PAGE
1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

13/06/2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 13

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום שלישי, י"ז בסיון התשס"ו (13 ביוני 2006), בשעה 12:15

הצעה לסדר היום: פינוי משפחת שאהין מהעיר עכו

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה – היו"ר

דוד אזולאי

דב חנין

יורם מרציאנו
מרינה סולודקין

אברהים צרצור

חה"כ עבאס זכור

חה"כ ואסל טאהא

חה"כ חנא סויד

יעקב אפרתי – מנהל מינהל מקרקעי ישראל

ערן ראובני – מנהל מחוז חיפה, מינהל מקרקעי ישראל

אליעזר טולדנו – מנהל "עמידר", מרחב חיפה

עו"ד גיא פייביש – מינהל מקרקעי ישראל

אדהם ג'מל – סגן ראש עיריית עכו

סעיד אגא

עו"ד איאד חג'וג'

עלי שאהין

מונא זידאן

סמיר בטאח

בוסינה דביט

יפה שפירא

דקלה אברבנאל

פינוי משפחת שאהין מהעיר עכו

אני פותח את הישיבה. אנחנו מקיימים דיון של חצי שעה, תכליתי, באופן היעיל ביותר. חבר הכנסת זכור יציג את העניין, ונשמע תושב או שניים, ואחר כך נשמע על פתרון.

אני מודה ליושב-ראש הוועדה שהזמין אותנו, יזם ונתן את העזרה שלו לקיים את הישיבה הזאת. אני מברך כל חברי הכנסת שנמצאים כאן, וגם את נציג חברת "עמידר" ואת נציגי מינהל מקרקעי ישראל, ונציגי עכו.

אני רוצה לציין שרוב הבתים בעכו העתיקה הם בשכירות בדמי מפתח. הנושא לא אישי, זו לא רק הבעיה של משפחת שאהין, עלי שאהין. נמצאים כאן נציגי כמה משפחות שנפגעות מהמדיניות של "עמידר" והחברה לפיקוח עכו והמינהל, ויגידו איך מתעסקים ומתנהגים עם התושבים בדירות שלהם בדמי מפתח.

אדם חלה במחלת לב קשה מאוד, בבית שלו יש 60-70 מדרגות, אחרי האירוע הקשה שלו הוא עבר לבית אביו, שגם הוא בדמי מפתח. ההורים עברו לבית שלו בדמי מפתח. שניהם דיירים מוגנים. לשניהם הגיע צו פינוי שהם פלשו. זה אדם שגר בבית של אבא שלו, בית מוגן, וגם אבא שלו עבר לבית שלו. לשניהם הגיע צו שהם פולשים וחייבים לצאת מהבית.

נמצאת אתנו גם משפחת טיז'ן, והבית שייך לחברה לפיתוח עכו. הם גרים בבית לפחות ארבעים שנה והיום יש צו פינוי בלי פיצוי, שיצא לרחוב ולא אכפת איפה הוא יגור ואיפה הוא יהיה. אני רוצה לציין שרוב האוכלוסייה הערבית בעכו, בעיר העתיקה, שגרים בה לפחות 7,000 תושבים, רובם חיים במצב סוציו-אקונומי קשה מאוד, ואין להם אפשרות להתמודד עם החיים. רוב המשפחות מקבלות הבטחת הכנסה, רוב המשפחות מובטלות. אנחנו מבקשים שתהיה מדיניות קלה יותר וגמישה יותר מצד "עמידר" והחברה לפיתוח עכו. אני מברך את חבר הכנסת אזולאי, תושב עכו, והוא יודע על כל המקרים.

שני חברי כנסת מעכו, כמעט השתלטתם על הכנסת.

גם מלוד יש הרבה חברים.

הסבים שלי מעכו, אז יש לי חלק.

אני מבקש לשמוע מהדיירים על הקשיים שעוברים עליהם. יש כאן גם חברים במועצת עכו – סמיר בטאח, אדהם ג'מל ועו"ד איאד חג'וג' – שתמיד מייצגים את התושבים בכל הבעיות שלהם. אני מבקש שנשמע מהדיירים מה הבעיות.

למען הסדר הטוב, הגיע מכתב של ראש העיר: "עיריית עכו מברכת על כל ניסיון למצוא פתרון הולם וראוי לכל מפונה או משפחתו מקרב תושביה, הן באמצעות מציאת דיור חלופי, פיצוי כספי מוסכם או חידוש חוזה, כך שלא ייוותר תושב העיר ללא קורת גג". תודה רבה על המכתב של ראש העיר, שניתן על-ידי סגן ראש העיר, כך הבנתי.

הוא היה סגן ראש עיר, היום הוא חבר מועצה.

הוא לא מצא לנכון לבוא לכאן? הוועדה לא מספיק חשובה? אפשר למחות על אי-הגעתו לכאן. כך הוא מתייחס לנושאים החשובים בעכו. אם היינו ערב בחירות הוא היה פה.

זאת הפעם השנייה שראש העיר לא מגיע לוועדה, ושולח את סגנו.

אין סגן. אנחנו חברי מעוצה.

בפעם הקודמת היה סגן. הפעם הזאת אפילו לא סגן ולא ממלא מקום. לא יודע אם חברי המועצה באו על דעתו.

הם אופוזיציה שלו.

אנחנו באנו לגבות את התושבים.

נשמע את אדהם ג'מל וסמיר בטאח, דברו בקצרה, אחר כך נשמע תשובה ממנכ"ל המינהל ונסכם את הדברים.

אני חבר מועצת העיר. יש בעיה מסוימת, ובשום עיר בארץ אין בעיה כזאת כמו בעכו העתיקה. בעכו העתיקה יש קודם כול החברה לפיתוח עכו העתיקה, שיש לה נכסים; יש "עמידר", שיש לה נכסים; יש הווקף המוסלמי, שיש לו נכסים; יש הווקף הנוצרי, שיש לו נכסים; יש עתיקות, יש הכול. הרבה אנשים ממי שיושבים פה היו מתבלבלים ולא יודעים למי לפנות ואיך לפנות, כי כל משרד זורק את התושב למשרד אחר.

לגבי הבעיה של שלוש המשפחות או ארבע המשפחות – צריך לבדוק קודם כול את התהליך, מה עשו לפני שהן קיבלו צו פינוי. זה יהיה דבר מאוד מכוער, אם נשלח את המשפחות האלה ללא קורת גג, ונזרוק אותן לרחוב – החברה, או "עמידר" או הרשות צריכים להגיע לפתרון: או לתת דירה חילופית לאנשים או לפצות אותם. יש תושבים שגרים בדירה 40-50 שנה. פתאום צו פינוי, החוצה.

מי הוציא את צו הפינוי?

אנחנו לא יודעים.

בית משפט.

אנחנו יודעים שבית משפט, אבל מי הגיש.

מי מהחברות: "עמידר", החברה לפיתוח עכו העתיקה, המינהל?

או "עמידר" או המינהל, זה אותו דבר. תלוי על איזה מקרה שואלים. הוזמנו למקרה פרטני מאוד, ומתקילים אותנו במקרים שאיננו מכירים. אם אפשר לדבר באופן כללי, אז בשמחה רבה.

אני לא יודע. אם מדברים על משפחת שאהין, ואני מבין שאתם מוכנים לדבר עליה, בסדר.

היא מייצגת.

היא לא מייצגת, אני לא חושב.

יש עוד שתי משפחות שקיבלו צו פינוי.

נציג החברה לפיתוח עכו העתיקה הוזמן? כן.

בסדר, הוא מנהל נכסים שלנו.

למה הוא לא הגיע לפה? הוא יודע טוב מה הבעיות. גם מנהל "עמידר" בעכו, למה הוא לא הגיע?

אני יושב בחיפה ואחראי גם על עכו.

כל כמה זמן אתה מגיע לעכו?

כל שבוע.

הבנתי שיש מנהל "עמידר" בעכו.

מה זה משנה? אם הוא מכיר, מה זה שייך?

חבר הכנסת זכור, אותי לא מעניין מי ייתן התשובה. מנכ"ל המינהל נמצא כאן בכבודו ובעצמו. בכל הכבוד לעכו ולחיפה, בשבילי מנכ"ל המינהל הוא כתובת מספר אחת. ביקשתם דיון במשפחת שאהין. אני לא רגיל לעשות את זה. אני לא דן אפילו בהצעות חוק לא ראויות. הייתי טוראי שנה, עברנו את זה. אני לא מסכים לדון בנושא של משפחה אחת. במקרה כזה אני קובע פגישה עם מנכ"ל המינהל, עם נציגו בצפון, ואנחנו יושבים עם עבאס זכור ועם המשפחה, ומנסים לפתור בעיה נקודתית, באופן אישי, ומוחל על כבודי.

המשפחה היא דוגמה.

נעניתי, אז בוא נתמקד במשפחת שאהין. בעכו יש בעיות, משכונת ברבור ועד לרכבת שרוצים לפנות אותה ולהעביר מסילה אצל משפחת חמוד. בואו נתמקד במשפחת שאהין. אני רוצה תשובה: איך יוצאים מכאן עם פתרון למשפחה הזאת.

נכון שמדבור במשפחת שאהין ובכמה משפחות, אבל בקשות לצווי פינוי יש עשרות. חבר הכנסת עבאס זכור העלה את הנושא. אנחנו נגד המדיניות. פעם "עמידר" והחברה לפיתוח עכו העתיקה היו חושבות אלף פעמים לפני הגשת בקשה לפינוי. עכשיו זה בקלי קלות, מגישים בקשות לפינוי, אפילו בגלל מגורים בדמי שכירות של 300-400 ש"ח. לא ייתכן שאנשים במצב סוציו-אקונומי כל כך קשה, רוצים להוציא אותם לרחוב ואחר כך להשאיר אותם בלי קורת גם.

כי הם פיגרו בתשלום של 300 ש"ח?

כן, אתן לך דוגמאות. עשיתי שיעורי בית. יש בקשה לבית משפט.

אני מציע שתביאו את הדוגמאות מראש.

מה עשו ב"עמידר", כדי לחדד את המדיניות שלהם? הם יודעים שעל-פי החוק אסור להם להגיש תביעה על פינוי על חוב של שיפוצים של 40,000 ש"ח – אסור, לפי החוק. אז הם הכניסו את החוב שלהם בדמי השכירות, שזה 280 ש"ח. הגישו בקשה לתביעה כספית על סך 40,000 ש"ח וסילוק יד על פיגור בתשלום דמי שכירות, כי החוב של 280 ש"ח הוא לכל השנה. הוא משלם 24 ש"ח בחודש.

השופט ראה שהאדם פיגר ב-12 חודשים, וחשב שהוא חייב כמה אלפי שקלים. זה בסך הכול 280 ש"ח. עדיין לא היה דיון. כשיהיה דיון עורך הדין יטפל בזה, ואני בטוח שבית המשפט לא ייתן סילוק יד בגלל 280 ש"ח. אבל אנחנו מדברים על המדיניות.

אין לנו נציג דיירים בוועדת החריגים ובוועדה שיושבת ב"עמידר". אם שולחים אזהרה לתושב כלשהו, שעומדים לפנות אותו ויבוא לעשות הסדר – רוב האנשים בעכו, 40%-50%, המבוגרים והזקנים, לא יודעים לקרוא לכתוב, מי יסביר להם מה הבעיה, אם אין נציג דיירים?

ב"עמידר" אין שום פקיד מעכו.

קודם כול, צריך להיות נציג לתושבים בכל מקום. נציג זה לטובת המוסד, עוד לפני התושבים, שלא יקרו דברים שאחר כך המוסד יצטער עליהם וישלם עליהם ביוקר. אבל גם נבחרי הציבור בעכו, צריך להסביר לתושבים,

נציגי תושבים זה תמיד נציגי עירייה, שתדעו. זה נציגי עירייה. אי-אפשר להגיע לכל אחד.

אפרתי, מה אנחנו עושים?

אני מבקש שעל המקרה הפרטני ידבר מנהל המרחב. הפרטים שונים ממה שהוצג פה.

אני מנהל המרחב של "עמידר" ועובד ברשות הפיתוח, מטפל בנכסים שבבעלות המינהל, כולל עכו העתיקה. יש מצב זמני, המנהל שם קודם ומיניתי את סגני כמנהל הסניף. אבל זה לא גורע משום דבר.

ראשית, עיכבנו את הפינוי עקב הפנייה. היא עדיין לא פונתה. לא במקרה.

תודה. אני גם יודע לנזוף וגם יכול להגיד תודה.

שנית, לפי הנתונים שבידינו לגברת שאהין יש דירה בכפר מכר, כך לפי הנתונים שלנו. כתוב לי מכר, לא מכר-ג'דידה. רכשה דירה בסיוע המדינה. יש לה דירה, שתהיה בריאה.

שלישית, לא זרקנו ולא נזרוק את גברת שאהין לרחוב כשאין לה דירה. אם אני חותם על פינוי, חלילה, זה אחד בשנה. ותבדקו חמש שנים אחורה אם פיניתי יותר משניים. יש תביעות משפטיות נגד עשרות, יש חובות במיליונים, יש תיקונים שהמדינה מבצעת. יש לדיירים חובות. בסוף אנחנו גם עובדים לפי פסיקה של שופט. רק לפי פסק דין של שופט.

ואם לא נגיע לשופט, לא יותר טוב?

יותר טוב, ועושים עשרות הסדרים, מאות הסדרים. מביאים מקרים לוועדת חריגים, ועוד לא היתה פעם אחת שהבאנו תיק והוועדה זרקה אותנו. אני לא חושב שהתמונה הכללית שמנסים לצייר פה מדויקת. אני גם אמון על הביצוע. אני רגיש מאוד לתושבים, אכפת לי מהם מאוד. בסופו של דבר, אחרי שלוש שנים של דיון משפטי, השופט קובע שצריך לפנות. הם מערערים ואנחנו ממתינים. ואז שופטת שנייה קובעת שצריך לפנות. כאן אם לא אפנה, אני כבר עובר עבירה כלפי המנכ"ל שלי.

לא כלפי המנכ"ל, כלפי המוסד.

כלפי בית משפט.

נכון, וגם צריך לכבד פסיקה.

חמש שנים יש פסיקות וקביעות, ואנחנו עושים הסדרים. שניים פונו בחמש שנים.

לגבי משפחת שאהין, בימים האחרונים עלה נושא חדש, הבן עלי. הוא נמצא כאן. זה עלה רק לאחרונה. לפי הרישום אצלנו, בתעודת הזהות מופיע שהוא נמצא עם האבא. כך גם במרשם האוכלוסין. גם האבא גר בעכו העתיקה, הם גרושים. זה דבר חדש שעלה, בלי לשאול אותי ובלי להגיד לי, וכבר אנחנו מכינים תיק לוועדה במינהל לגבי הזכויות שלו. זה עלה רק בימים האחרונים. זה יבוא מהר מאוד, כי מנהל המחוז יושב פה, וזה יגיע אליו לדיון. אבל לגברת אין זכויות – לא משפטיות, לא קנייניות, לא עקרוניות ולא כלום.

מדברים על הזכויות של עלי, לא של אמא שלו.

זה מלפני יומיים.

הוא נולד בבית, אין לו דירה. גם אם אבא שלו גרוש, זה לא אומר שיש שינוי כתובת.

האדון שיפץ את הבית ללא אישורנו, לא אמרנו לו כלום. בוא תראה תמונות. את העניין הזה הוא העלה עכשיו. יהיה תיק, תהיה ועדה, יטפלו.

האם, גב' שאהין היא לא הדיירת המוגנת בחוזה מולנו. מי שבחוזה מולנו היא אחותה, שנפטרה, והיא המשיכה לגור שם עם הבן. לפי חוק הגנת הדייר אין לה זכויות, ואם יש לה זכויות, אפשר גם להשית את חובות הנפטרת עליה. יש חובות של 140,000 ש"ח, היא תקבל את החובות עליה ותשלם? זה מחייב בירור מעמיק.

שלוש שנים ניהל את התיק עורך דין מטעמנו, ובסוף לא פינינו אותה. כשפנית למנכ"ל הוא שאל אותי על כך, ואמרתי לו: לא פינינו כבר שנים בעכו, נעצור את זה.

תודה רבה.

יש פסק דין שלא יישמו אותו. יש לי חנות בעיר העתיקה, שנשרפה ב-1988. תבעו אותי על שכר דירה, ולא שיפצו את העסק, והוציאו צו פינוי נגדי. הלכתי לבית המשפט. יש פסק דין שאומר שאני צריך לשלם 10,000 ש"ח חוב – לפי פסק דין. עד היום לא מימשו את פסק הדין, יש כסף שהעבירו משכר דירה להוצאות משפטיות, אף-על-פי שבפסק דין אין הוצאות משפטיות. שלחתי את זה למנכ"לית, שלחתי לדוברת, ישבתי אתו. סתם, הם רק מטרידים ושולחים. אני דייר מוגן. הם צריכים לשפץ את העסק. הם לא שיפצו אותו ולקחו ממני 10,000 ש"ח. הם לקחו מהחלב, כמו שאומרים.

יש נגדנו צו פינוי מהדירה של אמא. זו אותה סוגיה כמו סוגיית משפחת שאהין, צו פינוי.

זה שייך לדירה של משפחת שאהין?

לא, זה סיפור אחר.

תן לה לדבר שתי דקות.

יש צו פינוי נגדנו. אנחנו מתגוררים שם כבר 40 שנה, החברה לפיתוח עכו השתמשה בעילה כלשהי, אמרה שיש דירה על שם אמא שלי, דירה נוספת כביכול, שאחי גר שם. היא רכשה את הדירה ורשמה אותה על שמה. זאת היתה טעות, והיא הטעתה אותנו. החברה לפיתוח עכו השתמשה בעילה שיש לה דירה נוספת, וטענה שלא מגיעות לה זכויות דייר. יצא צו פינוי מהדירה.

אני רוצה לחזק את מה שקורה גם בעכו ולדבר גם על סיפורים ברמלה היום. יש עשרות צווי פינוי באותם עניינים. גם לי יש בית שיש לגביו צו פינוי. זה מאוד קשור.

אני לא גולש ממשפחת שאהין, את רוצה שאגלוש מעכו לרמלה?

זה אותו נושא. זה מה שאני רוצה להגיד. יש בעיה עם חוק הגנת הדייר. הוא בא להגן על "עמידר", בעצם. היא מנשלת את התושבים.

אז צריך לשנות את החוק.

אני חושבת שצריך לבדוק ולחקור את "עמידר", כי היא חברה שמנשלת את התושבים וזורקת אותם לרחוב.

אני חושב שחוק הגנת הדייר, כשמו כן הוא. אמרו פה שהאנשים משלמים 24 ש"ח בחודש. אתם יכולים לדמיין כמה עולה לגבות 24 ש"ח בחודש. תאמינו לי, זה עולה יותר. לאנשים יש זכות לקנות את הדירות ולהיות בעלים, והם לא קונים אותן. אפשר לקנות בסכומים פעוטים, 15% מערך הדירות, ולא קונים. האנשים רוצים להמשיך להיות תלויים בגופים המנהלים.

אנחנו עושים מבצעים אין-סופיים, הנחות אדירות, כדי שכל מי שדייר מוגן ירכוש, ואני אברך "ברוך שפטרנו מעונשו של זה" וגם הוא, מן הסתם, יברך את אותה ברכה.

סלח לי, מאות שילמו 1,500 ש"ח כדי שיגיע שמאי, ועד היום מחכים לתשובה, יותר משנה אחר כך.

יש תשובות.

אהיה מאוד קצר. מר אפרתי, אתה אומר שאתם מציעים לדיירים לקנות את הדירות במבצעים. אנחנו שומעים מהרבה מאוד מקומות – עכשיו אנחנו שומעים את משפחת שאהין, אבל שומעים את זה גם במקומות אחרים – שלדיירים שלכם קשה מאוד אתכם. אני לא מדבר דווקא על עכו כרגע. אתם מפנים אותם בעילות מזעריות, לפעמים, ומשתמשים בזה כעילות לפינוי.

למה הדיירים לא קונים את הדירות? כנראה התשובה היא שהסכומים שאתם דורשים עבור הדירות הם סכומים בלתי אפשריים. אנחנו מדברים על אנשים שאין להם כסף. חוק הגנת הדייר נבנה כחוק סוציאלי במקורו. אם אתם דורשים מהם סכומים מסחריים, או לפי מה שבשוק או לפי סטנדרטים שאתם קובעים, כנראה הם לא יכולים לקנות.

15% על דיור ציבורי, לא על דמי מפתח. זה לא דיור ציבורי.

סליחה. אתה מדבר על משהו שאנחנו לא מבינים בו. זה לעורכי הדין, לא לנו.

דיור ציבורי זה דמי מפתח.

אדבר בקיצור. טיפלתי בכמה נושאים בעכו, בקשר לבתים שנשרפו לפני שנתיים. מאוד התקשינו להתקשר ל"עמידר", היה קושי גדול לשלם שכר דירה על מנת שיפנו את הבית לשיפוצים. היה מאוד קשה להשיג אתכם, היה מאוד קשה לדבר אתכם בנושא הזה. יש עדים מעכו שטיפלו אתנו.

יש חוק שב-15% מערך הדירה אפשר להעביר את הבעלות. אבל שמענו שחבר הכנסת הגיש בקשה לשמאות לפני שנה, ועוד לא קיבל תשובה. ואילו אנשים פשוטים אחרים, אפילו לא יודעים לדבר ולחפש. זו צרה צרורה. יש צורך בשמאות הגיונית שלא תהיה שמאות בשמים, על מנת שאנשים במצב סוציו-אקונומי קשה יוכלו להשיג את הדירה ולפתור את כל הבעיה.

משפט לפני סיכום. אנחנו מקיימים דיון פרטני מאוד על משפחה מסוימת. אני לא מזלזל, חלילה, הדבר חשוב, כל אדם הוא עולם ומלואו. אני לא בא לזלזל. עם זאת, צריך להיות זהירים מאוד, שלא ניכנס לדברים פרטיים.

אני חושב שהיושב-ראש אמר כבר: ישב כאן נציג "עמידר", מר טולדנו, ואמר דברים כל כך ברורים, שלמשפחה הזאת אין זכויות על הדירה. ולמרות הכול, לפנים משורת הדין, בניגוד לצו של בית המשפט, לא מפנים את המשפחה. חבר הכנסת עבאס, אני חושב שבעניין הזה כדאי שתהיה זהיר. בואו נהיה זהירים כולנו. אנחנו מביאים הצעה לסדר במליאה, מביאים אותה לוועדה, וכדאי שנהיה זהירים, ונלמד את הנושא.

אם יש בעיית פינויים בכלל בעכו, שאין נציגות לדיירים – ועכשיו אני מפריד את הדיון – אני יודע שכל הזמן בוועדת האכלוס יושב נציג העירייה. פעם הוא יהודי, פעם הוא ערבי, מהקואליציה או מהאופוזיציה. הוא מייצג את התושבים.

כמה שנים אין.

אם אין נציג לעירייה, אני רואה זאת בחומרה רבה. נציג העירייה חייב להיות בוועדת האכלוס. אם אין, צריך לדאוג שיהיה נציג.

המנכ"ל אמר, אין.

אין בוועדת חריגים, לא בוועדת אכלוס. זה שונה מוועדת אכלוס.

אני מדבר על ועדת אכלוס. היא הגורם המווסת.

מיהו הנציג? אין נציג. תגיד לי שם.

אין אכלוס, זאת הבעיה.

יש ועדת פינוי, אין ועדת אכלוס. הם רק מפנים.

צריך להיות נציג, בוועדת חריגים ובוועדת אכלוס, נציג של העירייה. אם אין, צריך לדאוג לכך שיהיה.

תראו, זה מתחיל במשפחת שאהין, עובר למשפחת מיג'ם, ואחר כך למשפחת דרוויש ואחר כך למשפחת זידאן, ואולי יש עוד משפחות שלא מניתי.

אפרתי, "עמידר" רוצה להיות עם העם ועם הציבור. אם הציבור לא יהיה דייר, מי יהיה דייר שלה? זה צורך הדדי. יש לנו שני חברי כנסת מהעיר עכו. שבו עם ראש המרחב, מנהל המחוז, אני לא יודע מה הייררכייה – האיש שקרוב יותר, שהוא בהישג יד, לא זה שלוקח זמן עד שהוא בא. שבו על העניין. בתוך חודש ימים תביאו לנו סיכום. עכו חשובה לדוד אזולאי, אני יודע עד כמה. ועבאס זכור הוא תושב עכו, אני יודע כמה העיר חשובה לו, זאת העיר שלו. במקום שנעשה את זה בוועדה, נעשה את זה על-ידי שני חברי כנסת שהם חברי ועדת הפנים ואיכות הסביבה. הם ישבו עם הדרגים שלך.

מצטערים מאוד, כאן אין זכויות על-פי חוק, ואנחנו אנשי חוק וסדר – יגידו את זה, בצורה הכי תרבותית וגם יסייעו לו. מנהיגי העיר יסייעו לו בדרך ציבורית. אם היית אומר לי שאתה הולך לתבוע מישהו על 280 ש"ח, תאמין לי, הייתי מבקש ממך שובר ומשלם את הסכום הזה. היינו גומרים את הסיפור. גם אנחנו תורמים מדי פעם, זו חובתנו, לא רק זכותנו.

אני מבקש שהסיכום יהיה על דעת שניכם, גם חבר הכנסת עבאס זכור וגם חבר הכנסת דוד אזולאי. שבו, אם צריך את העירייה נביא את העירייה.

אין ברירה. צריך להתחשב בפסקי דין. ביום שיש דיון בבית משפט,

שהוועדות ידונו בעניינים לפני הגשת התביעה.

ברגע שהגענו לבית המשפט ובית המשפט פסק, אני מפסיק לדון. אני מודיע לכם, זאת הנחיה לכל המערכת. אני מדבר עם כל אחד עד היום שהשופט נתן פסק דין, אפילו כשיש תהליכים. יום אחרי שיש פסק דין אני לא מדבר עם אף אחד. שידברו עם בית משפט. עד ליום שיש פסק דין מדברים.

אני שוב אומר: המדיניות הברורה הזאת מגובה על-ידי שר. אנחנו מדברים עם כל אחד כמה שצריך, עד שהשופט נותן פסק דין. ביום שהשופט נותן פסק דין אנחנו לא מדברים עם אף אחד, אנחנו מבצעים.

אבל מה אם יש טעות, כמו אצל שאהין?

שיגיש ערעור לבית המשפט.

למה לא בישיבה כאן, עם הוועדה?

אני לא יכול, אני לא בית משפט.

אני לא מתכוון לקיים את הדיון הזה עכשיו. למה לדבר בתיאוריה? נרד לפרטים. שני חברי הכנסת מקבלים עליהם אחריות. הם ישבו עם הנציגים הבכירים שלך במחוז, ייכנסו לפרטים, יראו איפה הם יכולים לסייע, מה הם יכולים לעשות.

אדוני היושב-ראש, אני אומר לך, אין לנו מנדט לדבר אחרי שיש פסק דין.

אף אחד לא מבקש ממך לעבור על החוק.

ביום שיש פסק דין, מי שרוצה לדבר, שיבוא לבית המשפט ויגיש ערעור, דיון נוסף, עובדות חדשות – מה שהוא רוצה.

מי מגיש התביעה? אתם. אתם יכולים למשוך אותה.

לא אחרי שיש פסק דין. לפני פסק דין אני מסכים כמה שאתה רוצה.

למה לדבר עכשיו על אחרי ולפני.

אפשר גם אחרי פסק דין. אני זוכה, אבל אני לא מבקש הוצאה לפועל.

אני לא פועל כך, זה מדיניות שלי.

בטח. אתם רוצים לפנות אנשים.

סליחה. תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.