PAGE
1
ועדת הכספים

23.05.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שלישי, כ"ה באייר, התשס"ו (23.5.2006) בשעה 14:30

1.
הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו – 2006 (מ-236).

שונות. סעיפים 77 – תיקון חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001)(תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות).

2.

מינהל מקרקעי ישראל – תיקון חוק מינהל מקרקעי ישראל

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

אמנון כהן

משה גפני

יוסי גורדון, סגן הממונה על תקציבים, משרד האוצר

אריאל אבלין, אגף התקציבים, משרד האוצר

סטניסלב שוורצביין, אגף התקציבים, משרד האוצר

אלדר דוכן, משרד האוצר

יהודה זמרת, משרד הפנים

עליזה קן, ממונה בכירה (קניין), משרד המשפטים

אלעד פופוביץ, מתמחה, משרד המשפטים

רחל זכאי-נוימן, יועצת משפטית, מנהל מקרקעי ישראל

הרצל יוספיה, גזבר עיריית ראשון לציון

עו"ד דורית זורדמן, איגוד הבנקים

משה כהן, אגף אישורים, בנק לאומי למשכנתאות

עו"ד אשרת שלומוביץ, קרו קיימת לישראל

פנינה פירסטון, הפורום למאבק באבטלה

גל סומך, רכבת ישראל

שמרית שקד

טמיר כהן

אתי אפלבוים

1. הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו – 2006 (מ-236).

שונות. סעיפים 77 – תיקון חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001)(תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות).

רבותי, אני פותח את הישיבה. הנושא: הצעת חוק הסדרים משק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 (מ-236) –

פרק ט"ז, סעיפים 77 – תיקון חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות).

במסגרת תיקון מס' 53 לחוק התכנון והבניה, תוקנה התוספת השלישית העוסקת בהיטל השבחה ונקבע כי הפטור - - -

החוק פה, ואנחנו מתנגדים.

אפילו אם היינו בעד, יש החלטת סיעה להתנגד.

אם הייתי חצוף הייתי מצביע עכשיו, אבל אני לא אעשה לכם את זה. אבל אני נגד, חד משמעית. אין סיבה לעשות את זה, שום סיבה לעשות את זה.

אולי אני אסביר.

אין צורך, אני אף פעם לא אבין ואתה לא תוכל להסביר.

זה מאוד מעניין מה הם יסבירו.

יסבירו שבגלל שהערבים רוצים לפגוע ביהודים - - - זה מה שמסבירים בקשר לקיצבאות ילדים.

מדובר על קרקע של הקדש ציבורי, ולא על מוסד ציבורי שמשמש לחינוך, לתרבות לדת - להם יש פטור. כאשר הקדש ציבורי מחזיק דירת מגורים, שהוא ירש אותה, את אותה דירת מגורים הוא יכול להשביח. צריך לזכור שהרשות מקומית - - -

והפירות של זה הולכים להקדש?

לא, אבל הרשות המקומית צריכה לממן. ברגע שהשביחו - - -

אני שואל אותך ואתה לא עונה לי. האם הפירות של מה שאתה אומר נשארים להקדש, פרטי?

זה נשאר להקדש אבל צריך לזכור שהרשות - - -

זאת אומר שאתה פוגע בהקדש.

אבל הרשות המקומית אמורה לממן את הפיתוח שנובע מההשבחה. בסופו של יום אנחנו באים ואומרים שהיא אמורה לממן את זה מהקופה ובעצם התנאי למימוש אותה תכנית בניה היא מהיטל ההשבחה.

אני חייב להגיד לפרוטוקול שלא הבנתי. אני לא מבין דבר אחד – שנותנים להקדש, ונשאר בהקדש ועבור ההקדש, אז מה קרה שאתם פתאום - - -

הרשות המקומית אמורה לממן את הפיתוח. ברגע שאנחנו לוקחים ממנה את מקורות ההכנסה שלה, וראינו פה הבוקר את הבעיות הכספיות של הרשויות המקומיות. אלה המקורות לממן את הפיתוח.

אתה רוצה לדבר איתי מי גם לבעיה של הרשויות? אתה רוצה? נפתח דיון ואני אגיד לך מי עשה את זה, מי הרס את הרשויות המקומיות? לא אחר מאברהם פורז שהיה שר פנים וביבי נתניהו שהיה שר האוצר. אני אומר את זה לפרוטוקול. הם הרסו את הרשויות המקומיות – שניהם. אחד היה פראייר, כולם תפסו כאן - - - לצערי הציבור תפס את זה אחרי שתי קדנציות ושלחו אותו הביתה. והשני, כמעט הביתה.

זה לא לפרוטוקול.

הכל לפרוטוקול. כל מילה שאמרתי, אני לא מסתיר. אפשר לצטט אותי איפה שאתם רוצים. מי הרס את הרשויות המקומיות, שהם בוכים כאן? אני אומר לך את זה גם כאופוזיציה וגם קואליציה בקדנציה הקודמת. הרי מנסים סוף סוף קצת לשחזר ולהגיע חזרה למה שהיה ב-2005. השר היה כאן, וחבל שאתה לא שמעת את השר קודם.

שמעתי, אבל - - -

השר אמר קודם שזה היה הרס.

אבל הגירעון יילך ויגדל אם אנחנו נוריד את מקור ההכנסה הזה שכרגע ניצב וקיים, אנחנו אך ורק נחמיר את המשבר. לכן אנחנו מבקשים להתלות.

תסביר לי אתה. אתה בא ופוטר מארנונה את הרכבת, את כולם את פוטר מארנונה. אתה לא אמרת לי לרגע אחד, מילה אחת, שהם בחובות, צריך להציל אותם. אני לא רוצה להגיד כמה, עשרות מיליוני שקלים בהינף חד אתה מציע כאן לפטור אותם. לפני שעתיים זה היה.

יש עמדת ממשלה ואני כפוף לעמדת הממשלה.

או.קיי תודה רבה. אז תגיד שזאת עמדת ממשלה. אל תסביר לי את זה כאילו שאתה מבין את זה. יש עמדת ממשלה לכל הצעת חוק פרטית, במיוחד כשזה דתי, אתם רוצים להרוס. זה רשום בפרוטוקול. תודה רבה. זאת התשובה לך, אם לא הבנת קודם.

לפני שעתיים ישב כאן שאול צמח והסביר כמה זה נכון לפטור את הרשויות מארנונה, עשרות עשרות מיליוני שקלים, עבור כל מיני גופים שמרוויחים כסף. פילנטרופים, שתורמים אחר כך, ואני מאוד מכבד אותם, אבל למה לפטור מארנונה?

מתן פטור מארנונה, כפי שנקבע בחוק ההסדרים, זאת עמדת הממשלה.

אם זאת עמדת הממשלה, אז אל תגיד לי הסברים שהבנת למה זה כן וזה לא- - -

אני מסביר למה זה הוצע, אני לא יכול להסביר - - -

לדעתי אתה לא מבין את שני הדברים. זה פוליטיקה, זה בסדר גמור, אתה לא חייב להגיב. תודה רבה.


מה הדבר השני?

הדבר השני הוא הפטור. כיום עד 120 מ' אנחנו נותנים פטור. מעבר לזה - - -

עוד פעם. למה אתה אומר 120 מ'? תקשיב טוב מה שאתה עושה. לפחות לפרוטוקול שאתה מפחד להסביר אני אסביר. מה שאתה עושה כאן זה שיש משפחה עם 10 ילדים שזכאים ל- 120 מ"ר הוא מחייב אותנו לשלם.

160 מ"ר. הוא משלם על ההפרש בין 120 מ"ר לשווי- - -

מה זה משנה ההפרש? למה מגיע לאדם עם ילד אחד פטור על 3 חדרים, ולמה בן אדם שיש לו 10 ילדים ויש לו 120 מ"ר אין לו פטור, לא מגיע לו?

לפטור, כפי שהוא מופיע היום, לא תלוי במצב הסוציואקונומי של מי שנמצא שם ולכן הוא יחול - - -

למה הוא לא תלוי? כי אתה באת לפני קדנציה - - - תראה, אני מקווה שאתה לא חושב שבאתי מחלם אתמול. אני יודע בדיוק מי שעשה את זה. אתה עשית את זה. זה קודמך, הוא קודם כל ביטל את זה שאין פטורים לפי מצב סוציואקונומי ואחר כך אתה אומר לי אין. עכשיו אתה אומר ליף "גם את זה לא".

פה מדובר על היטל השבחה ופטור מארנונה.

אני אומר לפרוטוקול שגם לזה אני מתנגד. אני חיכיתי לזה. מרגיז אותי שעושים את זה בתמימות. אתה אומר לי שזאת החלטת ממשלה? אני מרים ידיים. בגלל זה אנחנו לא מצטרפים.

שאלה ליהודה זמרת. תראה, אתה ממש הסברת את זה בשכנוע עצמי עמוק.

אני לא חושב שהוא שוכנע.

למען הגינות, אני התנגדתי להצעת החוק, כנציג הממשלה, ביום שהיא עברה.

אני זוכר את זה. בכל זאת הכנסת החליטה, הכנסת היא הריבון. השאלה היא, אם זה כל כך חמור, למה הממשלה לא מציעה לבטל.

נוכח המצב הקשה של הרשויות היום, השתנו הנתונים, השתנו התנאים. במצב הקיים אנחנו מטים את הכף. אם מצב הרשויות המקומיות וההכנסות שלהם ישתנו, והיכולת להרחיב את מסגרת הפטורים תגדל, אפשר לשקול בממשלה מה לעשות איתם. במצב הקיים - - -

היושב ראש צודק. אתה באמת לא אשם בעניין הזה. אם אכן המצב הוא שזה לא תלוי בחוק עצמו אלא במצב הקשה של הרשויות, וזאת הסיבה שאתם לא מבטלים את החוק אלא רק מתלים אותו, אז איך יכול להיות שתוך כדי דיבור, באותו חוק, אתם מביאים פטורים של מאות מיליוני שקלים מארנונה לרשויות. הרי המצב קשה.

אני אומר שיש החלטת ממשלה.

תודה רבה אדוני. את יודעת מה? אני אפילו לא מקריא את זה. אני לא רוצה להקריא את זה.

2. פרק ט: מינהל מקרקעי ישראל. סעיפים 27, 28, תיקון חוק מינהל מקרקעי ישראל

אנחנו עוברים לסעיף הבא, פרק ט: מינהל מקרקעי ישראל. סעיפים 27, 28, תיקון חוק מינהל מקרקעי ישראל.

מה שאנחנו מביאים כאן זה תיקון חקיקה הנדרש בהתאם למסקנות ועדת גדיש שאותם אישרה שממשלה.

אני יכול להצביע?

אתה באופוזיציה, איך אתה יכול להצביע?

אין לי זכות הצבעה?

אנחנו מביאים כאן את תיקוני החקיקה הנדרשים כתוצאה ממסקנות ועדת גדיש, שכמו שאמרתי, אושרו בממשלה. עיקרי המסקנות באים משני מקומות: אחד, כדי להקל על החוכרים ושניים, כדי הוריד את הלחץ על המינהל. הדבר המרכזי בהם זה העברת הבעלות על הקרקע העירונית הבנויה כבר, מהמינהל למקומות בהם יש חכירה לדורות, ושהקרקע מהוונת כבר - להעביר את זה לבעלות של החוכרים. מאחר ומשפטית הפער הוא גם לא כל כך גדול בין חכירה ל-99 שנה לבין בעלות, אבל מאחר והבעלות היא כיום עדיין של המינהל, אז כבעלים, יש הרבה סירבול, כל פעם שרוצים להעביר בעלות, כל פעם שרוצים לעשות כל מיני שינויים.

מי מתנגד לזה? חשבתי שזה רק אני.

אתה?

אני באופוזיציה, אני חייב להתנגד לכל דבר.

ברמה המקצועית אתה תומך.

לא יכול להיות שהממשלה הזאת תגיד שזה יום ואני אסכים לזה. אני אסביר לכם בטוב טעם, כפי שהפקיד קודם הסביר למה עכשיו לילה. תשתכנעו כאן, כמו שאני השתכנעתי קודם.

אני מאיגוד הבנקים. שלחנו מכתב לכבודו. היום, בהצעה שנותנים, המצב של הרישום הוא שהרישום יתנהל בשתי רשויות – במינהל ובחברות משכנות. כל השיעבודים של כל הבנקים וכל גורם אחר מתנהל בחברות המשכנות. במצב שהמינהל רושם היום רק בעלות ולא רושם את השיעבודים לכל גורם שהוא, לבנקים, או לכל גורם אחר, יווצר מצב שיועברו הדירות בחכירה והבנקים יישארו ללא ביטחונות. זה מצב אחד.

זה פטור.

מצב שני הוא של שעת הרישום. הביטחונות שלנו רשומים בתאריך מסויים. ברגע שנעשה את ההעברה, הרישום יתבצע מרגע ההעברה ואז יש זכות קדימות למי שרשם קודם. במידה - - -

בעצם אתה רוצה שהמצב הקיים יישאר.

יישאר עם התאריך הקודם.

יש לך הרבה שיעבודים שמזמן היית צורך להוריד. עד שאתם מורידים שיעבודים הנשמה יוצאת, אבל בסדר.

אני גזבר עירית ראשון לציון. אני סומך עליכם שאתם לא תיתנו יד לחוק ההסדרים, אבל בנושא הזה של רישום בטאבו הוא אחת הפעולות החשובות ביותר של מערכת הגביה. אדם יכול להתחמק שנים מתשלום, עד שמגיע היום שלו לבצע העברה. מה שרוצים פה לעשות זה לעקוף את הרשויות המקומיות.

אבל רוצים להקל על האנשים.

הכל טוב ויפה. דיברנו בבוקר על הנושא של התייעלות אבל מצד שני מוחקים - - -

אתה פשוט מאלץ אותי לתמוך בממשלה. זה נורא חמור. הם רוצים להקל על האנשים. הם אומרים רבותי, נגיע הזמן, תרדו מאיתנו. תשכנע אותי מה רע בזה? חוץ מזה שהם בקואליציה, מה רע בזה?

אז למה רק לגבי קרקעות של המדינה?

במקרה זה הכל רק במינהל.

אפשר לקבל החלטה של העברה בטאבו לא צריכה אישור של הרשות המקומית. מה עם החובות של אותו אדם?

ההשגה שלנו לגבי הנוסח כמו שהוא שאין אבחנה בין מקרקעי רשות הפיתוח והמדינה לבין מקרקעי קק"ל. זה מדבר על כל הקרקעות שמונהלות במינהל וגם קרקעות קק"ל בתוך העניין הזה. אנחנו מתנגדים להעברה הזאת מבלי שאנחנו נשלוט על הקרקעות שלנו.

אולי תסבירי לי מה זה שליטה? יש לכם היום קרקעות ששיכות למינהל ורוצים להעביר את זה על שמכם? לא הבנתי. אולי מישהו יסביר לי?

בהתאם לחוק מקרקעי ישראל, כדי להעביר בעלות במקרקעי קק"ל יש צורך בהסכמת קק"ל. אותו דבר עצמו ימשיך ויהיה כאשר בסעיף קטן ח' נאמר: הוראות סעיף זה באות להוסיף על כל דין. הוראות סעיף זה יחולו בכפוף להוראות חוק מקרקעות ישראל".

הבנתי.

אני מטעם איגוד הבנקים. הצעת החוק כן מתייחסת לכך שככל שהחוכר העניק לצדדים שלישיים זכויות, הזכויות האלה תישמרנה. ההצעה לא מעלה איזה מנגנון שיבטיח את הזכויות של הצדדים השלישיים. כיוון שזה לא כתוב צריך להבטיח שבאיזשהו אופן זה יוסדר.

הרי לאורך כל החוק הם מתחייבים לעשות את זה. ממה את חוששת?

אני חוששת שהרישום לא ישקף את מצב הזכויות האמיתי. משום שככל שרשומות זכויות חכירה, הן יכולות להיות רשומות בשלושה מקומות: אחד בטאבו, שממנו אני לא פוחדת, כי שם אם רשומה חכירה, ואם יש זכויות אז מן הסתם הן רשומות גם בטאבו. שני המקומות האחרים זה במינהל עצמו או אצל החברות המשכנות. בדרך כלל כל השיעבודים ההתחייבויות רשומות דווקא אצל החברות המשכנות ולא במינהל כי המינהל העביר את נטל ניהול הרישום לגופים הרושמים. באיזה אופן ייאסף המידע על ידי הגופים הרושמים? על מי תהיה האחריות במקרה של רישום סעיף מפנה? האם יפנו אל הבנקים או אל הצדדים השלישיים ויוודאו איתם שהאופן שבו הרישום יתבצע משקף את המצב כמו שהם ערים לו? לפי איזה מסמכים יירשמו השיעבודים?

אענה קודם לנציג הרשויות המקומיות. מבחינתן המהלך הוא נייטראלי. זאת אומרת, כל העברת בעלות בעתיד שומרת על זכותם וכל העברה עתידית שתהיה כשבעל הנכס ירצה להעביר אותו למישהו אחר ולבוא לטאבו כדי להעביר את הבעלות, הוא יהיה זקוק להוכחות שאת החובות שלו הוא שילם. המהלך הזה הוא מהלך נייטראלי מבחינתם. זאת אומרת, גם אם אני לא עושה את המהלך בכלל, המצב לא משתנה. זה לא שיש איזה הזדמנות לתפוס אותו במהלך שאם אני לא עושה אותו. אנחנו כדי לייעל את התהליך, הרי אנחנו מעבירים הרבה הרבה מאוד דירות. אנחנו נעביר אותן בצורה מרוכזת לטאבו ולכן המהלך הזה נועד לייעל את המהלך הזה. שוב, מבחינת הרשויות, הן נייטראליות לחלוטין למהלך. מצבן לא הוטב ולא הורע כתוצאה מהמהלך.

באתם על סיפוקכם, כולם? שתיקה כהודאה.

לקבל אישור מהעיריה לוקח יום.

אבל זאת בירוקרטיה. זה ייקח יום אבל עד שמגיעים ליום הזה זה לוקח שנה.

אנחנו בכלל לא שולחים את התושבים לעשות את זה.

ישנן עלויות, כמו עלויות של תשתיות פיתוח שמי שחייב בהן זה המינהל.

יצטרכו עכשיו לסדר את הנושא.

לא, זה לא החוכר. מה שקורה פה הוא שמעבירים בעלות. החוב נשאר של המינהל. המינהל לא ישלם את זה כי הדירה כבר לא שלו.

בניגוד להשקפתי אני נאלץ לתמוך בממשלה, על אף שזה ממה קשה. אני חושב שהם צודקים במקרה הזה.


היועצת המשפטית, בבקשה להקריא את החוק.

הערה קטנה, אדוני. בסעיף קטן ב' המוצע נאמר: "שלח המינהל לחוכר הודעה, בדואר רשום, בתקופה שמיום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006)". אנחנו לא רוצים שהחוק יחול רטרואקטיבית לכן אנחנו מציעים או לקבוע את מועד תחילתו של החוק - - -

זה רק יועיל אם זה יהיה 5 שנים מהיום.

מ-1 ביולי ל-5 שנים.

מקריאה את פרק ט: מינהל מקרקעי ישראל

"17. בחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, אחרי סעיף 4טז יבוא:

4יז. א. בסעיף זה – "בניין רווי" – בנין הבנוי על מקרקעי ישראל; בשתי קומות לפחות, שיש בו לא פחות מארבע דירות – דירה אחת לפחות בכל קומה, ושמתקיימים בו שניים אלה:

(1). הוא נבנה כדין, בהסכמת המינהל;"

יש בכלל דבר כזה נבנו כדין?

פשוט לא רצינו לתת למישהו שבנה בלי היתר בבניה.

שאלתי אם יש דירות שניבנו כדין, לא קיבלתי תשובה.

אפשר למצוא כאלה.

אפשר למצוא, זאת התשובה.

אני רוצה לשאול למה זה מוגבל ל-4 דירות בבניין. למה לא לתת לכל מי שחוכר? למה להגביל את זה ל-4 דירות, לפחות 2 קומות?

זאת ההגדרה של בנייה רוויה בוועדת גדיש יש פיתרון גם לבניה האחרת.

לפרוטוקול, האם מה שאתם עושים חל על כל הדירות.

על כל הבניה הרוויה.

אני אתייחס לכך. בוועדת גדיש, הסיכום היה שבבנייה רוויה אנחנו עושים את זה בחינם וגם באופן מרוכז. בשביל זה צריך את תיקון החקיקה. בבנייה נמוכה, מי שיש לו מגרש - - -

ואם יש לה פנטהאוס?

פנטהאוס זה בניה רוויה, זה בסדר. בבניה נמוכה, כשיש בית אחד בודד שעומד, אז עדיין אפשר יהיה לעשות את העברת הבעלות, אבל זה יהיה באופן פרטני ולא באופן מרוכז.

גברתי, זאת התשובה, משהו יותר טוב לא תקבלי.

ממשיכה בהקראה.

"(2) הוא רשום בפנקס הבתים המשותפים לפי הוראות חוק המקרקעין, או ראוי להירשם כאמור;
"הקניית בעלות" – הקניית בעלות בדירה בבנין רווי, בלא תמורה, לחוכר של אותה דירה;
"חוזה חכירה מהוון" – חוזה חכירה שיתרת תשלום דמי החכירה על פיו שולמה מראש, במלואה, בהתאם להוראותיו ולהחלטות המועצה;
"חוכר" – מי שרשום או זכאי להירשם, בפנקסים, כחוכר של דירה בבנין רווי, על פי חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים, למעט חוכר משנה;
"חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;

"חוק התכנון והבניה" – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;

"דירה", "חכירה", "לשכת רישום", "פנקסים", "רשם", "שטר עסקה" – כמשמעותם לפי חוק המקרקעין;
"תשלומי החובה" – אגרות, מסים, היטלים, ארנונות או תשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה, לרשות מקומית, או למוסד תכנון כהגדרתו בחוק התכנון והבניה.
(ב) שלח המינהל לחוכר הודעה, בדואר רשום, בתקופה שמיום- - - "

התאריכים ישונו בהתאמה, כמובן. כאן שינינו מ- 1.7.2006 עד יום - - - בהתאמה.

"על כוונת המינהל להקנות לו בעלות בדירה בבנין רווי שאותה הוא חוכר (בסעיף זה – ההודעה לחוכר), יחולו הוראות אלה:
(1) הסכים החוכר, בכתב, להקניית הבעלות על סמך ההודעה לחוכר (בסעיף זה – כתב ההסכמה), או לא הודיע למינהל, בתוך 90 ימים מיום משלוח ההודעה לחוכר, על התנגדותו להקניה כאמור, והבנין הרווי שבו נמצאת הדירה נרשם בפנקס הבתים המשותפים לפי הוראות חוק המקרקעין, רשאי המינהל להגיש ללשכת הרישום בקשה בחתימתו לרישום הבעלות על שם החוכר על סמך ההודעה לחוכר (בסעיף זה – בקשה לרישום);
(2) הגיש המינהל ללשכת רישום בקשה לרישום לפי הוראות פסקה (1), יחולו הוראות אלה:
(א) הרשם ירשום בפנקסים את הבעלות בדירה על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת המינהל שלפיו נשלחה הודעה לחוכר, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע למינהל על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1);
(ב) לא יידרשו, כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, מסמכים או אישורים נוספים על האישור האמור בפסקת משנה (א), ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת החוכר, ומסמך או אישור המהווים הוכחה כי שולמו תשלומי החובה.
(ג) (1) המינהל רשאי, בהודעה לחוכר, להתנות את הקניית הבעלות לפי סעיף זה בתנאים ובהגבלות לענין הקניית זכויות בדירה בעתיד או התחייבות להקניה כאמור, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגביה, ובלבד שלא ייקבעו סוגי תנאים או הגבלות שלא חלו על העברת זכותו של החוכר בדירה, במועד משלוח ההודעה לחוכר.
2) קבע המינהל תנאי או הגבלה כאמור בפסקה (1), יציין זאת בבקשה לרישום, והרשם ירשום הערה על כך בפנקסים; נרשמה הערה כאמור, לא תירשם בפנקסים עסקה הסותרת את תוכן ההערה.

(ד) ההודעה לחוכר, כתב ההסכמה, ורישום הבעלות על שם החוכר לפי הוראות סעיף זה, לא ייחשבו –
(1) לענין חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 – כמכירת זכות במקרקעין;

(2) לענין התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה – כמימוש זכויות במקרקעין.
(ה) הוראת כל דין האוסרת רישום זכויות בפנקסים כל עוד לא שולמו תשלומי החובה במלואם לא תחול על רישום הבעלות בדירה על שם החוכר לפי סעיף זה; ואולם לא תירשם בעתיד, בפנקסים, העברת זכויות בדירה, המותנית לפי דין בהוכחת תשלומי החובה, מידי מי שהיה חוכר ונרשם כבעלים לפי הוראות סעיף זה, אלא לאחר הוכחת תשלומם של תשלומי החובה שהיו נדרשים בעת רישום זכות הבעלות על שמו אלמלא הוראות סעיף קטן זה.
(ו) העניק חוכר, ביחס לזכותו לגבי דירה בבנין רווי, זכות כלשהי לאדם אחר, או שזכותו כאמור עוקלה או שהוצא לגביה צו בידי בית משפט או רשות אחרת, לפי דין, ולאחר מכן הוקנתה הבעלות בדירה לחוכר לפי סעיף זה, יראו את זכותו של האדם האחר, את זכותו של המעקל או את הצו, לפי הענין, כזכות או כצו החלים ביחס לבעלות שקיבל החוכר לפי הוראות סעיף זה; המינהל יביא לידיעתו של החוכר, בהודעה לחוכר, את תוכן הוראת סעיף קטן זה.
(ז) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, ואולם במקרה של סתירה, יגברו הוראות סעיף זה.
(ח) על אף הוראות סעיף קטן (ז) –
(1) הוראות סעיף זה יחולו בכפוף להוראות חוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960;
(2) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהמינהל או מהחוכר רישום הבעלות בדירה בבנין רווי על שמו של החוכר, על סמך שטר עסקה, לפי הוראות חוק המקרקעין. "
תיקון חוק מקרקעי ישראל
28. בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, בסעיף 2(7), במקום "מאה אלף דונם" יבוא "מאתיים אלף דונם".

מה אומר סעיף 28?

מדובר במס על הקרקע, זאת התקרה המקסימלית, זה מגדיל את המס.

אם אני מצביע ונמנע זה נופל. לא צריך לעשות כלום.

שכחת קודם להקריא משהו.

לא שכחתי, סירבתי, תדייק. לא שכחתי. יש כאן עשרים עדים שסירבתי להקריא את החוק, שני חוקים הכוונה. נכון?

שני הסעיפים.

סעיף אחד שמדבר על שני חוקים. אז תודה רבה רבותי.

הישיבה ננעלה בשעה 15:45