כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

13.06.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 15

מוועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ז בסיוון התשס"ו (13.06.2006), בשעה 11:00

הימורי ספורט בלתי חוקיים

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר


רונית תירוש

עו"ד הדס פרבר – יוע"מ משרד התרבות והספורט.


ד"ר שוקי דקל – ראש מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט


פקד איציק אסיאל – קצין מדור חקירות, המשרד לביטחון פנים


רני לובנשטיין – יועץ מנכ"ל, משרד האוצר


הרן לבאות – אגף תקציבים, משרד האוצר


רביד דקל – משרד המשפטים


עו"ד אסף פוזר – המועצה להסדר הימורים בספורט


עו"ד אמנון זכרוני – מפעל הפיס


עו"ד אליזבט בן דרור – מפעל הפיס


עו"ד שרון זכרוני – מפעל הפיס


אוהד מימון – לאומי קארד


יוני רוט – ויזה כ.א.ל

יהודית גידלי

מיטל בר שלום

הימורי ספורט בלתי חוקיים

שלום, אני פותח את הישיבה השנייה שלנו להיום אחרי ישיבה ראשונה בנושא קליטת התלמידים האתיופים. כנראה שהנושא הקודם יותר מרתק את חברי הכנסת מספורט והימורים. זה נושא מאוד חשוב. אני קיבלתי המון פניות, גם בקשר למונדיאל, שחלק מאיתנו נהנים לראות ולעקוב אחריו. בעקבות המונדיאל ישנה תעשיית הימורים, שאני לא יודע אם מישהו יודע מה גודל התעשייה הזאת. השאלה היא, האם הדברים נעשית כחוק, והאם הגופים המוסמכים לטפל בהימורים במדינת ישראל, הם גם אלו שיכולים למנוע מגופים לא חוקיים להיכנס לתחום הזה. אנחנו נבחן את ההשלכות החינוכיות והחברתיות של הסוגיה הזאת, אבל גם את ההשלכות הכספיות על הגופים הממלכתיים, שתורמים לרווחת החברה במדינת ישראל. אנחנו נתחיל לשמוע ממשרד האוצר. בסוגיה הזאת אין לנו טענות נגד משרד האוצר, וזה לא דבר רגיל. לכן באתם בתגבור, ואנחנו שמחים על כך. תנו לנו את הפרספקטיבה שלכם, כדי שנוכל להתחיל בדיון.

אני רוצה שנמקד את הדיון. נושא הדיון הוא אכיפת ההימורים הבלתי חוקיים. השאלה היא, איך מדינת ישראל יכולה או צריכה לאכוף ולהגביל את נושא ההימורים הבלתי חוקיים.

אנחנו גם רוצים להגביל את הדיון לנושא ההימורים בלבד. אני יודע שיש סוגיה המתייחסת להימורים בחברה הישראלית, שזאת סוגיה גדולה וכאובה מאוד, ויש לי מה להגיד על חוסר המעש בנושא הזה. היום אנחנו מגבילים את הדיון להימורים בספורט.

בוא נגביל את זה יותר ונאמר, הימורי ספורט באינטרנט. קיימים שני מנועים להימורים באינטרנט. המנוע הראשון, הוא סליקה על ידי חברות האשראי, שמיוצגות כאן. הנושא השני, הוא נושא הפרסום. שני הנושאים האלה דורשים טיפול על ידי הגורמים הממשלתיים. אם נתייחס לנושא של סליקה על ידי חברות האשראי, נוכל לומר כי מבחינה חוקית צריך לשאול, האם חוקי לחברת אשראי לסלוק פעולה בלתי חוקית. השאלה השנייה היא, האם חברת פרסום יכולה או מורשת לפרסם פעולה בלתי חוקית. הנושא הזה פחות נוגע למשרד האוצר כרגולטור גם על מפעל הפיס ועל המועצה להסדר ההימורים, להעביר את זה לפן המשפטי.

יש סוגיה שלישית, והיא עצם הקיום של הערוצים האלה באינטרנט. השאלה היא, באיזו מידה אנחנו יכולים להגביל את עצם הקיום שלהם. לא רק הפרסום של האתרים הוא לא חוקי, אלא גם עצם הקיום שלהם. זה פן שלישי שאתה תסכים איתו.

אני יצאתי מנקודת הנחה, שרוב המשתתפים מסכימים שצריך להגביל את הפעולה הזאת. השאלה היא, האם אפשר לאסור אותה. אינטרנט זה העולם הרחב. יש קושי להגביל כניסה לאתרים. זה לא הכל בשליטה שלנו. אם אנחנו יורדים מדרגה אחת, ויוצאים מנקודת הנחה שזה דבר שאנחנו לא מברכים עליו ורוצים להגביל אותו, צריך לבדוק מה הם הדרכים האפקטיביות להגביל אותו. לכן נגעתי גם בנושא של כרטיסי האשראי וגם בנושא של פרסום.

בישראל יש הימורי ספורט מוסדרים, באמצעות החוק להסדר הימורים בספורט, שהקים את המועצה, את הטוטו. אומרים, אנחנו לא נלחמים ברעה החולה הזאת, אלא מסדירים אותה בצורה שתביא תועלת לציבור, ואכן כספי הטוטו מיועדים לקידום הספורט בישראל. כמובן שלמשרד יש אינטרס ורצון שלא יהיו הימורים שלא במסגרת החוקית המאורגנת.

מעבר לנושאים שהעלה נציג האוצר, אני חושבת שהבעיה העיקרית היא שהאתרים בהם מדובר הם אתרים שפועלים מחוץ למדינת ישראל.

אני הבנתי שלא קיימים אתרים במדינת ישראל.

למיטב ידיעתו, הם אינם קיימים. לא עשינו תחקיר ואני לא מבטיחה שאין דבר כזה, אבל אני יודעת שהאתרים הגדולים פועלים מחו"ל. לכן יש בעיה טכנית וחוקית לסגור אותם. אפשר להילחם בכל גורמי המשנה, בעיקר המפרסמים, אבל זה דורש כלים וכוח אדם, שאני לא יודעת למי יש אותם.

השאלה היא, האם יש אינטרס להפעיל אותם.

אינטרס ודאי שיש.

אם יש אינטרס, אז גם מוצאים את הכלים ואת האמצעים.

אינטרס ודאי שיש. יש שאלה לגבי הסמכות החוקית לעשות את זה. נמצאים פה נציגי משרד המשפטים. אני רוצה להזכיר פה את הצעת החוק בנוגע לסחר אלקטרוני.

אני חשבתי ממך להבין את המצב המשפטי. אנחנו רוצים לדעת, מה הוא המצב המשפטי.

אי אפשר לדבר כרגע על האחריות של מי שמקים את האתר, כי הוא נמצא בחו"ל, הוא מחוץ לידנו. השאלה היא, האם אתר ישראלי שמפרסם את הפעילות הזאת אחראי לכך. אם נתייחס לפסיקה ולסטנדרטים הקיימים בעולם, נראה כי הוא לכל היותר אחראי להוריד את הפרסומת הזאת עם ידרשו ממנו.

כלומר, אין לו אחריות פלילית.

אני רוצה להשלים את הדברים. באופן עקרוני, החוק שאוסר הימורים זה חוק העונשין. יש בו שני מנגנונים שנותנים היתרים לבצע הימורים. מנגנון אחד הוא החרגה של הימורים בספורט, שנעשים מכוח החוק להסדר הימורים בספורט. ההחרגה השנייה, זה היתר שיכול שר האוצר לתת לביצוע הימורים והגרלות. במסגרת הזאת הוא נותן גם היתר למפעל הפיס לבצע את ההימורים.

חוק העונשין קובע איסורים מאוד מוגדרים. הוא קובע איסור לערוך הימורים, הגרלות ומשחקים אסורים, על עריכה שלהם, על פרסום שלהם ועוד כל מיני פעולות נלוות. בנוסף, הוא קובע גם איסור פלילי על השתתפות במשחק אסור. בהימורים אין איסור פלילי על המשתתף, אלא רק במשחק אסור.

אין איסור פלילי על השתתפות בהימור. כלומר, מותר להמר.

לא בחרו להטיל אחריות פלילית על המהמר הבודד, אלא על מי שמארגן, מי שמפרסם, מי שמוכר כרטיסים וכו'.

מה אתם עושים עם המפרסמים?

יש איסור פלילי ספציפי, הקובע שאסור לפרסם הימורים.

מה אתם עושים בעניין.

אני לא ממונה על גורמי האכיפה, אבל נעשתה עבודה בפרקליטות המדינה ביחד עם חטיבת החקירות של המשטרה בנוגע להימורים באינטרנט. המסקנה היתה, שהמצב החוקי הקיים מאפשר התמודדות גם עם הימורים באינטרנט. אילן לי פה נתונים על אכיפה. אני רק יכולה להציג פה, שהיתה פשיטה על משרדים של WALLA בהקשר של פרסום הימורים. אם אדוני יבקש, אנחנו נביא את הנתונים על האכיפה.

אנחנו בהחלט מבקשים נתונים, כי אכיפה פה זה הכל. מה לגבי חברות האשראי?

חוות הדעת שנכתבה במסגרת פרקליטות המדינה אומרת, כי ניתן להטיל אחריות פלילית על חברות אשראי מכוח הקנסטרוקציה של שותפות לדבר עבירה. יחד עם זאת, היא המליצה לא לנקוט הליכים פליליים נגד חברות האשראי, אלא לבוא וליידע אותן לגבי האפשרות שינקטו נגדן הליכים פליליים, כך שהן יצמצמו את הסליקה לאתרים הספציפיים האלה. אין לי מידע האם הפנייה הזאת נעשתה או לא. אולי חברות האשראי יוכלו לומר, האם פנו אליהן מטעם גורמי האכיפה.

אני אשמח לשמוע מחברות האשראי, האם הפסיקו את הסליקה להימורים הבלתי חוקיים.

חברת לאומי קארד הודיעה כבר לפני שנתיים, גם בעקבות שאלות ופניות שהופנו אלינו על ידי מספר חברי כנסת, שהיא לא מאפשרת למחזיקי כרטיס שלה לבצע הימורים באינטרנט. אנחנו חוסמים פעולות שמסומנות כפעולות הימורים באינטרנט. אנחנו לא מאפשרים למחזיקי כרטיס לבצע הימורים, ולא מאפשרים לקבל זכיות. אנחנו לא סולקים אתרי הימורים שפונים לקהל ישראלי, שמפרסמים לקהל ישראלי, שסולקים מחזיקי כרטיס ישראלי. למעשה, אין שום נגיעה לסליקה של אתרי הימורי ספורט.

אתה נתת תשובה מאוד ברורה וחד משמעית. מבחינתי היא טובה. האם אתה יודע, אם זה כך גם ביתר חברות האשראי.

חברי מכ.א.ל נמצא כאן והוא יכול להתייחס לכך.

בחברת ויזה כ.א.ל מדובר על אותו דבר. ברור לחלוטים שאנחנו תומכים בעובדה שחוק זה חוק.

אנחנו שמחים על התשובה הזאת, כי זה מאוד מצמצם את הבעיה. אני מוכרח לומר, כי זאת לא היתה התחושה שלי, אבל אנחנו מקבלים את דבריכם בברכה. אני מכיר כמה אנשים שמשחקים בהימורים לא חוקיים. יכול להיות שהפעולה שלכם עדיין לא מספיק אפקטיבית. אני אשמח לשמוע ממשרד לביטחון הפנים את ההתייחסות.

אני קצין עברות מחשב ארצי.

זאת יחידה קטנה מדי, לפי מה שזכור לי מטיפול שלי בעבר.

בתחילת השנה הכשרנו עוד 24 חוקרים והפכנו ליחידה עם 55 חוקרים, אבל מאז חזרנו להיות 50 חוקרים, כי יש זליגה מאוד גדולה בתחום הזה של אנשים מתוך המשטרה החוצה. את נושא ההימורים באינטרנט ניתן לחלק לשתי סוגי אתרים: אתרים בארץ ואתרים בחו"ל. לגבי האתרים שיושבים בארץ, אין לנו שום בעיה לטפל בהם. בשנת 2005 היתה לנו פרשייה אחת שטיפלנו בה, ובשנת 2006 לא היתה לנו אפילו פרשייה אחת. לפי מיטב ידיעתנו, אין אתרים שיושבים בארץ, או שמבצעים מקצת מהפעולה בארץ.

לגבי אתרים שיושבים בחו"ל, יש לנו בעיה חוקית לטפל בהם. הם חוקיים במקום מושבם.

חלק כן וחלק לא.

מהמקום בו הם יושבים אנחנו לא נקבל שיתוף פעולה מאותה משטרה במרבית המקרים. היתה לנו ישיבה עם הגב' אביה אלף, מנהלת הכלכלית, ודנו בשאלה, כיצד אנחנו מסוגלים לטפל בסוגיה הזאת. הגענו למסקנה, שאין לנו בעיה לטפל באתרים בארץ.

סליחה על הבורות. אני לא יודע איך זה עובד, כי אני מהדור שלא מכיר את האינטרנט. תסביר לי, איך אדם יכול להמר אם הוא לא יכול להשתמש בכרטיס אשראי.

אנחנו מדברים פה על כרטיס אשראי בינלאומי. כרטיס אשראי בינלאומי הוא לא השיטה היחידה לשלם. יש כל מיני חברות, שאתה מפקיד בהן כסף וקונה ספרים. לך כמדינת ישראל, אין לך שליטה אם אזרח כזה שהפקיד כסף נכנס לאמזונס וקונה ספרים, או נכנס לאתר הימורים ומהמר. החברה יושבת בחו"ל והיא חוקית במקום מושבה.

אבל אני מניח שרוב האנשים לא עושים זאת.

נכון. הם עוברים דרך חברות סליקה בינלאומיות, חברות בת, חברות עם שם אחר. אני לא נתקלתי בסליקה של חברה שקוראת לעצמה, "אתרי הימורים בע"מ". זה נעשה דרך חברות בת, שהן חברות לגיטימיות, דרך תאגידים, או דרך חברות סליקה בינלאומיות. הסליקה לא מבוצעת ישירות. לכן, קשה מאוד לשים את האצבע ולהגיד, כי בכרטיס מסוים נעשתה סליקה של הימורים, אלא אם כן אותו אדם אומר כי הוא רוצה להתלונן שהוא הימר והשתמש בכרטיס אשראי. אין לנו את זה.

אז מה הם האמצעים שלכם?

אנחנו יכולים לפעול נגד מפרסמים, ואנחנו פועלים נגד מפרסמים.

איך אתם פועלים?

היה לנו מקרה של פרסום באינטרנט. הזמינו את בעלי החברות המפרסמות, הם נחקרו, הוסבר להם שהם עוברים עבריה, והם אמרו שהם לא ידעו שאסור לנו. הם חברה חוקית בחו"ל. הם הבטיחו להפסיק את העבירה, והעבירה אכן הופסקה. כל פעם שמדובר במקרה של פרסום באינטרנט או במדיות אחרות, אנחנו מטפלים בזה, ותוך זמן קצר העבירה מופסקת. יש עשרות תיקים בשנה ולא יותר. זאת לא תופעה רחבת היקף.

לא הגעתם אף פעם להגשת כתב אישום.

עד היום לא הוגש כתב אישום בנושא הזה.

אתה אומר כי אין צורך, כיוון שלאחר שאתם מזהירים הם מפסיקים.

נשאלה קודם השאלה לגבי אמצעים כספיים. נדמה לי, שאוצר המדינה והכספים הציבוריים מפסידים המון כסף מהנושא הזה של הימורים באינטרנט.

אני מניח, שאי אפשר להעריך בכמה מדובר.

אי אפשר, אבל אני יכול לדבר על שני אלמנטים פשוטים. מדינת ישראל קבעה שיש מיסוי על פרסים ורווחים מהימורים. כאשר אצלנו במפעל הפיס אנשים זוכים בפרסים חוקיים, מנוקה מס לצורך זה בגובה של 25% מעל סכום מסוים. לעומת זאת, כאשר מדברים על הימורים בחו"ל לא מנוקה שום מס.

האם זה מצטבר?

על כל זכייה מעל ל-50,000 שקל.

במפעל הפיס אפשר להגיע לזכייה גדולה, אבל כאשר מהמרים כל פעם מדובר בסכומים קטנים שמצטברים.

זה לא מצטבר.

זה חוק שמתאים למפעל הפיס, אבל לא מתאים להימורים אחרים. הרי הם ממילא לא חוקיים.

יש הימורים גדולים. החוק בא ופוטר מהתקרה הזאת הימורים שקיבלו אישור במדינת ישראל. למעשה, מי שמשתתף בהימורים לא חוקיים היה צריך לשלם מהשקל הראשון. הדבר השני שצריך לזכור, הוא שהכנסות המועצה להסדר הימורים בספורט הולכות כולן לצורך הספורט הישראלי ולא לכיסים של אנשים פרטיים. כיוון שכך וכיוון שהספורט הוא צרכן כספים ותמיד חסר לו כסף - ואנחנו מדברים על ספורט עממי, ספורט לא תחרותי, או ספורט תחרותי שלא יכול לקבל כספים באופן מקצועני - הכספים עליהם מדבור הם כספים חסרים ובאים לחפש אותם בקופה הציבורית ובמקומות אחרים.

האם אתה לא יכול בכל זאת לתת לנו הערכה, בכמה מדובר?

אני לא יכול לתת הערכה. הערכה שניתנה בשעתו על ידי גורמים משטרתיים, דיברה על מיליארדים.

בוועדת הכלכלה של הכנסת הביאו נציגי המשטרה נתונים, ובאמת דובר על מיליארדים.

אבל דובר על כלל ההימורים, ולא רק על ההימורים בספורט.

דובר על ההימורים הלא חוקיים.

אני מניח, שהם בסדר גודל אחר מההימורים בספורט שאנחנו רואים פה.

ההערכה שלנו היא שמדובר בכספים גדולים, כי עובדה שגופים מחו"ל משקיעים כספים גדולים מאוד בהקמת אתרים המכוונים לקהל הישראלי. אלה אתרים בעברית, אתרים שמתייחסים למשחקי כדורגל של קבוצות ישראליות, וקשה להניח שבשמורות אינדיאניות בקנדה נורא מתעניינים בקבוצות של הליגה הישראלית.

זה יהיה בעתיד.

כן. בעתיד. לכן, זה ברור שזה מכוון לקהל הישראלי. אנחנו העברנו למשטרה סדרה של פרסומים קרקעיים, פרסומים של חברת ויקטור צנדלר, שמפיצים פרסומים לשכנע אנשים להמר פה במדינת ישראל. לא עושים את זה בעברית לצורך הקהל הישראלי שיושב באנגליה.

כאשר אתה מדבר על השמורות בקנדה, אני מניח שהן מוגנות בחוק הקנדי.

נכון. בעבר נתנו לכל שמורה כזאת להחזיק קזינו משל עצמה. כיום זה דבר שהוא עובר לגבולות. בעולם נלחמים בסליקה, ואנחנו רואים את זה גם בארצות הברית. קשה להניח, שאין פה סליקה. אני יודע שמעט מאוד אנשים מפקידים סכום של כסף. רוב האנשים במדינת ישראל מחזיקים כרטיסי אשראי מקומיים או שמונפקים במדינת ישראל.

אז מה השיטה?

אני חושב שיש פה עצימת עיניים. אמרו פה, שכאשר מדור בחברת בת לגיטימית, אי אפשר לדעת מה הפעולה שנעשית. זה נורא קל. אם אנחנו נושיב משהו שיהמר באותם אתרים, הוא יראה איזו חברות בת לגיטימיות באות ומנסות להעביר את הסכומים האלה. יש בזה אלמנטים של הלבנת הון, כאשר עושים את זה דרך גורמים שלישיים, שהם לא הגורמים למעשה המזוהים.

אתה אומר כי לרוב האנשים אין כרטיסי אשראי בינלאומיים.

הם לא מונפקים מארצות הברית. בארצות הברית יש פעולות חקיקתיות שמונעות את הסליקה, ויש על זה מלחמה גדולה. הם גם חושבים שניתן למנוע את הדברים האלה. כאשר אנחנו מדברים על פרסום קרקעי באתרים ישראליים, פורטלים ישראליים או פרסומים שמחולקים פה בארץ, יש לקבוע עבירה פלילית. עצם הפרסום של ההימור האסור הוא עבירה פלילית, וזאת גם דעת פרקליט המדינה.

גם ההשתתפות היא עבירה פלילית.

אנחנו לא מסכימים שההשתתפות היא לא עבירה פלילית, אם כי אנחנו כן מסכימים שזה לא ריאלי לרוץ אחרי המהמרים הבודדים. חוק העונשין אומר במפורש, כי השתתפות בהימור אסור זאת עבירה פלילית. בנושא של הסליקה, צריך ללכת בעקבות הכסף. המועצה להסדר הימורים בספורט מוכנה להביא דוגמאות למשטרת ישראל, ולהראות מאיפה עובר הכסף. בנוגע לפרסומים, צריך להילחם מלחמת חרמה בעניין הזה. רוב האנשים מגיעים מתוך אתרים לגיטימיים. אני יכול להגיד, כי שחקנית של קבוצת כדורסל מסוימת במדינת ישראל שיחקו זמן לא קצר, כאשר על הגב שלהם היה פרסום של אתר להימורים לא חוקיים.

אז למה לא אוסרים זאת?

זה אסור.

אנחנו ומפעל הפיס ניסינו לעשות משהו, ניסינו לקבל צווי מניעה. בית המשפט העליון בשני פסקי דין, לוטונט של מפעל פיס וטוטו זהב שלנו, אמר כי זה לא עניין שלנו, ומי שצריך לעשות את זה אלה גורמי אכיפת החוק. זה מה שהזיז את אותו התהליך שהביא לכך שפרקליט המדינה אמר בנובמבר 2005, כי אכן הם הגיעו למסקנה שמדובר בעבירה. הדברים נאמרו על רקע הטענה שנשמע כל הזמן, כי כיוון שהשרת נמצא בחו"ל, זאת לא עבירה. היום יישרנו קו עם המדינה, והחלטנו כי זאת עבירה פלילית.

מה עבירה פלילית?

מה זה מפריע לך? אתה אומר שאין לך עסק עם זה.

המילה זה, היא מילה מאוד מפחידה. שיאמר, מה זאת עבירה פלילית.

אנחנו עברנו קיברת דרך ארוכה, עד אשר הצלחנו לשכנע את גורמי אכיפת החוק, היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה, שיש צורך לנקוט בהליכים משפטיים. אנחנו הכנו תזכיר מפורט, ששלחנו אותו ליועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין. יש לי כאן העתק של התזכיר הזה, עם כל מיני המלצות והשוואות לגבי הדרכים שבהן יש לנקוט, על מנת למנוע את התופעה, כולל השוואה למצב בארצות הברית ולחוק האמריקני. התזכיר הוא ארוך למדי. אני מציע שאני אתן לכם אותו, כדי שתעיינו ותראו שיש בהחלט מקום לאכיפה.

אתה שואל, מה היא עבירה. עבירה היא השתתפות, עבירה היא סיוע, עבירה היא נטילת חלק בכל דבר שהוא בגדר הימור לא חוקי. ההימורים שמתבצעים באמצעות האינטרנט הם הימורים בלתי חוקיים. כך שהתשובה היא פשוטה. הצרה היא, שאנחנו לא רואים את הנכונות הזאת בשטח. הגענו למסקנה ביחד עם היוע"מ לממשלה, כי, לכאורה, מדובר בהליכים לא תקינים. אני אתן לכם דוגמא ממגזר שונה, מכונות ההימורים. המשטרה לוחמת כנגד התופעה הזאת, והיא תופסת מכונות הימורים. אין לה כוח אדם לתפוס את כל מכונות ההימורים, והיא באה אלינו והציעה שאנחנו נממן את פעילות המשטרה. כלומר, שנשלם שכר לשוטרים, נשכור מחסנים וכו'. אנחנו חשבנו, שיש בזה טעם נפגם.

טוב שלא הלכנו לגייס כסף בפדרציות בארה"ב.

אני מציע שאתם תעיינו בחוות הדעת המפורטת שהכנו, ותראו שיש דרכים לטפל בתופעה, וכי ההמלצות שלכם יכולות לסייע בהמרצה של העניין. היו גם דיונים מקבילים בוועדת הכלכלה של הכנסת, שלא כל המשתתפים כאן השתתפו בהם. גם ועדת הכלכלה בקדנציה הקודמת, תמכה בעמדה שצריך לבצע דברים.

אנחנו רוצים לעזור ולהמליץ. תגיד לנו, מה הן הנקודות המרכזיות? מה צריך לעשות היום. שמענו לפני כן דברים מאוד ברורים. לכאורה, הדברים נראים די בסדר.

שמענו אכן דברים ברורים, אבל יש דבר ברור נוסף, כי למרות הדברים הברורים ששמענו, מתבצעים הימורים והם משולמים באמצעות כרטיסי האשראי. חברי הציע כאן מנגנון לאיתור הדבר הזה.

אני מניח, כי כך בודקים אצלכם.

להם יש יותר כסף מאיתנו.

אבל אתם יותר חכמים.

בפועל, ההמלצה צריכה להתמקד בסליקה. אם אנחנו נצליח למנוע את הסליקה, חלקה הגדול של התופעה יעלם. בכל זאת, אני מציע שמישהו מכם יעיין בחומר, ויראה את הדברים.

כיום הסליקה מתבצעת באמצעות שרת, שנמצא בחו"ל. בחברות כרטיסי האשראי יש עצימת עיניים. הן לא בודקות לאן הכסף הולך. יש היום שתי הצעות חוק עומדות ותלויות בעניין הזה. יש פתרון, והוא לאכוף את החוק.

שר הפנים, רוני בראון, הגיש הצעת חוק מפורטת, שכדאי שתראו אותה.

אני מניח, שיש דברים שאפשר לעשות דברים בלי חוק חדש. זה מקובל על משרד המשפטים כי זאת נחשבת גם היום עבירה פלילית, ולכן צריך לאכוף את החוק כמו שהוא היום. אפשר גם לחשוב על חקיקה נוספת.

אני חוזר למשטרה. זה לא יכול להיות כל כך משוכלל. אני מכיר הרבה אנשים שהם מהמרים קבועים, כאשר נלווים לכך בעיות חברתיות וכל יתר הדברים שנלווים להימורים. גם בעולם זה הופך להיות דבר יותר ויותר שכיח. בכל משחק כדורגל יש הימורים על מספר הקרנות, מספר הנבדלים, מי מבקיע שער ראשון וכו'. יש יותר ויותר אנשים שמשתתפים בזה. אני מניח, שאם אתם פותחים את האתרים האלה, אתם תראו גם מה הם אמצעי התשלום לזה.

העניין הוא, שאמצעי התשלום הם דרך חברות בחו"ל. יש מדינות בהן בסכום של 20 דולר ניתן לפתוח חברת קש. מחליפים בתדר אדיר את החברות. מדובר פה על מאות חברות.

אבל הכרטיס האשראי שלי הוא כרטיס אשראי ישראלי.

לפי מה שידוע לי, במרבית המקרים משתמשים בכרטיסי אשראי בינלאומיים. אולי נציגי כרטיסי האשראי יוכלו להגיד לי, אם הם מכירים נושא של כרטיסי אשראי ישראליים מול חברות בחו"ל. לפי מה שאני יודע, במרבית המקרים מדובר בכרטיסי אשראי בינלאומיים.

כאשר יש לך כרטיס אשראי ישראלי, אתה יכול לשלם איתו גם בחו"ל. אני עושה את זה קבוע.

החברות לא רוצות לקבל את זה, כי הן יודעות שחברות האשראי לא יכבדו את זה.

לי יש גם ישראכרט וגם ויזה, ואני אוכל להראות זאת.

תביא לנו דוגמא בה הסליקה נעשית דרך חברה שמזדהה כחברת הימורים, וחברת ויזה מכבדת את זה. נשמח לקבל תשובה על כך.

יש לי 5 כרטיסי אשראי שכולם בינלאומיים, ואת כולם הוצאתי כאן.

הם מוצאים כאן, אבל אלה כרטיסי אשראי בינלאומיים. אני לא מתכוון לזה שאתה נוסע לארצות הברית ומוציא שם כרטיס.

כאשר אתם מנפיקים כרטיס אשראי, הוא גם כרטיס שניתן להשתמש בו גם בחו"ל.

לא בהכרח.

לא בהכרח, אבל בדרך כלל, אלא אם כן זה אדם שאתם רוצים להגביל אותו. מה שאתם אמרתם עכשיו, זה שאתם הפסקתם את כל הסליקה. האם זה כולל גם את הכרטיסים האלו?

בוודאי. אני יכול להביא כדוגמא את הסיפור של הספינות קזינו. החקירה היתה בארץ והיה לנו נורא נוח. שם היה מדובר בכרטיסי אשראי מקומיים, שאין לך סמכות לקנות איתם בחו"ל. לא הבנו איך מתבצעת הסליקה. זה התבצע באמצעות 25 חברות קש, שעסקו לכאורה במכבסה. כך היה להם חשבון של ויזה או ישראכרט על מכבסה. חברת הסליקה לא יודעת שנאסר פה הימור. כל עוד תלונה, היא מבחינתה קיבלה חשבון ממכסה.

זאת הלבנת הון.

זה ברור שזאת הלבנת הון.

אתה נלחם מול ענק עם תקציבים של מיליארדים. הם פותחים עשרות ומאות חברות כאלה, ובאים לחברות האשראי לא במסלול של חברה או שתיים שמלבינה את הכסף.

האם אתם רצים אחרי החברות האלו?

קשה לנו מאוד. מדובר פה במשאבים אדירים שצריך להשקיע. כמו שהוא אומר, אם אתה מהמר אמין אתה תתחיל להמר דרך חלפים.

כל מהמר מתחיל לומד את הדברים מאוד מהר. אתם יכולים להתחקות אחרי זה.

אם אתה ואני נשב אחד ליד השני ונהמר עם כרטיס אשראי, קרוב לוודאי שאתה תהיה נסלק דרך חברה א' ואני דרך חברה ב'. זה נעשה דרך מאות או אלפי חברות שהן סולקות את זה, ולא דרך חברה אחת, שאפשר לשים עליה את האצבע.

אם זאת היתה פדופיליה, האם היו גם נוקטים באותה עמדה?

אני יכול להגיד לך שכן.

בנושא של פדופיליה הרבה יותר קל לנו, כי יש לנו שיתוף פעולה בינלאומי. משטרת אנגליה תרוץ לעזור לנו.

חוסר הפעילות בנושא של פדופיליה, הוא הרבה יותר גרוע.

הבעיה העיקרית שלנו, היא חוסר שיתוף פעולה בינלאומי.

אם אתם שומעים, שבארצות הברית רוצים לעשות פעילות כוללת נגד התופעה הזאת, אתם עובדים איתם?

אנחנו עובדים איתם, אבל גם להם לא הולך כל כך . גם שם המצב לא מזהיר. יש בעיה ברגע שמישהו פותח עסק שהוא לכאורה חוקי. איך אני פועל נגדו?

מה אתם עושים בנוגע להגבלת פרסום? על גבי אוטובוסים ובערוצי טלוויזיה שונים אנחנו רואים פרסום של אתרי אינטרנט בלתי חוקיים.

הוא אמר, כי בכל פעם שהם נתקלים בזה הם קוראים להם והם מפסיקים.

למי קוראים?

שרון זכרוני.
חברות האשראי אומרות שהן נגד התופעה, אבל בחוברות שהן מפרסמות ללקוחות שלהן, יש פרסומים לאתרים האלה.

אני לא מאמין.

איזה פרסומים יש?

שרון זכרוני.
זאת די היתממות. אני לא חושב שחברות האשראי הן בהכרח הבעיה העיקרית.

זה הכלי ששם אתה יכול לתפוס את העסק.

שרון זכרוני.
יש עוד כלים. גם ספקי האינטרנט הם כלים. אפשר לבוא לספקי האינטרנט ולמנוע חדירה לאתרים מסוימים. גם המפרסמים הם כלים. ככל שמדובר על חברות האשראי, זאת היתממות לבוא ולומר שהן לא יודעות לאן הכסף הזה הולך. זה לא תפקידה של המשטרה לבדוק לאן הכסף הולך, אלא ללכת לחברות האשראי, לזמן את מנהלי הבנקים או את האנשים שנמצאים בתפקידי מפתח ונראה אז אם הם לא יידעו לאן הכסף הולך. הרי זאת היתממות.

האם חברות האשראי מפרסמות על אתרים בלתי חוקיים?

שרון זכרוני.
מעבר לעורכים עצמם של אותם אתרים בלתי חוקיים ישנם כמה גורמים מקומיים.

אתה אומר שיש תעשייה, כפי שאמר גם נציג משרד האוצר. אם נותנים לפרסם בריש גלי באינטרנט, בחוברות של כרטיסי האשראי, אז זאת תעשייה.

סליחה, על מה חברי, עו"ד זכרוני, מדבר? תחזור על מה שאמרת על חברות האשראי.

שרון זכרוני.
הטיפול בנושא של ההימורים הלא חוקיים, צריך להיות טיפול מקומי. בוודאי שאי אפשר לטפל באתר שנמצא בחו"ל, אבל הטיפול המקומי יכול להתבצע באמצעות סנקציות כנגד כמה כלים שמאפשרים את הפעילות הזאת, שהם כלים מקומיים.

אבל המשטרה אומרת שבכל מקרה, הם קראו לבעלים ומיד זה הופסק.

אומרת המשטרה, שבגלל כל מיני שיטות מתוחכמות כמו סליקה היא לא יכולה לדעת למה אותו חיוב הולך, כשבסופו של דברי הוא הולך לכל מיני הימורים לא חוקיים, כאשר בדרך הוא עובר כל מיני מסוכות שמטילות מסך ערפל. חברות האשראי יודעות לאן החיוב הולך בסופו של יום. לחברות האשראי יש כלים מתוחכמים לדעת לאן הכסף הולך, בדיוק כמו שהדבר נעשה היום בארצות הברית. בארצות הברית טיפלו בזה, וחברות האשראי הפסיקו את הפעילות הזאת. זה דבר אפשרי, אנחנו לא חיים באיזו בועה.

אבל נאמר פה, כי גם בארצות הברית זה לא מצליח.

שרון זכרוני.
בארצות הברית יש פעילות מאוד עניפה בנושא חברות אשראי, כמו גם בנושאים אחרים שקשורים לכך, שמצמצמים את התופעה. זה נכון שאפשר לבצע היום הימורים בלתי חוקיים לא רק דרך חברות האשראי, אבל אפשר לטפל בחברות האשראי, במפרסמים המקומיים ובספקי האינטרנט המקומיים.

ספקי האינטרנט הם אלמנט נוסף שצריך לפעול נגדו.

אנחנו הגענו למסקנה כי מדובר פה במדרון חלקלק. אם היום אנחנו נעשה צנזורה על אתרי הימורים, מחר נעשה צנזורה על אתרי פדופיליה, מחרתיים על אתרי הסתה וכך הלאה. לפי מיטב ידיעתנו, יש מדינה אחת בעולם שעושה צנזורה באינטרנט וגם לה זה לא הולך כל כך, זאת סין. אנחנו לא רוצים להיות דומיה לה מהבחינה הזאת.

אני רוצה להזכיר לך את מה שהיה בצרפת בשעתו. מנעו באמצעות פנייה לספקים פרסומים באינטרנט שנשאו תוכן של נאציזם. הפנייה שם היתה באמצעות הספקים. גורם הספקים הוא בעל משקל, שאפשר להפעיל אותו לצורך המניעה.

השאלה היא, האם אנחנו רוצים להגיע למדרון החלקלק של צנזורה בנושאים מסוימים, כך שלא נדע איפה נגמור.

אנחנו רוצים. זאת לא צנזורה, זאת אכיפת החוק. זה כמו בנושא של פדופיליה או בכל נושא אחר.

אתה צריך להקים מנגנון של אנשים, שיבואו ויגידו מה נראה להם אתר אסור ומה נראה להם אתר מותר.

מה זה נראה לי? זה לפי החוק, לפי מה שיגדיר היועץ המשפטי שלך.

תהיה רשימה שלמה שתתייחס לאתרי הימורים, אתרי פדופיליה, אתרי הסתה, כל מיני אתרים אסורים. יוקם מנגנון שיגיד פה לא נאפשר גישה.

זאת עבירה פלילית. אם זאת היתה עבירה פלילית כמו סמים, לא היית מוריד אתר שמוכר לאנשים ישראלים סמים?

הייתי מטפל באתר ולא הייתי פונה לספק ומתחיל לומר לו לחשוב, האם לאפשר גישה או לא לאפשר גישה.

היית אומר שאם הם מוכרים סמים לישראלים על ידי משלוח, זה בסדר.

בתחום של הסמים אין לנו בעיה, כמו שבתחום של הפדופיליה אין לנו בעיה, כי אנחנו זוכים לשיתוף פעולה בינלאומי.

אני לא מבין את הבעייתיות בעניין. אני נגד כל אפשרות של צנזורה על דברים שהם מותרים אבל אני לא מבין מה הבעיה בצנזורה על דברים שהם אסורים על פי חוק.

ישנה בעיה טכנית.

אבל אתה מציג זאת כאילו זאת בעיה ערכית.

זאת בעיה טכנית שמשולבת עם בעיה ערכית. זה לא משהו שאתה יכול ללחוץ על כפתור ולהגיד, מעכשיו אין. אתה צריך ליצור מנגנון שיוצר עיקוב אחרי האינטרנט, עיקוב יומיומי אחרי כל משלוח. אפשר לעשות כל מיני מעקפים. השאלה היא, האם רוצים להקים כזה מנגנון שיעקוב אחרי החבילות.

מה במשרד המשפטים אומרים על העניין הזה?

זאת סוגיה מאוד מורכבת ובעייתית כאשר מדברים על הטלת אחריות על ספק אינטרנט. קודם כל יש כמה סוגים של ספקים. יש ספקים שאמורים להיות מודעים לתוכן של האתרים שנמצאים על השרתים שלהם, ויש ספקים שהם רק ספקי גישה. זה כמו מישהו שפותח את הברז ולא מודע לתעבורה שעוברת דרכו. זאת סוגיה מאוד מורכבת ובעייתית.

הוזכר פה קודם חוק הסחר האלקטרוני. גם שם אין משטר שמטיל אחריות על הספק, אלא משטר שאומר, שברגע שאתה יודע שיש משהו, אתה מודעי לאתר ומבקש ממנו להוריד אותו. גם שם זה מאוד מוגבל. שם מדובר על סחר אלקטרוני ולא על עבירות פליליות. כאשר אתה מדבר על הטלת אחריות פלילית, אתה צריך להיות הרבה יותר זהיר בדרישות שאתה מפנה למי שאתה רוצה להטיל עליו את האחריות הפלילית. זה צריך להיות ברור לך שהוא מודע לעניין הזה, או שהיתה לו אפשרות סבירה להיות מודע לזה. לא הייתי זורקת את זה כך לחלל האוויר. זה משהו שאנחנו נבחן אצלנו. נעשית לגבי העניין הזה עבודה. אני מציעה, לא למהר ולהציע זאת כפתרון קסם, כי זה לא.

שרון זכרוני.
אני רוצה להעיר הערה נוספת. בשעתו אנחנו הצענו ליועץ המשפטי לממשלה מבחן שהיה מקובל עליו, לפחות כפי שהוא הוצג בבית המשפט העליון, מבחן קהל היעד. אם האתר פונה לקהל יעד ישראלי, ואפשר לבחון את זה בכמה כלים כמו שפה, משחקי ספורט שקורים בארץ, אין חשיבות לשאלה היכן האתר הזה ממוקם פיזית. הרי זה ברור שהיום אין שום בעיה לנהל מרחוק אתר. אם אותו אתר, היכן שהוא לא יושב, פונה לקהל יעד ישראלי, זה אתר שנגדו צריך לפעול, בהנחה שהוא מעודד או יוצר איזושהי פעילות בלתי חוקית, בין אם הפעילות הזאת היא בתחום של הימורים בספורט, ובין אם זאת כל פעילות בלתי חוקית אחרת.

כך זאת הפסיקה האוסטרית.

למה יש לכם תחושה של קונפליקט באינטרסים? הרי אנחנו עובדים למען אותה מטרה.

יש להם אינטרס להרוויח.

למה אתם מזלזלים בכל דבר שנאמר? אני לא מבין את זה . אם מצאו פתרון באוסטריה, למה זה רע?

אנחנו לא מזלזלים בשום פתרון, שמטרתו לשמור על החוק.

אבל זה נשמע לי כך. אתם אומרים דברים מאוד ברורים, שזה פסול בעיניכם ואתם עושים הכל כדי לעצור את זה, ואתם לא משתפים פעולה כי זה בלתי חוקי. אם זה כך, למה אתם קופצים על כל הצעה קונסטרוקטיבית שנאמרת כאן? קשה לי להבין את זה.

אני מסכימה, שכאשר מדובר באתרים של שרתים מחו"ל, מבחן הזיקה הוא מבחן מאוד רלוונטי. עם זאת, אנחנו צריכים לחשוב באופן פרקטי. מה נעשה אז? האם נגיש כתב אישום פלילי על מישהו שהשרת שלו ממוקם בבליז? לאן נוביל את הדבר הזה? זה משהו שהוא בלתי ישים.

אתם תראו שיותר ויותר מהפשיעה תהיה מכוונת כך. בעולם הפשיעה של היום ישתמשו בכפר גלובלי יותר ויותר.

הבעיה נובעת מהעובדה, שהימורים זה לא משהו שהוא בלתי חוקי בכל העולם. יש אמנות בינלאומיות שמתייחסות לפשיעה ממוחשבת ומטפלים בה ברמה בינלאומית. במקרה הספציפי הזה יש בעיה.

לכל האתרים האלה יש מפרסמים פה בארץ.

אין לנו מחלוקת בעניין הזה. לגבי מי שמפרסם הימורים בלתי חוקיים בארץ, אני חושבת כמוך. אני חושבת שיש כלים לטפל בזה, וצריך לטפל בזה.

עכשיו כולם יודעים שזה אסור. הזהרתם את כולם כבר כמה שנים. במקום להזהיר אותם, תגישו כתב אישום נגדם. כולם יודעים שזה בלתי חוקי, זה לא דבר שהוא נסתר מעיני כל. תגישו כתב אישום, ואז כולם יראו וייראו. זאת תעשייה כל כך גדולה וענפה, שמשפיעה על חיים של אלפי משפחות בישראל. אני לא מדבר על ההפסד של המדינה מכך. אנחנו יכולים להיות בקשר עם הפרקליטות בעניין הזה. אני חושב שזה דרוש. אני ממליץ, שאם חסרים לכם אמצעים, תדרשו זאת. אני חושב שראוי שיהיו לכם אמצעים. בנוסף, תנסו לגבש משהו לגבי הנושא של אכיפת הסליקה. אני מניח שזה מתוחכם, אבל לא עד כדי כך.

הכל עניין של משאבים. אם משקיעים מספיק משאבים, אפשר לעשות הכל.

יש לנו חוקים מסוימים, כמו חוק זכויות יוצרים, חוק הפטנטים וחוק הגנת הצרכן, המאפשרים לנפגעים להגיש תביעות פליליות. אם החוק יתוקן כך שיתאפשר למועצה להימורים בספורט ולמפעל הפיס להגיש תביעות פליליות במסגרת החוק, הטיפול יהיה מהיר יותר. אני חושב, שכדאי ליזום טיפול חקיקתי כדי לתת מעמד כזה לשני הגופים האלה.

אנחנו נשקול לעשות את זה. אתה אמרת שיש פסיקה בנושא. אתם מפסידים מזה כסף, אתם נוגעים ישירות בעניין, אז למה היום אי אפשר להגיש תביעות.

אנחנו פנינו לבית המשפט נגד טוטו זהב, שזה היה גוף שהימר בספרד עם כספי מהמרים ישראלים. למרות שבית המשפט העליון אמר, כי על פני הדברים הדבר הזה הוא לא חוקי, הוא אמר כי למועצה להסדר הימורים בספורט אין מעמד על פי החקיקה הקיימת כצד נפגע, וכי מי שצריך לעשות זאת זה גורמי אכיפת החוק. אנחנו חשבנו, כי זה יוצר תת אכיפה. ללא ספק שכגוף אינטרסנטי, כמו המועצה לצרכנות, אנחנו היינו יכולים יותר להזיז את הדברים. אנחנו גם מבינים את התחום באופן מלא. על פי פסיקת בית משפט עליון, צריך לשם כך חקיקה.

אבל גורמי אכיפת החוק אומרים לך פה, שהם מעונינים להזיז את זה.

אז שיתנו לנו באמצעות חקיקה מעמד להגשת תביעות אזרחיות והגשת קובלנות פליליות. אנחנו נסגור אז את הברז.

העמדה של משרד המשפטים היא מאוד ברורה בעניין הקובלנות הפרטיות, שלא מרחיבים את המוסד הזה. הוא במגמת צמצום. אופי העבירות שחוק סדר הדין הפלילי מאפשר הגשת קובלנות בגינן, הן עבירות של תקיפה הדדית וכו'. פה יש משהו שהמחוקק צריך להיות בעל הבית של הדבר הזה.

למועצה לצרכנות במסגרת חוק הגנת הצרכן להגיש תביעות ייצוגיות. אם יתנו למועצה להסדר הימורים בספורט מעמד להגשת תביעות אזרחיות, זה יפתור את העניין.

יש הבדל בין המטריה שאתה מדבר עליה לבין המטריה של הימורים, שהמחוקק קבע אותם כאיסור כללי. אם צרכן נפגע ויש כמוהו עוד קבוצה גדולה של צרכנים, הוא יכול לייצג את הפגיעה שלו, שיש לה הדים הרבה יותר רחבים. זה לא כל כך דומה למעמד שלכם ביחס לחוק העונשין.

אני לא מדבר על צרכן בודד, אלא על המועצה לצרכנות. גם גופים ירוקים, כמו אדם, טבע ודין, קיבלו מעמד להגשת קובלנות.

אני לא הייתי אומרת, שהאינטרסים של המועצה לצרכנות זהים לאינטרסים שיש לכם. יש לכם אינטרסים כספיים מאוד גדולים. זה לא בדיוק אותו דבר.

אדם, טבע ודין קיבל מעמד להגיש כל מיני תובענות חברתיות.

אתם לא אדם, טבע ודין. אתם מרוויחים כסף מזה.

אנחנו גוף ממשלתי.

אני מנסה להסביר, למה עמדת משרד המשפטים תהיה נגד מתן אפשרות להגיש קובלנות חברתיות.

אני לא מביע עמדה אם זה טוב או לא, אבל המדינה החליטה שזה טוב למדינה. המועצה היא מועצה של המדינה. כל הכסף הולך למטרות שהמדינה קובעת. זה לא כסף שהולך לגוף פרטי שמרוויח כסף. לכן, אני לא מבין את הערה שלך.

ראיתי שבחוק ההסדרים הם הקטינו את נתח הכספים שצריך להעביר לאגודות הספורט מ-10% ל-5%.

לא. זה על המרכזים, כי השאר הולך לספורט.

במקרה, את זה אני יודע. זה לא הוחלט. את לא צודקת. היתה הצעה כזאת. אנחנו התחייבנו לטפל בזה תוך חודשיים- שלושה, ולהגיע לחקיקה בעניין.

שרון זכרוני.
בשעתו אנחנו הצענו מספר תיקוני חקיקה לא גדולים, שמאפשרים לטפל בבעיה במישור האזרחי. הבעיה של מפעל הפיס היה אותו הליך שהגיע לבית המשפט העליון. אנחנו הרחקנו לכת, ובית המשפט העליון ביקש את עמדתו של היועץ המשפטי להליך, והיועץ המשפטי הצטרף להליך והביע עמדה ברורה, שמדובר בעבירות פליליות, לכאורה. למרות זאת, בסופו של יום בית המשפט העליון אמר, שאין לנו מעמד על אותה טענה שאנחנו טענו. שינויים מינורים יכולים לאפשר לגופים גדולים במשק, שיש להם אינטרס כלכלי, להגיש תביעות אזרחיות.

אני רוצה לסכם את הישיבה. אנחנו נמליץ בפני הפרקליטות בשיתוף עם המשטרה, ללכת ולהגיש תביעות נגד המפרסמים, גם תביעות פליליות, במקרים בהם יש עבירה מאוד ברורה על החוק. אי אפשר בריש גלי, באינטרנט, על האוטובוסים, בחוברות, כל הדברים שמגיעים לכל בית בישראל, לפרסם דברים בלתי חוקיים מבלי שתהיה אכיפה של הדבר הזה. אנחנו לא נאפשר את זה. אני מציע לכם, להגיש כתבי אישום למי שזה מגיע.

אני רוצה לקרוא למשטרה, להגביר את האכיפה כלפי כל הפעולות המוסוות של הסליקה של כל מיני חברות מדומות כדי לכסות על הפעילות האמיתית. אני מציעה לנסות ולהפסיק את הפעילות הזאת בכל האמצעים הדרושים. אם דרוש לכם יותר אמצעים כדי לעצור את זה, צריך לדרוש זאת. אנחנו בכנסת נתמוך בזה.

הייתי רוצה לבחון הצעת חוק, שתאפשר לסתום את הפרצות שיש היום. הייתי רוצה שזה ייעשה בשיתוף עם משרד המשפטים, כדי שיהיה לזה סיכוי יותר טוב להתקבל. צריכים לדאוג גם שתהיה אכיפה של מה שכבר קיים היום. אם אפשר לעשות זאת באמצעים חקיקתיים, אנחנו נבחן זאת עם משרד המשפטים. נשמע אתכם תוך חודש ימים. המועצה להימורים בספורט ואחרים, המליצו על דברים ספציפיים, כדי שנוכל להסיר את הנגע הזה מהציבוריות הישראלית. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20