PAGE
1
ועדת הכספים

31.5.2006


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ד' בסיון התשס"ו (31.5.2006), שעה 11:00

ס ד ר ה י ו ם: הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2006, התשס"ו-2006



תקציב המשרד לקליטת העליה לשנת 2006.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר




חיים אורון



שי חרמש




אביגדור יצחקי



אמנון כהן



ישראל כץ



סופה לנדבר



סטס מיסז'ניקוב



אורית נוקד



ניסן סלומינסקי



רובי ריבלין



יורי שטרן



ליה שמטוב

השר לקליטת עלייה זאב בוים



מירלה גל – מנכ"לית המשרד לקליטת עלייה



אורי ליפשיץ – תקציבן המשרד לקליטת עלייה



חביב קצב – מנהל אגף דיור – המשרד לקליטת עלייה



קלואדיה כץ – המשרד לקליטת עלייה



אביעד לורי – המשרד לקליטת עלייה



אוהד רייפן – אגף תקציבים – משרד האוצר



אסתר בלום – התאחדות עולים



מאיר לב – התאחדות עולים



מרק בסין – יו"ר מועצת בני עייש

טמיר כהן

מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2006, התשס"ו-2006.

תקציב המשרד לקליטת העליה לשנת 2006.

אני פותח את הישיבה. אנחנו מדברים על תקציב המשרד לקליטת עלייה. הדבר הראשון אני מקבל בברכה את השר, זאב בוים, המנכ"לית וכל אנשי המשרד הנמצאים כאן. קליטת עולים זה אחד הדברים הכי קשים, בעצם יושב ראש הוועדה הוא היה גם פעם עולה. לא הצלחתי, עובדה שנהייתי חבר כנסת. אם הייתי מצליח לא הייתי יושב כאן. אז אני צריך להאשים את משרד הקליטה. בכל אופן בואו נחזור לדברים. משרד הקליטה באמת משרד קשה, בגלל הקליטה, עולים מכל רחבי העולם. לא דומה קליטה מרוסיה, אתיופים, מארצות המערב, כל אחד עם הקליטה שלו, כל אחד עם הדרך שלו, עם הבעיות שלו, זה אחרת לגמרי.


בכל זאת יש תחת קורת גג אחת, אני בטוח, אני חושב שאתה תוכיח את עצמך, אני מכיר אותך הרבה שנים גם כראש עיריית קרית גת שהצלחת, ואני בטוח שגם במשרד תצליח כאן לנווט את המשרד בצורה שאתה רוצה. 2006 אני מבין שהתקציב כבר בעצם נסגר. אני מבין שצרות רבים זה חצי נחמה, 2007 אני מקווה שיהיה יותר טוב מבחינת תקציב. כסף לא חסר כאן, וזה האבסורד הכי גדול שיש במדינה. פעם אמרו שאין כסף, אבל היום כבר התירוץ הזה לא הולך. אז אומרים זה ביבי עשה, גם באחת הגזרות, אם אני לא טועה, התקציב הראשון בחוק ההסדרים שהוא הביא זה היה אחד הדברים, תסלחו לי על הביטוי, טמטמו את כל חברי הכנסת. גם אני הצבעתי נגד.

תודה רבה כבוד היושב ראש, נחסוך את כל ההקדמות, חברי הכנסת הותיקים מכירים את צמרת המשרד שנמצאת פה, בראשה המנכ"לית גב' מירלה גל, אם יש חדשים שלא מכירים אז אולי בהמשך הדיון פה ושם על הנושאים הספציפיים ושאלות שלכם הם בודאי יוכלו לענות. אני רוצה להקדים כמה מלים לפני שנמסור את רשות הדיבור למנכ"לית שהיא תוביל את הצגת העניין.


קודם כל באמת בשביל שאפשר יהיה לקלוט מספרים ממש ספורים. ראשית על נתוני העלייה. שנת 2005 עשרים ושניים אלף שמונה מאות עולים, אין שינוי מהותי, אם נשווה את זה נניח ל-2004, יש לנו נתונים על 2006 של הרבעון הראשון, ינואר-אפריל, חמשת אלפים מאה שמונים ושמונה עולים, זה פחות או יותר אותו דבר. אני רק אומר שהעלייה במספר הזה, עלייה ממדינות חבר העמים היא כבר פחות ממחצית מספר העולים. ויש גידול מסויים ממדינות שנקרא להם מדינות רווחה, כמו צרפת וארצות הברית.


אז אמרתי על הירידה ממדינות חבר העמים שהיא מתמדת, זה גרף שהולך ויורד. עלייה מאתיופיה, היום עניין הפלשמורה, בינתיים אין מימוש של החלטה להכפיל את המספר בחודש. עד כה שלוש מאות אנשי פלשמורה בחודש מעלים. יש עם זה בעיות, ראש הממשלה שעומד בראש ועדה מיוחדת לטיפול בעניין יצטרך להכריע בסוגייה הזאת, כי היא מורכבת, לא ניכנס פה, אולי בוועדת הקליטה אני אדבר על זה, אלא אם כן פה ישאלו אז אני אהיה מוכן להיכנס לפירוט.


אני אמנם כידוע לכם זמן קצר אבל אני אחרי סמינר של חודש ימים וגם עם קצת איזה שהוא רקע שהיה לי בתחום קליטת עלייה. הייתי אומר אני רוצה כאן כן להגיד כמה דברים על כוונות, על יעדים עיקריים שאני חושב שצריך לשים עליהם דגש. ראשית, זה גם היושב ראש אמר, שצריך לעודד את העלייה, כיוון שהמספר הוא יציב, ואנחנו במקומות מסויימים במדרון מתמיד, צריך לשפר את תנאי הקליטה בארץ, כי אם נשפר את תנאי הקליטה זה יעודד עולים. יש הרבה דרכים לעניין.

יש סוגייה גדולה של טיפול בדיור. היא בעיה כבדה מאוד. נגיד את זה ככה, היום אם אנחנו מדברים על סיוע, נניח לעולים מאתיופיה אחת הבעיות הגדולות, אנשים אחרי שנה וחצי מקבלים בעצם את היכולת הזאת, באמצעות סידורים של משכנתאות, סדר הגודל הכללי הוא כמו שלוש מאות אלף שקל לרכישת דירה. אז כולנו מבינים שבשלוש מאות אלף, אם הולכים לממש את הדבר הזה, מתחיל סיפור שהוא מאוד בעייתי, גם לגבי היכן אפשר לרכוש דירה כזאת, זה מתעל מראש ומנתב למקומות שהם מקומות מטבע הדברים חלשים, שהמחירים נמוכים, אם זה בפריפריות רחוקות, אם זה בשכונות מצוקה, בעיה מאוד גדולה.

זו לא הבעיה היחידה בעניין הדיור. יש כל מיני רעיונות שצריך לבדוק אותם ביסודיות, בעניין מקבצי דיור, לתת תמריצים לקבלנים על מכרזי קרקע של המדינה, צריך למצוא סידור, אני זורק פה איזה רעיון שאחוז מסויים ממקבצי דיור שקבלנים זוכים יקבלו על זה הקלות משמעותיות באותו יחס על הקרקע בתמורה לזכות סירוב ראשונה. זכות סירוב ראשונה, אם נניח במבנן של מאה דירות נבוא ונגיד עשרים דירות יהיה לנו זכות סירוב ראשונה, זאת אומרת שאנחנו יכולים לבוא, המדינה, והמדינה תוכל באחוז מסויים לרכוש את הדירות עבור עולים. תהיה איזו שהיא יכולת לכוון בצורה כזאת, זה אחד הכלים, צריך לבדוק אותו, אני זורק פה רעיון, הסיבסוד יכול להיות בכל מיני דרכים, בין השאר באותו יחס על היחידת קרקע הזאת, על המגרש, לתת הקלות. זה רעיון שאני הולך לבדוק את זה, כי היום אין לנו שליטה על העניין.

אגב, כשמדובר באתיופים שם זה גם בעיות תרבותיות לא פשוטות של הרצון שלהם בכל מחיר כמעט להיות ביחד. אני אמרתי שכל חודש אנחנו מביאים שלוש מאות עולים מאתיופיה. היתה החלטה לפני כחצי שנה להכפיל, היא לא מבוצעת עדיין. אם רוצים להיכנס לזה אני יכול, אבל בינתיים היא לא מבוצעת משילוב של כמה דברים. זה צריך גם לבוא להסכם עם ממשלת אתיופיה, בתוך זה היה כל הבלגן שלנו הפנימי של בחירות, ממשלה חדשה. אני פניתי לראש הממשלה במכתב, וגם בעל פה, ואני מעריך שבתוך שבועיים עד שלושה הוא ייכנס דיון מיוחד כדי לדון מה תהיה המדיניות של הממשלה בסוגיית הפלשמורה. העמדה שלי, אני גם הצהרתי עליה, אם אפשר היה לעשות מבצע חד פעמי, עם היערכות מתאימה פה, ולהעלות, ההערכה היא, זה גם כן בעיה, עוד לא רשמו את כולם וזה תהליך, אבל נניח להעלות שנים עשר אלף עולים בבת אחת במבצע, וכבר עשינו מבצע שהעלינו יותר מהמבצע הזה, ולסגור שם לחלוטין את העסק, אני חושב שזה, עם כל הקושי שבדבר, ויש לזה משמעויות, אני חושב שזה יכול להיות פתרון. אומרים לי שזה לא ריאלי. זה אגב אחת הסיבות, שלא יודעים אם זה סוף פסוק, לא סוף פסוק. למרות שבהחלטה המעודכנת על הכפלה קבעו כללים איך עושים שזה יהיה סוף פסוק, יש כאלה שאומרים, כמו שהיושב ראש אומר, אין סוף פסוק לעניין, אז נישאר בשלוש מאות. הסוגייה הזאת היא כבדה. כיוון שיש ממשלה חדשה אני פניתי לראש הממשלה והתקיים דיון עם כל הגורמים, הסוכנות, האמריקאים פה בתוך העניין, כדי לקבל החלטה ברורה בנושא.

אגב, חבר הכנסת כץ, אני אמרתי את דעתי לגבי המבצע הזה, ממשלת אתיופיה לא אוהבת את הרעיון הזה. הם לא כל כך ששים לעניין. יש כאלה שמכירים קצת את העניינים בתוכו, שמעתי מישהו מומחה מהג'וינט שהרבה שנים פועל שם שהוא אמר לי שאם זאת תהיה ההחלטה בישראל אז אפשר למצוא את הדרך גם באתיופיה. נראה.

אני רוצה לדבר על עוד שניים שלושה יעדים במהירות. עניין התעסוקה, ואוצ'רים, יש לנו פרוייקט שנמשך כמעט שנה, בשנה האחרונה.

עניין מרכזי נוסף זה העצמת השפה העברית. לא צריך להסביר על המשמעות של השפה העברית. אתה כל פעם נתקל מחדש בתופעה הזאת שאתה בא לפני איזה שהוא ציבור של עולים, ולפעמים זה עולים שנמצאים הרבה זמן בארץ, עברו אולפן אחד, עברו אולפן שני, ובסוף אתה מדבר בעברית וצריך לתרגם את זה, אם זה לצרפתית או רוסית וכו'. אני חושב שיש בעיה גדולה בכל מערך, זו התרשמות שלי, אמנם אורח לרגע, כי אמרתי, אני זמן קצר, אבל דווקא משום שזה משהו במקצוע שלי, בענייני הוראה וכדומה, הסתכלתי קצת, ביקרתי בכמה מרכזי קליטה, אני חושב שצריך שם לעשות רביזיה גדולה. גם הייתי אומר לגבי כוחות ההוראה, גם לגבי אמצעי ההוראה. צריך לחדש שם את העסק הזה. זו ההתרשמות הראשונית שלי וצריך, אני חושב שזו אחת הבעיות הגדולות.


אלה הדברים, יש עוד כמה נושאים אבל אני חושב שבתור שר חדש מוטב ללכת בדרך קצת יותר צנועה ולא להציג תכניות ארוכות טווח, צריך ללמוד ולהיכנס לזה. עוד לא השלמתי את הכל, אני עוד לא מכיר את הכל.

הנושא של ירידה מהארץ גם קשור למשרד שלך?

הוא לא קשור, אבל תושבים חוזרים אנחנו עוסקים בזה. אגב זה אחד הנושאים, לנסות לעשות מאמץ יותר גדול מכפי שנעשה, לחפש דרכים לשכנע ישראלים ותיקים יורדים, או לפעמים יש כבר דור שני וגם שלישי של יורדים.

אז איזה משרד מטפל בנושא של ירידה מהארץ?

אין דבר כזה, אין טיפול בירידה. יש טיפול, וזה אנחנו מנסים, בזה שאנחנו, אני מדבר עכשיו על העולים החדשים, אתה שואל על ירידה של אנשים ותיקים שהם גרים בארץ, אין פה עניין של טיפול. אנחנו רק מנסים לאתר כאלה ותיקים בחוץ לארץ ולהעלות אותם חזרה, אותם, את בניהם, את נכדיהם. לפי דעתי ההערכה היא שיש סדר גודל של לפחות שש מאות אלף ישראלים שגרו בישראל וירדו במרוצת השנים, בעשורים האחרונים. וזו בהחלט קבוצת התייחסות מאוד חשובה. האינטואיציה שלי אומרת שאם נגיע אליהם ונדבר אתם אולי היום יותר מבעבר יש סיכוי להחזיר אותם חזרה, ואולי זה יותר קל מאשר היורדים שנולדו בתפוצות. זה דבר שאני אלך לבחון אותו ולנסות להעצים את הפעילות.


אני אבקש עכשיו את המנכ"לית לעבור דרך המצגת בצורה מסודרת.

המנכ"לית, היות שהתנצל חבר הכנסת שטרן שהוא צריך ללכת לאיזה שהוא מקום הוא ביקש חריג, אני אתן לו להגיד כמה מלים.

תודה רבה יעקב. אני מתנצל, אני חייב פשוט ללכת ורציתי להגיד לשר רק שני דברים, שבוודאי גם יעלו בהמשך הדיון. שני תיקונים הכרחיים בתקציב. תיקון אחד שהוא מתגלגל משנה לשנה, האוצר דרש בזמנו והתחיל לקצץ את תקציב תכנית קמע. תכנית קמע היא תכנית שהחליטה עליה ממשלת ישראל. היא תכנית סגורה. יש לה תקציב שאין בו אפשרות לקצץ. משנה לשנה התקציב הזה רק יכול קצת לגדול, כי אנשים שעוסקים בעבודה אקדמית יש להם תוספות שכר, והם צריכים להיות משווים איך שהוא לסגל האוניברסיטאות הרגיל. במקום זה מקצצים, ומה קורה, זה מחול שדים. מדי שנה, לקראת סוף השנה, כל הח"כים שקשורים לעלייה מגוייסים להילחם בעד החזרת תקציב לתכנית קמע. משרד האוצר בסופו של דבר מתקצב אותה, אבל מתקצב אותה לא לפי בסיס התקציב אלא נותן תוספות מהרזרבה. בסופו של דבר זה עולה למדינה בדיוק אותו הכסף. אבל בגלל שהכסף הזה לא מובטח, לא מופיע בבסיס התקציב, זה גורם לאי יציבות במערכת שחייבת להיות יציבה. כי אם אדם עוסק באוניברסיטה, ומבקשים עבורו גרנט, זה דבר רב שנתי, לא יכולים לבקש גרנט כי זה כל פעם בסימן שאלה. לא מבקשים גרנט אז אין כסף בעצם לאוניברסיטה לשלם לו את החלק שלה. זאת אומרת יש פה אבסורד נוראי שאני מבקש ממך לעמוד עכשיו, בדיוני התקציב, על כך ש"קמע" תתוקצב במלואה. כדי שככה זה יימשך, בבסיס התקציב, ולא על ידי כל מיני פוליטיקות.


דבר שני, בשנים האלה תוקצב בצורה פשוט דרקונית תקציב תמיכות של משרד הקליטה, שמזה חיים ארגוני עולים. במקביל משרד המשפטים ומשרד הקליטה גיבשו קריטריונים חדשים, שלפיהם דווקא ארגוני עולים הפסיקו לקבל סיוע ממשרד הקליטה. תסתכלו בתוצאות ועדת התמיכה האחרונה. ולכן אני מבקש, ואני מניח שהחברים גם ידברו על זה, לדרוש הגדלת תקציב התמיכות ולעשות רביזיה מוחלטת בקריטריונים, ככה שתהיה הטיה מכוונת לטובת ארגונים של העולים עצמם.

צהריים טובים ליושב ראש הוועדה, לחברי הכנסת, שאת מרביתם היה לי העונג להכיר בשלוש שנים האחרונות ולעבוד בשיתוף פעולה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות לברך את חבר הכנסת אמנון כהן לקבלת הפרס, ובאמת אני מצפה גם להמשך שיתוף פעולה עם ועדת הכספים ומשרד הקליטה.


אני אתייחס קודם כל כפי שציין השר, אני אתן מספר נתונים על העלייה בשנים האחרונות. כפי שאתם רואים ב-2005 היתה עלייה קטנה במספר העולים. לא מספיק משמעותית. הרבעון הראשון, או יותר נכון השליש הראשון של 2006 מצביע על נתונים שלהערכתנו יסכמו את שנת 2006 פחות או יותר באותם פרמטרים של 2005. אני מתייחסת גם לנושא של תושבים חוזרים משום שהמשרד לקליטת עלייה, כפי שאתם יודעים, מי שאחראי על עלייה למדינת ישראל זה הסוכנות היהודית, המשרד לקליטת עלייה אחראי על קליטתם בלבד. במה שנוגע לתושבים חוזרים, או אותם ישראלים שחיים בחוץ לארץ מסיבות כאלה ואחרות, זה אכן המנדט הפורמלי של המשרד לקליטת עלייה לטפל בהחזרתם ארצה, וכפי שאתם רואים את הנתונים של 2004 ו-2005 המוצגים כאן אני חייבת לומר שבכל מה שנוגע לתושבים חוזרים הנתונים שמוצגים הם אלה שעברו דרך מערכות משרד הקליטה. בדרך כלל מספר החוזרים יכול להגיע לכארבעים אחוז יותר מהנתון הזה משום שחלק מהתושבים החוזרים לא חוזרים באמצעות מערכות הקליטה שלנו אלא מחליטים בוקר אחד לשוב למדינת ישראל ולא מרגישים צורך להשתמש בשירותים כאלה ואחרים של מדינת ישראל.

זאת ועוד, המספר פה שאתם רואים הוא לגבי הרבעון הראשון. בדרך כלל תושבים חוזרים הם חוזרים בקיץ, לקראת תחילת שנת הלימודים ודברים מהסוג הזה.

אחרי כמה שנים הוא מוגדר כתושב חוזר?

אחרי שנתיים. שוב, יש לכם כאן קצת יותר פירוט על נתוני העלייה. היתה כאן שאלה לגבי ארצות המוצא והשר השיב. בגדול אני יכולה לומר שאכן יש ירידה במספר העולים ממזרח אירופה, ברית המועצות לשעבר של כתשעה אחוז. לעומת זאת יש עלייה של כעשרים אחוז בעלייה מצרפת, אירופה, ועלייה גם מארצות צפון אמריקה ומקומות אחרים.


היעדים העיקריים כפי שהוצגו על ידי השר זה קודם כל הכשרה והשמת עולים בתעסוקה, מתן פתרונות דיור לזכאים, טיפול בנוער עולה בסיכון, העצמת השפה העברית ועידוד עלייה. יש כמובן יעדים נוספים, אמרתי אלה היעדים העיקריים.


התקציב של משרד הקליטה לשנת 2006, וזו הטיוטה, עד אתמול, אם כי השינוי הוא מזערי אני חייבת לומר, יש חלוקה בין תקציב גמיש לתקציב קשיח. התקציב הגמיש הוא תקציב פעולות המשרד. הוא כולל בתוכו תקציבי תחומי פעילות, כמו דיור, תעסוקה, קליטה במדע ואחרים. ב-2006 התקציב כאמור הוא שמונה מאות שמונים וחמישה מליון שקל, שמהווים כששים ושניים אחוז מתקציב המשרד. יש כאן את החלוקה, לתחום הדיור, קליטת עולים מאתיופיה, מרכז קליטה במדע, תעסוקה, מינהל הסטודנטים, תכניות עידוד עלייה, עלייה קבוצתית, נושאי דיור, קליטה בקהילה, מערכות מידע, יזמות, רווחה, ועוד תחומים אחרים, בחלוקה של האחוזים שלהם.


אני אנסה טיפה לפרט בנושאים השונים שהם ליבת העשייה של המשרד. באופן עקרוני כידוע לכם אני תמיד מגדירה את משרד הקליטה כמו איזה מיני ממשלה, למעט הנושאים הבטחוניים, כי אנחנו למעשה עוסקים בכל תחומי החיים של העולים החדשים, אם זה דיור, אם זה תעסוקה, אם זה חינוך בפן הלא פורמלי שלא, רווחה, ועוד הרבה מאוד תחומי חיים אחרים. חלק מהפעילות שלנו היא פעילות שמבוצעת ישירות על ידי המשרד לקליטת עלייה וחלק מהפעילות מבוצעת בסיוע משרדים אחרים, בשיתופי פעולה, הן עם משרדי ממשלה אחרים והן עם ארגונים ועמותות, כדוגמת הסוכנות היהודית, הג'ויינט ועוד הרבה גופים אחרים, כמובן גם ארגוני עולים ועמותות שעוסקות בקליטת עלייה.


במה שנוגע לדיור אנחנו מטפלים בשכירת מקבצי דיור לאוכלוסיית עולים וקשישים. לרובכם הסיפור הזה מוכר. שכירת אתרי קליטה לעולים מאתיופיה, שכירות ארוכת טווח, כחלק מהפתרונות שאנחנו מציעים בעיקר לקשישים ובמידה מסויימת גם לנכים.


בכל מה שנוגע לקליטה במדע הדגש הוא כאמור על תכנית קמע, וסיוע במלגות למדענים עולים.


בתחום התעסוקה והיזמות, תעסוקה ויזמות אצלנו עוסקת בעצם בכל מה, אגף התעסוקה עוסק בכל מה שאיננו יזמות וקליטה במדע. ולכן אנחנו בעצם פרושים כמעט בכל הסקטור, בכל נושא התעסוקה במשך. יש לנו תכניות לקידום העסקה בסקטור הציבורי כמו גם בסקטור הפרטי, סיוע בתעסוקת עולים יזמים, סיוע לאומנים וספורטאים עולים. תכניות חדשות שיצאו מבית המדרש של משרד הקליטה כמו ווא'וצרים, כמו מרכזי הכוון, שאנחנו שמחים לראות שמאחר והתכניות האלה זכו להצלחה רבה הלכו והעתיקו אותם גם לכלל האוכלוסיה, לא רק של עולים חדשים, וטוב שכך.


בכל מה שנוגע לקליטה בקהילה אנחנו עוסקים בפעולות קליטה בקהילה בשיתוף הרשויות המקומיות. פעולות בתחום חינוך בלתי פורמלי, כאמור משרד החינוך אחראי בתחום הפורמלי, אנחנו עוסקים הרבה מאוד בתחום הבלתי פורמלי. תמיכה בעמותות שעוסקות בקליטה בקהילה, אני כמובן ארחיב אחר כך את הדיבור.


פעולות נוספות בתחום תרבות, הכרת הארץ, וכיוצא בזה. לא ציינתי כאן אבל כידוע לכם בשנתיים האחרונות אנחנו עוסקים גם בנושא של הדיור, שאף הוא תחום חשוב מאוד.


עידוד עלייה. כפי שציינתי בתחילת דבריי המשרד לקליטת עלייה איננו עוסק באופן ישיר בעלייה. זה הפררוגטיבה של הסוכנות היהודית, ויש לזה גם הרבה מאוד סיבות מדיניות שבגינם אנחנו לא יכולים לפעול על טריטוריה זרה ולעודד כממשלה את אזרחי אותה מדינה לעלות למדינת ישראל. ולכן הסוכנות היהודית עושה את זה. בשלוש שנים האחרונות אנחנו הגענו למסקנה שמתפקידנו לסייע לסוכנות היהודית בשיווק תכניות שתהיינה אטרקטיביות לעולים לעלות למדינת ישראל, בטיוב תהליכי הקליטה במדינת ישראל עצמה. ולכן המשרד בשלוש שנים האחרונות עוסק בעידוד עלייה, וכפי שציין השר זה אחד היעדים המרכזיים שהוא רואה גם בקדנציה שלו.

אחת התכניות היותר אטרקטיביות היא תכנית עלייה קבוצתית, תכנית שבמסגרתה אנחנו מביאים קהילה ממדינה מסויימת ליישוב מסויים, על מנת שהם ייקלטו בדרך טובה יותר. חלק מהפעילות היא טיוב הקליטה בארץ כפי שציינתי, אם זה דרך אפיק היזמות, אפיק המדענים או תחומי תעסוקה אחרים.

העצמת השפה העברית, אחד הדברים הבסיסיים, נגענו בנושא של האולפנים שבהחלט דורש דיון מעמיק, אבל אנחנו לא חיכינו רק לדיון המעמיק ולממצאים שלו אלא עשינו הרבה מאוד פעולות בשנים האחרונות בנושא של העצמת השפה העברית. כדוגמא אני יכולה לומר לכם שבשבוע הבא עתיד להיחתם חוזה שלנו לפתיחת אתר טלויזיה אינטראקטיבי ללימוד השפה העברית, שאדם יוכל עשרים וארבע שעות ביממה להיכנס לאתר הטלויזיה ובזמנו הפנוי ללמוד עברית. ויש לנו עוד הרבה מאוד תכניות אחרות, אתר אינטרנט שנפתח ושאנחנו מתכוונים גם בו להכניס עוד אלמנטים נוספים. אבל ללא ספק הנושא של האולפנים דורש בדיקה מעמיקה. וכפי שצויין כאן גם עידוד חזרתם של תושבים חוזרים. יש לנו תכניות שכבר פועלות והביאו להישגים מרשימים, כמו למשל ביזנס-IL, אני לא ארחיב את הדיבור.

התקציב הקשיח שלנו הוא בעיקר נושא של העברות לפרט, כמו סל קליטה וזכאויות אחרות שעל פי חוק העולים זכאים. כאמור בשנת 2006 התקציב הקשיח הוא כחמש מאות חמישים ואחד מליון שקל, שמהווים שלושים ושמונה אחוז מתקציב המשרד. הסעיף העיקרי שם הוא סעיף סל הקליטה, וכמובן שאם הסכום הזה לא מספיק, אם יש יותר עולים ממה שתוקצבו בראשית השנה, יש מחוייבות מלאה של האוצר להשלים את החסר.

תחומי הפעילות, כאן יש לכם פשוט חלוקת העוגה. אני אתייחס במספר מלים להיכן החוסרים שלנו נכון לרגע זה. יש לנו חוסר, כפי שציין כאן טרם לכתו חבר הכנסת יורי שטרן, אכן יש חוסר בתקציב "קמע". אגב הדברים שמוצגים כאן הוצגו גם לאוצר ואני נוטה להאמין שיש מידה רבה של הבנה לצרכים של משרד הקליטה בהקשרים האלה. מכל מקום אלה באמת הדברים. האוצר שמע אותנו, האוצר שמע את הצרכים שלנו, ואני מקווה שתהייה היענות חיובית.

אני מבקש מאוד שזה יהיה בפרוטוקול, אנחנו נשמע בהמשך, לא היום אבל בחודשים הבאים, כמה הוספתם.

אני רוצה לחדד, האוצר שמעו את הדרישות שלנו ואני נוטה לקוות ולהאמין שיהיה מענה לצרכים שלנו. קליטה במדע חסרים לנו כאמור עשרים וחמישה מליון שקל, גם במזומן וגם בהרשאה להתחייב. מדי שנה הבעייה הזו נפתרת, אני מקווה שכך גם יהיה עכשיו.


הנושא של קליטה בקהילה, יש שני תחומים עיקריים שבהם יש חוסר בתקציב. צד אחד הוא הרשויות הקולטות, שאנחנו רוצים לתגבר את התקציב שניתן לרשויות, והנושא השני הוא הנושא של התמיכות בארגונים. בסיס התקציב מדי שנה, אני אומרת בסיס התקציב אינו עונה על הדרישה. אנחנו מדי שנה עושים שמיניות באוויר, לפעמים בסיוע גורמים חיצוניים ולפעמים הסטות פנימיות בתוך המשרד. בסיכומו של דבר כאשר אנחנו מחלקים את התמיכות אנחנו עומדים על סכומים שהם בהחלט סכומים ראויים בסדרי גודל של כשבעה מליון שקלים. כך היה בשנה שעברה. יש לנו בעיה עם הבסיס, הבסיס הוא מליון וחצי. אני אומרת, הבסיס איננו מספק. מאחר והבסיס איננו מספק אנחנו עושים במהלך השנה את כל המאמצים כדי להגדיל אותו, והראיה היא שמדי שנה אנחנו גם מצליחים להגדיל את התקציב, כשבסיכומו של דבר כך גם היה בשנה שעברה והראייה היא שבסופו של דבר ניתנו שבעה מליון לרשויות.


אני גם באותה הזדמנות, מאחר ואנחנו נוגעים בסוגייה הזו, גם אענה לחבר הכנסת יורי שטרן, שלא נמצא כאן, אנחנו בוחנים את הפרמטרים של התמיכות מדי שנה, ועשינו שינוי, דווקא השינוי שעשינו בשנה שעבר בין היתר נועד לחזק את ארגוני העולים, ארגוני והתאחדויות העולים, וכמדומני שהדבר בא לידי ביטוי, לפחות אצל מרבית ארגוני והתאחדויות העולים. אנחנו קשובים לצרכים של העמותות, ואם יש כתוצאה מהשינויים שנעשו, אם יש גופים שיצאו נפגעים אנחנו בעצם הימים האלה בוחנים שינויים לקראת 2007 ואנחנו גם נשמע את ארגוני העולים כדי שגם הם יבואו לידי ביטוי בשינויים, כפי שעשינו גם בשנים עברו.


בתחום של התעסוקה יש לנו חוסר בתקציב של מרכזי הכוון ושל אומנים וספורטאים. מינהל הסטודנטים נוצר לנו כאן מחסור שבחלקו הגדול איננו מחסור בגלל מרכז הקליטה אלא כתוצאה מצמצום של שני מליון דולר בתקציב של הסוכנות היהודית לנושא הזה. אנחנו נמצאים אתם במגעים, שאני מקווה,

המנכ"לית עוד מעט תסכם, אני אפסיק אותה עכשיו, אני רוצה לשמוע את חברי הכנסת, והיא תחזור לענות אחר כך לשאלות שהעלו.

אני אסיים כאן, למרות שכמובן יש לנו עוד הרבה מה לומר בתחום הכל כך חשוב הזה.

לפני שאני אברך אתה שר אני רוצה להודות לך כבוד היושב ראש על זה שיצרת תקדים, פעם ראשונה לדעתי, אני לא ותיק בכנסת אבל לדעתי פעם ראשונה שתקציב משרד הקליטה נדון בוועדת הכספים.

לא, דווקא הכנסת אותם בגדולים על אף קוצר הזמן. זה נכון.

אני מקווה שזה יהפוך לקבע. הנוכחות קצת דלה של חברי הכנסת, במיוחד מהקואליציה, אבל זה משרד חברתי ממדרגה ראשונה. שוב פעם, המון תודה לך.


ברכות כבוד השר על המינוי. אני מקווה שאתה תופס את המשרד הזה בצורה שמגיע לו, כי זה באמת משרד חשוב. כולנו מאחלים לך בהצלחה, אני היום בנאום בכנסת קצת אתייחס, בגלל שאני באופוזיציה, אתייחס לכל היחס של הממשלה לעולים, אבל לך אני מאחל בהצלחה, כי זה סך הכל הצלחה של כולנו איך המדינה שלנו תיראה בעיני העולים וכמה שהעולים יגיעו.


אתה בתחילת דבריך נגעת בנקודה לדעתי אחת החשובות ביותר. דיור. יש מצוקה אדירה בנושא דיור. שמונים אחוז מזכאי משרד השיכון לדיור מוגן ולמקבלי דמי שכירות הם עולים חדשים. שני מקצבים במקבצי הדיור האחרונים שניבנו בראשון ועכשיו מאוישים הם מאכלסים רק ארבע מאות משפחות, ויש שם תור רק עד שנת 93-94' של עוד שלושת אלפים משפחות. רק עד שנת 93-94' ורק בראשון. תאר לעצמך מה קורה בשאר הארץ.

מה הם עושים בינתיים?

אני אגיד לך מה הם עושים, ותיקי מלחמה שנהנו מסטטוס של גיבורי עם ברוסיה מתבוששים פה בזבל בשוק העירוני. כי הם צריכים לשלם שכר דירה וכל הכסף הולך על שכר דירה, אז אין להם כסף לאוכל, אז מה שנזרק מהשוק הם פשוט לוקחים את זה. זה רק דוגמא של ותיקי מלחמה. מה עושות אמהות חד הוריות אני בכלל לא רוצה להגיד. ואל תחשבו משהו רע. זה באמת בושה שאנחנו לא מצליחים במדינה שלנו, שקולטת עליה, שכל הזמן אומרת עד כמה אנחנו אוהבים עליה, כנראה שאנחנו פחות אוהבים עולים, לא מצליחים לספק להם פתרונות דיור ופתרונות תעסוקה.

הם לא מקבלים השתתפות בשכר דירה?

הם מקבלים, אבל לא מספיק. אני עדיין חושב שאנחנו צריכים לחשוב עוד פעם על חידוש מדיניות של מקבצי דיור, כי הפרוייקט הזה, עם כל החסרונות שלו, אכן הצליח לספק פתרונות. אנחנו צריכים לזרז מכרזים דווקא בערים מרכזיות ששם הבעיה יותר אקוטית, כי בערי פריפריה בכל זאת יש פתרונות דיור יותר זולים ויש שם מקבצים יותר מה שנקרא זמינים או דיור להשכרה לטווח ארוך יותר זמין. דווקא בערים מרכזיות גדולות אנחנו חייבים להוציא מכרזים או למקבצי דיור או להוסטלים, אבל בשיתוף פעולה של כל המשרדים אנחנו צריכים לחפש פתרונות. אתה הצעת עכשיו משהו חדש, אני לא יכול להתייחס לזה כי כמובן זה חדש גם בשבילי, אבל כל יוזמה מבורכת, ואל לנו להתייחס לשנת 2007 כי עדיין אנחנו בשנת 2006 ואנחנו חייבים גם בשביל שנת 2006 לשנס מתניים בקטע של דיור.


שני דברים נוספים. דיברנו פה על תמיכה בארגונים עולים. אני רוצה להגיד לכם כחבר מועצה לשעבר, עד לפני חודש, כל ראשי ההרים, יושב פה מרק ואסיל, יושב ראש מועצה מקומית בני עייש, גם כן עולה ותיק, הוא כמובן לא אבל ראשי ערים עכשיו אומרים הקליטה לא תקבל כסף כי אין עולים. זאת אומרת הם לא עושים הבדל בין עלייה לקליטה. זה שעדיין בתחומם יש ארבעים חמישים אלף עולים, הם משום מה שוכחים את זה. אז אנחנו חייבים להוסיף כסף לעיריות בתחום הקליטה, שיועדו לארגוני עולים אבל שילכו לעיריות.


תחום הסטודנטים מאוד חשוב. כי לדעתי מינהל הסטודנטים, את פשוט לא הגעת לזה אבל לדעתי הוא נפגע מאוד בשנים האחרונות.


ודבר אחרון, תחום הנוער. אני במשך חמש שנים טיפלתי בבני נוער עולים. ראיתי אותם בגנים ציבוריים, הוצאנו אותם משם, סיפקנו להם פתרונות תעסוקה, חינוך בלתי פורמלי. חייבים להוסיף תקציבים לטיפול בבני נוער עולים כי הקליטה שלהם לא פחות קשה מאשר של הוריהם.

ברכות לאדוני השר. אני אגיד לך אדוני השר, המשרד סבל בשנים האחרונות מהיעדר מיניסטר רציני שם שיהיה בפול טיים זמן. השרה ציפי לבני מוכשרת מאוד, רק שהיא קיבלה גם את משרד המשפטים, וגם משרד החוץ, ומתוך הזמן הכולל שיש אנחנו ידענו כמה זמן היא יכולה להשקיע. אבל מה שהציל את המצב זה המנכ"לית המוכשרת והצוות המוכשר של סמנכ"לים שיושבים כאן שעשו עבודה נפלאה. אבל מבחינת תקציבים, שזה בממשלה צריך להילחם, פה המשרד אני חושב ספג קיצוצים רציניים. ואני רואה את זה ככה במספר נושאים, בין תקציב 2005 מה שהיה ל-2006 קיצוצים ממש רציניים לאוכלוסיות ייחודיות, לחיילים בודדים שהיו ברווחה, עולים קשישים, תעסוקה, עולים עצמאים, הזדמנות עסקית וכמובן מינהל הסטודנטים. אנושות. זה דברים הכי חשובים. מה צריך עולה, צריך מגורים ותעסוקה. זה מה שצריך שיחיה בכבוד.


אדוני השר, אני חושב, בגלל שמדינת ישראל כיום, מבחינת עליית עולים, הופחת הנושא הזה, הולך ופוחת, אני חושב בגלל שהמשרד הייעודי הזה, שהוא אחראי על קליטה, קליטה זה למעשה לא מאחרי שנתיים, שלוש או ארבע אלא עד שהוא נקלט טוב בחברה צריך לקלוט אותו. ולכן אם יש קליטה שהקריטריון מדבר על נושא מסויים שלוש שנים, על נושא מסויים שמונה שנים, על נושא מסויים עשר שנים, צריך לבחון את זה מחדש. אם יש אנשים שנמצאים פה ארבע עשרה וחמש עשרה שנה ועדיין לא יודעים להתבטא כמו שאתה אומר, אז מבחינתי הוא לא ישתלב בחברה. אז אני לא צריך להגיד לו אתה כבר למדת אולפן א', אפילו אולפן ב'. עצם זה שהוא לא מדבר, אני צריך לשלב אותו. לא יתכן שאתה תבוא לאיזה שהוא מועדון, ולא יבינו אותך. אתה צריך מתורגמן אחרי עשרים שנה בארץ. ויש דברים כאלה. זה נושא עברית. אותו דבר בתעסוקה.

אם זה בן עולה, ההורים שלו עלו בשנת 89', 90', והוא רוצה להתקבל להשכלה גבוהה, אין לו את הכסף. יש לו ארבעה, חמישה אחים, לא כולם יכולים ללמוד בהשכלה גבוהה, זו השכלה מאוד יקרה. ויש פה הוראת שעה שאני יזמתי לאוכלוסיות מיוחדות, אני מייצג את העדה הבוכרית בכנסת ישראל, גם את כל חבר המדינות, ועשינו הוראת שעה. המטרה היא לתת צ'אנס לצעירים האלה ללמוד, שישתלבו יותר טוב בחברה. אז אומרים לי עשר שנים. אדוני השר, עשר שנים אחורה כמעט מהאיזורים האלה לא היו עליות. זה לא רלוונטי הוראת שעה. אני מבקש ממך בשיקול דעת חדש, ופה באמת נעשתה עבודה נפלאה המשרד שלך, להוסיף קריטריון אולי מבחינת הכנסות של אותה משפחה. אם המשפחה כבר השתלבה או המשפחה עדיין בתת הכנסות, וזה פוגע בדור השני ללמוד השכלה גבוהה, שתהיה בחינה מחודשת בנושא הזה, לתקן את הוראת השעה הזאת אולי ולהרחיב אותה ליותר שנים. שיהיה חמש עשרה שנה. העלייה האחרונה אנחנו מדברים 89'-90'. להכניס את ההכנסה המשפחתית. תא משפחתי מקבל הכנסה כזו וכזו, לא יקבלו. אבל אם היא באמת עומדת על סף מינימום וכתוצאה מכך הוא לא יכול להיכנס להשכלה גבוהה אז לאפשר לו את זה.

נושא שני, נושא מגורים, בעיה כאובה. אנחנו ראינו אתמול את סל השיכון. קורת גג זה מאוד חשוב, במיוחד לעולים ולקשישים וניצולי מלחמה ופרטיזנים וכל האנשים האלה. מדובר בכמעט ארבעים וחמישה, חמישים אלף זכאים שצריכים לקבל, והמדינה עושה מאמצים. השתתפות בשכר דירה, בונה הוסטלים, אבל זה לא מספיק עדיין. כל פתרון שאדוני יראה לנכון שיתן להם מענה כקורת גג אנחנו כוועדת כספים מחוייבים לעזור לך אדוני השר להילחם בכל הממשלה, כל מה שצריך, כל השרים שלנו, אנחנו מוכנים לעזור. אנחנו רוצים שיחיו בכבוד את שארית חייהם.

הנושא של ההשכלה, אמרתי לך, אני מבקש ממך כי זה נושא מאוד חשוב לשילוב האנשים בקהילה. מאוד חשוב, אני מבקש לבחון את הנושא, אם תרצה ישיבה פנימית שנעשה עם האנשים של הקהילות, ללמוד את הנושא לעומק, למצוא את הפתרונות.

נושא תמיכות, מדינת ישראל התנערה מחלק מהדברים, ונתנה לטפל לעמותות. אני חושב שזו טעות מיסודה. מדינת ישראל צריכה לטפל באנשים. גם באנשים ותיקים, גם באנשים עולים. אבל אם היא אומרת ידי לא משגת, העמותות שיעשו את העבודה, תן להם את הכסף. אתה לא יכול לתת כמו צדקה, לשים מליון וחצי שמה, העמותה לא יכולה לתכנן עבודה לשנת התקציב, לא יכולה לתכנן שום דבר, כי הוא לא יודע, הוא יודע יקבל עשרת אלפים, חמשת אלפים, ויש אלפי עמותות שרוצות לטפל. אז מראש לא יודעים כמה כסף. כטובה אומרים הוספנו לכם עוד עשרת אלפים שקל. זה בושה וחרפה. יש פה אולי פעילויות שלא יכולות להתבצע. אז מראש, בבסיס התקציב, שים שם עשרה מליון שקל, קודם כל. אנחנו נשב ביחד, אנחנו ועדת כספים, נראה איזה סעיפים שם לא באים לידי ביטוי, נטפל, אם צריך תוספת מהאוצר אנחנו איתך ביחד. אבל לא יתכן שהעמותות לא ידעו מתחילת השנה כמה כסף. יש קריטריונים, אני מבין, אבל פחות או יותר שידעו להיערך.

נושא שיקום שכונות חשוב מאוד, אני מבין שאתם בנושא החברתי, אז אני הבנתי שיש תקציבים דלים ביותר מצד השיקום בעצמו. גם אצלכם זה מאוד דל. ואני אומר, הייתי גם, באתי, הייתי ממלא מקום ראש עיר ברמלה, וראיתי את הפעילות החשובה בשיקום שכונות. אני חושב שאתם צריכים לעשות את זה, לא שיקום שכונות, לא משרד השיכון. אתם צריכים לתת את התקציב, נושא של חברתי, לעולים, אתם צריכים לעשות. אתם נעזרים במנגנון קיים, נותנים את הכסף, שהם יעשו את הפעילות, מבורך מבחינתי. אבל זה גרושים. זה כל שנה מצטמצם ומצטמצם והולך. אני מבקש גם פה להגדיל, אפילו את התקציב הכללי להגדיל, של משרד השיכון. אבל אצלכם כמובן צריכים את הסיוע.

קליטה בקהילה גם פעילות מאוד מבורכת, גם זה הולך ופוחת כל שנה. אבל אני חושב שאתם צריכים, כרשות מקומית, להגיד אני מגדיל את הקריטריון של עולים. לא עולה שהגיע היום או אתמול או לפני שנתיים זה עולה. אפילו שהוא נמצא עלייה אחרונה שעדיין לא השתלבו, 89'-90' אני מכניס אותם בהגדרת עולים, על מנת לשלב אותם. ומי שכבר השתלב, השתלב.

מה ההגדרה שלכם לעולה חדש?

בתעסוקה למשל עשר שנים.

כבוד השר, נושא משכנתאות לאתיופים, הנושא הזה עלה עקב ההצעה של הכפלת כמות העולים, ואתה יצאת השבוע בהודעה שהיית תומך בגישה של להביא את כולם בן לילה. אני רק רוצה לחשוף בפניך מה משמעות העניין. בתקציב משרד השיכון יצא פחות משלוש מאות מליון שקל למשכנתאות, זה בעצם לא משכנתאות, זה הכל מענקים, מענקים לדיור לעולי אתיופיה. זה ההבדל דרך אגב סופה, כשאמרת למה דווקא האתיופים כי האתיופים זה מענק מלא. ברור לגמרי שברגע שהסכום הזה לא יוכפל משמעותו שאם מתגברים את העלייה מאתיופיה משלוש מאות לשש מאות יוצרים את המעברות של שנות 2000-2010. וחבילת הנפץ הזאת לא תתפרק כי לא יהיה להם לאן ללכת. כפי שאני הבנתי אתמול משר השיכון אין לו כוונה, בשלב זה לפחות לא קיבלתי תשובה, והדיון היה פה, לפעול לנושא הזה. ממקום עבודתי הקודם אני יודע שזה התנאי של הסוכנות היהודית בכלל להשתלב בנושא של הכפלת העלייה מאתיופיה. זאת אומרת אם אין פה עלייה במשכנתאות הסוכנות לא תיתן יד לעניין. התורמים שמגייסים את הכסף לעלייה של הפלשמורה מתנים את זה. היות ואני לא מתומכיה הגדולים של מבצע פלשמורה אני מוכן לומר שאם לא תהיה הגדלת המשכנתאות משחקים לידי אלה שכמובן לא יתנו להגדיל את זה, אולי טוב ככה.


נושא שלא שייך למשרד שלכם, אבל נטו נושא קליטה. מינהלת "נעלה". נושא "נעלה" הוא הייתי אומר היהלום שבכתר בעליה. אני מלווה את התכנית הזאת מיום הקמתה. אין דבר יפה מ"נעלה". איך אמר יצחק רבין ז"ל, אין דבר יותר נעלה מ"נעלה". עלו רעיונות ממשרד האוצר, ומירה, זה אומנם לא עובר דרככם אבל תפקחו עין, להפריט את מינהלת נעלה. אני שמח אגב שהסוכנות היהודית הודיעה שאם יפריטו את המינהלת היא מושכת את הכסף אליה ולא משתתפת. זה איום נהדר. העקרון, מינהלת "נעלה" שעושה את העבודה עושה מלאכת קודש. אל תתנו רק למשרד האוצר ומשרד החינוך לדון בנושא. אתם צד בנושא.


דבר שלישי, שאלתי באמצע, ואת כעובדת מסורה במוסד לא מגיבה בלי רשות דיבור, זה בסדר, נושא נפש בנפש. זה שלושה מיליון דולר. זה אלף דולר תמיכה של המדינה לשלושת אלפים עולים מצפון אמריקה. אלה היו התכניות בעבר. איפה זה מתוקצב, אצלכם, משרד ראש הממשלה, אני לא רואה את זה פה.

זה מתוקצב במשרד ראש הממשלה.

עוד דבר אחד. כל אחד מביתו שלו, אין מה לעשות. בית ראשון במולדת, לא ראיתי מילה, לא נשמעה מילה. פרוייקט שדעך בשנתיים האחרונות, בין השאר בחוסר האטרקטיביות שלו מול קליטה קהילתית במגזר העירוני. העירו על זה כמה פעמים, אני רוצה לדעת איך המשרד נערך. קליטת עלייה בהתיישבות זה חשוב לא רק לעלייה, גם להתיישבות.

אני מצטרפת לברכות. אני חושבת שאתה תחזיר את היוקרה למשרד. לצערנו המשרד הופעל על ידי הצוות הנאמן שיושב על ידך, וחלק לא נמצא כאן, ומנכ"לית משרד, ואני חושבת שזה לא טוב. לא טוב שקדנציה שלמה שרה לא היתה במשרד או היתה במשרה חלקית. זה משרד חשוב ביותר במדינת ישראל, אנחנו התבססנו כמדינת קליטת עלייה ואני חושבת שזה צריך להיות משרד ראשון ביוקרה בכל הרשימה של המשרדים השונים. אני מאמינה שאתה תחזיר את היוקרה למשרד.


אני אתן לך כמה עצות, אני מאמינה שנתנו לך כבר אנשים נאמנים ואנשים מקצועיים שיושבים במשרד הקליטה, אבל אני כיושבת ראש פדרצית ישראלים דוברי רוסית אני חושבת שאני אבטא את הדברים שהסיעה שלי רוצה לעשות, ואני חושבת שאנחנו רוצים לעשות לטובת קליטת העלייה.


אני חושבת שאתה נתקלת כבר, ואתה הגדרת את זה בנאום שלך, בבעיות הדיור. יש שני דברים עקרוניים. אנחנו לא יכולים למשוך עלייה לכאן אם אין דיור ואין תעסוקה. אנחנו פשוט צריכים על שני הדברים האלו לעבוד ולעשות כל מיני הטבות כדי שאנשים שמגיעים למדינת ישראל לא יעזבו את מדינת ישראל. אגב אתם יודעים שהשנה הקודמת מספר האנשים שעזב את המדינה היה שווה למספר האנשים שהגיעו למדינה. במדינת ישראל, בהיסטוריה של מדינת ישראל דבר כזה לא קרה.

בעליה השנייה המיתולוגית מתוך המאה אחוז שעלו שמונים אחוז עזבו.

אז אדוני השר, אני חושבת שזה מצלצל לנו סימן מאוד מאוד עצוב ומסוכן.

אני חושבת שהשנה צריך להעביר כמה חוקים. אחד מהם, אנחנו כנראה, כחברי ועדת הכספים, נתמוך בדבר הזה, הקמת קרן של מדינת ישראל, שאחוזים מסויימים של תקציב המדינה יהיו בקרן הזאת כדי להתחיל או להחזיר את הדיור הציבורי, בגלל שאין לך מה לחלק, אז אתה מחלק, אתה מגרד שם ופה, אבל כדי לעשות דבר משמעותי צריכים להתחיל שוב בבנייה של דיור ציבורי.


אני חושבת שחוק לקליטת עולים מצ'רנוביל, אתה יודע שהשנה, עשרים שנה לקליטת עולים לצ'רנוביל, זה חוק במהות של כסף, לא כל כך משמעותי, חמישה מליון לכל שנה. אני חושבת שאנשים האלה הצילו אותנו, ויושבת על ידי חברת הכנסת מהסיעה שלי שאומרת לי בצדק שבעצם אנשים הגיעו למדינת ישראל או היתה עלייה מאסיבית גם לצערנו בגלל שקרה אסון בצ'רנוביל, ואנשים רצו לברוח מהמדינה ורצו להיות בריאים ושלמים. וזו אחת מהסיבות שהאנשים האלו הגיעו למדינת ישראל. לליקוידטורים האלה שסתמו חור בגופם חייבים אנחנו להעביר חוק ממשלתי, אנחנו כסיעת ישראל ביתנו הגשנו את החקיקה הזאת, אבל אם יהיה חוק ממשלתי, ואתה תיזום את החקיקה הזאת, אני חושבת שתהיה לך הכרה מלאה.


אני חושבת שצריכים לשנות את הגישה לארגוני העולים. רבותיי, בלי ארגוני העולים אין קליטה במדינת ישראל. עוד גולדה מאיר אמרה לפני המון שנים שאנשים בהתחלה צריכים לדבר בשפת האם. מישהו צריך להחזיק אותם ביד, לקחת אותם, להגיד אני עברתי, אתה תעבור. ובדברים יותר קשים אין יותר טוב מזה שיעזור מישהו שמסוגל לעזור בשפת העם. אתם יודעים שבלידה אישה צועקת באיזו שפה, בשפת האם. גם בקשיי קליטת עלייה בנאדם צועק רחמנות בשפת האם. אני חושבת שמדינת ישראל צריכה לתת ביטוח לפנסיות. סטס אמר את זה, אבל כנראה מדינת ישראל כאשר אנחנו קולטים את האנשים צריכים לחשוב שהשנים שהם עוברים את קליטת העלייה, ביטוח לפנסייה צריכה לתת המדינה.

אני חושבת שהתכנית של הוואוצ'רים לצערי, אני לא יודעת, אני כאן לא כל כך מסכימה, מפני שמשרד הקליטה בזבז לדעתי כסף על קורסים של עיצוב גבות, זה דבר קטסטרופלי. אם צריכים לעשות קורסים, היתה פרסומת קורסים לעיצוב גבות, משרד הקליטה התגאה בקורסים לעיצוב גבות וליצנים. אני חושבת, אנחנו שבוע הבא ניפגש אתך ועם הצוות שלך בוועדת עלייה וקליטה. יש לי שאלה, בהרצליה עמד בניין שאני ראיתי שהסתיים סיפור והיו שם בקשות רבות והפגנות של קשישים. עכשיו כאשר עושים איכלוס של הבניין הזה צריכים לקחת בחשבון כמה קשישים שברשימה של אותם שובתים שהפעילו את הדעה הציבורית.

לא הבנתי, את מציעה שבאכלוס של המבנה הזה תינתן העדפה לאלה שהפעילו את ההפגנה?

לא, שתקחו בחשבון שחיים שם אנשים שחיים בהרצליה חמש עשרה שנה, יותר מעשר,

יש עדיפות לתושבי הרצליה. תמיד יש עדיפות לתושבי המקום.

האמת היא שבאמת כל הדברים נאמרו, אז אני רוצה לברך אותך השר ואני מכירה אותך ואני יודעת שאתה תפעל בצורה עניינית ויעילה, וגם אותך מירלה. אני רק באמת רוצה רק להתמקד בנושא של דיור ותעסוקה. אני מדברת בכותרות, "נעלה" וכמובן "בית ראשון במולדת". אני מודה שהיה לי טלפון בתחילת השבוע שעומדים לסגור את המפעל הזה שהוא כל כך חשוב. פניתי בעניין לסוכנות אבל אני חושבת שגם משרד הקליטה לא פתור מלטפל בנושא.

אני גם רוצה להתייחס לנושא דיור ובעיקר בפריפריה. כי באמת בפריפריה יותר קל, עולים חדשים יכולים לקבל את הדירות, אבל הקריטריונים זה קשישים, חד הוריות, נכים, וזה יוצר מצב שאת כל הערים של הפריפריה זה יוצא המצב הסוציו-אקונומי מאוד נמוך. ביטלו את המענקים למי שרוצה לרכוש את הדירות, יש דיור ציבורי שהיום יש אפשרות לקנות ולקנות בהנחה גדולה את כל הדירות עמידר ועמיגור ויוצר מצב שקונים את הדירות כל הותיקים שמתגוררים שם עשרים, שלושים ויותר שנים, אחר כך ילדים שלהם מוכרים את הדירות לצערי הרב לבני מיעוטים ונוצר מצב שבערי פריפריה פשוט כל הצעירים הם עוזבים, קשישים מגיעים ובני מיעוטים קונים, אז פה צריכים לעשות משהו.

אנחנו מייצגים בעצם את עשרים ארגוני העולים, הארגונים הגדולים שמטפלים בכל התהליך של העלייה. כל נקודה שכאן מדברים נוגעת להתאחדויות עולים. התאחדויות עולים נמצאות בכל מקום ועושות את העבודה. את החלק של התקציב אין שום כסף לעבודה שעושים ולנקודות שיש כאן. כמה דרשו ארגוני העולים מהתקציב השנה, מדברים על שבעה מליון אבל הדרישות שלנו היו שלושים מליון, ארבעים מליון. אם אתם מכירים את המצב, רוב ההתאחדויות עולים הולכות להיסגר, הן נופלות. יש התאחדויות עולים שאין להן ממה לשלם את השכר דירה, אז סוגרים. שמעתי את זה מהאתיופים, שמעתי את זה מארגונים אחרים. ואני אומר לכם שהנתונים נכונים. הייתי לפני כמה זמן אצל ראש התאחדות עולי אמריקה הלאטינית. ואני יודע מה שקורה. אין תקציבים אם הסוכנות היהודית היתה נותנת מליון שלוש מאות אלף שקל בשנה השנה היא נותנת מאתיים חמישים אלף שקל. נותנים מליון וחצי דולר לכל ההתאחדויות עולים, כשהם יודעים מראש ששני שליש יישאר להם בסוכנות, בגלל שעשו כל כך הרבה קשיים בדרך שלא נוכל לקבל את הכסף. אני אומר לכם, ההתאחדויות הגדולות עומדות להיסגר. אין שום סיכוי להתקיים.


כאשר השר דיבר על דיור, לחפש כל מיני דברים כדי להוריד את המחיר של הדיור שיהיה יותר קל, אני חושב שאחד מהדברים שאפשר להצליח זה לפנות ליהודים טובים, מכירים את דרום אמריקה, יודעים את הקבלנים הענקיים שיש בדרום אמריקה, שאולי אם הכסף יבוא לבנייה הציבורית מחוץ לארץ אפשר לקבל יותר הטבות.

אני ראש מועצה מקומית בני עייש ויושב ראש ועדת קליטה בשלטון המקומי. אדוני השר, איחולי הצלחה כמובן. שלוש נקודות בכותרות. מרכזי תרבות ברשויות, באותם רשויות איפה שהם קיימים הם משותקים. מכיוון שלא ניתן אישור להפעיל פרוייקטים, גם לא אחד חלקי שתים עשרה וגם לא חלק יחסי ביחס לשנה שעברה. קליטה בקהילה, יש המשכיות בצורה מצומצמת עד לאישור התקציב ביחס לשנה שעברה, אבל מרכזי התרבות משותקים. ואדוני בוודאי יודע שמרכזי תרבות זה מקום איפה שעולים מממשים את הפוטנציאל ובעצם גורם לקליטה מוצלחת, להרגשת שייכות לקהילה. היינו רוצים לקבל תשובה אולי מהמנכ"לית בנושא הזה.


נקודה נוספת, בשנה שעברה העולם ציין ששים שנה לניצחון על גרמניה הנאצית, ולשמחתי גם מדינת ישראל והיא הקציבה תקציב מסויים למטרה הזאת, עשרה מליון שקל, כאשר הוא חולק לשנתיים, 2005 ו-2006. מתוכו הוקצב 3.75 לרשויות מקומיות, כאשר מליון אחד חולק בשנה שעברה, 2.75 אמורים להיות מחולקים השנה. הרשויות התחייבו כבר בשנה שעברה וביצעו פרוייקטים, יש להן גרעון תקציבי מכיוון שהכספים עדיין לא עברו. לא יודעים איפה זה עומד. במרכזי התרבות לא קיבלנו, למה זו שאלה למשרד, נתנו לנו הוראה לא להפעיל פרוייקטים במרכזי תרבות בשלב זה.


ונקודה אחרונה, אדוני השר, יחידות הקליטה ורכזי קליטה ברשויות מקומיות, איפה שזה קיים, אתה ודאי יודע, זה נעשה בצורה וולונטרית ,במימון מלא של הרשויות. ובמצבם הקשה של הרשויות, ויש כבר דוגמאות לצערי, חלק מהרשויות מצמצמות ואפילו סוגרות את היחידות האלה. ומי כמוך יודע שכמובן שארגונים עושים עבודה מבורכת אבל תושב ברגע שגר ביישוב הוא מגיע לעירייה ושואל איפה הבן שלי לומד ואיפה הבנק ואיפה אני פותח חשבון. הכתובת הראשונה זו העירייה ואין מי שעונה.

אני מכיר את הדברים האלה. זה נכון. אין בזה בשורה גדולה בוודאי לא, אני אומר נחמה פורתא רק על העניין האחרון, יש כמה משרדים שתקציבם לא קוצץ לחלוטין, אחד מהם זה משרד הפנים. וזה נכון ככה, כדי קצת לחזק, לא לגעת במענקי איזון ודברים כאלה. וגם אצלנו הקיצוץ הוא יחסית מזערי ויש נושאים שכבר הוזכרו פה שאנחנו עוד במשא ומתן עם האוצר להחזיר ולהגדיל לנו בתחומים מסויימים.


מכל הדברים שאתם אמרתם, חלק מהדברים חזרו, הרבה דברים חשובים נאמרו. קודם כל לגבי, אנחנו כולנו מבינים, וזה נכון בכל דבר, שצריך שר במשרד שיהיה לו זמן לעבוד ולא יתחיל לחשוב על הבחירות הבאות. צריך שפה בבית הזה, חוצה מפלגות, עם כל אופוזיציה, קואליציה, בדיוק על זה אנחנו מדברים עכשיו, על העולים שצריכים יציבות. אנחנו לא צריכים לדבר, אנחנו מחובתנו לעשות. חלוקה צודקת. האופוזיציה שתדבר ואנחנו נעשה, תוך כדי הקשבה כמובן לדיבורים ולצרכים. אז זה חלוקה נכונה.


אמנון דיבר על תהליך ארוך של הקליטה אצל חלק מהעולים, פעם שאלתי עולים כמה זמן לוקח לך עד שאתה מרגיש שאתה כבר לא עולה. יש כאלה שהם כל השנים ירגישו. אני מדבר על ההרגשה עכשיו. אני לא בטוח שזה התפקיד של המשרד הזה. אני כן חושב שאיפה שיש משפחות של עולים שהם לא התבססו למרות שעברו כבר הרבה שנים, והמצב הכלכלי לא טוב, אבל זה עובר לתחומים שהם תחומים שמדינת ישראל, קרי ממשלת ישראל, במשרדיה השונים, הם מפסיקים להיות עולים, יש חברה ותיקה במדינת ישראל, בין אם היא נולדה בארץ, בין אם היא עלתה לפני הרבה שנים, שהיא חברה ותיקה. הקריטריונים ברורים בזה. יש מי שכאלה במצוקה צריכים להיות מטופלים על ידי זה. אני אשאיר למירלה את ההמשך, אנחנו ניפגש, תודה רבה לכם.

אדוני היושב ראש, בקשר לעלייה במדינת ישראל בצורה מאסיבית כזו עלייה לא היתה, לכן המדינה נערכה אבל לא מספיק בעלייה המאסיבית של מעל מליון עולים. לכן אני אומר, קלטנו אותם איך שאפשר, עכשיו צריך לחזור אחורה, לראות מי השתלב, מי לא.

רק במענה לשאלתך או להערתך, אין לי ספק שצריך לטפל גם באוכלוסיות חלשות, השאלה היא אצל מי צריך להיות המנדט לטיפול בחלוף איקס שנים מעלייתם ארצה. לעצם הטיפול, ודאי שצריך, צריך לאפשר לטעמי לכל אחד שרוצה ללמוד שיוכל ללמוד, שלא תהיה מגבלה של הכסף. איך זה נעשה זו כבר סוגיה אחרת.


התחלנו בנושא של הדיור, מפאת קוצר הזמן גם לא הצגתי, כאחד היעדים שלנו והדיונים שאנחנו מקיימים האוצר, הן לגבי 2006 והן לגבי 2007. קודם כל אין לי ספק שהמקבצים וההוסטלים למיניהם זה פתרון פנטסטי. אלא מה, זה הרבה כסף שנותן פתרון יחסית למעט אנשים ומכאן שהאוצר לא אוהב את הפתרון הזה. לכן אנחנו מנסים למצוא פתרונות נוספים. אגב אני חושבת שהערוץ של ההוסטלים במידה מסויימת הוא טוב יותר משום שיש שם הרבה כסף שבא מבחוץ ואיננו כסף ממשלתי. אבל צריך את המצ'ינג של משרד השיכון לצורך העניין. הייתי רק שמחה אם היה שם יותר תקציב. ולכן בהעדר תקציב לבניית הרבה מאוד הוסטלים או מקבצים חדשים אנחנו הולכים על פתרונות נוספים בסגנון של שכירות ארוכת טווח, שיצאנו עכשיו, ואנחנו נמשיך אותה על פי הצורך.


נושא נוסף שנוגע לדיור הוא נושא של נכים, אכן נושא כאוב, וגם הנושא הזה נמצא בטיפול, אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו גם להביא לפתרון בנושא הזה.


תראו, אני חייבת לומר, ואני אומרת את זה בצורה הכי גלוייה. בכל מה שנוגע לעמותות ולארגונים, קודם כל הקיצוץ שהיה היה דווקא בסוכנות היהודית ולא אצלנו. יחד עם זאת אני אומרת, ואני אומרת את זה בגילוי לב, יש בעיה במערכת הממשלתית, במועדים שבהם הכסף מועבר לעמותות, ובמיוחד, החוק בעצם אפילו לא מרשה לנו לצאת בפרסום לנושא התמיכות אם אין תקציב. אנחנו קיבלנו את האישור, יצאנו כדי שכל התהליך ייעשה עוד בטרם יאושר תקציב,

רבותיי, אני אומר לכם כחבר כנסת צעיר בבית הזה, רבותיי, אפשר ועוד איך. רק מה, יש ועדה מיוחדת שעושה את זה, אצל החשב הכללי. אין דבר כזה. ישיבות ללא תמיכות, אז מה, לא נותנים אחד חלקי שתים עשרה, במקומות אחרים לא נותנים תמיכות אחד חלקי שתים עשרה? שטויות. יש דבר כזה שמאשרים חריג. יש ועדת חריגים, ומאשרים.

אני רוצה להבהיר נקודה. זו אליה וקוץ בה, ובמיוחד בתקופה בה אנחנו נמצאים. כאשר בסיס התקציב הוא מליון וחצי אני חושבת שזו אחריות שלנו לעשות את כל המאמצים כדי להגדיל את התקציב. לא ניתן להגדיל את התקציב כל עוד אין תקציב למדינה. ולכן גם אם היינו הולכים על אחד חלקי שתים עשרה מתוך המיליון וחצי היינו שומעים כאן לטעמי צעקות רמות, ובמידה מסויימת של צדק. אני אומרת, בכל מה שנוגע לעמותות, אני אתייחס לכל הנושאים שמדוברים כאן, ואני יכולה להבטיח לכם שמשרד הקליטה עושה כמיטב יכולתו כדי לסייע גם לארגונים, בוודאי ובוודאי לעולים החדשים. בתחום של העמותות, אני מודה, יש בעיה בתהליך, ובמיוחד בשנה שאנחנו פועלים חצי שנה בלי תקציב. אז אני מקבלת את ההערות, אני מבקשת אבל שגם תבינו שאנחנו עושים את כל המאמצים להגדיל את התקציב כדי שלא כמו הסוכנות היהודית לפחות מבחינת משרד הקליטה התקציב לא ירד. ואני אומרת בצורה הברורה ביותר, הפרמטרים שלנו שיצאו ב-2005 היו כאלה שהיטיבו עם ארגוני העולים. יחד עם זאת אני אומרת אני אהיה מוכנה לקבל כל הערה, וכשאנחנו נקים את הוועדה בוודאי שתהיה לכם נציגות.


שישים שנה לציון הניצחון על הנאצים, אכן היה תקציב, אגב שלא היה מטופל על ידינו ,אנחנו רק היינו צינור להעברת הכסף. אני יכולה לומר שבדיונים שלנו עם האוצר הזכרנו להם שיש חוב של שניים פסיק שבעים וחמישה מליון שקל לנושא הספציפי הזה. ואני מאמינה שמאחר וזה כבר תוקצב בשנה שעברה אז הכסף יגיע.


כל מה שנוגע לקליטה בקהילה, ברשויות, אני רוצה קודם כל להזכיר שאכן יש ערוץ אחד שבו המשרד מסייע לרשויות וזה ערוץ הקליטה בקהילה. אבל יש עוד הרבה מאוד ערוצים נוספים שבהם אנחנו מביאים תכניות ליישוב עצמו, בהרבה מקרים אפילו אין שום מאצ'ינג של היישוב. ומי כמוך יודע את זה מארק, אנחנו עושים הרבה מאוד פעילות ביישובים שאיננה דרך ערוץ הקליטה בקהילה. מאחר ואנחנו פעלנו עד עכשיו ללא תקציב אז אנחנו נתנו את עיקר הדגש שלנו לפעילות השוטפת. אני מקווה שמאחר ותקציב המדינה עומד להיות מאושר בימים הקרובים אז אפשר יהיה גם להפעיל את מרכזי התרבות.


אני רוצה אולי עוד הערה אחת לדבריך סופה, אין לי ספק שלהתאחדויות העולים למיניהן יש משקל רב בקליטת עלייה, כמו גם לחברה הישראלית הותיקה. הנושא של קליטת העלייה הוא לא רק נושא של משטרת ישראל וודאי לא רק של המשרד לקליטת עלייה ולכן אנחנו גם עושים הרבה מאוד פעילות שנועדה לחבר בין הציבור הישראלי הוותיק לעולים החדשים, והעולים ביניהם לבין עצמם, אבל אני אומרת זה לא צריך להיות רק יזום על ידינו, וחבל שהחברה הישראלית לא מספיק עוסקת בתחום הזה.


המשרד לקליטת עלייה עבר רפורמה משמעותית בשנתיים האחרונות מבחינת קליטת עלייה, והיום אנחנו פועלים באופן כזה שבאמת כל עולה חדש מוצמד לו יועץ קליטה אישי דובר השפה שלו. בוודאי שבשפה הרוסית אין לנו בעיה, אם יש לנו בעיות זה דווקא בשפות אחרות.


לנושא הוואוצ'רים, אני חושבת שמוקדם מידי להגיד אם התכנית הצליחה או לא הצליחה כי היא התחילה רק בסוף שנה שעברה .אנחנו עוקבים אחריה, אנחנו גם עושים מחקר. אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר שמבחינתנו כמשרד לעשות תכנית ולסמן וי עשינו תכנית זה לא מספיק. תכניות חדשות מלוות גם במחקר כדי לראות שאנחנו מקבלים את התוצאות המקוות. וכך גם תכנית הוואוצ'רים תלווה במחקר. לגבי ההערה הספציפית שלך בנושא ליצנים לדוגמא, היא דווקא לא נעשתה דרך הוואוצ'רים אלא היא נעשתה בשילוב של אגף היזמות, ותתפלאי, התוצאות נהדרות. אני חושבת שכל עבודה מכבדת את בעליה. אגב הפרוייקט של היזמות והליצנות היה מופנה בעיקר לחד הורים, והם יצאו מאושרים מהתכנית הזו וכולם עובדים. זאת אומרת העובדה שהם מצליחים להביא פרנסה הביתה, דרך ארגון ימי הולדת ואירועים, אני רק חושבת שזה לטובה. אז זה לא בא מערוץ הוואוצ'רים, זה בא מערוץ אחר, אבל התכנית היתה טובה.


ליקווידטורים, אני לא יודעת למה יש בעיה כי אנחנו כן מתקצבים, יש חוק ואנחנו כן מתקצבים.


בית ראשון במולדת, משפט אחד על בית ראשון במולדת ועל התנועה הקיבוצית בכלל, אני חושבת שתכנית בית ראשון במולדת היא תכנית נהדרת. אני מודעת לזה שהעלייה הקהילתית במידה מסויימת פגעה, ולכן הגענו להסדר עם התנועה הקיבוצית המאוחדת ועם המועצות האיזוריות שאנחנו נכניס עלייה קהילתית גם בקיבוצים בפרמטרים אחרים. אני מודה לכולם.

אני מתנצל שקיצרנו קצת. ב - תקציב 2007 נשתדל לשפר ולהאריך. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40