כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

13.06.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 14

מוועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, י"ז בסיוון התשס"ו (13.06.2006), בשעה 12:30

נוהל מתן אשרות כניסה לישראל

חברי הוועדה: חה"כ ג'אלב מג'אדלה – היו"ר


דב חנין


ואסל טאהא


טלב אלסאנע

ששי קציר – מנהל מינהל האוכלוסין, משרד הפנים


אירית לאובל – ראש דסק דרום, מינהל אוכלוסין, משרד הפנים


עו"ד דניאל סלומון – יועמ"ש של מינהל אוכלוסין, משרד הפנים


דסי צנגן – לשכה משפטית, משרד הפנים


סבין חדד – דוברת מינהל האוכלוסין, משרד הפנים


יהודית רבי מרמר – קונסולרית, משרד החוץ


עו"ד גלעד קריב – המרכז לפלורליזם יהודי


איברהים אבו סביח – סגן יו"ר המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים

בנגב


עביר קובטי – רכזת תקשורת ודוברת, מרכז מוסאווה


דנה מליאנט


קרימן אבוטהה

יפה שפירא

מיטל בר שלום


נוהל מתן אשרות כניסה לישראל

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. זה לא סוד שנזקקנו לקיים דיון בנושא הזה בעקבות פניות רבות של אזרחים. ראינו כי יש צורך לקיים דיון מסודר כזה, כדי שאנחנו שמטפלים בפינות הציבור ואחרים, יידעו מה הנוהל, מה היא הפרוצדורה ומה הוא הסדר. בעבר היו גם בעיות. היו פניות, מינהל האוכלוסין סייע בכל דרך אפשרית, ואנחנו התמודדנו עם הבעיות ונתנו תשובות. לפעמים התשובות היו קשות, ולפעמים נושאים שלא היה להם פתרון קיבלו פתרון. הגענו למצב שהקונסול הישראלי באיטליה והקונסול הישראלי בירדן מפנים אזרחים למשרד הפנים במקום מגוריהם, ומשרד הפנים מחזיר אותם למדינה בה הם נמצאים. הגענו למצב שאנחנו לא יודעים איזו תשובה לתת. לכן, החלטנו לקיים את הדיון הזה, על מנת שיהיה נוהל מסודר, וכדי שתיחסך מהאזרח טרחה, ובמקרים מסוימים אף מעבר לזה. בסופו של דבר מדובר באזרח ישראלי, גם אם הוא נמצא באיטליה, בירדן או בארצות הברית. כולנו מצווים כדי לסייע בידו ולהקל עליו להגיע לארץ בדרך חוקית, מסודרת וטובה, במינימום קשיים ובמקסימום הקלות.

אני שמח, שמנהל מינהל האוכלוסין, ששי קציר, נענה לדיון, כדי שנוכל להעמיד את הדבר הזה פעם אחת בצורה מסודרת על פי נוהל מסודר, וכדי שנוכל לעשות מלאכתנו נאמנה. גם חברים אחרים ממשרד הפנים וגופים אחרים משתתפים איתנו בדיון. אני מברך את חברי הכנסת, שראו בעניין הזה עניין חשוב. אני מניח, שחלק מהם גם קיבלו פניות כאלה. לכן, אני ראיתי צורך לקיים את הדיון הזה. יש שתי אפשרויות: או שששי יפתח ויציג את העניין ואחר כך יהיו שאלות, או שהחברים יציגו את הדברים ואחר כך את תתייחס.

אני אתן רק סקירה קצרה כפתיחה. לא במקרה הזכרת את משרד החוץ. בכל מה שקשור לכניסה לישראל, יש לנו שיתוף פעולה עם משרד החוץ בכל הקשור למתן אישורים לזרים להיכנס לישראל, באמצעות הקונסוליות שפרוסות ברחבי העולם. צריך להבין, שאנחנו מדברים על שני סוגים של מדינות. מדינה שיש לנו איתה הסכם אשרה, ויש מספר לא מבוטל של מדינות כאלה, האזרחים של אותה מדינה יכולים לקנות כרטיס טיסה באותה מדינה ולהגיע לישראל, מבלי לעשות כל סידורים מקדימים. בכניסה לישראל בודקים שכל מסמכיהם תקינים, הדרכון בתוקף, ואז הם מקבלים אשרת כניסה לישראל. זה לגבי מדינות שיש לנו הסכמי אשרות איתן. ישראלי יכול להיכנס לאותה מדינה מבלי להצטייד באשרה מבעוד מועד. זה לא תמיד סימטרי. אזרחים אמריקניים יכולים להגיע לישראל, כי יש הסכמי אשרות ואנחנו מאפשרים לכל אזרח אמריקני להיכנס לישראל, אבל הישראלים צריכים להצטייד בקונסוליה האמריקנית פה בויזה, בכדי להיכנס לארה"ב. לא תמיד זה סימטרי.


מתי זה מתחיל להיות מורכב? הכוונה היא למורכב מבחינת הפרוצדורה ולא מבחינת ההבנה שלנו או הנהלים שלנו. זה מתחיל להיות קצת יותר מורכב לאותו אדם שמבקש להיכנס, כאשר לאותה מדינה אין הסכם אשרה איתנו. זה מחייב אותו להגיע לקונסוליה ולבקש אישור כניסה לישראל. גם פה ניתן לסווג את זה. זה תלוי לאיזו מטרה מבקש אותו אדם להיכנס לישראל. הדבר השכיח והכי פחות בעייתי, הוא שאדם רוצה להגיע לישראל למטרת טיול. אם אדם רוצה להגיע לטיול, הוא מגיע לקונסוליה שלנו באותה מדינה, מגיש בקשה להגיע לישראל למטרת טיול, ישנו תהליך של בדיקת מסמכים, ואז מאשרים לו להיכנס לישראל. יש מקרים בהם לא יאשרו לו להיכנס לישראל. מדוע? יכול להיות שאותו אדם היה כבר פעם בישראל, ובמהלך שהייתו בישראל הוא עבר על חוקי מדינת ישראל או שהה שלא כדין בישראל. מאחר ואותו אדם עבר עבירה בישראל, אנחנו לא מאפשרים לו להיכנס לישראל. במקרים הומניטריים, למשל, כאשר אותו אדם רוצה לקבל טיפול מיוחד בישראל, אנחנו מאפשרים לו להיכנס לישראל במגבלות מסוימות, למרות שיש הנחיה במערכת שהוא לא יכול להיכנס לישראל. זאת קבוצה שכיחה מבחינת הטיפול שלנו.

יש קבוצות אחרות, בהן יש חובה שהגשת הבקשה תהיה בישראל ואי אפשר להגיש את הבקשה בקונסוליה. לדוגמא, אנחנו מכניסים לישראל גם עובדים זרים לענף החקלאות, לענף התעשייה, לענף הבנייה, לענף הסיעוד וכו'. אם אדם רוצה לבוא ולעבוד בישראל, הוא לא יכול לגשת לקונסוליה ולהגיש בקשה לבוא ולעבוד בישראל. הוא חייב להגיע ללשכה שלנו, להגיש בקשה, כאשר לפני זה הוא צריך לקבל היתרים ממשרד התמ"ת. אם אנחנו אישרנו להכניס עובד זר, הבקשה מוגשת בישראל וצריך להמשיך בפרוצדורה מול הקונסוליה.

אני חושב, ומשרד החוץ יכול להעיד על כך, כי כל קשרי העבודה בינינו, מה אפשר לעשות, מה בסמכות הקונסוליה, מגובים בנהלים. יתרה מכך, בשנה שעברה עדכנו את כל הנהלים שלנו. כל מה שסיפרתי כאן מעוגן בנהלים, כאשר כל האינפורמציה הזאת קיימת באתר האינטרנט שלנו. אזרח יכול להיכנס לאתר שלנו במקרה והוא שואל את עצמו, מה דורשים ממנו אם הוא רוצה להזמין קבוצת תיור, חברים מחו"ל או סתם מישהו שהוא פגש והוא רוצה להביאו לישראל. הנוהל מנחה אותו מה הוא צריך לעשות. אני לא חושב, שיש פה חוסר מידע או אי בהירות מבחינת הנהלים שלנו, הקובעים כיצד נוהגים במקרה של הזמנת זר לישראל.

יש טיפול שהוא הרבה יותר מורכב, וזה כאשר אזרח ישראלי מבקש להכניס ארצה בן זוג זר. יש לנו הרבה מקרים שמישהו מגיע לקונסוליה ומבקש להכניס בן זוג זר ארצה. גם הנושא הזה מגובה בנהלים. יש הרבה סיטואציות אפשריות. יכול להיות שישראלי שנישא עם זרה בחו"ל או להפך, יכול להיות ישראלי שנישא פה בארץ לזרה וכו'. כל המקרים האלה מגובים בנהלים. יש פירוט לגבי מה הוא צריך לעשות, איזה מסמכים הוא צריך להציג, איזה היתרים הוא יקבל וכו'. כל הדברים האלה מגובים. אני לא חושב, שיש אי בהירות.

לצערי, יש הרבה אנשים שמנסים לעשות קיצורי דרך. קיצור הדרך האלה לא מאפשרים לנו שלא לנהוג לפי הנהלים שלנו. הם מבקשים דרך פניות שונות, ולא באים בצורה מסודרת עם מסמכים והגשת בקשה מסודרת, ולא מחכים לקבל תגובה מאיתנו. אולי חסרים חלק מהמסמכים? אנחנו ממליצים למי שנמצא בחו"ל ובא בקשר איתנו, להצטייד בכל המסמכים לפני שהוא מגיע ארצה, כדי שלא יצטרך לחזור ולהביא את המסמכים או שמישהו אחר יצטרך להביא להם אותם. עדיף שהם יידעו מראש מה דורשים, בכדי שנוכל להקל עליהם. אין מצב, שבו מישהו נישא כדין שלא קיבל מאיתנו אישור כניסה. אנחנו בודקים את זה בתוך תהליך, ואין מצב שהוא לא יקבל איזה מעמד. אין מצב כזה, אלא אם כן שאנחנו מגיעים למסקנה שמדובר בנישואין פיקטיביים. אנחנו לא רוצים לבלום איזו תופעה. שמעתי דברים כאלה. יש נהלים מאוד מסודרים. צריך פשוט לפתוח את הנוהל, לקרוא ולראות מה אנחנו דורשים מהאנשים.

שכחת להזכיר את המדינות שאין לישראל יחסים איתם.

מה שנקרא, מדינת אויב.

ההערה היא נכונה. זה עוד נדבך במורכבות.

מה ההבדל בין מדינה שאין הסכם איתה לבין מדינה שאין יחסים איתה?

נגיד שמישהו מירדן או ממרוקו רוצה להגיע ארצה.

עם ירדן יש לנו הסכם שלו. יש לנו שם שגרירות.

ולמרות הכל צריך אשרה כדי להגיע לארץ. קחו לדוגמא את אינדונזיה, מלזיה.

באילו מעמד נמצאות המדינות האלה?

בגדול, כל אזרח יכול להגיש בקשה לאשרה בנציגות, גם עם הוא מסעודיה, מתימן או כל מדינה אחרת שאין לנו קשרים איתה. הם יכולים להגיש בקשה בנציגות הישראלית. מקבלים כל בקשה.

בכל נציגות ישראלית יקבלו בקשה גם של מישהו מאינדונזיה.

בהחלט. כל בקשה מתקבלת. מטפלים בזה לפי הנוהל התלוי בכך אם יש קשרים והסכמים. קודם כל מקבלים את הבקשות. אין דבר כזה שלא מקבלים בקשות.

יש כאן עוד נדבך שנרמז כאן. יש מדינות שאנחנו מקבלים את עמדת הגורמים בנושא הביטחון, טרם מתן האשרה. זה עוד גוף שצריך לתת את דעתו. כפי שצוין כאן, מבחינתו, הנוהל של מתן האשרות הוא ברור. אנחנו מלבנים את זה בדיונים שיש לנו עם משרד החוץ. מעבר לעבודה השוטפת אנחנו מקיימים דיונים עם משרד החוץ על פעילות משותפת, ואנחנו משפרים את הפעילות שלנו בתחומים האלה.

אני מאוד שמח על ההזדמנות לקיים דיון כזה. אני שמח על נוכחותם של אנשי מינהל האוכלוסין וכל יתר נציגי המדינה. אני רוצה לומר לכם את תחושתי כחבר כנסת. מגיעות אלי הרבה מאוד פניות ציבור בנושאים שונים. אחד הנושאים שחוזרים על עצמם לא מעט, הם נושאים שקשורים לעבודה שלכם במינהל האוכלוסין. אני כמשפטן נכנסתי לנוהל ועברתי עליו. הנוהל הוא נוהל מסודר. אולי יש כמה דברים שהייתי משנה בו, אבל לא זה העיקר. השאלה העיקרית, היא מה היחס בין הנהלים שנמצאים בספר לבין הפרקטיקה שמתנהלת בשטח. פה ההרגשה שלי הויא מאוד קשה. בכדי לא להיות לגמרי תיאורטי, אני אתן לך שתי דוגמאות מאוד מעשיות מהחיים, של פניות מהעשרה ימים האחרונים.

פונה אלי אזרח ישראלי יליד הארץ בשם גבי רוזן, שפנה אליכם לפני חצי שנה. הוא נישא לאישה אזרחית אוקראינה. היא עבדה פה בארץ, ובסופו של דבר היא גורשה מהארץ כיוון שהיא שהתה באופן לא חוקי בארץ. כיוון שהוא אהב אותה, הוא נישא לה. הוא לא יכל להתחתן איתה כאן, בגלל דברים ידועים, אז הוא נסע לחו"ל והתחתן איתה, הכל כדת וכדין. היא אשתו והוא בעלה, אבל שני בני הזוג האלה חיים בנפרד. האיש הזה שהוא איש בחור צעיר ונמרץ - למרבית השמחה, כי אחרת היה מקבל התקף לב - מבלה את זמנו במשלוח מכתבים. הוא כתב לששי קציר, הוא כותב לרוחמה אברהם, כשעוד היתה ממונה על משרד הפנים, ואני לא יודע למי הוא עוד לא פנה. בסופו של דבר הוא פנה גם אלי. אני חייב לומר, שזה ממש נראה לי נתיב הייסורים. בתחילה אמרו לו להביא אישורים, והוא מביא את כל האישורים. התיק שלו פעם ברמת גן, ואחר כך מעבירים את התיק למקום אחר.

איפה הוא גר?

הוא גר בגבעתיים. התיק מטייל בכל רחבי הארץ, וגם האיש מטייל, כי הוא רוצה להיפגש עם אשתו, אבל לא יכול לחיות איתה ביחד. הסיפור הזה הוא סיפור מזעזע.

הוא בארץ. איפה היא?

היא באוקראינה. פעם היו כותבים טרגדיות כאלה על בני זוג שרוצים לחיות ביחד ולא יכולים. אני שואל את עצמי, מה קורה מבחינת הנהלים. לאחר שהפנייה הזאת עלתה פה בכנסת, אתם ודאי תתייחסו לפנייה הזאת בכל הדחיפות. אבל אני שואל את עצמי שאלה יותר כללית, מה קורה מבחינת הנהלים כאשר קצב הטיפול בפניות כאלה הוא כל כך איטי? אם אני הייתי במקום הבחור הזה, אני לא יודע מה הייתי עושה כבר במצב כזה. אני בטוח, שהיו אנשים שהיו כבר מתייאשים.

סיפור שני נוגע לתושב מזרח ירושלים, שנישא כדת וכדין לאזרחית פנמית. היא רשומה אצלו והוא רשום אצלה, ואין שום מחלוקת על נישואיהם. הגברת הזאת רוצה להגיע עם בנה לישראל דרך ירדן. כיוון שהיא אזרחית פנמית, היא לא דוברת ערבית, היא כל פעם מגיעה לירדן עם בנה ולא מצליחה לעבור את הגבול.

האם בנה הוא מהנישואין הקודמים?

לא. בנה מהנישואין המשותפים. הבן הוא בן שנתיים ושלושה חודשים וסובל מבעיות רפואיות. התוצאה היא, שהם מגיעים לגבול, ובגבול אומרים להם שהם לא יכולים להיכנס לארץ. מכאן מתחיל רשומון. לא ברור מי מחליט שהם לא יכולים להיכנס לארץ. פונים למרכז המידע של משרד הפנים, ושם נאמר כי הגברת הפנמית לא יכולה להיכנס לארץ בגלל איסור כניסה של משטרת הגבולות. פונים למשטרת הגבולות, והם אומרים שאין להם שום אינפורמציה. הם לא יודעים בכלל שהגברת הזאת לא יכולה להיכנס לישראל. מבחינתם היא יכולה להיכנס מחר בבוקר. אני שואל את עצמי, מה קורה פה? איך נוצר מצב, שיד שמאל לא יודעת מה עושה יד ימין?

מעבר למקרים הקונקרטיים האלה, שהם מקרים מאוד זועקים, אני מוטרד משאלה יותר כללית. האם אתה מרגיש בנוח עם זה שאתם מתואמים עם כל רשויות המדינה האחרות, שהאינפורמציה באמת ממקום למקום, שבאמת האזרח מקבל תשובה אחת מוסמכת ואיתה הוא יכול להתמודד, שבאמת יש לוח זמנים ברור לטיפול בפניותיהם של אזרחים, כך שהם יודעים שבעוד חודש וחצי הם יקבלו תשובה. אולי היא שלילית ואז הם יערערו למקום אחר, אבל הם לא יישארו באוויר במצב בלתי ברור.

שנים אנחנו מטפלים בבעיות האלה ומתכתבים עם מינהל האוכלוסין. הבעיה היא לא עם הנהלים, אלא עם ביצוע הנהלים. השאלה היא, כיצד מבצעים את הנהלים וכיצד מתייחסים לבני אדם, שפונים לקונסוליות השונות, ואני מדבר במיוחד על הקונסוליה בירדן. יש מאות אנשים שמוזמנים על ידי הקונסוליה, באים משעות הבוקר המוקדמות, משעה 04:00 עד 04:00 ואף אחד לא מקבל אותם.העליתי את הנושא הזה בפני המלך וגם כאן, ואין פתרונות.

כאשר אנחנו נכנסים לירדן, מקבלים אותנו בכבוד רב. מקבלים אותנו כתיירים, כחברי כנסת, כאורחים ממלכתיים, מכבדים אותנו. כאשר אנחנו רוצים להזמין חברי פרלמנט ירדני, לא נותנים להם אשרות.

מה זה חבר כנסת? לחבר כנסת יש פריבילגיות. אני בתור אזרח עליתי לג'יפ שלי, לקח לי רבע שעה סידורים, כי הכל היה ממוחשב, ובירדן לקח לי עוד שעה. תוך שלוש שעות וחצי הייתי במלון. כתבתי לרשויות שלנו כאן מכתב על הטיפול הטוב בגשר שיח' אלחסיין. הכל אוטומטי ומסודר ואתה לא מתעכב. אתה יכול אפילו להחליף שם כספי. אני לא מדבר על חבר כנסת, אלא אפילו על אזרח רגיל.

אני מדבר על אזרח וחבר כנסת אני אישית מזמין אנשים מכובדים, חברי פרלמנט ירדני או מרצים, שרוצים לבקר פה ולהשתתף בפנל מיוחד אצלנו, ולא נותנים להם אשרות. אתה גומר את כל מה שתכננת, והאשרה לא מסודרת. יש בעיה רצינית עם היחס לאלה שפונים לקונסוליה או לשגרירות לקבל אשרות. למרות כל ההזמנות והפגישות, הם מעוקבים. אני לא יודע אם זה תלוי בנוהל או בביצוע. אני לא ידוע אם הליקויים הם בנוהל או בביצוע. צריך לבדוק את זה.

אני רוצה לספק מקרה אחד. ישראל אוסרת על אדם מסוים מעל גיל 70 להיכנס לירדן. אני ניסיתי שאחותו תיסע לשם, וירדן מנעה מאחותו להיכנס לשם. אלה סוגיות מדהימות שקורות כאן. אחרי שבדקנו את הדברים, ראינו ששם נפל על שם במחשב. אלה תקלות טכניות, שאנשים משלמים עליהם מחיר כבד. בגלל ששם המשפחה שלהם עוד, והיה פעם משיהו מוכר להם ממשפחת עודי, מחרימים את כל משפחת עודי. זה לא ייתכן.

אני גם רוצה לברך את ועדת הפנים, היו"ר ומינהל האוכלוסין על קיום הדיון הזה. לדעתי, הדיון הזה הוא מאוד חשוב ומאוד נחוץ, גם נוכח הדיון המתנהל על העתיד של מינהל האוכלוסין, האם זה יהיה חלק ממשרד הפנים או האם זאת תהיה רשות נפרדת. אני שמעתי את שר הפנים בוועדת הכספים, הציג את החזון שלו. אני מתחבר לחזון שלו מאוד, במיוחד בכל מה שקשור למינהל האוכלוסין. אני מלווה את הנושא הזה שנים רבות כחבר מועצת עיר של ראשון וגם כעוזר פרלמנטרי במשך 3 שנים. כל הסיפורים הקשים ששמענו פה, גם מפי דב, הם ידועים לי. לצערי, מינהל האוכלוסין ומשרד הפנים הפכו בעני הציבור הרחב לקן צרעות, מקום מכוער שנותן שירות לקוי. אני לא מדבר על ההרגשה שלי, אלא עלה ההרגשה של הציבור.

אני לא חושב שהציבור מדבר כך.

הוא לא מדבר כך, הוא חושב כך.

זאת אמירה לא מבוססת.

זה די מבוסס. למה זה קורה? אתה מדבר על דברים שהם ברורים וידועים, לכאורה. אני מתחבר למה שאומר חה"כ חנין, יכול להיות שהם ידועים - למרות שלי הם לא ידועים - אבל כל סניף משכתב את הנהלים האלה לפי מה שבא לו. כל פקיד מפרש את הנהלים האלה איך שבא לו, איך שהממונה על הסניף אומר לו, או איך שנראה לו להתנהג באותו רגע כלפי אותם אנשים. לכן, אנשים רבים חושבים שאין שקיפות במשרד הפנים, ויש טרטורים רבים שפוגעים בחייהם הפרטיים. אנחנו מדברים פה על גורל של אנשים, שלא יכולים להתאחד עם המשפחות שלהם ולא יכולים להזמין קרובי משפחה. אתה פירטת פה סוגיות שונות, אבל אתה לא פירטת סוגיה פשוטה אחרת. אם אני רוצה להזמין קרוב משפחה או חבר ממדינה, שאין לנו איתה הסכם אשרות כניסה, מה אני עושה?

אני נתקלתי במקרה הזה באופן פרטי. אשתי הזמינה חברה, שהיא לא יהודייה, היא גם יפה, היא בלונדינית עם עיניים כחולות. יש לה הרבה מאוד תכונות שליליות. הקונסוליה שלנו לא נתנה לה אשרת כניסה. זה היה לפני כמה שנים.

זה לא בגלל שאנחנו לא יודעים שהבקשות האלה קיימות. יש לנו נוהל לגבי מצבים כאלה. אתה מדבר על כך שלא נתנו היתר. יש אנשים שלא נותנים להם אשרה.

הבחורה הזאת אף פעם לא היתה בארץ, והיא אף פעם לא הואשמה בשום דבר. באופן סובייקטיבי, מי שבדק אותה חשב שהיא יותר מדי יפה ויותר מדי בלונדינית, ויכול להיות שהיא נכנסת לארץ לעסוק במה שאנחנו לא רוצים שהיא תעסוק, ולא למטרת ביקור החברים שלה, ולכן הוא לא נתן לה אשרת כניסה. פנינו ללשכה של משרד הפנים, ודרשו ממני להפקיד 5,000 שקלים ערבות לזה שהיא תעזוב את הארץ. זאת בושה וחרפה. אני נמצא 25 שנים בארץ, ואני צריך להפקיד 5,000 שקלים. לא מאמינים לי שאני מזמין לכאן אדם, שאני רוצה שהוא יבקר אותי במשך שבועיים. זה היה לפני כמה שנים, אבל, לדעתי, הנוהל הזה נמשך.

מה קורה אם אותם אנשי עסקים, שנוסעים פעם אחרי פעם לעשות פה עסקים שאנחנו רוצים אותם, ולא נותנים להם בקונסוליות שלנו ויזות רב פעמיות, בטענה שגם משרד הפנים מתנגד לזה. למה זה? כל זה הביא לכך שמדינות חבר העמים, רוסיה ואוקראינה וכו', הקשיחו את הכניסה של האזרחים שלנו לשם. הם אומרים, אם אתם פוגעים באזרחים שלנו בחוק הכניסה ובאי מתן אשרות כניסה, אז אנחנו גם נתעלל בכם. הם המציאו סיפור של ביטוח. אלה שרוצים לבקר קרובי משפחה או מכרים, או לעשות שם עסקים, צריכים עכשיו לקנות ביטוח ממלכתי שמכסה כל מיני דברים. אלה שטויות. זאת טענת שווא רק כדי להעניש אותנו על מה שאנחנו עושים להם. אני חושב, שחסר החלק הנוסף הזה בדיון הזה. ברגע שאדם עובר מסכת ייסורים, 7 מדורי גיהינום, בקבלת אשרת כניסה, הוא צריך גם לקבל סטטוס. ברגע שהבחורה הזאת, שאתה דיברת עליה, תקבל אשרת כניסה, לא בטוח שהיא תקבל אזרחות. לא בטוח גם שהיא תקבל מעמד של א5, תושב ארעי. יכול להיות שהיא תקבל ויזה ב2 עם אפשרות לעבוד.

אתה לא מכיר את החוק, שיפוג תוקפו ב-30 יוני, שעבר בוועדת הפנים. תבוא אלי ואני אסביר לך. הדרוג מוקפא.

מה זה אומר?

הקפאה על פי חוק.

אף אחד לא יקבל כלום.

לא. מי שמקבל שהייה בארץ, לא יכול לעבור ל- 5א. מי שנמצא ב-5א לתעודת זהות קבועה. מי שיש לו תעודת זהות קבועה, לא יכול לקבל אזרחות.

זאת הקשחה יותר גדולה.

זה החוק. אתה צריך לדעת את החוק.

אני שמח שהארת את תשומת לבי. זה יותר גרוע ממה שחשבתי. הדוגמא האחרונה שאני רוצה לתת, זאת דוגמא של אישה, שמתוקף החוק שעבר בכנסת הקודמת, היא יכולה לקבל מעמד של א5. הבן שלה שירת בצה"ל כחייל בודד, היא אמו ואין לו אבא, ולכן היא יכולה לקבל מעמד של א5. היא נכנסה למדינה עם בת קטינה מנישואיה הקודמים, ואז פקידים בסניף מסוים אמרו לה, או שאת נשארת עם הבן שלך או שאת נוסעת חזרה עם הבת שלך. אמרו לה, כך את לא תקבלי מעמד של א5, למרות שזה מגיע לה מתוקף החוק. אחר כך הגמישו את זה ואמרו לה, אנחנו ניתן לבת שלך להישאר פה במעמד מוזר ללא סטטוס עד גיל 18, ואז היא תגורש. אמרו לה, אם תחתמי על זה, את תקבלי מעמד. אתה קיבלת את הפנייה הזאת. זאת אחת מפניות הציבור הקשות ביותר שאני קיבלתי. זה עבר ללשכה שלך. הסיפור הזה נמשך כבר שנתיים וחצי. באוגוסט הבחורה תהיה בת 18. אין לה מעמד פה, ואמה לא קיבלה את מה שמגיע לה מתוקף החוק, בגלל שהיא לא יכלה לחתום שהיא מוותרת על הבת שלה. למה אנחנו דוחפים את הבת? העורך דין דוחף אותה להתחתן בנישואין פיקטיביים רק כדי להישאר פה. אנחנו גורמים עוול לבחורה, אנחנו גורמים עוול למערכת האכיפה שלנו ולכל יתר המערכות, רק בגלל שאנחנו לא נכנסים לעובי הקורה ונותנים לאנשים להתאחד פה. עזוב יהודים לא יהודים. מי שכורך את גורלו עם מדינת ישראל, וזאת לא מדינה קלה, מותר לו לפחות לקבל מעמד של תושב ארעי ולחיות פה בכבוד.

אני התלבטתי, אם להזמין אורחים, הקונסול המצרי והירדני. יש לי כמה יתרונות, ואחד מהם הוא שאני שם עצמי במקומו של אחר. לא רציתי שהמבוכה הזאת תרחף פה. לנגד עינכם תעמידו את הדבר הזה: אזרח ישראלי בא לקונסוליה בתל אביב, מגיש בקשה, מקבל אשרה, עולה למטוס ונוחת בקהיר. בירדן עוד יותר קל. אני עולה לאוטו ותוך 3 שעות וחצי אני במלון בעמאן. יש איתם הסכם שלום, ואנחנו רוצים שהם יבואו. אני לא רוצה לעמוד בסיטואציה בה, הקונסול הישראלי במצרים יאמר לי, כי אדם מסוים לא יכל להיכנס לישראל להשתתף בחתונה של משפחתו. אני מתבייש. מדובר במרצה בכיר באוניברסיטת קהיר. למי הוא בא? לדמות בכירה מאוד בתחום הרפואה ממזרח ירושלים. אין לנו הסבר לדברים האלה. אנחנו מתביישים. לא מדובר בבחורה יפהפייה, שיש חשד במה היא באה לעסוק. לא מדובר במישהו שבא לכאן כדי להיות עובד זר. מדובר במרצה בכיר מקהיר. הוא בא לכאן לחתונה, יודעים מי מתחתן, בתאריך מסוים. הוא בא שבוע לפני זה ונוסע שבוע אחרי זה. גם אם תיתן לו את כל מה שאתה רוצה, הוא לא יכול להישאר כאן. הקונסול הישראלי אומר לי, כי הוא הגיש ערעור על הסירוב וקיבל שוב סירוב. הוא אמר לי: אני מתבייש, מה אני אגיד לקהילייה האקדמאית במצרים? פה מתבייש גם מישהו אחר. דמות בכירה במזרח ירושלים, שאתה מכיר אותה, מתביישת כאשר היא רואה שלא נותנים לאדם הזה להגיע לחתונה. אלה דברים שמעמידים אתכם ואותנו בצל. אני הייתי אצל ממלא המקום של השגריר הירדני בשבוע שעבר. אני העליתי את זה לפני חודשים בפני המלך. בשבועות הקרובים יגיע שגריר ירדן בישראל. הוא אמר לי, שהוא מתבייש. הוא אמר לי, שלא יכול להיות שאזרח ישראלי יבוא לירדן עם כבוד מלכים, ובאזרח הירדני מתעללים. זה פוגע בכולנו. אין ספק, שזה פוגע גם במדינה.

אני מודע, יותר מכל חבר אחר, כי אני עוסק בזה בחיי היומיום. 30% מהפניות שאני מקבל זה בנושא הזה. ששי ואני מדברים ימים ולילות, שבתות וחגים, כי אנחנו נזעקים. אני זוכה לשיתוף פעולה מלא מצדו של ששי קציר. אבל יש עוד גורמים שמקשים עליו ועלינו. צריך להגיע להבנות בדברים האלה.

אנשים לא מכירים את הנהלים. אנשים לא אומרים את כל האמת, אבל לא מכוונת תחילה. צריך להגיד להם, אזרח יקר, תגיד לנו את הכל: לאן אתה רוצה ללכת ומה אתה רוצה. בקונסוליה חשבו שהאדם מעלים מהם מידע. הבחור הוא בחור תמים שחי באמריקה. הוא לא יודע מה צריך להגיד לקונסוליה. הוא כמעט נפל עמוק, בגלל שלא אמר את כל האמת, עד אשר נכנסתי לתמונה. אם בקונסוליה יזמינו את האדם לשיחה של 10 דקות, ושואלים אותו מי היא הבחורה, מה הכוונה ומה הרצון, הם יגלו כי הוא בא לשבועיים, להתחתן ולחזור. לה יש גרין קארד בארצות הברית, והיא לא יכולה להישאר כאן כי יש לה מקום עבודה מסודר. גם הוא עובד בארצות הברית במקום עבודה מסודר. הם באים לשבועיים, על מנת להתחתן בחיק המשפחה. אבא שלו אמר לי, שהוא לא נותן לו להיות פה שבועיים אלא רק שבוע, כי אין לו מקום. אתם חשבתם שהוא בא לעשות איחוד משפחות. אסור לנו לצאת מנקודת הנחה שכולם שקרנים, רמאים, שרוצים לעקוף את נהלי המדינה ולהכניס למדינה מישהו זר. ששי ואני טיפלנו לפחות ב-200 מקרים בשנה האחרונה. אני אומר את זה בצניעות. היה מקרה בו הכניסו אישה ממדינה עוינת, כי טיפלו בה פרטנית. ראו שמדובר בגברת בת 84 שבאה לחתונה של הנכדה שלה במשך שבוע ימים, וטסה בחזרה לארצות הברית. זה נכון שהיא במקור מסוריה. אנחנו בסופו של דבר בני אדם. לאחר שסידרנו הכל, היא אמרה: המדינה הזאת שלא רוצה שאני אבוא לחתונה של הבת שלה, אני לא רוצה להיות בה. מי נשוי עם הבת שלה, ראש מועצה וסגן אלוף. כאשר דיברתי עם ששי, הדברים השתנו. מוכרחים לטפל בדברים האלה באופן פרטני. לצערנו, זה צורך זמן, אבל ברגע שנותנים לאדם את ההזדמנות, ומשוחחים איתו בצורה מכובדת, הדברים נראים אחרת. הבחור שעומד להגיע לארץ, אומר לי כי זה שני עולמות שונים. בפעם הראשונה כמעט נתנו לו מכות כאשר הוא עמד ליד הקונסוליה, ובפעם השנייה נתנו לו קפה. זה אותו אדם. יום לפני זה כמעט סילקו אותו, ויום אחרי נתנו לבן אדם כוס קפה, הכניסו אותו ודיברו איתו יפה. הוא אמר לי, כי גם אם לא יתנו לו להיכנס לישראל, הוא מבסוט כי הוא קיבל כבוד בקונסוליה שלו.

אתה לא מדבר על אזרח ישראלי.

לא אזרח ישראלי.

אז מה יש לו לעשות בקונסוליה.

הוא התחתן בעמאן עם בחורה תושבת ארצות הברית. הוא רוצה לבוא איתה לכאן על מנת לעשות את הטקס בחיק המשפחה. יש דברים במנטליות שלו, שאת לא מבינה. המשפחה לא רוצה שהוא ישלח תמונה שהם התחתנו, כי זה פוגע. הוא אמר לי, שאבא שלו כופה עליו שיהיה טקס. הוא אמר לי, שהוא לא צריך את הטקס הזה. על פי דת האסלם, הכל כדת וכדין, אבל אבא שלו כופה עליו שיהיה טקס, כדי שלא יהיו לחישות ויגידו דברים, וכדי לשמור על כבוד המשפחה. הוא חייב לבוא לשבוע ימים לעשות טקס בחיק המשפחה. זה לא איחוד משפחות. הוא לא רוצה להישאר בארץ, כי יש לו התחייבויות בחוץ לארץ. ברגע שאנחנו מבינים את הדברים האלה, זה נראה אחרת. הכל תלוי בשיחה של רבע שעה. אנחנו יודעים שזה תלוי בזמנו של הקונסול, סגנו אות צוותו, אבל ברגע שמעמידים את הזמן היקר הזה לרשות האזרח הישראלי, הדברים משתנים.

בשנתיים האחרונות אנחנו עושים פעולות רבות בתוך מינהל האוכלוסין, שאינן באות לידיעת הציבור. אני לא חושב, שאני צריך לרוץ לציבור ולהגיד להם מה אני עושה בתוך מינהל האוכלוסין, כדי לבנות תמונה שתראה שיפור בתוך המערכת שלנו. במהלך השנתיים הרבות עשינו צעדים רבים בתוך מינהל האוכלוסין. אני שומע את האמירות כאן. אמירות רבות שייכות לתקופה אחרת, שאינה קרובה למציאות היום. אנחנו נכנסים לעידן חדש לחלוטין בתוך ממשל הזמין. תוך מספר חודשים נוכל לתת לציבור חלק מהשירותים שלנו באמצעות המחשב. יהיה יותר מידע זמין לציבור. צריכה להיות שקיפות, וזה אחד מהעקרונות שאנחנו קבענו, אחד מהיעדים שאנחנו צריכים למלא אותם.

כבר בשנה שעברה אנחנו עצרנו פעילות לחצי יום, יום רביעי בבוקר, לא קיבלנו קהל ועשינו הדרכות, כדי שכל העובדים ירעננו את הידע שלהם. יש המון מה ללמוד אצלנו. יש לנו 180 נהלים. יש שיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם העובדים. הם מבינים, ומפגינים מודעות השירות לציבור. אני לא יכול לומר מילה או חצי מילה, על כך שהעובדים והמנהלים לא יודעים לבקר את עצמם. המבקר הכי טוב שלנו אלה האנשים בפנים.

אני לא אומר שאנחנו לא לומדים גם מתוך פניות המגיעות אלינו. אני לא אמרתי, שאין לנו חריגים במערכת שלנו. יש גם כאלה. המערכת גדולה ומורכבת, אבל זה לא הכלל. אני עוסק בזה הרבה, המנהלים עוסקים בזה הרבה, ואנחנו נותנים גם לעובדים להיות משולהבים בתוך התהליך, כך שיידעו שכל צעד שנעשה על מנת לשפר את השירות, זה דבר נכון, תורם לעובדים ולציבור הרחב. זה תפקידנו. אנחנו קיימים כדי לתת שירות לציבור.

חשוב לדעת, את ההבדל בין נקודת המוצא שלנו לנקודת המוצא של מדינות אחרות. האמריקנים, לדוגמא, חוששים מהשתקעות של ישראליים, ולכן הם נוקטים בכל מיני צעדים בכדי להתמודד עם התופעה של מהגרים. אני יכול להזכיר לכם דוגמא שהיתה לפני חצי שנה. ישראלי הגיש בקשה להגיע לארה"ב כדי לתרום קלייה, והאמריקנים סרבו. כאשר ביררנו למה הם סרבו, האמריקנים אמרו, שהוא לא הראה כי מרכז החיים שלו בישראל מבוסס. מאיפה הם למדו את זה? זה היה בחור שהמשפחה שלו עלתה מרוסיה וקיבלה מעמד. הוא היה פה 7 שנים, ומבחינת האמריקנים זה לא מרכז החיים שלו, ולכן לא נתנו לו להיכנס. רק לאחר התערבות שר החוץ הוא נכנס. יש גם מקצינים. אני מביא את הדוגמא הזאת, כדי להראות שהדרך בה מדינות מתמודדות עם הנושא, קשור לתופעות שיש אצלן. אני לא מכיר ישראלים שרוצים להשתקע בירדן, אבל אני מכיר ירדנים שרוצים להשתקע בישראל. ישנם 18,000 ירדנים בתוך מדינת ישראל, שהם שוהים בלתי חוקיים. מה עושה המדינה? המדינה נוקטת בכל מיני צעדים בכדי שהתופעה הזאת לא תהיה. מי סובל מזה?

האיש הזה שבא מירדן משתקע כאן גם בלי מפריע, אבל אני בעד לברר את זה. לא כל אחד חשוד. אני מסכים איתך, שמי שבא לכאן ומשתקע לוקח פרנסה של מישהו אחר, אולי אפילו מהמשפחה שלי. אי אפשר לחשוד בכל אדם, שהוא בא להשתקע.

אני מסכים איתך, אבל אני מניח שאתה מסכים איתי, שאנחנו כמדינה צריכים לנקוט צעדים אל מול תופעה. אתה צודק, שיש מקרים שצריך לטפל בהם אחרת. יש תופעה נוספת של שהות בלתי חוקית של אזרחים מחבר העמים לשעבר, ואנחנו מנסים להתמודד איתה. זה לא שאנחנו מחפשים את האנשים שלא ייכנסו.

אני אתן לך דוגמאות של חלק מהפניות שמגיעות אלי. יש מישהי שנישאה לישראלי והיא מבקשת להביא לכאן את בנה הקטין.היא לא מסוגלת להציג מסמכים שבעלה לשעבר מוכן לאשר לה להיכנס לישראל. כל התלונות מופנות אלינו, כי אנחנו לא מכנסים את הקטין. זה ברור לחלוטין, שאני לא יכול לתת יד לדבר הזה. אני נותן תשובה, אבל לא עוזר לי. זה מגיע לחבר כנסת ולשר. אני מסביר, שאי אפשר להכניס אותו.

יש לי דוגמא נוספת. יש מישהי שהתחתנה עם מישהו ישראלי. כאשר אנחנו בודקים את המסמכים, אנחנו רואים שהיא כבר נשואה ללא תעודת גירושין. מה אתה עושה במקרים כאלה? יש לי גם מקרים, שהישראלי לא הציג תעודת גירושין. אנחנו מצאנו כל מיני פטנטים. יש גם עניין של חיים משותפים. לאחר שאנחנו השתכנענו במשך שנים הם לא יכלו להתיר את הנישואין, יש לנו פתרונות גם לזה. אלו התופעות שאנחנו מתמודדים איתן. עלה פה נושא של ערבויות. אנחנו משתדלים לא להשתמש במכשיר הזה של הערבויות, אבל צריך להבין שבקשת ערבות בכדי לוודא שמשיהו ייצא את הארץ, הוא מכשיר הנותן לי אפשרות להיענות לבקשה כאשר יש לי חשש להשתקעות. אני אתן לך דוגמא. יש מישהי שנישאה לישראלי, ואישרנו לבניה להיות ילדים נלווים. עכשיו יש לה בת בת 19, שמבקשת להיכנס לישראל. מבחינת הנהלים וכל ההנחיות האלה, הבת הבגירה לא זכאית לקבל מעמד בישראל. יש לנו תכתובת קודמת, בה היא ביקשה לקבל מעמד. אמה גם כן כתבה לנו מכתבים, וביקשה לתת לה מעמד. היא מבקשת לבוא לביקור בישראל. אני שואלת אתכם, איך אתם תנהגו במקרה הזה? תיתן לה להיכנס כאילו שהיא תיירת לכל דבר ועניין?

אם האמא יכולה להבטיח לך, בצורה חותכת, שהיא תצא מהארץ בתום חודש של ביקור, למה לא לתת לה? היא התייאשה מזה שהיא לא יכולה לקבל מעמד בישראל, אז היא רוצה לפחות לבוא לבקר את אמה. האמא צריכה להבטיח באופן ברור וחוקי, כי יום אחרי שפג תוקפה של האשרה, היא תעזוב הארץ. תיתן לה להיכנס.

אני נותן.

אבל אז אתה גובה 5,000 שקלים ערבות.

אני צריך גם להגן על המדינה. אם יש לי חשש להשתקעות, אני גובה ערבות בסך 5,000 שקלים. אני לא שם את הסכום הזה בקופה. כאשר מגיע המועד, אני בודק מה קורה. ברוב המקרים לא יוצאים את הארץ. מתחילים מכתבים אלינו, ומבקשים שהיא תישאר. אחר כך זה מגיע לעניין של אכיפה ומשטרה. למה להגיע לדברים האלה? אני לא מחלט את הערבות. כאשר היא עזבה את הארץ, אני מבטל את הערבות.

אם זה לא עובד, בשביל מה להשתמש בזה?

בוא תשאל את עצמך שאלה הפוכה. אם אני בטוח שהיא תעזוב את הארץ אחרי חודש ימים, מה איכפת לי לשים ערבות? אני מתכוון ליישם את זה.

יכול להיות שלאנשים אין כסף. צריך לשים 5,000 שקלים מיותרים בערבות, ולא להשתמש בהם חודש ימים. דבר שני, זה פוגע באותם אנשים שמזמינים לפה קרובי משפחה. הם חיים פה מספיק שנים, כדי שיאמינו להם ויסמכו על המילה שלהם, ולא יבקשו מהם ערבות. זה פוגע באנשים.

אני יצאתי עם משרד החוץ למוסקבה. היתה טענה שם שלא מקבלים. מרבית האנשים שמגישים בקשות בקונסוליה שם, זה למטרת ביקורי משפחות. אני בדקתי איך הם מטפלים במשפחות האלה. יש מאות שנכנסים ומקבלים היתרים. מה שיש אצלי במחשב, יש גם במשרד החוץ. הם יודעים הכל לגבי אותו משפחה.

גם במשטרת הגבולות.

למשטרת הגבולות מגיע מידע, כאשר אני מנעתי ממישהו להיכנס. אין להם את כל סיפור החיים.

ולך יש אינדיקציה עליהם?

בוודאי.

כאשר אתה אומר אינדיקציה, אתה יודע לפחות למה, או הם יודעים למה.

במשטרת הגבולות, הם יודעים אם יש הגבלת כניסה לישראל. אני יודע, מה הסיבות של ההגבלה. אצלם זה מסווג, הגבלה ביטחונית או הגבלה בעקבות שהייה בלתי חוקית בארץ. יש לי נציגים שם. בנתב"ג יש לי נציגים 24 שעות. כאשר יש מקרים כאלה, הנציג שלי הולך ורואה את זה. האינפורמציה הזאת קיימת במשטרת הגבולות. האינפורמציה השנייה נמצאת בקונסוליה. אם משפחה ביקשה להזמין בני משפחה, רואים.

מה רואים? אם אין עבר, מה רואים?

אם אין עבר, אז אין בעיה.

מה זה אין בעיה. אני סיפרתי לך סיפור בו היתה בעיה. באופן סובייקטיבי פסלו בחורה להיכנס לארץ.

יש לי קושי עם זה שמציגים מקרה, כאשר אין בפני את כל השתלשלות העניינים. קשה לי להשיב על זה.

אנחנו יוצאים מתוך הנחנה, שאתם תבדקו את המקרים שאנחנו נעביר לך, ותחזרו אלינו.

בוודאי. יש אליי פניות ציבור רבות, והיו"ר יודע זאת. לפעמים יש לנו נושאים, שבעקבותיהם אנחנו פותחים דיונים משפטיים. לכל אנחנו ניתן תשובות. אין דבר כזה ששלחת אלי פנייה ולא תקבל תשובה. היו לנו קשיים במועדי החזרת התשובות. אין דבר כזה שאני לוקח פנייה אלי ושם אותה במגירה. זה חלק מהשירותים שאני צריך לתת. חלק מהתשובות לא מוצאות חן בעיני אותו אדם שמקבל אותן. אני מקבל את זה חזרה דרך חבר כנסת, דרך שר או דרך בית משפט. גם זה קורה לי. מגישים עתירה, הולכים לבית המשפט ומסבירים את הנושאים האלה. מבחינה מקצועית, אני לא יכול לעשות איפה ואיפה. אני פועל לפי החוק. אני פועל לפי מה שהחוק והנהלים מתירים לי.

אני חושב, כי לא מעט מקרים נובעים מאי הבנות. אני כבר למוד ניסיון. אני יכול כמוך להרצות שעות על הנושא הזה, קצת יותר מחבריי, שטיפלו במקרה אחד או שניים.

לא. כל פעם מגיעים יותר ויותר פניות כאלה. אני הייתי שמח שיהיו אחד או שניים.

בשנה וחצי האחרונות טיפלתי ב-200-300 מקרים לפחות. אני מגיע למסקנה, כי לא מעט מקרים נובעים מאי הבנה וחוסר תקשורת עם אנשים. אני בעד שאדם ייכנס לקונסוליה, וישבו איתו על כוס קפה רבע שעה. אני אתן לך דוגמא נוספת. אדם אחד אמר לחברת הנסיעות שהוא הולך לבקר את המשפחה שלו בשכם. לקונסוליה הוא אמר, שהוא הולך לבקר משפחה מבקעה אל גרבייה. יש לו שתי משפחות, משפחה בשכם ומשפחה בבקעה אל גרבייה. לא נתנו לו אשרה. כאשר ביררתי את הדברים, אמרו לי כי הוא לא אמר את האמת. הוא צריך להגיד את האמת. יש הבדל זה שהוא בא לשכם, לבין זה שהוא בא לבקעה אל גרבייה. הקונסול אמר, כי במשך 3 חודשים הוא לא ייתן לו להיכנס. אמרתי לו, שאני מסכים איתו במאה אחוז. אני צלצלתי אליו לעמאן ואמרתי לו, שבמשרד הנסיעות הוא אמר שהוא נוסע לשכם, ובקונסוליה הוא אמר שהוא נוסע לבקעה אל גרביה. בגלל שלא דיברת אמת, אמרתי לו, במשך 3 חודשים לא תהיה לך אשרת כניסה. אם אחרי 3 חודשים תרצה לבוא באמת למשפחה בבקעה אל גרבייה, אני מוכן לסייע לך. אם תרצה לנסוע לשכם, אני גם מוכן לסייע, אבל אתה צריך להגיד את האמת. אם הוא בא לבקעה אל גרבייה, הם בודקים לאיזו משפחה. אם הוא הולך לשכם, אז בודקים את המשפחה בשכם. אולי למשפחה הזאת יש מעורבות ביטחונית. ברגע שאתה מקיים שיחה עם האזרח, אתה פותר הרבה מהבעיה. אני ממליץ אליך, שתלמדו את החומר ששולחים לכם מהקונסוליות, תבררו ותשאלו. ישנם מקרים, שבהם אם לא הייתי מברר את הדברים ולא הייתי מקבל את כל העובדות, שלא היו ידועות לגורמים שלנו בקונסוליה או במשרד הפנים, האדם היה מקבל תשובה שלילית במקום תשובה חיובית.

נגעו פה בנושא של כניסת אנשי עסקים. אנחנו נותנים לנם אשרות רב פעמיות, אבל איש העסקים צריך להיות מוגדר כאיש עסקים. יש הרבה אנשים שמבקשים אשרה רב פעמית. אנחנו מבקשים מאותם אנשים או ארגונים שבאים במגע איתם, שיאמרו לנו האם אותו אדם יכול להיות בסטטוס של איש עסקים, על מנת שניתן אשרה רב פעמית.

האם יש הגדרה ספציפית לאיש עסקים?

כן. זה תלוי בנפח של פעילות. אנחנו נותנים אשרות כאלה.

אנחנו בפירוש נותנים להם אשרה.

אני שואל, אם יש הגדרה ספציפית לאיש עסקים.

יש אנשי עסקים מירדן עם עסקים בהיקף גדול מאוד, שמבקשים לבוא לכאן. אני מכיר אנשי פרלמנט שמבקשים לבוא לכאן, פונים לשגרירות ברבת עמון, ולא נותנים להם אשרה.

אני מוכנה לבדוק את זה.

אני לא אומר שזה לא קיים. מישהו שביקר פעם או פעמיים בישראל, רוצה שנכניס אותו לסטטוס. הוא רוצה עכשיו אשרה רב פעמית לישראל, כמו האחרים.

הוא צריך להוכיח כמה פעמים הוא נכנס ויצא מישראל.

צריך לראות כמה כניסות היו, האם יש לו פעילות מסוימת. אין לי בעיה עם האנשים האלה. אני גם לא חושב, שצריכה להיות בעיה עם האנשים האלה. אם הוא איש עסקים באמת, שייקח אשרה רב פעמית, ייכנס וייצא כמה שהוא רוצה. אני לא חושש מאדם כזה. אם מישהו רוצה אחרי פעם אחת או פעמיים להיכנס לסטטוס הזה, יש בעיה.

אז תגדירו, כי אחרי פעם שלישית אתם תשקלו בחיוב לתת אשרה רב פעמית. אז הם לא יפנו אליכם עד הפעם השלישית.

או שתעגנו את זה בקריטריון.

אם יש קריטריונים ברורים, כולם יידעו מתי מגיע ומתי לא מגיע.

לפי דעתי, הדבר הזה מעוגן. אני יכול לבדוק את זה. כאשר אני אכיר את כל הנהלים, אני אקבל פרס.

האם אתם העברתם לוועדה את הקריטריונים?

כפי שצוין פה, כל דבר נבחן לגופו של עניין. אנחנו ניתן את התשובות.

הנושא הוא חשוב מאוד. אני נתקל בהרבה אנשים שפונים אלי, ומבקשים להביא את המשפחות שלהם, בת זוג, או קרובי משפחה במקרים של אבל או חתונות. בקיץ יש עונה של חתונות. הם נתקלים בעיה. אם אתה מזמין מישהו לחתונה, יכול להיות שהם יבואו לחתונה בשנה הבאה. הם לא יודעים מתי ייענו בחיוב ומתי ייענו בשלילה. אנשים רבים פונים ומשלמים 13 דינר, ולא מחזירים להם את הכסף אם דוחים את הבקשה.

אתה משלם עבור הטיפול. זה מקובל בהרבה מדינות בעולם.

אבל יודעים מתי יש לו סיכוי ומתי אין לו סיכוי. אם היו קריטריונים ברורים, אז הוא היה יודע אם יש או אין לו סיכוי. מה גם, שאין גם פרק זמן מוגבל. יש כאלה שמחכים 6 חודשים על מנת לקבל תשובה שלילית. אם התשובה שלילית, אתם יודעים זאת תוך חודש. למה אומרים לו ללכת, לחזור ולחכות, בתנאים עלובים ומעליבים מחוץ לשגרירות. הקריטריונים, פרק זמן של המתנה והתשלום כאשר יודעים שאין סיכוי לקבל אשרה, הם נושאים חשובים. בנוסף, צריך לקבוע שכבת גיל מסוימת. אפשר לבוא לקראת אנשים מעל גיל 60 או 40, אנשי עסקים או אנשי פרלמנט. לא כל מי שמבקש לבוא לישראל, מתכוון להישאר כאן לנצח. יש כאלה שבאים לבקר, ומקווים לחזור. לפני 10 שנים היתה גמישות רבה. היום, למרות שיש שיפור ובירדן מתייחסים אחרת, במדינת ישראל מקשים מאוד את הקריטריונים, כאשר אין סיבה או הצדקה לכך.

אני רוצה לומר דבר אחרון לגבי איחוד משפחות. אני יודע שיש חוק ותקנות. בבאר שבע, למשל, יש מחלקת מיעוטים שאין בה כוח אדם. יש הרבה בקשות, ואנשים מחכים הרבה זמן. לדעתי, צריך לתת את המענה לאנשים שנזקקים לשירות של לשכות מינהל האוכלוסין. אם צריך עוד חצי תקן, תתנו עוד חצי תקן. צריך להקל על קהל הפונים לקבל את השירות הזה.

לפני שנה החלטנו לפתוח תת לשכה ברהט, ולא הצלחנו בגלל מכרז. אני מקווה שעד סוף השנה אנחנו נפתח תת לשכה ברהט, בכדי להקל על הציבור הרחב שמגיע לבאר שבע. סוגית כוח אדם בלשכות, זאת פונקציה גם של היכולת שלנו לתת שירותים בפרקי זמן הרבה יותר קצרים.

יש לשכות אחרות, שיש להן כוח אדם ואין להם ציבור פונים, כמו אשדוד ואשקלון. בבאר שבע יש הרבה פונים, ואין מספיק כוח אדם. צריך לעשות איזון.

מבחינת הלשכות, אנחנו נמצאים במצוקה לא פשוטה של כוח אדם. תיסע לאשדוד, ותראה שהם עמוסים בצורה בלתי רגילה. הניוד הוא תיאורטי ולא מעשי. זה נושא מאוד מורכב. מדובר בעובד מדינה שגר באשדוד, לא יכול לעבור מחר לעבוד בבאר שבע. הגמישות שלנו היא בעייתית, אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לחפש דרכים להקל על האנשים. לפני מספר חודשים אנחנו הגשנו בקשה לגייס כמה עובדים, דוברי אמהרית, דוברי רוסית ודוברי ערבית.

בבאר שבע אין אף אחד דובר ערבית.

בחצי שנה האחרונה הכנסתי לבאר שבע שני דוברי ערבית. במזרח ירושלים הכנסתי 4 דוברי ערבית בחצי שנה האחרונה.

טוב מאוד. זה מבורך.

תודה רבה לכל נציגי הממשלה שבאו והשתתפו בדיון. אני רוצה להודות לששי וליהודית. אני רוצה להציע, שוועדת הפנים תגיע למנהל האוכלוסין ולמחלקה הקונסולרית במשרד החוץ. ניפגש אתכם ונשמע דברים.

לגבי הנהלים אני רוצה לומר, כי לא לכולם יש אינטרנט ומבינים בזה. אם יש קובץ נהלים כתוב, תעביר לנו אותו. אנחנו נדאג להעביר אותו למקסימום גורמים, שיכולים להסתייע בו. לא לכולם יש אינטרנט, במיוחד לאוכלוסיות החלשות, שהכי זקוקות לשירות שלכם. אנחנו נתאם ביקור במחלקה הקונסולרית ובמינהל האוכלוסין. נראה את העבודה מקרוב ואת הצוות. נשמח לסייע בכל דרך שנוכל לקדם את השירות לטובת האזרח, ולהקל עליכם את המשימות לטובת האזרחים. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00