כנסת פתוחה

PAGE
1
הוועדה לענייני ביקורת המדינה

6.6.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 8

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, י' סיוון התשס"ו, (6 ביוני 2006), שעה 10:00

1. דוח מבקר המדינה על ההתנתקות - היערכות הרשויות המקומיות וקליטת

המפונים (מרץ 2006)

2. בקשה לחוות דעת מבקר המדינה על מצב המפונים מחבל עזה כיום.

חברי הוועדה: יורי שטרן - היו"ר

חיים אורון

עמי איילון

אריה אלדד

אורי אריאל

משה גפני

עמירה דותן

אבשלום וילן

יצחק וקנין

אסתרינה טרטמן

שלי יחימוביץ

עתניאל שנלר

ניסן סלומינסקי

עמוס סלייפר - משנה למנכ"ל, משרד מבקר המדינה

שמואל גולן - משנה למנכ"ל, משרד מבקר המדינה

דגנית שי - ס' מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

תמר מנס - מנהלת אגף בכירה

ארז ציטיאט - מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

מיכל דחוח -הלוי - מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה

שלמה ברסקי - מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

יוסף הירש - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

רענן דינור - מנכ"ל משרד ראש הממשלה

יהונתן בשיא - מנהל מנהלת סל"ע, משרד רוה"מ

עדיאל שומרון - ס. ראש מנהלת סל"ע

צביה שמעון - סמנכ"לית, משרד רוה"מ

הלל פרימן - עוזר מנכ"ל רוה"מ

עו"ד יעל כהן - ס. יועצת משפטית משרד רוה"מ

עו"ד שלומית ברנע - פרדו - יועצת משפטית, משרד רוה"מ

דניאל שטרול - ר' תחום חברתי, מנהלת סל"ע

עוזי קרן - יועץ ראש הממשלה להתיישבות

עמירה חיים - מנהלת מחוז דרום, משרד החינוך

ברוך שוגרמן - מנהל שירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה

אהובה קרקובר - מנהלת היח' לארגון ומנהל ברשויות המקומיות, משרד הרווחה

ישראל בודיק - מנהל מחוז דרום, משרד הרווחה

אריה ברדוגו - עוזר מנכ"ל, משרד הפנים

רוני מהצרי - ראש עיריית אשקלון

עו"ד יוסף פרוכטמן - עיריית אשקלון

אברהם בן-דוד - מנכ"ל עיריית אשקלון

שמעון כהן - ראש המועצה אזורית חוף אשקלון

יעקב מזרחי - גזבר מועצה אזורית חוף אשקלון

אליה צור - מנהלת ארגון "לב אחד"

אבישי בר-יהודה - יו"ר בוסתן הגליל

יצחק דדון - מזכיר בוסתן הגליל

גרשון יונה - כפר דרום

חגית ירון - יו"ר ניצן החדשה

עזרא אלדר - רכז תעסוקה, ועד יישובי גוש קטיף

ליאור כלפא - נציג נווה דקלים, ניצן, ועד יישובי גוש קטיף

שלמה וסרטיל - גני טל

עמרם מור יוסף

שמואל כץ - יו"ר קהילת אשקלון

דניאל שטרול

ברוך גוילי - דובר ועד קהילת אשקלון, ישוב ניסנית

שריתה מעוז - אלי סיני

ליאוניד אלימלך - ועד יזמי אזור תעשייה ארז

שושי סלוצקי - נווה דקלים, יד בנימין, מחנכת באולפנה בגבעת ושינגטון

מוטי שומרון - נווה דקלים

רחמים בן חיים

בנימין כהן - נציג תושבי מזרח לכיש

דורון בן-שלומי - ועדת מתיישבי גוש קטיף - שקף

אליעזר אורבך - ועד תושבים, שדולה

הדר איובי - נוער גוש קטיף

ביתיה כהן דוראס - נוער גוש קטיף

גיא נתנאל - מגורש מניסנית

ממן זילבר - יו"ר קהילת ניסנית בניצן

יצחק צדוק - גוש קטיף, יד בנימין

חנה פריידין

רותי וייס

1. דוח מבקר המדינה על ההתנתקות - היערכות הרשויות המקומיות וקליטת

המפונים (מרץ 2006)

2. בקשה לחוות דעת מבקר המדינה על מצב המפונים מחבל עזה כיום

בוקר טוב, הישיבה הזאת היא אומנם ישיבה ראשונה בנושא זה בכנסת הנוכחית אבל היא באה בהמשך לישיבות שהוועדה הזאת כבר קיימה בשלהי הכנסת הקודמת בראשותה של חברת הכנסת דאז מלי פולישוק. זה בא גם כתוצאה של העניין הרב שיש לחברי הכנסת בפיתרון בעיות עקורי גוש קטיף וחבל עזה וגם הודות לעבודה מאוד חשובה ויסודית שעשו מבקר המדינה ואנשי משרדו שהחליטו בזמנו, לבקשת הוועדה הזאת, כשאני הייתי עוד יושב ראש, ביקשתי שהמבקר יעקוב ויבקר את פעילות מה שנקרא ההתנתקות, זאת אומרת גירוש היהודים מחבל עזה ופירוק היישובים מקרוב בזמן אמת. התחלנו גם לבדוק את תהליך קבלת ההחלטות בנושא הזה. כעת אנחנו חוזרים לנושא זה בהתאם לממצאים של דוח מבקר המדינה, דיווחים מהשטח, כאשר אין זו הזדמנות לחזור לויכוחים הפוליטיים, לכל אחד מאיתנו הייתה בזמנו דעה ברורה. אני מקווה שחלק מהאנשים מאז הבינו כמה גדול האסון הזה אבל אנחנו כעת מטפלים במשהו שבא כתוצאה מהפעולה הזאת וזה גורלם של האנשים שבהחלטת ממשלת ישראל, בגיבוי מלא שלה, התיישבו בחזית הקדמית, עברו טרור הקשה ביותר אולי מכל המקומות, פיתחו חקלאות לתפארת, מהמתקדמות בעולם, אולי המתקדמת ביותר. עכשיו קראנו שחלק מהם מפתח את החקלאות הזאת באפריקה, בהצלחה. קיימו מוסדות חינוך טובים מאוד ובאה הממשלה והרסה להם את בתיהם, את חייהם, ביד גסה הוציאה אותם והייתה אמורה לפחות לדאוג לכך שתוך זמן קצר - - -

יורי, זו פתיחה לא פוליטית, אני מבין, אז מה זה פתיחה פוליטית?

שלפחות תוך זמן קצר, גורלם האישי והבעיות האישיות שלהם ימצאו פיתרון. בזה הייתה אחדות בכנסת ואני מודה לחבר הכנסת חיים אורון שהוא בין שאר חברי הכנסת שמלכתחילה התייצב לצידם של המתיישבים גם כשהיה מדובר בפיצויים לחקלאים ולאחרים וגם כשמדובר היה על יישובם מחדש. פנה אלי גם חבר הכנסת אורי אריאל יושב ראש השדולה למען מתיישבי גוש קטיף, אני לא יודע מה שם השדולה המדויק, אורי - - -

אמרת את זה מדויק.

בישיבה הזאת אנחנו מודים לכל הגורמים וקודם כל למנכ"ל משרד ראש הממשלה החדש מר רענן דינור, וזאת ההזדמנות הראשונה לברך אותך בתור מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יש לך עבודה רבה. אנחנו ננהל את הישיבה בצורה כזאת. אני רוצה קודם כל לשמוע את אנשי משרד מבקר המדינה לגבי ממצאים שלהם. אחר כך אני רוצה לשמוע את המתיישבים ולאחר מכן נשמע את מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואת שאר הגורמים הרלוונטיים.

אני רק אגיד כבוד המנכ"ל, בכל הישיבות, גם באלה שהיו לפני ביצוע התוכנית הזאת נאמר לנו פה, גם על ידי קודמך בתפקיד, שהכל בסדר. הכל מוכן, הכל מתוכנן, הכל עובד, לראש מנהלת סל"ע אין שום ניגוד אינטרסים בתפקיד שלו, גם על כך קיימנו ישיבה. הוא האדם הכי נכון לביצוע העבודה הזאת, תכנן את הכל, ידע הכל מראש. לצערי זה לא מה שקרה. מדינת ישראל פעם עברה כבר את הטראומה הקשה הזאת, אומנם אז זה היה תמורת שלום מלא עם מדינה ערבית שכנה, לא ללא תמורה כמו שזה היה הפעם. זה היה אחרי ההסכם עם מצרים, פינוי יישובי סיני. פונו 11,000 יהודים מהמדינה שהייתה פי 2 קטנה במימדים הדמוגרפים שלה. פי 2 או יותר קטנה בעוצמתה הכלכלית, והמאבק היה לא פחות קשה ומתיישבים רבים סירבו לשתף פעולה. אבל, בניגוד להפעם, תוך זמן קצר האנשים היו מסודרים ביישובים, הקימו יישובים חדשים והייתה להם פרנסה וזאת כשמדינת ישראל קטנה וחלשה יותר מאשר היא היום. זה נעשה על ידי ממשלה שידעה לטפל בבעיות האלה. השאלה היא למה עכשיו זה הולך כל כך בקושי. אני מעביר בזאת את זכות הדיבור לאנשי מבקר המדינה, בבקשה.

בוקר טוב, אני משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה ובין היתר אני גם מנהל החטיבה לביקורת הרשויות המקומיות. הדיון הזה הוא הדיון השני על הדוח שהתייחס לביקורת שעשה משרד מבקר המדינה בנושא הטיפול בכל נושא הפינוי מרצועת עזה וצפון השומרון. זה היה דוח ראשוני שהתייחס לשתי סוגיות, סוגיה אחת של פעילות משרדי הממשלה ומנהלת סל"ע, והדוח השני שאנחנו דנים בו היום התייחס לנושא היערכות לקליטת המפונים ברשויות המקומיות. אני מתנצל בשם מבקר המדינה שלא נמצא פה, הוא נאלץ לטוס לחו"ל ולכן אני מייצג אותו פה.

הביקורת שלנו ההחלה כחודשיים או שלושה לפני תחילת הפינוי וכמובן ליוותה את הפינוי. מספר חודשים, עד פחות או יותר דצמבר, עסקנו במעקב, מה קורה ב-3 הרשויות כאשר אנחנו התמקדנו ב-3 הרשויות הגדולות ביותר שלטעמנו קלטו את מירב האנשים. הרשויות הן המועצה האזורית חוף אשקלון, עיריית אשקלון ומועצה אזורית נחל שורק ששם הייתה המסה הגדולה ביותר של אנשים שפונו לשם, אם לדיור ארעי ואם לדיור זמני, ולכן התמקדנו בעניין הזה. ברקע אנחנו צריכים להגיד לכם שיש עוד מספר דוחות בנושא הפינוי שנמצאים עכשיו בהליכי ביקורת ואני מניח שלקראת סוף השנה יהיו דוחות בעניין הזה שמשלימים את הדברים שאמרנו ונגיד היום. אני לא אכנס לפרטים של הדוח בהנחה שאנשים קראו אותו.

אבל את הדברים העיקריים תזכיר בבקשה.

בהחלט.

הלוואי שלמתיישבי גוש קטיף היה זמן לקרוא את דוחות מבקר המדינה, אני חושב שיש להם היום מספיק בעיות - - -

לחלק מהם יש הרבה זמן גם לקרוא אנציקלופדיה שלמה, הם יושבים בבית ללא תעסוקה.

קליטת תושבים זה בדרך כלל תהליך שגרתי שקיים ברשויות המקומיות. כל הרשויות המקומיות במיוחד המועצות האזוריות נמצאות היום בתהליך של הרחבות כאלה ואחרות ולכן קליטה שהולכת בצורה מוסדרת עם תוכנית מוסדרת היא בדרך כלל דבר שנבלע בתוך הטריטוריה של הרשות המקומית ובדרך כלל נעשה בצורה חלקה. כמובן שהמצב הוא לא כזה כאשר הרשויות נדרשות לקלוט מאות תושבים בתקופה קצרה מאוד מבלי שתהיה איזו הכנה מסוימת, לא תשתיתית ולא תקציבית ולא היערכות אחרת שהרשות אמורה להיערך לקראת קליטת האנשים האלה ולכן מצב כזה מחייב היערכות מיוחדת במינה. היערכות שהיא שונה גם בתכנון וגם בביצוע מההיערכות הרגילה שאנחנו מכירים אותה היום.

רק לסבר את האוזן, מבחינת כמות המסה של אנשים שנקלטה, המועצה אזורית חוף אשקלון קלטה תוספת כוח אדם של 35 אחוז, נחל שורק קיבל תוספת תושבים של 60 אחוז. דבר כזה שנופל על הרשויות מבלי שתהיה להן היערכות, מבלי שיהיה סיוע של המדינה בעניין, מקשה וכמובן מכביד על התושבים כי הקליטה שלהם היא קליטה לא טובה.


אנחנו בדקנו כמובן את תהליך הפינוי, את ההנחיות שניתנו, את התקצוב, את הגיבוי של משרדי הממשלה, מנהלת סל"ע כמובן והקליטה בפועל, תוך כדי כך שהתמקדנו, מאחר ונפלנו בתקופה של לקראת פתיחת שנת הלימודים, התמקדנו ב-3 תחומים עיקריים. הקליטה והתשתיות שהיו לקליטת המפונים, תחום החינוך שההיערכות אליו הייתה חשובה מאוד, אני מזכיר לכם זה היה פינוי בתחילת החופש הגדול ולקראת ה-1 בספטמבר היו צריכים להיערך לקלוט את הילדים בבתי הספר עם כל המשתמע בעניין. וכמובן הדבר הבעייתי ביותר שהוא תחום הרווחה שקיבל פה מימדים הרבה יותר חזקים מאשר ברשות מקומית אחרת.


בנושא ההיערכות, מבלי להיכנס לסוגיות מי אמר למה ולמה נעשה, הייתי אומר שהליקוי המהותי שמבקר המדינה מצביע פה עליו בדוח הוא שבעצם כל תהליך החשיבה וכל תהליך ההיערכות של משרדי הממשלה ובמיוחד מנהלת סל"ע, שמה דגש על הפינוי, שמה דגש על הטיפול אולי בפרט, כל מה ששייך לנושא הפיצוי האישי, כל מה ששייך למתן פיתרונות כאלה ואחרים, ומעט מאוד שמה דגש על היערכות נקודת הקצה שהיא הרשות המקומית שצריכה בסוף לקבל אותם. בסופו של דבר מבוצע כל מה שמבוצע, אדם מגיע, צריך להיכנס לאיזה בית, צריך להתחיל לקבל שירותים מוניציפליים, צריך לקבל שירותי חינוך, שירותי רווחה וכל מה שאזרח במדינת ישראל זכאי לקבל.

מתוך המיפוי שעשינו כל תהליך הקליטה לא היה בסדר הקדימויות, לא במינהלת סל"ע, לא במשרדי הממשלה ובעצם הרשויות נאלצו לבצע את מה שהן הצליחו לבצע עם כל המגבלות, הכל בכוחות עצמן. המערכת הייתה מאוד איטית עד שנתנה גיבוי, עד שנתנה תקצוב, ותיכף אכנס לכמה נקודות קריטיות. היא נתנה מעט מאוד גיבוי לעניין וכמובן שהרשויות, היה להן רצון לקלוט, בכל זאת תוספת תושבים איכותיים כאלה, לא הייתי מוצא רשות אחרת שלא הייתה נלחמת כדי שהאנשים האלה יגיעו אליה. אבל כמו שאמרתי בהתחלה, לקבל כמות כזאת גדולה מבלי לקבל גיבוי, הדבר הזה העיק על הקליטה שלהם.

אתן לכם דוגמא, תסתכלו על החוק. החוק כמעט ולא מתייחס בכלל לרשויות המקומיות. הוא מתייחס להזזת קהילה כזאת, הזזת קהילה אחרת, טיפול בפרט, פיצויים, נכנס לפרטי פרטים. בקצה, מה הרשויות המקומיות צריכות לקבל, איך הן צריכות להיערך, מה הן צריכות להכין? כלום. ואז כמובן כל רשות מקומית בהתאם ליכולת שלה - - -

והרצון שלה.

למיטב הבנתנו הרצון היה טוב מאוד, לפחות מכל הרשויות שאנחנו בדקנו.

נחל שורק אולי.

תיכף נדבר על זה וכמובן היושב ראש ייתן לך לומר את מה שמעיק עליך. אני רק רוצה להסביר שלא הוסדרו מקורות מימון, לא נתנו הנחיות. ציפינו למשל שהרגולטור של הרשויות המקומיות שזה משרד הפנים שהוא זה שצריך להנחות ולהגיד מה לעשות, כמעט ולא ראינו שום דבר שמשרד הפנים התכונן לעניין. כנראה שבהבנה הייתה שמנהלת סל"ע צריכה להתעסק בעניין, ובחלק מהדברים מנהלת סל"ע כמובן עשתה. בחלק מהדברים זה לא תפקידה של מינהלת סל"ע כי ברגע שמתחילים להתווכח על רכישת פחי אשפה לניצן, זה כבר לא מנהלת סל"ע וזה כבר הרשות המקומית. היא צריכה להביא כסף, היא צריכה להביא 300,000 שקלים מתוך תקציב קטן מאוד שיש לה ולרוץ כי למחרת בבוקר אוספים אשפה. זה לא דבר שאפשר להתחיל להתווכח מתי יגיע הכסף ומתי ימקמו את הדברים האלה. חלק מזה נובע כמובן מאי הוודאות שהייתה, לפחות בתחילת הדרך. לאיפה יילכו התושבים המפונים, איפה הם יגורו, רוב ההבטחות היו הבטחות בעל פה.

אתה רואה מצד אחד דרישות של הרשויות המקומיות שמבקשות ומתחננות, ויש לנו תיעוד מפה ועד הודעה חדשה של בקשות, ומצד שני הבטחות כמעט בעל פה. אני לא אומר שמשרד החינוך לא פעל ואני לא אומר שמשרד הרווחה לא פעל, הם פעלו אבל חלק מהדברים פעלו מתוך אי ודאות ומתוך זה שלא באו ולא הכתיבו מה לעשות, ומטבע הדברים הרשויות חרגו. מספיק שרשות מקומית צריכה להוציא תקציב שלא מופיע בספר התקציב, זו חריגה מחוק יסודות התקציב, היא בעצם עשתה דבר שהיא לא רשאית לעשות. כמובן שבמקרה הזה היא הייתה חייבת לעשות. הרי כמו שאמרתי קודם, את השירותים צריכים לתת.

הדבר מעיק ביותר הוא בעיית המימון. הקונסטרוקציה שנוצרה פה זה איך מממנים ואיך נותנים לרשות המקומית אורך נשימה. בכדי שתבינו מה זה אורך נשימה, כי צריכים ב-1 בספטמבר להסיע ילדים, אז חותמים עם קבלנים, קבלנים שמסיעים אוטובוסים. כמה קבלן כזה מחכה לכסף? מחזיק מעמד חודש, אחרי זה מתחיל כבר לצעוק שהוא רוצה כסף. אז אם מקורות המימון האלה לא סומנו או לא ניתנו, ואמרו לרשות המקומית, תיקחו מהאובר דרפט שלכם ותתחילו לממן, יש בזה משום חריגה מחוק יסודות התקציב, אבל לא זה העניין. העניין הוא שזה הכניס אותם למצוקה. זה פגע בתושבים האחרים, בשירותים שניתנים לתושבים האחרים וכמובן שמטבע הדברים העיר אשקלון שהיא עיר גדולה והקליטה שם כפי שהייתה היא פחות בעייתית, בשתי המועצות האחרות הקליטה הרבה יותר בעייתית, נוצר מצב של שתדלנות וכולם מכירים את זה מהחיים.

התחושה שלנו ומבטא את זה מבקר המדינה בצורה חד ערכית כאן בדוח, שבגלל שלא היו קריטריונים נוצר מצב של שתדלנות. בשתדלנות מי שחזק מקבל, מי שפחות חזק פחות מקבל, ומטבע הדברים יש רשויות חזקות, רשויות חלשות ואנחנו מכירים את זה מהחיים והדבר הזה כמובן השפיע בצורה בלתי רגילה. צריך להעיר שהדבר הזה של עמימות שהייתה, מצד אחד ואי אפשר להסתיר את העובדה, חלק מהעמימות נובעת מחוסר שיתוף הפעולה של המפונים, בחלקה מתוך חוסר יכולת למפות מה צריך להכין, ולא להיכנס לכל מיני הסתבכויות כאלה ואחרות של בניה או הכנת תשתיות ובסופו של דבר שלא יגיעו לשם תושבים, אחרי זה יבוא מבקר המדינה ויגיד שזרקו כסף במקום אחר, זה יצר מצב שלהערכתנו פגם בקליטת האנשים.

יש דברים שבאמת הייתה בהם אי ודאות ועמימות גדולה מאוד ומטבע הדברים אפשר להבין מדוע הגענו למצב הזה. אבל יש דברים שהיה ברור, את יישוב ניצן לא הקימו ביום הפינוי. התחילו כבר לתכנן כמה חודשים לפני זה והוא נמצא בטריטוריה של חוף אשקלון וכולם ידעו שבסופו של דבר, ביום שיגיעו לשם אנשים, למחרת בבוקר צריכים לתת להם את השירותים המוניציפליים. אז מישהו היה צריך גם להיערך לעניין הזה ולתת את האמצעים לעניין הזה והעניין הזה כמובן לא נעשה.

מבלי להיכנס עכשיו לתוך העניין כי אני רוצה לקצר, אני רוצה למקד אתכם בכמה סוגיות בהן עסקנו. החלק הראשון הוא כמובן הקליטה בתוך האתרים עצמם ופיתוח התשתיות. מאחר וכל אחד רצה לעשות כל דבר ולעזור בכל דבר, במקום אחד לפחות זיהינו שאין שיתוף פעולה עם הרשות המקומית. שתבינו, כשמקימים תשתית ביישוב מסוים מבלי לשתף את הרשות המקומית, הלא הביוב צריך להגיע לאיזשהו מקום להתחבר לרשות המקומית, והמים צריכים להגיע מאיזשהו מקום - - -

יש שם למקום הזה או שזה חסוי?

שום דבר לא חסוי. בחוף אשקלון לא מצאנו שהיה שיתוף פעולה מלא, כמעט ולא הייתה מעורבות של חוף אשקלון בכל האתר הזה שנקרא אתר ניצן. האתר הזה היו שם לפחות 3 משרדים שלקחו על עצמם את הבעלות להכין אותו. גם משרד השיכון, גם מנהלת סל"ע ובמידה מסוימת באיזשהו שלב גם קצת משרד הפנים נכנס לתמונה וכמובן משרד הביטחון כי הם בנו את כל התשתית שם. ברגע שהרשות לא הייתה בתוך הדבר הזה, אנחנו צופים שהיום הם יבואו ויגידו איזה בעיות צצות. אנחנו התרענו שם על בעיות של ניקוז ועל בעיות של תשתיות כאלה ואחרות שברגע שאין שיתוף פעולה עלולים להיגרם נזקים ואני מניח שהיום נשמע מה קורה.

הנושא השני זה כמובן הנושא של החינוך. בנושא החינוך התמקדנו במיוחד באיך נערכות הרשויות בתחום ההיערכות לקראת שנת הלימודים שזה גני ילדים, הסעות. בחוק הזה למשל אפשרו לילדים ללמוד כל אחד היכן שהוא רוצה והיו שם קווי הסעה כאלה שהיו צריכים להסיע ילדים בודדים למרחקים עצומים וזה נפל כעול כספי גדול מאוד על הרשויות המקומיות. הדבר בא על פיתרונו מאוחר מדי. אני לא אומר שמחוז דרום של משרד החינוך לא עשה מאמצים ועשה הרבה מאמצים לעזור אבל בסופו של דבר גם הוא היה מוגבל, גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת היכולות שלו לסייע והדבר קרטע בהתחלה בצורה בלתי רגילה.

הדבר השני זה כמובן גני הילדים. אנחנו כותבים בדוח פרק שלם על כל הנושא של מעונות וגני ילדים. היה פה מצב של חוסר היערכות מבחינת תשתית שצריכה להיות בפנים. כל זה נובע בחלקו מאי וודאות, מאיפה יגיע ציוד? האם רוכשים ציוד חדש? הרשות המקומית אומרת, מאיפה אני אקנה עכשיו? האם מביאים מחוף עזה? אז חלק מהדברים של חוף עזה אנחנו עוסקים בהם עכשיו, אבל כנראה שגם שם זה לא הלך למקומות הנכונים.

את הציוד שהיה לנו בגוש קטיף חילקו לכל מיני רשויות מקומיות, בלי לשאול.

אנחנו עוסקים בעניין הזה עכשיו והעובדות הן שבניצן היו מעונות יום שלא נפתחו כי לא היה ציוד ולקח זמן לפתוח אותם, ואני מניח שראש המועצה יתייחס לעניין הזה.

מה זאת אומרת חילקו את הציוד?

לקחו את הציוד של הגנים בגוש קטיף ונתנו את זה לרשויות אחרות.

לערבים ברהט.

חלק הגיע לרהט וכשהילדים שלנו נכנסו לגנים הם היו סגורים שעות במשך היום והם לא יכלו לצאת לחצר - - -

רק שיובן, פעוטונים זה לא משרד החינוך.

הגנים היו במבנה שהיה בבניין ולא היה להם שום ציוד כי לקחו הכל.

אתם במשרד המבקר יודעים את הדבר הזה?

בוודאי ואנחנו עוסקים בזה עכשיו.

זה נראה דבר חלמאי.

חשוב שתדעו שהמעונות לא קשור למשרד החינוך.

בהחלט, מעונות שייכים למשרד העבודה וגני הילדים הם באחריות משרד החינוך, גם זה מגיל מסוים כי עד גיל מסוים זה באחריות הרשות המקומית.

מה זה משנה? כל המשרדים שייכים לממשלת ישראל.

מנכל משרד התמ"ת שלעבר של אותה תקופה יושב לידי אז הוא יוכל להתייחס.

אני חייב להתייחס לשתי נקודות נוספות לפני שאני מסיים, האחת זה הנושא של הרווחה. אין ספק שהפינוי הזה הוא פינוי טראומטי והוא יצר בעיות חדשות שהיו צפויות והיה צריך להיערך לעניין הזה. מטבע הדברים נושא הרווחה הוא נושא שלא מטופל ברבים אלא על ידי מתי מעט אנשים. הייתה פה אי העברת תיקים, לא גייסו מספיק פסיכולוגים. התחיל הויכוח, מי יגייס, מי ישלם, מתי יביאו את האנשים וזה לטעמנו פגע משמעותית בטיפול.

אתה חושב שהיום זה השתנה?

אני מניח שאנחנו נשמע מעיריית אשקלון את כל הויכוח שהיה ואני רוצה להעיר שעיריית אשקלון בסופו של דבר הוציאה את הפסיכולוגים שלה ושלחה אותם לאתרי הדיור הארעי וטיפלה באנשים. אין ספק שהדבר פגע בתושבים, עיר של 100,000 תושבים לא נרדמת בתקופה הזאת, מישהו צריך להמשיך לטפל בה והדבר הזה עד שהתעורר ועד שנוסף כוח אדם עם ויכוחים, חצי משרה, רבע משרה, דברים קטנוניים מאוד. לא ברור לנו למה הדבר לא תוכנן לפני זה, לא ברור לנו למה הדבר הזה לא טופל ואני מניח שזה גם פגע.

בשביל מה מקימים מנהלת אם הדברים ממשכים להיות מפוזרים בין המשרדים?

לבסוף אני כמובן רוצה להתייחס לכל הסוגיה של הדיור הארעי. אתם יודעים, יש דיור ארעי, זמני וקבע. דיור ארעי היה בתי מלון, דיור זמני זה האתרים שיושבים בהם כיום ודיור הקבע זה הדיור שמטפלים בו עכשיו שבוודאי גם יתייחסו אליו היום.

מנהלת סל"ע לקחה על עצמה את האחריות לטפל בדיור הארעי. הדיור הארעי היה כזה שהיה צריך לטפל במכלול התושבים שהגיעו לשלושת בתי המלון. אז מעבר לזה שכמובן לא עשו את העבודה שצריך לעשות אותה בדרך כלל, אתה מכניס אדם לבית מלון, במיוחד רשות ממשלתית שמכניסה, אז מטבע הדברים היא צריכה לבדוק אם יש רישוי, אם מותר לך להכניס שם אנשים. כמובן שלא בדקו וכמובן שהכניסו אותם בלי רישוי ובימים הראשונים בחלק מהמקומות גם לא היה מותר להפעיל את המטבח והיו כל מיני דברים שאני לא רוצה לחזור עליהם, הם מפורטים בתוך הדוח.

מה שכן זה חייב, זה חייב בסופו של דבר, למרות ההגדרה שמנהלת סל"ע היא האחראית, להכניס את עיריית אשקלון והיא נאלצה להיכנס לעניין. הדבר הזה לא היה מתוכנן. מה שהיה מתוכנן זה שהיא תטפל בכל התושבים שנכנסים לדיור שכור בתוך מרחבי עיריית אשקלון, בשלושת האתרים האלה היא נאלצה, כמובן שהייתה צריכה להתחיל להסיע את הילדים לבתי ספר, לסייע בתחום הרווחה ובתחומים אחרים. בעניין הזה אנחנו מעירים בדוח שבתחילת דרכה עיריית אשקלון פשוט לא רצתה לעשות את זה, היא אמרה, רבותי, אם אתם לא באים ומתיישבים מולנו ואומרים מה אתם רוצים, מה מממנים, ואיך אנחנו עושים, אנחנו לא עושים. בסופו של דבר אני חושב שהם התעשתו מהר מאוד והבינו שמריבות אפשר לעשות אחרי זה אבל לא כשהתושבים המפונים שעברו ממילא טראומה נמצאים במגרש שלהם וצריך לטפל בהם, וטיפלו בצורה יפה מאוד. בכלל 3 הרשויות המקומיות תפקדו בצורה יפה מאוד.

אני רוצה לסכם ולומר כך, למרות תנאי אי הוודאות ואנחנו יודעים באיזה תנאי אי ודאות נכנסו לתוך המהלך הזה, לאיפה ירצו המפונים ללכת, מה ירצו לעשות. אתם יודעים בדיוק איזה תהליכים היו עד היום האחרון וגם התהליך שנעשה בכפייה כי בחלק מהמקומות הדבר הזה נעשה בכפייה. אנחנו סבורים שבחלק מהמקומות הייתה צריכה להיות היערכות מקדימה לעניין. היה צריך להיות תכנון וכל דבר כזה שלא מתוכנן בתחילה ולא ממומן, והכסף הוא הדבר החשוב ביותר, שתדעו את זה. אני מניח שפה עוד מעט תשמעו את ראשי הרשויות באיזו מצוקה כספית הם מצויים. ולא מקבלים גיבוי ממשרדי הממשלה שבחלקם לא נתנו גיבוי, זה גרם לזה ששמו את התושבים ברשויות המקומיות ואמרו, מרגע זה זו בעיה שלכם, תשברו את הראש. ואני אומר, שברו את הראש, קלטו, אני מניח שיש גם הרבה בעיות, עד היום יש בעיות אבל אני חושב שבסופו של דבר הרשויות התעשתו וטיפלו. כמו שאמרתי בהתחלה זה היה דוח שעסק בשני תחומים, אנחנו עוסקים היום בעוד מספר תחומים ואני מניח שלקראת סוף השנה, בין היתר מה שחבר הכנסת גפני אמר, מבקר המדינה יציג דוח לוועדת הביקורת, תודה רבה.

להערכתם במשרד מבקר המדינה, אני לא יודע אם זה הולך לקרות אבל אם המדינה הולכת להתכנסות, היא מסוגלת ללכת להתכנסות לאור הדבר הזעיר הזה לעומת התכנסות שזה אני לא יודע, מאות מיליארדים עם תוכנית פי כמה וכמה. אולי אפשר להביא קבלן מחוץ למדינת ישראל כי מדינת ישראל לא מסוגלת לעשות דברים כאלה. אדוני היושב ראש, אני שואל, משרד מבקר המדינה בדק את ההתנתקות און ליין. אני שואל האם לפי הערכתכם, אתם בדקתם את זה בשעת מעשה, האם מדינת ישראל לאור הלקחים שיש בתוכנית ההתנתקות מסוגלת ללכת תקציבית, ארגונית וטכנית להתכנסות?

בעזרת השם כן.

לא שאלתי אותך, אני שואל את המבקר.

אני אחראי על השם פה, בעזרת השם כן.

השאלה אם היא מסוגלת או שכדאי להביא קבלן מבחוץ.

מטבע הדברים מבקר המדינה לא מתייחס כמובן לדברים עתידיים ואנחנו כמובן לא עוסקים בעניין, מתפקידנו לעשות ביקורת, להציג את הליקויים. מי שצריך לתרגם את מה שכתוב פה ולהיערך לכך אני מניח שיעשה את זה.

תודה. המבקר הנוכחי כבר עשה צעד ענק קדימה בכך שהוא נכנס בזמן אמת. אתה רוצה שהוא גם בזמן עתיד ייכנס? זה קצת מוגזם.

זה השלב הבא.

מספיק היה רק השאלה.

המבקר הנוכחי הוא מאוד פעלתני, מאוד מועיל ויש לו שיניים אבל לא עד כדי כך. המטרה לדעתי של הדיונים שלנו היא כפולה. אנחנו כוועדה לביקורת המדינה מעוניינים להגיע לחקר האמת לגבי כל התקלות וכל הפגמים וכל הדברים הלא תקינים והלא נכונים שקרו עד למיצוי אחריות אישית. ויש לנו בקטע הזה הסכמה מלאה עם מבקר המדינה בכלל מהו תפקיד של ביקורת המדינה שהוא לא רק לכתוב דוחות ולציין פגמים אלא גם לדעת מי אחראי עליהם.

אבל המטרה השנייה שהיא בעיני הרבה יותר אקוטית כעת זה לסייע לאנשים להתיישב ולהקים את הבית מחדש ולהתחיל חיים חדשים בצורה הכי טובה שאפשר. אני חושב שזו באמת אחריות של כולנו וכמו שאמרתי בהתחלה, בנושא הזה יש אחדות שורות בכנסת בין הימין והשמאל. אנשים שפשוט אכפת להם, יש להם גישה אזרחית ומצפון אזרחי התאחדו כדי לסייע, גם כאשר דעתם לגבי ההתנתקות שהייתה וההתכנסות שאני מקווה שלא תהיה, שונה. ניתן קודם לתושבים ולנציגי הרשויות להתבטא, תוך כדי כך אני גם אשלב את חברי הכנסת. אבל מי שיזם ביחד איתי את הדיון הזה חבר הכנסת אורי אריאל ראש השדולה למען מגורשי גוש קטיף, אני אבקש שהוא יגיד כמה מילים לפני כולם.

בוקר טוב, תודה ליושב ראש. ההופעה המרשימה של נציגי היישובים מגוש קטיף, אני לא רואה פה מצפון השומרון אבל אולי גם הם פה, מעידה שיש להם עדיין ציפיות מהכנסת, מהשדולה, ממנכ"ל משרד ראש הממשלה החדש שאני מאחל לו הצלחה בהזדמנות זאת. אבל קשה לי לפחות לראות איך הדבר הזה יקרה, והייתי רוצה לבקש מכל מי שהתייחס לדוח, בעיקר מהאנשים המקצועיים ויש פה רבים כאלה, יושב ראש סל"ע, מנכ"לית משרד החינוך, מנכ"ל משרד רוה"מ ובוודאי נוספים שאני לא שם לב - - -

מנכ"לית לשעבר של משרד החינוך.

בשבילי עמירה חיים היא עדיין, ושמעתי את המבקר מציין שמחוז דרום עשה מאמץ גדול וכן הלאה. הייתי מאוד מבקש מכם אם אתם מוכנים מעבר להסבר מה קרה, ולמען האמת לא קרה הרבה, נגיד את האמת, מה שהמבקר אומר, אני חושב שזה עוד הרבה פחות טוב. תשתדלו להגיד מה יקרה, בשונה מהמבקר, חבר הכנסת גפני, שלא ייתן לכך חוות דעת, גם אתה לא התכוונת לזה, האנשים הממונים על העניין יכולים להגיד מה הם מצפים בחודשים הקרובים.

הזכיר היושב ראש שמנכ"ל משרד ראש הממשלה עסק בעניין רבות בתוקף תפקידו הקודם, הנושא לא זר לו, לא חדש לו. אני יודע שהוא היה בשטח, נפגש עם חלק מהאנשים. תגידו מה הולכים לעשות אחרי 10 חודשים. האנשים שפונו, אני מוכן להשתמש במילה הכי ניטרלית לצורך העניין, אני לא מחפש עכשיו את הויכוח הפוליטי, בשום צורה. האנשים האלה, ילדיהם, נכדיהם, משפחותיהם יותר חשובים מכל הדברים האלה. האם אתם מסוגלים לתת לאנשים האלה אופק? הרי המצב הולך להיות יותר רע. איך אמר מישהו? נא לא לדאוג עכשיו כי יהיה עוד הרבה יותר רע. הרי גומרים את שכר הדירה, צריך להתחיל לשלם שכר דירה. צריך להתארגן לשנת לימודים חדשה ואין מסגרות ויש מסגרות, יש חלק מהמסגרות. תנו לאנשים האלה אופק, תנו להם תקווה.

אין חובה יותר גדולה של מדינה לאזרחיה מהמבחן הזה. נכון לעכשיו, אליבא דמבקר המדינה, המדינה לא עומדת כראוי במבחן. נעשו מאמצים ויש מעט דברים שכבר הסתדרו קצת בחלק מהמקומות, הכל מין כזה, תנו להם אופק, תנו להם לנשום. אני מתנצל ואומר מראש שאני ב-11 וחצי הולך לוועדת חינוך כי שם יש דיון על איך עוזרים לתלמידי גוש קטיף שהם אשמים שירו עליהם 5 שנים פצמ"רים ועכשיו גירשו אותם מבתיהם ואז מוכנה המדינה לתת להם עוד קצת זמן בבחינות הבגרות, ממש מעורר התפעלות, איזו אבירות, שאר רוח גדול.

אורי, אתה עושה את מה שביקשת לא לעשות.

אני הולך לשמוע ב-11 וחצי על מעשיו הטובים של משרד החינוך. חברים, סליחה על הציניות כי נגמרו לי המשפטים הרגילים, אני לא יודע איך להגיד אותם בדיוק, תודה היושב ראש.

תודה. יש לנו נציגים של אזור אחד, של העיר אשקלון ושל המועצה האזורית חוף אשקלון כאשר את נחל שורק נשאיר לדיון הבא - - -

אמרת שקודם המתיישבים ידברו.

הנקודה העיקרית של העניין היא שאנחנו פה הקורבן והדברים הטכניים של עוד שקל, עוד שני שקלים, הם לא העיקר. אם לא תשימו את הדגש על הנקודה שגירשו אותנו מהבית, בתים מפורקים, עסקים מפורקים, אנשים מובטלים, אנשים לא יודעים מה לעשות עם עצמם. אין להם דיור זמני, נו, 60 מטר, 90 מטר, הם לא יודעים לאן הם הולכים בעוד שנתיים שלוש. אתה לא רואה מה קורה בשטח, אז על הפשע הזה של ה-10 חודשים שאנחנו כאן נמצאים במצב הזה, בוא נשאיר את זה למבקר עד כמה שהוא יכול אם הוא יכול בכלל לבדוק. אבל בוא תראה מה קורה פה.

עזבנו מקום שהייתה בו מהות, היה משהו בסיסי. לא עזבנו בתי מגורים, זה לא קופסת גפרורים שלקחת אותה מכאן והעברת אותה לכאן. אנשים באו 25 30 שנה, הקימו מוסדות חינוך מפוארים עצמאיים, הקימו מוסדות תורה, פייס, תרבות, אנשים קמו בבוקר הלכו לחקלאות שלהם, הלכו לתעשייה, הלכו למסחר, הלכו להווי שזאת הייתה הוויה אחת גדולה. היום ההוויה הזאת התרסקה. ותעזוב את המינוח מגורשים לא מגורשים, אותנו גירשו כי לא רצינו לעזוב. אתה רוצה להגיד מפונים, תגיד מפונים. היום אנחנו כלום, אתם לא מבינים את זה. אנחנו היום כלום. על מה אתה מדבר איתי, על מזגנים שלקחו? על ריהוט שלקחו? בוא תראה מה עושים עם האנשים פה. האנשים פה מפורקים. אז על מה אתם מדברים, 20 מיליון שקל נותנים למפלגות שיצביעו בעד התקציב, אתם עושים צחוק מאיתנו? באנו להצגה הזאת פה?

אדוני, מה שמך?

רחמים.

מאיפה אתה?

אני מנווה דקלים.

תראה, חלק מהנוכחים פה היו מאוד נגד הגירוש הזה. אני את ה-4 ימים האחרונים לפני הגירוש ביליתי, אם אפשר לקרוא לזה כך, בנווה דקלים. אני לא רוצה שאנחנו עכשיו נחזור לויכוח. המטרה שאני רואה כברת השגה כעת היא להתרכז עכשיו לגבי כל קבוצה וקבוצה, לגבי כל איש ואיש אפילו, ומה שחייבים לעשות כדי לשפר מה שניתן בחייו או בחייה. לכן נעשה את זה באופן שיטתי - - -

אבל אם לא תעסקו במהות תפספסו את העיקר, תלכו מפה היום הביתה לישון ואנשים פה לא ישנים בבית שלהם. הם קמים בבוקר אין להם בשביל מה לקום אדוני.

הוועדה לביקורת המדינה לא תתעסק כעת במהות מבחינת הגירוש עצמו אלא בפרטים הקטנים שמעצבים את חיינו בסד הכל.

אבל אם אתם לא מבינים את הבעיות, איך תפתרו אותם?

כולם פה מבינים את כל מה שהם הצליחו להבין עד היום, לא יבינו יותר כבר - - -

אז חבל על הזמן שלנו אם כך.

חבל על הזמן שלך אז אתה מוזמן גם לא להשתתף. יש פה אנשים שבאו כדי שנסייע להם לפתור את הבעיות היום יומיות שלהם כעת, וגם אלה שתצוצנה בקרוב. אני מבקש ממך רחמים, אתה אמרת את שלך - - -

אני לא אמרתי את שלי, אדוני. אני רוצה לדבר על כמה נקודות אדוני, תן לי להצביע על כמה נקודות.

לא, אתה דיברת, בבקשה אדוני.

אדוני היושב ראש, יש נושא של אזור תעשייה ארז שהוא מפונה ויש בעלי מפעלים, ובג"ץ קבע שזה לא מפונה ואף אחד לא מתעסק עם זה, לא משרד התעשייה - - -

אז בבקשה, תרים את היד ואני אתן לך זכות דיבור.

הוזמנו לפה נציגים רבים מיישובים שונים. יש נציגים מסוימים שלא באו מהסיבות שאורי הזכיר, גם בשדולה הם לא תולים תקווה כי חלקנו מרגישים פה שזו תרפיה. אנחנו באים פה לתרפיה. הבעיה ידועה ומה שאמר ידידי רחמים, מילה במילה, במקום שנחזור אחורה, בוא נראה היום, בוא נראה את המהות וזה כן נדרש מכם חברי הכנסת. בוא נראה דברים קטנים שהם גדולים שהיום אנחנו מתמודדים איתם. אז גם היום לרשויות המקומיות יש הרבה מה לעשות כדי לסייע במשימה הלאומית שהוגדרה על ידי מדינת ישראל. אם זה משימה לאומית, שיקום עקורי גוף קטיף וצפון השומרון אז גם לרשויות וגם למחוקק שזה הכנסת יש הרבה מה לעשות. הבעיות ידועות, איפה צריך לטפל? ידוע. ידידי רוני מהצרי ראש עיריית אשקלון או ידידי ראש המועצה חוף אשקלון, עם כל הכבוד למה שהם עשו לפני כן ולמה שהם עשו תוך כדי, היום נלחמים כדי לעצור איזשהו תהליך כזה או איזשהו פרוייקט כזה, בי"ס כזה להעביר לשם או את פרוייקט ניצנים שכולנו יודעים מה המשמעות שלו.

דיברו פה על תקווה, חזון, אנחנו איבדנו את התקווה. חלקנו הגדול לא יודע את לוחות הזמנים. היה לוח זמנים אחד ברור, 15 לאוגוסט 2005 היה ברור שיש באותו יום גירוש. בכל מחיר ייכנסו חיילים, גדודים, כן יש לצבא סדר כוח כזה מתאים, אין לצבא סדר כוח כזה מתאים. עכשיו לתהליך הזה ישימו מחר את יונתן בשיא, את צביה שמעון, ישימו את ידידי רענן דינור, כל מי שישימו בתפקיד, אם לא יהיו הסמכויות ברורות, אם לתפקיד הזה לא יהיה סמכויות ברורות מול הפקידים, וידידי עמי איילון, כן בסופו של דבר כנראה שפקידים מנהלים את המדינה. זה מה שאנחנו מרגישים ב-10 חודשים. לא חברי הכנסת, לא השרים ולא המנכ"לים. מי שמנהל את המדינה הזאת זה פקידים. כי כל דבר, גם אחרי שמנכ"ל או ראש מינהלת סל"ע מקבל החלטה, זה חוזר לפקידים ושם זה נתקע. יכול להיות שהם מנותקים מהמציאות, המנכ"לים חיים את השטח, הפקידים לא חיים את השטח.

תנסה עכשיו לרכז את הדברים שההתערבות שלנו יכולה לסייע בהם, ואם אתה חושב שמישהו מהחברים יכול להציג זווית זו או אחרת בצורה הכי טובה תמליץ שהוא ידבר.

יש כאן כמה דוברים ואני אשמח שכולם יוכלו לדבר, הכנו את זה מראש. אבל אני כן רוצה לחזור ולהדגיש, באנו לפה ומן הסתם ננצל את התקופה של הכנסת עד לפגרה, אני לא יודע מה יהיה אחר כך זה תלוי באמת בתוצאות. אבל עם כל הכבוד, אנחנו כן מצפים היום מחברי הכנסת לרדת לשטח, לראות את הדברים היום בעיניים. לא מבקשים פה, בוא תיתן לי ארמון מזהב. בסך הכל, בו תשתדל להחזיר אותי למה שהיה לי.

מה אתה אומר כעת?

בעיה שידועה למשרדי הממשלה השונים, פרויקט ניצנים, הקמת בית ספר בניצן. אז ידידי ראשי הרשויות כרגע מסיבותיהם שלהם, מהאינטרסים שלהם, יכול להיות צודקים, לא צודקים, מונעים את זה. מצד שני, אם אותן רשויות מקומיות, אנחנו נמצאים היום בחודש יוני, עדיין לא קיבלו תקציב להפעיל את המערכת, הקהילות בכל זאת קלטו, בחוף אשקלון הוא קלט 35 אחוז, הוא לא קיבל שקל, אז איך אני יכול לבוא אליו מחר בטענות? אז אלי אסקוזידו יוציא מהכיס בינתיים, יקדם דברים, לא יחכה כי הוא יאמין שבסופו של דבר יש מישהו שייתן לו את הכסף אבל לא כל רשות כנראה שיש לה את האמצעים האלה, לא כל רשות חושבת ככה. יש רשויות שאולי רואות בנו נטל, אני לא יודע. התחושה כרגע היא של דחויים.

ליאור, מבחינתי לפחות, אתה מייצג את כל התושבים, לפחות את אלה שהתרכזו בדרום וזה הרוב. יש רשימה מסודרת כעת או אפשר להגיע לרשימה מסודרת של הדברים שחייבים פיתרון או חייבים שינוי, אם זה בתחום החינוך, אם זה בתחום המגורים, בתחום התעסוקה, בתחום הטיפול הפסיכולוגי, בשאר הנושאים, ענייני רכוש, כל מיני דברים שהצטברו. אפשר לעשות את זה אל"ף בי"ת גימ"ל ואנחנו ננסה כוועדה לביקורת המדינה, יש לנו לא מעט סמכויות, ננסה לפי הרשימה הזאת לפעול.

שלחנו מכתבים רק בדברים האלו. 9 חודשים זה נמשך באותם דיונים, באותם מסמכים - --

בהמשך לדבריו של ידידי רחמים, באמת שאותנו כבר לא מעניין העבר, אנחנו לא מחפשים אשמים.

אז אני מבקש ממך לגבי העתיד, לא לגבי העבר.

הגישה שלך לא פרקטית.

הדברים שלי מאוד פרקטיים, תרדו לשטח. תרדו לשטח, תראו.

ליאור, אם הדיון הזה יימשך בסגנון של סיסמאות וקריאות וזעקות וסימני תסכול וכו', לא נקדם שום דבר. לכן אני מבקש ממך, תיקח עכשיו בעיה אחת ספציפית, תשים אותה על השולחן, אל תקרא לנו לרדת לשטח. אנחנו, כדי לבצע את העבודה שלנו יכולים לעשות אותה מהבית הזה אפילו יותר טוב מאשר מהשטח. תגיד לנו מה אתה מציע.

אז אני אקצר כדי שחברים שלי ידברו ויביאו דברים לידי ביטוי. הדברים שלנו הועברו לגורמי משרד שונים ואני אעביר אותם גם לחברי הכנסת פה בצורה מסודרת ואני אשתדל לקצר כדי לתת לחברים שבאו איתנו מהאתרים השונים להתבטא ולדבר על נושאים אקוטיים שגם נמצאים על שולחנות כאלה ואחרים.

לפני כן, כיוון שאמרתי שנעשה את זה לסירוגין, אז בבקשה חבר הכנסת חיים אורון, אחר כך עתניאל שנלר.

אני לא רוצה לעסוק בכלל בעבר, יש לי ראייה שונה של מה שקרה אבל אני לא רוצה לעסוק בזה עכשיו. הייתי רוצה לתת דוגמא לנושא שלפי דעתי הוא פתוח, הוא יוצר קושי גדול, הוא הוזכר פה בקריאות הביניים ואני חושב שחובתנו לפנות לממשלה ולהקציב לה לוח זמנים קצר לתת עליו תשובה. ואני מתכוון לכל הנושא שקשור בפיצוי העסקי. הוא כולל גם את ארז אבל הוא כולל גם אנשים אחרים וחלק מהאנשים שקמו ועמדו פה ואני מכיר אותם, בעצם מתכוונים לדברים הללו. אני אומר כמחוקק שהחוק לא נתן תשובה טובה למגוון האין סופי של הבעיות הנקודתיות. והוא יוצר, ואני אומר את זה בנוסח הכי עדין שאני יכול, הוא יוצר המון סיטואציות של בעלי עסקים פרטניים, אם בארז, אם בעלי חממות, אם בנווה דקלים, שהחוק כפי שהוא כיום, כולל מי שמכיר אותו, כולל הוועדה המיוחדת שחשבנו שהיא תהיה כלי לפתור מקרים מיוחדים שלא נכנסים לגדר החוק. יצא קודם כל שיש יותר מקרים מיוחדים מכפי שחשבנו. למה? עוד פעם, אני לא רוצה לעסוק בעבר אבל כי כל הדבר היה מיוחד. כל מיני דברים שאנחנו מכירים אותם ממקומות אחרים, למשל בארז לא היו. וגם בחלק מהיישובים לא היו ולכן אפשר לבוא ולהגיד, אין לזה פיתרון.

אין לזה פיתרון המשמעות היא שלקטע שבחוק תופס מחצית החוק, אני לא אומר שלכל המקרים, יש שורה ארוכה של בעלי עסקים, בעיקר כאשר העסק שלהם הוא מוגדר. אני מתכוון לבעל חממה שהחממה היא שלו, שהוא עבד בה, העניין כנראה יותר פשוט לפי מה שאני יודע וגם פה אולי יקפצו ויגידו לי, גם זה לא מוגדר. אני מדבר על בעלי עסקים שהיה להם חממות, חלקם בבעלותם, חלקם בשכירות, חלקם בשכירות משנה, חלקם הם השקיעו, כל הדברים הללו. מחסום ארז, שם אגב כל השאלה הזאת של הפינוי לכאורה לא קיימת ובכל זאת עד היום, אם אני טועה תתקן אותי, שני שליש מהעסקים במחסום ארז עדיין לא נפתרה הבעיה שלהם. והיא תקועה. זה לא שהיא לא נפתרה ובשבוע הבא היא תיפתר, היא תקועה. שמתי את הנושא הזה כמשל. משל למה? אם רוצים להמשיך את הויכוח הפוליטי בשביל להוכיח שאי אפשר לעשות יותר התפנות, גפני, אתה יודע, אני שותף לו ואני מנהל אותו בהתלהבות מאוד גדולה. הוא כרגע לא רע. לא לעניין וגם לא על גבם. זו הייתה גישתי מזה שנה וחצי. אם ישנן נקודות מהותיות שהם לא מקרה פרטי אחד אלא יש להם איזשהו מכנה משותף, ואני לא אומר את מה שאני אומר עכשיו כי הבוקר חלמתי על זה. נפגשתי בשבועות ובימים האחרונים בשטח עם אנשים ואני יודע, גם מאנשי הממשלה, גם ממשרד האוצר וגם מהמנהלת, שמודים שיש פה בעיה. איך לפתור אותה? אני לא רוצה להמציא עכשיו פיתרון. האם זה כרוך בהוראת מנכ"ל לוועדה המיוחדת, האם זה כרוך בתקנה, האם זה כרוך בדבר אחר? אני לא יודע. כרגע יש פה פקק מהותי מאוד בצינור, לא בנושא שולי, לא בבעיה פרטית של מישהו שלא היה נוכח או כן היה נוכח ביום המסוים אלא כבעיה כוללת.

אני חושב שאם רענן דינור מנכ"ל משרד רוה"מ שהוא עכשיו בתור הפקיד הבכיר שנמצא פה, צריך לדעת שהממשלה צריכה לבוא לכנסת ובעוד מקסימום חודש ימים ולהגיד, זה הפיתרון שלנו לעניין. אי אפשר להשאיר אותו יותר פתוח. מדובר באנשים שכבר היו בוועדה המיוחדת, שכבר יצאו מהוועדה המיוחדת, שאנשי המנהלת אומרים שאין להם תשובה להם ואנחנו לא יכולים לבוא ולהגיד להם, אין לנו תשובה כי אנחנו יודעים שהם היו שם, הם עבדו שם, כאשר מדברים על הקטע העסקי. אני חושב שיש סוג כזה של בעיות גם במכלולים אחרים וזו יכולה להיות תרומה של הוועדה לקדם נושאים.

תודה רבה. היות וכבר העבירו את זכות הדיבור, נחזור אחר כך לסוגיה הזאת שהיא מאוד חשובה, בבקשה גברתי.

אני הייתי תושבת גני טל, היום אני נמצאת בעמק שורק ביישוב יד בנימין ומלמדת באולפנת נווה דקלים שקמה באופן זמני בגבעת ושינגטון. ביקשתם לא לדבר על תחושות אבל רק אומר שנדמה לי שאתה אמרת שחבל שאין לנו זמן לקרוא את כל הספר של דוח המבקר, אז רק אומר שאנחנו הספר. אנחנו לא צריכים לקרוא אותו. אנחנו יודעים טוב מאוד מה קורה. אני רוצה לדבר באופן נקודתי על מה שקורה באולפנת נווה דקלים ואני חושבת שגם אתם תוכלו לעזור בעניין הזה. האולפנה הוקמה מתוך מטרה להישאר ביחד. זה אחד הדברים שחשובים לנו, חשובים לשיקום שלנו זה העניין שהיינו רגילים אליו, זה בא גם כדרישה מהבנות וזה עוזר מאוד.

משרד החינוך, באיזו מידה הם עזרו?

במפגשים הראשונים הדעה של משרד החינוך הייתה שכדאי לנו להתפזר במוסדות חינוך שונים ובכלל לא כדאי להקים את האולפנא. בשביל מה? יש פה הרבה מוסדות חינוך. רק אחרי שהתעקשנו ועמדנו על כך כי זה בפירוש חלק מהשיקום שלנו, גם של הצוות גם של הבנות, זה התאפשר. היו לנו קשיים גדולים מאוד במשך השנה. אנחנו לא נמצאים במבנים שלנו, הפיזור שם הוא גדול. אחת הבעיות שהתעוררה זה עם הסעות. הבנות שלנו מגיעות מחיספין בגולן ועד יתד יבול בדרום והבנות באות כי הן רוצות להיות ביחד. אחד הדברים שעשו השנה והשיגו זה לתת שעות תרפיה לבנות, שעות הפגה, עובדות סוציאליות, ואת כל זה רוצים להפסיק מתוך הנחה שכאילו הכל נגמר. אני חייבת לומר שהכל מתחיל עכשיו.

כשאת אומרת שהשגתם, השגתם ממי? מהרשות המקומית? ממשרד החינוך? וכשאת אומרת רוצים להשיג, ממי?

ממשרד החינוך. אני הולכת עוד מעט לוועדת החינוך. אבל בכל זאת אני רוצה להגיד את זה כאן כי בתור מבקרי המדינה אני חושבת שאתם צריכים גם לדעת מהדברים האלה. רוצים להפסיק את כל הדברים האלה.

מה זה כל הדברים האלה?

את כל העזרה הפסיכולוגית שהבנות זקוקות לה. צריך תקציבים לעניין הזה.

עמירה חיים, מייד אעביר לך את זכות הדיבור.

יש בעיות למורים. הורידו לכל המורים בגוש קטיף את כל התמריצים באופן מיידי. משתמשים במילה גירוש. אנחנו לא רצינו לעזוב את גוש קטיף. בבת אחת הורידו לנו את המשכורות שלנו כשחלק מהמורים הם עובדים יחידים כי בני הזוג איבדו את הפרנסה. אלה דברים נקודתיים שאפשר לטפל בהם וצריך לטפל בהם. זה מסוג הדברים שלא באים לידי ביטוי.

תודה. היות והמנכ"לית לשעבר באותה תקופה והיום עובדת בכירה של משרד החינוך, הגברת עמירה חיים, נמצאת איתנו ואחר כך הולכת לוועדת החינוך, אני רוצה שנרכז עכשיו כמה דברים שקשורים לחינוך. מה עוד קשור לחינוך? בבקשה.

התחלנו ללמוד מאוחר וחלק הבנות שלנו הפסידו המון זמן, כל השנה כולנו היינו במעברים. ביקשנו הקלות בבחינות בגרות. כבר בחנוכה ההנהלה שלנו פנתה. כמו שאורי אריאל אמר, תוספת זמן כללית לכולן, זו הקלה לא מתאימה לבנות שלנו. לא לזה הן זקוקות. על זה אני אדבר בוועדת חינוך.

אני יושב ראש המפונים באשקלון. לגבי נושא של חינוך. ברמת העיקרון לנו באשקלון הייתה היערכות די טובה לקליטת המפונים מבחינת החינוך. הבעיות מתחילות למעשה בתחילת שנת הלימודים כאשר הילדים לא נקלטו. לא נקלטו לא בגלל שמערכת החינוך לא טובה אלא בגלל שהילדים עברו איזושהי טראומה, עברו איזה שינוי בחיים שלהם ולאותם ילדים יש צרכים מיוחדים. כשאני מדבר על צרכים מיוחדים אני מדבר בעיקר בנושא של חונך ובנושא של סייעות כאלו ואחרים. את הדבר הזה לא הצלחנו עד היום לקבל ואותם ילדים שאני מדבר עליהם, הפכו להיות מה שנקרא, ילדים בסיכון גבוה. שום משאב של הממשלה, של המדינה לטובת אותם ילדים שבית הספר עצמו מתריע ואומר, יש כאן בעיה עם אותו ילד ספציפי וצריך לתת כאן טיפול מיידי, כרגע לילד, לא נמצא ולו שקל אחד במדינת ישראל לטובתו.

הדבר היחיד שנמצא היה כשפניתי לוועד יישובי גוש קטיף ואמרתי, רבותי, הצילו, למחרת בבוקר קיבלתי כבר מענה לטובת הילד הזה אבל יחד עם זה זו לא אחריות של ועדת ישובי גוש קטיף, זה אחריות של מדינת ישראל. וכשאני מדבר איתכם, נכון להיום הילד הזה יושב בבית, הוא לא מסוגל להגיע לבית הספר, הוא לא מסוגל לתפקד. וזה ילד שטופל בעבר בניסנית, התחילו איתו תהליך, הגיע לאשקלון, נוצרה נסיגה אחורה. הוא זקוק לצרכים מיוחדים. וזה לא אחד ולא שניים, יש לנו רשימה מסודרת שהועברה, הן למנהלת סל"ע, הן דרך עיריית אשקלון לעובדת הקהילתית ואנחנו עדיין מחכים למענה. אני מקווה שלפחות לקראת שנה הבאה יהיה לנו איזשהו פיתרון לטובת הילדים.

תודה. כך או אחרת אנשים דיברו על צרכים מיוחדים של ילדים, הטיפולים המיוחדים, העזרה הפסיכולוגית ואחרת, לפני עמירה חיים, חבר הכנסת הבא שביקש את זכות הדיבור זה עתניאל שנלר, בבקשה.

אני רוצה לברך את המבקר על עבודה מאוד חשובה משני היבטים. ראשית הוא הצליח לרכז לא מעט לקחים חשובים שמראים את שני הצדדים, מראים את אותם נושאים שחייבים לקדם אותם. הדוח הזה מהווה בסיס מצוין לתיקון אותם ליקויים ודאגה לכל אותם דברים שדורשים תיקון. וכאן אני רוצה לברך את חבר הכנסת אורי אריאל על כך שביטא, והוא אומר את זה לאורך כל הדרך, זה מסוג הנושאים שאינו שנוי במחלוקת הפוליטית, ויש לכך יתרון עצום, ועל כך תודה אורי, על הכיוון שאתה מוביל את הדברים.

היתרון השני באותו הקשר של דוח המבקר הוא שהוא מראה את גודל המשימה והמורכבות שלה. קראתי לקראת הישיבה היום את כל הדוח ועברתי על פרטי פרטים ואני מוכרח לומר שבצד אחד הרגשתי שיש המון דברים שחייבים לתקן ולעשות ומהר ועכשיו ואתמול. מצד שני בירכתי על כך שיונתן לקח על עצמו את התפקיד ואני לא לקחתי את התפקיד, תודה יונתן, בגלל גודל המשימה הענקית שעמדה על כתפיו.

עתני, תפסיק, תתרכז עכשיו בעיקר.

ידעתי שתפסיק אותי אבל בכל זאת אני אגמור את הדברים.

לא, אומנם זכות הדיבור הגיע אליך שלא באשמתך בשלב יותר מאוחר, אבל חבל עכשיו שוב לחזור לקטע כללי.

היושב ראש, אני מכבד אותך. אל תדאג, מייד אחזור לדברים המאוד מפורטים - - -

לא שקשה לי לשמוע ברכות ליונתן בשיא אבל פשוט הזמן קצר.

ואני מאוד שמח על ההכוונה שלך אדוני היושב ראש ואני מייד איישר קו יחד איתך אבל אסיים את משפטי. ואני אומר את הדברים האלה משום שרוח הדברים בחדר, בניגוד להערה של היושב ראש עכשיו, צריכה ללכת לכיוון האמיתי של הפיתרון ולא של המוסר ההדדי. לכיוון של מסירות הנפש לבצע את הדברים. וכאן אני רוצה לדבר על 3 דברים קונקרטיים שראוי לומר. אולי עוד הערת מבוא חשובה בעיני בהקשר גם לדברים שאמר חבר הכנסת גפני. למדנו גם בדוח מה התנאים ההכרחיים לעמוד במשימה כל כך מורכבת. וכאן אדוני היושב ראש, אני כן רוצה שהוועדה תתייחס בדיונים בהמשך ובמעקב גם לאותם תנאים הכרחיים שנותנים כלים להצלחה במשימה כזאת חשובה. הרי אי אפשר לבוא ולהגיד, בוא נלמד לקחים אבל נלמד רק את הלקחים של התוצאה ולא של התהליך.

הדבר המדהים בדוח הזה זה שהוא גם מציין את התהליך. לא פשוט לעשות פעילות כזאת בשנה שאין אישור תקציב עד היום. זה ידוע, אין. אחד חלקי 12. זה לא פשוט ואני לא מבקר, זו עובדה, שלא היה פידבק כי הייתה מערכת של ממשלה שבונה מהלך, ובצדק או לא בצדק, כל אחד לשיטתו, הצד השני לא שיתף את הפעולה בהקשר הזה. או לא ידעו מספיק - - -

אנחנו לא מסכימים.

חברים, מותר לכם לחלוק עלי בכל אבל אצלנו בכנסת נוהגים להקשיב אחד לשני. אני רוצה שנלמד את התהליך כולו ולא נעשה חיים קלים. הנושא הוא מספיק קשה בשביל להצביע בדיוק על בעיה היום ולחקור ולראות, למה הגענו למצב הזה ומה המשתנים שהיו. את זה צריך לדעת, בלי זה אי אפשר להתקדם. אשר על כן אני רוצה להציע שהוועדה תתמקד ב 4-נושאים. הערה אחת בתיקון החוק. החוק הזה דורש לא מעט תיקונים לעבר ואני סבור שיש היום הצעה שגובשה בשדולה ועוד אנשים אחרים עוסקים בה, אני חושב שראוי להתעסק בה בבדיקה עמוקה ולהריץ את השינויים הנדרשים בחוק. זה ייתן מענה לחלק גדול מדוח המבקר.

הנקודה השנייה, הדוח עצמו ועוד דברים שלא עלו כאן, שאנחנו ראינו בשטח, ששמענו מאנשים, זה אותם צרכים שאמיתית צריכים לתת להם פיתרונות וזה מה שאדוני היושב ראש ביקש שאנשים יעלו. הדבר השלישי זה המשמעויות הכלכליות. אי אפשר לדבר סיסמא. עוד מעט הולכים להצביע על התקציב. אם לא ידעו בדיוק את המשמעות הכלכליות של כל משפט ומשפט הן בחוק והן בבעיות שצריך לתקן אותם, לא ניתן יהיה באמת לתת תשובות אמיתיות. זה חלק חשוב מהעניין. הדבר האחרון שמדאיג אותי מאוד זה הבירוקרטיה לאורך כל השנים, אני אומר את זה גם כאקס מנכ"ל במשרד ממשלתי. אם יש בעיה אמיתית, המפקד יכול להחליט מה שהוא רוצה, רוח המפקד תמיד נכונה. אנחנו צריכים לעבוד על הקשר בין רוח המפקד להנחיות המפקד. ויש כאן פער גדול מאוד. הייתי שותף לדיונים גם בהקשר הזה בין מה שהוחלט לבין תהליך הביצוע.

אסכם את דברי הלא קצרים. הלקחים על התהליך חשובים לא פחות מלקחי התוצאות ואני רוצה במקום הזה בכל זאת, ועל אף דעתכם, לשבח את מנהלת סל"ע ואת יונתן על המאמצים הגדולים שעשו לאורך כל החודשים לצד המאמצים הלא קטנים שצריכים לעשות גם בהמשך, תודה.

תודה, עמירה חיים בבקשה. תתייחסי בקצרה להערות שיש בדוח מבקר המדינה בנוגע להיערכות מערכת החינוך, אבל ספציפית, וזה הכי חשוב, מה לדעתך אפשר לעשות עכשיו מבחינת מענה לצרכים של האנשים?

אני באמת חושבת שצריך לראות את פני העתיד ולשם אנחנו גם נלך, וכמו שנתתי מענה כל התקופה וליאור כלפא יודע וחברים יודעים, לכל בעיה אם קטנה ואם גדולה ואני ממשיכה בצורה כזו ללוות את החברים. אני חוזרת למחוז דרום לתפקידי הקודם ושם אני אלווה אתכם אחד לאחד.

בהתייחס בקצרה לכמה בעיות שהועלו כאן, אני רוצה לומר, הדיון הוא בנושא של רשויות מקומיות. ההישענות של משרד החינוך הייתה מלאה לרשויות המקומיות ברגע שידענו מי הרשות המקומית שאפשר להישען עליה. ביוני 2004 כשהייתה החלטת הממשלה והקמנו מטה פעולה, הדבר הראשון שעשינו זה ללוות את הילדים והמורים בתוך בתי הספר במצב של אי ודאות, יחד עם הסטות תקציביות פנימיות של המשרד, ללוות אותם בצד הפסיכולוגי. זה לפני ההתנתקות וזה קטע מאוד חשוב שהיה מבחינתנו, לא להשאיר אותם לבד בתוך המערך המסובך הזה.

ברגע שידענו שיש רשות מקומית כמו חוף אשקלון שבה נבנה אתר ניצן, באותו רגע התחיל משא ומתן עם הרשות המקומית הזו, כאשר אנחנו דרשנו מהרשות המקומית למלא את תפקידה על פי חוק כרשות מקומית. אם זה בבניית מוסד החינוך עצמו, את התקציבים אנחנו העברנו, אם זה בנושאים האחרים. אבל מצאנו את עצמנו מלווים את הרשות המקומית עקב בצד אגודל בכל דבר, בלי לעשות חשבון לזה אתה אחראי, לזה אני אחראי.

אני רק אשאל את שתי הרשויות שמיוצגות פה ברמה הכי גבוהה, זה נכון, רוני מהצרי ושמעון כהן, זה נכון?

כן, קיבלנו את כל הסיוע ממשרד החינוך.

לגבי מערכת החינוך כולל מערכת ההיסעים אין לנו שום תלונות, הם עבדו יוצא מהכלל. אין טענות למערכת החינוך לפחות בניסיונות שלהם. אבל היו המון דברים שלא היו ברורים - - -

אמרתם את זה גם למבקר? כי המבקר חושב אחרת.

אמרנו את זה גם בדוח המבקר, אני לא אחראי על מה שהמבקר כותב אבל אמרנו את זה גם בדוח המבקר, מערכת החינוך, לפחות בקשר מולם, עשתה הכל.

דוח המבקר מדבר על היערכות של חוף אשקלון ומדבר פה על הנושא של ההיסעים. אני מבקש ממך ראש המועצה תגיד בדיוק מה היה בחודשים הראשונים ומאיפה קיבלת תקציב ומה הצעקות שאתה עשית, אני לא מדבר על היום. היום אני מקווה שהכל בסדר.

בבקשה שמעון כהן.

אני ראש המועצה האזורית חוף אשקלון. נפל עלינו הר כגיגית לקליטה של 60 אחוז מהמתפנים. היינו חייבים להיערך בתקופה קצרה ביותר למערך של מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר ובעיקר מערך ההיסעים כי כנראה המדינה הבטיחה לתושבים, ובצדק, להסיע אותם לכל בית ספר שהם מעוניינים. נפל עלינו כחוף אשקלון להתארגן בתקופה קצרה ביותר.

ואתם קיבלתם סיוע בזמן של משרד החינוך?

בהתחלה לא אבל במשך הזמן הכל נענה ומשרד החינוך סידר.

הליווי של הילדים אחד לאחד מול הצרכים שלהם, לא התחיל היום והוא ימשיך. לגבי הילדים וההקלות בבחינות הבגרות מאחר וזה הועלה כאן ואנשים יוצאים. אנחנו נתנו הקלות בכמה תחומים. נכון שגורף נתנו הארכת זמן אבל צריך להבין שהילדים והמורים לא רצו יותר מזה - - -

זה לא נכון.

אבל זה לא מה שהם אומרים, ההורים לפחות, את הילדים לא שמעתי אבל ההורים.

רגע. 1553 תלמידים קיבלו הקלות. אני אישית נפגשתי עם הילדים, אני גם הגעתי לכל מקום, לא הייתה פינה שלא הייתי. המורים והילדים חששו שאם ניתן הקלות גורפות מדי בבחינות הבגרות לילדי גוש קטיף, התעודות שלהן תסומנה כתעודות שכאילו שוות פחות. לכן הלכנו איתם על פי מה שהם ביקשו. השנה אמרנו כך. הפנייה תהיה פרטנית, הוקמה ועדה שקבעה מה ניתן. 1553 תלמידים קיבלו הקלות בזמן. בנוסף לזה שליש מהם, קצת יותר מ-500 תלמידים קיבלו דברים נוספים, אני אגיד את זה בוועדת החינוך, לא רק את זה. לא כל הילדים היו צריכים יותר מזה. בואו ואספר לכם על 600 ילדים שקיבלו אישור להקלות ולא רוצים להשתמש בזה. יש לי את השמות שלהם כאן. בואו נרד מזה רגע, כי אני רוצה להשיב למבקר על השאלות שלו.

הועלתה פה שאלה, היות ועל הקלות אתם תדברו תיכף בוועדה אחרת, הועלתה פה שאלה על ליווי וסיוע פסיכולוגי, נפשי, מקצועי וכו', מה עם זה?

יושב כאן רענן והוא יודע את זה. משרד החינוך הגיש תוכנית להמשך סיוע לשלוש שנים. זה לא רק לשנה הבאה. אני אומרת כמשרד החינוך שאני צריכה סיוע מיוחד פסיכולוגי, עדיין אין לי - - -

הגשתם תוכנית ומה קרה?

אין לי עדיין הקצאה תקציבית מלאה אבל תהיה כי אנחנו לא נעזוב את הילדים, כמו שהשנה הם קיבלו תגבור גם לימודי בהמון שעות, בתקציב אדיר של עזרה פרטנית לילדים עד כדי שיעור פרטי וגם בצד הפסיכולוגי. לשנה הבאה אנחנו מחויבים לזה, צריך לדאוג לזה ונדאג לזה, חייבים לדאוג לזה. זה נושא אחד, בוא נניח אותו. אני מתחייבת להמשיך ללוות אותו.

מבחינת שיבוץ הילדים בגני הילדים ובמוסדות החינוך - - -

שיבוץ הילדים. 3335 ילדים היו אצלי ושובצו.

יש ילדים שלא במסגרת כלשהי?

היו ילדים, בעיקר בני נוער, שהמעבר היה להם כל כך קשה שהם שובצו למוסד חינוכי אבל בפועל הייתה נשירה סמויה. לאותם ילדים, יחד עם הרווחה, יחד עם שרול ממנהלת סל"ע אספנו את הילדים האלה אחד לאחד.

מה המצב בקטע הזה? היו לא מעט מאמרים במיוחד ב"הארץ" לפחות אלה שאני ראיתי, על המצב אצל בני נוער, הדור השני ובהרבה מקרים הדור השלישי של גוש קטיף ושל שאר היישובים, שיש גם נשירה, גם התמכרות לסמים, והתנתקות מסוגים שונים.

הנושא של הנשירה פחת ופחת מאוד גם בסיוע המשפחות וההורים והמשרד. פחת מאוד. מה שכן זה נכון. הנוער נמצא במצב לא פשוט. כל הנושא של התמודדות עם הדברים שהם עברו, להתמודד עם הדמוקרטיה והגבולות שלה עד כדי כך, נושאים שמטופלים היום בשיחות מאוד עמוקות בתוך בתי הספר. זה נמצא לפתחנו, זה נושאים שצריך להמשיך לטפל בהם, אנחנו נמצאים בקשר - - -

ואת אומרת שהנשירה היא נמוכה - - -

מאוד. אנחנו נמצאים בקשר מאוד רצוף עם הרבנים ועם ראשי הישיבות ובנושא הזה זה לא נושא לשנה ולשנתיים. זה דברים שצריכים להמשיך ולהיות מטופלים לטווח ארוך מאוד וזה בתוכניות שלנו. ברשותך אני רוצה בקיצור לענות לנקודות שהועלו כאן. כל הנושא של הציוד של הציוד שפונה מהגוש. אנחנו מיפינו בתקופה, שנה שלמה את כל הציוד. להוציא את הציוד הזה הרי הוצאנו ברגע שמשרד הביטחון אמר לנו, פינינו את התושבים, תיכנסו ליישוב. חשוב לי שהתושבים יידעו את זה איך זה קרה. אנחנו ידענו כל כסא וכל ספר איפה הוא נמצא ומאיפה אנחנו צריכים להוציא אותו. עד כדי כך שלפני הפינוי התחננתי בפני המנהלים, תנו לי את התיקים האישיים, תוציאו אותם משם. אישית עם אוטו הלכנו להוציא את התיקים האישיים, הם היו אצלי במשרד, התיקים של כל הילדים כי היה חשוב לשמור על התיקים האישיים לפחות. היה קשה לאנשים לשתף איתנו פעולה בהוצאת ציוד לפני. אנחנו נכנסנו ליישוב להוציא ציוד אחרי שיצאו כל התושבים. כאשר משרד הביטחון אמר לנו, פינו עכשיו את יישוב זה וזה.

כשנכנסנו, אני רוצה לספר לכם מה מצאנו. היו מקומות שהתושבים ארזו את הכל, לקחנו את הגן כמות שהוא, העברנו אותו כמו שהוא, יודע שמעון שיש ילדים שקיבלו את הכסא שלהם שהיה בניצן ואת הגננת שלהם ואת הסייעת שלהם. אבל היו מקומות שהגענו, ועם כל הכאב אני מספרת לכם, ויש לנו תמונות על זה, הגענו לבית הספר נווה דקלים. המחזקים שהיו שם השתמשו בציוד במשך שבועות. ציוד של גני ילדים היה זרוק בחוץ. אספנו את הציוד בתוך מכולות גן. הציוד הזה הועבר, איפה שיכולנו ישירות, ישירות, ואיפה שלא, היה מחסן בחוף אשקלון שראש המועצה דאג לזה. שום ציוד לא הועבר לרהט ואם כסא השתרבב לרהט הייתי רוצה שמישהו - - -

ומה קרה אם זה הועבר לרהט? מה הם בהסגר?

לא, אבל הציוד היה מיועד לילדים האלה.

עבר לרהט, מה קרה?

אבל הם נשארו ללא ציוד.

אבל אם זה עבר ליד מרדכי זה בסדר?

לא עבר.

לא משנה לאן, אבל לילדי גוש קטיף לא היה ציוד.

סליחה, ברשותכם הזכרתי את רהט בגלל שמישהו כאן ציין את זה. אנחנו עקרונית קיבלנו את הציוד מלא אבל הייתה נגיעה בציוד. שיבדקו את זה, נגעו בציוד. היה גן שלם שכל הספרים שלו חולקו.

נגעו זה במילים פשוטות גנבו?

מה זה נגעו? גנבו.

עמירה, יש לשון של משרד החינוך שאני לא מבין אותה, נגעו בציוד זאת אומרת גנבו ציוד, נכון? לקחו ללא אישור. מה זה נגעו?

אני אסביר, הרי אנחנו נכנסנו למקום לקחת ציוד אחרי שכל התושבים יצאו מהמקום. חלק מהתושבים זה היה ציוד שלהם הם לקחו אותו יחד עימם לגן הבא. אנחנו לא יודעים לאן זה נלקח. הייתה נגיעה של המחזקים זה אנחנו יודעים בוודאות.

במקום אחד מסוים.

מה זה מחזקים במקרה הזה?

היו בני נוער שהגיעו לחזק את התושבים והם היו צריכים לגור באיזשהו מקום, אז הם גרו בגנים, גרו בבתי ספר.

אני לנתי במרפאה, לא לקחתי כלום.

אני אתן לך דוגמא מה קרה, דברים שלא יכולנו לצפות אותם. אני ראיתי שחסרים כסאות, לקחתי תקציב מיידי במשרד החינוך, הייתי מנהלת מחוז דרום אז, לא הייתי מנכ"לית, תקציב של המחוז, מיידית הלכתי, קניתי כיסאות של 10 שקלים, הקטנים האלה של הגנים, אמרתי, תיקנו מאות כסאות כאלה והפצנו אותם. ופתאום הסתבר שחלק מהכיסאות שהיו אמורים להתפנות מהגוש אחרי ה-15 כבר לא היו בגנים. אז מהבחינה הזאת זה מה שקרה לציוד. אף אחד מבחינת משרד החינוך, בטח ובטח לא היה רוצה שהציוד לא יגיע ישירות לילדים. היו דברים גם באמצע. לא להפנות את זה למשרד החינוך, זה לא נכון לעשות את זה.

לגבי הרשויות המקומיות, זה חוף אשקלון, אשקלון, שורק, שפיר, שדות נגב, לאט לאט הייתה התקדמות של עבודה מול עוד רשויות, הנה ראש מועצת שפיר. בהתחלה התחלנו עם חוף אשקלון, הצטרפה אשקלון, הצטרף נחל שורק. כל פעם הצטרפה עוד רשות כאשר גם אנחנו מראש לא ידענו שהתושבים ילכו לרשויות האלה. ההישענות על הרשויות המקומיות שלנו הייתה בהמשכיות.

במשרד החינוך יש מישהו שמרכז את זה באופן מיוחד?

בהחלט.

זה לא רק במחוז?

בוא נאמר ככה, עד ההתנתקות, אני ריכזתי את זה כמנהלת מחוז דרום ברמה הארצית. גם לגבי 102 ילדי צפון שומרון. אחרי ההתנתקות מי שמרכז את זה מבחינת משרד החינוך זה המטה. במשרד החינוך קם מטה שלם שמרכז את זה גם היום ומלווה את הילדים, אבל כמובן שגם אני בתוך העניין.

מי עומד בראש המטה?

גל אביקסיס הסמנכ"ל הבכיר במשרד.

ואת ממשיכה להיות שם?

בוודאי, אני מעורבת ואמשיך להיות מעורבת.

תודה רבה. קיבלת פתק שחרור ממני לוועדת חינוך. אני כבר רוצה להגיד חברים, אנחנו מקימים פה ועדת משנה. חברת הכנסת עמירה דותן, אני מקדים את המאוחר, הסכימה להיות יושבת ראש ועדת המשנה. ועדת המשנה אמורה לטפל בבעיות האלה על בסיס שבועי.

יומי, למה לא יומי?

כן, לטפל יומי ולהתיישב שבועי. כעת המטרה שלי זה לעשות סקירה לרוחב, לנגוע בכמה סוגיות כדי להבין איך אנחנו אחר כך נבנה את עבודת ועדת המשנה. לכן אני רוצה שאתם פחות או יותר תחלקו את הדברים האלה לסוגיות ואחר כך אני אשאל את ראשי הרשויות, אם היום הייתם כותבים לנו צו כזה מה אתם מורים לנו לעשות, אז אני אבקש מכם לתת לנו את הרשימות האלה בקצרה. אבל לפני כן תגיד לי ליאור כלפא, מה היית רוצה שנעשה כעת?

גם אני אמור לצאת תיכף לוועדת החינוך אבל הכנו את הנושאים בקצרה. עזרא ידבר על אבטלה, שלמה על חקלאות, חגית על קהילה, מוטי על יישובי קבע, ואבישי על הצפון, הכוונה לאנשים שהגיעו לצפון מדינת ישראל.

תודה. חבר הכנסת עמי איילון בבקשה.

אני מבקש לציין 4 נקודות. אחת, אני יודע שזה לא העניין אבל מבחינתי הדיון הזה לפחות עד עכשיו הוא מפוספס במידה רבה מאוד. אנשים באו לכאן, בראייתי הם באו על מנת שאני אקשיב להם והם ידברו. אני לא רוצה להעיר ליושב ראש על הצורה בה הדיון מתנהל אבל אני מרגיש שלפחות בעניין הזה אנחנו מפספסים. הדבר השני, יש נקודה שעולה, לפחות עלתה בתחילת הדברים. אנשים רוצים לדבר על מהות, יש איזושהי נטייה, אומרים לנו תעזבו את הפרטים, תעזבו את הנקודות הקטנות, דברו איתנו על החלום שלנו שנשבר. ואני אומר בצער, משום שאני לא בדיוק יודע לתת פיתרון, אבל עם כל הכבוד לוועדת ביקורת המדינה, זה לא ביכולותיה של ועדת ביקורת המדינה.

אולי נקים ועדת משנה לחלומות.

אני לא מתנדב לעמוד בראשה, ואני דרך אגב מקבל שקורטוב של חוש הומור זה טוב תמיד אבל במקרה הזה הייתי נזהר שבעתיים מלהתבדח על חלומות של אנשים, בעיקר אנשים שהגיעו הנה היום. והשאלה היא מהי ציונות ואיך מייצרים תחושת תקווה ושליחות, בעיקר לאנשים שראו את עצמם כשליחים ואני דרך אגב, רואה אותם עד היום כשליחים שאנחנו באים אליהם ואומרים להם, מבלי שהם מסכימים לזה דרך אגב, שליחותכם הסתיימה. איך מייצרים אצלם איזושהי תחושה של עתיד שבכלל יש לו איזשהו סיכוי ואופק, כל מיני טרמינולוגיות מאוד גבוהות. זה לא תפקידה וזה לא ביכולותיה של הוועדה לביקורת המדינה. זה תפקידה של מנהיגות מדינית, חברתית, דתית, מקומית אבל לא ועדת ביקורת המדינה.

דבר נוסף שאני אומר בצער, אני לא מתמחה בשיקום אבל הרבה מאוד מהדברים שעולים פה הם דברים שמלווים לדעתי כל תהליך של שיקום. הפעם זה במסות שאף פעם לא הורגלנו אליהם ובכאב שאף פעם לא הורגלנו אליו אבל בסוף, הבסיס זה באמת דברים אלמנטריים שקשורים לשיקום. יש נקודה מאוד כואבת שאני יודע שהיא כואבת, ולמרות זאת אני אומר אותה. האנשים האלה, אתם הייתם שליחים. ומדינת ישראל מצאה לנכון לתת ביטוי לשליחות הזאת בין השאר דרך אגב, בהרבה מאוד דברים שאתם קיבלתם ואזרחים אחרים במדינת ישראל לא קיבלו. צוין פה העניין של תגמולים למורים. והמעבר ממצב של שליחות למצב של אזרח רגיל הוא מעבר קשה. אפשר למדוד אותו בכמה מדינת ישראל מוציאה על אזרח במקומות שאתם חייתם בהם ובמקומות שעכשיו הגעתם אליהם. אני יודע שהדברים הם קשים ואני יודע דרך אגב שעדיין בשדרות אנחנו לא נותנים את רמת התוספות האלה למרות שהקסמים מתחילים ליפול שם.

הדברים לא נכונים.

אני יודע שהדברים קשים, אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה, קודם כל אני אומר את זה על בסיס נתונים, אני אומר את זה למרות הקושי כי זה חייב להיאמר והשאלה כמה זמן מדינת ישראל ממשיכה לתת ולגבות על מנת לאפשר לכם ליצור עתיד טוב, זאת שאלה שלדעתי תלווה את כל התהליך המאוד כואב הזה שאנחנו מנסים להבין אותו היום. הדוח הוא מפורט, יש כמה נושאים שלא עולים בו למשל הנושא שעלה קודם לגבי כל נושא העסקים, לא ראיתי אותו בדוח.

זה דוח בנושא של הרשויות המקומיות.

אני מבין, אם כי נושא התעסוקה יש רשויות שכן מטפלות אבל אני לא רוצה להיכנס לעניין הזה. אני רוצה לקצר ואני רוצה לומר בעצם שהוועדה לדעתי צריכה לעסוק ב-4 נושאים. קודם כל ואני מקבל בעניין הזה, לתקן את החוק בדיעבד. כל הקושי של תיקון חוק בדיעבד צריך לתקן את החוק ולראות שהתיקון הזה ייתן לכל האנשים את מה שאנחנו נבין שמגיע להם, לא את מה שחשבנו כשהחוק הזה חוקק. הדבר השני, צריך כמה שיותר מהר להכניס את המשמעויות הכלכליות שלו לתקציב 2006 ואחר כך לתקציב 2007. הדבר השלישי, כל הדברים שעולים פה כתקלות של בירוקרטיה. זה תקלות שצריך לתקן אותם. אני מצפה ממנכ"ל משרד ראש הממשלה שיבוא ויסביר או הפעם או בפעם הבאה, איך משרד ראש הממשלה מפיק את כל הלקחים מהעניין הזה. והדבר הרביעי, ואני מצטער שכנראה לא נצליח לעשות אותו היום, זה פשוט מתפקידנו להקשיב. ואני מאוד מבקש, אני לא יודע איזו ועדת משנה תטפל בעניין הזה, אני קודם כל הייתי רוצה להיות שייך לוועדת המשנה הזאת ואני רוצה לבוא ליום שלם, אם צריך 3 ימים, פשוט להקשיב לאנשים - - -

מצוין.

כי עם כל הכבוד לביקורת המדינה ועם כל הכבוד לדקות המועטות שאנשים מקבלים פה, אני עם האינטליגנציה שלי לא מצליח לרדת לעומקם של דברים.

תודה רבה. לא אמרתי בלעג מילה חלומות אבל כמו שאמרת, חבר הכנסת אילון, ועדה, ובמיוחד הוועדה לביקורת המדינה לא תדון בהיבטים האלה. אנחנו אבל נעשה את המקסימום בשביל לסייע לפיתרון הבעיות הפרקטיות. אז בבקשה, לפי התכתיב או העצה הטובה של ליאור כלפא, בבקשה עזרא, אבל תהיו קצרים כי אנחנו עוד רוצים לשמוע גם את הרשויות, גם את מנכ"ל משרד ראש הממשלה וגם את מבקר המדינה.

אני רוצה לתת תזכורת קצרה לנוכחים פה ששבועיים לפני יום העקירה בערך, פלוס מינוס, מדינת ישראל יצאה בקמפיין אדיר שעלה מיליונים שהיה בעצם, היום כולנו יודעים את זה בדיעבד, אנחנו ידענו את זה כבר אז, קמפיין שיקרי במהותו שסיפר לכל עם ישראל שמדינת ישראל דאגה למגורשים לחינוך, לתעסוקה ולדיור. היום אנחנו יודעים שב-3 התחומים האלה מדינת ישראל שיקרה במצח נחושה, הוציאה קמפיין שעלה מיליונים והיום אנחנו אוכלים את פרי הביאושים הזה.

זה נכון למבקר המדינה לבדוק את היח"צנות על חשבון הציבור הזה.

מישהו צריך לתת את הדעת ואת הדין על זה, זה עלה מיליונים, זה היה בעיתונות, בתקשורת, ברדיו, בטלביזיה בכל מקום.

אני מבקש מכם אנשי מבקר המדינה בדוחות שלכם למצוא מקום להתייחס לשימוש בכספי הציבור בשביל יח"צנות שקרית לגבי ההיערכות לפינוי.

וסתם כהערת ביניים, נדמה לי שמשרד הפרסום של איל ארד זכה במכרז באופן מפתיע.

במקרה, אבל ללא קשר לזה - - -

זה הכסף הקטן, מה עם כל הכסף הגדול שמוציאים על המאחזים הבלתי חוקיים, את זה כבר בדקה פעם הוועדה לביקורת המדינה? אם נתחיל בזה, בוא נגיד את האמת לפרוטוקול, הכסף הגדול הוצא בצורה לא חוקית למאחזים.

חבר הכנסת אבו, אתה לא בזכות הדיבור, עם כל הכבוד.

זכות הצעקה.

אבו, אני אספר לך בדיחה סובייטית. מדברים אמריקאי ורוסי. האמריקאי מפאר את אורח החיים האמריקאי, את רמת החיים וכו'. והרוסי לכל דבר שהאמריקאי אומר עונה, אבל אתם תולים את הכושים. אז אתה עם המאחזים הבלתי חוקיים שלך, בכל מקום שיש ביקורת נגד ההתנתקות אז אתה עם הכושים שלך תולה אותם, אז בבקשה.

להגיד כושים זה לא פוליטיקלי קורקט.

אוקי, אפרו אמריקאיים.

ברשות הנוכחים, אני רוצה לעדכן אתכם. אני רכז תעסוקה של וועד יישובי גוש קטיף. מצב האבטלה היום בין תושבי גוש קטיף עומד על 51 אחוז אבטלה ממוצע.

כמו בעזה.

זה מצב קטסטרופלי. כדי שקצת תבינו. מדובר על אנשים שהפעילו חממות, שהיו יצואנים, שהיו להם פועלים, פתאום היום בגיל 45, 50 או יותר, מצאו עצמם יושבים בבית. מנסים למצוא להם עבודה, קשה להם למצוא היום עבודה. הם יושבים בבית, הכסף המעט שקיבלו פיצויים הולך ואוזל. בעוד שנתיים שלוש כשמדינת ישראל תבוא ותגיד להם, בבקשה, הנה מקום הקבע שלכם, הם יישארו במבני הקרטונים האלה שהם גרים בהם היום כי לא יהיה להם איפה לחיות, פשוט מאוד.

ממה הם חיים?

הם אוכלים את הפיצויים שמדינת ישראל נתנה להם בגין העזיבה. ואני אומר לך בצורה אחראית לחלוטין, הניסיונות למצוא עבודה לאנשים האלה הם פשוט כמו סירה שעולה על שרטון. בכל מקום שהם הולכים, בן כמה אתה? סליחה. יש לך תעודות? אין לך תעודות.

עזרא, מי אמור לסייע בזה, המנהלת?

מדינת ישראל.

מה זה מדינת ישראל, מי?

אני אתן לך דוגמא. מדינת ישראל הקימה לפני מספר שנים את מה שנקרא מעברים. מעברים הוקם על ידי מועצה אזורית יואב, שער הנגב ובני שמעון. שלוש המועצות האלה הקימו את העניין הזה על מנת לפתור בעיות אבטלה, על מנת להכשיר אנשים בהכשרות מקצועיות וכיוצא באלו. מדינת ישראל שכרה את מעברים על מנת לעזור לנו לפתור בעיות בתחום הזה ופתאום השבוע כשדיברתי עם עמירם גולדין שהוא היושב ראש של מעברים הוא קיבל הודעה שבראשון לספטמבר סוגרים לו את העסק.

מה זה מעברים?

הסברתי, זה גוף שהוקם על מנת לפתור בעיות להשמה, כל מיני קורסים.

מי מזמין את השירותים שלהם בעבורכם? משרד התמ"ת?

אני לא יודע בדיוק, אולי יונתן בשיא יודע יותר טוב מי מממן ומי שולח. אני רק יודע שאני עומד איתו בקשר הדוק. אנחנו מפיצים בין אתרי היישובים את הקורסים למיניהם שמעברים מארגנת על מנת שניתן לכל מתיישב שיירצה לצאת לעבודה, עוד כלי, עוד כמה נקודות כדי שכשהוא יבוא למקום עבודה ויישאל מה אתה יודע, שיהיה לו איזושהי עדיפות לגבי העניין הזה. בנקודה הזאת אני רוצה להוסיף עוד דבר. היה חשוב שמדינת ישראל כדי לעשות תיקון לעוול שנעשה, תיתן עדיפות במכרזים של המדינה לתושבי גוש קטיף. יוצא מכרז ל-X אנשים? אז אם יש בתוך המכרז הזה 20 אנשים, תן עדיפות ל-10, 15 20 אחוז אנשי גוש קטיף. בתוך המכרז הזה של X אנשים, צריכים להחליט שאחוז מסוים סגור עבור תושבי גוש קטיף. כמובן אם יש להם התאמה מקצועית. אני לא אומר להכניס סתם אבל היו לא מעט אנשים מאיתנו שניסו להיכנס למכרזים ולא קיבלו אותם.

אלה שהיו מורים בגוש, לא מועסקים על ידי משרד החינוך יותר? כמה מהחקלאים המשיכו בחקלאות? תן לנו סדרי גודל של המספרים.

מספר החקלאים שחזרו הוא מעט מאוד, בין 10 ל-15 סך הכל של חקלאים חזרו לחקלאות. יושב פה שלמה וסרטיל שעוד מעט יסביר לכם, אבל מי שיכל לחזור לחקלאות זה רק אנשים שיכלו לשכור שטח ולבנות עליו משתלות. אין עניין של התחברות לקרקע. כל הנושא של קרקע גוש קטיף הייתה דבר מאוד חיוני לגידולים. כמו שכולכם יודעים, האדמה שם הייתה מיוחדת. מה שיש לנו היום למשל בנחל שורק באזור יד בנימין זה לא אותו דבר, אי אפשר לגדל שם אותו דבר, זה תנאים שונים לחלוטין. לגבי האנשים המובטלים, יש לזה השפעות שנוגעות לשאר הפרמטרים. כשאבא יושב בבית מהבוקר עד הלילה, הילד חוזר מבית הספר ורואה את אבא באותה פוזה כמו שהיה כשיצא בבוקר, בבית כל החיכוכים מתחילים לעלות לרמות שעמירה אחר כך צריכה לטפל בהן. הדימוי של האבא בעיני המשפחה יורד, בעיני הציבור יורד - - -

אתה מרכז את הנושא מטעם ועד היישובים?

כן.

יש לכם תוכנית? הגעתם לאיזושהי פרוגרמה ברורה מה אפשר לעשות, כי יש פה קשיים אובייקטיבים שאתה מדבר עליהם, אי התאמה של אנשים וכו'.

יש לנו תוכנית, אני נכנסתי לא לפני הרבה זמן לעניין הזה. בניתי פרוגרמה. היום המצב הוא כזה שאנשים יושבים בבית, אפילו לא נכנסים לאתרי אינטרנט או לעיתונים למודעות דרושים ולכל המקומות בהם יש פרסומים בנושא עבודה כדי לראות מה האפשרויות. אנחנו רוצים היום ליצור מצב שמצד אחד יהיה לנו רישום, אנחנו עוברים עכשיו ביישובים מאתר לאתר, עושים סקר אצל המובטלים, רושמים את ההשכלה שלהם, רושמים מה הם היו רוצים. מצד שני אנחנו אוספים באתר האינטרנט שנקרא ג'וב קטיף, את כל המשרות הרלוונטיות ואנחנו רוצים לשלב ביניהם. שיקראו לאנשים ויגידו להם, אדוני, מצאנו לך ג'וב כמו שרצית ונחבר אותם. כי אנשים לבד כבר אינם עושים את זה, הם יושבים אפתיים במצב קשה מאוד.

שמי דורון ואני גזבר הוועד. אני רוצה לציין שהיה ועדיין קיים, שיתוף פעולה טוב עם משרד התמ"ת. אבל העסק הזה גדול עלינו. זה עסק שרק מדינת ישראל יכולה להרים. לנו אין תשובה ל-200, 300, או 400 אנשים בני חמישים, שישים שצריכים להתחיל התחלה חדשה, לעשות סוויץ בראש, לעשות - - -

סליחה, החברה הזאת מעברים, הייתה אמורה לסייע לכם מקצועית גם בזה?

מעברים עושה קורסי השמה, היא לא יכולה להחליף את מדינת ישראל כמדינה. אם זה לא ייתפס כבעיה אמיתית זה לא יסתיים כי יש פה בעיה שלא יכולה להיפתר על ידי מגזר שלישי כזה או אחר.

אתה יודע לכמה קורסים של מעברים נרשמו אנשים, נתנו להם תאריך פתיחת הקורס, מגיעים לקורס ואומרים להם, מצטערים, לא פותחים.

אין מספיק נרשמים?

לא, יש נרשמים אבל אין תקציב.

בהמשך למה שאמר דורון, היינו רוצים מחברי הכנסת שנוכחים פה לעזור לנו בקטע הזה על מנת להעביר תיקון בחוק שמי שגורש מגוש קטיף בגיל 45 או 50, תהיה בו איזושהי תמיכה. קשה לנו היום להשיג להם מקצוע כמו שהם היו לפני כן. זה דבר אחד. דבר שני, גם בנושאי תקצוב - - -

סליחה, אתה יכול להיות יותר קונקרטי? איזו חקיקה אתה מצפה מאיתנו שנעשה?

איזושהי פנסיה.

תהיה קונקרטי.

לא פנסיה, אני רוצה להשלים את דברי. התמ"ת הריץ עניין שכל עסק שמעסיק מעל 5 עובדים והוא מתחייב להם ל-5 שנים, אותו מעסיק יקבל תמיכה ב-15 אחוז. הייתה יוזמה בזמנו שהתמיכה תהיה לא רק כאשר מעסיק קולט 5 עובדים אלא גם פחות. 5 עובדים זה דבר ברור, דבר קשה, לעסק שמגדיל את עצמו ב-5 עובדים ומתחייב ל-5 שנים, זה לא דבר פשוט. אבל זה צריך להיות מהאדם הראשון. כל מעסיק שקלט עובד יקבל תמיכה והוא יתחייב על זה. אני יודע שזו הייתה הצעה, אני לא יודע איך זה נגמר.

בשביל זה צריך להתכנס ספציפית בנושא תעסוקה ואני מניח שלא הפעם כאשר העסק מתחלק לשניים, ההצעות לשינוי החקיקה שזה לא מסלול של הדיונים בוועדה, זה באמת דיון נפרד. אני מניח שבשדולה יהיה גיבוש תיקונים לחוק גם בקטע הזה וגם בקטעים האחרים. זה מסלול אחד. המסלול השני אלה הדברים שהם לא בחקיקה אלא בהחלטות הממשלה, בתקציבים, במתן מענה מקצועי - - -

בנושא התקציבים אנחנו מבקשים עזרה לנו עם האנשים כדי שיוכלו לעשות לבד את הסקרים וכל מה שצריך - - -

בזה אני בטוח שוועדת המשנה תתרכז מטבע הדברים בנושאים האלה.

הנושא של פנסיה מגיל 45 לאנשים שגורשו, דורון אולי נכנס לעניינים האלה אבל הוא לא אמר עד הסוף. אנחנו חושבים שמי שגורש ואין לו אפשרות לחזור למעגל העבודה, מדינת ישראל הייתה צריכה לתת לו איזשהו פיצוי על העניין הזה. הוא יושב היום בבית ואוכל את הפיצויים.

תראה, אבל זה צריך להישקל במכלול הפיצויים שהמשפחות מקבלות, זה לא יכול להיות החלטה נפרדת. לכן אתם עכשיו שמתם את הרעיון הזה על השולחן. אני מניח שהדיון בנושא הזה יהיה בשדולה לא בוועדה לביקורת המדינה כי זה תיקון לחקיקה. בואו נעבור לחקלאות, שלמה, אבל תוסיף רק מה שעזרא לא אמר.

אני אתמקד רק בחקלאות כי הדברים האחרים נאמרו יותר או פחות. צריך להזכיר לכולם שגוש קטיף באופיו הייתה התיישבות חקלאית ומי ששכח, גוש קטיף ייצר ושיווק וייצא סדר גודל של קרוב ל-100 מיליון יורו. זה לא עסק של מה בכך. זה היה הגוש ההתיישבותי, החקלאי, האינטנסיבי והגדול ביותר שהיה במדינת ישראל.

כמה אחוז מתוך הייצור החקלאות של מדינת ישראל היה גוש קטיף?

אני לא יודע בדיוק - - -

יורי, זה לא רלוונטי כי היו להם דברים מאוד ייחודיים, גם אם הם היו מאה.

נכון, אבל בניגוד למה שעמי איילון אמר, תסלח לי, הנתונים שכרגע הזכרת, אני רוצה להזכיר את הדבר הזה כי לפעמים מרוב שאנחנו שומעים את זה אנחנו מתחילים גם להאמין בזה. צריך לזכור שעוטף עזה היו, עד היום, מקבלים 13 אחוז הנחה במס הכנסה. גוש קטיף לא קיבל את הדבר הזה.

קיבל אבל זה בוטל בהחלטת הממשל.

לא קיבל, אני רוצה שזה יישמע היטב עוד פעם ועוד פעם. כי כל פעם אומרים לנו, קיבלנו וקיבלנו. 3 וחצי ק"מ מביתי הייתי עובר, מגיע לקו כיסופים, הייתי זוכה ב-13 אחוז נוספים תוספת הכנסה. פשוט מאוד, תוסיף לי תוסיף לאשתי וכן הלאה, זה יכול להתבטא במאות שקלים וגם יותר מזה. לא היה בגוש קטיף את העניין הזה, לא קיבלנו. אז אני מבקש, את הדברים האלה לדייק. לגבי כל ההשקעות, קיבלנו בדיוק כמו שחבר שלי מקבל בניצני עוז. שום אגורה אחת יותר לא. אז את הדבר הזה חייבים לזכור שוב ושוב כדי שלא נתחיל להאמין בטעות הזאת.

לגבי החקלאות עצמה, נכון הוא שהיו לנו שם מספר פרמטרים שאין לנו אותם במקום אחר. זה נכון. מה לעשות שהיינו נמצאים במה שנקרא, בסיבוב של הים התיכון ששם הייתה לנו את הבריזה הימית ואת הרוח המדברית שנתנו לנו שם אקלים יוצא מהכלל, את החול שהיה יוצא מהכלל שלמעשה עד שלא באנו הרי אף אחד לא גילה אותו, צריך לזכור גם את זה. היום גם הנחלנו את הידיעה הזאת גם לשכנינו הערבים והם עושים את זה, יותר, פחות, אני לא יודע איך זה הולך אבל לפחות הנתון הזה יש להם. היה לנו גם את העניין של העובדים הזמינים, זה נכון. אז צעקו עלינו, ואני זוכר את שלי יחימוביץ בגילגולה הקודם שצעקה עלינו שאנחנו גוזלים את הערבים במשכורתם - - -

סליחה, אני רוצה שתהיה הגון כלפי. גם כעיתונאית במהלך ההתנתקות נקטתי עמדה מאוד חריגה ביחס שלי למפונים. אני מבקשת שלא תיכנע פה לסטיגמות כלליות.

אני מתייחס לחברת הכנסת שלי יחימוביץ בכל הכבוד אבל בנושא הזה התייחסתי - - -

תרשה לי בבקשה, אני מאוד מבקשת להגיב.

אבל לא יהיה לנו זמן לדברים החשובים.

אפילו במליאה מותר לחבר כנסת לדבר אם מדברים עליו באופן ספציפי.

שלי, אני אוסיף אותך לרשימת הדוברים.

אני לא מקבלת את זה, אני באה לפה ברצון טוב - - -

אם הבנת את זה לא טוב אני מתנצל. אם משהו לא הובן כאן נכון ולא התכוונתי לשום סטיגמה שלילית, אבל בתקשורת לפחות, אמרו לנו שאנחנו מנצלים את הערבים והיום אתם יכולים לראות מה קורה. אני רוצה לומר כרגע, מצב החקלאים היום נמצא במצב כזה שלמעשה ישנם היום בין 10 אולי 15 חקלאים או דמי חקלאים שממשיכים לעבוד וגם זה לא סוף פסוק כי ההשקעות של החקלאים היום הם בלא סיוע של המדינה. קחו לדוגמא היום באזור מבקיעים, הלכו חברים והשקיעו שם כבר עשרות אלפי שקלים, עשרות אלפי דולרים בהקמת חממות. ופתאום אומרים להם, סליחה, 10 אחוז שהתכוונו אנחנו לא יכולים לתת לכם, מה-25 אחוז אנחנו נותנים לכם רק 15 אחוז. במילים אחרות, מורידים להם ישר את המענקים שהובטחו להם ועל סמך זה הם הלכו ובנו. לשמחתי לא נפלתי בפח הזה אבל ישנם חברים טובים שלי שעשו את זה וישנם חברים אחרים שלא עשו ולא נכנסו למעגל החקלאות. אנחנו נמצאים היום בגיל יותר קרוב לגיל 60 מאשר לגיל 50, ובגיל כזה אם אנחנו לא רואים גם מתי, עם כל הנכונות וכל המוכנות של המנהלת, של מדינת ישראל, של המנכ"ל הקודם של אילן, שהציג לנו כאן במצגת יפה את כל מה שכבר הוכן לנו, איפה כל החקלאות הזאת? אם יוכלו להסביר לי איפה החקלאות הזאת ואיך באים להביא לנו את החקלאות הזאת חזרה, אני אקבל את זה.

כחקלאי וכאחד שמרכז עכשיו את הנושא, אתה רואה עבור רוב החקלאים אפשרות לחזור לחקלאות בצורות השונות בתנאים החדשים?

התנאים שאני כבר כתבתי אותם וגם העברתי אותם ליושב הראש וגם ליושבת ראש הקודמת, התנאים שהחקלאים יכולים לחזור אליהם מתחילים כך. ראשית אנחנו לא מבקשים לירה, לא רוצים כסף. תבנו לנו בחינם מה שאתם רוצים בעלות שלכם, מה שהיה לנו זה מה שיהיה לנו, לא יותר. דבר שני, את השטחים הרי אנחנו לא מקבלים היום, אז על מה אנחנו מדברים? בירוקרטיה של עוד מעט שנה. אנחנו עד לרגע זה לא קיבלנו שטחים בשביל להתחיל לבנות - - -

שכעיקרון הוקצבו?

כן, שזהו פיתרון אלמנטרי להתחיל כי בלי קרקע אי אפשר לעשות חקלאות.

אבל יש הקצאת קרקע.

יש הקצאה על הנייר. יש ויכוחים ויש סמנטיקות וכו'. כל היועצים המשפטיים שישנו בזמן הפינוי והגירוש - - -

שלמה, כדי להיות יותר פרקטיים, אתה אומר שהוצגה כאן תוכנית על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה. יש פער בין התוכנית שהוצגה לבין המציאות של היום. האם מישהו יכול לשרטט את הפער הזה בין מה שהובטח לבין מה שישנו? האם זה משורטט במבקר? האם זה משורטט אצלכם? האם מישהו יכול להראות איזשהו תחום שיש בו פערים בין מה שחשבתם שאתם הולכים לקבל לבין מה שקורה היום, כדי שנוכל להתחיל לטפל בדברים.

במקרה הזה זה פשוט, השטח מדבר. אז אם אנחנו רואים שאין חקלאות בשטח צריך לשאול למה.

חברת הכנסת דותן שואלת שאלה אחרת. אנחנו רוצים לזהות בצורה כמה שיותר ברורה ומדויקת את הפערים האלה, איפה הדברים תקועים? מה לא נעשה ממה שכבר הוחלט? מה צריך להחליט אחרת? ולעבוד בצורה ממוקדת.

הפערים מתחילים בזה שאני בפיצוי שאני אקבל היום אני לא מסוגל לבנות היום את מה שהיה לי קודם. זה פחות מחצי מה שאני יכול לבנות בתנאים של היום ממה שהיה לי קודם.

כלומר, אתה אומר שבמצב של היום אין סיכוי לרוב החקלאים לחזור לעבודה החקלאית.

בוודאי שלא. גם אם נניח שבאיזשהו שלב יבואו ויסגרו את הפערים, מישהו צריך כאן לקחת את האחריות הזאת על זה שעונה, שתיים, שלוש, ואנחנו בדרך להפסיד את העונה החמישית, מי מפצה אותנו על זה?

תודה. חגית בבקשה אבל לפנייך חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, בדוח של משרד המבקר יש כמה התייחסויות ספציפיות להיערכות הרשויות. הוא מדבר על כך שלא הייתה היערכות מוקדמת, שלא היו הנחיות מצד משרדי הממשלה לרשויות המקומיות, התקצוב לא היה קיים או היה חלקי, לא היה כוח אדם שהוקצה לנושאי רווחה והרשויות לא היו מעורבות בהקמת התשתיות הדרושות. אני מנסה לבחון מה שורש התקלה, לא כדי לתלות אשמים, הלא ברור שאין לנו הסמכות לכך, אלא כדי לראות איך אנחנו עושים משהו יותר טוב. הסיבות שאנחנו שומעים זה שלא היה שיתוף פעולה עם המפונים, לא העריכו שהם ירצו להיות ביחד, ציפו שכל אחד ילך לשכור דירה, מנהלת סל"ע אמרה פעם אחרי פעם, בשיחות, בדיונים, באלפי דיונים, אגב הם אף פעם לא ממוסמכים כי זה המנהג של מנהלת סל"ע, לא להוציא סיכומים בדברים האלה, אין לנו כלים חוקיים לעזור, החוק לא טוב.

כאשר בא גוף שהתפקיד שלו על פי שמו הוא סיוע למפונים, אני מצפה שאם יש לו בעיה חוקית שהוא ייזום יוזמת חקיקה כדי לתת לעצמו כלים חוקיים. אני לא שמעתי עד היום על יוזמת חקיקה אחת שיצאה מסל"ע, או ממשרד ממשלתי שבא לעזור ואומר, אין לי כלים. הלא יש הצעות חוק ממשלתיות, למה זה צריך לבוא כהצעות חוק פרטיות? האמצעים הועברו לרשות הרשויות ובהרבה מקרים בדין כך. אבל אנחנו מכירים את מצבם העגום של הרשויות המקומיות בארץ וכל מי שכבר העביר כספים, הלא הבעיה היא שברוב המקרים גם לא העבירו תקציבים, אבל כל מי שכבר העביר היה צריך לצפות שהעברות תקציבים לרשויות ששקועות בגירעונות קשים, ההעברה התקציבית הזאת תימהל במה שאין לרשות. אז ממה רוצים שיעזרו להם?

חבר הכנסת אלדד, זה לא פיר, עד כאן. כל מה שאמרת אני מסכים איתך והכל אבל הרשויות העבירו כל שקל שקיבלו, יותר מזה. אני יכול להגיד גם בשם המועצה האזורית חוף אשקלון, אנחנו עד היום מתקצבים על חשבון עיריית אשקלון את מה שאנחנו לא מקבלים, אז זה לא הוגן.

אני יודע ואני יודע שגם התנדבתם לתת תקנים שלא היו לכם.

נכון, וגם היום אנחנו מממנים, ויושבים פה גם נציגי כפר דרום וגם נציגי ניסנית ואנחנו היום מממנים אותם במקום הממשלה.

נכון מאוד.

מה שאני אומר הוא לא ביקורת על הרשויות, מה שאני אומר הוא שכאשר מטילים משימה לאומית כזאת על רשות שממילא נמצאת בקשיים קשים מאוד, בגירעונות. איך מצפים שהם יוכלו לקחת על עצמם משימה לאומית שהמדינה לא מתקצבת?

נחל שורק היא מועצה בקשיים.

הדיון הזה מתקיים ביום מעניין. ביום בו הולכים לאשר את תקציב המדינה. אם אנחנו רואים את הליקויים ואומרים שאנחנו לא מחפשים את האשמים אלא רוצים לתקן, אני לא רואה בתקציב המדינה היום, על פי הערכת אנשים, והם לא מוסמכים אבל גם לא שמעתי מספר אחר, חסרים 2 מיליארד לטיפול במגורשים. איפה זה בתקציב שהיום אנחנו הולכים לאשר? איך אנחנו צופים פני עתיד אם היום אנחנו הולכים לאשר את התקציב וגם בתקציב היום אתם יכולים לקחת את הדוח שכתבתם על מה שהיה ולהעתיק אותו לדוח שתכתבו על מה שיהיה כי תקציב גם היום לא יהיה, ובלי תקציב כל המילים היפות על משימה לאומית והיותם של האנשים הללו שליחים, לא תהיה מגובה ביכולת לעזור להם. אז כל השאר אלה פרטים אבל הפרטים הללו כולם יקומו ויפלו על היכולת התקציבית של המדינה לגבות אותה. ואם לא יהיו סעיפים בתקציב המדינה, ועל פי מה שהולך להיות מאושר היום לא יהיו תקציבים, אנחנו יכולים לכתוב כבר את דוח המבקר הבא, תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע מחגית על הקהילה אבל ממש בשתי דקות כי אנחנו בלחץ זמן, ואחר כך שתי דקות על יישובי קבע, אחר כך רוני ושמעון ראשי המועצות, - - -

גם אנחנו רוצים לדבר, אתה לא מוכן לשמוע אותנו.

אני מצטער.

גם אני מצטער אבל הבעיה היא שאני סובל.

הישיבה הזאת היא ישיבת פתיחה, היא לא ישיבת סגירה של הנושא. הישיבה הזאת היא כדי לפתוח סידרה שלמה של דיונים ושל מעשים שלנו בתחום הזה, לכן מה שלא יישמע בישיבה הזאת יישמע בישיבות הבאות ואני מתנצל מראש על כך שלא כולם יקבלו את זכות הדיבור היום, בבקשה חגית.

אני משמשת היום כיושבת ראש אתר הקרווילות בניצן וגם עובדת בוועד מתיישבי גוש קטיף במה שאנחנו קוראים העצמה קהילתית. גוש קטיף מחולק היום לכ-28 קהילות מפוזרות ברחבי הארץ, מחיספין בצפון ועד יתד ויבול, וכל מה שאתם מכירים. הבעיה המרכזית שאנחנו רואים זה שהכוחות שיש בתוך הקהילות שמצליחים לאחד ולמנף את הקהילה לחזור לאיזה שהם חיי שגרה שידענו בעבר, הולכים ואוזלים. למה הם הולכים ואוזלים? כי הם עובדים רק על מתנדבים. יש הרבה מאוד דיבורים על הקהילות של גוש קטיף, קראתי בעצם את הסיכום של המנכ"ל הקודם של משרד ראש הממשלה מר אילן כהן לגבי הקהילות של גוש קטיף, אבל בשורה התחתונה אף אחד לא מתקצב את זה. אף אחד לא מתקצב את רכזי הקהילות שעושים עבודה בהתנדבות, אף אחד לא מתקצב את מזכירי הקהילות, את יושבי הראש של הקהילות ובטח ובטח לא את הפעילות בקהילות.

זה איפה שהוא היה מתוכנן לתקצוב או שלא?

יש אישור לאיזשהו תקציב מאוד מזערי אם על ידי המנהלת, אני חושבת שהפעם הראשונה ששמעתי שהוא צריך לרדת היה ב-20 באפריל. עד היום הוא לא ירד. יכול להיות שהוא קשור לאישור של התקציב שחבר הכנסת אלדד אמר שאתם צריכים לאשר היום ויכול להיות שלא. אין לי פיתרון ואין לי תשובות לזה.

אנחנו נשמע ממנכ"ל משרד ראש הממשלה.

היה תקציב, קיצצו אותו, היינו צריכים לעשות שינויים בצרכים שלנו פתאום, לא ברור לי לפי מה קיצצו, לא ברור לי לפי מה תקצבו. בשורה תחתונה, אין מישהו שמוכן לבוא ולשים כסף על זה שאנחנו נהיה משוקמים. זאת נקודה אחת. הנקודה השנייה היא, מי מנהל את החיים שלנו. אני אדגים את זה על ניצן אבל זה נכון לכל הקהילות. כיושבת ראש ניצן שבה יש 8 קהילות, יחד איתי באתר יש עוד מנהלים. יש מנהל מטעם מנהלת סל"ע, יש מנהלת מתנ"ס מטעם המועצה אזורית חוף אשקלון שרואה את עצמה כמנהלת האתר. יש לי סיוע מאוד גדול של מר יענקל'ה חיים ממשרד השיכון שהוא מנהל האתר. רק אין לנו שום אמצעים באמת לעשות משהו באתר. כיושבת ראש, קודם כל אני לא בטוחה שאני צריכה יחד איתי עוד עוזרים חיצוניים. אני חושבת שתושבי גוש קטיף ידעו לקיים קהילות ויישובים ויודעים גם היום. אני מתחננת, התחננתי בפני השדולה, אני מתחננת גם בפניכם, תנו לנו לנהל את עצמנו, תנו לנו לעזור לעצמנו בשיקום הזה, את התקציבים תנו לנו ישירות. אל תעבירו לנו אותו דרך אלף גורמים.

את נבחרת בישיבה?

אני נבחרתי על ידי הנהלת ניצן שמורכבת מכל יושבי הראש של כל הקהילות שנמצאות בניצן.

הנושא האחרון, מוטי, בבקשה.

מדינת ישראל סימנה כמשימה לאומית את נושא הגירוש שלנו ועשתה את כל המאמצים האפשריים והבלתי אפשריים כדי שנגורש כמה שיותר מהר, שגוש קטיף יישאר נקי מיהודים, במבחן התוצאה הציון עשר. גוש קטיף ללא רגל יהודית.

יודנריין, כן.

אדוני, פינו רק את גוש קטיף, לא פינו את צפון החבל, פינו רק את גוש קטיף.

לא, כל חבל עזה, סליחה.

אנחנו דורשים ממדינת ישראל בנושא יישובי הקבע, שיקום הקהילות בקבע, ולא רק בזמני. אגב, אני חייב הערה אחת, אני לא יודע אם אנשים יודעים, יש עדיין כ-60 משפחות שיושבות עדיין בבתי המלון ובבתי הארחה ועיניהם כלות לקרוון הנכסף.

יש גם אנשים באוהלים.

ובאוהלים, אז אולי באמת כדאי שחברי כנסת יטריחו את עצמם יום אחד ויראו איך נראים אנשים באוהלים - - -

אם אתה לוקח בחשבון את סך הכל אוכלוסיית המגורשים, כמה מתוכם אמורים להתיישב ביישובים חקלאיים וכו' וכמה הולכים למסלול העירוני? יש כאלה שהיום שוכרים דירות באשקלון וכו'.

אנשים רוצים פיתרונות שיקום קהילתי ולא פרטני ועל זה כל הדיון.

אבל לא מאה אחוז מהאנשים רוצים את זה.

לא אמרתי שמאה אחוז.

אז אני שואל אותך כמה.

אני לא יודע, לא עשיתי פילוח. אבל אני יודע שהרוב המוחלט רוצים שיקום קהילתי בקהילות שלהם, זה ודאי ואין לי ספק בדבר. אני חושב שחובתה של מדינת ישראל, ואני בכלל לא נכנס אם זה המנהלת או משרד זה או אחר, זה לא מעניין אותנו, חובתה של מדינת ישראל כמדינה וחובתה של ממשלת ישראל כרשות המבצעת של מדינת ישראל, לראות בשיקום הקבע משימה לאומית, וכשמדינת ישראל רוצה לעשות משימה לאומית היא יודעת גם לקחת 50,000 חיילים ולהגיד להם זאת המשימה שלכם.

מה שאנחנו דורשים ומבקשים, נכון להיום כל מה שקשור כמעט, להוציא מספק, לשיקום הקבע ובניית יישובי הקבע באו מיוזמות שלנו, מריצות שלנו, ממאמץ עצום שאנחנו משקיעים. המדינה בקושי יושבת איתנו כשאנחנו מציעים רעיונות ופיתרונות. ואני אספר דבר קטן, ישבנו במנהל התכנון במשרד הפנים על הנקודה של אגוז, זה יכול להיות על כל יישוב אחר. ההתייחסות היהירה והמזלזלת שחשנו בישיבה, וכבר בפתיחת הדיון אומר פקיד בכיר מאוד, אני מבקש לא לדבר על אידיאולוגיות, הכל ידוע. עיזבו, בואו נראה תכל'ס איך אפשר לזרוק את העסק. זאת בעצם הייתה האמירה. אנחנו ציבור שממשיכים לבנות את המדינה, למרות מה שהמדינה עוללה לנו ומעוללת לנו ברגע זה. אנחנו ממשיכים לבנות את המדינה, אנחנו נמשיך לבנות, אנחנו לא מתייאשים מציונות, אנחנו נמשיך לפתח. אנחנו הולכים לפתח יישובים רבים, אנחנו הולכים לפתח בלכיש ובעוד מקומות, בצפון ובדרום ונמשיך לבנות ונמשיך לעשות. אבל זה לא יכול להתבצע בצורה התנדבותית של אנשים. מדינת ישראל מוכרחה להוביל את המהלך.

מי הפרטנר שלכם בנושאים האלה של יישוב קבע? משרד השיכון?

לצערנו אין פרטנר. המדינה לא ישבה איתנו עד היום, פעם אחת לא אמרה, בוא נשב לשולחן, בוא נשמע מה אתם רוצים, בוא נעזור לכם, בוא נראה בזה משימה לאומית. זו חובתה של מדינת ישראל.

מה עם המנהלת?

איתנו מעולם לא ישבו על העניין. ביקשנו, התחננו, לא ישבו. תודה.

תודה רבה. אבקש מרוני מהצרי, מעבר לכל מה שמדובר, כעת מה אתה כראש העיר היית מצפה מהמדינה וגם קצת מספרים, כמה מהמגורשים חיים אצלך בעיר?

סלח לי, אם זה לפרוטוקול רשמית זה מפונים ולא מגורשים.

אני כראש ועדה קורא להם מגורשים.

אני מבקש לפרוטוקול, אל תגיד מגורשים.

אז אתה תגיד מפונים.

אל תעשה מזה פוליטיקה.

שמענו פה בעיקר את מפוני גוש קטיף ולא שמענו את צפון הרצועה ונמצאים פה מייצגים של לא פחות משפחות, יש פה לפחות מייצגים של כ-300 משפחות, גם ניסנית וגם אלי סיני שלא שמענו אותם. זה דבר אחד. דבר שני, אני אומר לכם שהבעיה בכל הפינוי הזה זה ההתנהלות ולא משהו אחר, אבל ההתנהלות משני הצדדים. בשביל האיזון, אני לא מייצג את המדינה, יש לי המון טענות נגד המדינה אבל ההתנהלות של שני הצדדים. ההתנהלות קודם כל של מדינת ישראל עד היום. אני אומר לכם שהפינוי הזמני הוא כאין וכאפס לעומת פינוי הקבע או מגורי הקבע, בגלל שני הצדדים עד היום. שאלת אותם שאלה וענו לך פה בפשטות כזאת, 90 אחוז רוצים יישובים קהילתיים. אני אומר לך, אין את הנתון הזה, הם עדיין לא יודעים בעצמם ויושב פה מייצג של אחד היישובים, הם לא יודעים עד היום בתוך עצמם איפה הם רוצים להיות, באיזו מסגרת ויש פה תנודות לכאן ולכאן, בצדק מבחינתם. הם חיים באיזה ערפל שהם בתוך המשפחות עדיין לא יודעים מה הם רוצים.

אבל מצד שני שאלת אותם, מי מייצג אותם, מי הפרטנר? אני מודיע לך חד משמעית, אין פרטנר היום במדינת ישראל שיודע לקחת את הפרויקט הזה ולטפל בו מכל הצדדים. מנהלת סל"ע היא לא הכתובת. העלו פה את נושא התעסוקה, דיור הקבע. שמעתי פה גם שמאשימים שאני מנטרל את תוכנית ניצנים. אני ראש עיריית אשקלון, אני לא ראש עיריית המפונים. תושבי אשקלון חשובים לי, שלא יפגעו המפונים, לא פחות מהמפונים. נבחרתי על ידי תושבי אשקלון לדאוג לעיר אשקלון. וכשמישהו מוביל מהלך בצורה פרטצ'ית, שאף אחד לא נתן לו את הסמכות הזאת, במקרה הזה משרד השיכון, אני אלחם מול כולם למען תושבי אשקלון, בשביל זה נבחרתי.

אתה בזמנו, כשרק התחיל הסיפור הזה הצעת מייד שהדירות הפנויות באשקלון - - -

עוד רגע, אעשה את זה בקצרה. אם רוצים לצאת מפה היום עם החלטה, קודם כל נמצא פה מנכל רוה"מ, שמדינת ישראל תחליט על צוות שיהיה בין משרדי. לא יכול להיות שיגידו להם על נושא כזה תפנו למשרד השיכון. שמעתם את עניין ארז, עניין ארז זו הבדיחה הכי עצובה שיכולה להיות. עניין ארז נופל בין כל הכיסאות והתמ"ת מנסה לעשות הכל אבל פעם אומרים להם שזה פיצויים ממנהלת סל"ע, פעם אומרים להם שזה התמ"ת, כל פעם משהו אחר. אם יוקם גוף כזה שיהיה בין משרדי, שייתן מענה לעניין, יפתרו הרבה בעיות.

הדבר השני, דיברו פה על תקציבים, אני מסכים איתך חבר הכנסת אלדד בוודאות אבל אני אומר לכם שיש גם את הצד השני. יש פה בזבוזים על ימין ועל שמאל, חלק מהם יציג עוד מעט ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, איך רוה"מ בזמנו בנה בית ספר, דקה אחרי זה החליפו עוד בית ספר, ויכול להיות בצדק מבחינת המפונים. אבל הבזבוז שיש בעניין הזה, אתם מדברים על חוסר בתקציבים, אני אומר לכם, מבזבזים כספים. מדינת ישראל מבזבזת כספים והכל מלחץ. אף אחד לא מנהל פה דיונים נכונים. אין פה תהליך קבלת החלטות סדור, פשוט מבזבזים. היום אני שומע שרוצים להקים עוד בתי ספר, עוד לפני שמישהו בכלל בודק צרכים. עושים תשתיות שלא צריך אותם. שמעתם איך התנהל כל ניצן וגם פרויקטים אחרים.

אנחנו באשקלון, שנה לפני שהתחיל הפינוי אני הוא זה שבאתי עם הצעות קונקרטיות כולל צוותי קליטה שמינינו בעיר לתושבי גוש קטיף וצפון הרצועה לבוא לאשקלון עם שטחים ספציפיים. באנו בתוכניות של קהילות, לא תתפזרו בתוך העיר. אם תרצו להיות קהילה של 150 משפחות תלכו לכאן, תרצו 400 משפחות תלכו לכאן. באנו עם תוכנית הכי מסודרת. קרה משהו למדינה. המדינה נכנסה ללחץ. אגב העניין של המלונות שהוזכרו פה. לדעתי זו שערורייה מה שקרה כאן. שבוע לפני הפינוי החליטו בכלל בלי להודיע לעיריית אשקלון שלוקחים שני בתי מלון נוספים. לא פנו אלינו, לא דיברו איתנו. במקרה שמעתי. שאלתי אותם איך בכלל, אני לא נותן לו רישיון עסק למלון הזה. אני אסגור לכם את המלון. מצאו פטנטים, קייטרינג וכל מיני דברים כאלה. אי אפשר לבוא אלינו בהתנהלות הזאת.

אנחנו תרמנו עד היום, אני אומר לכם, אמרתי את זה קודם, אנחנו משלמים היום תקציבים על חשבון עיריית אשקלון לטובת המפונים, עד היום. גם בנושא התעסוקה. עיריית אשקלון התנדבה ופה אני רוצה להגיד לתמ"ת, התמ"ת עשה פה עבודה בנושא התעסוקה, הוא הבין שזאת הבעיה. הוא פתח מט"י באשקלון, למט"י שלנו הוא צרף עוד אמצעים. הוא פתח משרד מיוחד. אני חושב שבעיית התעסוקה של המפונים נעוצה בשני דברים. אחד בחקלאים שלא רוצים לחזור לחקלאות ומדינת ישראל צריכה להבין את העניין הזה ולמצוא להם פיתרון. דבר שני, מדינת ישראל לא נתנה מעצמה מעבר למה שהצהירו כאן, למשל לא אמרה, אני מוכנה שבמוסדות ציבוריים או בדברים כאלה, לשנה שנתיים תקלטו אנשים.

מה שדיברו על המכסה - - -

אני לא רוצה להגיד אם זו העדפה או לא העדפה אבל היה צריך להבין שיש פה אוכלוסייה מבוגרת שצריך לתת לה מענה מתאים לכל הדברים. גם היום ההתנהלות מול משרד החינוך, אתם תראו אותי מסתובב בכל המשרדים, כל אחד מזמין אותי. מזמין אותי משרד החינוך בוא לדיון על בניית בית ספר, מזמין אותי משרד השיכון בוא לדיון על מתחם ניצנים. מתחם הגולף בתוך העיר שלי, אני מסתובב בין כולם. בין מנהלת סל"ע לבין משרד הבינוי לבין משרד הפנים שפתאום גם הוא הפך להיות איזה מנהל הפרויקטים, זה לא יאומן מה שקורה. בשורה תחתונה אני אומר לכם, אם זה ימשיך להתנהל ככה, גם אנחנו הרשויות לא ניתן לזה יד. אני רואה את מתחם ניצנים כדוגמא, איך זה התחיל ומה רוצים לעשות איתו היום. לצערי הרב, וזה לא נראה לי טוב כי אני הוא זה שאמרתי מהתחלה, בואו גם היום לאשקלון, נוכל לקלוט אתכם. אבל אם זה יתנהל ככה הם ימצאו גם את עיריית אשקלון נגד התוכנית הזאת. לא יכול להיות שיעשו שינוי תוכנית בלי אשקלון ועוד יאיימו עלי ויגידו לי, אנחנו נוציא את זה מתחום השיפוט שלך כדי שנעשה מה שאנחנו רוצים, זה לא יאומן, זה לא מדינת ישראל.

לא יכול להיות דבר כזה שמדינת ישראל תיתן הון עתק לרשויות על חשבון המפונים כדי לקלוט את המפונים שם.

אפילו הסיפור של מתחם ניצנים, לפי החלטת ממשלה הוחלט שרק אחרי שייבדק שאכן צריך את המתחם הזה הולכים לעשות הכל. רכשו את המתחם, אני לא מבין את זה. רכשו את המתחם מאנשים פרטיים, אני לא רוצה להעלות פה דברים מעבר לזה. עוד לפני שיודעים בכלל שצריך אותו. לא יאומן איך שזה מתנהל. שורה תחתונה, צריך לעצור רגע, אני אומר את זה למנכ"ל רוה"מ החדש, שוחחתי איתו אתמול בלילה ביוזמתו וסיכמנו שהוא לוקח את הנושא הזה ועוצר רגע ואומר, בוא נראה מה קורה פה. אם היו שם 30 יישובים היום יש כבר 100 מתחמים, אני אומר לכם באחריות. צריך לעצור את זה, זה פוגע בכולם.

תודה, ראש המועצה חוף אשקלון שמעון כהן, בבקשה.

אני קודם כל מזדהה לגמרי עם מה שנכתב בדוח המבקר כי מירב הדברים נלקחו מאיתנו. אני רוצה לציין בתוכו שני נושאים שעד היום מעיקים עלי. הנושא של הפיקוח, מתחם ניצן זה מתחם של 500 יחידות עם המון עבודת תשתית. לקחו כמפקחים אנשים מבחוץ כאשר אנחנו התחננו וביקשנו שיעבירו לנו את הפיקוח. אבל את התוצאה העבירו אלינו. היום אנחנו מתמודדים עם מערכת הביוב והכבישים וכו', הרשות מתמודדת. אז זה בוודאי אחד מהדברים שמוכרחים להתריע עליהם. הנושא השני זה ההתנהלות הכספית.

מי לקח את הפיקוח החיצוני, מי זה היה, משרד השיכון?

משרד השיכון, משרד הביטחון, היו שם איזה שלושה חתנים שהתעסקו במתחם ניצן ובאמת, המועצה רצתה לקבל בעלות על העניין. המועצה אמרה, רבותי, מחר בבוקר אני זאת שצריכה לטפל בכביש, לא נתנו לה.

הנושא השני זה ההתנהלות הכספית. סיימנו זה עתה את 2005 כאשר מאוגוסט עד סוף דצמבר, התשלום הראשון של פעילות המועצה הגיע ב-20 לנובמבר. אני רוצה לומר שזה אבסורד. אנחנו רשות קטנה ובשבילנו זה היה סיוט. פשוט לקחנו מהתושבים הוותיקים ועבדנו בשקט כי רצינו לנסות לעזור ולעזור. רק היום אני רוצה לומר, אנחנו נמצאים כבר באמצע יוני. מראשון לינואר עד היום לא קיבלנו אגורה על פעילות כאשר כבר הגשנו תוכנית והתוכנית נדונה וביקשו מאיתנו דוח והגשנו דוח, אין למי לפנות.

יש ועדת חריגים שאישרו את הדברים וגם על זה לא הועבר כסף.

עוד משפט אחד לגבי ההווה והעתיד. אנחנו נמצאים לפני מפעלי קיץ. אנחנו חייבים היום לדעת מה תמיכת המדינה בהפעלת מפעלי קיץ. זה עוד שבועיים שלושה, בתי הספר ייסגרו וחייבים בדחיפות להיערך לגבי מפעלי הקיץ.

למה לא העלית את זה כשנציגת משרד החינוך הייתה פה? זאת ההזדמנות שלנו לרשום את הדברים האלה.

ההתנהלות חייבת פה להיות ברורה לגמרי. הילדים לא יכולים לשבת בבית. לצערי במועצה שלי נפלו עוד 5 יישובים שהיום נקראים סובב עזה ואנחנו מגיעים לקיץ וחייבים להוציא אותם קצת מהלחץ עם פעילות מעבר לאזור. אני מעלה את זה בכתובים אבל עדיין לא קיבלתי שום תשובה. אני מבקש שמישהו יעזור לנו בתקופה הזאת להביא את הילדים קצת לרווחה, לשקט, מוכרחים לעשות את זה.

תודה רבה, אני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי להודות לכם לראשי הרשויות, אולי המזל של המפונים הוא בכך שנפלו על ראשי רשויות שבאמת היו ידידותיים והתנדבו לעשות דברים רבים. צפון הרצועה, שני משפטים מטעמכם, בבקשה.

מנהלת סל"ע, עיריית אשקלון, מדינת ישראל ידעה בדיוק מה רוצות 150 משפחות, לגור במתחם שמדינת ישראל הציע, זה נקרא מתחם הגולף, מתחם שקט בצפון אשקלון. מי שהציע את זה זו מדינת ישראל. לא באנו ואמרנו אנחנו רוצים. ראש עיריית אשקלון עצמו היה ביישוב. והיום אנחנו נמצאים בדיוק באותה נקודה כמו ב-15 באוגוסט. לא התקדם מילימטר. ואני אגיד לכם עוד משהו, בשיא חוצפת האנשים העוסקים בדבר, אני מדבר על מנהלת סל"ע, הם עוד ימשכו אותנו הרבה מאוד זמן כאשר אנחנו לא יודעים אם בשנה הבאה נקבל שכירות ואני צריך להוציא מהכיס שלי. אנחנו לא יודעים בכלל מי נגד מי. תבינו, הנקודה הזאת של דיור הקבע היא הנקודה הקריטית ביותר ממנה ניתן לפתור את כל הדברים האחרים. כשהאדם יודע שזה הבית שלו, זה מקום המגורים שלו, הדברים האחרים יבואו בהמשך. זו הבעיה העיקרית שמדינת ישראל מתעלמת ממנה.

אני רק רוצה לשאול אתכם, אתם מיוצגים בוועד היישובים או שאתם עובדים בנפרד?

אנחנו כשלושים משפחות מהיישוב ניסנית שהגענו לצפון הגליל, מתוך אמונה, אני יכול להגיד את זה בפורום הזה, לייהד את הגליל כי הגליל משווע להרבה אנשים.

אתה בעצמך אחד המגורשים?

אני אחד המגורשים, גרתי בניסנית קרוב ל-20 שנה. כשקרה הפינוי עם כל הצער והכאב חשבנו לקחת את עצמנו בידיים. כל המדינה מדברת פיתוח הנגב והגליל, לתמוך, לעזור. אנחנו בפועל היום יושבים שם, משלמים הון עתק של כסף. השכירות שאנחנו משלמים שם לבתים שהם באמת בתת רמה, אנחנו משלמים 600, 700 דולר לחודש כשבפועל המדינה מתקצבת ב-450. אנחנו רוצים לגור בצפון, אנחנו אוהבים את הצפון, יש לנו ייעוד בצפון. לא יכול להיות מצב שהמדינה מתעלמת, מנהלת סל"ע מתעלמת, הבטחות נעשו מפה עד השמים אינן מקוימות. מנכ"ל משרד רוה"מ הקודם הוציא פרוטוקול לגבי ההתיישבות בבוסתן הגליל. למחרת קבלת האישור, היועץ המשפטי לא מוכן לחשוב על הצפון בכלל. הוא פוסל כל דבר שעולה - - -

למה?

כי הם מחשיבים אותנו לאנשי נדל"ן שעושים כסף בצפון. מי שבא להתיישבות בצפון הוא היום עשיר. אם זו המחשבה שאנחנו הולכים להיות עשירים בצפון, אז שלא יקלטו בצפון, שלא יעשו פרסום לצפון - - -

הלוואי ותהיו עשירים בצפון.

אני מבקש שתשאל את היועץ המשפטי, למה האישורים לא נעשו עד היום. יושב כאן מנכ"ל רוה"מ שמכיר את הסיפור, שישמע מאילן כהן איך הדברים מתגלגלים במשרד ראש הממשלה ועד היום אין תשובות לאף אחד. אני לא רוצה להיות נכה בנפש. אני רוצה להיות בריא. אני כבר שנה מתגלגל במצב הזה.

תודה. אני מתנצל בפני אלה כולל ראש המועצה לכיש שאני לא יכול לתת יותר את זכות הדיבור, זה יבוא בהמשך, בישיבות הבאות. אני מבקש ממנכ"ל משרד רוה"מ להתייחס בגדול לשני דברים. אל"ף לכמה נקודות ספציפיות כולל נקודות מאוד אקוטיות כמו שדיברו על מפעלי קיץ שזה אוטוטו. בגדול אנחנו רוצים לשמוע ממך איך אתה מתארגן כדי שבאמת הפרויקט הלאומי הזה כפי שהוגדר באופן לא פורמלי, יהפוך לפרויקט לאומי אמיתי. זאת אומרת שהמדינה באמת סוף סוף תטפל בו במרוכז, במכלול ולא תטרטר כל פעם את האנשים שגם ככה עברו טראומה מאוד קשה, ולדעת כולם הם לא אשמים בכך. הם בסך הכל קורבן של מדיניות זו או אחרת, אם זאת ששלחה אותם לשם או אם זאת שהוציאה אותם משם, לא חשוב. לכל הדעות הם הקורבנות וקורבנות של הממשלה. לכן אחריות הממשלה פה היא מיוחדת. ואתה אדם שיודע לבצע דברים וגם עמדת בראש אחד המשרדים החשובים בנושא הזה וגם לזה אני מניח שאתה תתייחס כי היו פה גם כמה שאלות שקשורות לזה, תעסוקה ומעונות יום וכו'.

גם לגבי אזור תעשייה ארז אם יש איזשהו פיתרון לתעשיינים.

אני רוצה שבנושא הזה נקיים ישיבה נפרדת וכמובן תת הוועדה תתרכז בכל הנושא של העסקים.

ניסע לשם.

אין לאן לנסוע.

כעת זה סקרינינג של כל הנושאים ואחר כך יהיו ישיבות של ועדת משנה או של הוועדה הראשית.

אני עורך דין קובי מזרחי ואנחנו רק רוצים להעלות את נושא הפטור מארנונה למתיישבים עד הקמת יישובי הקבע, זה נושא שאני מבקש להתייחס אליו.

אתם מעלים את זה בשם הרשויות?

כן, בשם הרשויות, אנחנו רוצים לפטור אותם מארנונה.

אדוני היושב ראש, אני מודה לך ולוועדה שהזמנתם אותי ומודה למבקר המדינה, למשרד מבקר המדינה על המאמצים שהם השקיעו בדוח. ברשותך אעסוק בעיקר בנושאים לשמם זימנת אותנו והם העולים מתוך דוח הביקורת בפרק הרשויות. יש לי את מלוא ההערכה למתיישבים יוצאי גוש קטיף ואמפטיה גדולה יש לי ולחברי, בין בסל"ע בין במשרד ראש הממשלה. אבל נדמה לי שחלק גדול מהנושאים שהועלו כאן, מסגרת הדיון היא לא המסגרת הזו. ואם בחרנו לזמן את ראשי הרשויות ולהתייחס לנושא של דוח הביקורת, נדמה לי שעל זה צריך לתת את ההתייחסות המרכזית. אם אדוני יזמן ישיבות נוספות אנחנו נגיע ברצון ונתייחס. בכלל אנחנו נפתח את הדיאלוג עם מתיישבי גוש קטיף בצורה הטובה ביותר.

מאוד רצוי, גם בלי הישיבות שלנו.

ההסתכלות שלי על דוח הביקורת מטבע הדברים היא גם על פי ניסיון שיש לי כמנכ"ל עיריית ירושלים במשך 7 שנים. מתוך כך אני מכיר לא רק את ראשי הרשויות. ירושלים היא עיר גדולה למדי, מורכבת מאוד והתחום הזה מוכר לי היטב. ומתוך שאני מכיר את עבודת הממשלה ומתוך שאני מכיר, אומנם בתחום יחסית ממוקד, תחום התעסוקה, את העשייה מול יוצאי גוש קטיף, אז הפרספקטיבה שלי היא רחבה על בסיס כלל הפעילות אבל היא כמובן לא בהכרח מתיישבת עם דוח הביקורת. אני חייב לציין שכמנכ"ל חדש, דיון בוועדת ביקורת יש לו יתרונות עצומים. הנה ניתנה לי כאן הזדמנות במהלך השעות האחרונות לשמוע התייחסויות שונות, לשמוע הערות שונות. מה שיכולתי ללמוד בשעתיים האחרונות לא יכולתי ללמוד בשום מקום אחר. אבל כשאני קורא את דוח הביקורת אינני יודע מה עלי ללמוד. אני קורא באותו דוח, לעיתים נדמה לי ששני אנשים שונים כתבו אותו או שני אנשים שונים ערכו אותו. בעמוד 41 אני קורא, הממצאים העיקרים מעלים כי ההנחיות שקיבלו הרשויות המקומיות ממשרדי הממשלה ובעיקר ממשרד ראש הממשלה, משרד הפנים ומשרד החינוך, התרבות והספורט ומשרד הרווחה, היו חלקיות ולא מפורטות די הצורך. חלק מהן ניתן באחור ללא אסמכתא בכתב. והנה אני קורא בעמוד 48, שביוני חודשיים לפני ההתנתקות הכינה מנהלת סל"ע לרשויות המקומיות נוהל עבודה במועצה, בסוגריים רשות קולטת. נוהל בכתב, והנוהל סוקר את הצעדים שעל הרשויות לנקוט כדי להיערך לקליטת המפונים. ולאחר מכן יש פרוט איך הרשות צריכה לפעול. ויש פירוט מלא באופן שאני חושב בתור מי שיצא את מערכת הרשויות המקומיות, שלפעמים הפירוט הזה אפילו מעליב. סליחה, מה שרוני מהצרי שכח יש אנשים בסל"ע שלא למדו. לא מתוך שהם אנשים לא טובים, משום שהם לא למדו את המטריה של הרשות המקומית.

אני מסכים לחלוטין עם ליאור כלפא שהרשות המקומית היא גוף חזק והיה צריך וראוי לפעול הרבה מאוד דרך הרשויות המקומיות. זה הגוף שהכי קרוב לאזרח. יש לי דעה מצוינת על מרבית הרשויות המקומיות בישראל. אם אני לוקח משהו מדברים שנאמרו כאן בין השאר זה החובה והצורך והכדאיות והתבונה בלעבוד יותר עם הרשויות המקומיות. אבל במה ששייך לביקורת מול סל"ע, סהדי במרומים שאינני מבין מה כותבת הביקורת. אז בוא נסכם. אם מנהלת סל"ע נתנה הנחיות בכתב או לא נתנה הנחיות ולא לפני הזמן, זה לא מתיישב בין העמודים, וזו רק דוגמא אחת.

אדוני המנכ"ל, המשפט הבא אחרי, מפרט בדיוק את מה שאתה אומר. אני עקבתי אחרי מה שקראת. כתוב "לקו בחסר, הקשו על היערכותם". זה מה שכותב המבקר.

תאמין לי שאני לא צריך קורס בהבנת הנקרא.

ההנחיות, אני ממשיך לקרוא מה שקראת.

חבר הכנסת אלדד, תאמין לי קראתי היטב ואני מייד איישב את הסתירה. הקשבתי בסבלנות, הקשבתי לכולכם ויש סידרה שלמה של דוגמאות שההכללה לא מתאימה לממצאים והממצאים לא מתאימים להכללה.

הרשויות קיבלו תקציב מראש?

תמיד. הממשלה בספטמבר האחרון אחרי שעלתה תמונה מי נמצא איפה, קיבלה החלטה על תקצוב הרשויות. לאחר מכן קיבלה עוד שתי החלטות והכל בתקציב כולל למיטב זכרוני של 28 מיליון שקל. וכבר נאמר על ידי קודמי מבין אלה שנתת להם רשות דיבור, מה לעשות, הממשלה נקלעה למצב של אין תקציב. ובנסיבות האלה על פי חוקי מדינת ישראל, לא על פי שום גחמה של אף פקיד, היא פעלה כך שהיא תוכל לשחרר את הכסף בנוהל ועדת חריגים. ואכן בשבוע שעבר זה שוחרר. אם אתה שואל אותי אם אפשר לשחרר את זה יותר מהר, התשובה היא כן. אם אתם שואלים אותי מה לדעתי הבעיה, אני אגיד לכם, וסליחה חברי ממשרד מבקר המדינה. הבעיה היא לא ברדיוס שאתם מציינים. הבעיות המרכזיות הן בעיות מבניות שלא שייכות לא לסל"ע ולא למשרד ראש הממשלה. היחסים בין השילטון המרכזי לשילטון המקומי הם בעייתיים בלי כל קשר לשאלת ההתנתקות משום שהשילטון המרכזי חרף 58 שנות המדינה, לא השכיל לבנות עם השלטון המקומי את אותם דפוסי עבודה נכונים וזה לא נוגע לחלוטין להתנהלות של סל"ע, וזה לא נוגע לחלוטין להתנהלות של משרדי הממשלה. היבט אחר הוא היבט של סמכות ואחריות. יש בממשלה, אני אומר לכם בפה מלא, בעיה למשרדים כולל משרד ראש הממשלה, קל וחומר כל משרד אחר, בעיה של סמכות ואחריות. הסמכות במקור אחד, האחריות במקור אחר.

למה לפנות היה כל כך מאורגן, כל כך מסודר וכל כך מתואם, וליישב לא?

אני מבקש אדוני שתכבד את רצוני להתייחס לנושא הביקורת.

אני שואל את זה כשאלה אמיתית. הרי זה היה אמור להיות מהלך אחד, מוציאים אנשים מבתיהם ודואגים ליישובם מחדש. איך קרה שבקטע הראשון הדברים היו מתואמים, מסודרים מתוקצבים, וברגע שהקטע הראשון נגמר הכל הלך כבלגן אחד גדול. הרי אותן הבעיות שאתה מציין, של חוסר תיאום של בעיות תקצוב - - -

ברשותך אבקש ממך לכבד את רצוני לעסוק בדוח הביקורת משום שאם אני לא אגיב אדוני, אז הדיון יתפזר ואף אחד לא יגיב ותהיה איזושהי תחושה שאנחנו במערכת המקצועית יודעים לקבל את דברי הביקורת כזה ראה וקדש. אין לנו שום בעיה לקבל ביקורת. באמת שלא. יש לנו בעיה עם ביקורת שלא יודעים מה לעשות איתה משום שהיא איננה נוגעת בדברים המרכזיים. אם התכוון מבקר המדינה לומר למנהלת סל"ע, למשרדי הממשלה, חברים יקרים, אתם פעלתם טוב, אני חושב שאתם צריכים לחתור למצוינות, תפעלו טוב מאוד. זו הדרך שלי אגב, חבר הכנסת אלדד, ליישב בין הנושאים השונים שמועלים בדוח. כי הרי כתוב מה סל"ע עשתה והיא עשתה. אתה יכול לומר, שמע, היא יכלה לעשות יותר טוב. אתה יודע מה, אני מוכן לקבל בהגדרה שכל גוף צריך לשאוף למצוינות ותמיד יש אפשרות להגיע ליותר. אבל לבוא ולומר שלא היו הנחיות לרשויות, לא היו הנחיות בכתב, לא היו הנחיות מראש.

אחרי זה אני עובר לנושא ההסעות. גם הוא מופיע בדוח הביקורת. ואומרים ראשי הרשויות, אין לנו שום בעיה עם האופן בו פעל משרד החינוך. אז אני שומע הערה ממשרד הביקורת, אדוני ראש רשות כזה וכזה תגיד מה שאמרת לנו. חבר'ה תראו, אני חושב שהנושא המרכזי הוא בהחלט עם הפנים קדימה אבל להפיק את כל הלקחים האפשריים מדוח מבקר המדינה, ונעשתה פה עבודה, וראוי להשקיע בזה את המאמץ הראוי. אני רק סובר שכשאנחנו עוסקים בענייני ביקורת צריך להבין היטב במה עסקינן לא קיבלתי את הרושם מתוך הקריאה שקראתי, סימנתי לי אגב, 8 קטעים אבל אני חוסך את הזמן כי ממילא אנחנו כולנו באיחור ניכר, קבלו את עמדתי שיש סתירות לא מעטות בתוך הדוח כך שאני כמנכ"ל חדש של משרד ראש הממשלה מתקשה להבין מה הלקח שאני נדרש ללמוד מתוך העניין.

היות ואנחנו הוועדה לביקורת המדינה והתפקיד המרכזי שלנו זה באמת ליצור הידברות ודיון מסביב דוחות מבקר המדינה, ישנו דוח ויש לך הערות רציניות מאוד מול הנכתב בדוח, בבקשה תעביר את זה אלינו בצורה מסודרת.

אני אעביר ברשותך למבקר.

למבקר ברור והעתק אלינו כי זה יהיה לנו חומר להמשך הדיון. זו הדרך. אני לא רוצה שמה שאמרת יישאר רק לפרוטוקול כי גם מבקר המדינה מגיע לו ביקורת, אם נגיד עשה משהו שלא בצורה מושלמת. לכן אני מבקש שזה יסודר בכתובים, גם למבקר וגם אלינו.

אכן כוונתי להיפגש עם מבקר המדינה ולומר לפחות את התייחסותי באופן כללי אבל גם בנושא דוח זה. אני למשל חושב שלעשות ביקורת תוך כדי, בזמן אמת, זו טעות של מהות. אני חושב שמבקר המדינה צריך לעסוק בביקורת חיצונית. הוא לא צריך לעסוק בביקורת פנימית. יש ספרות ענפה בעולם על יעדי ביקורת ומה האפקטיביות של ביקורת - - -

זה כבר נושא כללי.

סליחה, אדוני היושב ראש, כותב המבקר בפתחו של דוח ביקורת זה, מה טעם מצא לעסוק בביקורת, אני אומר לך שלדעתי יש פה בעיה קשה מאוד של התנהלות.

ואני אגיד לך רענן, הוועדה הזאת גם בכנסת הקודמת, תמכה תמיכה מלאה בעצם הנכונות, יותר מזה, ביקשה מהמבקר עוד מהמבקר הקודם, להפוך את הכלי הזה לכלי שמופעל לא רק בדיעבד אלא גם ב"ריל-טיים". אז לכן יש פה חילוקי דעות אידיאולוגיים שקשורים לטיב הביקורת לא לנושא הספציפי. בנושא הספציפי זה משתקף. אז בואו פשוט לא נתרכז בזה.

אדוני היושב ראש, אני לא חושב שיש פה שאלות של אידיאולוגיה, יש פה שאלות של ניסיון שמצטבר לא רק במדינת ישראל אלא גם בעולם. אם ועדת הביקורת תרצה יום אחד לעסוק בשאלה הזו של היתרונות היחסיים של ביקורת פנימית אל מול ביקורת חיצונית, בין בשלב התהליך בין מחוץ לתהליך, אני אשמח להשמיע את דברי.

יש לנו יום עיון בקרוב על הנושא הזה ואני כבר אבקש מחנה מנהלת הוועדה לרשום את מנכ"ל משרד ראש הממשלה לרשימת הדוברים ביום העיון ולנסות לתאם את הזמנים בהתאם.

עכשיו אני מבקש ברשותכם לחזור לדברים. אני חושב שראוי וחובה להעריך את העושים במלאכה ובראש ובראשונה את אילן כהן שסיים את תפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, ויונתן בשיא שמסיים בסוף חודש זה. אני חושב שהם עשו עבודה חשובה מאוד, הם והצוותים ללא יוצא מהכלל. אני מסכים לחלוטין שבכל עשייה, בוודאי עשייה מהסוג הזה יש ללמוד לקחים ולשפר. אבל, אני מבקש שיהיה רשום בצורה מסודרת שנקודת הפתיחה גם של משרדי הממשלה וגם של סל"ע הייתה בתחום הבלתי אפשרי. מישהו מוכן לזכור כאן בחדר הזה מה רמת הנתונים שעמדה לרשות סל"ע ומשרדי הממשלה בשאלה של מי הולך להיכן? היו לי לא מעט שיחות עם רוני מהצרי ערב ההתנקות. ועסקנו הרבה מאוד בשאלה של ורייאציות שונות שיכולות להתפתח בנושא ההתנתקות עבור העיר אשקלון. לא היה לנו מידע על כמה אנשים, לא היה לנו מידע על איזה סוג של משלחי יד.

בסופו של דבר כל מה שקרה במציאות הוא היה הבסיס לתכנון המיידי של הגופים השונים שעסקו בעניין, משום שלא היו נתונים. אז כשאני מסתכל על כל זה בידיעה מאוד ברורה שהתחיל כאן מהלך עם נקודת פתיחה בתחום הבלתי אפשרי, אני חייב לומר, אני חושב שאני צריך להגיד את זה בשם כולם, אני מקווה שכולכם תצטרפו אלי, שיש מקום בהחלט גם לדבר בשבחם של העושים במלאכה במונחים של חצי הכוס המלאה ולדעתי היא אפילו יותר מכך.

כמה דברים לסיום. אני יכול להתייחס להרבה מאוד נקודות אבל אני חושב שכדאי לכבד את הנושא ולהקדיש לזה את הזמן הנכון. אתה רוצה שאני אגיד לך שעזרא לא יודע מהחיים שלו על מה הוא מדבר בנושא המעברים? אתה יודע למה סגרנו את מעברים? כי לא הייתה שום תפוקה, בסכומי כסף אדירים. אז אם אנחנו לא סוגרים גופים לא אטרקטיביים, תגידו לי מה זה ניהול. אז הוא רוצה את מעברים. אני יכול להתייחס לכל נקודה.

זה מאוד חשוב לנו לשמוע, אל תעשה את זה תוך כדי.

אני בוודאי לא רוצה לעשות את זה תוך כדי, ואגב, שלא תטעה, אני לא בקי בכל הנושאים, כדי להתכונן לתת תשובות רציניות חלק מהדברים אני צריך ללמוד אותם. אני מכיר לא רע את תחום התעסוקה כפי שאתה יודע אבל יש תחומים - - -

זאת אמירה חריגה, זה כבר משהו.

מה חריג?

שאדם מודה בכך שהוא לא בקי בכל.

שלא תטעה, זה קורה לא מעט אצלנו בממשלה כי אנשים עוסקים בתחומים מקצועיים.

זה קורה הרבה אבל אנשים לא תמיד מודים בכך.

מכל מקום, אני חושב שצריך לכבד את הנושאים ואת האנשים. רשמנו את הנושאים השונים, אנחנו בדיאלוג ממילא, אגב, הנושאים שצריך לעסוק בהם בחקיקה, קיבלתי כבר מליאור כלפא על פי הזמנתי עוד טרם נכנסתי למשרד ראש הממשלה, כחלק מתהליך הלמידה שלי את הנושא, ואני מכיר עוד גורמים שונים שהתייחסו לנושא. אנחנו מכירים את ההיבטים השונים שלדעת אנשים שונים ראויים לשיפור ואני יכול לתת לך התייחסויות על נושאים כאלה ואחרים, אבל אני מציע שלא במסגרת הזאת. בצוות היושב כאן איתי אני מעריך שאין סוגיה כמעט שאין עליה תשובה.

מי יעמוד מול המתיישבים בפיתרון הבעיות האלה?

אני שמח שאתה שואל אותי את השאלה הזאת. ראש הממשלה מינה את גברת צביה שמעון לעמוד בראש מנהלת סל"ע, היא נמצאת כאן והיא תעמוד בראש המנהלת עם סיום שירותו של יונתן בשיא על פי בקשתו. גברת שמעון תתחיל לכהן בתחילת חודש יולי. אחד הנושאים המרכזיים שהיא תיקח על עצמה זאת על פי כל עבודת מטה שעשינו בינינו עד לרגע זה, הוא הממשק המאוד חשוב עם התושבים על המגוונות הגדולה מאוד שיש, וכבר העיר אחד מחברי הכנסת, נדמה לי חבר הכנסת אורון, שמדובר פה בגיוון אדיר ובווריאציות אין סופיות של אנשים ונושאים.

כמו שאמרתי כבר, וזאת ההחלטה שלנו, להקים ועדת משנה שחברת הכנסת עמירה דותן תעמוד בראשה. ועדת המשנה הזאת תנסה לסייע בפיתרון הבעיות כמה שיותר מהר. האם הגוף שבאמת, לא על הנייר, ירכז את כל המכלול הזה יהיה סל"ע? כי עד כה זה לא היה כך ושמענו בכל פעם שתעסוקה זה לא היה בפועל אצל סל"ע, בוודאי לא המגורים בעיר ועוד ועוד. זאת אומרת, האם יהיה סל"ע חדש? כי בניסיון הקודם של מספר רב של חודשים, לא הסתדרנו בלי אילן כהן, קודמך בתפקיד. דיברו על בוסתן הגליל. רוב הפלונטרים, סל"ע אפילו לא ניסה לפתור אלא כל פעם זה עלה למשרד רוה"מ, וצביה, אני חושב, גם הייתה קשורה לחלק מהפיתרונות האלה ומהדיון בהם.

לכן השאלה היא כזאת, אם היית אומר לי עכשיו שאתה כמנכ"ל משרד רוה"מ, זה בכל זאת גוף שמשרדי הממשלה איכשהו, הייתי פעם סגן שר במשרד ראש הממשלה, אני קצת מכיר את זה, יש התייחסות של שאר משרדי הממשלה למרות אי האהבה שיש להם תמיד לכל תיאום בין משרדי. כשמשרד רוה"מ מבקש משהו בין משרדי, זה איכשהו הולך. לכן, אם היית אומר לי שאתה כמנכ"ל יש לך ועדת מנכ"לים בדרך כלל ואתה מטיל את זה והכל, הייתי מבחינת התארגנות רואה בזה מענה. אם אתה אומר שהמענה חוזר לסל"ע, זה לא לצביה אישית, בשום פנים ואופן, גם לא לבשיא אישית למרות שהערכתי לגבי העבודה שלו היא קצת שונה. אבל לא זה העניין. זה פשוט גוף שההתייחסות של משרדי ממשלה אליו לא מאפשרת לו לעשות את כל המשימות האלה, ואני מאחל לצביה באמת המון הצלחה.

אני אשיב לך. מלכתחילה סל"ע הוקם כגוף מטה במשרד ראש הממשלה. לטעמי הוא עוסק יותר מדי בביצוע. אני למשל חושב שהרבה מאוד תחומים היה צריך להשאיר בידי המשרדים ולאפשר לסל"ע לעשות את עבודת המטה. אתה רוצה דוגמא, אני אתן לך. כל הנושא של טיפול במפעלים, פיצויים למפעלים, פיצויים לעסקים. למיטב ידיעתי והיכרותי עם המערכת הממשלתית, מרכז ההשקעות לו היה מוטל עליו לעסוק בכל הנושא של פיצוי למשקיעים, הוא היה עושה את זה יותר טוב מכל אחד אחר. למה? כי הוא עוסק בזה 50 שנה, זה מקצועו. לכן לדעתי, אם מישהו צריך לכתוב מחדש את התורה של איך להקים בממשלה מערכת כזו, אני חושב שצריך לנצל את כל היתרונות היחסיים של כל משרד ממשלתי וסל"ע כגוף מטה במשרד ראש הממשלה שתפקידו להפעיל את כולם. אתן לך דוגמא נוספת. אני לא חושב שלסל"ע כסל"ע מלכתחילה, היום זה כבר אחרת, מלכתחילה היה יתרון גדול בנושא של תשלום פיצויים. לי בתור אקס מנכ"ל עיריית ירושלים, עיר למודת פיגועים, יש ניסיון מצוין עם מס רכוש. חבורה אדירה של אנשים שיודעת לשלם באמת בכלים יוצאים מהכלל.

גם יודעת לא לשלם, זו בעיה.

חבר כנסת שטרן, אני מביא את הניסיון שלי אתה את שלך. אז אני אומר את זה לא כדי היום לשנות, אני לא חושב שזה נכון לשנות אבל מלכתחילה, אגב, זו הייתה גם עמדתי בוועדת המנכ"לים בזמנו. היה צריך לתת לכל משרד ממשלתי לעסוק בתחום התמחותו. אבל לא כך התקבלה בסופו של דבר ההחלטה. לגבי המצב היום, התמונה המדויקת היא כדלקמן. סל"ע ימשיך לעסוק בתחומי סמכויותיו.

שהן?

תשלום הפיצויים, טיפול בפרט, הכנת התב"עות ליישובי הקבע ותיכף אני אתן תמונה כוללת. סל"ע כלפי המתיישבים יהיה נקודה אחת. סל"ע כלפי המתיישבים תהיה בחזקה הזאת ותתכלל את כל הפעילות של משרדי הממשלה, גם משרדים שכרגע לא נמצאים בתחום המיידי של סל"ע, כולל תעסוקה כולל כל דבר אחר. מי שיעסוק בנושא של יישובי הקבע זה משרד השיכון עם מנדט שלם לעסוק בנושא. תהיה פנייה לרשויות המקומיות ליצור את מה שהגדרתי קודם, מכפיל כוח, אמרתי לכם כבר, אני מאמין גדול ברשויות המקומיות. והנושא שהעלה ראש העיר אשקלון, עמדתו לעומת עמדת משרדי הממשלה בשאלה של יצירת האיזונים הנכונים, זה בהחלט נושא ראוי לטיפול, ואף התחייבתי שאני אטפל בזה כי צריך ליצור את האיזונים, הוא צודק. מה זה למשל איזונים? איזונים זה למשל לשמוע מה הרשות רוצה.

זה לא איזונים, זה פשוט יחסים נורמליים.

בסדר. אני מאמין גדול שבעל הבית המיידי זה הרשות המקומית אבל את זה כבר אמרתי בווריאציות שונות מספר פעמים. לכן לשאלתך, סל"ע היא הגוף שכל מתיישב עומד מולו. המשימה ליישובי הקבע היא של משרד השיכון. תיאום העל נעשה על ידי.

אבל אני אומר לך עכשיו בכנות רבה. אני לא הולך לעסוק יום יום בנושא של גוש קטיף. לשם כך מינה ראש הממשלה את גברת צביה שמעון כמי שיש לה מוניטין גדול ביכולת הפעלת מערכות בצורה יעילה, למרות הליקויים המבניים שיש בממשלה עליהם הצבעתי קודם בהקשר של סמכות ואחריות ובהקשר של יחסים עם השלטון המרכזי והשלטון המקומי. זה יהיה בבקרה מלאה שלי אבל אני לא הולך לעסוק בזה ביום יום. הבקרה העליונה שלי תבטיח שאנחנו עומדים ביעדים ומבחינתי יעדים זה יעדים מדידים. ואם היום אנחנו תוך איקס זמן נותנים מענה לתושב, נניח בתחום הפיצויים או ועדה וכו', אנחנו נגדיר סטנדרטים ונראה כל חודש איך אנחנו משפרים סטנדרטים. אבל לא כל דבר מדיד, איך אמרת קודם היושב ראש, יש דברים ששייכים ליחסי אנוש אלמנטרים. גם בזה אנחנו נפעל, ואני משוכנע שגברת שמעון תעשה את זה בצורה הטובה ביותר, עד כאן.

לגבי תקציבים - - -

לגבי תקציבים, סל"ע בעיקרון מתוקצבת. אתה בוודאי יודע שאגף התקציבים, למרות כל אילוצי התקציב של שנת 2005, ואלה הקיימים ב-2006, גם בתחום התקצוב וגם בתחום ההתנהלות, מקבלים מענה. לא אסתיר ממך שיש לנו גם ויכוחים תקציביים. מישהו מדד כאן, בחוסר של 2 מיליארד לשנת 2006. אנחנו לא יודעים לספור חוסר כזה. אנחנו גם לא נגיד לך שיש תקציב לכל דבר. חבר הכנסת עתניאל שנלר ציין, אני חושב שהוא אמר את זה וכדאי לומר את זה בקול רם, סליחה יש גם תעדוף לפי מסגרת תקציבית נתונה. אין מצב בו התקציב הוא אין סופי. במגבלות האלה אנחנו פועלים מתוך כוונה לתת את המענים הראויים ביותר. אתה שואל אותי למשל מה קונקרטי היום נמצא על הפרק? היום צריך לגייס מיידית 200 מיליון שקל לקדם את יישובי מזרח לכיש. אתה שואל אותי אם הכסף נמצא במדף? לא. אתה שואל אותי אם אני אופטימי לגבי גיוס הכסף בלוח זמנים שלא יעכב את יישובי הקבע? התשובה היא כן.

הם חותמים היום שהם תוך 18 חודש עוזבים את הקרווילות. אתה רואה את היישובים בעוד 18 חודש קיימים?

ההרחבות לא.

סלח לי, תשובות מעשיות לגבי מחר. הארנונה, מפעלי הקיץ, מישהו ייתן לנו תשובה?

שלושה דברים ספציפיים שנשאלו פה אני הייתי רוצה שתתייחס אליהם מיידית. אחד זה מפעלי הקיץ כי זה באמת עניין של שבועיים - - -

כמנכ"ל עיריית אשקלון אני רוצה לדבר על תחום הסיוע החברתי. רענן דיבר על נהלים. הרשויות עבדו לפי הנהלים רק שבמנהלת סל"ע אין תגובה. לדוגמא, בנושא תחום הסיוע החברתי היו נהלים ביוני 2005. בעיריית אשקלון, אחרי שקלטה את המפונים באוגוסט, העבירה את הבקשות ב-29 באוגוסט 2005. עד היום לא קיבלנו שום תשובה בשום דבר. נכון הוא שמדברים על סכומים. ביקשנו רק תגידו מה האישור, סכום כלשהו, עיריית אשקלון תקדים את המימון אבל תגידו.

אני לא יכול לאשר ביצוע על בסיס, בעיקר כשמדברים על חוק יסודות התקציב וכשהאוצר מציין שבהיעדר מקור תקציבי בנושא תקציב המדינה, האחריות תוטל על הרשות. בואו תגידו קודם כל. בסיוע החברתי מדובר גם על טיפול בקבוצות של אותם מפונים על בעיות חברתיות שהעלו, זה דברים בסיסיים. לא רק הנושא של קיץ וזה כלול בבקשה אחת כוללת שמחכה 10 חודשים.

תודה. שאלת על קיץ ספציפי כי זה אוטוטו וזו סוגיה מאוד ספציפית. אני אתייחס לשאר הדברים מאוחר יותר. אבל אני רוצה כעת, עניין של קייטנות וכו' לילדים, כי זה באמת מיידי. דבר שני שאלה רחבה יותר, האם לך ברור מהו היקף הצרכים במושגים הכספיים במכלול התחומים? אתה כמנכ"ל, ואתה אמרת שאתה משאיר את פיקוד העל בידיך. כמפקד על אתה צריך לדעת שלסך הכל הצרכים אתה צריך, מיליארד שקל, שני מיליארד שקל, חצי מיליארד שקל, לא יודע. מתוך זה כך וכך יש לך, מתוך זה כך וכך אין, ואז אתה מתכנן צעדים מסוימים. האם ברורה לך איזושהי מסגרת תקציבית פה? וכמובן לגבי הרשויות. העיר אשקלון אם אני לא טועה, אני חושב ששלחתי ברכה לראש העיר על כך שקיבל את המקום השני בדירוג הערים מבחינת יעילות הניהול והכל.

זה לא רלוונטי.

זה כן רלוונטי מהצרי כי אתה יכול להרשות לעצמך להקדים את הממשלה בתשלומים וכו', אתה יכול לגייס משאבים. יש רשויות שמצבן ממש לא כזה. לכן הממשלה חייבת פה באופן מיידי לסגור את החובות שלה מול הרשויות ולתקצב אותן לפעילות הבאה. התירוץ, וזה במידה מסוימת תירוץ, לא לגמרי, שאין תקציב, כי כמו שאתה אמרת, אפשר היה לאשר את זה לפני כן בחריגים? אפשר היה. זה לא היה צריך להיות לפני שבועיים, זה היה יכול להיות גם לפני חודשיים ויותר. עכשיו התקציב ביום רביעי יתקבל סופית. כל מה שניתן לעשות כדי שהרשויות תקבלנה את הכספים שלהן עבור העבר והעתיד, איך אתה רואה את ביצוע המשימה הזאת? ועוד. הלוואי וסל"ע בראשותה של צביה תוכל לעשות את כל העבודה הזאת. אני לא בטוח שזה יהפוך למכשיר הרבה יותר יעל ממה שהיה קודם כי זה לא עניין רק של מי שעומד בראש המערכת. הגיבוי ממשרד ראש הממשלה גם קודם היה גיבוי מלא.

לכן אני בכל זאת מבקש ממך רענן, לקחת את הנושא הזה כנושא מערכתי שאתה מטפל בו באמצעות מנהלת סל"ע, אבל מטפל בו מדי חודש בישיבת ועדת מנכ"לים, כאשר לישיבות האלה מוזמנים גם נציגי הרשויות וכמובן נציגי המתיישבים. כי כל הצורה הזאת של דו שיח עם עצמם של הממשלה ללא מעורבות אמיתית של המתיישבים, היא לא צורה נכונה. אז אני מבקש ממך לעשות את זה ואת הישיבה הראשונה הזאת לקיים באופן מיידי כי זאת טרגדיה של אנשים. תאמין לי, דיברו פה על החלומות ועל אידיאולוגיה וכו'. האזרח שאינו מעורב אישית, שלא היה בין המתיישבים, אפילו אין לו קרוב משפחה שפונה מגוש קטיף או מצפון הרצועה, אזרח תמים שמתייחס למדינת ישראל מזווית ראיה של אידיאלים מסוימים, כשהוא קורא מה שהמדינה עושה לאנשים האלה לבו נשבר ואמונתו במדינת ישראל נשברת, גם אם הוא פוליטית לא בצד המתיישבים. כי הרי ברור שעוול נורא נעשה פה. לכן אני אומר לך, אתה יכול לעשות את זה בעוד שבוע, בעוד שבועיים. אנה, כל שאר השינויים במבנה סל"ע וכו' ייעשו בקצב הכי מהיר שאפשר אבל אתה חייב לעשות את זה בצורה מרוכזת ומנכ"לים של משרדי ממשלה צריכים לשמוע ממך מה עליהם לעשות, באיזה כסף. ואתה ורק אתה יכול לעשות שני דברים שדיברנו עליהם ואני חושב שזה נכון, לא רק במקרה הזה.

אתמול הייתה לנו ישיבה על ניצולי שואה ואמרתי את אותו הדבר. זה לא יכול להיות, זה איזשהו מנהג פגום, מסורת לא נכונה כאשר אנשים שהדבר נוגע אליהם ישירות הם אלה שיוזמים את תיקוני החקיקה. כי מי שצריך ליזום תיקוני חקיקה זה קודם כל המנגנון הממשלתי שבעצמו נתקל, ולא באופן פרטי, אלא בראיה כוללת במה שהחוק לא קובע נכון. לכן, אם אתה מרכז את כל הדברים האלה, אז נכון, ליאור כלפא הביא רשימת ההצעות ויביא לך, וזה נכון שאתה מבקש מהם. אבל אם הממשלה היא זאת שתיזום את שינויי החקיקה בפיצוי העסקים, בנושא חקלאות, בנושא קהילתי, יש הרבה סעיפים, זאת הדרך הכי טובה הכי קצרה והכי נכונה. יש קבוצה גדולה של חברי כנסת שמתגבשת סביב זה אבל מה טוב אם הממשלה תקדים או תעבוד ביחד.

אותו דבר עם התקציבים. כמו שאנחנו יכולים לגבש קואליציה סביב תיקוני חקיקה אבל הטוב ביותר זה שהממשלה תיזום, ככה גם בעניין התקציבי. בוודאי אנחנו נעסוק והשדולה עושה את זה כבר, את כל הדרישות והכל. אבל מי כמוך יכול לעשות את זה יותר טוב? כשאתה מרכז את הדרישות האלה ואתה אומר לממשלה, בדוח שלך, חבר'ה, אנחנו בחוסר של כך וכך, התחייבנו למתיישבים, התחייבנו לעם ישראל, שמי שגורש, פונה, הוצא, לא עומד עכשיו על ההגדרה הלשונית, אבל מי שהממשלה לקחה אותו מביתו והופרד מכל מה שצבר עד כה, הממשלה היא זאת שאחראית להבטיח לו חיים נורמלים. התחייבנו, וההתחייבות הזאת עולה לפי הערכות של היום, כך וכך כסף.

דבר אחרון, סיפור של עסקים שהיו באזור תעשייה ארז. זה באמת, אתה יודע מה? אם כל העניין הזה הוא חלם ועניין סוריאליסטי כואב נורא וטרגי, הסיפור של ארז, במחזה הסוריאליסטי הזה הוא הקטע העצוב ביותר. הרי זה עידוד ממשלתי, זה כבר לא פוליטיקה, של התיישבות. להיפך, זה חלק מתוכניות השלום.

אין לי מושג על מה אדוני מדבר.

גייסו לשם, עודדו - - -

אני מכיר את נושא ארז יחסית טוב מכל מי שיושב כאן. בעל עסק, תעשיין מארז, שרצה להקים מפעל בכל מקום אחר, הקים אותו. לתת לך רשימה? אתה יודע כמה מפעלים יש באשקלון יוצאי ארז? על מה מדובר כאן?

הנה יש לך בעל עסק, בוא ניתן לו דקה.

רענן היה אצלנו במפעל, ראה ציוד, הוא ראה שהוא שוכב כבר שנה בלי שקיבל קרקע חליפית, תקציבים, פיצויים - - -

איזה מפעל?

מפעל למחזור מתכת. רענן דינור בתפקידו הקודם היה וראה. מנהלת סל"ע היא זו שמעכבת ולא נותנת שום פיתרון לעסק. לא העסק שלי, לא לרוב העסקים של אזור תעשיה ארז. קח מפעל חגור, קח מפעל ייצור ארז, קח מפעל חיים וייט ועוד.

חגור כבר עבר - - -

הוא העביר לזיקים הוא עד עכשיו לא קיבל פיצויים, אז איך הוא יכול להתקדם?

את אלימלך אומנם הכרתי בעסקים האחרים שלו שהוא פיתח רשת חנויות ספרים בשפה הרוסית, הרשת הגדולה ביותר בארץ. אבל בנושא ארז היו לי כמה פניות גם מאנשים נוספים ולכן אני לא חושב שזה משהו חריג. כנראה יש שורה שלמה של עסקים שהם במצוקה.

יכול להיות שחלק מהעסקים במצוקה משום שהם לא עומדים בקריטריונים לפיצויים. חבר'ה, סליחה, אנחנו חיים במסגרת של מדינת חוק ואם נקבע בחוק שעסק יקבל פיצוי אם הוא יקיים תנאים אל"ף, בי"ת גימ"ל, אז זה החוק. ואני לא אומר ולכן נשנה אותו. אני מכיר את ההיגיון של החוק, והחוק רצה להבטיח שתעשיין בארז שתובע כספים מהמדינה, יהיה לתביעה הזאת בסיס מלא. ואני לא אשמיע לך מוסיקה שאולי נעים לשמוע אותה אבל היא לא האמת. שלנושא העסקים צריך לשנות את החוק. אלימלך, לדעתי בנושא העסקים לא צריך לשנות את החוק. והנושא של 24 אחוז מענקים ואחרי זה 32 אחוז מענקים, זה הליכה של כברת דרך לקראת התעשייה, ואני אישית לא חושב שצריך לשנות את החוק.

המפעלים שפונו כי כולנו התפנינו ברצון לפי החלטת הממשלה, בלי רעש, בלי בעיות, קיבלו פיצוי לא הוגן. איזשהו פיצוי. האם אתה יכול לתת מספרים על זה? אתה לא יכול לתת כי כמעט ולא קיימים מספרים שקיבלו חוץ ממקדמות.

אנחנו נקיים ישיבה נפרדת בנושא. אתה היחידי עד כה שמבטא גישה כל כך חיובית לגבי המצב הקיים בתחום העסקים. כולם עד כה, אנשים שונים, אם זה מארז אם זה ממקומות אחרים, דיברו על משהו שלא עונה לציפייה הזאת או לדרישה הזאת שבאמת יאפשרו לבתי העסק להעתיק את עצמם למקומות אחרים. לכן על זה תהיה לנו ישיבה נפרדת, אולי של הוועדה כולה, אולי של ועדת המשנה, אנחנו כבר נחליט. לגבי ארז, אני אבקש, אלימלך, תרכז כמה דברים, תעביר את זה דרכנו, דרך הוועדה לביקורת המדינה אל מנכ"ל משרד רוה"מ ותעשה את זה במהירות. ואני מבקש להתייחס אל זה בכובד ראש כי לא נראה לי שהמצב טוב. לגבי התקציבים ולגבי פעילות קיץ - - -

אני אשיב ובקצרה. קודם כל לגבי הערכה תקציבית של תקצוב חסר, הערכה שלנו היא כ-700 מיליון שקל, מרביתו בתחום היישובים הקבועים. לגבי הנושא של פעילות קיץ, אכן אנחנו נפעל עם כל המערכות שלנו לסייע לקיום פעילות קיץ.

מה זה אומר?

אנחנו נקבע את החבילה ונקבע את הקריטריונים ולפי זה ניתן סיוע בפעילות.

זאת רזולוציה מאוד ספציפית אבל יש פה התחייבות של משרד ראש הממשלה - - -

זאת אומרת שאתה לוקח לתשומת ליבך את הזמן הקצר מאוד שעומד לרשותנו?

יותר מתשומת ליבו, הוא אומר שהוא מתחייב - - -

אני מזכיר לך שאני בא ממערכת כזו, בין השאר. לגבי אשקלון, שמעתי את ההערה, אתה תקבל תשובה מהעוזר לי הלל פרימן, הוא ייתן לך תשובה לנושא הספציפי שאתה מעלה. לגבי כספי הרשויות, אותם 25 או 28 מיליון שקל, אלה יועברו באחריותי לרשויות בתוך 10 ימים.

וזה יכסה את החובות הקודמים?

אני יודע על חוב של 28 או 27 מיליון שקל, כולל רווחה. על זה אני יודע על חוב של הממשלה כלפי הרשויות, לזה אני יודע להתייחס. אם יש חובות שהם לא ברשימה אז אני לא יודע להתייחס.

מה בעניין הפטור מארנונה?

עניין הפטור מארנונה אני לא יודע בדיוק על מה מדובר.

בשנה שעברה לא חייבנו את המתיישבים בארנונה ואנחנו מבקשים את החלת אותו נושא גם לגבי 2006, כמובן תוך שיפוי. הטענה שלנו שכל עוד המתיישבים יושבים במגורים זמניים טרם בניית שיכוני הקבע, זה פרויקט לאומי, לא מן הראוי לגבות מהם ארנונה. עדיף לתקצב את ההוצאות כפי שהן.

תאמר לי אדוני הגזבר, הסטודנטים במדינת ישראל לא גרים בדיור זמני?

את זה אי אפשר להשוות.

למה?

כי סטודנטים בחרו באופן חופשי את המצב שלהם.

מרבית הרשויות גם נותנות הנחות לסטודנטים.

אם אין תעסוקה, ממה הם ישלמו את הארנונה? אין הכנסה.

אדוני יודע בוודאי שארנונה משולמת לפי מבחן הכנסה. גם הגזבר יודע שארנונה משולמת לפי מבחן הכנסה. מי שאין לו הכנסה ממילא מקבל את הפטור - - -

אבל רענן, מי שקיבל פיצוי, יש לך הרי פה שני מצבים.

אם יש לך מכונית אתה לא מקבל כלום - - -

סליחה, אתם לא בקיאים בחומר. אין קשר בין כספים שעומדים לרשותך בפיצוי וכל דבר אחר. מבחן ההכנסה הוא הכנסה שוטפת בשכר וכה כתוב בחוק הארנונה. תלכו אל החוק.

אני אבדוק אבל כמה שזכור לי, גם הנכסים, במיוחד מה שיש לך בבנק מעל סכום מסוים מחושב כ-8 אחוז שנתית כהכנסה, ואז אדם שקיבל פיצויים יוצאת לו הכנסה כביכול מהפיצויים האלה. זה מה שהזיכרון שלי אומר אבל אני מציע לכם - - -

יושב פה גזבר, תשאל אותו.

רענן צודק.

חבר'ה, יש חוקים בארנונה, מה לעשות?

זה משהו מיוחד, אנחנו חושבים שבסיטואציה המיוחדת הזאת לא מן הראוי שהגורם שאותו יראה התושב יהיה דווקא גובה הארנונה.

למה?

כי אנחנו חושבים שבמצב בו נמצאים התושבים, ראשית סיכויי הגבייה מאוד קשים. למרבית האנשים גם מגיעים פטורים מסוגים כאלה ואחרים.

אז תן להם פטורים על פי חוק. תקשיב לי, מדובר פה באוכלוסייה חזקה, אני מסכים לחלוטין עם עמי איילון שמדובר באוכלוסייה שבסופו של דבר היו בשליחותנו והופסקה השליחות. מלח הארץ. בוא לא נתייחס אליהם כמו אוכלוסייה של אנשים מוחלשים. זה לא המצב.

עד בניית שיכוני הקבע בוא נתייחס אליהם בכל זאת בצורה אחרת, זו ההצעה שלנו.

גם בבקעת הירדן, קודם כל מרכזי קליטה לא משלמים ארנונה, גם אם יושבים שם עשר שנים. אנחנו נמצאים כרגע, אם אפשר לקרוא לזה כך, במרכז קליטה, כי אנחנו נמצאים בתוך קרטון שהמזגן עובד שם מבוקר עד ערב ואין אפשרות להיכנס לשם כשהמזגן לא עובד. בבקעה יש להם חשבון חשמל מופחת לטובת העניין.

שלמה, בוא נעשה את זה מסודר, צ'יק צ'ק זה לא יצא. הועלתה שאלה, התשובה כעת היא לא מעודדת.

היא בוודאי לא אוטומטית. אני רוצה ללמוד את זה. אמרתי לך, לא למדתי, אני מוכן ללמוד, אבל בטח לא אוטומטי.

בדיוק, לכן מה שאני מציע, יחד עם הרשויות תגבשו מסמך שמסביר למה לדעתכם צריך להיות פה פטור מיוחד מעבר למה שלפי החוק נותנים או לא נותנים. תרכזו את זה ותעבירו לרענן דינור עם העתק אלינו.

לגבי ההערות הנוספות אתייחס בקצרה. הנושא של המפגש של משרדי הממשלה לא יהיה פעם בחודש, הוא יהיה יותר אינטנסיבי. אין לי שום כוונה להתמודד עם זה בשלט רחוק. ההערה שלך לגבי ממשלה שלפעמים משוחחת עם עצמה היא מאוד מדויקת ואנחנו נפעל כדי שהדיאלוג יהיה מלא, כבר אמרתי זאת בתחילת דברי. לבסוף, אני שמח מאוד על ועדת המשנה שמינית בראשות חברת הכנסת עמירה דותן. אני אבוא עימה בדברים ונמצא את הדרך הטובה ביותר שהמערכות יפיקו את השלם הגדול מחלקיו.

אתה עוד תגייס חיל נשים בשביל הוועדה. תודה רבה, מבקר המדינה, בבקשה בקצרה מאוד. אל תחזירו אותנו לויכוח.

אנחנו לא נכנסים לשום ויכוח כבוד היושב ראש, אני גם לא אכנס לויכוח עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה לגבי מהות ביקורת בזמן מעשה או לא בזמן מעשה. אני ממליץ לו רק שיבדוק מה קרה כשאנחנו התערבנו בעניין בחודש ספטמבר אוקטובר ואיך התחילו חלק מהדברים לזוז, יעידו פה ראשי הרשויות כולל שנת הלימודים שלא הייתה נפתחת בראשון לספטמבר.

אני עד לכך כי זאת הייתה ישיבה פה בוועדה לביקורת המדינה.

אני מניח שיהיה ויכוח בעניין. הדבר השני בתור מנכ"ל עיריית ירושלים לשעבר, אני ממליץ לו שיקרא את הנוהל שמנהלת סל"ע הוציאה לרשויות ואחרי זה שיסביר לנו מה היה צריך לעשות שמעון כהן בנוהל הזה. ואנחנו מדברים לא על נוהל, מדברים על הנחיות, מה לעשות, מה לתת, איזה כסף לתת, מאיפה התקציב? אני יכול גם להמליץ למנכ"ל משרד ראש הממשלה לקרוא מכתב של מרכז המועצות האזוריות שנשלח לאריאל שרון ולאהוד אולמרט ולאופיר פינס שאומר, רבותי, הרשויות קורסות, אחרי הפינוי. תרימו את הראש ותגידו לנו מה לעשות.

אני בדרך כלל נזהר מאוד להוציא מההקשר את מה שכתוב בתקציב ואת מה שכתוב אחרי זה בדוח. בדרך כלל בביקורת, כבוד היושב ראש, העובדות מדברות בעד עצמן. וגם אם הייתה פה אמירה כזו או אחרת לגבי החינוך, העובדות מדברות בעד עצמן. חלק מהתלמידים לא התחילו בראשון לספטמבר ללמוד.

ראש המועצה אמר שאחר כך הדברים הסתדרו.

הסתדרו, אנחנו באים היום אחרי 10 חודשים. אני שמח שהסתדר.

לא, כשכתבו את הדוח.

הדוח הוגש למשרד ראש הממשלה בטיוטה הראשונית שלו בחודש אוקטובר או נובמבר למיטב זכרוני. מאז אני שמח שהשתנו, אוי ואבוי לנו אם היינו באים היום ועדיין מדברים על הדברים שמצאנו שם. אז אלה הדברים שישנם. אני לא רוצה להתייחס לחלק מהנקודות. אני רק רוצה להוסיף שמשרד מבקר המדינה עדיין עוסק בביקורת של כל נושא ההתנתקות. לקראת סוף השנה אמורים להופיע מספר דוחות. לפחות שני דברים שהוזכרו פה, אחד בנושא של דיור הקבע והשני בנושא של פינוי הציוד מרצועת עזה.

ועסקים?

גם לגבי עסקים אנחנו ניגע בדוחות הבאים.

קודם כל אני באמת מודה למבקר המדינה על התערבותו בנושא הזה, זה לא היה פשוט בלוח העמוס לתוכנית העבודה של מבקר המדינה שבנויה מראש, להוסיף נושא כה כבד ולגייס את הכוחות שאנחנו גילינו אותם עוד בשטח. אני חייב להגיד לך רענן, כשאני הייתי בנווה דקלים ונתקלנו בדברים שהיו מנוגדים לאותן הנחיות, לפחות ששמענו מהמפקדים שאלה ההנחיות, התקשרתי לנציג מבקר המדינה והוא התערב, לדעתי זאת ההתערבות הכי טובה של ביקורת המדינה כי הוא היה עם היד על הדופק והדוחות שהם הוציאו בתחילת שנת הלימודים הם הדוחות שכן נתנו דחיפה לסגירת הקצוות במערכת החינוך ובעוד כמה דברים. גם בעניין של ההתיישבות. לכן קודם כל תודה לכם ואני מקווה שאתם תסיימו את העבודה אפילו לפני הזמן שאמרתם. עד סוף השנה זה יותר מדי אבל אתם תעבדו בקצב שלכם והוא קצב מהיר מאוד.

דבר שני, אני באמת מודה למתיישבים על כך שלא איבדתם אמון בנו, לפחות אותם אנשים שהגיעו לכאן והם מייצגים ציבור רחב מאוד אחרי כל המכות הקשות שהתקבלו מקבלת ההחלטות הפוליטיות האלה ועד לרגע האחרון, ואני מבקש מכם להמשיך. ואנחנו באמת, תאמינו, זה לא כדי לצאת ידי חובה מבחינתנו, יש נושאים יותר סקסיים בכנסת, וזה שעשרות חברי כנסת מכל הסיעות, כאלה שהם תומכים נלהבים של ההתנתקות, גם העתידית, זה שהתכנסו ביחד והחליטו שזה פשוט צו המצפון שלהם לעבוד כדי לגמור את כל הדברים שנשארו פתוחים על הצד הטוב ביותר, לסייע למתיישבים לפתור את הבעיות האלה, זה רק מתוך שליחות, אין שום סיבה אחרת. אין שום מניע אחר לרוב חברי הכנסת שבאו לשדולה, אין להם ולו תקווה קלושה ביותר לקבל קול אחד מציבור המתיישבים בבחירות הבאות, בוודאי לא בפריימריז, אבל הם לא עושים זאת מתוך שיקול פוליטי אלא בגלל שכך הם מבינים את תפקידם כחברי כנסת. אני מבקש מכם להעריך את זה ואני חושב שאתם מעריכים את זה נכונה.

אני גם אזכיר שבימים הקשים של פינוי, באו חברי הכנסת מהשמאל, ממר"ץ, משינוי, ממפלגת העבודה, באו למקום הזה כדי לתמוך במתיישבים שהם לא היו לצידם במובן הפוליטי אבל הם חשבו שבתור אזרחים ושליחי אזרחים זה המקום שלהם להיות בשעה הקשה, וכך הם עשו, ועמירה דותן באותה תקופה עוד לא חברת כנסת, הייתה בין המתנדבים שבאו כשליחי עצמם כי גם הם חשבו שמקומם בעת ההיסטורית הזאת במקום בו מתרחשת דרמה לכל הדעות מאוד מרכזית בחיינו כחברה וכמדינה.

אני גם מודה לך כבוד המנכ"ל בהיכרותי רבת שנים, על כך שהתחייבת פה ואני רואה את זה כמחויבות אמיתית לתת לזה מעבר לישיבה אחת בחודש, שזאת הייתה הדרישה המינימליסטית הצנועה כדי לא לפגוע בסמכויותיה של צביה, אלא שתקיים דיונים רצופים ותתחיל מייד, עם הדברים שעל הפרק כעת, מה שתקוע עם היישובים בצפון, ומה שצריך להחליט מיידית על הילדים בקיץ, ואת כל החובות שהצטברו, אני לא בטוח שזה 28 מיליון שקל, כי לדעתי יש הצטברות נוספת.

אתה חייב לדעת שזה החלטות הממשלה, כלומר אם מישהו מצפה לקבל כסף שלא על פי החלטות הממשלה, אין מתכונת כזאת.

אני פעם הצעתי חוק שמשרד האוצר שלא במפתיע טרפד אותו, שהממשלה אם היא מאחרת בתשלומים שלה, יהיה על כך קנס אוטומטי ולא ריבית של החשכ"ל שהיא נמוכה אלא ריבית דריבית מעל הריבית שהבנקים גובים.

אגב, אם תוסיף על זה חיוב אישי, פתרת את הבעיה.

תאמין לי, היה שם גם קטע שהריבית הזאת מתגלגלת אחר כך על המוסד ועל הפקיד שאחראי על כך.

עכשיו פתרת את הבעיה.

אני הייתי מוכן לפשרה שזאת תהיה ריבית השוק הרגילה ולא גבוהה מדי. אבל מה שהממשלה לא שילמה בזמן כשהיא החליטה על 28 מיליון שקל, ומה שהרשויות והגופים האחרים השיגו בכוחות עצמם, עלה להם יותר יקר. עלה להם כסף נוסף. לכן כשהממשלה איחרה היא צריכה להוסיף לזה כסף, האיחור עולה כסף ואתה יודע את זה טוב ממני פי כמה.

אנחנו מבקשים ממך לקחת את זה לטיפול מיידי כי הדברים האלה לא יכולים לחכות אפילו עד סוף החודש. התקציב יאושר השבוע ולכן פורמלית לפחות יהיה לך מרחב יחסית נוח לפעולה. אנחנו מאחלים הצלחה לצביה שמעון בתפקידה החדש כמנהלת מנהלת סל"ע ואולי באמת היא תוכל ליצור בראש ובראשונה מערכת אחרת ביחסים בין המנהלת למתיישבים. מזה הכל מתחיל. כל שאר הדברים הם במידה מסוימת גם פועל יוצא. כשעושים את זה ביחד, יש כוח נוסף. ההחלטה שלנו כאמור היא להקים ועדת משנה שבישיבה הקרובה כבר נחליט על הרכבה. יושבת הראש ידועה - - -

יש גם חבר שהתנדב, עמי איילון התנדב.

כן, אבל זה לא מספיק כדי להחליט פורמלית על ועדת משנה, כי אנחנו צריכים גם לכלול את זה בסדר היום הפורמלי של ישיבות הוועדה. אני מאחל לעמירה הרבה מאוד הצלחה, אני מאוד שמח שהיא נענתה לפנייתי לעמוד בראש ועדת המשנה הזאת. אף אחד לא יחשוד בה שהיא נוטה לכיוון זה או אחר פוליטי כי היא באמת מייצגת פה את המרכז ואת העניין, ואני בטוח שיהיו שם חברים טובים מאוד.

ושוב, אני חוזר לפנייתי אל המתיישבים וגם אל בעלי העסקים. אלימלך זה הפעם אליך. זאת צורת העבודה, כמו שביקשתי ממנכ"ל משרד ראש הממשלה, כל מה שהוא לא אוהב בדוח מבקר המדינה או שנראה לו לא נכון וכו', אחרי שיבדוק מחדש את כל החומר, שיעלה זאת בכתב, שיפנה למבקר המדינה, כך בוודאי איתכם. כל הדברים שברורים לכם, על שינויי חקיקה דיברנו אבל את זה לא ניקח על עצמנו כוועדה. אבל הפרוגרמה שלכם בתחום התעסוקה, והדרישות בתחום הדיור, והטיפול הקהילתי והחקלאות והעסקים, ריכוז החומר מצידכם, כמה שהוא יותר מסודר, כמה שהוא יותר בנוי נכון, נוח לקריאה, לוגי עם מסקנות ברורות, כך אפשר יהיה לטפל בזה טוב יותר, אולי בחלק מזה לא תידרש בכלל ההתערבות שלנו כוועדה כי יכול להיות שאחרי קבלת המסמך מאלימלך, מנכ"ל משרד ראש הממשלה יעשה פה בדיקה מחדש של כל מהלך הפיצוי למפעלים באזור ארז ויהיה תיקון. ואולי גם כך לגבי ההצעות שלכם בארנונה. אם זה לא יבוא באופן מיידי, ועדת המשנה והוועדה הראשית, אלה הם המכשירים שיש לכם כדי להגיע לתוצאה שלא תמיד תהיה במאה אחוז מה שביקשתם אבל נשתדל שתהיה כמה שיותר קרובה, תודה רבה ובהצלחה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:45