PAGE
ועדת הכספים
65
4/6/2006


הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתו
מושב ראשון

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
‏יום ראשון, ח' בסיון התשס"ו (‏4 ביוני, 2006), שעה 15:00

1.
הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006, מ/236 – הצבעות


2.
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2006, התשס"ו-2006 – הצבעות

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

זאב אלקין

אלי אפללו

אבישי ברוורמן

מוחמד ברכה

אלחנן גלזר

יצחק וקנין

שי חרמש

שלי יחימוביץ
ישראל כץ
סופה לנדבר

סטס מיסז'ניקוב

מיכאל נודלמן

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן (רובי) ריבלין

מנחם בן-ששון (מ"מ)

מגלי והבה (מ"מ)

אבשלום (אבו) וילן (מ"מ)

אביגדור יצחקי (מ"מ)

חה"כ רן כהן

חה"כ אברהם מיכאלי

חה"כ מאיר פרוש

קובי הבר
-
הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יוסי גורדון
-
סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

גיא אבן
-
אגף התקציבים, משרד האוצר

אהוד אדירי
-
רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

הראל בלינדה
-
אגף התקציבים, משרד האוצר

אודי בן-דרור
-
אגף התקציבים, משרד האוצר

עדי וינברג
-
אגף התקציבים, משרד האוצר

קרן טרנר
-
רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, מש' האוצר

עמית לנג
-
אגף התקציבים, משרד האוצר

אסף מאיר
-
רכז חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

רביב סובל
-
אגף התקציבים, משרד האוצר

משה בר סימנטוב
-
אגף התקציבים, משרד האוצר

ערן פולק
-
אגף התקציבים, משרד האוצר

חיים פרננדס
-
אגף התקציבים, משרד האוצר

סטניסלב שוורצביין
-
רכז ממ"י ותכנון, אגף התקציבים, מש' האוצר

עו"ד דרורה ליפשיץ
-
היועצת המשפטית, משרד האוצר

עו"ד יואל בריס
-
ס' יועמ"ש, משרד האוצר

עו"ד טלי ארפי-כהן
-
הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד צחי בר-ציון
-
הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד נועם הויזליך
-
הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עו"ד מיכל הנר (דויטש)
-
מנהלת מח' חקיקה, רשות המסים, מש' האוצר

בועז סופר
-
רשות המסים, משרד האוצר

רבקה לפינר
-
סגנית בכירה לממונה, מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

עו"ד שי סומך
-
משרד המשפטים

עו"ד דלית זמיר
-
משרד המשפטים

עו"ד לאה ענתבי
-
סגן בכיר ליועמ"ש, משרד הפנים

יוסי ישי
-
מנכ"ל משרד החקלאות

עו"ד חנה פרנקל
-
יועמ"ש, משרד החקלאות

שי וינר
-
סמנכ"ל לכלכלה, משרד התיירות

עו"ד עובד קדמי
-
יועמ"ש, משרד התיירות

רועי קרת
-
המוסד לביטוח לאומי

פיני קבלו
-
סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

איתן עטיה
-
מנכ"ל פורום ה-15 (הערים הגדולות), מרכז השלטון המקומי

אתי בנדלר


הלית מגידו


אפרת קוצ'ינסקי


גיל שבתאי


שמרית שקד


אריקה וסר (מתמחה)


ניר ימין (מתמחה)


בת-שבע כהן (מתמחה)

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אירית שלהבת
הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006, מ/236 – הצבעות

אני מחדש את הישיבה. אנחנו עוברים להצביע על חוק ההסדרים.


נעבור קודם כול על דברים שבוודאות יוצאים מן החוק.

יסודות התקציב – סעיפים 42-43. אני מבקש מעו"ד הלית מגידו להסביר לנו על רגל אחת במה מדובר.

סעיף 29 הקיים לחוק יסודות התקציב קובע את הכלל, שאי אפשר שתנאי השכר או הפנסיה של העובדים בגוף נתמך או בגוף מתוקצב יחרגו מכפי הנהוג והמקובל במשק לגבי כלל העובדים, אלא באישור שר האוצר. במסגרת חוק ההסדרים ביקשו להעמיק את האכיפה כלפי העובדים כאשר יש להם הסכמים מעין אלה.


סעיף 43 דן בחיוב אישי וניכוי משכר של עובדים.

את הסעיפים הללו אנו מפצלים.


מי בעד פיצול סעיפים 42-43? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד פיצול סעיפים 42-43 מחוק ההסדרים – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פיצול סעיפים 42-43 נתקבל.

אני מבין שחבר הכנסת חיים אורון מאוד-מאוד לא אוהב את הפיצול הזה. אתה לא צריך להגיב.

הצבעתי בעדו.

אני מציע שהפיצול יהיה לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

זה לא שייך אלינו. אני מעביר את זה למליאה, לא לוועדת הכנסת. תהיה הצבעה במליאה, ושם זה כבר לא משחק שלי.

אני מציע שיוציאו את כל ה'עזים' החוצה.

יש לי הערה לסדר. הסעיף של הממונה על השכר בפרק י"ד, שפוצל כרגע – הובטח לנו הבוקר על-ידי יושב-ראש הקואליציה שהוא יורד ולא מפוצל. מה שנעשה הוא בניגוד להסכם, פשוט מאוד.

יש לכם רק אפשרות אחת, לבקש רביזיה.

אני מבקשת רביזיה.

אפשר להציע להצביע.

אפשר להצביע על הרביזיה, ואחר-כך להצביע ולהמית את החוק.

למה חברי הכנסת אלי אפללו ואביגדור יצחקי לא נמצאים כאן?

אין לי אפשרות ליירט אנשים לכאן ...

אני יכול לבקש להצביע כעת בוועדה בעד ונגד?

לא, אתה צריך קודם כול לבקש רביזיה על החלטת הוועדה לפצל.

נתקבלה כעת החלטה בהצבעה לפצל את הפרק הזה. עכשיו אתה אומר: התחרטנו, אנחנו לא רוצים לפצל, אנחנו רוצים להמית את החוק. אז צריך קודם כל לבקש רביזיה על החלטת הוועדה, ואם הרביזיה תעבור נצביע פעם נוספת האם להמית את החוק או לא.

בסדר. אני מבקש רביזיה.

יכולים להמית את החוק גם בשלב הבא.

חבר הכנסת יצחקי, הצבענו על פיצול פרק י"ד, לגבי הממונה על השכר. כעת אומרים חברי כנסת ממפלגת העבודה שהוסכם להוריד את הפרק לגמרי.

יש סיכום בין משרד האוצר ובין מר עופר עיני יושב-ראש ההסתדרות. תיכף נציגי האוצר יציגו בפנינו את החלטתם.

הצבענו על פיצול החוק הזה. באים חברי כנסת ממפלגת העבודה ואומרים שהובטח להם שממיתים את החוק הזה. לא אכפת לי לבקש רביזיה.

אז אני מבקש רביזיה.


סליחה, סעיפי הממונה על השכר, בנוגע ל-2% ועוד משהו – מה הסיכום?

סוכם על דעת יושב-ראש ההסתדרות שסעיף 29 יפוצל מן החוק.

הוא יורד. לא מפוצל.

זה היינו הך.

זה לא היינו הך. יש סעיפים שמחקנו, ויש סעיפים שפיצלנו.

אם החוק מפוצל ממסגרת חוק ההסדרים, הכנסת ממשיכה לדון בו. להרוג אותו משמע לקבוע שהוא לא קיים יותר.

זה להרוג ברכות.

במשך כל השנים כך נהגו בוועדת הכספים, זאת המתכונת. כשאנחנו אומרים למר עופר עיני למשל שדבר מה לא יהיה אנחנו מתכוונים שאנחנו מוציאים את זה בדרך של פיצול. יש באותו פרק י"ד, העוסק בחוק יסודות התקציב, סעיף שנוגע למשל בחיוב בכירים והגענו אתו כבר להבנות שאולי זה יחזור.

זה חוק שפוגע בחוק חוקתי.

אז אנחנו מורידים אותו מחוק ההסדרים.

אתם מורידים או מפצלים?

מורידים מההצבעה עכשיו.

לא מקובל עלי. זה חוק שהיה עליו קונצנזוס בין קואליציה ואופוזיציה ובין היועצים המשפטיים, כולם מיגרו אותו לגמרי. פתאום הוא חוזר אלינו?

אבל אני לא רוצה שתצביעו עליו עכשיו.

הדיון הזה לא שייך אלי, לא שייך לאופוזיציה, אלא זה ויכוח ביניכם. היות וערכתי כבר הצבעה אני מבקש שתחליטו בחוץ מה אתם רוצים ותחזרו אלי. תודה רבה.

מתי תהיה רביזיה? זה כן נוגע אלינו.

אני אחליט.

כבר קרה שחבר הכנסת ליצמן החזיק רביזיה במשך יותר מחודשיים ימים.

יש לי שאלה. ל-5 סעיפים לא התייחסנו. לגבי שניים מהם אמרת שיעברו בחקיקה בזמן כלשהו, ולגבי עוד שלושה אמרת שזה התחשבנות שנתית והסדר מול קרנות הפנסיה. האם זה יהיה, או לא יהיה? איך יהיה? או שזה לוקש מבית מדרשו של משרד האוצר?

יש לי הצעה לסדר. בישיבה שעשינו כאן בצד נוכחתי לדעת שמתוך 9 סעיפים שאמורים להיכנס לתוקף ב-2006 רק שלושה מתוקצבים. אני מבקשת לפתור את הבעיה הזאת.

זה לא שייך לוועדת הכספים, עם כל הכבוד. זה שייך רק לקואליציה.

אני מבקשת שזה יירשם. אנחנו אמורים להצביע על זה כאן.

הדרך לטפל בדברים האלה היא אחת – מול הקואליציה, ובהצבעה. לכן זה לא שייך אלי.

היא יכולה להגיש הסתייגויות.

ברגע שהמסמך הונח על שולחן הכנסת, ומניחים שמישהו מתכוון לממש אותו, אם זה לא גלוי בתקציב אני מניח שיש דרכים אחרות ומבקש לדעת מה הן.

אם יש בעיה חברת הכנסת שלי יחימוביץ תודיע שזה מאחורי הפרגוד או מתחת לשטיח.

גם אני לא יודעת על הפרגוד הזה.

אנחנו צריכים לקבל תשובה מסודרת. לדעתי חובת הכנסת לקבל אינפורמציה מסודרת איך סעיפים שהם התחייבויות קואליציוניות באים לידי ביטוי.

חבר הכנסת אבו וילן ישאל ביום רביעי את שר האוצר: "אדוני, האם יש הסכמים שלא ידועים לכנסת?" אני מכיר את חבר הכנסת אבו וילן, כבר שנים הוא עושה את זה.

לא זאת הבעיה. ההסכמים הונחו על השולחן. אנו מניחים שכולם הניחו אותם בונה פידה ומממשים אותם באופן תקציבי מסודר. שידווחו לנו עכשיו: הסעיף הזה נדחה בהסכמה לשנה הבאה, הסעיף הזה יחול השנה, הסעיף הזה מופיע בחוק, הסעיף הזה מופיע בתקנה.

את הסעיף הזה לא יבצעו.

אז שיגידו את זה לפרוטוקול.

הסעיף הזה נכנס, אבל בלי תקצוב.

לבקשת חברת הכנסת יחימוביץ, הואיל ולא ידוע, אפשר היום בחוק התקציב, לכל משרד ייעודי שהחוק הזה צריך להתבצע על-ידו, להוסיף הסתייגות שאת רוצה את הכסף שמגיע. יבוא האוצר ויגיד שזה כבר מתוקצב – מצוין. שיראה היכן. אם לא – ההסתייגות שלך תתקבל.

אני שמח מאוד שהאופוזיציה עוזרת לקואליציה.

יש לי הצעה אחת, שליד אותם סעיפים יהיה כתוב א"ג: אלוהים גדול ...

הסכמים צריך לקיים, בעיקר אם הם בעל-פה.

לא נראה כך.

אם יש לכם בעיה מול יושב-ראש הקואליציה אתם יכולים לעשות מה שתרצו.

לא, אני רוצה תשובה ממר יוסי גורדון.

לא תקבלו תשובה כעת.

תגישו הסתייגויות.

תצביעו נגד, תעשו מה שתרצו, אבל תדברו ביניכם. תודה רבה. אין תשובות עכשיו.

מסים. היו לנו שתי שאלות: על הרטרואקטיביות, ועל החישוב הנפרד של בני זוג. ביקשתי ממשרד האוצר שהחישוב הנפרד יחול גם על משפחות נכים, כשאחד מבני הזוג נכה. אני מבקש שקודם כול תסבירו לנו את הרטרואקטיביות ואחר-כך נמשיך.

מדובר על פרק ד', סעיפים 13, 14 ו-15.


סעיף 13 מורכב מ-6 פסקאות, שמתקנות סעיפים שונים בפקודה.


פסקה (1), העוסקת בסעיף 32, מדברת על אי התרה בניכוי של הוצאות לימודים שהינן הוצאות לרכישת השכלה או מקצוע, למעט הוצאות שהן לצורך שמירה על הקיים.


פסקה (2), העוסקת בסעיף 40ד לפקודה, מרחיבה את הסעיף כך שיתיר לתת נקודות זיכוי גם על לימודי מקצוע ולא רק על לימודי הוראה. "לימודי מקצוע" מוגדרים כ"לימודים לרכישת מקצוע בהיקף שנות לימוד הזהה ל-1,700 שעות לימוד הנהוגות במוסד להשכלה גבוהה".

כמה שנים זה?

בהיקף של תואר שני.

חצי נקודת זיכוי ניתנת פר שנת לימודים. אם יש שלוש שנות לימודים – שלוש; אם יש שתי שנות לימודים – שתיים.

זה סעיף מיטיב.

זה סעיף שמרחיב את הסעיף שנתן חצי נקודת זיכוי רק ללימודי הוראה. אנחנו מרחיבים את זה ללימודי מקצוע.


פסקה (3), המתקנת את סעיף 45א(ב), עוסקת בפנסיה התקציבית – אי התרת הזיכוי של 35%, אבל אנחנו מבקשים לפצל אותה.

לא מקובל עלי. נאמר לי שזה יורד לגמרי.

אנחנו לא יכולים להוריד כלום.

אני חוזרת על דברי מן הישיבה הקודמת, משרד האוצר לא יכול לחזור בו מן הסעיף הזה. אתם כוועדה יכולים להצביע נגד.

האם אני יכול לדחות סעיף, להסיר אותו מסדר היום?

ניתן להעלות רק את הפסקה הזאת להצבעה.

אני נגד להמית. הקואליציה רוצה להוריד את הסעיף, אבל אני מהאופוזיציה.

אדוני היושב-ראש, בעניין הזה אני מציע לך ללכת עם הקואליציה, וכל אימת שהיא תמשיך בדרך הזאת לתמוך בה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להצביע על הפסקה הזאת לפני שמצביעים על החוק.

מי מציע את זה? חברת הכנסת שלי יחימוביץ מציעה.


מי בעד סעיף 13(3)? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 13(3) – אין

נגד – רוב

נמנעים – אין

סעיף 13(3) לא נתקבל.

סעיף 13(3) לא נתקבל.

פסקאות (4) ו-(4א), שעכשיו מספרן ישתנה בהתאמה ל-(3) ו-(4), מתקנות את סעיף 57(ב) וסעיף 66(ה), שעניינם במתן אפשרות לעשות חישוב נפרד להכנסה של בני זוג העובדים במקום עיסוק קבוע אחד. עד היום הסעיף הזה היה בתוך הוראת שעה שנקראת "החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה)", של חבר הכנסת פורז. התיקון בנוסח הכחול מתקן את הוראת השעה. אנחנו הופכים את הסעיף הזה להוראת קבע. ההוראה הזאת היתה לשלוש שנים – 2004, 2005 ו-2006 והיתה מוגבלת עד סכום הכנסה מסוים בשנים 2004 ו-2005. בשנת 2006 אנחנו מבקשים, בד בבד עם הפיכת ההוראה להוראת קבע, להגביל את סכום ההכנסה ל-30,000 שקלים.

להגדיל ולהגביל.

הסכום הזה, של 30,000 שקלים, יתואם על-פי הוראות סעיף 120א לפקודה, כפי שנכתב בפסקה 66(ה)(5). 30,000 שקלים – זאת היתה הצעת הממשלה.


בנוסף, אנחנו מבקשים להחיל את הפסקאות הללו רטרואקטיבית מיום 1 בינואר 2006, ויש לנו לכך טעמים טובים לדעתנו, וקיבלנו גם גיבוי ממשרד המשפטים שיכול להסביר מדוע זה נשמע לו סביר. הסברנו את זה, מנהל רשות המסים היה כאן בדיון הקודם.

האם זה משנה מצבם של אנשים לרעה?

לא. אנסה להסביר. הצעת החוק הזאת הונחה על שולחן הכנסת באוגוסט 2005.

זה לא אומר שום דבר. אני התפרנסתי מ-1 בינואר ועד יולי - - -

אבל זה שנתי.

כרואה החשבון שלכם אסביר בשתי דקות את העניין. יש בני זוג שעובדים ביחד באותו עסק – בחנות, במרפאת רופא השיניים או במשרד האדריכל. עד לפני התיקון של חבר הכנסת פורז, שהכניס את זה בהסכם הקואליציוני, לא הסכימו לראות את שכר האישה או את שכר בן הזוג כשכר נפרד מבן זוגו. זה גם בעל שעובד אצל אשתו.

זה חוק שנוגע בעיקר לנשים.

התיקון של חבר הכנסת פורז קבע שיעשו לכל אחד חישוב בנפרד. עד אז החישוב היה מאוחד, כלומר פרנסת האישה הצטרפה להכנסת הבעל, ועל סך כל ההכנסות של שניהם קבעו מיסוי. המשמעות היא שכאשר האישה באה לחשב את מיסיה בעצם היתה במס השולי של בעלה, או להיפך.


חייבים לציין שרבים מהנוגעים בדבר עשו קצת פיקציה בעניין הזה, היו עושים חילופים. כלומר, אשתו של אדם אחד היתה עובדת אצל אדם שני, ואשתו של השני היתה עובדת אצל הראשון וכתוצאה מכך היתה להם אפשרות להגיד שההכנסה נפרדת. זה נעשה רק לצורכי מיסוי.


דרך אגב, זה נכון בעיקר במקומות בהם ההכנסה לא ממש גדולה וזה יכול לעזור מאוד לבני הזוג, כמו בבתי-עסק קטנים – מתפרה או חנות קטנה או כל מיני גלנטריות. צריך לגרום לכך שלאישה תהיה הכנסה כלשהי משלה.


אני סבור שהשכר הראוי שצריך להיקבע כתקרה הוא שכר המינימום. צריך לזכור שעל שכר המינימום אין מס, ולכן בעצם מוסיפים על כל הסכום הזה את המס השולי של הגבר והוא בעצם הולך לטובת המשפחה, או במקרה הזה ההכנסה הנקייה של המשפחה עולה בסכום המס על 30,000 השקלים האחרונים.


בדיון שהיה כאן בנוכחות מנהל רשות המסים הצעתי שבמקום 30,000 שקל ייקבע ששכר המינימום השנתי הוא התקרה, וכך זה גם יוצמד למדד לאורך כל הדרך. אני סבור שיש לכך הסכמה. אני מציע שכולנו נסכים על כך.


ברור שזה יחול רטרואקטיבית מתחילת שנת 2006.

אגיד את הסכום: עיגלנו את זה ל-3,500 שקל כפול 12, זה 42,000 שקל במונחים שנתיים.

גם בפסקה (4) וגם בפסקה (4א).

זה יהיה צמוד תמיד לשכר המינימום.

כל פקודת מס הכנסה צמודה למדד.

לא כדאי.

כמה עולה ההטבה הזאת, שאני בעדה?

100 מיליון שקל.

בעבר כשחברי כנסת היו מציעים את זה נאמר לנו שזה יעלה מיליארדים.

מי בעד ההצעה של חבר הכנסת אביגדור יצחקי? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 13 פסקאות (4) ו-(4א) – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

סעיף 13 פסקאות (4) ו-(4א) נתקבל.

הצעת חבר הכנסת יצחקי בסעיף 13 פסקאות (4) ו-(4א) אושרה. תודה רבה.

אני רוצה להבהיר באופן אובייקטיבי את המשמעות. כלומר בשנת 2006 ניתנת הטבה בגובה 21,000 שקל.

פחות.

זה הרטרואקטיביות.

עד גובה שנתי של 42,000 שקל בשנת 2006.

אדוני היושב-ראש, השאלה חשובה, והתשובה עוד יותר. האם יינתן לכל אישה או גבר העונים על ההגדרה הזאת פטור עד לסכום של 42,000 שקל?

כן, במונחים שנתיים.

מחקיקת החוק ועד סוף השנה?

לא, מ-1 בינואר 2006 ועד 31 בדצמבר 2006.

ומי שלא עבד, שעבד רק חצי שנה?

אז ישלם על חצי השנה השני.

חישוב המס הוא שנתי.

נצביע כעת על נושא הרטרואקטיביות. הם מבקשים על כך הצבעה נפרדת.

אתם הרי צריכים להצביע על כל סעיף. זה לא קשור אלינו. זה סעיף 15א.

הרטרואקטיבית היא לטובת האזרח או נגדו?

אנחנו כורכים את התקרה של 42,000 שקל ברטרואקטיביות. אנחנו מסכימים לקבוע תקרה של 42,000, ובלבד שזה יהיה רטרואקטיבי.

למה עדיף לכם שזה יהיה רטרואקטיבי?

בשל נוחות תפעולית. אני אומר בשיא הכנות, אחרת אנחנו לא מסוגלים להתעסק עם זה.

יש כאן נוסחת התאמה למדד המחירים, כמו כל התקרות הסוציאליות. זה הסכום לשנת 2006 בלי התאמה או עם התאמה?

זה הסכום ל-2006 בלי התאמה. זה הסכום.

ומה הנוסחה לשנת 2007?

עם התאמה למדד – 42,000 שקל פלוס מדד.

כרגיל, על-פי סעיף 120א לפקודה פסקה (5).

נצביע על ההסתייגויות. האם יש כאן הסתייגויות מהותיות? לא נצביע על כולן.

ההסתייגות של חברת הכנסת שלי יחימוביץ מהותית.

ככלל, כל הסתייגות אשר מבקשת לבטל סעיף היא על פניה מהותית. יחד עם זאת, כמעט ואין ולו סעיף אחד בהצעת החוק הזאת אשר מי מחברי הכנסת לא הגיש בקשה לבטלו. מכיוון שבאופן מסורתי אנחנו רואים את הבקשה לביטול לא אל מול השוני המוצע בהצעת החוק אלא אל מול המצב הקיים, אני מציעה שלא נעבור סעיף-סעיף שאותו מבקשים לבטל, אלא רק הסתייגויות שמבקשות שינויים מהותיים.

נצביע על הסעיף ואם מאשרים אותו אין צורך להצביע גם על ההסתייגות. גם אם מוצע במקום "30,000 שקל" לקבוע "50,000 שקל" זה לא מהותי, כי כבר דיברנו על כך וזה יורד. אז כל ההצעות הללו יורדות.

ההסתייגות המהותית הראשונה היא של קבוצת בל"ד, המציעה לשנות את מכסת השעות מ-1,700 שעות לימוד ל-1,200 שעות לימוד.

אנחנו מתנגדים. יש לזה עלות תקציבית.

זאת פריצה רחבה מאוד של מסגרת התקציב.

מי בעד הסתייגות קבוצת בל"ד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הסתייגות קבוצת בל"ד לסעיף 13(2)(ד) – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – 3

הסתייגות קבוצת בל"ד לסעיף 13(2)(ד) לא נתקבלה.

ההסתייגות של קבוצת בלד לא נתקבלה ותעלה למליאה.

ההסתייגויות הבאות של חברי הכנסת יחימוביץ, סלומינסקי, גלזר ובן ששון, לעניין שינוי הסכום מ-30,000 שקל ל-54,000 שקל.

זה לא מהותי. ברגע שדיברנו על 42,000 שקל – כל ההסתייגויות האלה יורדות. לא מצביעים על זה.

אם כך, אין יותר הסתייגויות לפרק המסים.

למה ביטול סעיפים הוא לא מהותי?

כי ברגע שמצביעים בעד החוק אז אוטומטית נקבע כך או כך.

אבל מבקשים לבטל סעיף, לא את כל החוק.

זה אותו דבר.

ביטול סעיף זה לא מהותי?

לא. תעלה את זה לדיון במליאה.


יש לי הצעה שאני מבקש שתקבלו.


"בסעיף 13 להצעת החוק, אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א)
בסעיף 37, בסופו יבוא "או שהוא או בן זוגו עיוור או נכה, כמשמעותו בסעיף 9(5)(א)"."

"תחילתו של סעיף 13(1א), ביום י"א בטבת, התשס"ז (1 בינואר 2006)."


אני מדבר על משפחה בה אחד מבני הזוג נכה, שגם לו תהיה זכאות לחישוב נפרד.

הוא מבקש לתת את הזכות הזאת גם לנכה.

בסעיף 37, לפני כשנה בוטלה נקודת הזיכוי למי שבן זוגו אינו עובד. הרעיון היה כלכלי ומשמעותו שאנו רוצים לתמרץ יציאה לעבודה. הגיעו אלינו תלונות. אמרו שטוב שרוצים לתמרץ אנשים לצאת לעבודה, אבל יש מקרים בהם מפאת נכות פיזית זה כלל לא ניתן. חשבנו על כך פעם נוספת, בדקנו את העלות ומצאנו שהיא לא גבוהה ומסתכמת בכ-15 מיליון שקלים. לכן אנחנו מפנים את זה לסעיף 9(5), האומר: הנכות שאושרה על-ידי הביטוח הלאומי.

איזה גובה נכות?

מה שמוכר בחוק.

מי שבן זוגו נכה או עיוור, כהגדרתו בחוק, יקבל נקודת זיכוי.

גם קשישים מקבלים את הנקודה הזאת.

צודקת הגברת אלחנני שאמרה שבזמנו ביקשתם להחריג את הגמלאים, מתוך אותו רציונל. אנחנו בעצם קובעים כאן עוד חריג.

על אף שהאוצר רצה להחיל את זה מ-2007, אני מתנגד ומבקש שזה יחול מ-1 בינואר 2006.


מי בעד ההסתייגות שלי? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הצעת חבר הכנסת ליצמן לסעיף 13 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חבר הכנסת ליצמן לסעיף 13 נתקבלה.

ההצעה שלי נתקבלה. תודה רבה.

אני רוצה להזכיר לכם שביטול נקודת הזיכוי הופיע בזמנו – וזאת היתה הצעת חבר הכנסת אלי אפללו – בתור ביטול חצי נקודת זיכוי, כיוון שנשים שאינן עובדות אינן משלמות מס בריאות. זה אמור היה לפצות על עניין מס הבריאות. למה זה היה חצי נקודת זיכוי? בהמשך למה שאמר חבר הכנסת ליצמן, הכוונה המקורית היתה חצי נקודת זיכוי כי זה הסכום אותו משלמים למס בריאות אנשים שאין להם משכורת. אני רוצה להזכיר שהביטול לא צריך להיות של נקודה שלמה, אלא של חצי נקודה.

עכשיו על הוועדה להצביע על פרק ד': מסים, סעיף 13 פסקאות (1), (2), (4), (4א) ו-(5); סעיף 14; סעיף 15 פסקאות (1), (2) ו-(3); וסעיף 15א – התחילה הרטרואקטיבית. בנוסף לכך, על הסתייגותו של חבר הכנסת ליצמן, שהתקבלה ותהיה חלק מנוסח החוק ולא הסתייגות, לרבות התחילה שלה ב-1 בינואר 2006.

מי בעד פרק ד', הסעיפים שפירטה היועצת המשפטית? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

מסים – 10

נגד – 3

נמנעים – אין

פרק ד' נתקבל.

פרק ד': מסים נתקבל.

מטרת החוק, לסעיף 1. האם יש הסתייגויות מהותיות?

אני מבקש להוסיף הסתייגות של הליכוד, של חברי הכנסת כץ וריבלין. אנחנו מציעים לומר כי "מטרת החוק להחזיר עטרה ליושנה".

אני מצטרף לזה.

לשם החוק אין הסתייגויות מהותיות.

בעיני זה מהותי מאוד.

אני קובע שההסתייגויות לשם החוק לא מהותיות.

השם מעביר מסר.

אם הוגשו כל-כך הרבה הסתייגויות לשם החוק אני מציע שתצביע על הסתייגות אחת.

נצביע על הסתייגות אחת לשם החוק. רבותי, איזה שם הכי יפה להסתייג ממנו?

אני מציע ששם החוק יהיה: "אוסף חוקים מן הגורן ומן היקב לקיבוע מדיניות שעבר זמנה".

מי בעד הצעת חבר הכנסת אורון לשם החוק? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הסתייגות חבר הכנסת אורון לשם החוק – 4

נגד – רוב

נמנעים – אין

ההסתייגות של חבר הכנסת אורון לשם החוק לא נתקבלה.

תודה רבה. אני מבקש רביזיה.


מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד רביזיה על החלטת הוועדה בעניין שם החוק – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים – אין

הרביזיה לא נתקבלה.

השם "אוסף חוקים מן הגורן ומן היקב לקיבוע מדיניות שעבר זמנה" לא נתקבל.


נצביע על שם החוק. מי בעד שם החוק? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד שם החוק – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – אין

שם החוק נתקבל.

שם החוק נתקבל.

מטרת החוק, לסעיף 1.

יש הסתייגות מהותית אחת של קבוצת מרצ.

אלה פרקים מקווי היסוד הכלכליים של הממשלה. אני מציע להכניס אותם למטרת החוק. במקום המטרה הערטילאית "מדיניות כלכלית", אני מציע שיהיה כתוב : "הממשלה רואה בכלכלה יציבה וצומחת יעד לאומי מן המעלה הראשונה; הממשלה תנהל מדיניות של צדק חברתי על-ידי צמצם הפערים החברתיים". הכול הועתק מתוך ההסכם הקואליציוני שהונח לפני שבועיים על שולחן הכנסת.

צריך להוסיף עוד משפט אחד: "ותחזיר את הכספים הייחודיים" ...

בלי תוספות, אלא העתק נקי לגמרי של קווי היסוד של הממשלה.

הסכם אפשר להפר. חוק אסור להפר.

מטרת החוק היא חלק מן החוק.

קיבלתי שזה לא מהותי.

הסתייגות אחרונה של חבר הכנסת ברוורמן.

אני מבקש שההסתייגויות שלי לחוק ההסדרים יעלו במליאה.

אני מגיש הסתייגות: "מטרת החוק להרוס משפחות ברוכות ילדים".

זה לא מהותי. זה יעלה למליאה. אתה תקבע בשבילי מה מהותי ואני אקבע בשבילך.

במקרה הזה אני עדיין קובע.

לא רק שזה לא נכון, אפילו לא יפה להגיד את זה.

אם אתה רוצה דווקא אז אצביע על ההצעה. מי בעד מטרת החוק שאני הצעתי? מי נגד?

הצבעה

בעד הצעת חבר הכנסת ליצמן למטרת החוק (סעיף 1) – 4

נגד – רוב

נמנעים – אין

הצעת חבר הכנסת ליצמן למטרת החוק (סעיף 1) לא נתקבלה.

ההצעה שלי למטרת החוק לא נתקבלה.

אפשר להצביע על סעיף 1, שהוא פרק א'.

מי בעד פרק א': מטרת החוק, סעיף 1? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

מטרת החוק, סעיף 1 – רוב

נגד – 4

נמנעים – אין

מטרת החוק, סעיף 1, נתקבל.

פרק א': מטרת החוק נתקבל. תודה רבה.

חקלאות. היות ויש שינויים בחוק הזה, ואני מניח שהם הוכנסו לאור הסכמות שנתקבלו, אבקש ממשרד האוצר קודם כול להסביר לוועדה מה השינויים. אבקש להודיע לי אם זה בהסכמה של כל חברי הקואליציה ואחר-כך נחליט.

לנו יש בקשה לפיצול הפרק.

לאור הנושאים שעלו בישיבה הקודמת באנו במגע עם משרד החקלאות ולאור ההערות הכנסנו מספר תיקונים, שהמהותי בהם מקובל ככל הידוע לי על שר החקלאות.


התיקון המהותי ביותר מאפשר לשרים – שר החקלאות ושר האוצר – להחיל את החוק על גידולים נוספים שלא נמצאים כרגע בחוק באופן רגיל, אם ראו שלגביהם לא ניתן לקבל הסדר ביטוח נאות, ואז החוק יחול עליהם. זה התיקון המהותי שפותר את הבעיה שהעלו חברי הוועדה בישיבה הקודמת.

כולל בעלי-חיים ועופות?

כולל עופות, כולל בעלי-חיים. אני מתייחס לסעיף 18(8) לתיקון, שמתקן את סעיף 6(ב) לחוק פיצוי נפגעי אסון טבע, התשמ"ט-1989.


נעשו כעת עוד כמה תיקונים נוספים. אין חובה לשקם את הנזק אלא אם מדובר בקרקע חקלאית.

הקינון ירד?

כן. גם אין חובה לחזור ולהיות חקלאי, גם זה ירד מאז הישיבה הקודמת.

אז מה נשאר מהחוק המקורי? זה חוק חדש לגמרי.

המהות של החוק נשארה. שיעורי ההשתתפות העצמית פחתו גם הם – כעת זה 10% ו-20%, במקום 20% ו-30%. אלה התיקונים המרכזיים.


התחולה היא לגבי אסונות טבע שיקרו מעתה והלאה.

היו שטפונות בצפון.

עליהם יחול החוק כפי שהוא היום.

על כביש ואדי ערה יש בין כה תביעה.

על שטפונות שכבר אירעו יחול החוק כפי שהוא היום, לפני התיקון, לבקשת משרד החקלאות.


במסגרת ההסכמות עם משרד החקלאות הצהרנו, ואני מצהיר גם כאן, שנעשה במשותף כל הניתן כדי שב-5 השנים הקרובות יהיה הסדר לביטוח חלופי עבור נכסים שלא חל עליהם החוק כפי שקיים היום, באותם תנאים – 80% השתתפות מדינה.

אני מבקש לתקן את הסיכום שהושג עם משרד החקלאות. יש הערה אחת שאנחנו מבקשים להוציא, והיא תנאי לעניין. אני מדבר על פסקה 18(3)(ג) שמתקצבת את החוק. לא בכל מקרה חוק אסונות טבע מתוקצב, אלא אם כן למישהו יש קשרים עם ריבונו של עולם שקובע את מסגרת האסון. כל מה שנאמר עד כה מקובל עלינו, קרי: שאל תוך הביטוח הרב-גידולי ייכנסו כל אותם גידולים שלא נכנסו עד היום. העובדה שלשר האוצר ולשר החקלאות יש אפשרות להחזיר אל תוך חוק אסונות טבע גידולים שונים מקובלת עלינו.

אתה מגיש על כך הסתייגות?

כן, בוודאי. זה התנאי כדי שהסעיף יעבור.

האוצר מתנגד.

לי ולחבר הכנסת שי חרמש יש נוסח הסתייגות לסעיף 18. תסתכלו בדף ההסתייגויות.

אומרים שכאשר יש אסון טבע צריך לתקצב אותו. מה אומר חבר הכנסת שי חרמש?

הרעיון פשוט: כאשר היא שוקלת את מגוון השיקולים, כשבאים בפניה כל הנתונים, הממשלה צריכה להחליט מה היא מסגרת התקציב, אחרי שראתה את הנתונים על היקף הנזקים. לדעתי אין כאן בעיה.

מה אתה מציע?

הממשלה רואה את היקף הנזקים ואז מחליטה מה התקציב הכולל שיעמוד לרשות זה, כמובן בכפוף להיקף.

אני מציע שהחוק יהיה כפי שהיה עד היום, לא מתוקצב, ואם יהיה אסון טבע כלשהו יצטרכו להתמודד אתו.

כך כתוב. הממשלה תקבע את זה בבוא העת.

אדוני היושב-ראש, יש כאן כשל לוגי. כאשר אתה אומר שתתקצב אסון טבע זה כמו – מלחמת יום כיפור פרצה כבר אחרי שנת תל"ג. אתה לא יכול לעצור באמצע את הצבא ולהגיד לו: יש לך תקציב, אין לך תקציב. בהגדרה לוגית אסון טבע או מלחמה הם דברים של כוח עליון. מה אתה מציע? אתה עושה כאן הבה נתחכמה. אתה אומר: על-פי ההגדרה שלי לא משנה מה גודל האסון, אני מחליט בכמה אתקצב אותו. אז מה כל רעיון הביטוח לאסון טבע?

אם אנחנו מדברים עכשיו לא לצורך הפולמוס, בכל החלטת ממשלה יופיע סעיף תקציבי. לכן לא תוכל לברוח מזה. כלומר, יוכרז אסון טבע, הממשלה תקבע קריטריונים ותגיד שהיא מקציבה את הסכום הזה. ההבדל בין הנוסח שאמרת בדבריך ובין הנוסח המופיע בהסתייגות שחבר הכנסת שי חרמש ואני ניסחנו, שאנחנו קבענו את הנורמה. ההסתייגות הזאת אומרת: על-פי הנורמה כל ענפי החקלאות מבוטחים בביטוח רב-סיכוני. יש מקרים שאתם מחליטים להוציא ענף כלשהו מן הכלל, למשל כי בענף הפטם של הפרגיות הקטנות יש הסכם ביטוחי פרטי הרבה יותר טוב מהדבר הזה, סחתיין. אבל זאת הנורמה. אתם אומרים: נתנו הצהרה לפרוטוקול שזאת הנורמה, והשרים יבחנו את זה בחיים. אנחנו יודעים איך השרים יבחנו בחיים: יציעו עכשיו הסדר, שחלק מהאנשים יגידו שהוא גבוה מדי או נמוך מדי והשתתפות עצמית וכולי. החוק הזה בא פעם אחת לקבוע במפורש: יש נורמה בחקלאות שמתבצעת כהלכה גם מבחינה כלכלית בפירות ובהדרים ואנחנו משיתים את הנורמה הזאת על כל ענפי החקלאות. עכשיו יילכו השרים ויתקינו תקנות, כפי שכתוב כאן. זה לא משחרר את השרים. לכן אם זה יתקבל כך תופיע ההסתייגות הזאת במסגרת החוק.

מבחינת הקישור יתכן ונפלה כאן אי-הבנה.

אני שואלת את נציג האוצר, האם הממונה על הביטוח באוצר היה מאשר לאיזו חברת ביטוח התבטאות כזאת? אתה יודע היטב, יש סיכונים לנזקי טבע ואתה צריך להתחיל לתקצב את זה כקרן. שום חברת ביטוח לא היתה מקבלת אישור להתבטאות כזאת.

כתוב בפסקה 18(3)(ג): "הכריזה הממשלה על אסון טבע כאמור בסעיף קטן (א), תחליט מהי מסגרת התקציב הכולל שיוקצה לשם הערכת הנזקים עקב אסון הטבע ולשם תשלום הפיצויים בשל הנזקים כאמור". אני יכול להגיד: ברגע שיש אסון טבע הממשלה רואה מה גובה הנזק ואז מודיעה שהתקציב הוא מיליארד שקל. אני לא מבין כל-כך את ההבדל בין הנוסח של חברי הכנסת אורון וחרמש ובין הנוסח בהצעת החוק.

אתה תומך בחבר הכנסת שי חרמש?

אני רוצה לתמוך במה שנותן פתרון. זה לא שייך לא לחבר הכנסת שי חרמש, לא לחבר הכנסת חיים אורון ולא למשרד האוצר.

אתה צריך שם תוספת תקציב.

אתה לא צריך להכניס תוספת תקציב עכשיו. כאשר קורה אסון טבע מחליטה ממשלת ישראל כמה כסף צריך להקצות כדי לכסות את הנזקים.

ואם ממשלת ישראל היא אסון טבע? ...

בסעיף שמעל לכך, סעיף 18(3)(ב)(3), כתוב: "סבירות הקצאת המשאבים הנדרשים בהתאם לפסקאות (1) ו-(2), בהתחשב במגבלות תקציב המדינה ובסדרי העדיפויות של הממשלה בהקצאת משאבים". לפיכך יתכן שלא יפצו את החקלאים.

תקחו לדוגמה את שפעת העופות שהתפרצה כאן בשנה האחרונה ותבהירו איך זה יתפרש לאור תיקון החוק. אני מבקשת לקבל הסבר כי המהות קשורה לשאלה איך מפרשים את החוק הזה.

לשאלתך על שפעת העופות, במקרה הזה פעלנו על-פי חוק פקודת מחלות בעלי-חיים. שפעת העופות לא הוכרזה כאסון טבע ויש מספר הסברים לכך.

אבל מחלה זה אסון טבע.

בהקשר הספציפי הזה, לא.

אם מכריזים עליה כאסון טבע אז היא כן.

אם לא הייתם נותנים 35 מיליון שקל כדי לפצות את החקלאים שנפגעו משפעת העופות בכל בית היתה שפעת עופות היום.

הם עוד לא קיבלו את הכסף.

אם עוד לא קיבלו אז בפעם הבאה תתפשט שפעת העופות. הצלחנו להתגבר רק כי נתנו כסף.

אני מודיע שפסקה 18(3)(ב)(3) יורדת.

אני לא רוצה להסתיר, ואל תגידו לי שזה אמבוש, זה לא אמבוש. החוק על נזקי טבע הגדיר באופן מדויק מאוד מהו נזק טבע והתייחס לנושא התשתיות. במציאות בה חלק מהחקלאות מעוגן בהסכם שנקרא "הסכם הפירות וההדרים", וחלק מהחקלאות נמצא בכל מיני מחוזות אחרים, ההסתייגות שלי באה להסדיר את כל מבנה הביטוח בחקלאות ואת המבנה של פיצוי על נזקי טבע, ומטילה על שרי האוצר והחקלאות להחיל אותו הסכם שקיים בפירות ובהדרים על כל ענפי החקלאות. נכון, זאת ההסתייגות. לכן אני בפרלמנט. אני לא חייב לקבל את מה שאתם מציעים. אני פונה לחברי הכנסת להצביע בעד הצעתי, ואז ייווצר מבנה חוקי שלם שבתוכו יפעלו לטיפול בנזקי טבע על-פי החוק. אני מבקש שיצביעו בעד ההסתייגות שלי, והיא כן שייכת לעניין.

קודם כול הם רוצים לפצל את הסעיף הזה.

פסקה 18(3)(ב)(3) לא שייכת. אם ההסתייגות שלי לא תתקבל אצביע נגד כל החוק.

לא חייבים לקבל את ההסתייגות שלך.

מי אמר שחייבים? אבל אני רוצה להסביר לחברים מדוע ההצעה שלי טובה.

עומד כאן מנכ"ל משרד החקלאות. עם כל הכבוד, עמלו על הסכם, דנו והגיעו לנוסח הזה.

סלח לי, הוא פעם עבד אצלי. אני לא עובד אצלו.

חתמו על ההסכם?

חבר הכנסת חרמש ביקש לפרוטוקול שמשרד האוצר יבהיר שההסכם הרב-סיכוני יוחל - - - האוצר נתן תשובה חיובית.

אבל אני רוצה שזה יופיע בחוק.

רוצה, אבל לא יוצא.

בסדר, כל אחד והמקום שלו.

מי בעד הוצאת סעיף 18(3)(ב)(3)? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הוצאת סעיף 18(3)(ב)(3) – רוב

נגד – אין

נמנעים – 3

ההצעה להוציא את סעיף 18(3)(ב)(3) נתקבלה.

הוחלט להוציא את סעיף 18(3)(ב)(3).

זה שהצבענו בעד לא אומר שאנחנו בעד כל החוק.

יש שתי הסתייגויות מהותיות. האחת, של חבר הכנסת אורון, כפי שהוצגה כאן, בעניין ההסדר הביטוחי של 80%-20%. הוא מציע לומר: "על אף האמור בכל דין, שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר יגבשו הסדר ביטוח רב סיכוני לכל ענפי החקלאות ...".

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת חיים אורון? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אורון לסעיף 18(1) – 6

נגד – רוב

נמנעים –

ההסתייגות של חבר הכנסת אורון לסעיף 18(1) לא נתקבלה.

חבר הכנסת סלומינסקי, אתה מייצג כאן 90 ישובים שחיים מחקלאות ועל ראשם עושה עסקאות אפלות ומונע ביטוח לכל סוגי החקלאות. יש 76 מושבי הפועל המזרחי ואתה אמור לייצג אותם.

עוד פעם, מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אורון? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אורון לסעיף 18(1) – 6

נגד – 9

נמנעים – 1

ההסתייגות של חבר הכנסת אורון לסעיף 18(1) לא נתקבלה.

ההסתייגות של חבר הכנסת אורון לסעיף 18(1) לא נתקבלה.

כמה עולה ההימנעות הזאת (של חבר הכנסת סלומינסקי)? אפשר לדעת את המחיר? המונה עובד ...

אם היתה מתקבלת ההסתייגות, כמה זה היה עולה?

זה לא היתה עולה כלום. זה עניין של גישה.

חייבים לקרוא את ההסכם עם המפד"ל. כמה שילמתם? כמה זה עולה?

יש עוד הסכמים שטרם הונחו על שולחן הכנסת.

אתה חייב להקריא את זה לפני שאני שואל. כל הסכם עם המפד"ל אתה חייב להקריא לפני כל הדברים.

המפד"ל הצביעה כדרכה בקודש ...

רבותי, אנחנו מצביעים על ההסתייגות של קבוצת בל"ד, שרוצים להחיל את החוק על כל הבתים גם כן, בנוסף לתשתיות חקלאות. מי בעד ההסתייגות של בל"ד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות של קבוצת בל"ד לסעיף 18(1) – אין

נגד – רוב

נמנעים – 3

ההסתייגות של קבוצת בל"ד לסעיף 18(1) לא נתקבלה.

ההסתייגות של קבוצת בל"ד לסעיף 18(1) לא נתקבלה.


אנחנו מצביעים על כל פרק ו: חקלאות.

אציין על אלו סעיפים מצביעים: סעיף 18 פסקאות (1), (2) ו-(3), בפסקה (3) למעט סעיף קטן (ב) פסקה (3) שמדברת על סבירות הקצאת המשאבים, על פסקאות (4), (5), (6), (7) ו-(8), וכן על סעיף 18א שעניינו התחולה.

מי בעד פרק החקלאות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

חקלאות – 9

נגד – 2

נמנעים –

חקלאות נתקבל.

פרק ו': חקלאות נתקבל. תודה רבה.

חבר הכנסת אורון, כך אתה דואג לחקלאים?

נעבור לפרק ב': ביטוח לאומי. אני מבקש שתודיעו לפרוטוקול האם האוצר מבקש לפצל סעיפים שונים.

מדוע לא נכנסו כל ההסתייגויות שלי? למשל על קצבת ילדים. זה הופיע בנוסח הכחול ואני רוצה להגיש הסתייגות.

זה הוצא במליאה.

איזה סעיף בביטוח הלאומי הממשלה מבקשת לפצל?

סעיף 2(1)(ג) פוצל כבר במליאה. כל סעיף 2 פוצל כבר במליאה. אנחנו מבקשים לפצל גם- - -

אני מבקש שמישהו יודיע לפרוטוקול אילו סעיפים אתם רוצים להוציא או לפצל.

בהחלטת מליאת הכנסת ב-17 במאי הוחלט לפצל את סעיפים 2(1), 2(13), 3, 5 ו-6.

זה כבר פורסם.

מה נשאר?

אנחנו מבקשים לפצל גם את סעיף 4(ד).

אני מבקש שיסבירו כל אחד מן השינויים ויבהירו מה מספר הסעיף ומה העמוד.

הוא הסביר עד כה אילו דברים פוצלו במליאה. עכשיו הוא אומר מה עוד יפוצל.

(2), (3), (5) ו-(6) זה סעיף שנוגע לימי השירות הצבאי הסדיר הנכללים. האם זה פוצל?

סעיף 2(5), אליו התייחסת, לא פוצל.

במליאה פוצלו סעיפים 2(1), 2(13), סעיף 3 בעמוד 301 וסעיפים 5 ו-6 בעמוד 302.

שואלים מה עם סעיף 2(2), לגבי החשב הכללי.

סעיף 2(2) לא פוצל.

פסקה 2(5) לא פוצלה, פסקאות 2(3) ו-2(4) לא פוצלו. מי רוצה לפצל את זה?

אני.

הערה קטנה שרצינו להגיד כהשלמה, שסעיף 4(ד), בעמוד 302 למעלה, הוא סעיף תחולה של סעיף שפוצל. סעיף התחולה לא פוצל ועכשיו צריך לפצל גם אותו כי הוא הולך יחד עם סעיף 3.

מישהו דורש לפצל עוד משהו כאן?

אני מבקש לפצל את פסקה 2(2).

זאת הסתייגות מהותית ונצביע עליה בהמשך.

חבר הכנסת אורון, את פסקה 2(2) אתה מבקש לפצל ואילו על כל השאר להצביע נגד?

זאת בקשה עניינית. אני מבקש לפצל בדרך של להרוג. את השאר, אחר-כך.

אנחנו בעד פיצול סעיף 2(2), שעניינו מינוי החשב הכללי. אני מבקש להצביע.

לפצל את פסקה 2(2) או להמיתה?


חברת הכנסת יחימוביץ, תצביעי אתי, תקשיבי לי טוב. אני מבטיח לך שלא יקרה לך כלום בשל כך. אם הסעיף יעבור אז הוא יפוצל. יש שתי הצבעות: קודם כול נצביע מי בעד ומי נגד פסקה 2(2), ואם יהיו בעד נצביע האם לפצל את הפסקה.

זה לא טוב. אם יצביעו מי בעד ומי נגד הפסקה זה עשוי להוריד את החוק.

אז מה? אם זה נופל, נופל. נצא להתייעצות סיעתית של 5 דקות. אני מציע להמית את הפסקה הזאת.

בואו נעבור בינתיים לסעיף הבא. אולי אתן לכם להמית את הפסקה הזאת.

בסעיף 2, פסקאות (3), (4), (5) ו-(6) - - -

לגבי צמצום ימי שירות צבאי, יש הצעה. אפשר לבחור באחד משני דברים. מבחינתנו בעייתי שלחייל ממחר בבוקר לא ייכללו ימי השירות שלו לצורך הזכאות לדמי אבטלה. יחד עם זה יש הצעת פשרה, לדחות את תחולת החוק בשנה. בנוסף, עד היום כל חייל שהלך להכשרה מקצועית קיבל 70% דמי אבטלה. אנחנו מציעים להעלות את זה ל-100% דמי אבטלה. היום יש לו הגבלה של 6 חודשים ואנו מציעים שמי שיילך להכשרה מקצועית – זה לא יהיה מוגבל לו לחצי שנה אלא ללא הגבלת זמן עד תום תקופת ההכשרה.

זה הרבה יותר הגיוני.

היות וביקשתי התייעצות סיעתית, יש לך 5 דקות לנסח את הדברים שאמרת ונצביע עליהם.

אולי כדאי קודם כול לעבור על כל הסעיפים של הביטוח הלאומי, שנתייעץ על כולם ביחד.


לגבי עבודה לא מתאימה – אני מבקש לפצל את סעיפים 2(7) ו-4(ג).

הפשרה שמציע משרד האוצר, כפי שמנוסחת בפסקה 2(7), אינה טובה.

אין שום שינוי בנוסח בפסקה 2(7).

הצעתי לכם עוד לפני 5 חודשים לפצל את זה מחוק ההסדרים.

לגבי עבודה לא מתאימה – מאחר ואנחנו חלוקים על התמריץ והתועלת של הדבר הזה, יש לנו כאן בעיה. על אף כל ההסברים – ואני בדרך כלל מבין לאט – לא הבנתי איך לאדם יש מוטיבציה ללכת לעבודה שלא מתאימה לו ולא לקבל דמי אבטלה. לכן אנחנו מבקשים לפצל את זה.


לגבי סעיף 2 פסקאות (8) עד (12), לגבי עולי הפלאשמורה – אני מציע שנצביע בעד.

אלה כל הסעיפים? ביקשתי 5 דקות התייעצות סיעתית.


(הישיבה נפסקה ב-16:40 ונתחדשה ב-17:00)

אני מחדש את הישיבה. היו לנו שתי הסתייגויות. קודם כל נצביע על ההסתייגות שלי, להמית את סעיף 2(2).

אדוני היושב-ראש, זאת בקשה אישית שלך? זה חשוב לך נורא?

כן. מי בעד סעיף 2(2)? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 2(2) – אין

נגד – רוב

נמנעים –

סעיף 2(2) לא נתקבל.

סעיף 2(2) לא נתקבל.


אנחנו עוברים להצעה של חבר הכנסת אביגדור יצחקי בעניין ההכשרה המקצועית.

יש לי הערה לסדר. היינו באמצע הצבעה על ההסתייגות שלו והפסקת את הישיבה ל-5 דקות.

חבר הכנסת יצחקי, אני מבקש שתגיד בקצרה מה אתה מציע ונשמע את דין האוצר, האם הם מסכימים, ואחר-כך נצביע.

בסעיף 2 פסקאות (3)-(6) ובסעיף 4(ב) מדובר על צמצום ימי ההכשרה של חיילים. היום חיילים, על בסיס שירותם בצבא במשך 3 שנים, יכולים לקבל דמי אבטלה.

אתה לא אומר את מספרי הסעיפים הנכונים.

הוא מתייחס לסעיף 4(א) בנוסח המונח על שולחן הוועדה.

מה אתה מבקש לעשות בסעיפים הללו?

אני מבקש שהוועדה תקבל את הסעיפים ותדחה את התחולה בשנה, ולקבל הסכמה ממשרד האוצר לגבי הכשרה מקצועית.

האם האוצר מסכים על הסעיפים הללו?

לגבי הדחייה בשנה – כן.

זה עד 1 בינואר 2008?

כן.

אני שמח שהקואליציה הצטרפה לאופוזיציה.

תחילה ב-1 בינואר 2008.

שנה מיום התחילה.

יושב-ראש הקואליציה אומר דבר אחר.

לגבי ההכשרה המקצועית, אנחנו מבצעים עכשיו עבודה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם התאחדות התעשיינים כדי לראות איך נוכל להקל על ההכשרה המקצועית לחיילים משוחררים – בין באמצעות מלגות כאלה או אחרות, בין דרך התחייבות של מקומות התעסוקה. תוך כחודשיים נסכם את הנושא הזה ואז נחזור לוועדה ונציג את הסיכום בפניכם.

אם כך, השנה תיספר מיום הפעלת תוכנית ההכשרה.

אל תקשור בין שני הדברים. עם המלונות אנחנו עומדים לסכם את הדברים כבר תוך 2-3 שבועות ואילו עם התעשיינים ייקח לנו קצת יותר זמן. אני לא יכול להגיד מועד. אל תקשור בין שני הסעיפים. אחזור לוועדה עם תשובה עד 1 באוגוסט.

אז בואו נפצל, ותבוא ב-1 באוגוסט עם הכול.

לא לפצל. אם נפצל אצלם משהו, זה יותר גרוע מאשר לא לעשות כלום.

מה זה "אצלם"? הם עובדים אצלך, לא להיפך.

נחזור אליכם עוד לפני שהכנסת יוצאת לפגרה.

נקבל את מה שתיאר מר קובי הבר על ההכשרה ויתר הדברים. משרד האוצר התחייב בפנינו לשוב לכאן – אני לא יודע אם באוגוסט – שבחוק ההסדרים הבא - - -

לא, זה לא בחקיקה. זה לא בהכרח מחייב חקיקה.

אני כן רוצה חקיקה. אחרת, זה לא יהיה.

עד אז כבר לא יהיה חוק הסדרים.

חבר הכנסת ליצמן, אם לא תעצור את זה – הם לא יבואו לכאן. שיבואו לכאן שוב עם הכול.

אנחנו עושים את זה לא בגלל הסעיף הזה. שני הסעיפים הללו לא קשורים זה לזה. לגבי הכשרה מקצועית – אנחנו עושים את זה מאינטרסים של שוק העבודה.

מה היו התנאים? אני לא מבין, היתה הצעה אחת.

איזה הסדר אתה צריך לסגור?

היום חייל שמשתחרר ורוצה הכשרה מקצועית מקבל 70% ממה שמגיע כדמי אבטלה, ולא 100%, ורק לתקופה מרבית של חצי שנה. מוצע לשנות את זה ולקבוע שיקבל 100% על ההכשרה, וכן שלא תהיה הגבלה בזמן ההכשרה.

מי מציע את זה?

זאת הצעה שלנו. אין צורך בחקיקה לעניין זה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה רוצה לעשות את זה. הם לא נגד. הם בעד.

חבר הכנסת אביגדור יצחקי, על מה אתה מציע שנצביע, על ההצעה של מר הבר או על ההצעה שלך? ההצעה שלכם שונה.

אני רוצה שתצביע על ההצעה הבאה: תחילת החוק בעוד שנה, ובינתיים הם יתארגנו.

הוא אומר: התחילה – שנה ממועד תחילת החוק. האם אתה מסכים לזה?

כן, שנה מתחילת החוק.

יש לנו הסכמה אחת.


מה לגבי המהות? מה אתה מציע? מר הבר מציע משהו אחר.

אני מציע שהם יסדירו את זה. חייל שיוצא להכשרה מקצועית – וזה יעודד אותו לצאת להכשרה מקצועית – יקבל במקום 70% דמי אבטלה 100% דמי אבטלה, ותקופת ההכשרה לא תהיה מוגבלת בחצי שנה אלא תהיה בלתי מוגבלת.

האם האוצר מסכים להצעה?

בעיקרון מה שחבר הכנסת יצחקי אומר מקובל עלינו. טרם נקבעה הטכניקה והשיטה. ומה זה "בלי הגבלה"? אני לא יודע מה זה. העיקרון מקובל עלינו ואנחנו נחזור עם הפתרון לכנסת.

מה עשיתם בינתיים? למה זה בחוק ההסדרים? אנחנו צריכים להצביע על זה.

בחוק ההסדרים יש את מה שמונח כאן, עם תחילה בעוד שנה.

חבר הכנסת יצחקי, מה קורה כאן? אתם רוצים עוד 5 דקות? אני יכול בינתיים להמשיך הלאה.

לא. אנחנו מאשרים את החוק ודוחים בשנה את התחילה שלו.

אבל זה לא החוק שאתה מציין.

בסעיף 4(א) יהיה כתוב "שנה מיום תחילתו של חוק זה".

עם זה אין בעיה. אנחנו במילא נצביע נגד כי אנחנו רוצים לבטל את זה.

מה קורה בשנה הקרובה?

בשנה הקרובה – כלום. יישאר מה שהיה.

ומה קורה עם החיילים בינתיים בשנה הזאת?

בשנה הזאת הם בינתיים מסיימים את נושא ההכשרה.

החיילים מקבלים מה שהם קיבלו עד כה.

זה היה חוק שהרע את התנאים. כעת דוחים את ההרעה.

לא בטוח שזה היה רע.

היום חייל שמשתחרר, בלי שום תיקון יכול ללכת מהבקו"ם ללשכת העבודה ולחתום. אם הוא רוצה הכשרה מקצועית, מקזזים לו 30% מדמי האבטלה. אנחנו מציעים שבשנה הקרובה לא יהיה שום שינוי. בשנה הקרובה חייל היוצא מן הבקו"ם יוכל ללכת ללשכת העבודה, לחתום ולקבל דמי אבטלה, כפי שהיה עד עכשיו.

ומה עם הכשרה?

הוא יוכל לקבל הכשרה מקצועית. כרגע מפחיתים לו אוטומטית 30%. אנחנו מציעים שהחל מעוד שנה זה לא יקרה יותר. יש לנו שנה לכאורה להסדיר את זה כדי לאזן, אבל אני אומר לכם שנבוא עם תשובה כבר בעוד חודשיים, לא בעוד שנה שלמה. יש לכם די זמן לתפוס אותנו בעסק הזה. אנחנו נמצא פתרון מקצועי להכשרה.

אבל בינתיים אתה מאשר את ההסדר שאתה קובע כאן.

מתי נכנס נושא ההכשרה לתוקף?

מעוד שנה.

מר קובי הבר נוהג לדייק. הוא אומר כדלקמן: לפניכם יש הצעה. לגבי נושא אחד אני מסכים, שהתחילה תהיה שנה מיום ההצבעה בקריאה שלישית על החוק. לעומת זה כל ההסדרים האחרים, שאני מתכוון באוגוסט להודיע לכם אם אני מסכים לשנות אותם - - -

לא האם יש הסכמה, אלא איך נעשה את זה. בחודש אוגוסט נודיע לכם איך אנחנו מתמודדים עם ההכשרה המקצועית של החיילים.

אתה כבר אומר שאם לא נעגן את מה שהוא אומר אז לאוגוסט הבא קבעת כבר הסדר. אז תחזרו לכאן בעוד חודשיים ונשנה את זה.

אני מהביטוח הלאומי. אני רוצה לתקן טעות ששמעתי. היום חייל משוחרר שסיים 12 שנות לימוד, תקופת ההכשרה המוכרת שלו מוגבלת ל-70 ימים. כלומר הוא יכול לקבל דמי אבטלה ל-70 יום בתוך תקופת ההכשרה, ולא ל-6 חודשים, ומורידים לו גם 30%. הוא מקבל את דמי האבטלה במשך 70 ימים לכל היותר וביום ה-71 מפסיק לקבלם.

כלומר אם זה יימשך עוד שנה זה גרוע.

אני מצביע על מועד התחילה.

אני מציע שקודם כול תצביע על פיצול בונה פידה. אם תבואו בעוד חודש והכול יהיה גמור נאשר את החוק.

אני מציע לקבל את התיקונים של חבר הכנסת אביגדור יצחקי, אך לדחות את תחולתם בחודשיים כדי לתת להם זמן להתארגן.

אני מצביע על סעיף 4(א), הקובע את מועד התחילה: "שנה מיום תחילתו של חוק זה", במקום "ביום התחילה" כפי שהוצע מלכתחילה. מי בעד השינוי הזה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 4(א), עם התיקונים – רוב

נגד – אין

נמנעים – 4

סעיף 4(א) המתוקן נתקבל.

סעיף 4(א) נתקבל.


נעבור לוויכוח השני שהתנהל כאן.

אין ויכוח. תוך חודשיים נביא הצעה להכשרת חיילים משוחררים.

אבל זה לא בחוק.


נעבור להצבעה על כל החוק.

יש הצעה קודמת לפצל את החוק. אני מתכוון לפיצול במשמעות פיצול, לדון על זה תוך חודש-חודשיים, כאשר כל החבילה תהיה גמורה, ואז נצביע על החוק. אני לא בעד להרוג אותו.

ושמשרד האוצר יביא את ההסדר.

אם יביאו חבילה שלמה עם הטבה להכשרה מקצועית, כשיביאו אותה נשמח לאשר.

הביאו כבר. זה יסודר.

כאשר זה יובא אלינו נאשר את החוק.

אם תוך חודשיים לא יביאו את זה תוכלו אז להחליט להחיל את זה רק עוד 3 שנים.

הוא אומר: תאשר חוק עכשיו ובאוגוסט אגיד לך מה הוא מכיל.

אם לא יביא, תוכל לדחות את התחולה בעוד שנתיים.

אז למה לא להכניס את זה בחוק ההסדרים הבא?

חבר הכנסת רובי ריבלין, הוא צודק בדבר אחד, שעוד מעט יהיה חוק הסדרים נוסף.

לא רק חוק הסדרים. אפשר להביא את זה בחוק שלא במסגרת חוק ההסדרים.

יש לי קושי, שאני חושב שכל מה שאומר מר הבר נכון ואני רוצה להצביע אתו, כי אתו יחד יצרנו את החוק. יחד עם זה אין היגיון במה שהוא אומר לגבי הניסיון למצוא כאן פשרה. אחת משתיים, או שהאוצר מבקש להביא הסדר חדש, או שלא מבקש להביא הסדר חדש. אם הוא מביא הסדר חדש אז למה לנו להצביע היום?

יש פה אי-הבנה על התהליך. האוצר הציע לשנות את דמי האבטלה לחיילים משוחררים לתקופת ההכשרה. זה מה שמונח בפני ועדת הכספים. בדרך חבר הכנסת אביגדור יצחקי ביקש מאתנו, בלי קשר לחקיקה הזאת, לטפל בסוגייה הזאת. אמרנו לו שהוא מתפרץ לדלת פתוחה כי במילא אנו עוסקים בסוגייה הזאת. אין לקשור בין שני הדברים הללו. בחלק של ההכשרה המקצועית אנחנו מטפלים בלי קשר לתיקון המוצע כאן. אנחנו מבקשים שתדונו בסעיף על דמי האבטלה, זאת כל בקשתנו.

אתם מבקשים שאני אעמיד להצבעה את הסעיף הזה. תודה רבה.

אני מבקש בכל זאת לפצל.

נצביע קודם כול על הפיצול, או על קבלת החוק?

קודם כול תצביע על הפיצול, אחרת אין טעם.

אם מקבלים את החוק אז בשביל מה צריך לפצל?

אם מפצלים אני יכול להביע את עמדתי.

אומר לי היועץ המשפטי עו"ד גיל שבתאי שקודם כול צריך להצביע על הפיצול כי זאת הסתייגות.


מי בעד פיצול? על אילו סעיפים בדיוק מדובר?

סעיף 2 פסקאות (3)-(6), שלפני רגע סוכם שאם יאושרו תחילתם תהיה בעוד שנה. יש כרגע הצעה לפצל אותם.

אני מצביע על הצעת פיצול סעיף 2 פסקאות (3)-(6). אם יתקבל הפיצול נצטרך לפצל גם את התחילה, עליה הצבענו כבר קודם לכן. מי בעד הפיצול? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד פיצול סעיף 2 פסקאות (3)-(6) – 6

נגד – 9

נמנעים – אין

הצעת פיצול סעיף 2 פסקאות (3)-(6) לא נתקבלה.

אין פיצול.


עכשיו אנחנו מצביעים על הסעיפים הללו בחוק, כולל שינוי מועד התחילה – שנה מיום תחילת החוק, עליו הצבענו קודם. מי בעד סעיף 2 פסקאות (3)-(6) וסעיף 4(א)? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 2 פסקאות (3)-(6) וסעיף 4(א) – 8

נגד – 6

נמנעים – אין

סעיף 2 פסקאות (3)-(6) וסעיף 4(א) נתקבלו.

הסעיף נתקבל.

יש כאן 20 עדים שלא הבנתם על מה אתם מצביעים.

כאילו עד עכשיו כן הבינו ...


מי בעד פיצול פסקה 2(7)? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד פיצול פסקה 2(7) – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים –

ההצעה לפצל את פסקה 2(7) נתקבלה.

פסקה 2(7) פוצלה.

צריך לפצל גם את סעיף קטן 4(ב), מועד התחילה של פסקה 2(7).

מי בעד פיצול סעיף קטן 4(ב)? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד פיצול סעיף קטן 4(ב) – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים –

ההצעה לפצל את סעיף קטן 4(ב) נתקבלה.

סעיף קטן 4(ב) פוצל.


אנחנו מצביעים על סעיף 2 פסקאות (8)-(12) וסעיף 4(ג).

קודם כול צריך להצביע על ההסתייגות של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, ואם היא תיכנס אז צריך להצביע על הכול.

אני מציע לומר בהצעת החוק כי כל מי שהגיע לכאן בתוקף חוק הכניסה וקרובי המשפחה שלו נכנסו קודם לכן מכוח חוק השבות – וזה פוסל את כל מה שנאמר כבר קודם לכן על תושבי מזרח ירושלים – יכלילו אותו בין אלה שמקבלים קצבאות ביטוח לאומי.

אני חושב שההצעה הגיונית ואני תומך בה בהחלט. נצביע על זה.

אני מדבר על עולים.

זה לא עולים.

הציבור הזה הוא עולים חדשים.

לגבי עולים – אני מסכים. לגבי מי שאינו עולה – לא.

הרי הם לא מקבלים כלום.

הם מקבלים סל קליטה. אני בעד שזה יחול על עולים בלבד, לא על מישהו אחר.

חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, חבר הכנסת אפללו מנסה להסביר למה אתה לא צודק, ואני סבור שאתה צודק ורוצה להצביע.

אבל אנשים לא הבינו את ההצעה שלי.

הם לא הבינו לפני כן וגם לא יבינו אחרי כן.

הוא מתכוון שאפשר לתמוך בשני הדברים גם יחד.

חבר הכנסת ליצמן, תן לו להסביר. אולי הוא ישנה את עמדתם.

אני בטוח במאה אחוז שיצביעו נגד, לא משנה מה יהיה ההסבר. הם לא רוצים להצביע בעד. אז הסברת, נימקת, חבר הכנסת אפללו דיבר נגד. לא משנה מה תאמר.

אני מבקש להמשיך בהסבר כי קטעו אותי באמצע. מדובר באנשים שלא זכאים לפי חוק השבות והם קרובי משפחה של אנשים הגרים כאן, למשל אבא או אמא של חייל ששירת כאן בחיל קרבי שנכנס מתוקף חוק הכניסה וקיבל מעמד א'5, דהיינו תושב ארעי. הוא לא זכאי לביטוח בריאות או לביטוח לאומי או לגמלה וחי כאן כמו נטע זר. לאחר 5 שנים הוא יקבל אזרחות, אולם בחמש השנים האלה הוא חי כמו מסכן.

כמה אנשים כאלה יש?

יש אלפים כאלה.

הם לא עולים חדשים.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב לסעיף 2 פסקאות (8)-(12) – 5

נגד – 9

נמנעים –

ההסתייגות לא נתקבלה.

איך אתם לא מתביישים? אתם לא מבינים שלמשפחות הללו אין מה לאכול?

ביקשתי עזרתכם רק בנושא הזה.

למה כשחבר הכנסת אביגדור ליברמן היה בקואליציה לא טיפל בזה?

מי בעד סעיף 2 פסקאות (8)-(12) וסעיף קטן 4(ג)?

הצבעה

בעד סעיף 2 פסקאות (8)-(12) וסעיף קטן 4(ג) – 8

נגד – 5

נמנעים –

סעיף 2 פסקאות (8)-(12) וסעיף קטן 4(ג) נתקבלו.

סעיפים 2 פסקאות (8)-(12) ו-4(ג) נתקבלו.


נצביע על סעיף התחילה, לגבי כל הפרק.

עד כה לא נקבע יום תחילה לחוק כולו. מאחר והפרק הזה עוסק בגמלאות נדרשת קביעה של יום התחילה. יום התחילה המוצע לעניין פרק זה הוא 1 בחודש שלאחר פרסומו, שהוא 1 ביולי 2006.

איפה כתוב שזה לא חל על כל ההסתייגויות שקיבלנו קודם?

כי כתבנו "שנה מיום התחילה".

אתה מציע לכתוב: תחילה ב-1 ביולי 2006.


מי בעד סעיף התחילה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף התחילה, כפי שהוקרא – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים –

סעיף התחילה נתקבל.

סעיף התחילה נתקבל.


תסבירו את סעיף 7.

להזכיר לוועדה, מדובר בתיקון טכני של טעויות מחוק קודם.

אל תעשו עוד פעם טעויות.


מי בעד סעיף 7? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 7 – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים –

סעיף 7 נתקבל.

סעיף 7 נתקבל.


בכדי להיות זהירים נצביע על הפרק כולו. מי בעד פרק ב': ביטוח לאומי, עם כל ההסתייגויות וכל השינויים? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ביטוח לאומי – 9

נגד – 4

נמנעים –

ביטוח לאומי נתקבל.

פרק ב': ביטוח לאומי נתקבל. תודה רבה.

אנחנו עוברים לפרק י"א: רישוי שירותי תעופה.


רבותי, אני לא רוצה לחזור על זה, לא נעים לי. אני לא רוצה השתתפות בהצבעות של אף אחד פרט לחברי כנסת ויהיו נוכחים בהצבעות אך ורק פקידי ממשלה. לא נעים לי, אני לא רוצה להוציא אנשים החוצה.

כאן יש הסתייגויות מהותיות מאוד. אני בעד החוק, אני בעד שמים פתוחים, אבל יש הגבלה של הדדיות. גם חברת הכנסת יחימוביץ הגישה הסתייגות מהותית.

אני שוקלת להסיר את ההסתייגות שלי.

ההסתייגות הראשונה היא של קבוצת חד"ש, שמציעה לבטל את הסעיף.

הצעה לבטל היא לא הסתייגות מהותית. אם הוועדה תתמוך בהצעת החוק אז אוטומטית ההסתייגות תיפול.


ההסתייגות המהותית הראשונה היא לסעיף 35(3). חברת הכנסת שלי יחימוביץ מציעה להוסיף סעיף קטן (ד) אחרי סעיף קטן (ג) הקיים בו, האומר כדלקמן: "שר התחבורה לא יעניק רשיון למוביל זר להפעלת טיסות מסחריות מן המדינה או אליה, ולא יחדש רשיון כאמור, אלא אם כן לא יהיה במתן או בחידוש רשיון כאמור כדי לפגוע בתעופה הישראלית או בעובדים בחברות התעופה הישראליות".

זה הפלא ופלא. בואו נצביע בעד. גם חברת הכנסת שלי יחימוביץ תצטרף אלינו.

ברשותך, אני מבקש מחברת הכנסת שלי יחימוביץ, שאני מוכן להצטרף להגדרה הרחבה מדי שלה, אני מציע לה, כדי שבאמת יוכלו להשיג רוב להסתייגות שלה, להצטרף להסתייגות שלי. אני לא רוצה להצביע נגד ההסתייגות שלה. אני מציע לה להתכנס, לעשות התכנסות להסתייגות שלי, שהיא יותר מצומצמת.

אני מבקש לרשום לפרוטוקול שחבר הכנסת ריבלין תומך בהתכנסות ...

אני מורידה את ההסתייגות שלי.

הצעתי לה לעשות את זה באופן טוב יותר ולהצטרף להסתייגות שלי.

לא אכפת לי מה היתה השאלה שלך על בעד. אולי תסבירי מה נגד.

מה זה חשוב? היא הסירה את ההסתייגות. היא לא חייבת להסביר.

תזמין אותה אחר-כך לחדר ותשאל אותה.

בדיון כל חברי הוועדה תמכו בהסתייגות של חבר הכנסת רובי ריבלין.

אבל כולם אמרו "בלי נדר".

מוצע לוודא שבשיקול הדעת של השר לוקחים בחשבון את אלמנט ההדדיות. למה לא לתמוך בזה?

יש הסתייגות של חבר הכנסת ראובן ריבלין, ואחריה הסתייגות דומה מאוד של קבוצת האיחוד הלאומי-מפד"ל, אז אקרא את ההסתייגות של חבר הכנסת ריבלין.

אני מציע לך לבדוק אם הם לא הורידו את הסתייגותם.

אני מתחייב בפני היושב-ראש לא להוריד את הסתייגותי.

חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, אתה מוריד את ההסתייגות שלכם?

איזו הסתייגות?

מייד אזכיר לך, חבר הכנסת סלומינסקי. אקרא את ההסתייגות של חבר הכנסת ריבלין ואזכיר אגב כך מה ההסתייגות שלכם. חבר הכנסת ראובן ריבלין מציע להוסיף סעיף קטן (ד) כדלקמן:

"(1)
שר התחבורה לא יעניק רשיון למוביל זר להפעלת טיסות מסחריות מן המדינה או אליה, ולא יחדש רשיון כאמור, אלא אם כן הבטיח קיום שוויון והדדיות מלאה" - -


ההבדל היחיד בין ההסתייגות שלכם להסתייגות של חבר הכנסת ריבלין, שאתם מציעים למחוק את המילה "מלאה".

אחרת זה יילך ישר לבג"ץ.

שמעתי ואני מסכים להוריד את המילה "מלאה" מההסתייגות שלי.

אם כך אלה הסתייגויות זהות. ההסתייגות ממשיכה כדלקמן:

- - "בביצוע בפועל של הטיסות המסחריות של המוביל הישראלי למדינת המוביל הזר, וכי לא קיימות מגבלות אפקטיביות כלשהן, מטעמי ביטחון, זכויות טיס, נמלי תעופה או כל טעם אחר, לביצוע שווה של טיסות כאמור".


בהמשך יש הגדרה של "מוביל ישראלי" ו"מוביל זר".

אני רוצה להגיד משהו מהותי. לצורכי אופוזיציה אצביע ביחד עם חבר הכנסת רובי ריבלין, אבל עו"ד אתי בנדלר שכנעה אותי שהתיקונים שהוכנסו בגוף החוק מאזנים מספיק את עניין ההדדיות. אני לא רוצה לרוץ לקראת "אל-על" מעבר לצורך בהדדיות שמופיע בתוך הצעת החוק. אני סבור שבתיקונים שהוכנסו בוועדה נוצר איזון לעומת החוק המקורי, שם הממשלה פגעה אולי קצת ב"אל-על". מרגע שנתנו מעמד שווה גם להסכמים הבין-לאומיים וגם להדדיות בגוף החוק---

איפה יש הדדיות בגוף החוק?

גברת אתי בנדלר תסביר לך. לכן אצביע עם חבר הכנסת ריבלין מטעמי אופוזיציה, למרות שנדמה לי שהחוק המקורי במקרה זה נכון יותר.

חבר הכנסת ג'ומס אורון, תודה לאל שהמציאו אותך ...

אני לא דואג ל"אל-על". אני דואג לעובדי "אל-על".

מאחר והגשתי הסתייגות על ההדדיות, ולאחר מכן הסבירה היועצת המשפטית שזה נמצא בגוף החוק ונוצר איזון, אני סבור שאפשר לוותר על ההסתייגות שלי.

החוק הזה לפי דעתי, למרות עמדת "אל-על", בסופו של דבר רק יעזור ל"אל-על" ולא יפריע לה. לכן אין להכניס היום הסתייגויות כלשהן שאוסרות טיסות של מפעילים זרים. אני מאמין שכל שר תחבורה במדינת ישראל יודע לדאוג גם למוביל הלאומי שלו.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת ריבלין? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות של חבר הכנסת ראובן ריבלין לסעיף 35(3) – 4

נגד – רוב

נמנעים –

ההסתייגות של חבר הכנסת ראובן ריבלין לסעיף 35(3) לא נתקבלה.

ההסתייגות לא נתקבלה.

בישיבה הקודמת חברי הכנסת אפללו וטיבי הגישו הסתייגות. אני מבינה שחבר הכנסת אפללו מוריד את הסתייגותו. נשאר רק חבר הכנסת טיבי. האם הוא נמצא כאן? בסדר, אוסיף לו הסתייגות.


בנוסח של החוק אני מפנה אתכם לעמוד 3. אני מבקשת שהוועדה תחליט האם היא רוצה לכלול את התוספת המסומנת בקווים מודגשים בסעיף 8א(ד): "לא הגישה הוועדה את חוות דעתה בתוך התקופה האמורה, יהיה השר רשאי להפעיל את סמכויותיו אף ללא קבלת חוות-הדעת". האם להשאיר את זה או למחוק את זה?

אנחנו מציעים למחוק את כל סעיף קטן (ד), כך שהשר יהיה חייב לערוך התייעצות ולקבל חוות-דעת ורק לאחר מכן לקבוע אם הוא מאשר או לא.

מי בעד סעיף 35(5), סעיף קטן 8א(ד) בחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963? האוצר אומר שלא רק שהוא רוצה למחוק את התוספת, אלא רוצה למחוק את כל סעיף קטן 8א(ד). נצביע על ההצעה כעת. אם הסעיף הזה ייפול, זה יתבטל.

הוא אומר שבכל מקרה שר התחבורה יהיה חייב לקבל חוות-דעת.

נכון, זאת המשמעות אם מוחקים את סעיף קטן (ד).

בכל מקרה יצטרך השר לקבל חוות-דעת, והוועדה לא צריכה להגיש תוך זמן מסוים.

מי בעד סעיף 35(5) סעיף קטן 8א(ד) בחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 35(5) סעיף קטן 8א(ד) בחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963 – מיעוט

נגד – רוב

נמנעים –

סעיף 35(5) סעיף קטן 8א(ד) בחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963 לא נתקבל.

סעיף קטן 8א(ד) בסעיף 35(5) לא נתקבל.

הוכנס סעיף חדש, סעיף 8ב בחוק רישוי שירותי התעופה, שלא אושר בוועדה, "סייג לחובת ההיוועצות" – הקובע מתי תהיה חובה בכלל להיוועץ בוועדה, על אילו סוגי טיסות. את הסעיף הזה הציעו ביחד משרד התיירות ומשרד האוצר. לאחר ששאלנו כאן בוועדה שאלה האם באמת הכוונה להטיל חובת היוועצות על כל סוגי הטיסות, לרבות למשל טיסות ריסוס, או טיסות רומנטיות בשמי הארץ, או טיסות להובלת טובין הם חשבו פעם נוספת ובאו עם ההצעה הזאת, על אילו סוגי טיסות הם רוצים שהחובה הזאת תחול. זה סעיף חדש שעדיין לא קראו בוועדה.


סעיף 8ב – סייג לחובת ההיוועצות

"(א)
הוראות סעיפים 3, 5 ו-8 לענין התייעצות בשר התיירות יחולו לגבי רשיון להפעלה או להשכרה של כלי טיס גדול לשם הסעת נוסעים בטיסה מסחרית.

(ב)
הוראות סעיפים 3, 5 ו-8 לענין קבלת חוות-דעת מהוועדה המקצועית יחולו לגבי רשיון להפעלה או להשכרה של כלי טיס גדול לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין בטיסה מסחרית.

(ג)
בסעיף זה, "כלי טיס גדול" – כלי טיס שמשקלו המרבי המורשה להמראה עולה על 5,700 קילוגרמים."

איפה ההדדיות?

סעיף 5 לחוק העיקרי מדבר על שלבים בסירוב למתן רשיון. פסקה (3) באותו סעיף קובעת שאחת העילות לסירוב כאמור היא "כשמתן הרשיון אינו תואם הסכם בין-לאומי בענייני תעופה אזרחית שבין ישראל לבין מדינת חוץ, או הסכם שבין חברה ישראלית לבין חברת חוץ שאושר על-ידי שר התחבורה לעניין חוק זה, או שהרשיון עשוי לפגוע בביצועם של הסכמים בין-לאומיים". זה מופיע בחוק העיקרי.

מי בעד פרק י"א: רישוי שירותי תעופה, סעיף 35 לחוק ההסדרים? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

רישוי שירותי תעופה, סעיף 35 – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים –

רישוי שירותי תעופה נתקבל.

פרק י"א רישוי שירותי תעופה נתקבל.

מינהל מקרקעי ישראל. חבר הכנסת ישראל כץ, יש הסתייגות שלך לביטול סעיפים. היות ואני בדרך כלל מעלה הסתייגויות כאלה למליאה אז אין צורך להצביע עליה כעת. אני לא מצביע על הסתייגויות מעבר למה שמהותי. הסתייגות לא מהותית תעלה למליאה.

מינהל מקרקעי ישראל? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

מינהל מקרקעי ישראל – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים –

מינהל מקרקעי ישראל נתקבל.

פרק ט': מינהל מקרקעי ישראל אושר ברוב. תודה רבה.


אנחנו עוברים לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי – סעיף 74 בחוק ההסדרים.

דוחים בשנתיים.

מה זה שנתיים? תגיד לנו תאריך.

דוחים מ-1 בינואר 2007 ל-1 בינואר 2009.

אני מציע לדחות רק בשנה.

אני מבקש מחבר הכנסת רן כהן להסביר לנו מה הוא רוצה, ואנחנו נצביע.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מודה שבשעתיים האחרונות היתה לי כאן חוויה. שנים רבות לא ישבתי בוועדת הכספים. אני רוצה להסביר שני דברים.


לגבי סעיפים 74-75, הנוגעים לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, אני מבין שנשארה כאן הרעה רק לגבי דיירים ממשיכים, מעכשיו והלאה. סעיף 74, שנותר בהצעת החוק, בכל זאת קובע שמעתה והלאה מצבם של דיירים ממשיכים הורע לעומת החוק המקורי שחברת הכנסת תמר גוז'נסקי חוקקה. אני מציע לכם לא לקבל את זה. לדעתי זה הרעה לא ראויה וגם לא מידתית. לדיירים ממשיכים יש זכויות. בעניין הזה נקבעה הלכה בכנסת, ואין סיבה להרע עליה.


לגבי החוק שלי, אליו מתייחס סעיף 76, אני רוצה להסביר רק דבר אחד. הרי ערכנו על כך דיון כבר לפני שבוע. החוק הוקפא עד 1 בינואר 2007, כלומר בחצי השנה הקרובה החוק במילא מוקפא, וגם לא יכול כרגע לחזור לחיים. אין שום סיבה להמשיך את ההקפאה שלו מעבר ל-2007. כלומר, אם לא מקבלים את הצעת משרד האוצר החוק נשאר מוקפא, אך רק עד ינואר 2007. אני מציע לכם ומבקש מכם שתשאירו את החוק כפי שהוא עכשיו, מוקפא עד 1 בינואר 2007, ותדחו את בקשת האוצר להקפיא לתקופה נוספת. אם אין לכם ברירה, בשל ההסכמים הקואליציוניים, ואתם רוצים לדחות את זה עוד - - -

זה לא בקשת משרד האוצר. האוצר ביקש לכתוב שהחוק בטל.

אני מציע ומבקש לבטל את בקשת משרד האוצר, לבטל את הביטול של האוצר. אם אתם מציעים פשרה אז אל תתפשרו על שנתיים, תתפשרו על שנה.

יש כאן שני נושאים: 1) בן ממשיך 2) דחיית החוק לשנתיים. מאחר ואני רוצה לא לאפשר את נושא הבן הממשיך, כי לדעתי יש בזה בעיה ואנחנו צריכים לדון בה ביתר כובד-ראש, לכן אני סבור שנכונה הפשרה שנדחה את זה לשנתיים, מ-1 בינואר 2007 ל-1 בינואר 2009, ונבטל את העניין של הבן הממשיך. יש בכך הגינות בסיסית.

האמן לי, זה לא פשרה. זה קבורה נוספת של החוק.

האוצר רצה לבטל את החוק במילא.

מהיום הראשון שהחוק נחקק הוא מוקפא, מ-1998. מה התוצאה? יותר מ-20,000 דירות נמכרו, אבל התוצאה היחידה – שמאז לא נבנתה אף דירה עבור חסרי דיור. אילו החוק היה בתוקף היו נבנות אלפי דירות.

מכרו את הדירות האלה במחיר נמוך מאוד לדיירים שלהן. זה ההישג העיקרי של החוק הזה.

יש לנו כרגע על השולחן שתי הצעות: הצעה אחת של חבר הכנסת רן כהן, לבטל את הביטול וגם את הפיצול ולהשאיר את חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 כפי שהוא; והצעה שנייה של חבר הכנסת אביגדור יצחקי, לבטל את הביטול ולהשאיר דחייה לעוד שנתיים.

אני קצת מתוסכלת. דווקא כי אני כל-כך תומכת בחוק הזה וכל-כך מתנגדת לרעיון העוועים לבטל אותו במחי-יד התכוונתי לצאת למלחמת חורמה בעניין הזה, אבל קיבלתי מחבר הכנסת רן כהן שיחת טלפון בו אמרת לי: עזבי, תתפשרי.

אמרתי: אם תתפשרו אז תבקשו דחייה של שנה בלבד.

אני לא מקבלת את זה. הייתי מוכנה ממש להילחם על זה, החוק הזה נורא חשוב לי. אתה התקשרת אלי ואמרת לי שדי לך שנקפיא אותו לשנה.

יש כאן הרבה אנשים שדיברתי איתם ולכולם אמרתי אותו דבר – לבטל את הביטול, ואם אי אפשר – להתפשר על דחייה בשנה.

גם בישיבה שהתנהלה בגני התערוכה, כולם פה אחד, כולל אתה, הייתם מוכנים להקפאה, עד שבא חבר הכנסת אלי אפללו ואמר: לא, אני רוצה לבטל את הביטול.

לפני שבוע הייתי בעד חבר הכנסת אלי אפללו.

אתה שולח אותי למלחמה קצוצת כנפיים, בהשראתך.

אני מציע בהתחלה להצביע על ההצעה של חבר הכנסת אפללו, לבטל את הביטול, ולאחר מכן נצביע על ההצעה לדחות את החוק בשנה, ולחילופין לשנתיים.

נצביע על ההסתייגות של חבר הכנסת אלי אפללו. חבר הכנסת אלי אפללו הציע בישיבה הקודמת לבטל את החוק.

אני מבקש התייעצות סיעתית.

נצא להתייעצות ל-5 דקות ובינתיים אנחנו נתפלל מנחה.


(הישיבה נפסקה ב-18:30 ונתחדשה ב-19:00)

אני מחדש את הישיבה. היכן חבר הכנסת אלי אפללו?

אני מאמץ את ההסתייגות של חבר הכנסת אלי אפללו. יש סיכוי טוב שהוא לא יגיע.

אני מבקש שחבר הכנסת אפללו יהיה כאן וינמק את ההסתייגות, נשמע מה הוא רוצה בדיוק. אחר-כך נשמע את ההסתייגויות להסתייגות, אם יש. חבר הכנסת אפללו נכנס או לא? מצדי אפשר להצביע בלעדיו. חבר הכנסת ריבלין מאמץ את ההסתייגות של חבר הכנסת אלי אפללו, שהוריד אותה.

אני מבקש לנמק. כאשר נפגשנו ביום ראשון בתל-אביב בישיבה בגני התערוכה, כל מי שבא לידי ביטוי, ללא יוצא מן הכלל, תמך בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 של חבר הכנסת רן כהן, אשר נתקבל במליאת הכנסת בארבע קריאות כמעט ללא התנגדות ואשר הנסיבות גרמו להקפאתו. לחוק המקורי היו מעט מתנגדים שהתנגדו פורמלית. למעשה היחיד שהתנגד הוא השר שטרית, שהיתה לו ורסיה אחרת לחוק, אבל כולם גמרו את ההלל על החוק. יותר מכך, החוק עבר בארבע קריאות בכנסת ישראל. הנסיבות גרמו לכך שממשלות ישראל בשנים שונות ביקשו, כל אחת מסיבותיה היא, לדחות את ביצוע החוק, מתוך טענה שנעשה פיילוט אשר מנסה לבחון את הדרך הטובה ביותר ליישם את הרעיון שעמד מאחורי החוק.


בישיבה ביום ראשון אף אחד מן האנשים שהתבטא בפני הוועדה לא התנגד לחוק. כולם תמכו בכך שהחוק יבוצע הלכה למעשה. רבים מהחברים גם הסתייגו, ביניהם חברים מהקואליציה. על כל פנים, התמיכה היתה כמעט מקיר אל קיר. לא היה אדם אשר הטריח עצמו להסביר מדוע צריך להסיר את החוק בכלל, או לדחותו לשנים. ברור היה לכולנו שגם אם נבטל את הביטול או נגרום לדחייה, אי אפשר יהיה לבצע את החוק הזה לפני 1 בינואר 2007. גם אם היום נחייה אותו, תחילת ביצועו באופן ריאלי תוכל להיות רק ב-1 בינואר 2007. לכן כולנו הבענו עמדתנו, שאין אנו רואים אסון אם ב-2007 החוק יידחה, ובלבד שברור שלא תהיינה דחיות נוספות. אלה היו עמדות החברים.


כמובן, מטעמים שונים, רשאי כל אחד מחברי הכנסת לרחוץ בניקיון הגיונו ולהסביר מדוע אמר מה שאמר. מעולם לא שמעתי את חבר הכנסת רן כהן אומר שהוא מסכים לדחות את זה ל-2008, ולא שמעתי אף אחד מהחברים שהסכים לדחות ל-2008. כאשר הסכמנו אנחנו ל-2007, לא הסכמנו מתוך שרצינו לעשות הנחה, אלא כי הבנו שבלאו הכי לא תהיה תחולתו ותוקפו של החוק מבחינה מעשית אלא ב-2007. כאשר אמרנו 2007 טרח ידידי הטוב חבר הכנסת אפללו – ואני בטוח שאכן עמוק בתוך לבו הוא מרגיש כך, הוא לא אמר דבר מתוך התפרצות אלא הוא מרגיש כך, בתוך עמו הוא יושב – שהוא מתנגד לכל דחייה. לכן נוצרה ההסתייגות של חבר הכנסת אלי אפללו, שאני טרחתי להצטרף אליה, מן הטעם הפשוט שחששתי שמא חבר הכנסת אפללו לא יעמוד בלחצים שיופעלו עליו כאן.

אני לא הצטרפתי כי ידעתי שזה לא ריאלי, על אף שהתפתיתי להצטרף.

הואיל והייתי כבר בקואליציות – יש הרבה אנשים שהיו רק באופוזיציה, אני לא, הייתי גם פה וגם שם, הייתי גם בממשלה וגם באופוזיציה, הייתי גם בכנסת וגם מחוץ לכנסת, אני שר לשעבר, יושב-ראש כנסת לשעבר, חבר כנסת לשעבר, הכול הייתי בכנסת – לכן אני אומר לכם, רבותי, הגיעה עת הכרעה. אני מבקש להצביע על הסתייגות חבר הכנסת אפללו, אשר אומצה על-ידי. אני מבין את רחשי לבו של חבר הכנסת אפללו, ואני בטוח שהוא גם מעריך מאוד שאני מדבר באותה התלהבות כפי שהוא דיבר. אני מבקש להצביע שמית על החוק הזה. ההסתייגות אומרת לבטל את ההצעה בחוק ההסדרים, שמציעה להמית בחוק ההסדרים את חוק הדיור הציבורי או לבטל אותו.

מי מטעם משרד האוצר ממונה על החוק הזה? רשות הדיבור לחבר הכנסת אפללו, שחבר הכנסת ריבלין תקף אותו.

חס וחלילה לא תקפתי את חבר הכנסת אפללו.

חבר הכנסת ריבלין, יש לי שתי טענות. האחת, אמרת שעשית את כל התפקידים אבל חסר לך עוד תפקיד אחד לעשות – נשיאות.

זה לא משפיע עלי.

אני מבין שאתה מציע לו להיות נשיא, בתנאי שיוותר על - - -

לא, בכלל לא. אם אני מציע לו להיות נשיא זה כי הוא ראוי, לא בשל סיבה אחרת. זה לא קשור לעניין.

יש הסתייגות נוספת שמבקשת לבטל את הביטול.

לגופו של עניין, הייתי תמך בעניין הזה, אבל יש קואליציה ויש לחצים ויש החלטות.

ויש גם מחוסרי דיור.

אני עושה את זה בלב כבד.

אני יודע, מאמין לך במאה אחוז.

ביקשתי לרשום עצמי לצד אנשי הקואליציה, ביקשתי להירשם לכל הסתייגות שהם מגישים, לא כי חשבתי שהן יירדו אלא כי נאמרו דברים נכוחה, וכל מי שדיבר הרי ידע כבר שיש קואליציה, אין כאן שום חידוש. הם דיברו באמת בצורה חריגה, בפרט שהסבירו גם שאין כאן עלות לאוצר, שזה עניין עקרוני, ואנשים שיקנו דירות יכניסו עוד יותר כסף, ויש כל מיני בעיות שזה יפתור. זה יפנה כסף לרכוש בתים, ומחכים עשרות אלפי עולים ועוד כמה אלפי משפחות של ותיקים. דרך אגב, הצבעתי בעד החוק הזה גם כשהייתי בקואליציה. מה שהצעתי, ואני מציע גם עכשיו – אני מקווה שתהיה לכם פתיחות בעניין זה כי ההצעה שלי עשויה להתקבל על דעת כולם – אמרתי אותה גם אז ואני אומר אותה עכשיו. כשכולם אמרו שמבטלים את הביטול ללא תנאי אמרתי שאני מוכן להקל עם האוצר. הרי מה המהות המוסרית של החוק הזה? כמו שיש בנים ממשיכים במושבים, ויש בקיבוצים, למה לא בשכונות ובערי הפיתוח? אנשים שהתגוררו זמן רב יוכלו לרכוש את הדירות. חבר הכנסת רן כהן יזם דבר שהיתה לו חשיבות מוסרית וחברתית.

יסבירו החברים בדבריהם איך מ-1998 ועד היום הם לא החיו את החוק הזה והצביעו בעד דחייתו פעם אחר פעם. תזכרו גם את זה. איך פתאום הכול השתנה? זה לא יתכן.

למרות הכול החוק הזה קבע את הנורמה.

אבל אנשים שמדברים עכשיו בעדו הם אלה שדחו אותו בעבר. חושבים שאני דחיתי אותו?

טוב שאנשים משנים דעתם.

לא שיניתי עמדתי לגבי החוק. הרי 20,000 איש כבר רכשו דירתם במבצע כזה או אחר, ויש עוד כ-75,000. הצעתי שלגבי אלה שעד תאריך תחילת החוק בינואר 2007 כבר דרים בדיור הציבורי, לגביהם לא תהיה דחייה, החוק יוחל, ולגבי חדשים תדחו את זה כפי שתרצו.

אי אפשר. מה שאתה מציע הוא מלא כוונות טובות, אבל לעת עתה החוק מוקפא עד 1 בינואר 2007. אתה כאילו רוצה להחיות אותו.

אני מציע לבטל את הביטול לגבי מי שמתגורר בדירות היום.

אבל זה נושא חדש.

מי שיש לו זכויות פוטנציאליות עד ינואר 2007 – הן יחולו מינואר 2007 והוא יוכל לקנות את הדירה. מי שייכנס אחרי זה לא תהיה לו זכות על הדירה. אני מדבר על סעיף 76.

זה לא מעשי.

אני סבור שזה מעשי. אם הייתי שר האוצר כך הייתי עושה, היות וכבר הובטח לאנשים והם ציפו כל הזמן. הגם שהפוליטיקאים האריכו את הדחייה, אנשים ציפו לדבר. אנחנו לא יודעים כמה מהדירות יירכשו בכלל. עובדה שרכשו 20,000 ואילו האחרים לא רכשו. לגבי מי שכבר מתגורר בדירות אני מציע לבטל את הביטול, שמינואר 2007 יוכל לרכוש את הדירה, ומי שייכנס מינואר 2007 לא יקבל את הזכויות האלה.

זה בלתי אפשרי. היועצת המשפטית תאמר לך.

הוא יוכל לקבל דיור ציבורי בלי הזכות הזאת. היום למשרד האוצר אין אמביציה להעביר את החוק. הוא אומר: ככל שאביא יותר דירות ייכנסו יותר אנשים ויוכלו לקנות אותן ולא יישאר לי כלום. כך אנחנו אומרים: רק מי שהתגורר בדירות עד מועד מסוים יהיה זכאי לרכוש אותן. אגב, גם במושבים ובשאר המקומות זה נגמר. אני מציע לאנשי האוצר, החוק יחול על מי שגר בדירות כבר היום, עד ינואר 2007, שאז החוק ייכנס לתוקפו שוב, ומי שייכנס אחרי כן לא יהיו לו זכויות על הדירות. אני סבור שמתוך ה-75,000 שלא רכשו דירותיהם במבצעים – לא כל-כך הרבה אנשים ירכשו אם תהיה להם הזכות הזאת, אבל אנחנו לא נעשה חטא כשנמנע מהם את הזכות העקרונית לרכוש את הדירות שלהם. כך אתם לא תפסידו ויוכלו לבנות ולהכניס אנשים חדשים בלי שיהיו להם זכויות כאשר כולם יידעו את הכללים מראש. אני מבקש לשמוע תגובה ברורה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקשת מראש שתאפשר לי להשלים את דברי. אני מזכירה לך שלפני כמה שעות נאמר לנו שבתוך שעה וחצי נקבל מסמך כתוב עם השינויים בתקציב בשל ההסכמים הקואליציוניים, אך טרם קיבלנו אותו.

הדף מונח כאן על-ידי והיה צריך לחלק אותו. הוא נותן את כל התשובות.

לא קיבלנו את הדף שאתה מציג, אבל לא התכוונתי לזה. אני מדברת על דף אחד עם השינויים שהוכנסו בעקבות ההסכמים הקואליציוניים.

חסר לנו דף אחד של השוואה שגברת סמדר אלחנני הכינה.

אני מבקשת שתתן את זה לחברת הכנסת יחימוביץ.

דבר נוסף שחשוב לי לומר לפרוטוקול בשעה זאת, מתוך 9 סעיפים בהסכם הקואליציוני 5 סעיפים לא מתוקצבים. דיברתי עם מר קובי הבר שהסביר שיש לכך סיבות שונות. אחת, שזה מול מינהלת קרנות פנסיה. שתיים, שזה מצריך חקיקה. לא נוכל להצביע בעד התקציב עד שלא נקבל התחייבות לסעיפים הללו.

האם גברתי מציעה שאני אבקש לדחות את התקציב?

אני מתארת את תמונת המצב נכון לרגע זה ואני בטוחה שאתה, אדוני יושב-ראש הוועדה, בכשרונך הרב תדע לפתור את הבעיה. 5 סעיפים מתוך ההסכם הקואליציוני לא מתוקצבים.

גברתי חברת הכנסת יחימוביץ, ואם אני לא מעוניין לפתור את הבעיות שלכם?

אכבד את חוסר הרצון שלך.

אז אני מודיע לך שאין לי חשק ורצון, חד-משמעית. לא אכפת לי שתצביעו נגד.

חשוב לי שהדברים הללו יירשמו בפרוטוקול.

לא רק זה, על-פי הפרוטוקול הסכמים קואליציוניים הם בתוך הקואליציה ולא נוגעים לוועדה.

יחלקו לכם את החוברת הזאת ששמותיכם רשומים עליה. לא יהיה לכם עוד סט. אל תבואו אחר-כך ותגידו שחסר לכם סט.

סליחה, אנחנו באמצע דיון. הצעתי הצעה ואני מבקש לקבל תשובה מן האוצר. חבר הכנסת אביגדור יצחקי, מה תשובתך להצעה שלי?

האם משרד האוצר מוכן להגיב על הטענות הקואליציוניות של חברת הכנסת שלי יחימוביץ? הם יוצאים מן החדר. אז בינתיים אני לא מצביע. על הדיור הציבורי אני כן מצביע. יש הצעה של חבר הכנסת ישראל כץ. האם מר יוסי גורדון רוצה להגיב עליה?

אני מציע שההקפאה תבוטל רק לגבי הוותיקים שיימצאו בדירות בינואר 2007. ב-1 בינואר 2007 ההקפאה עומדת להיות מבוטלת וזה יחול רק על מי שגר בדירות.

דבר ראשון, גם כך ההצעה מדברת רק על הוותיקים.


דבר שני, כבר היום הממשלה עושה מבצעי מכירות כאלה.

איפה היא עושה? באיזה מבצע?

במבצע "כאן ביתי", שהתנהל בפריפריה ולאחרונה הורחב גם למרכז, מבצע הנמצא בעיצומו בימים אלה, של מכירת דירות לדיירי הדיור הציבורי.

אז מה מפריע לך שהחוק יהיה?

המבצע לא בעיצומו כי יש שביתה ב"עמידר" ולכן לא מוכרים דירות לדיירים.

זה לא משנה. ניתנות שם הנחות גדולות יותר.

ההצעה של חבר הכנסת ישראל כץ היא הצעת חוק אחרת, שצריך לבחון אותה ולבדוק את כל הסעיפים.

חבר הכנסת ישראל כץ, תמיד אפשר יהיה להניח את ההצעה שלך. אנחנו מתכנסים להצעה אחת, לבטל את הביטול שמופיע בחוק ההסדרים.

אני חוששת שההצעה של חבר הכנסת כץ איננה יכולה להתקבל כפי שהיא, משום שהיא מחייבת דיון מעמיק. החוק הוא חוק עם הוראות משולבות. צריך לבחון אילו סעיפים כן ואילו סעיפים לא, האם יש צורך להתקין תקנות לצורך הפעלת החוק וכן הלאה.

זה עניין של ניסוח.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת ריבלין לסעיף 76?

הצבעה

יעקב ליצמן
בעד

אלי אפללו
נגד

מיכאל נודלמן (במקומו אביגדור יצחקי)
נגד

זאב אלקין
נגד

שי חרמש
נגד

אבישי ברוורמן
נגד

שלי יחימוביץ
נגד

אורית נוקד
נגד

אמנון כהן (במקומו אברהם מיכאלי)
נגד

יצחק וקנין
נמנע

ראובן (רובי) ריבלין
בעד

ישראל כץ
בעד

סטס מיסז'ניקוב
בעד

סופה לנדבר
בעד

ניסן סלומינסקי
אינו נוכח

אלחנן גלזר
נגד

חיים אורון
בעד

מוחמד ברכה
בעד

אחמד טיבי
אינו נוכח


בעד ההסתייגות של חבר הכנסת ראובן ריבלין לסעיף 76 – 7

נגד – 9

נמנעים – 1

ההסתייגות של חבר הכנסת ראובן ריבלין לסעיף 76 לא נתקבלה.

אני חייב להגיד לכל חברי הכנסת שביום ראשון בתל אביב אף אחד מהחברים לא התנגד להצעה של חבר הכנסת אלי אפללו.

קבוצת העבודה חתומה על ההסתייגות, כל חברי הסיעה מלמעלה ועד למטה.

זאת היתה הצבעה על הצעתו של חבר הכנסת רובי ריבלין, או על כל הצעות הביטול?

על הצעתו של חבר הכנסת ריבלין.

יש לי הצעה נוספת לביטול.

בעד 7, נגד 9, נמנע אחד, שניים לא נוכחים. ההסתייגות של חבר הכנסת ריבלין לסעיף 76 לא נתקבלה.

אלה שחשים בייסורי מצפון, יש לכם הזדמנות לחזור בכם ולשפר משהו עכשיו.

נצביע על הסתייגות זהה של חבר הכנסת מוחמד ברכה.

אני מציעה שתשאל מי מבקש את ההסתייגות הזאת, כדי שלא נצטרך לקיים את ההצבעה הזאת עשר פעמים.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת ברכה לסעיף 76? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות של חבר הכנסת מוחמד ברכה לסעיף 76 – 7

נגד – 9

נמנעים – 1

ההסתייגות של חבר הכנסת מוחמד ברכה לסעיף 76 לא נתקבלה.

אותן תוצאות: 7 בעד, 9 נגד, נמנע אחד ושניים לא נכחו. ההסתייגות של חבר הכנסת ברכה לסעיף 76 לא נתקבלה.

אדוני היושב-ראש, רשומים לי עוד הרבה מאוד מסתייגים שמבקשים את ביטול הסעיף הזה. אני צריכה לדעת מי רוצה להצטרף להסתייגות.

בהתאם למה שנהגנו היום, אין הצבעות על הצעות לביטול סעיף בחוק, כי ברגע שמצביעים על קיום החוק אוטומטית ההצעות הופכות להסתייגויות והכול עולה למליאה. זה לא מהותי. אני מצביע רק על דברים מהותיים.

הצעות לביטול הן הדבר הכי מהותי.

חבר הכנסת ברכה, אני שמח שאתה מסביר את דברי, אבל אני מסביר את עצמי אחרת. אני חולק על כך.

אני מבין שההסתייגויות יעלו למליאה.

כל ההסתייגויות עולות למליאה.


יש הצעה של חבר הכנסת אביגדור יצחקי. אנא הצג אותה בפנינו.

אני מציע לדחות את יישום החוק בשנתיים נוספות, עד 1 בינואר 2009.

אני מציע לדחות את יישום החוק בשנה אחת בלבד, עד 1 בינואר 2008.

למה לדחות בשנה? אני מציע לדחות אותו ב-7 חודשים בלבד, עד סוף השנה הנוכחית.

נצביע זה מול זה: דחייה בשנה או בשנתיים. מי בעד לדחות עד 2008? מי בעד לדחות עד 2009? מי נמנע?

הצבעה

בעד תחילת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 ב-1 בינואר 2008 – 7

בעד תחילת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 ב-1 בינואר 2009 – 9

נמנעים – 1

ההצעה להחיל את חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 ב-1 בינואר 2009 נתקבלה.

החוק נדחה עד 1 בינואר 2009.

אולי עדיף 31 בדצמבר 2008.

לא.

אדוני יושב-ראש הוועדה, אני נותן לך אור ירוק להצביע על בן ממשיך.

אני מעלה להצבעה את סעיפים 74-75. אנחנו נצביע על נוסח הצעת החוק. אם תרצו, תצביעו נגד. מי בעד סעיפים 74-75? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיפים 74-75 – אין

נגד – רוב

נמנעים –

סעיפים 74-75 לא נתקבלו.

בהצבעה פה אחד סעיפים 74-75 לא נתקבלו.


נעבור לסעיף 77 – הצעת החוק של חבר הכנסת מאיר פרוש.

היתה הצעת חוק של חבר הכנסת מאיר פרוש, שהתקבלה לפני מספר שנים, שביקשה להיטיב ולפטור מהיטל השבחה הן את ההקדשים הציבוריים והן דירות ששטחן עד 160 מטר מרובע. היה תיקון נוסף לעניין מחסנים, שלא אכנס אליו.


לאחר שהצעת החוק התקבלה, במסגרת חוק ההסדרים המפורסם שעניינו ביטול והתליה של הצעות חוק שמקורן בהצעות חוק פרטיות התקבל סעיף אשר ביטל למעשה את הצעת החוק של חבר הכנסת פרוש. סעיף זה היה בתוקף לתקופה קצובה.

הוא התלה, לא ביטל.

דחו את החוק, לא ביטלו אותו.

הוא בוטל.

אם ביטלו חוק איך אפשר להחיות אותו? הם רוצים כרגע לבטל את החוק. למה?

לבטל את ההתליה.

חבל להתווכח על הסמנטיקה. ביקשו למעשה לבטל את הצעת החוק של פרוש, אבל קבעו את זה כהוראת שעה. הוראת השעה הזאת הוארכה מפעם לפעם, וגם בחוק ההסדרים הזה ביקשו בנוסח המקורי להאריך את הוראת השעה, המבטלת או המַתְלָה, עד דצמבר 2008.

חבר הכנסת פרוש ביקש לבטל את היטל ההשבחה על דירות גדולות ששטחן 160 מטר באומרו שזה פוגע במשפחות ברוכות ילדים. משרד האוצר רצה לבטל את זה. הגעתי להסכמה עם משרד האוצר שבמקום 160 מטר יהיה 140 מטר. בעניין ההקדשים הם חוזרים בהם לגמרי.

זה מותנה גם במספר בני המשפחה או רק בגודל הדירה?

רק בגודל הדירה. קשה לבדוק את מספר בני המשפחה.

אני ואשתי גרים לבד בדירה של 160 מטר. אני יכול לקבל פטור? יש לי ארבעה ילדים אבל ברוך ה' הם כבר יצאו לדרכם.

אז זכית גם בגלל משפחות ברוכות ילדים.

הנוסח המונח לפניכם כולל את ההסכמות אליהן הגיעו כדלקמן:


ראשית, במקום 160 מטר כפי שהציע במקור חבר הכנסת פרוש, לעומת 120 מטר כפי שהציעו במקור אנשי משרד האוצר, הגיעו לפשרה של 140 מטר.


דבר שני, יינתן פטור להקדשים הציבוריים, כפי שהציע במקור חבר הכנסת פרוש.


דבר שלישי, לעניין המחסנים – יינתן פטור כפי שהציע חבר הכנסת פרוש.

אני מבקש להבין את זה. אם אני מבין נכון מדובר על היטל השבחה. מדובר על הכנסה של הרשויות המקומיות. אנחנו כאן בחביבות רבה מורידים היטל של הרשויות המקומיות מהשבחה של דירות עד שטח של 140 מטר. לא אומרים כאן שזה דירה בשטח 140 מטר שגרה בה משפחה מרובת ילדים, אלא אם יש לי במקרה דירה של 140 מטר ואני מכרתי אותה ומשביח אותה והורס אותה ובונה אותה מחדש, מעצם העובדה שיש לי דירה כזאת – אני פטור.

אז מה קרה?

אני מודה שלא אצביע נגד זה, כי אני מבין שכבר נמאס לי לעבוד בממשלה, אבל שמישהו יגיד לנו על כמה כסף מדובר כאן ולשם מה חלוקת המתנות האלה, על-פי מה מחלקים אותן. אני מבין שאנו בתקופת בין השמשות והכול קונים-מוכרים. בסדר, אבל למה זה? אין דבר טוב יותר לעשות? אתם משוגעים לגמרי.

שגעון – יש לי הרבה דברים להגיד על כל היום האיום הזה. אז אנא, אני מבקש. יש לי גם מה להגיד לכם על ההתנהגות של כולכם היום. אם אתם רוצים שאני אפתח את הפה עכשיו בסוף היום, יש לי עוד כוחות. אני אאמן את כולכם כאן, אעשה הפסקה עד מחרתיים. גם אני יודע לעבוד.

אדוני היושב-ראש, החוק הזה בא להרוג לגמרי את השלטון המקומי. ממה חי השלטון המקומי? מהיטל השבחה. אם אתם באים להוריד את היטל ההשבחה על הדירות הללו - - -

ולהרוג משפחות בדיור הציבורי זה כן בסדר? איפה הרשויות תומכות במשפחות האלה? איפה אתה תומך בדיור הציבורי של כולם? אל תבלבל את הראש. אתה דואג למישהו? זה פוליטיקה. תגיד את האמת: פוליטיקה, ולא שום דבר אחר. בדיור הציבורי הצעת דבר ואחר-כך בלי בושה ביטלת את הצעתך. אתה מטיף לי מוסר? בושה וחרפה. אני יודע גם לשחק פוליטיקה, האמן לי. מעולם לא חלמתי שחבר הכנסת אפללו יבטל את הסתייגותו. ישבו 25 חברי כנסת ותמכו בהצעת חבר הכנסת אפללו פה אחד, אף אחד לא העיז להגיד אחרת. שלא יספרו לי סיפורים. כנראה שאני תמים מדי. רבותי, כולם כאן שחקנים. אל תספרו לי סיפורים. פוליטיקה. בואו נדבר פוליטיקה. מה, דיור ציבורי לא חשוב? איפה חברת הכנסת יחימוביץ? פתאום שום דבר, הכול בסדר. חבר הכנסת אלי אפללו היה קיצוני יותר מחבר הכנסת רן כהן בישיבה ופתאום נעלם, ובסך הכול התמים ליצמן לא יודע בדיוק במה מדובר ורק הוא מדבר בסך הכול פוליטיקה, הם היו צדיקים.

ההצגה נגמרה? אתה לא מאפשר לי להגיד את דברי, אתה מתפרץ באמצע דברי. על אף שאתה יושב-ראש הוועדה, אתה צריך לאפשר לי לגמור את דברי. ההצגה הזאת ידועה, אבל תן לי לגמור את דברי.

אתן לך לדבר ככל שתרצה, אבל האמן לי, אתה הולך לקבל מכה אחת פעמיים היום. אתם לא מכירים אותי.

לא מבהילים אותי, ואני לא נבהל. אגיד מה שאני רוצה. מצדי תחזור עוד פעם לעשות את ההצגה הזאת על הדיור הציבורי.

אפשר לעשות הצבעה חוזרת על הדיור הציבורי?

באמת אבקש רביזיה.

חבל על ההצגה הגדולה של הצעקות שהיו כאן במקום לדון לגופו של עניין ושכל אחד יגיד מה שיש לו לומר. אתה יכול לא לקבל או כן לקבל, אבל לשמוע את דעתי אתה חייב.


היטל ההשבחה שאתה מבקש לבטל היום לדירות הללו, אם זה יהיה לבעלים פרטיים ולא לקבלנים אני לא מתנגד לדאוג למשפחות, לאלה שרוצים. אבל מה אתה הולך לעשות? הפטור הזה יינתן לקבלנים. מי שייהנה מהפטור בהיטל השבחה זה רק קבלנים ולא יגיע למשפחות ברוכות הילדים שאתה דואג להן מאוד. אני מציע שנגביל את זה ונקבע שזה יהיה רק לבעלים פרטיים של דירה אחת ולא להשאיר את זה פרוץ לעסקאות משונות, שאנשים יקנו קרקע חקלאית, יטילו היטל השבחה, והשלטון המקומי הרי חי מההכנסה הזאת. אם אתה רוצה באמת לדאוג לאנשים שיש להם קושי לדאוג לבתים האלה, אני מסכים, אבל לא בדרך שאתה רוצה לנקוט. אני חושש שזה יפגע קשה מאוד בשלטון המקומי ויהרוס אותו לגמרי.

אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני רוצה לומר שאנחנו לא נגד משפחות, ואנחנו לא בעד הרס משפחות.

הרסתם. עובדה שהיה שר אוצר שהוריד קצבאות ילדים. אתה לא יכול להגיד "לא רצינו להרוס". הרסתם.

איזה שר אוצר? מי זה היה?

היה פעם ילד שניגש לאביו ואמר: אבא, רוצים להרביץ לי. שאל האב: כיצד אתה יודע שרוצים להרביץ לך? אמר: מרביצים לי. מאיפה יודעים שרוצים להרוס? הרסתם. הורדתם 500,000 ילדים מתחת לקו העוני. עכשיו תסביר לי.

זה היה הליכוד ולא הם.

חבר הכנסת אביגדור יצחקי היה אז אבי אבות התרגיל הזה, ביחד עם הליכוד.

אל"ף, אני בעד שלמשפחות ברוכות ילדים יהיה שטח גדול יותר לבית וזה לא יעלה להם הרבה יותר כסף. לעצם העניין, אני בעד למצוא פתרון לבעיה הזאת, אבל יש כאן מספר נושאים שצריך לשים לב אליהם.


האחד, אני סבור שזה לא נכון בכל מקום במדינת ישראל. לדעתי בהרצליה פיתוח זה לא צריך לעבור בלי היטל השבחה, לדעתי ברעננה זה לא צריך לעבור בלי היטל השבחה. אפשר להצמיד את זה למבחנים סוציו-אקונומיים או דברים מעין אלה, אפשר בצו של שר הפנים או כל דבר אחר.


הדבר הבעייתי השני, והעלה אותו חבר הכנסת אלי אפללו, ואני מציע לך לשים לב אליו, ברגע שאתה משית את זה במקום בו יש קבלנים מאין תוכל לדעת שזה בסוף מגיע לציבור?

אם זה על דירה קיימת זה משהו אחר.

תמכת בהורדת מסים לעשירון העליון, אמרת שזה מניע את הכלכלה.

אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת אביגדור יצחקי שהיום התקבלו ביוזמתו דברים שנוגעים להרבה עשירים, עם כל הכבוד. יגיד לי כאן נציג האוצר האם אני אומר אמת או לא. אמת דיברתי.

עזוב אותי מהמשפחות ברוכות הילדים. דיברת גם על ההקדשים. האוצר לא אמר כמה זה יעלה לקופה. לא הדירות של 140 מטר, יש גם הקדשים.

אגב, הקדשים זה רובם ערבים.

כמה זה עולה? אני רוצה לדעת. הם יודעים לעשות תחשיב על כל חוק. מר יוסי גורדון, כמה זה עולה? תנו לנו מספר.

אני בעד פתרון לעניין הזה. אפשר לשבת עוד כמה דקות ולחשוב על השיטה הטובה ביותר, אל"ף, שזה לא יפגע ברשויות המקומיות, בי"ת, שזה יגיע באמת לצרכנים. זה הכול.

אי אפשר להשאיר את הדברים באוויר. כל התפיסה שחבר הכנסת אביגדור יצחקי ביטא כאן, ושיבחתי אותך על הצגת הדברים, היתה שהנחה בשיעורי המס מביאה ליתר הכנסות.

אתן לחבר הכנסת מאיר פרוש להציג את הדברים ואחר-כך אעשה התייעצות סיעתית עד שיתקבל פתרון.

בסעיף 19 לחוק התכנון והבנייה, המדבר על היטל השבחה, נאמר בפסקה (ג)(1): "בניה או הרחבה של דירת מגורים לא ייראו כמימוש זכויות אם המחזיק במקרקעין או קרובו הגיש בקשה להיתר בניה על אותם מקרקעין שישמשו למגוריו או למגורי קרובו". דהיינו, לא מדובר בקבלנים אלא באדם שרוצה לעשות שינוי תב"ע כדי להרחיב את הדירה שלו.


היה כתוב בעבר 120 מטר. מאין נלקח ה-160 מטר שהופיע בהצעת החוק שלי? כאשר באים למינהל מקרקעי ישראל ומבקשים דמי היתר להרחיב דירה, עד 160 מטר לא צריך לשלם למינהל. אמרתי, כמו שבמינהל קבעו 160 מטר גם פה בהיטל השבחה יהיה 160 מטר.


יתרה מכך, הממשלה החליטה בשנת 1999 שבמינהל מקרקעי ישראל לא ייקחו תשלום עבור היתר להרחבת דירה, לא רק על 160 מטר אלא על 360 מטר. מועצת המינהל לא אישרה את זה. למה מופיע היום בחוק 120 מטר? בשעתו היה 80 מטר. לפני 21 שנים הכנסת אמרה: כמו שבמינהל עברו מ-80 מטר ל-120 מטר, כך נעבור בכנסת מ-80 מטר ל-120 מטר. לפני כמה שנים אמרתי: כמו שבמינהל עברו מ-120 מטר ל-160 מטר, כך יעברו גם כאן. אבל לא מדובר על קבלנים, אלא על אדם שרוצה להרחיב בנייה או להרחיב דירת מגורים למגוריו או לדירת קרובו.

היועצת המשפטית מסבירה לי אחרת, שזה יינתן גם לקבלנים.

אני אעשה כעת התייעצות סיעתית. תודה רבה.

האוצר לא ענה לי מה העלות התקציבית של ההטבה הזאת להקדשים.


(הישיבה נפסקה ב-20:00 ונתחדשה ב-20:15)

סעיף 70 – מימון מפלגות


אני מבקש להצביע על פיצול סעיף 70.

הצבעה

בעד פיצול סעיף 70 – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים –
הוחלט לפצל את סעיף 70


- - - (בפרוטוקול חסרים דברים שנאמרו במשך כ-5 דקות)

- - - לממן את הדמוקרטיה, שאם לא ניקח מקופת הציבור נצטרך חלילה לקבל תרומות מאנשים בלי שנדע אם מותר או אסור.


אחת משתיים, או שאנחנו בעד יוזמת האוצר להוריד לנו ממימון מפלגות, או שאנחנו נגד. אם אנחנו נגד נצביע ונוריד את זה, ואם אנחנו בעד נפצל את זה. אם נסכים בהמשך אז האוצר יביא את זה פעם נוספת. למה לנו לשמש כאסקופה נדרסת?

יש רביזיה. הוא ייצא, נצביע עוד פעם וזה ייפול.

אני מבקש רביזיה ומבקש מחברי, זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה. למה פעמיים? אנחנו אומרים לעיתונות ואומרים לכל הציבור אשר עומדים עלינו למשמר: דמוקרטיה עולה כסף, ומימון מפלגות הוא חלק ממנה. אנחנו לא מסכימים להצעת האוצר. לכן אני מציע רביזיה על ההחלטה. לא לפצל, אלא לבטל. ברור שהקובעת היא ועדה ציבורית. אף פעם לא עשינו דבר מבלי שוועדה ציבורית בדקה את כל העניין.

חבר הכנסת אביגדור יצחקי, יש רביזיה על סעיפי מימון המפלגות.

אני חוזר ואומר, מאחר וזאת אמירה לא טובה ולא יפה ולא נכונה, אפילו מכוערת, של מי ששם אותה בתוך החוק הזה אם אוריד את זה עכשיו בשבוע הבא זה יבוא לי עוד פעם. אז עכשיו הם יחכו עם זה. יש ועדה ציבורית שדנה גם על נושא המימון וכל הקשור לזה. אני לא מבין מה זה כל-כך משנה לך אם אני מפצל או אם אני הורג את זה במקום. כי מחר בבוקר יבואו ויגידו 50% ומחרתיים יגידו 40%. מה זה כל-כך בוער לך?

בואו נעשה רביזיה, ובכל מקרה נצביע כולנו אותו הדבר. אני מוכן להצטרף אליו בזה, אבל שלא ייצא שיש טובים ורעים.

בואו נסכים לרביזיה.

רבותי, מי בעד הרביזיה על סעיף 70? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד רביזיה על סעיף 70 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הרביזיה על סעיף 70 נתקבלה.

הרביזיה אושרה.


עכשיו נצביע פעם נוספת על הסעיף. מי בעד פיצול סעיף 70? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד פיצול סעיף 70 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פיצול סעיף 70 נתקבל.

פיצול סעיף 70 אושר פה אחד.

האוצר לא צריך לומר לכנסת מה מימון המפלגות. הם לא קומיסר על הוועדות הציבוריות, ולכן צריך להעיף אותם לכל הרוחות והשדים.

עזוב, אל תדבר על זה יותר. הרי הכול נעשה כדי שלא נדבר על זה.

נעבור לפרק ח: רשויות מקומיות. יש כאן הרבה בעיות. מי שרוצה להגיש הסתייגות מהותית על התקציב אנא יכין אותה עכשיו. אני מקווה לסיים את כל ההצבעות עד שעה 22:00.

על המים יצטרכו לערוך דיון ארוך.

על המים נצביע אנבלוק על הכול.

אני רוצה הצבעה שמית על המים – מי רוצה את זה בתור רשות ציבורית ומי בתור רשות ממשלתית. אני רוצה לראות כיצד תצביע חברת הכנסת אורית נוקד.

קודם כול מי בעד פיצול ומי נגד פיצול.

חבר הכנסת ריבלין, הרי ראית מה היה בעניין הדיור הציבורי.

אני מוכן להתחיל להציג את ההסתייגויות.

חבר הכנסת ליצמן, כאשר כעסת רציתי לומר לך, תאמר לנוכחים: כולם היו בני, כולם יושבים על תנאי ...

בבוקר רוב חברי הכנסת מהעבודה אמרו שהם נגד ביטול חוק הדיור הציבורי. אני מוכן לתת מחמאה לליכוד. כאשר הליכוד ראה שלא מסתדר לו עם החברים, החליף אותם. כאן לא צריך להחליף אותם, אלא מחליפים את הדעות שלהם.

חבר הכנסת ליצמן, אני מוחה.

לכן הצעתי לשנות את תקנון הכנסת ולקבוע שיכולים להצביע רק חברים קבועים, למעט במקרים מיוחדים מאוד שוועדת האתיקה תאשר.

האם יש הסתייגויות מהותיות בפרק הרשויות המקומיות?

כן. חבר הכנסת אורון, ההסתייגות שלך נכנסה לנוסח.

אני מסירה את ההסתייגות שלי.

חבר הכנסת ליצמן, נראה לי שנפלה טעות. בטעות שוכפל לכם נוסח לא עדכני על הרשויות המקומיות. אני מעדיפה שלא תצא תקלה תחת ידי הוועדה. אולי אפשר לתת לנו הפסקה או לעבור לנושא אחר ולשוב לזה בהמשך. נוכל לארגן לכם נוסח נכון. אנחנו זקוקים לחצי שעה כדי להביא נוסח מעודכן.

נעבור לפרק ט"ז: שונות, תיקונים בחוק רשות הספנות והנמלים. בנושא זה יש הסכמה.

ברשותכם, אנחנו חוזרים לסעיפים 65-66, שעניינם הספנות והנמלים. התעוררה שאלה בעקבות בקשת האוצר שביקש לדחות את ההכרה בקופות גמל מ-30 ביוני 2006 לסוף שנת 2006. חברת הכנסת יחימוביץ ביקשה התייעצות סיעתית והתייעצה עם אנשי ההסתדרות, אני מניחה, ועם מי שנוח לה, והגיעו להסכמות על דחייה. במקום 30 ביוני זה יהיה סוף חודש ספטמבר 2006.

זאת ההצעה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ ושל משרד האוצר, סוף ספטמבר, ואנחנו כאופוזיציה מציעים נובמבר.

בהסכם עם העובדים אני לא מתעסק.

מתוך פרק ט"ז: שונות אנחנו מצביעים על סעיף 65, ובתוכו פסקאות (1) ו-(2), וסעיף 66 שעניינו התחילה והתחולה של אותו תיקון לחוק רשות הספנות והנמלים.

אנחנו מצביעים על סעיפים 65 ו-66, עם הסיכומים שעו"ד הלית מגידו אמרה לפרוטוקול. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

שונות, סעיפים 65-66 – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

שונות, סעיפים 65-66 נתקבלו.

סעיפים 65-66 אושרו פה אחד.


נצא להפסקה של 5 דקות.


(הישיבה נפסקה ב-20:35 ונתחדשה ב-21:30)

אני מחדש את הישיבה. אני אומר פעם נוספת, אני מבקש שלא יהיה כאן אף אחד פרט לחברי הוועדה ופקידי הממשלה. אני מתחנן שלא תאלצו אותי להוציא אנשים. אני מבקש לסגור את הדלת.

מים. אני מבין שיש על כך הסכמה בין השר עמיר פרץ ובין ראש הממשלה אהוד אולמרט, שמובארכ יהיה הבורר ...

אני יכול להאמין שמי שאמרת שני יסכים. אני לא מאמין שהשר עמיר פרץ יסכים.

רבותי, אנחנו מצביעים על פרק המים.

יש לי הסתייגויות מהותיות מאוד, בעניין הרשות הציבורית מול הרשות הממשלתית. אנו מבקשים שבמקום "הרשות הממשלתית למים" יהיה כתוב "רשות ציבורית מים", כמו רשות ציבורית חשמל, על כל המשתמע מכך. אין לי ספק שבעניין זה מדובר במוצר ציבורי. אנחנו לא רוצים לתת את כל הטיפול במים בידי חמישה אנשים.

אני שואל את עו"ד אתי בנדלר האם ההסתייגות הזאת מהותית. האם מישהו יכול להציג לי את הצעת החוק ואת ההסכמות אליהן הגיעו כאן?

כזכור, במהלך הדיונים בוועדה, הוועדה הציגה בפני משרד האוצר שאלות שונות וביקשה התייחסות לכל מיני נושאים. בנוסף לכך גם אני עשיתי כך בפגישות, במספר דיונים שקיימתי עם נציגי האוצר. בעקבות כל אותן קושיות מציע משרד האוצר להכניס מספר שינויים בהצעת החוק. הוא הפיץ כאן מכתב בן מספר עמודים בו התייחסות למספר סוגיות.


הסוגייה הראשונה היא הפיקוח הפרלמנטרי. האוצר מבהיר באילו נושאים הוא מוכן לפיקוח פרלמנטרי ובאילו נושאים לא.


הסוגייה השנייה היא קציבת מועד לקביעת כללים שונים. כזכור, נושאים רבים מאוד טעונים קביעת כללים. הרשות אמורה לפעול על-פי כללים שתקבע המועצה. דרשתי מהם שלפחות ייקצב זמן לקביעת אותם כללים כי בהיעדר כללים, על-פי הנוסח המוצע בהצעת החוק הם יפעלו בעצם על-פי שיקול דעת בלתי מוגבל.


הסוגייה השלישית מתקשרת להצעה של חבר הכנסת ריבלין, והיא האם מדובר במועצה ציבורית או ברשות ממשלתית. מייד אציג את התשובות שלהם. הם עדיין מציעים שזאת תהיה רשות ממשלתית, אבל מציעים בכל זאת למנות נציג ציבור אחד למועצה, שמונה בהתאם להצעה 6 חברים והם מציעים שיהיו עכשיו 7 או 8 חברים.


כמו כן, קיים סעיף בקשר לשקיפות הכללים.


ברשותכם, אתחיל דווקא עם הפיקוח הפרלמנטרי.


בנושא הזה הם מציעים שהיטל הפקה יהיה טעון אישור ועדת הכספים. זה עוגן בסעיף הרלוונטי;


תשלום מיוחד המוטל על מפיק מים או ספק מים שחרג מן הכמות המותרת בתנאי הרשיון – גם סכום זה יהיה בכפוף לאישור ועדת הכספים של הכנסת;


פיצויים בשל נזקים – באישור ועדת הכספים של הכנסת;


אישור לפעולות מנהליות פרטניות – כאן הם מציעים באופן מוחלט שלא להיזקק לאישור ועדה מוועדות הכנסת. אני, ברמה העקרונית, כמובן כפוף להחלטת הוועדה, הייתי מוכנה לקבל את זה, למעט בנושא אחד שנראה לי עקרוני מאוד, ואמרתי שאמליץ בפני הוועדה שלא לקבל את עמדתם, וזה נושא הפסקת אספקת המים לצרכנים. נכון שכביכול מדובר בפעולה פרטנית משום שמפסיקים את המים לצרכן ספציפי, אבל אני סבורה שמדובר כאן כמעט בזכות יסוד לקבלת מים והייתי סבורה שבנושא זה ראוי שהכללים יהיו טעונים אישור של ועדת הכספים של הכנסת;


בנושא התעריפים הם מציעים שלא יהיה פיקוח פרלמנטרי, ואני משאירה את זה כמובן לוועדה כפי שתחליט.

זה בניגוד למצב הקיים היום.

חלקית.

פיקוח פרלמנטרי זה הדבר האחרון שמדאיג אותנו, כדי שחברי המרכז לא יבואו. אין לנו מקום בכנסת עד שלא נתרחב. השאלה היחידה, האם הסמכויות לגבי החקלאות עוברות.

אני מבקש להציע שלוויכוח בין שני השרים - - -

זה לא ויכוח בין שני שרים.

אני מציע שבוויכוח הזה לא נחליט היום. נחליט על כל החוק, אבל את זה נשאיר עד מחר בבוקר.

עם כל הכבוד, זה בהחלט מחשבה יצירתית, אבל היא פוגעת במהות האמיתית של ההסתייגות.

על כך תדבר מחר בבוקר. שמעתי את כל הוויכוחים כאן ואני מבין אותם. זה הכול פוליטיקה. את הפוליטיקה נשאיר לפוליטיקאים עד מחר בבוקר. חבר הכנסת ריבלין, האמן לי, אתה לא יודע עד כמה אני אומר לך את האמת. עזוב, יש פוליטיקה פנימית ואני כרגע לא חלק מזה. אגב, יתכן שמחר בבוקר אבוא אליכם ואציע לכם לזרוק את כולם ושאנחנו נחליט עבורם. יתכן שכך נעשה מחר בבוקר. כרגע אני סבור שאנחנו לא צריכים להיכנס לזה. יש כאן ויכוח. אני סבור שכרגע אנחנו, הן חברי האופוזיציה והן חלק מחברי הקואליציה, לא חלק מן הוויכוח. לכן לא ראיתי אפשרות שהעניינים יסתדרו נכון לרגע זה בשעה 21:30.


לפיכך יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת, לקום וללכת הביתה. אפשרות שנייה, להמשיך לדון בכל יתר הדברים בחוק הזה פרט לסעיף המהותי הזה, הוויכוח בין שניהם. נשאיר להם להסתדר ביניהם הלילה. אם ההמתנה במשך הלילה לא תעזור, מחר יש שתי אפשרויות: או שיבוא מישהו, אני או מישהו אחר ויגיד: הם לא מסתדרים, אנחנו נעזור להם להסתדר, נכריע עבורם, כולל האופוזיציה, נניח שנביא הצעה זה מול זה והוועדה תחליט למי לתת קולה; או שנגיד שלא עשינו כלום, לא הסתדרנו ואז נפצל את הפרק. זה מחר בבוקר. האם יש התנגדות להצעה שלי?

הרפורמה הזאת היא רפורמה בעלת משמעות רבה, והיא לא שייכת רק לשר כזה או אחר. היא בעלת משמעות לגבי כל אזרחי מדינת ישראל והתפיסה הציונית בכלל. יכולים שניהם להסכים. אני חושב שרפורמה כזאת אנחנו צריכים לפצל. אני לא אומר להם לדחות. אני בעד הרפורמה בעיקרה, ובלבד שיהיה סוף מעשה במחשבה תחילה.

אדוני, מחר בבוקר תבקש פיצול, אבל לא הלילה. אני חוזר על ההצעה שלי. אני מבין את הרגישויות ואני לא רוצה שתביכו אותי ביחסים ביני ובין חברי הממשלה. אני מכיר את המצב. לכן ההצעה שלי עומדת בעינה, שתי הצעות: או שאנחנו קובעים שאי אפשר להסתדר ואז לא מצביעים על זה, או שתוצע הצעה שתוכרע בוועדה.

ההערות המהותיות של חבר הכנסת רובי ריבלין נכונות ואני מצטרף אליהן.

אז מחר בבוקר תבקשו פיצול של הפרק.

אני מצטרף להערות המהותיות.


יש לי הערה מקדמית. אנחנו יושבים כחברי ועדת הכספים. אין ספק שהמערכת הפוליטית תקבע את הצבעתם של רוב החברים כאן. אבל בא משרד האוצר ומניח כאן דף שאמור לשקף את הבנתם את רוח הוועדה, בלי קשר לפוליטיקה, בדיון הענייני. מה שחסר כאן, הם מוציאים החוצה את נושא התעריפים לא רק מהפיקוח הפרלמנטרי. הם בכלל לא מתייחסים לעובדה שהיתה כאן הסכמה מקיר לקיר שמשרד החקלאות ושר החקלאות, בלי קשר לוויכוח בין שרים, חייב ללוות את הנושא החקלאי, כי אם הפרלמנט לא מפקח, גם אלה שלא רוצים פיקוח פרלמנטרי רוצים ששר החקלאות יפקח. בינתיים נקבע עד סוף 2008. בכל השיחות שלנו עם אנשי משרד האוצר במסדרונות הם מדברים על הארכה עד שנת 2011 וכן הלאה. אני סבור שצריך להשאיר את זה כל עוד אין חקיקה אחרת.


אם משרד האוצר היה בא ואומר: אני מקבל שתישאר סמכות שר החקלאות בנושא החקלאות, אז הייתי דן על החוק כפי שהוא, בצורה עניינית, ואולי רוב החברים היו נוהגים כך, ורוב הסיכויים שהייתי תומך בו, על אף שאני עוד צריך לראות סעיף כזה או אחר. אני מסתכל על דברים שמטרידים אותי. תמכתי גם בחוקים אחרים כאן שהיו לרוחי.

לכן מה ההצעה שלך?

אני מציע שמשרד האוצר ינהל משא ומתן גם אתנו, שיגיד שהוא מוכן לעגן את סמכות שר החקלאות.

אני רוצה לזרוק לך אתגר. באיזו קונסטלציה – ולא משנה לי כרגע מי, עדיין לא החלטתי אפילו לעצמי במי אני תומך בוויכוח בין השרים – האם יש אפשרות שאתה כחבר אופוזיציה תתמוך בחוק בצורה כזאת או אחרת?

בוודאי, והיו חוקים שכבר תמכתי בהם. אם החוק יפתור את הבעיות המהותיות. הרי בלאו הכי הממשלה תעביר את התקציב.

כלומר, אתה אומר לי כיושב-ראש הוועדה הזמני: תביא הצעה ואנחנו חברי האופוזיציה מוכנים להכריע במה שהם לא מכריעים. נכון? זה מה ששמעתי כאן?

אתה כבול, ובצדק, לשיקולים הפוליטיים. אם זה יוכרע פוליטית אז זה יוכרע ברוב ומיעוט. אני מדבר כרגע עניינית על בעיה חמורה שמדברים עליה במסדרונות. אם מוכנים להשאיר את רשות הניקוז באחריות משרד החקלאות, ומוכנים ששר החקלאות יהיה אחראי על תעריפי המים לחקלאות, מבחינתי זה פותר את הבעיה. כל שאר הדברים, שכל אחד ינהל את הקרבות שלו, זה לא תפקידנו ואני גם לא בקיא בפרטים. אני רוצה לדאוג לפחות למינימום הקיומי לחקלאות, ואני לא הולך להיות שר החקלאות ואני לא שר החקלאות, ואני לא מתערב בוויכוח פוליטי בין שרים.

מה שאתה אומר הוא תנאי הכרחי, אבל לא מספיק. אני רוצה לשמוע את הקיבוצים ואת המושבים, אני רוצה לשמוע את החקלאים הפרטיים ואת הרשויות המקומיות, אני רוצה לשמוע את כל האנשים.

לא תשמע אותם, כי היתה אפשרות לשמוע אותם קודם.

אם נפצל את הפרק יהיה פנאי לשמוע את כל האנשים.

עומדות שתי שאלות קשות על הפרק. הראשונה, הכי קשה – פיצול או לא פיצול.

אבל זה קשור למהות.

הכול מהות. אני לא אוהב לרמות את עצמנו – הכול פוליטיקה כאן.


ודבר שני, שגם הוא חשוב מאוד – יש כאן ויכוח פנימי. נכון שאנחנו לא מתערבים בוויכוחים פנימיים, אני בורח מזה. עד מחר בבוקר ניתן להם אפשרות להתבשל, ואני מודיע שיש להם שתי הצעות ומחר ב-10:00 בבוקר אדון עליהן והוועדה תכריע. לא אני אקבע, לי יש רק קול אחד.

הצעתי הצעה ואני מבקש לשמוע את עמדת האוצר בשתי הסוגיות הללו, לפחות שנדע היכן בדיוק אנחנו עומדים.

חבר הכנסת ליצמן, אני מבין את ההיגיון שלך ויתכן שאם הייתי יושב על כסאך הייתי דוגל באותו היגיון, אבל הוא הפוך בדיוק מההיגיון שלי. בחוק הזה היתה עסקת חבילה. בעצם יש בו שתי עסקאות שצריכות להפוך לעסקת חבילה אחת.

עזבו, הוא לא שייך לוועדה, אבל כולם יודעים שנמצא ברקע הדיון, ועליו מוצאות כאן חלק גדול מהאנרגיות, והוא קשור בהסכם כלשהו שכן קיים או לא קיים בין משרד החקלאות ובין חקלאים או לא חקלאים. הוא נמצא ברקע העניין. זה נושא אחד שאי אפשר לברוח מפניו.


בנוסף, בתוך החוק היו לפחות שלושה נושאים שעלו על-ידי חברי הוועדה ואני סבור שהפתרונות, לפחות על-פי קריאה של הנייר של האוצר ועל-פי מה שהספקתי עכשיו לראות בחוק, לא מספקים.


נושא אחד הוא הרשות כרשות ציבורית ולא כרשות ממשלתית. זה לא עניין סמנטי. למשל המבחן של הרשות הציבורית בעיני, שיש בה לפחות שני נציגי ציבור. לא כי שניים זה יותר מאחד, אלא כי שניים זה מינימום בהרכב של חמישה, או של שבעה – אני לא יודע כמה מונה ההרכב הסופי – ושני אנשי ציבור זה המינימום שיהפוך את הרשות הזאת לרשות ציבורית. לא ביקשתי רוב לנציגי הציבור אף שאפשר היה להציג גם דרישה כזאת. בידיעה – וזה בשורש המחלוקת שקיימת כאן כל הזמן – שלא מדובר בקביעת מחיר החשמל, ואפילו לא מדובר בקביעת מחיר הטלפון, ואפילו לא מדובר בקביעת מחיר שידורי המונדיאל, אלא מדובר במשהו שהוא באופן אימננטי שילוב בין ערכים כלכליים והרבה ערכים אחרים, שאצל אנשים שונים שוקלים באופן שונה, אבל נדמה לי שאצל כולם שוקלים באופן מסוים. זה לא בא לידי ביטוי כאן.


איך מתרגמים את מה שאני אומר עכשיו במילים כמעט ספרותיות לדבר קונקרטי? זה קשור למשל בשאלה כמה נציגי ציבור יש במועצה, זה קשור למשל בשאלה מי ממנה אותם. שר התשתיות ממנה אותם? הוא מציג שני שמות והם נבחרים? אולי אפשר להציע שהוא יצטרך להביא פי שלושה שמות והממשלה תדון מי מביניהם ייבחר?

אבל אתה לא אומר הכול בגלוי. אתה לא אומר שיש הסתייגויות שנצביע עליהן בוועדה, ולכן כל זה לא רלוונטי. אני העליתי שני דברים ואתה מדבר על שני נושאים אחרים. תתייחס לנושאים שאני העליתי כאן. הנושאים שאתה מעלה מופיעים כבר כהסתייגויות ויש לכך התנגדות. אנחנו נצביע על ההסתייגויות וזה יוכרע ברוב ומיעוט. הצעתי שנגמור את כל הדברים, נשאיר את הוויכוח הגדול ונצביע מחר בבוקר.

זה לא ויכוח בין השרים.

הוויכוח בין שני השרים לא שייך לרשות. על הרשות צריך להחליט: או כן, או לא.

אבל את שני השרים לא מעניין כמה נציגי ציבור יהיו במועצה. את שני השרים מעניין מה הם יהיו בתוך הרשות.

אז לא אכפת לי להצביע על זה עכשיו. על אחריות השרים נצביע מחר בבוקר.

אם משרד האוצר יאמר למשל שהוא מצדד במשרד התשתיות הלאומיות, אם משרד האוצר יאמר שהוא רוצה רק רשות ממשלתית, אם משרד האוצר יגיד שהפיקוח ייעשה רק על-ידי האוצר – יתכן שחברי הכנסת כאן ירצו לפצל את הפרק, ולו רק בשל התשובות הללו.

אתם לא מתייחסים להצעה שלי. אחזור עליה בפעם העשירית עכשיו.

אני הצעתי פתרון ולא קיבלתי תשובה.

אולי אשאל כל אחד מחברי הכנסת בנפרד. אני רוצה להצביע על הפרק הזה הערב, פרט לסעיף אחד שנוגע לוויכוח בין שני שרים.

זה לא סעיף אחד.

זה כל המהות, על-פי זה נדע אם אפשר לתמוך או לא.

לא הכול פוליטיקה, יש כאן מהות מעבר לפוליטיקה.

אמר לך חבר הכנסת ישראל כץ, ואני אומר לך, וחבר הכנסת שי חרמש יגיד לך, כל הדיונים בשבועיים האחרונים היו מקשה אחת. ההסכם בין החקלאים לאוצר הוא חלק מן ההסכם הכולל. אתה אומר: קודם כול נצביע על ההצעה הכוללת.


חבר הכנסת ליצמן, אוכל להגיד לך יותר מזה. שמעתי במסדרונות את היועצת המשפטית של משרד האוצר אומרת שכל ההסכמים שהיא ראתה אינם תקפים מבחינה משפטית לעומת החוק. כלומר, יש בעיה משפטית וחשוב שעד מחר בבוקר נקבל תשובה ברורה. רק עו"ד ימימה מזוז יכולה לענות עליה.

דרך אגב, אתה שמעת את היועצת המשפטית של משרד התשתיות הלאומיות ולא של משרד האוצר.

מדברים איתנו כל הזמן על הסכם, שתוך 3 שבועות צריך לעבור החלטת ממשלה, ואחר-כך יבואו היועצים המשפטיים ויגידו שהוא לא תקף. לדעתי אי אפשר להעביר כך דברים. אני מבקש לקבל עד מחר בבוקר חוות-דעת משפטית מוסמכת, להביא את כל המכלול ואז נצביע.

אני מבקש שתקשיבו לי 5 דקות בלי הפרעות. אין ויכוח על הצורך ברשות מים אחת. את הדיון הזה כבר עברנו. אני אומר למר קובי הבר, נעשתה כאן דרך ארוכה לתת ביטחונות ארוכי-טווח לחקלאות ומנגנון של שמירה על מחיר מים שאתו אפשר להתקיים ולהסתדר. בל נכחיש את העובדות הללו, שמוצגות במסמך שמונח על שולחננו.

אני לא מכיר את המסמך הזה. אולי אני נגד מה שכתוב במסמך? תחלקו את המסמך.

ביקשתי רק 5 דקות להסביר.

חבר הכנסת ישראל כץ, הוא צודק.

אדוני היושב-ראש, גם אתה דוחף אותנו לקבל מסמך שאיני יודע מה הוא כולל.

אני דיברתי על מסמך? יש לי שיטה. לא מסמך. אני לא מכיר את המסמך. אתה מאמין לי? מעולם לא ראיתי אותו. מה אתה רוצה?

המסמך הזה מתורגם לתיקוני חקיקה שמופיעים כאן. אין מה להתייחס למסמך כי מה שקשור בתיקוני חקיקה אנחנו נגיד כאן.

מר קובי הבר, זה לא מדויק.

גם אני לא מכיר את המסמך ולא ראיתי אותו, אני לא יודע על מה אתם מדברים בכלל. אני דיברתי על שיטה לסיים את החקיקה ולהשאיר את הוויכוח האחרון, הוויכוח בין השרים, להכרעה מחר. אתם מנסים להסביר לי בלא הצלחה למה אם יושאר הדבר הזה זה מהותי. זה בוודאי מהותי. אם לא רוצים להעביר את החוק – זה מהותי. כל דבר מהותי. אם רוצים להעביר את החוק, נשאיר את המחלוקת למחר ונחליט מחר.

אבל בחוק הזה צריכים להיכלל השינויים המוסכמים על האוצר ועל החקלאים לפני שמאשרים אותו.

מי אמר לך שלא? הצעתי שנתחיל להצביע עכשיו, נצביע סעיף-סעיף, נצביע על כל אחת מן ההסתייגויות המהותיות ויחליטו. את המחלוקת האחרונה נשאיר למחר.

שר החקלאות כבר 5 שנים קובע מחירים. זה לא מופיע בחוק. איפה זה מופיע בחוק?

4 שנים.

כבר עברת ל-4 שנים? זה לא מה שהיה מקובל הבוקר. דובר על 5 שנים ולא ראיתי את זה בהצעת החוק. על מה אתה מדבר?

אבל גם 4 שנים לא כתוב כאן.

אנו מודעים לרגישות החקלאים לחוסר הבקרה במנגנון מוסדר לטווח ארוך על מחירי המים. זה עומד בצילם של שבועיים דיונים כאן בוועדה כשכל הזמן עוסקים בחוק המים. על הדברים הללו הגענו להבנות והסכמות עם אגף התקציבים. אני מוכרח לומר את זה כאן בפרהסיה. יש הבנות על מנגנון שנותן ביטחון לטווח-ארוך על מחירי המים. יתרה מכך, בשלושה אזורים רגישים הגיעו להסכמות – בשניים חתומות ובשלישי סגרנו הרגע – הגליל העליון, עמק הירדן והמים לנגב מהשפד"ן שהם לב-לבו של הנושא. הלכנו כאן דרך ארוכה מדי מכדי להגיד בהינף אחד שלא צריך את זה.


נותרה עוד בעיה, שהיא לא רק פרסונלית אלא גם מהותית, אבל מסתכמת במחלוקת בין שני שרים. אני מניח שאם אפשר יהיה להעביר כעת את ההסכם כפי שמוצע בטיוטה בין משרד החקלאות ומשרד האוצר – וכרגע יושבים לעבד את הפרטים האחרונים – ולהשאיר את סוגיית שר התשתיות הלאומיות בצד – האם כן בפנים, לא בפנים, איך בפנים – נדמה לי ש-95% מן הדרך כבר עשינו. אם ישרפו כאן כרגע הכול - - -

המזכר הזה יהיה חלק מן החוק?

בוודאי, המזכר הזה הוא חלק מן החוק.

אנחנו לא יודעים מה כלול בו. איך נוכל להחליט? אדוני היושב-ראש, שיחלקו את זה לפחות. אני לא רוצה להגיד שזה נושא חדש.

חלק מהנושאים המופיעים בנייר הזה באים לידי ביטוי בחקיקה. חלק אחר יונח על שולחן הכנסת, כמו כל יתר ההסכמים שמונחים – סיכום בין שר האוצר ושר החקלאות.

והביטוי שלו תקציבי.

אני חייבת לומר, כמי שאמורה לחתום בסופו של דבר על החוק, שאני לא מכירה את ההסכם, מעולם לא ראיתי אותו ולכן אני לפחות לא יכולה לומר מה מתוך ההסכם הזה, אם בכלל, מעוגן בחוק והאם להסכם כזה, ככל שאיננו מעוגן בחוק, יש תוקף התואם את סעיפי החוק.

יש לנו ניסוח שמעגן בחוק את ההסכמות.

גם בלי פוליטיקה, כרגע זה בעייתי.

אני לא יודעת, וישבתי עם אנשי משרד האוצר המון.

זה אותו ניסוח שאנחנו מכירים. אין ניסוח שאנחנו מכירים ושמוסכם לכלול אותו בחוק שלא הגיע לידיכם.

אני רואה שאין מנוס אלא להוציא את כולם מהחדר פרט לחברי הכנסת, כולל הפקידים.

אדוני היושב-ראש, אני מציע לך לפצל את החוק הזה. חבל, אנחנו יושבים שעות על נושא המים, קמים עם המים והולכים לישון עם המים.

אם זה היה כל-כך דרמטי מדוע לא עשו את זה כבר לפני כמה חודשים? למה דווקא בחוק ההסדרים?

הם רצו שאנחנו נהיה ערים הלילה.


אני מבקש מכולם לצאת מהחדר, פרט לחברי הכנסת. אני רוצה לדבר עם חברי הכנסת לבד.

חשוב שהאוצר יאמר את עמדתו. הוא כנראה לא יכול לתת לי תשובה.


(הדיון נמשך בנוכחות חברי הכנסת והממונה על התקציבים)

נעבור לפרק ח': רשויות מקומיות. מה הבעיות?

יש את נושא ההצמדות.

קודם כול נשמע את ההסתייגויות. האם יש שינויים?

כן, בוודאי.

קודם כול יגידו לנו את השינויים, אחר-כך נדבר על ההסתייגויות שכבר הוגשו, ואחר-כך אקבל את ההסתייגויות הנוספות. קודם כול, מה חדש בהצעת החוק?

השינוי הראשון מופיע בעמוד 3, בסעיף 23(ב). אנחנו מבקשים להחליף את הנוסח שמופיע כאן, כמתחייב מהנוסח של סעיף 23(א), ולקבוע כי הוראות הסעיפים האלה יחולו משנת הכספים 2007 ואילך.

היה סעיף תחולה רטרואקטיבי לינואר 2006.

אנחנו מדברים על סעיף קטן 23(ב) בעמוד 3. בנוסח הישן נאמר שהוראות הסעיפים הללו ייכנסו לתוקפם בינואר 2006, ואילו בנוסח המעודכן הסעיפים יחולו משנת 2007.


כתוצאה מכך הוספנו בעמוד שלאחר מכן, עמוד 4, הוראת שעה, שבאה לידי ביטוי בסעיף 23א רבא. חבר הכנסת אורון ביקש שאנחנו נוסיף את זה, והבנתי שהוא הגיע להסכמות עם משרד האוצר בעניין זה.

אני מוכן להציג את ההסכמות, רק שלא תחשבו שאני משתף פעולה של השלטון המקומי. אם הכללים שנקבעו בסעיף הקודם היו מוחלים בשנת 2006 במנגנון שקיים בחוק הזה באופן מעשי לא ניתן היה להחיל אותם בשנת 2006 כי אנחנו נמצאים כבר באמצע השנה, עוד אין תקנות, ואחרי שיהיו תקנות המועצות צריכות לקבל את ההחלטות הללו, והיינו מגיעים לסוף 2006 מבלי שהיו שיעורי ארנונה תקפים. לכן הוצע כאן להפעיל את מנגנון העדכון המופיע בחוק בטכניקה שהיתה עד עכשיו, שהכנסת מחוקקת את הערך של הגידול בארנונה בשנה הקרובה.

בהצמדה למדד?

בטכניקה שמופיעה כאן, עם הצמדות חלקיות.


אני לא מתייחס לערכים האריתמטיים של ההצעה – השחיקה של 0.8% שהתנגדתי לה – אלא למנגנון שיאפשר, מצד אחד לעדכן את הארנונה, ומצד שני להחיל אותה על הרשויות המקומיות בשנת 2007. אחרת, אי אפשר לעדכן ארנונה בשנת 2006 בגלל התאריך שנקבע כאן.

מה עשו מינואר ועד יוני?

לא עשו.

היתה רציפות – כפי שהיה בשנה הקודמת, כמו התקציב.

אדוני היושב-ראש, המנגנון של 0.8% לא מקובל, והמנגנון של השכר הציבורי גם לא מקובל, עם כל הכבוד. אני צריך שעכשיו הם יעלו את השכר הציבורי ועל חשבון זה יעלו את הארנונה לכולם? אני לא מסכים.

יש דבר אחד שכן מקובל?

רק העדכון על-פי מדד המחירים לצרכן, כפי שהיה עד היום. מה זה "השכר הציבורי"?

אני לא בעסק.

אנחנו מסכמים משהו ולא עומדים בסיכומים.

אני לא בעסק מן הטעם הפשוט, אני רוצה לדווח לכם שוב, אנחנו כאן גיבורים, הממשלה לא לוקחת אחריות ומטילה את זה על הרשויות המקומיות. על מי? על החלשות.

אם רשות מקומית רוצה לא להעלות ארנונה, שלא תעלה ארנונה. זה לא בעיה שלי.

אתה נותן לה היום הצמדה למדד, שמבחינתה הוא שחיקה של הארנונה.

קודם כול נותנים לה 0.8%.

בלילה אציע להוסיף אם אני לא טועה 800 מיליון למענקי האיזון. אם תקבל את ההצעה הזאת אתמוך בך. אבל אם אתה לא מקבל את ההצעה הזאת, מה שעושים בפועל – שוחקים את הרשויות המקומיות.

אבל כאן נותנים עדכון, לא במלוא גובה עליית המדד אלא 80% ממנו.

אולי בגלל שאני עייף לא הבנתי את כל מה שאמר חבר הכנסת אורון עכשיו. אני מבקש שחבר הכנסת אורון יסביר שוב מה הוא מבקש. אני רוצה להצביע על ההצעה עכשיו, כן או לא, ונלך הלאה. תגיד לי מה אתה רוצה.

הרי כולנו מדברים כאן בקלפים גלויים. היות והם נקלעו למצב עם הרשויות המקומיות- - -

אתה מגיש הסתייגות או לא? תענה לי.

זה מופיע כבר בחוק. סעיף 23(א) הוא בעצם מימוש של מה שאמרתי כאן בעל-פה. אני תומך בזה. הם חיפשו חבר כנסת לתלות עליו את הנושא הזה כי לא יכלו לעשות את זה בדרך אחרת.


אבל בכך לא קיבלתי לא את ה-0.8% ולא דברים אחרים שמופיעים בסעיף הקודם. אמרתי להם מראש שאני לא מתחייב לתמוך במנגנון שמופיע בסעיף 23. מה שיוסכם בסעיף 23, מוצע שהמנגנון יוחל ב-2006, לא בטכניקה שמופיעה כאן אלא כסכום מתמטי שיחושב. המשמעות של סעיף 23 ב-2006 היא העלאת הארנונה ב-3.75%, או ב-3.24%. זאת ההצעה כאן. טכניקה אחרת לא תאפשר לרשויות המקומיות לגבות ארנונה.

מה אתה אומר על כך, חבר הכנסת אביגדור יצחקי?

כל מודל ההצמדה הזה לא מקובל עלי, לכן אני מציע או לפצל או לדחות. זה גם הסיכום שלי עם משרד האוצר, עם מר קובי הבר, וגם השר הירשזון היה צריך לתת על כך תשובה לרשויות המקומיות.

שאלתי מה התשובה שהוא נתן.

אני לא יודע.

אפשר לפצל? את כל החוק?

לא, רק את הסעיף הזה.

אז לא תהיה ארנונה ל-2006.

אז יהיה ההסדר הקיים.

יש ארנונה ל-2006, אבל אין תוספת של הצמדה למדד.

כן עדכנו את המחיר השנה על-פי עליית המדד. ב-1 בינואר 2006 עיריית ירושלים הצמידה את הארנונה לעליית המדד.

למה צריך להצמיד את זה למדד השכר הציבורי? כדי שיגדילו את השכר הציבורי ואחרי כן יגדילו את הארנונה? חבר הכנסת ליצמן, אני מציע לפצל את זה.

אני מוכן לפצל את כל החוק. יש כמה דברים שאתה ביקשת לפצל, יש כמה דברים שאחרים ביקשו לפצל.

כאופוזיציה אחראית אני לא יכול להסכים לזה. אי אפשר להשאיר את הרשויות בלי עדכון.

בלי עדכון בכלל. אם לא מקבלים היום את החוק אז זה כמו בשנה שעברה בלי עדכון בכלל, בלי מדד.

הרי גבו כבר מדד ב-2006.

יש ארנונה והיא מעודכנת. הרי יש מנגנון לגבייה. איך גובים ארנונה עכשיו?

הם אומרים: בלי מדד.

כמה מדד כבר היה? מה זה משנה בכלל?

האם יש מניעה לקבל החלטה על הצמדה למדד, ולגמור את העניין? זה טריוויאלי. הייתי ראש רשות במשך כ-15 שנים ואני מכיר את זה, במשך כל השנים כאשר לא היתה החלטה היו מצמידים למדד.

המדד הפעם כל-כך טריוויאלי, חבל על הדיבורים. כמה מדד אפשר להוסיף?

הסיכום הוא על 80%?

הסיכום הוא על סעיף 23. אני לא תומך בו, אבל זה הסיכום.

מה התרגום הכספי של סעיף 23?

גם על הפרק הזה נדון שוב ונצביע מחר בבוקר.

אני סבור שאי אפשר להחליט בלי להזמין לכאן את שר הפנים ולשמוע אותו.

חבר הכנסת חיים אורון, אתה רוצה להציע הסתייגות?

כן.

נמשיך את הדיון מחר, כפי שכותבים בשידוכים: כשיתרצו הצדדים.

זה יכול להביא אותנו לבחירות.

אני לא מוכן להשתגע כאן שעה שלמה. רבותי, תחליטו מה אתם רוצים.


נעבור לסעיף 78 – תחילה.

אדוני היושב-ראש, אני מזכירה לך שבשבוע שעבר הצביעו על סעיף התחילה והוחלט להפיל אותו. משרד האוצר מבקש כעת בכל זאת להחזיר סעיף תחילה. מכיוון שכבר היתה הצבעה, לכן יש לעשות רביזיה, ואם תתקבל להצביע על הסעיף. האוצר אומר "1 ביולי 2006", על-פי בקשת משרד המשפטים. לא היה כאן שום מחטף.

סעיף 78: "תחילתו של חוק זה ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006), אלא אם כן נקבע בו אחרת". את זה הפלנו. מי ביקש רביזיה? אם מישהו יבקש רביזיה אעביר את זה. אם לא, לא.

מישהו מחברי הקואליציה מתכוון לבקש רביזיה או שנישאר בלי סעיף תחילה? במקור הצעת החוק בנוסח הכחול דיברה על תחילה בינואר 2006, אלא אם כן נאמר אחרת בפרק ספציפי זה או אחר, דהיינו תחילה רטרואקטיבית לכל החוק, דבר שאינו סביר, ואפילו משרד המשפטים ביקש שהוועדה תפיל את הסעיף הזה. התוצאה של דחיית סעיף התחילה, שהחוק ייכנס לתוקפו עם פרסומו, או-טו-טו עוד שבועיים או משהו כזה, אלא אם כן נאמר אחרת בפרק כזה או אחר.

הפלנו את זה בעקבות הסכמה שנתקבלה.

בהסכמה ועל-פי בקשת משרד המשפטים.

עכשיו מבקשים לעשות רביזיה. עד לרגע זה אף אחד לא מבקש רביזיה. אם לא יבקשו רביזיה לא תהיה רביזיה.

אני מבקש רביזיה.

עכשיו מבקש האוצר שבכל זאת ייקבע תאריך תחילה כללי, שאינו מועד פרסום החוק, כלומר אמצע או סוף יוני, כי אם תאריך עגול: 1 ביולי 2006. כל זה, אלא אם כן נאמר אחרת בפרקים הספציפיים. כך למשל רק היום דנו בפרק המסים שחל רטרואקטיבית, ובפרק של הרשויות המקומיות שחל רטרואקטיבית.

בגזירות הכנסתם תאריכים, בהטבות לא הכנסתם תאריכים. הגזירות רטרואקטיביות וההטבות לא רטרואקטיביות.

ההבדל הוא סדר גודל של שבועיים.

יש רביזיה. אנחנו צריכים להצביע כעת על הרביזיה. מי בעד הרביזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד רביזיה על סעיף 78 – 10

נגד – 3

נמנעים –

הרביזיה על סעיף 78 נתקבלה.

הרביזיה התקבלה.


מי בעד סעיף תחילה כללי לחוק ב-1 ביולי 2006, אלא אם כן נאמר אחרת בפרק זה או אחר? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד תחילת החוק ב-1 ביולי 2006 (תיקון סעיף 78) – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים –

ההצעה שתחילת החוק תהיה ב-1 ביולי 2006 נתקבלה.

תודה רבה, ההצעה נתקבלה.

אני רוצה לציין שלא הצבעתי מאחר ולא נמסר לנו פירוט באילו חוקים כתוב תאריך ובאילו חוקים לא כתוב תאריך. קראתי את החוק, אבל אני לא יכול לזכור.

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2006, התשס"ו-2006 – הצבעות

נעבור להצעה של חבר הכנסת חיים אורון – יעד גירעון של 1.7% במקום 1%. יש לך דקה להסביר ואז נצביע על ההסתייגויות. על זה נעשה הצבעה שמית.

אני מציע את התיקון הזה בשני מקומות. המקום הראשון הוא חוק התקציב. בתחילת הספר נכתב שגובה התקציב 271 מיליארד שקל. אני הופך את זה ל-273 מיליארד. המשמעות היא תוספת של 1.8 מיליארד שקל, שזה על-פי חשבוני הפער שבין 1% ל-1.7%.

אתה מדבר על תקציב שנתי או חצי שנתי?

אני מדבר על תקציב שנתי.

כלומר, גם אם נשארה חצי שנת תקציב, אתה מציע ש-1.7% יחול על כל השנה.

כל הערכים המופיעים בספר התקציב הם ערכים של תקציב שנתי, ומשרד האוצר הבטיח לנו מספר פעמים שיעשה מאמץ גדול להוציא עד כמה שניתן את התקציב ביתרת השנה. פשוט לקחתי אותו ערך שהופיע שם והעליתי אותו במספר הזה. בכדי למנוע טענה שהתיקון הזה עומד בניגוד לחוק יסודות התקציב, בו נקבע הכלל של אחוז אחד, מופיע התיקון אחרי סעיף 77. אני מציג את שני התיקונים ביחד – בחוק התקציב ובחוק ההסדרים בסעיף 77, שהוא סעיף חדש, כי הספר נגמר בסעיף 76, אלא אם כן נוסף בו משהו והמספר השתנה.

אני שואל אותך ברצינות, חבר הכנסת חיים אורון, האם אין לך בעיה שיטענו שזה נושא חדש? בתקציב אני מבין, אבל בחוק ההסדרים קצת לא נוח לי.

אני מוכן שיטענו שזה נושא חדש. תודיעו שזה נושא חדש.

אני לא רוצה לעשות את זה.

למה אתה לא מציע נושא חדש?

אם יעלו טענה שזה נושא חדש הישיבה תיעצר, לא ידונו על התקציב הלילה ויבואו מחר אחרי שיכנסו את ועדת הכנסת.

אם מישהו מהקואליציה רוצה שיטען נושא חדש. זאת ההצעה שלו, זה הכול.

אני נגד זה.

ואם זה על התקציב בלבד אתה מוכן?

אז ברור שזה לא נושא חדש. נראה לי שהכי מתאים להעלות את ההצעה הזאת לגבי חוק התקציב, ואז זה לא נושא חדש, ולא בחוק ההסדרים.

אם היועצת המשפטית אומרת שאין שום בעיה, אני מקבל.

אעשה תיקון עקיף לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית בחוק התקציב המילולי. אין שום בעיה.

לא אקשה עליכם במישור הפורמלי.

הקשית מספיק במישור הלא פורמלי. תשאל את נתניהו אם הוא מסכים לדבר כזה.

נתניהו היה שמח להיענות אלולא היה צריך להסכים לזה מהאופוזיציה.

שמעתי את נתניהו אומר שהוא אסף כל-כך הרבה כסף - - -

נתניהו אסף כסף, מילא את הקופה וזרק את המפתח לים עם החוק הזה.

הדבר היחיד שמונע ממני להצביע בעד ההצעה של חבר הכנסת אורון, שאני מסכימה איתה בכל לבי, היא העובדה שאנו חתומים על הסכם קואליציוני. אבל בשעתיים האחרונות התברר לי שלא כל הצדדים חושבים שצריך לקיים את ההסכם הקואליציוני ואותם 5 סעיפים מתוך 9 עדיין לא נמצאה לי אסמכתה כלשהי שיהיה להם סעיף תקציבי. מר קובי הבר, אנחנו יכולים עכשיו לפתור את הבעיה. בתוך ההסכם הקואליציוני יש שלושה סעיפים מאוד-מאוד חשובים לאזרחי ישראל, ליישום ב-2006, כמו למשל 200 מיליון שקלים להגדלת קצבת הזקנה הבסיסית, שמתברר שצריך להעביר אותם בחקיקה ולא ראיתי להם זכר בתקציב. אני מציעה עכשיו הצעה לדיון – נכריז על שלושת החוקים האלה כעל נושא חדש, נלך לוועדת הכנסת, חבר הכנסת אורון יעלה טענה של נושא חדש ואז יהיה כסף ליישום ההסכם הקואליציוני.

יש לי הצעה טובה יותר – בואו נפצל את חוק התקציב, אם כבר.

אז יהיו בחירות.

הניתוח של קודמתי טוב, אך המסקנות לא נכונות. לא אחזור על הניתוח. אגב הערה על נתניהו, לא סוד שחלקתי עליו בעניין זה.

אולי לא חלקת עליו מספיק. אם היית חולק עליו יותר אולי היית מקבל יותר קולות.

הקולות שלי הם לא הבעיה.


גם בדיון בוועדה שיבחתי את הדברים שאמרת בעקבות הדיווח של הממונה על הכנסות המדינה. מכיווּן ההכנסות היתה מדיניות מצוינת, על-פי השקפת העולם שלי ושלך, כולל ההנחות בשיעורי המס ושאר הדברים. מכיווּן ההוצאות היתה טעות גדולה מאוד במינון בקיצוץ בקצבאות הזקנה ובקיצוץ חריף מדי בקצבאות הילדים.

לכן מה אתה מציע?

לכן אני תומך בהחלט, תמכתי ואני תומך בעניין הזה מכיוון ההוצאה, למרות שמי שייהנה מזה היא הממשלה הנוכחית.

סליחה, מי שייהנה זה האזרחים, זה מדינת ישראל.

אני לא פוסל את ההצעה שלך, למרות שמי שייהנה זה הממשלה, ולכן אני מבקש להצביע עליה.

לצערי הרב גם בשנה הבאה, ב-2007, יש 1.7% בתוך ההסכם הקואליציוני. ב-1.7% הזה אנחנו לא מוסיפים כסף לאנשים, אלא גורמים לחוסר התייעלות של הממשלה. האמן לי שבתוך האי-ביצוע וכל הדברים האלה יש די כסף גם בלי ה-1.7% כדי לעשות כל מיני דברים. לכן, מאחר ויש הסכם קואליציוני חד-משמעי שפוסל את ה-1.7% ושומר את זה על 1%, אנחנו נצביע בעד.

אגיד לך את האמת, אני מסכים לכל מה שאמרת פרט לדבר אחד, שאמרת שיש הסכם קואליציוני.

אין?

לא. עובדה שהקואליציה היא הבעייתית ואילו האופוזיציה הכי טובה כאן, אני חייב להגיד לכם.

אני מסכימה אתך. אין הסכם קואליציוני.

אדוני היושב-ראש, גבירותי ורבותי, חברותי וחברי, אני רוצה לומר לכם, אני, שלא כמו חבר הכנסת ישראל כץ שהיה שר במפלגתנו בקדנציה הקודמת, חשבתי שבשל הצורך שלנו לטפל במקרו כלכלה ה-1% נכון. חבר הכנסת ישראל כץ היה כל הזמן נגד, והיה לנו ויכוח גם בתוך הליכוד, כאשר הליכוד היה ליכוד. כאשר הגעתי לכאן הייתי עדיין בדעה שעלינו להקפיד על יעד גירעון של 1% כי זה המשך של המערכת שהביאה להבראת הכלכלה בישראל.


והנה זכיתי להיבחר לכנסת ה-17, שבה נבחר גם ידיד טוב מאוד שלי ואיש אשכולות, אדם בר-אוריין וידוע כאחד המומחים הגדולים בכלכלה, חבר הכנסת אבישי ברוורמן. ישבתי כאן בוועדת הכנסת וסברתי שצריך לקבוע יעד גירעון של 1% ולא לסטות ממנו. לאחר שנחתמו כל ההסכמים, וההסכם הקואליציוני התגבש וגם על-פיו נבחרה ממשלה, לצערי הרב חבר הכנסת אבישי ברוורמן, בטעות רבה של חבריו, לא נבחר להיות שר בכיר בממשלה הזאת. ישב כאן חבר הכנסת אבישי ברוורמן כאשר הייתי בזכות דיבור וביקש לומר דברים, ואני יודע שכאשר חבר הכנסת ברוורמן מבקש סימן שיש צורך, כי גם הגיעה התקשורת יחד אתו, ולא בכדִי. הוא דיבר דברים כדורבנות, פתח בהרצאה שהבהירה לי עד כמה הגיוני היום מבחינת המשק והכלכלה, לאחר הצלחותיו של שר האוצר הקודם, שחלילה לנו מלהזכיר את שמו, לעשות שינוי, ואמר: אני מציע הצעה לסדר ומודיע לכם שאגיש הסתייגות לשנות את יעד הגירעון מ-1% ל-1.7%. המום ונסער ונפעם מדבריו של ידידי היקר, באמת אחד האנשים הבכירים ביותר היום בכלכלה העולמית, הלכתי לחבר הכנסת ביבי נתניהו ובדחילו ורחימו הסברתי לו מה אמר חבר הכנסת אבישי ברוורמן. אני מוכרח לומר לך, חבר הכנסת יצחקי, שהוא לא נפל מן הכיסא. הוא אמר: אחרי שאנחנו מלאנו אסמי האוצר ב-12 מיליארד שקלים לא חשוב אם יעד הגירעון 1% או 1.7%. השאלה לאן יילך הכסף, האם זה יגביר את הוצאות הממשלה או יילך באמת למשפחות נזקקות ולחסרי ישע.

מה שרואים משם לא רואים מכאן.

הוא אמר שאי אפשר לפסול על הסף את דבריו של חבר הכנסת אבישי ברוורמן. שאלתי את מר קובי הבר האם 1.4% יכול להתקבל, כלומר האם ניתן למצוא פשרה כלשהי.

חבל שהוא התפטר מתפקידו כשר האוצר.

הוא היה כבר שר אוצר באיטליה, עזוב ... אמרתי לכם כבר, הליכוד – החטא, קדימה – עונשו.

אבל למה אנחנו אוכלים אותה?

אני אומר לכם בצורה המפורשת ביותר, ואני גואל עולם כי מביא דברים בשם אומרם, מדוע אתם לא שואלים מה אומר שר האוצר הנוכחי? פתאום כולם רוצים לדעת מה היה אומר שר האוצר הקודם.

מה חבר הכנסת אבישי ברוורמן אומר?

חבר הכנסת אבישי ברוורמן – זה ברור כשמש.


חבר הכנסת אורון, התביישתי להגיש הסתייגות כזאת כי אני הייתי באותה מפלגה ממנה יצא האיש שקבע את יעד הגירעון של 1%.

זה לא אידיאולוגיה.

אבל אני שמח מאוד שחבר הכנסת חיים אורון הגיש את ההסתייגות. היום, לאחר שנועצתי בכל החברים, אני מגיש את הסתייגות חבר הכנסת חיים אורון, שמאמצת באמת בצורה מוחלטת את גישתו המקצועית של חבר הכנסת אבישי ברוורמן.

גם בהצבעה על ההתכנסות ביבי לא נפל מהכיסא, אלא רק הסתובב סביבו סחור סחור.

קודם כול, אני מודה גם על דבריו החמים של ידידי חבר הכנסת רובי ריבלין. על שלושה חטאי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו.

אני מאמין שאתה לא מתכוון לחזור בך.

היום אני בוש. אני אומר בצורה הברורה ביותר ככלכלן, אמרתי את זה ואני חוזר, שאם ההחלטה של ראש הממשלה אהוד אולמרט לא היתה מבוססת על השיקול מי מוריד את היד לשני ואיך ייראה זה או אחר, במדינה עם עודף תקציבי כזה – כאשר ראש הממשלה יצא מהמדינה עם הגירעון התקציבי הנמוך במערב למדינה עם הגירעון התקציבי הגבוה במערב – אין שום בעיה, ויודע זאת ידידי מר קובי הבר ויודע שר האוצר, להוסיף 1.7 או 1.8 מיליארד שקל ועדיין הגירעון יהיה נמוך.


מכיוון שאני כתבתי את התוכנית הכלכלית של מפלגת העבודה ביחד עם מנכ"ל האוצר לשעבר מר דוד ברודט, מר יורם גבאי הממונה על הכנסות המדינה ופרופ' עמיר ברזילי - - -

כולם בעבודה היום? כולם בקדימה.

ישבתי אתך לפני הבחירות והסברתי את זה. אתה לא מאמין שצריך להוסיף את הסכום הזה, אני כן מאמין, ואני מאמין גם ברפורמות רציניות ביותר כשהכסף יהיה קשור לרפורמות. אבל לבוא עכשיו, אחרי מערכת בחירות שכולה היתה חברתית, ולשכוח הכול? אני בוש בכך. יום אחד יפתחו את הפרוטוקולים ויבינו איך נחתם ההסכם הקואליציוני הזה. לא אדבר על זה עכשיו. שייעשו את חשבון הנפש. אפשר היה לעשות את זה. אני לא עושה כאן הצגות כמו אחרים. לא אתמוך בהפלת הממשלה בגלל זה. אבל אני בוש שאני כתבתי את המצע של מפלגת העבודה, ואני מאמין בכל מילה בו. אם אני הייתי עושה את ההסכם הקואליציוני זה היה עובר.

לא הבנתי, אתה תומך בהסתייגות?

אני אומר דבר פשוט מאוד, ארים את היד עם הקואליציה ולא אפגע בממשלה מכיוון שמפלגתי חתמה על הסכם קואליציוני, על אף שאני לא שלם אתו.

עד ששכנעתי את ביבי שאתה צודק ... מה אומר לביבי עכשיו?

רבותי, אני לא עושה כאן הצגות. הבעיה שכאן הכול הופך להיות קרקס, והבעיה שאפשר לתת לציבור היום, לקשישים ולחינוך ולאזרחים את הכסף הזה וכאן נוהגים אחרת בגלל שמישהו עשה הסכם קואליציוני לא טוב. אני לא אפגע בממשלה הזאת, אבל מי שמוביל את המדינה היה צריך להבין שוויתור זה כוח וגמישות זה עוצמה, ולא חשוב אם מישהו קיבל כל-כך הרבה שרים חסרי משמעות. מה שחשוב כרגע, אני אתמוך בזה, אבל זאת טעות חמורה לממשלת ישראל.

אנחנו בעד ההסתייגות.

האמן לי, במצבך הייתי עושה בדיוק אותו דבר כמוך.

אני במצבך. לא במצבי. אני הייתי נגד, אמרתי שיש לשמור על יעד גירעון של 1% ואסור לסטות ממנו. מר קובי הבר הסביר לי שפשרה של 1.4% לא טובה, שייהרג ובל יעבור אסור לסטות מ-1%.

חבר הכנסת אבישי ברוורמן, גם אם תצביע נגד – הממשלה לא תיפול.

כואב לי הלב שהמפלגה שלי חתמה על הסכם קואליציוני כזה.

אני רוצה להוסיף נימוק כלכלי להצעת ההסתייגות של חבר הכנסת אורון. חישובי התל"ג עודכנו אחורה בצורה יפה מאוד. התמ"ג של מדינת ישראל גדול יותר מהתמ"ג ששימש לכל החישובים האלה. נכון שהאחוז נלקח מהתקציב, אבל את התקציב תמיד מודדים כאחוזי תמ"ג. לפיכך אני מציעה שלפחות קבלו תיקון אחורה של התמ"ג, אחוזים מתוך זה, איכשהו לחבר את שני הדברים האלה. גם אלה שחושבים על יעד גירעון של 1% צריכים לתקן את החישובים המספריים. בין 1.7% ו-1% אפשר למצוא דרך ביניים.

חבר הכנסת אבישי ברוורמן, אם 1.7% טוב לשנה הבאה, למה הוא לא טוב כלכלית עכשיו?

הוא מצוין.

חבר הכנסת ישראל כץ, איפה כתוב שיקיימו את זה? זה יהיה בין 5 הסעיפים שחברת הכנסת שלי יחימוביץ תחפש.


נצביע שמית על ההסתייגות של חבר הכנסת חיים אורון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

יעקב ליצמן
בעד

אלי אפללו (במקומו אביגדור יצחקי)
נגד

רגע, תשאל את חבר הכנסת אפללו מה עמדתו.

חבר הכנסת אלי אפללו הצביע בעד. הוא לא חזר בו.

אני רואה שיש לך זמן היום. אז למה דחית את הרשויות המקומיות למחר? בואו נצביע על כל השטויות האלה עכשיו.

אל תדאג, לא מצביעים על שטויות היום.

יש כאן ציניות באופוזיציה.

אופוזיציה חסרת אחריות ...

המשך ההצבעה

מיכאל נודלמן
נגד

זאב אלקין
נגד

שי חרמש
נגד

אבישי ברוורמן
אינו נוכח

רגע, מה עם ההצעה שלי?

חברת הכנסת שלי יחימוביץ רוצה נושא חדש. אם יש נושא חדש עוצרים את ההצבעה.

לא קיבלתי תשובות.

כבוד היושב-ראש, אי אפשר להפסיק הצבעה באמצעה.

אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר, היועצת המשפטית תומכת בדבריך. לכן אנחנו חייבים כרגע להצביע, ונושא חדש נעביר לוועדה.

קודם שיסיימו את ההצבעה.

המשך ההצבעה

שלי יחימוביץ
אינה נוכחת

אורית נוקד
נגד

אמנון כהן (במקומו אברהם מיכאלי)
נגד

יצחק וקנין
נגד

ראובן (רובי) ריבלין
בעד

ישראל כץ
בעד

סטס מיסז'ניקוב
בעד

סופה לנדבר
בעד

ניסן סלומינסקי
נמנע

אלחנן גלזר
נגד

חיים אורון
בעד

מוחמד ברכה
אינו נוכח

אחמד טיבי
אינו נוכח

אבישי ברוורמן
נגד

שלי יחימוביץ
נגד


בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אורון על יעד הגירעון – 6

נגד – 10

נמנעים – 1

ההסתייגות של חבר הכנסת אורון על יעד הגירעון לא נתקבלה.

6 בעד, 10 נגד, 1 נמנע. ההסתייגות של חבר הכנסת אורון לא נתקבלה.

הממשלה ניצלה.

אני רוצה לציין לפרוטוקול שהקולות של חברי הכנסת ברוורמן ויחימוביץ נמנו לאחר סיום ההצבעה.

חבר הכנסת יצחקי, קח בחשבון שיש לך עוד הרבה תרגילים כאלה ואתה תאכל אותם בתיאבון.

חבר הכנסת אורון, אם אתה חושב שלא תשלם על כל תרגיל בחזרה – שיהיה לך ברור.

אני מבקש מכל חברי הכנסת לא לשכנע אותי בשום דבר שהם מאמינים בו ... כמו טיפש אני משתכנע, ואחרי כן מוצא עצמי לבד.

חבר הכנסת ריבלין, הפסדנו בקרב, אך ננצח במערכה.

חבר הכנסת ריבלין, אנחנו לא לוקחים שבויים ולא משאירים פצועים בשטח ...

אפשר להצביע על רביזיה? ...

רגע, רשומה רביזיה? צריך לדעת עד מתי. עד מחר. אנחנו הרי מצביעים. ביקשתי רביזיה על ההחלטה בעניין יעד הגירעון של 1.7%. מחר בבוקר נעשה את ההצבעה, לא עכשיו.

הפער הוא 6 מול 10. גם אם תעשה הצבעה נוספת התוצאות לא ישתנו.

עד מחר הרבה מים יזרמו בתקציב.

אנחנו עוברים להצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2006, התשס"ו-2006. אין הסתייגויות לחוק התקציב, לכן נצביע על חוק התקציב. נקרא את סעיפי הצעת החוק, נצביע על חוק התקציב ונלך הביתה. כל ההסתייגויות יעלו למליאה.

אני רוצה להוסיף לחוק התקציב הסתייגות, שיעד הגירעון יהיה 1.7%. אני רוצה שיצביעו על כך במליאה.

יעד הגירעון עכשיו הוא 2.5%, ועם ההתנתקות יעד הגירעון הוא 3%.

אני רוצה להגיד לפרוטוקול, כדי שהנושא יהיה ברור, כי חברת הכנסת יחימוביץ מוטרדת מיישום ההסכמים הקואליציוניים.

סליחה, אני לא מוטרדת. יש בעיה ביישום ההסכמים הקואליציוניים. זה לא מצב נפשי שלי אלא עובדה. אני מבקשת לדייק בניסוחים.

מר קובי הבר, נראה לנו שאתה מוטרד יותר.

אני לא מוטרד. כל עוד חבר הכנסת אורון בצד שלי אני לא מוטרד ...


בתוך ההסכמים הקואליציוניים הממשלה צריכה להגיש 4 הצעות חוק: תיקון לחוק שכר מינימום, תיקון לחוק קצבאות זקנה, ביטול ההפחתה של 1.5% בקצבאות זקנה, ותוספת לקצבאות הבטחת הכנסה לקשישים – תוספת של 75 שקלים ליחיד ו-100 שקלים לזוג.

ותיקון קצבאות ילדים. מה עלות ארבעת הסעיפים?

לכל אחד מהסעיפים יש עלות. על-פי מה שסוכם בשכר המינימום העלות התקציבית, לא המשקית, כ-200 מיליון שקל; בקצבת הזקנה הכללית העלות 200 מיליון שקל שנתי, 100 מיליון שקל חצי שנתי; בביטול הקיצוץ של 1.5% בקצבאות זקנה העלות 130 מיליון שקל שנתי, 65 מיליון שקל חצי שנתי; ו-75 שקלים ליחיד ו-100 שקלים לזוג קשישים עלותם 200 מיליון שקל שנתי, 75 מיליון שקלים חצי שנתי.

לא ייערך על כך דיון. זה נוגע לקואליציה, לא שייך אלי.

זאת הטעיה.

הממשלה תגיש את החקיקה בהקדם האפשרי על-פי מה ששר האוצר עדכן אותי.

מאין הכיסוי התקציבי?

חבר הכנסת ישראל כץ, אני מבקש, זה לא שייך אלינו, עם כל הכבוד, זה ביניהם. אני לא צד לזה.

אם זה ביניהם אז למה הוא מכריז על כך כאן?

אני חייב לתת לו אפשרות להגיב על מה שאמרה חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

הוא חייב כי זה מופיע בהסכם.

לפי פעולת שר האוצר, בתיאום עם ראש הממשלה, נשתדל להביא את זה לוועדת השרים לענייני חקיקה תוך כשבוע ימים, ואחרי כן בתהליך הרגיל להביא את זה לקריאה ראשונה בהקדם האפשרי, תוך 2-3 שבועות. יש כאן עניין שאינו נמצא בשליטה שלנו.

זה לא נכון, אתה מטעה את החברים.

אני לא מטעה אף אחד. תני לי להשלים את המשפט בבקשה.

מה תעשו עם העודפים?

הדבר היחיד שלא נתון בשליטה שלנו זה כמה זמן היועץ המשפטי יקבע שיהיה תזכיר חוק.

מדוע אין לזה סעיף תקציבי? אני רוצה לדעת. למה להשלמת הכנסה לקשישים ללא הכנסה משום מה כן יש סעיף תקציבי ואילו לסעיפים שציינתי אין סעיף תקציבי?

השאלה על סעיף תקציבי שייכת לכאן.

מעניין אותי מאין תתקצב את זה.

כשיביאו בפנינו את התקציב, נדע.

מה ששאלה חברת הכנסת יחימוביץ נוגע לוועדה.

אין לך רשות דיבור. אתן לך לדבר אחרי שנצביע.

הוא אמר לנו כאן דבר כאילו אנחנו לא מבינים שום דבר. מאין מר קובי הבר ייקח את הכסף?

מה זה עניינך?

זה לא ענייני?

זה לא נוגע לנו.

מאין הכסף?

יהיה קיצוץ flat. האם יש לך ספק בכלל?

הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאות התקציביות יהיו רק 1%, לא נוכל לעלות מעבר ל-1%. מאין ניקח את התקציב הזה?

מתקציב הביטחון.

לא, זה יבוא מהחינוך, מהרווחה.

רק מהביטחון.

תודה רבה. אין לאף אחד רשות דיבור כרגע.

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2006, התשס"ו-2006.


סעיף 1 – הגדרות

"בחוק זה –

"סעיף תקציב" – סכום או מספר משרות הנקובים בשורת הכותרת שסימנה קו כפול מקוטע.

"תחום פעולה" – סכום או מספר משרות הנקובים בשורת הכותרת שסימנה קו נקודה.

"תכנית" – סכום או מספר משרות הנקובים בשורה בלי סימון.

"שנת הכספים 2006" – התקופה המתחילה ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) והמסתיימת ביום י' בטבת התשס"ז (31 בדצמבר 2006).

כל מונח אחר – כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן – חוק יסודות התקציב).


סעיף 2 – תקציב ההוצאה וחלוקתו

הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2006 סכום של 271,437,014 אלף ש"ח. חלוקת סכום זה לחלקים וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור הראשון של התוספת הראשונה הנקרא "הוצאה".


סעיף 3 – תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה

בנוסף לכל הסכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיף 2, היא רשאית להוציא בשנת הכספים 2006, כהוצאה מותנית בהכנסה, 12,770,026 אלף ש"ח. חלוקת סכום זה לחלקים וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור השני של התוספת הראשונה הנקרא "הוצאה מותנית בהכנסה".


סעיף 4 – שיא כוח אדם

הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2006, למלא 56,472 משרות. חלוקת מספר זה לחלקים, וכל חלק ממנו לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור הרביעי של התוספת הראשונה הנקרא "שיא כוח-אדם".


סעיף 5 – תקציב מפעלים עסקיים

(א)
בנוסף לסכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיפים 2 ו-3, היא רשאית להוציא בשנת הכספים 2006 את הסכומים הנקובים בטור הראשון של החלק השני בתוספת השנייה (להלן – תקציב מפעלים עסקיים). חלוקת סכומים אלה לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט באותו החלק.

(ב)
בנוסף למספר המשרות שהממשלה רשאית למלא לפי סעיף 4, בשנת הכספים 2006, היא רשאית למלא 18,133.5 משרות במפעלים העסקיים. חלוקת מספר זה לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בטור השלישי של החלק השני של תקציב המפעלים העסקיים.

(ג)
תחזית ההכנסות לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2006 היא כמפורט בחלק הראשון של התוספת השנייה.


סעיף 6 – הוראות לענין סעיפים מסוימים

לפי בקשת שר האוצר לגבי שימוש ברזרבה הכללית, לפי סעיף 12 לחוק יסודות התקציב, למטרה שבמסגרת הפעילות של משרד ראש הממשלה – תבוא בשנת הכספים 2006, במקום הועדה, ועדה מיוחדת שתמנה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מקרב חבריה.


סעיף 7 – תחילה


תחילתו של חוק זה ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006).


סעיף 8 – פרסום


חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושה חודשים מיום קבלתו."

למה הפרסום לוקח 3 חודשים?

מכיוון שזה חוק מורכב במיוחד, גם מבחינת האורך שלו.

זאת השגרה, בכל פעם כותבים את זה.

מי בעד הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2006, התשס"ו-2006? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2006, התשס"ו-2006 – 9

נגד – 6

נמנעים – 2

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2006, התשס"ו-2006 נתקבלה.

הצעת חוק התקציב נתקבלה.

איך אני יכולה להצביע בעד תקציב שאין בו יישום של ההסכמים הקואליציוניים? אני נמנעת כל עוד לא נכנסים השינויים של ההסכם הקואליציוני.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 23:15