה לפי חוק שכר מינימום, שמגדיל את שכר המינימום לחודש כ- 47.5% של השכר הממוצע במשק, כפי שהוא ב-1 באפריל בכל שנה וכפי שהוא מוגדר לפי סעיף 4 לחוק. סעיף 4 לחוק מדבר על תוספות יוקר שהן הסכמיות – מוסכמות בהסכמים כלליים שבין הממשלה, המעסיקים, לבין ההסתדרות החדשה. שר התמ"ת מוציא צווי הסבה, והם מוחלים בעצם על כל המשק בסופו של יום.

בחודש אפריל אנחנו קבענו בהצעת החוק שלנו, שבחודש יוני 2006 יעלה שכר המינימום בגובה של 128.60 שקלים, כך שהוא יעמוד על 3,585.18 שקלים, כפי שהוא מוגדר באותה תקופה בהסכמים קיבוציים כלליים של תוספת יוקר. אני מדגישה – באותה תקופה: מהתקופה של 1 ביוני 2006 ועד 31 במרס 2007.

ב-1 באפריל 2007 תהיה עלייה נוספת של שכר המינימום – של עוד 125 שקלים – כפי שנקבע בקווי היסוד של הממשלה, וגובה שכר המינימום יהיה 3,710.18 שקלים.

יחד עם זאת, אנחנו קבענו שזה יתקיים כל עוד הסכום הזה לא יפחת מהסכום לפי חוק שכר מינימום, שהוא מוצמד לשכר הממוצע במשק. זאת אומרת, אם בחודש אפריל, 47.5% מהשכר הממוצע יהיה גבוה מהסכום שאנחנו קבענו בהצעת החוק – 3,710.18 שקלים, שזה כבר הסכום שנקבע לפי החוק – גם במקרה הזה שכר המינימום יהיה בתוספת של תוספות היוקר שמוסכמות.

אם יהיו.

אם יהיו. בחודש יוני 2007, שכר המינימום יעלה בעוד 125 שקלים, כך שבסך הכל הגענו ל-500 שקלים, והוא יעמוד על 3,835.18 שקלים, כפי שהוא מוגדר על-פי תוספות היוקר, אם יהיו.

ההסדר הזה אמור להיות הסדר זמני, שכן הממשלה קבעה לעצמה כיעד להעלות את שכר המינימום ל- 4,600 שקלים או ל- 1,000 דולר. לפי קווי היסוד תוקם ועדה שתדון ותמליץ לממשלה על העלאת שכר המינימום עד לגובה של 4,600 שקלים, ועל כן זהו הסדר זמני והוא מוסדר בהוראת שעה.

יחד עם זאת, גם אם לא תהיה בסופו של דבר המלצה של הוועדה לממשלה, כפי שציינתי, ושכר המינימום לא יעלה בזמן הקרוב – הצענו כי תוקף הצעת החוק יהיה עד היום שלפני היום שבו שכר המינימום לפי החוק יגבר על שכר המינימום לפי העדכון האחרון. זאת אומרת, ברגע ש- 47.5% לשכר הממוצע, כפי שהוא מעודכן ב-1 באפריל של כל שנה, יגבר על הסכום של 3,835.18 – בתוספת ההגדלות – החוק יפוג.

אלה עיקרי החוק.

אני באמצע דיון בוועדת הכלכלה בנושא הרכבת. נכנסתי רק כדי להביע את תמיכתי מכיוון שאני נתתי את הגיבוי המקצועי – גם באמצעות ידידי, חתן פרס נובל, ג'וזף שטיגליץ, שהוביל את הנושא של העלאת שכר מינימום בממשל קלינטון במערכת הבחירות.

אני אומר בצורה ברורה לגבי כל הניואנסים - ואני לא משפטן: צריך להעלות את שכר המינימום בחוכמה ובהדרגה. כמובן, צריך לקחת בחשבון את כל ההשפעות התקציביות. אני חושב שההצעה הנוכחית היא נכונה, צריך להפעיל אותה.

בחוכמה ובהבנה עם המעסיקים.

כן. לגבי המעסיקים אני רוצה להבהיר שני דברים. הלוא, העלאת שכר המינימום – תהיה לה השפעה תקציבית מיידית בסקטור הציבורי. יש כל-כך הרבה אנשים בסקטור הציבורי שמקבלים שכר מינימום, ואוטומטית כאשר יעלו להם את השכר – כמובן שזה יביא גם לעליית שכר במדרגים אחרים. צריך לקחת את כל זה בחשבון.

אני לא רואה בעיה מתמשכת על פני זמן, אם באמת הצמיחה בישראל תהיה צמיחה בת-קיימא – ואני מזהיר שכרגע היא לא תהיה צמיחה בת-קיימא – אנחנו ראינו בשנות ה-90, חמישה-שישה אחוז, דברים משתנים. היא תהיה בת-קיימא אם נשנה פה לדעתי חלק משיטת הממשל, כי הקשר הגורדי היום הוא כבר לא הפרטה; הוא הקשר הביורוקרטי, פוליטי-תחיקתי. אם ניתן לכוחות לפעול – היא תהיה צמיחה בת-קיימא. אם תהיה צמיחה בת-קיימא – חלק מהדברים האלה יקרו מאליהם.

הבעיה תהיה לא עם המעסיקים הגדולים. אני חושב שאצל המעסיקים הגדולים הבעיה תיפתר. בסך הכול, אני לא רוצה להתחיל פה עם הביקורת.

עם המעסיקים הגדולים הבעיה נפתרה.

יש הסכם עם ההסתדרות.

היא תיפתר גם על פני זמן. הבעיה האמיתית היא אצל המעסיקים הקטנים. בכנס קיסריה בשבוע הבא יתקיים דיון מאוד מרכזי. אני רוצה להסביר, ואני הופעתי עם ידידי, חבר הכנסת אביגדור יצחקי, במערכת הבחירות, ואני רואה את הבעיה המרכזית של מדינת ישראל – כולל בעיית העוני והתעסוקה – בנושא הבא.

מדינת ישראל צריכה לפרוץ בנושא ההייטק. לשם כך היא צריכה להזיז שני חסמים: להשקיע יותר במחקר ופיתוח – מה שהממשלה הזאת תעשה, והיא צריכה ליזום הקמת מפעלים- במיוחד בפריפריה, כי יש שם כוח-אדם - בצורה הרבה יותר אגרסיבית, ולחתוך את המחסומים הביורוקרטיים.

אם נצליח בכך – יהיה המון מטבע חוץ, תהיינה הכנסות גדולות, אנחנו נציג צמיחה, לא תהיה אינפלציה, לא יהיה גירעון – 7% בלבד מהמועסקים ייהנו מהשכר הגבוה שיינתן שם. עוד 3% עורכי-דין, רואי-חשבון, "מאכערים". עשרה אחוז.

90% מכוח העבודה בישראל הוא בתעשיות המסורתיות, בשירותים, בבינוי, בחקלאות. הם יהפכו להיות חוטבי עצים ושואבי מים.

לכן, אם אנחנו מדברים על מדיניות כלכלית נאותה לישראל – וזה יידון בכנס קיסריה – התפקיד כדי שהצמיחה תהיה מאוזנת הוא להתחיל לשדרג את התעשיות המסורתיות, לשפר את הבסיס הטכנולוגי שלהן – יש פלסטיקה, יש כל-כך הרבה דברים. כאן, בהדרגה, עם השדרוג הזה, יעלה גם שכר המינימום.

זאת תהיה טעות לכפות על מעסיקים קטנים – בלי העזרה הנוספת, בלי מדיניות מאוזנת של ממשלה – כי הם יקרסו, ואז לא נשיג את המטרה של שכר מינימום – זה גם נכון לאוכלוסיות הערביות והדרוזיות.

לכן, כשאני מדבר על מדיניות שכר מינימום – הבחירות נגמרו; אנחנו אומרים להעלות את שכר המינימום, אבל אנחנו רוצים תעסוקה, אנחנו לא רוצים קריסה.

אני מציע שיהיה צוות מלווה מהכנסת – אני לא יודע אם זה צריך להיות בוועדת הכספים, או במקום אחר – שילווה את כל התהליך הזה, כדי שנגיע בסוף הקדנציה הזאת של הממשלה לכך שגם העלינו את שכר המינימום למטרה שלנו – עד למעלה – אבל גם לדאוג לתעסוקה, שאחרת – אנחנו יכולים לפגוע בסקטורים החלשים.

אולי בוועדת הכלכלה?

אולי בוועדת הכלכלה.

אפשר בוועדה משולבת.

אני מציע לידידי היושב-ראש שישקול זאת יחד עם יושב-ראש הקואליציה. אני חושב אולי על ועדה משותפת כספים-כלכלה.

סליחה שאני צריך לחזור לדיון בוועדת הכלכלה.

פרופ' ברוורמן, אני מבקש לעכב אותך ולשאול שאלה אינפורמטיבית. היועצת המשפטית ממשרד התמ"ת הזכירה שהתוספת האחרונה לשכר המינימום היתה כתוצאה מתוספת יוקר.

לא.

בגלל השינוי בשכר הממוצע במשק.

התוספת האחרונה היתה לפי סעיף 1, שמגדיר את שכר המינימום – 47.5%.

לא לפי תוספת יוקר.

ההעלאה הזאת בשכר המינימום משנה את השכר הממוצע במשק.

בעקיפין, כן.

By definition – כל עלייה. כל דבר הוא אריתמטי, ברור שהדברים נוספים. השאלה אם התהליכים מתבדרים או מתכנסים. זה לא יהיה פה תהליך מתבדר. הממוצע.

בסך הכול, אנחנו רוצים בהדרגה שכל מערכת השכר תעלה, עם צמיחה ותעסוקה. אנחנו לא רוצים שרק קבוצה קטנה – אלפיון עליון – תיקח את הכל.

אנחנו לא רוצים שזה יהיה רק בחקיקה.

רוצים שתהיה תעסוקה ולא קריסה.

זה המשפט. תודה רבה, ואני מתנצל, אדוני היושב-ראש, חברים.

יש לי הסתייגויות לחוק.

זה נושא אחר, נדון עליו לאחר מכן.

אני גם באה ממערכת של יחסי עובדים, מתחום חברתי, מהסתדרות, מנעמ"ת, וברור שפעם ראשונה – וזהו באמת הישג שצריך לציין אותו – שיש הסכמה בין כל הגורמים הנוגעים בעניין, בנושא של חוק שכר מינימום.

לחוק הזה יהיו השלכות – אם נרצה או לא נרצה – לטווח יותר ארוך. אולי לא בפעימה הראשונה, בפעימה שנייה או שלישית. זה גם יוצר יותר כוח קנייה, כי מי שמקבל את שכר המינימום, את ה-100 שקל הנוספים, הוא לא יחסוך – לא בבנק. זה לא מותרות, זה פשוט ילך לביטחון תזונתי, כך אני קוראת לזה, זה פשוט אוכל.

זה בהחלט כן יניע, משום שהיה חשש שמפעלים קטנים יקרסו או לא יקרסו – אני לא חושבת שזה שיקול נכון, וזה לא עומד מול השיקול הנוסף של הטבת מצבן של שכבות שנמצאות בתחתית.

אני גם צופה ורוצה לקוות שבהגיע השכר ליעד הסופי של 4,600 שקל – זה כן יקפיץ כמה אחוזים של משפחות מעל קו העוני.

אני רוצה להתייחס להחלה של החוק – ואני ערה לפסקה האחרונה שיש איזושהי בעייתיות על-פי חוות הדעת של היועצת המשפטית. החלה רטרואקטיבית אמורה להיות ב-1 ביוני. קראתי את חוות הדעת, ואני אומרת: למרות זאת, אני חושבת שהוועדה הזאת חייבת לאשר את החוק מ-1 ביוני רטרואקטיבית – גם אם קיים סיכון מסוים.

נאדיה, הוועדה הזאת חייבת לשקול טוב, נקודה.

גם אם אנחנו עומדים בפני סיכון מסוים שזה לא יתפוס או כן יתפוס, תהיה עילה – לדעתי זה שווה.

אנחנו לא רוצים ללכת על כך לבג"ץ.

הוועדה תיקח בחשבון את כל הנקודות.

שלום בר, ארגון חברות השמירה. את נושא שכר מינימום אי-אפשר להפריד מנושא האכיפה. הענף שאני מייצג - אפשר להגיד שרובו ככולו בשכר מינימום, כאשר קיימות חברות קיקיוניות שלא משלמות את שכר המינימום, וגם אם נעלה את שכר המינימום ל- 4,000 שקל, גם את זה הן לא ישלמו, וזה הכל עניין של פיקציה.

הבעיה בנושא האכיפה, שזה דורש תקציבים, ואני רוצה להציע פתרון שיפתור כמעט 70% מהבעיה בתקציבים נמוכים מאוד, וזהו פתרון קל שאפשר ליישם אותו מיידית.

ענף השמירה, ענף הניקיון, סיעוד, ענפים שהם עתירי כוח-אדם, הם ענפים שבעיקרם מוסדרים במכרזים – אם במכרזים פרטיים ואם במכרזים מוסדיים.

המצב הוא שמצד אחד, שכר המינימום עולה, ומצד שני – המחירים במכרזים האלה יורדים עד רמות שאם עושים חישוב מאוד פשוט, ניתן לראות שבמחיר של המכרז, אותו קבלן לא יכול לשלם שכר מינימום פלוס ביטוח לאומי, ודאי לא את התנאים הסוציאליים המלאים של העובד.

האם זה לא חלק מתנאי המכרז והחוזה, שצריך לעמוד בכל דרישות החוק – לרבות תשלום שכר מינימום?

נכון. כבודו צודק. אני אומר שיש כאן קטע של צדקנות – ואני מדבר על מכרזים שבהם גם משרדים ממשלתיים, גם מוסדיים, כותבים בפרטי המכרז שהקבלן חייב לשלם. מצד שני, המחיר, בחשבון פשוט, מראה שאי-אפשר לשלם.

לכן, חברות שרוצות להשתתף במכרזים האלה ולזכות – לא יכולות אפילו לגשת למכרזים כאלה מראש, ואני יכול להגיד שאצלנו – כשאנחנו זוכים במכרז – אנחנו הולכים לבדוק היכן טעינו בחשבון. אם זכינו, זאת אומרת שעשינו איזושהי טעות.

החברות הגדולות זוכות ברוב המכרזים.

לא נכון, אני מצטער לתקן את כבודו.

לא. יש חברות קטנות שזוכות לפני הגדולות.

יש דרך מאוד פשוטה לפתור את הנושא הזה. באותם מכרזים שהם עתירי כוח-אדם – ואני לא מדבר דווקא על התחום שלי של ענף השמירה, אלא כל מקום שבו יש ענפים שהם עתירי כוח-אדם – לקבוע במכרז אומדן שיקבע את שכר המינימום פלוס התנאים הסוציאליים המינימליים לעובד.

כל הצעה שתוצע מתחת לאותו אומדן – תיפסל על הסף. לא ייתכן שמדינת ישראל, המשרדים הממשלתיים, יעשו יד אחת, או יקבלו הצעות, שעל פניו לא מבטיחות לעובדים את השכר המינימלי שלהם. זה בנוסף לאמצעים להבטיח שאכן אותו קבלן ישלם – להבטיח על-ידי רואה חשבון, על-ידי בדיקות, שאותו קבלן שזכה, אכן ישלם את הסכומים שמגיעים לעובד, אבל המחיר חייב להיות – ולא יכול להיות פחות משכר המינימום פלוס התנאים הסוציאליים.

אני רוצה לציין שההסתדרות הכללית – לפני מספר חודשים – הגישה תביעה כנגד קופת חולים כללית בטענה שהמחיר שבו זכו במכרז הוא כזה ששכר מינימום פלוס ביטוח לאומי לא היה מכסה. הוגשה תביעה לבית-הדין, והגיעו לאמנה שקובעת שהמחיר המינימלי במכרזים של קופת חולים כללית לא יפחת מ-27.50 שקלים – אם אינני טועה בסכום המדויק.

את העניין הזה צריך ליישם בכל המכרזים – גם ממשלתיים וגם פרטיים. לא יכול להיות מצב שבו יהיה תשלום שהוא פחות משכר המינימום.

הנושא הזה הוא עד כדי כך חשוב, לדעתי הוא יפתור 70% מבעיית האכיפה, כי 70% מהשוק הזה מוסדר במכרזים, ולכן אני מבקש לקיים דיון – בוועדה הזאת או בכל ועדה אחרת שכבודו ימצא לנכון –בנושא הזה כדי ליישם את העניין.

תודה רבה. ניקח זאת בחשבון.

זה אמור להיות תיקון לחוק המכרזים?

או התקשרות עם גופים ציבוריים.

זה לא חייב להיות גופים ציבוריים. אפשר לעשות את זה כללי, שבמקומות שהם עתירי עבודה יהיה אומדן. זה מאוד הגיוני.

זה כבר מתבצע בפועל בחלק קטן מהמקומות.

זאב וינר, נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים בישראל. אני רוצה להמשיך בדיוק היכן שסיים חבר הכנסת פרופ' ברוורמן – בנושא של העסקים הקטנים, שבאמת תהיה להם תעסוקה, ולא שתהיה קריסה.

אני נמצא פה כי אני מייצג למעשה 300,000 עצמאים ועסקים קטנים, שמעסיקים כ- 350,000 עובדים. כדי לסבר את האוזן – חלקם הגדול של העצמאים לא מגיע לשכר מינימום, ולא מגיע אפילו לסף המס. 50% מהעצמאים לא מגיעים לסף המס, לפי נתוני מס הכנסה, ועל הנושא הזה אף אחד לא דיבר, דובר רק על נושא השכירים. זה בסדר. שוב – אני לא נגד הזכות הסוציאלית של כל שכיר לקבל את מה שהוא צריך לקבל, ובהתאם לצורך הסוציאלי.

אני גם מבין את המהלך הפוליטי שנעשה פה, אבל אני חושב שיש מקום למצוא איך המעסיקים יכולים להיערך לכך.

אתה לא חושב שעובד צריך להשתכר בצורה מכובדת? זאת השאלה המרכזית.

לא רק זה. אני חושב שגם עצמאי צריך להשתכר בצורה מכובדת, אבל מישהו צריך לשלם את זה. אם הממשלה חושבת שבאמת צריך לתת – מצוין, אז אני מציע שהממשלה גם תיתן מעצמה, או שתחשוב איך מפצים את המעסיקים על התשלום הזה. יש גם ביטוח לאומי; כפי שציין פרופ' ברוורמן, צריך להצמיד את זה לצמיחה.

מה יקרה בעוד שנתיים אם נניח הצמיחה תרד, תהיה אטבלה? מהיכן ישלמו? אולי יהיה מיתון במשק.

לא ישלמו, ישלחו את העובדים הביתה.

לכן אני אומר: לפחות בואו נצמיד את החוק לצמיחה מסוימת. אם יש צמיחה כך וכך – אפשר לתת שכר מינימום, המעסיקים ישופו.

אני מבין שהפעימה הראשונה יצאה לדרך - וגם השנייה זה בסדר – אבל אחרי שתי הפעימות האלה עומדת לקום ועדה. ראשית, אני מבקש שבוועדה הזאת יהיה נציג שלנו – שיהיו נציגים מחברי הכנסת, מהמעסיקים, מההסתדרות וגם מהעצמאים.

שנית, שלא יהיה סעיף שיחייב שהשכר יהיה 4,600 שקל, אלא בהתאם למצב שיתקיים באותו זמן, כך שלוועדה תהיה זכות להחליט גם אחרת, כי מה תפקיד הוועדה, בגדול? היא צריכה להגיד מהן הפעימות. היא לא אמורה להגיד אם באמת אי-אפשר יהיה לשלם תוספת, האם באמת נוריד את זה.

אם אני מבין נכון, ההסכם הקואליציוני מדבר על כך שעד שנת 2010 השכר יעמוד על 4,600 שקל. זה מה שנאמר בחוק, נכון?

זה מה שנאמר בקווי היסוד. בחוק לא נאמר. הוועדה תקום והוועדה תמליץ.

אבל הוועדה לא יכולה להמליץ לשנות את מה שנקבע בקווי היסוד. היא יכולה להגיד מהן הפעימות.

אני מבקש שבחוק הזה כן יהיו שיניים לוועדה, שבהחלט היא תוכל לשנות גם את מה שנאמר בקווי היסוד.

התפקיד שלה הוא לא לשנות את קווי היסוד.

לכן אני גם חושב שצריך להכניס תיקון. ראשית, למצוא פיצוי למעסיקים בדרך כלשהי – פעם זה היה בצורת שיפוי ביטוח לאומי, אפשר למצוא כל פיצוי אחר. שנית, שזה יהיה כפוף לצמיחה כלשהי במשק. אי-אפשר שזה ייעשה ללא קשר לצמיחה, כי אחרת במקום תעסוקה תהיה קריסה.

הוועדה שתקום תעשה את זה.

אבי ברק, ראש אגף עבודה בהתאחדות התעשיינים. הערה למר שלום בר, שדיבר בנושא שכר מינימום במכרז. הוקמה ועדה בראשות סמנכ"ל משרד התמ"ת ובהשתתפות האוצר ונציגי המעסיקים וההסתדרות, שדנה בנושא האכיפה - מה צריך לעשות וכיצד לעשות כדי לאכוף חוקי עבודה בכלל, ושכר מינימום בפרט.

אחת ההצעות שמועלות בהסכמה בוועדה זה נושא של קביעת שכר מינימלי במכרז כדי שאי-אפשר יהיה לתת במכרז שכר שהוא פחות מאותו סכום מינימלי שמאפשר תנאים סוציאליים, כך שהעניין הזה כרגע בוועדה ובטיפול.

המעסיקים לא תמכו בהעלאת שכר המינימום, יש להם גם השגות לגבי 47.5%, לגבי מרכיבים של שכר המינימום, וכדומה. אבל בקווי היסוד זה הוחלט, והצדדים למשא-ומתן– לשכת התיאום והמעסיקים – ישבו והגיעו להבנה מוסכמת שהעלאה תהיה – והעלאה תהיה מצד אחד מדורגת באופן שאפשר יהיה פחות או יותר לחיות אתה, ומצד שני, החל מ-2008 היא תהיה גם מפוקחת. למרות שהמטרה ב-2010 להגיע ל- 4,600 שקלים, הקצב והגובה יהיו מתואמים ומפוקחים על-ידי ועדה משותפת של המעסיקים ושל העובדים, שיוכלו לראות גם בהתחשב בפיריון, באבטלה, וכו', אולי אפילו לדחות לענפים מסוימים חלשים את התחולה ומתי תחול ההעלאה – בקיצור, להתחשב בכל הפרמטרים שבהם מדובר.

בלשכת התיאום ישנם מספר גופים שלא הסכימו, שמתנגדים גם היום להעלאה הזאת, אבל סך הכול, ההחלטה של לשכת התיאום – כולל עצמאים - היתה שבנסיבות האלה זה הרע במיעוטו, ואנחנו חושבים שההדרגה הזאת תקל על המעסיקים לספוג את זה, למרות שיש אכן בעיה במגזר של העסקים הקטנים.

לכן, כהתאחדות התעשיינים – אנחנו תומכים בהצעת החוק כפי שהיא, ומציעים לקבל אותה.

חשוב מאוד.

טוב מאוד. זה חידוש מרענן.

מרדכי רון, הסתדרות העובדים הלאומית. אני רוצה לציין שלא רק ההסתדרות החדשה, אלא גם ההסתדרות הלאומית מברכת על החוק הזה.

בהמשך לדבריו של מר בר, אני מבקש לחדד נקודה מאוד חשובה. מניסיון בשטח – ואני לא מדבר על תיאוריות – מהעלאות שכר מינימום קודמות, אני מצהיר חד-משמעית שכל המעסיקים הגדולים, ובראשם המדינה, לא העלו את התשלום לקבלני כוח-אדם, לחברות שמירה, לחברות ניקיון, כאשר היה שינוי בשכר – והחברה לא מפסידה.

יצא מכך שמי שנפגע זה העובדים, ותמיד אך ורק העובדים.

תשאל את הקבלנים וחברות כוח-האדם. דעתי, שכל חברות כוח-האדם צריכות להיעלם במדינת ישראל.

יכול להיות, לא על כך הוויכוח. הנושא הוא שמרגע שנחתם חוזה, גם המדינה – כמעסיק- לא מוסיפה תשלום לאותו קבלן שזכה במכרז, גם אם היה שינוי בשכר.

צריך לחייב במסגרת החוק הזה שאם זה תופס את המעסיקים באמצעיתו של חוזה – יש לחייב גם את המעסיקים להעלות את התשלום כדי לא לפגוע בעובדים.

זה תוהו ובוהו. למה לא מחירי דלק, דרך אגב?

אני מוכרח לומר שתפיסת עולמי שונה מתפיסת העולם של שכר מינימום. אני בעד שוק חופשי שיהיה בו היצע וביקוש, ואני חושב שבסופו של דבר דרך המקרו-כלכלה, העובדים כולם והמשק כולו ייהנו יותר מאשר דרך התערבות בשוק – כולל בשוק העבודה – אבל אני מוכרח לומר שהממשלה לא לגמרי נקייה מהתערבות בשוק – על-ידי שיפויים כאלה ואחרים, ומענקים כאלה ואחרים – כך שאין לנו שוק שהוא לבד במדינת ישראל.

אני לא חסום לחשיבה ולתגלית בעניין הזה, ללמוד את הדברים ולראות איך הם משפיעים, אבל צריך להיות ברור שחלק מהאבטלה במדינת ישראל, במקומות מסוימים, נובעת משכר המינימום.

נתתי אתמול את הדוגמה, שבכפרים הערביים, הדרוזים והצ'רקסים - בהם היו מתפרות – המתפרות האלה עברו לירדן, הן עברו למצרים, הן עברו לתורכיה, וזה ממש מצער. אחת הבעיות בחברה הערבית – שאני מקווה שתשתנה – שהבנות, לא כולן יש להן אישור מהמשפחה לצאת מהכפר ולעבוד במקום אחר. כתוצאה מכך, שכר המינימום גורם למצב שבו האבטלה הגדולה ביותר היא בכפרים האלה, והיא בעיקר אצל נשים. יש כפרים שמגיעים למצב של למעלה מ- 50% אבטלה בקרב נשים שרוצות לעבוד.

לכן, אני מציע לחברי – לא אכפת לי שזה יהיה באמצעות סבסוד ממשלתי – אבל למצוא את הדרך כדי לטפל באבטלה, שנובעת בחלקה משכר המינימום.

מאחר שאי-אפשר לטפל בעניין הזה בכל מדינת ישראל – צריך לעשות טיפול נקודתי, להכריז על מקומות מסוימים שבהם יתמכו.

נושא שני – מר זאב וינר מייצג ארגונים רבים, אבל חלקם מסוגלים לשלם שכר מינימום – ביניהם: רואי החשבון, עורכי דין, אדריכלים. אינני נכנס לכיסו של אף אחד.

אבל יש גם מוסכים.

יש גם עסקים מאוד קטנים, כאשר לפעמים הבעל והאישה עובדים לבד ולוקחים עוזר כי הם כבר זקנים, ובקושי שכר מינימום יכולים לשלם לו כי רווחי העסק לא מאפשרים זאת. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לחשוב גם על העניין הזה.

נושא שלישי – האכיפה היא תנאי ברור לכל העניין הזה. אם לא תהיה אכיפה של כל הגופים – כמו שנעשה פה, ששלושת הגופים: הסתדרות, מעסיקים וממשלה, הלכו יחד, צריך ששלושת הגופים האלה יקימו צוות משותף לאכיפת הנושא הזה. אגב, לא רק לגבי העובדים הישראלים, גם על העובדים הזרים. חלק מהבעיה היא שעובדים זרים לא מקבלים שכר מינימום למרות שהחוק מחייב שכל עובד במדינת ישראל – לא משנה אם הוא מקומי או זר - צריך לקבל שכר מינימום.

כתוצאה מכך, נושא העובדים הזרים הולך וגדל. אני מסכים שצריך להחריג את העובדים הסיעודיים – זוהי בעיה מסוג אחר. צריך לטפל בבעיה באופן פרטני.

אני עדיין חושב שחלק מהפתרון של שכר המינימום, גם במשותף, צריך להיות במס הכנסה שלילי. אני מסכים שאנחנו צריכים לעקוב ולבדוק את תוצאות המהלך הזה, ואם נגרמים נזקים – להפסיק אותו.

מה להפסיק?

את המהלך הזה של שכר המינימום עד 1,000 דולר. צריך לעקוב ולראות: אם נגרמים נזקים והאבטלה גדלה כתוצאה מכך – יש בעיה.

אבל זה בניגוד להסכם, לקווי היסוד.

אנחנו מדינה במקום ראשון מבחינת עוני.

לכן מקימים ועדה. הוועדה צריכה לעקוב. יש פה בעיה לא קלה של מי משלם את העניין הזה, וצריך לקחת זאת בחשבון.

אצל היהודים תמיד יש בעיה.

לכן אני מציע לך, אדוני היושב-ראש, ולחבריי – לחשוב גם על הנושא של מס הכנסה שלילי. אין בו בעיה לביצוע והוא תרומה אמיתית שלא עולה מכיסו של המעביד לשכרו של העובד.

אדוני היושב-ראש, אני שמח על הדיון הזה ואני מתארח פה, ברשותך.

אנחנו יודעים שאתה אורח מכובד.

תודה רבה. קודם כול, אני חושב שהרעיון של החוק שנמצא בפנינו הוא רעיון מאוד מאוד חשוב. מבחינה זו, אני חולק על חברי, חבר הכנסת יצחקי. אני חושב שחוק שכר מינימום הוא חוק ראוי בכל חברה דמוקרטית, וראוי שגם אנחנו נצטרף למקומות שבהם שכר המינימום איננו נמוך וגם איננו פיקטיבי.

אמר חברי, חבר הכנסת יצחקי, שבמקומות מסוימים שכר מינימום תורם לאבטלה. אני חולק עליו. אני חושב שיש לנו מספיק דוגמאות בעולם שמראות שחברות יכולות לשמור על רמה גבוהה של תעסוקה, וגם על רמה סבירה של שכר. מדברים הרבה על המודל הסקנדינבי, אבל יש גם מודלים אחרים שבהם גם השכר גבוה וגם התעסוקה היא גבוהה.

אבל אין שכר מינימום. בשבדיה אין שכר מינימום.

כשנגיע למצב של שבדיה, אני מוכן לדבר על החוק.

חבר הכנסת חנין, אנחנו במזרח התיכון ולא בסקנדינביה.

אבל אומר חברי, חבר הכנסת יצחקי – ואני מסכים אתו – ששכר המינימום לא יכול לעמוד לבד. מה שקרה באותן מתפרות בהחלט מעלה שאלות נוספות, שאני חושב שצריכות להיות על סדר-יומה של הוועדה: איך אנחנו מגינים על העובד הישראלי? איך אנחנו מגינים על מקומות העבודה בישראל? אלה שאלות מאוד לגיטימיות ורציניות, והן חורגות מהדיון שלנו היום, אבל אם תקיימו דיון בנושא הזה – אני אשמח להתארח פעם נוספת.

אין בעיה.

משפט בנושא רמת העוני בחברה הישראלית. רמת העוני בחברה הישראלית – אם מדברים על האוכלוסייה הערבית – לא נגרמת בגלל מה שאתה הזכרת, אי-תעסוקת נשים או תעסוקה נמוכה של נשים.

בשבוע הבא, בכנס קיסריה, המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף נתונים על ההשוואה בין שכרם של ערבים ויהודים, באותם מקומות עבודה, עם אותה רמת השכלה.

אנחנו לא דנים על כך.

תוסיף גם את העולים.

חברת הכנסת מרינה סולודקין צודקת – גם העולים.

באופן נקודתי לגבי החוק שנמצא בפנינו היום, שלוש הערות קצרות. הערה ראשונה – אני חושב שההצעה שנשמעה פה בעניין המכרזים היא הצעה נכונה, ואני חושב שראוי לקדם אותה על-ידי חקיקה קונקרטית.

מקובלת.

נושא שני – נושא האכיפה הוא נקודת התורפה. אנחנו יכולים לקבל את החוק הכי יפה – ואני מייד אומר מה אני מציע לגבי החוק.

אנחנו לא אחראים לכך. יש מי שצריך להיות אחראי – משרד התמ"ת.

יש להם 21 פקחים בכל המערכת הזאת .

אני יודע, אבל אדוני היושב-ראש, אני מציע לך לשקול את הרעיון להקים במסגרת הוועדה, צוות קבוע שינהל מעקב אחר שאלת האכיפה של שכר המינימום; אחת לשבועיים לקיים דיון, להזמין את כל הגורמים הרלוונטיים ולראות מה נעשה ומה לא נעשה. לדעתי, רב הנסתר על הנגלה.

נשקול את זה.

נקודה אחרונה – אנחנו הגשנו הסתייגות בעניין רמתו של שכר המינימום, וביקשנו להעלות את רמת השכר הזה ל- 4,600 שקל.

אתם תאכפו את זה? אתם תעקבו אחרי זה?

אנחנו נשמח לשתף פעולה גם בענייני האכיפה. אני רוצה לומר לכם שמתוך החומרים שהתפרסמו, רק בדיון האחרון שהיה בתקופת מערכת הבחירות – כולנו יכולנו להשתכנע ש- 4,600 שקל זה שכר ריאלי, אפשרי, אפשר להגיע אליו, ולא צריך למסמס אותו.

איך אני לא השתכנעתי?

אתה במיעוט, נדמה לי.



אני חושב שהדבר הוא אפשרי, ולכן אני שם את זה באופן פורמלי על שולחנה של הוועדה.

אני מציע לחבר הכנסת חנין – זה סתם. בסוף מישהו יכול לקבל את דעתך, ואז ימשכו את החוק.

יש לי אותה הסתייגות.

אני בעד החלת שכר מינימום, אני בעד החוק. אני חושבת שהגיע הזמן. בקדנציה הקודמת ישבתי מול שר האוצר.

מי זה היה? ביבי?

במקרה. אמרתי לו: רק לדבר על כך שאנחנו מדינה מערבית, מדינת שוק – זה לא מספיק. קודם כול, אנחנו אירו-אסיה, כמו שרוסיה היתה. שנית, שוק במדינה שכל הזמן נלחמת נגד אויבים וכל הזמן מקבלת מכל מדינות העולם אנשים שמגיעים בלי כסף – זה גם דבר אחר. אבל, אני מסכימה עם חברי, חבר הכנסת יצחקי.

אתם מאותה סיעה, נכון?

במקרה. מדובר על העלאת שכר מינימום; מס הכנסה שלילי זה גם צודק ונכון, אבל חבר הכנסת יצחקי, זאת צריכה להיות חקיקה ממשלתית.

הגיע הזמן ליישם את זה, אבל צריך לאכוף ולעקוב אחר יישום החוק. וכאן אני מסכימה עם חבר הכנסת דב חנין, משום שערבים, עולים, ומסכנים אחרים, לא מקבלים אפילו את שכר המינימום.

הערה - בהצהרות שנישאו בתקופת הבחירות נקבע - - -

אנחנו לא מדברים על הצהרות, חבר הכנסת אלדד. אנחנו מדברים על חקיקה. מה שהיה בבחירות – נגמר.

בהצהרות נקבע יעד של 1,000 דולר – 4,600 שקלים. הסכום הזה נמצא רק בדברי ההסבר.

4,600 שקל, שיכול להיות 4,400 שקל. אם הדולר יורד, זה יכול להיות פחות.

לכן, נדמה לי שדברי ההסבר אינם חלק מהחוק. הם נמצאים כאן, בשלב הבא הם ייעלמו. אני מציע שהסכום הזה – כיעד – יופיע גם בתוך החוק, ולכן הגשתי הסתייגות שבה הסכום הזה מופיע.

שתי הערות. האחת, ביחס להצעה של חבר הכנסת חנין. הלוא החוק הזה עבר כבר איזשהו תהליך של עיבוד מחשבתי - זה שזה הולך בפעימות, זה שזה הולך בדירוג מסוים. שתקום ועדה שתבדוק את כל ההשלכות. הרי יש אנשים שאומרים שבכלל המשק יקרוס כתוצאה מכך.

לכן, החוק הזה – כפי שהוא מוגש – הוא כבר תוצאה של עבודת עיבוד ומחשבה. אני מציע- אומנם זה נשמע טוב מבחינה אופוזיציונית – אבל לעשות את הדבר הנכון: אל תציעו דברים שהם מעבר. שהחוק הזה יבוצע כפי שהוא, ואז אפשר יהיה להתקדם.

זה אומנם דקלרטיבי, אופוזיציוני, אבל אני לא חושב שזה יהיה לטובת העניין. אני מבקש לשקול את זה מחדש.

גברתי היועצת המשפטית, קראתי שהנימוק כבד-המשקל פה הוא העניין של היערכות המעסיקים, אבל הלוא החוק הזה הוא לא חוק שלוקה בחוסר פרסום. ידוע, למעשה מיום שנקבעו תוצאות הבחירות, שתהיה העלאה של שכר המינימום, גם ידוע כבר שישה שבועות לאן זה הולך מבחינת הסכומים, וכל המעסיקים ידעו על כך – מהתקשורת, מהארגונים המייצגים שלהם שהיו מעורבים בתהליך – והנימוק שהם צריכים זמן נוסף להיערכות, לדעתי לא קיים פה. היה להם זמן להיערך. לכן, לפי דעתי צריך שהחוק יוצבע כפי שהוא.

לשאלת האכיפה שהעלית, אני זורק לך רעיון – שאולי נקדם אותו ביחד. יש משטרת הגירה- שזה המנגנון אולי החזק ביותר שקיים.

על זה אני לא סומך כל-כך.

הם לא אוכפים שכר.

אולי הם גם יאכפו את חוקי העבודה.

הרעיון הוא שכאשר הם באים, אם העובד מרוויח יותר משכר מינימום – הם אוסרים את העובד; אם הוא מרוויח פחות משכר מינימום – הם אוסרים את המעביד...

סוזנה רבינוביץ', איגוד לשכות המסחר. החוק אכן בא לעשות צדק חברתי.

את יודעת שאומרים: צדק צדק תרדוף.

אנחנו גם מציעים כך. הרי מה שחשוב לעובד זה השכר נטו שהוא לוקח הביתה, אז שגם יורידו לאחוז אחד את דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות.

יש כמה גורמים שצריכים לתרום למאבק הזה – גם המעבידים, גם הממשלה וארגוני העובדים.

היועצת המשפטית, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הנחתי בפני הוועדה מכתב ואני מבינה שחברי הכנסת קראו את המכתב והתייחסו לנושאים בדבריהם.

המכתב שלי מתייחס למועד תחילתו של החוק, לא להסדר באופן כללי – שאין לי מה להעיר על כך מבחינה משפטית, ואני בהחלט מברכת, כשם שכל חברי הוועדה וכמעט כל המשתתפים כאן בירכו על הצעת החוק – אלא ספציפית על מועד התחילה.

זכותו של אדם לקבל שכר נולדת עם תחילת עבודתו, עם כריתת חוזה עבודה, ובעצם זאת זכות מתמשכת כל יום, כל שעה, וכל אימת שהוא עובד.

ביצוע התשלום נקבע בחוק הגנת השכר – לגבי עובד במשכורת לסוף החודש, וזוהי הלנה אם זה משתלם אחרי התשיעי של החודש שלאחר מכן; ולעובד שלא עובד במשכורת – לאמצע החודש. זה לעניין הביצוע, אבל הזכות עצמה קיימת ב-1 ביוני, ב-2 ביוני, ובכל יום בעצם שבו הוא עובד.

לכן, אנחנו מדברים כאן לגבי הפעימה הראשונה – שתחילתה מוצעת ב-1 ביוני – בעצם על חקיקה רטרואקטיבית. נכון שזה מבוסס על ההסכם הקואליציוני, שנעשה ב-1 במאי, וזה מבוסס כנראה על ההסכם עם מפלגת העבודה שנעשה קודם לכן, אבל מבחינת החקיקה, מבחינת תחילתה של החקיקה – אנחנו מדברים על תחילה רטרואקטיבית של לפחות חודש אחד.

אני מבקשת שחברי הוועדה ישקלו את הפן של המעסיקים – את הצורך שלהם להיערך לעניין הזה, כי כשהם יחויבו לשלם את השכר ב-1 ביולי, הם יצטרכו לשלם עם ההגדלה של ה-1 ביוני, בלי שניתנה להם הזדמנות להיערך לכך.

האם זאת רק שאלה של היערכות?

לא. לא רק שאלה של היערכות. אנחנו מדברים כאן על הפן המשפטי.

אם זאת שאלה של היערכות, אין לי בעיה. אני מסכים עם חבר הכנסת סנה.

לא. זאת לא רק שאלה של היערכות. השאלה המשפטית כאן היא השאלה של הפגיעה בקניין. אנחנו מדברים על כספים, על שכר שהמעביד חייב לשלם לעובדו. אנחנו אומרים שיש כאן פגיעה, בפרט לגבי התקופה הרטרואקטיבית, בקניינו של המעביד.

כמובן, מנגד יש זכויות של העובד – שכמובן, אני והוועדה הזאת, לא מתעלמים מהן. שמענו על הזכויות של העובד – יש זכויות של עובד לקניין, יש זכויות של עובד של חיים בכבוד – הוועדה הזאת חייבת לעשות את מכלול השיקולים, בפרט כאשר אנחנו מדברים על חקיקה רטרואקטיבית, ובעניין הזה אני מבקשת להפנות את הזרקור.

לא רק העניין של השכר הרטרואקטיבי בגין חודש יוני, אלא יש לקחת בחשבון שאולי יש מעסיקים שמכל מיני סיבות, ירצו או יחליטו לפטר עובדים מסוימים – אני מקווה שזה לא יקרה– ואז גם פיצויי פיטורין יחושבו.

למה את נותנת עצות למעבידים?

אני לא נותנת עצות, אני רק מפנה את הוועדה להוראות החוק, כי אז פיצויי פיטורין יחושבו על בסיס החודש של השכר האחרון, שלפי הצעת החוק הזאת יהיה שכר מוגדל, גדול יותר מאשר הוא שילם בחודשים קודמים.

יש גם חובה למתן הודעה מוקדמת, ועובד שעבד שנה אחת לפחות - חייב לתת הודעה מוקדמת ולהעסיק, או לתת לו שכר, או לתת לו פיצוי בגובה השכר - התשלום המשתלם.

אנחנו מדברים על חובות שיחולו על המעסיקים. אני אומרת שיש כאן פגיעה בקניין. אני לא אומרת שבהכרח הפגיעה היא בלתי חוקתית. אני רק מבקשת מחברי הוועדה לשקול את הפגיעה הזאת, לשקול את הזכויות של העובדים ושל המעבידים, ולהחליט על מועד התחילה.

אני הייתי מציעה לוועדה לפחות שזה יחול מה-1 ביולי, זאת אומרת שזה לא יחול רטרואקטיבית על חודש יוני. אם הוועדה מעונינת לתת התראה של חודש לפחות – גם לעניין פיצויי פיטורין וגם לעניין הודעה מוקדמת – אזי אנחנו מדברים על ה-1 באוגוסט.

בכל מקרה, גם אם הוועדה תחליט שיש לקבוע את התחילה מ-1 ביולי, אני מבקשת שלפחות לגבי ההיבט הפלילי של חוק שכר מינימום – כאשר יש לכך היבטים גם אזרחיים וגם פליליים – הוועדה תקבע שבהעלאה הזאת שנעשית רטרואקטיבית לחודש יוני, לא יועמד אדם לדין בהיבט הפלילי לגבי ההעלאה הרטרואקטיבית של חודש יוני. זה למצער, המינימום שהוועדה מתבקשת להכריע.

הוועדה מתבקשת לשקול את האלטרנטיבות השונות, את הזכויות השונות – של המעבידים, של העובדים – ולעשות את האיזון הראוי.

שי סומך, משרד המשפטים. אני מסכים עם ג'ודי וסרמן שיש כאן פגיעה רטרואקטיבית. השאלה שנשאלת היא האם הפגיעה הרטרואקטיבית גורמת לפגיעה חוקתית, פגיעה בזכות יסוד.

התשובה לשאלה היא לא חד-משמעית, אבל לצורך הדיון בלבד, אני אצא מנקודת הנחה שיש כאן פגיעה חוקתית. בהנחה שיש פגיעה חוקתית, העמדה שלנו היא שהחוק עומד במבחן חוקתי. העמדה הזאת היא גם עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה.

והיה ואנחנו מחליטים על ה-1 ביוני – ואני בעד להחליט על ה-1 ביוני, כי זה הסיכום- המעסיקים, יש להם זכות לגשת לבית-המשפט העליון. האם שם יכול להיות מצב שבו, כתוצאה מכך שהוחלט על ה-1 ביוני, ויש הצגה בבג"ץ - העניין הזה יכול להיתקע?

אני לא חושב שבג"ץ יתן צו ביניים שימנע את ההעלאה.

זאת אומרת, אתם תגנו על כך.

אנחנו נגן על כך. הערכה שלנו שזה יעמוד במבחן בג"ץ.

אני חושב שלפי החלק הכללי של חוק העונשין, לא תהיה אחריות פלילית על מעסיקים שלא ישלמו את ההעלאה בחודש יוני. אם הוועדה רוצה – למען הסר ספק – להוסיף הוראה מפורשת שתאמר שלא תהיה אחריות פלילית על מעסיקים שלא ישלמו את ההעלאה בחודש יוני- התוספת הזאת מקובלת עלינו.

זה נותן פתח שלא ישלמו.

יש פירצה, ויש פירצה שמסמנים אותה עם "נצנצים". למה?

לעניין התחולה הרטרואקטיבית. בכל הצעה שלא תהיה, להתייחס לאי-האכיפה הפלילית לגבי החודש הראשון – זה צריך להיות מסויג לגבי עובדים קיימים. כלומר, אין שום סיבה מיום פרסום החוק לא להחיל אותו על עובד חדש.

לכן, בנוסח של ההצעה של היועצת המשפטית של הוועדה, אם מיישמים את החלופה השנייה – מסויג שזה יחול רק על עובדים קיימים, לפני יום הפרסום.

הערה שנייה – כמי שממונה על התביעה הפלילית במשרד התמ"ת, אני יכול להכריז שממילא, מה שלא יהיה, על חודש יוני – לגבי עובדים קיימים – אנחנו לא היינו מטילים קנסות ולא היינו מגישים כתבי-אישום – מטעמים של הגינות, לא של רטרואקטיביות פורמלית.

של היגיון.

לאור מה ששמענו משני האנשים הנכבדים, אפשר להצביע על החוק כלשונו.

אדוני היושב-ראש, עוד עניין אחד. היועצת המשפטית לכנסת ביקשה שאני אביא בפני הוועדה שני עניינים.

אנחנו שמענו שמשרד המשפטים חושב שזה יעמוד במבחן בג"ץ. אני גם חושבת שזה עשוי בהחלט לעמוד במבחן בג"ץ. יחד עם זאת, המבחן שהמחוקקים צריכים לעשות כעת זה לא בדיעבד אם זה יבוטל על-ידי בית-המשפט העליון או לא יבוטל על-ידי בית-המשפט העליון, אלא אם החוק מלכתחילה הוא ראוי והוא נכון, ולא בחינה בדיעבד.

היועצת המשפטית לכנסת חושבת שככלל, "מדיניות בטלוּת החוקים של בג"ץ רחבה מדי", אבל זה במישור הכללי. "המבחן שהוועדה צריכה לעשות בנקודה הזאת הוא האם ההסדר הוא ראוי, בהתחשב בכלל הגורמים במשק, ובהתחשב בהתערבות ביחסי עבודה, ובאחריות הוועדה גם כלפי המעבידים, גם כלפי עובדים, במכלול השיקולים."

זה השיקול שהוועדה צריכה לעשות מלכתחילה בבואה לאשר חוק, ולא מבחן בדיעבד שנעשה על-ידי בג"ץ.

יש גם הסתייגויות של חבר הכנסת חנין וסיעת חד"ש, ושל חבר הכנסת אלדד – שעליהן צריך להצביע.

הסתייגויות של סיעת חד"ש – בסעיף1(1), במקום 3,585.18 יבוא: 4,600 שקלים.

אבל יש אותה הסתייגות.

הוא ידבר, ואני אדבר.

האם רוצים להצביע אחד-אחד, אדוני?

כן. אחד-אחד.

מי בעד ההצעה שהסכום יהיה 4,600 שקלים, במקום 3,585.18 שקלים?

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של סיעת חד"ש לסעיף 1(1) לא נתקבלה.

בסעיף 1, סעיף קטן (2), במקום 3,710.18 שקלים, יבוא: 5,500 שקלים.

מי בעד ההצעה?

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של סיעת חד"ש לסעיף 1(2) לא נתקבלה.

בסעיף 1, סעיף קטן (3), במקום 3,835.18 שקלים יבוא: 5,500 שקלים.

מי בעד ההצעה?

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נגד – רוב

נמנעים –אין

ההסתייגות של סיעת חד"ש לסעיף 1(3) לא נתקבלה.

הסתייגויות של חבר הכנסת אריה אלדד - בסעיף הראשון: 4,600 שקלים במקום 3,585.18 שקלים.

מי בעד ההצעה?

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת אריה אלדד לסעיף 1(1) לא נתקבלה.

בסעיף 1(2), במקום 3,710.18 שקלים, יבוא 4,700 שקלים.

מי בעד ההצעה?

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת אריה אלדד לסעיף 1(2) לא נתקבלה.

בסעיף 1, סעיף קטן (3), במקום 3,835.18 שקלים, יבוא 4,800 שקלים.

מי בעד ההצעה?

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת אריה אלדד לסעיף 1(3) לא נתקבלה.

לעניין הפלילי.

לא, אנחנו לא מעלים את זה. החוק, כפי שהוא.

As is.

בלי זה?

בלי זה.

לפני ההצבעה, למען הסדר הטוב – בסעיף 1, סעיף קטן (2): "בסעיף 6, במקום פסקה (1) יקראו:", אני מבקשת שיהיה כתוב: "בפסקאות (1), (2) ו-(3)", ולא בפסקאות (2) ו-(3).

זה לעניין הפרסום.

כעת אנחנו צריכים להצביע על התחולה של החוק.

אתה מצביע על החוק, זה כולל את התחולה.

אפשר להצביע גם על התחילה – על האופציות השונות.

אפשר גם זה וגם זה, למען ההיגיון.

מי בעד תחילה ב-1 ביולי, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד – אין

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההצעה לתחילת החוק ב-1 ביולי לא נתקבלה.

מי בעד תחילה ב-1 ביוני?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה לתחילת החוק ב-1 ביוני נתקבלה.

התקבל.

כעת צריך להצביע על כל הצעת החוק, כפי שהיא מונחת.

מי בעד הצעת החוק?

ה צ ב ע ה

בעד הצעת החוק – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשס"ו-2006, נתקבלה

לקריאה שנייה ושלישית.

הצעת החוק התקבלה. אני מודה לכל הנוכחים. הישיבה נעולה.

(מצ"ב נספח – חוות דעת של היועצת המשפטית לוועדה, ג'ודי וסרמן).

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.

[pic]

הכנסת

הלשכה המשפטית

היועצת המשפטית לועדת

העבודה הרווחה והבריאות

ירושלים,י"ז בסיון, התשס"ו

13/06/2006

לכבוד

יו"ר וועדת העבודה הרווחה והבריאות

חברי וועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת

הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום - הוראת שעה), התשס"ו-2006 -

מועד התחילה

רקע

הצעת החוק שבנדון הינה הצעת חוק ממשלתית, המושתתת, בהתאם לדברי ההסבר להצעה, על קווי היסוד לממשלה. הצעת החוק אושרה בכנסת בקריאה הראשונה ביום 12.6.2006, ותובא לדיון בהכנה לקריאה השניה ולקריאה השלישית בוועדת העבודה הרווחה והבריאות ביום ה-14.6.2006.

תמצית הצעת החוק

בסעיף 1 להצעת החוק מוצע לקבוע כי –

בתקופה שבין 1 ביוני 2006 ל-31 במרס 2007 יקראו את חוק שכר מינימום כאילו שכר מינימום לחודש הוא 3,585.18 ש"ח;

בתקופה שמיום 1 באפריל 2007 ועד ליום 31 במאי 2007 יקראו את חוק שכר מינימום כאילו שכר מינימום לחודש הוא 3,710.8 ש"ח, או 47.5 אחוזים מהשכר הממוצע - הגבוה מביניהם;

בתקופה שמיום 1 ביוני 2007 ועד תום הוראת השעה יקראו את חוק שכר מינימום כאילו שכר מינימום לחודש הוא 3,835.18 ש"ח (בכפוף להוראת סעיף 2 לחוק המוצע).

בעייתיות מועד התחילה – הפגיעה בזכות הקניין של המעבידים

הזכות לשכר מינימום – לשכר עבודה – קמה כאשר העובד מתחיל לעבוד, וממשיכה בכל מהלך עבודתו. לכן, בהינתן שתאריך תחילתו של החוק המוצע יהיה קודם לתאריך הפרסום, תחול העלאת שכר המינימום רטרואקטיבית מיום התחילה.

לענין זה נדרשת הבחנה בין הזכות לקבלת שכר העבודה עצמו לבין המועד לתשלום השכר.

הזכות לשכר העבודה – בשווי מסויים – קמה על פי חוזה העבודה, בתחילת העבודה ובמהלכה.

ואילו מועד תשלום שכר העבודה נקבע בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 כדלקמן:

לגבי עובד בשכר (עובד שגמול עבודתו לא משתלם על בסיס חודשי) – אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה – יש לשלם את שכר העבודה בתום מחצית החודש שבו הועבד העובד.

לגבי עובד במשכורת – יש לשלם את שכר העבודה עם תום החודש בעדו הוא משתלם.

שכר ייחשב לשכר מולן אם לא שולם עד ליום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה.

מאחר וכתוצאה מקביעתו של תאריך תחילה מוקדם למועד פרסום החוק, מוטלת על מעבידים החובה לשלם, בדיעבד לגבי התקופה הרטרואקטיבית, שכר גבוה מזה שלגביו היו מחוייבים בעת ביצוע העבודה, נפגעת הזכות הקניינית של המעבידים, בכל הנוגע לסכומי הכסף הנוספים שיידרשו לשלם בגין תקופה זו.

בנוסף, לענין התקופה שמיום התחילה (הרטרואקטיבי) ועד ליום הפרסום, נמנעת מהמעבידים אפשרות להערך לחובה המוטלת עליהם, והמחייבת אותם להוצאה כספית נוספת מעבר לזו שנערכו לה.

ואולם, גם יום תחילה מאוחר ליום הפרסום החוק יהיה בעייתי, אם ייקבע ללא מתן תקופה ולו המינימלית להיערכות המעבידים.

יום תחילה מאוחר ליום הפרסום אומנם יאפשר למעביד המסוגל לכך, להערך לגיוס המשאבים הנדרשים לתשלום שכר המינימום הגבוה, אך מעביד שלא יוכל להערך בהתאם, וייאלץ לשקול פיטורי עובדים לא יוכל לעשות זאת, אלא אם ייקבע תאריך תחילה שיחול חודש ימים לפחות, לאחר יום הפרסום, בשל הוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001.

מעביד איננו יכול לפטר עובד, מבלי ליתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001. לענין עובד במשכורת , לאחר שנת עבודתו הראשונה, הודעה מוקדמת צריכה להינתן חודש ימים לפני הפיטורים.

כתוצאה יהיה על המעביד להעסיק את העובד בתקופה זו, בהתאם להוראות שכר המינימום החדש. זאת ועוד, מעביד המפטר עובד שעבד שנה אחת ברציפות, חייב לשלם פיצויי פיטורין המחושבים על פי גובה השכר האחרון ששולם לעובד

.

אם ייכנס החוק המוצע לתוקפו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, הרי שחלק מתשלום השכר בעבור תקופה זו, ותשלום פיצויי הפיטורים, ייגזרו משכר המינימום הגבוה, וכתוצאה תיפגע זכות הקניין של המעבידים.

זכות הקנין היא זכות חוקתית, המוגנת על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (בג"צ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה ואח' נ' ראש הממשלה - אריאל שרון ואח', תק-על 2005(2) 2595).

על פי הוראות חוק היסוד, "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".

אין ספק כי התיקון המוצע בהצעת החוק הוא לתכלית ראויה, ההולמת את ערכי מדינת ישראל. עדיין נדרשת בחינה של מועד התחילה, בשאלה האם מדובר בפגיעה שהיא במידה שאינה עולה על הנדרש.

(1) האם קיים קשר רציונלי בין האמצעי שנקבע בחוק לבין התכלית אותה בא האמצעי להגשים ?

(2) האם לא ניתן היה להגשים את תכלית החוק על ידי אמצעי אחר, אשר פגיעתו בזכות האדם

היא קטנה יותר ?

(3) מהי התועלת שתצמח לציבור לעומת הנזק שייגרם לפרט ?

בעוד שהעלאת שכר המינימום מוצעת כהעלאה באופן מידתי, בהדרגה, הרי שלענין התחלת ביצוע תהליך ההעלאה, מוצע מועד שספק אם הוא אכן מידתי.

יש לשקול בהקשר זה איזון של הפגיעה בזכות הקנין של המעבידים לעומת זכות הקנין של העובדים וזכויות יסוד אחרות של העובדים.

בעת קביעת מועד תחילת העלאת שכר המינימום, מן הראוי להתחשב, בין היתר, באלה:

- הפרת הוראות חוק שכר מינימום היא עבירה פלילית.

- הצורך לאפשר למעבידים הפועלים בהתאם להוראות חוק שכר מינימום, להערך באופן

שיאפשר את קיום ההוראות.

- יש לזכור כי הערכות כאמור יכול שתהיה בהקשר של עמידה בהשלכות הפיננסיות של

תשלום שכר מינימום בגובהו החדש לעובדים רבים, ויכול שתהיה לצורך בחינה מחדש של

היקף העובדים שהמעביד יכול להעסיק ברמה החדשה של שכר המינימום.

- עוד יש לזכור כי החובה לשלם את שכר המינימום חלה הן לגבי מעבידים המעסיקים

עובדים רבים, והן לגבי מעבידים קטנים, דוגמת חולים סיעודיים המעסיקים עובדים

סיעודיים.

הפגיעה בחופש ההתקשרות

התערבות בחוזה העבודה מהווה פגיעה בחופש ההתקשרות, אותו מן הראוי לכבד, בכפוף להגנות הקוגנטיות על העובד (בג"צ 3512/04 מיכל שזיפי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נט(4) 70).

מן הראוי לבחון את הפגיעה בחופש ההתקשרות, אף אם איננה פגיעה בזכות חוקתית, תוך בחינת סוג והיקף ההתערבות בחופש ההתקשרות וכן תוך בחינת אופן ההתערבות.

יש לשאוף לשמירת איזון נכון, תוך מתן אפשרות למעבידים להתארגן ולהערך לקיום הוראות החוק באופן סביר.

לסיכום

בהנחה כי הוועדה, בישיבתה ביום 14.6.2006, תאשר את הצעת החוק והצעת החוק תאושר בקריאה השניה ובקריאה השלישית במהלך השבוע הבא, ניתן לשער שפרסומה ברשומות יהיה, לכל המוקדם, לקראת סוף חודש יוני.

מוצע לפיכך, כי הוועדה תקבע כי תחילתו של החוק (מועד תחילת ההעלאה הראשונה של שכר המינימום) יהיה בתום חודש לפחות ממועד הפרסום ברשומות, קרי ה-1 באוגוסט 2006, ומכל מקום לא לפני ה-1 ביולי 2006.

לחלופין, אם תיקבע הוועדה כי החוק יחול בתחולה רטרואקטיבית, מה-1 ביוני 2006, מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה לא יועמד אדם לדין בגין עבירה על הוראות שכר מינימום כנוסחו בחוק זה, לגבי התקופה שמתחילתו של החוק ועד ליום פרסומו של החוק.

בברכה,

ג'ודי וסרמן, עו"ד

נורית אלשטיין, היועצת המשפטית לכנסת

03292506