PAGE
1
ועדת הכנסת

30.5.06

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 8

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, ג' בסיוון השתס"ו (30 במאי 2006), שעה 10:00

1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר

היום.


2. המלצה למינוי יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.


3. הרכב ועדה משותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים לתקציב הכנסת.


4. הרכב ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון לתקציב הביטחון.


5. הקת הוועדה לזכויות הילד – לפי סעיף 17 לתקנון הכנסת.


6. מכסת הצעות חוק והצעות לסדר היום לסיעותיהם במושב הראשון של הכנסת

השבע-עשרה.


7. שונות.

חברי הוועדה: רוחמה אברהם – היו"ר


קולט אביטל


דוד אזולאי


מנחם בן-ששון


מוחמד ברכה


אליהו גבאי


יצחק גלנטי


נסים זאב


נאדיה חילו


שי חרמש


אסתרינה טרטמן


אביגדור יצחקי


יעקב מרגי


יורם מרציאנו


אפרים סנה


גדעון סער


מאיר פרוש


ראובן ריבלין


ליה שמטוב


משה שרוני

אריה האן
- מזכיר הכנסת


דוד לב
- סגן מזכיר הכנסת


אברהם בורג
- יו"ר הכנסת לשעבר


דוד טל


עמירה דותן


אמסלם


זיו


רונית חייקין
- מנהלת סיעת מרצ

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

רויטל יפרח

1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.

פגישת ראש הממשלה והנשיא בוש – חבר הכנסת מוחמד ברכה

אני פותחת את הישיבה של ועדת הכנסת. יש לנו סדר יום יחסית עמוס ואני מבקשת שנעשה את זה בצורה זריזה. הנושא הראשון שעל סדר היום: ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר הצעות לסדר היום. לא אישרו את הצעתם של חבר הכנסת מוחמד ברכה - אתה כאן כדי להסביר, של חבר הכנסת מוחמד ברכה – בנושא ראש הממשלה והנשיא בוש. אני חייבת לציין שלפי מזכירות הכנסת נאמר לי שחבר הכנסת ברכה העלה את הנושא בשבוע שעבר ודחה את הצעתו לסדר משום שנאמר שיש אפשרות להעלות אותה שבוע לאחר מכן. הצעה נוספת שלך של השבוע זה מכתבי אזהרה לצמרת המשטרה, דוח זיילר ואותו נושא גם העלה חבר הכנסת טלב אלסנע. חברת הכנסת עמירה דותן – היענות לצרכים בנתיב העשרה. חבר הכנסת משה גפני – החלטת פרקליטות מחוז דרום לנתח גופת תינוקת וההשלכות הנובעות מכך.


רשות הדיבור עוברת אליך, חבר הכנסת ברכה. מי משיב מטעם הנשיאות? חברת הכנסת קולט אביטל. בבקשה.

ההצעה הראשונה – ביקור ראש הממשלה. כפי שאת אמרת בהתחלה, הנושא הזה הועלה בשבוע שעבר. הנשיאות דחתה את הדיון מיום שני שעבר ליום שני הזה, כי הביקור עוד לא הסתיים, בעת הדיון. אבל פגישת הנשיא בוש עם ראש הממשלה היתה כבר ביום שלישי והיה ראוי שהנשיאות תיקח את העניין הזה בחשבון ושהעניין יובא לדיון כבר ביום רביעי. לא ייתכן שבימים רביעי, חמישי ושישי כל כלי התקשורת, העיתונות וכל המי ומי התייחס לביקור ראש הממשלה בארה"ב למעט חברי הכנסת. זה מוזר. השבוע דחו את העניין הזה בטענה שיש אי אמון. זה משהו לא הוגן. האי אמון בא אחרי ואז דוחים את "הלפני" על פני "האחרי". זה לא הוגן, במיוחד שיש 10 ח"כים שהציעו את ההצעה מכל סיעות הבית. יש נוהל לא כתוב, שאני חושב שהח"כים הוותיקים מכירים, שכשיש רוב של סיעות הבית או חברים ברוב סיעות הבית מעונינים בדיון בנושא מסוים – הנשיאות בדרך כלל מאשרת.

תגיש אותו בהצעה רגילה, למה צריך אותו בהצעה דחופה?

כי זה דחוף. המהות של הצעה דחופה היא למקרים כגון אלה. הצעה רגילה – אם רוצים לדבר על תכנון ובנייה... אבל זה המהות של הצעה דחופה. כשיש 10 חברי כנסת מ-10 סיעות בבית מתוך 12, אני מניח שקרוב לסיעות שמונות יותר מ-100 ח"כים היו רוצות שהנושא הזה יעלה על סדר יומה של הכנסת ואני מתפלא על שיקולי הנשיאות, אני לא רוצה לבקר אף אחד אבל אולי זה חוסר ניסיון. אני יודע איך הדברים מתנהלים וגם דיברתי עם יו"ר הכנסת והסבתי תשומת ליבה לשני העניינים. אני חושב שטוב תעשה ועדת הכנסת אם תתקן התקלה הזאת. תודה.

אני חושב שצריכים ללכת בגישה מקלה, לפחות בתחילת הקדנציה. בעבר, השתדלנו ללכת לקראת חברים מערערים ולפעמים לא. ברור שכל דבר לגופו של עניין, אבל סדר היום לא עמוס. הרי אין הצעות חוק, למה שהמליאה לא תדון בהצעות לסדר?

אני חושב שבדרך כלל צריך להיות שמרניים ואני גם חבר נשיאות ובמקרה לא הייתי בישיבה השבוע. 2 הערות שחייבים לשים לנגד עינינו: אין הצעות חוק פרטיות בכלל, סדר היום של המליאה דליל בצורה קיצונית. אתמול, ביום שני, היה דיון רק באי אמון ולפני 7:00 בערב הסתיים סדר היום ועל נושאים כל כך מרכזיים אומרים שאי אפשר לדון? פשוט אי אפשר לקבל את זה. אני מציע לקבל הערעורים ולדון. בימים שתהיה חקיקה, נהיה יותר קמצנים. עכשיו לא, אין שום סיבה.

אני מוכרח להגיד לזכותה של יושבת ראש הכנסת שאתמול, בפתח הישיבה, בהחלטות על ועדות ונושאים דחופים היא אמרה: בואו נקל וניתן ככל היותר. לאחר מכן ספרנו את מספר ההצעות הרגילות לסדר היום, 13 במספר, ולכן הוחלט להצטמצם בנושא של ההצעות הדחופות ל-5. אז זה לא כל כך נכון. 18 נושאים במליאת הכנסת, כשמליאת הכנסת לא כל כך מליאה, החליטו לעשות 5.


מיד תדבר חברת הכנסת אביטל, שהיא חברת נשיאות, על המהות. ראש הממשלה מופיע מחר בפני הכנסת, על פי דרישה של 40 חברי כנסת בנושא אחר. על פי בקשתה של יושבת ראש הכנסת הוא יתייחס גם לנושא ביקורו בארה"ב.

תודה. בבקשה, חברת הכנסת אביטל.

אין לי כבר מה להוסיף כי חבר הכנסת יצחקי אמר מה המהות. הרי סוכם שהוא יופיע בפני מליאת הכנסת ואז גם יתייחס לנושא הזה. אם יהיה צורך, יהיה דיון נוסף בשבוע הבא.

הנושא הוצע עוד לפני שדובר על40 חתימות. איך דוחים דבר שהיה קודם? זה היגיון פגום.

אני חושבת שפה הבעיה היא לא של היגיון אלא - -

מי בעד הערעור ומי נגד?


בעד – 6


נגד – 10


הערעור לא נתקבל.

מכתבי אזהרה

מכתבי אזהרה לצמרת המשטרה – חבר הכנסת מוחמד ברכה

בנושא של מכתבי האזהרה לצמרת המשטרה וועדת זיילר, הסיבה של הדחיה היא שהנושא בחקירה. הנושא הוא בוועדת חקירה ולא בערכאה שיפוטית, שזה הופך את העניין לסוב- יודיצה. אני זוכר, בימי ועדת אור, הכנסת דנה בעניין הזה בצורה סדירה. אני לא חושב שזה טיעון, מה גם שכל המי ומי במדינה, התקשורת, דנים בנושא הזה. התקשורת מלאה בהצהרות של פוליטיקאים, ולבסוף, מי לא יכול לדון בעניין הזה? הכנסת. זה נשמע מאוד מוזר, שדווקא בזמן שהמדינה גועשת ורועשת סביב מכתבי האזהרה, דווקא הכנסת מנועה מלתת את דעתה בעניין. זה לא מתקבל על הדעת. שוב, יש פה 11 מציעים, בנוסף אליי – יצחק לוי מהאיחוד הלאומי-מפד"ל, זהבה גלאון ממר"צ, דוד אזולאי מש"ס, שרה מרום-שלם מהגמלאים, ראובן ריבלין מהליכוד, טלב אלסאנע מרע"ם-תע"ל, ג'מאל זחאלקה מבל"ד, מאיר פרוש מיהדות התורה, יואל חסון מהקדימה ואורית נוקד מהעבודה. מי עוד נשאר בכנסת?

לגבי הטענה שלך, שהגישו הרבה חברי כנסת מסיעות הבית וכמעט ולא נשאר אף אחד שלא הגיש בנושא החשוב הזה, אני חייבת לציין שלפי התקנון, אם יתקבל הערעור שלך, זה לא אומר שהערעור יחול על שאר חברי הכנסת. הסעיף תוקן והוא אומר שאם חבר כנסת הגיש ולו בנושא האחר – נושא שלא אותו דבר – הערעור לא חל לגבי כל חברי הכנסת במקרה הזה. רק מי שהגיש את אותו נושא ממש, בדיוק.

הגשתי את הרשימה כדי להראות שכל סיעות הבית נתנו לזה חשיבות וחושבות שיש מקום שהכנסת תתייחס לזה. אני חושב שיש מקום לכך שהשר לביטחון פנים יעמוד בפני הכנסת ויגיד משהו לעניין הזה.

מסכים.

יש נוהל שלפיו כשנושא כזה עדיין בחקירה, שאתה יכול בדיונים בכנסת להטות את הכף לכיוון הזה או הזה, כשלאנשים יש עדיין אפשרות להתגונן, יש להם עדיין אפשרות לטעון את טענותיהם בפני ועדת החקירה, ההרגשה היא שאנחנו בדיון רשמי בכנסת - -

אתה מכיר את כל המסמכים? את כל הנתונים?

- התחושה היא שלא צריך פה להטות את הכף לכאן או לכאן על ידי זה שבכנסת נתחיל להאשים האנשים. בואו ניתן להם הצ'אנס האמיתי להופיע ולהגן על עצמם.

זה לא סוב-יודיצה. ועדת החקירה לא ערכאה שיפוטית.

היתה תחושה שעדיף שלא ננהל דיון פומבי עד שוועדת החקירה לא מסיימת.

תיאור המצב הזה לגבי מה שמקובל ולא מקובל בכנסת לא עולה בקנה אחד עם המציאות כפי שאני מכיר אותה. אני אומר את זה בנימוס. קיימנו, ככנסת, דיונים בנושאים שעמדו גם בבג"ץ – בצדק, כי הבית הזה, בנושאים ציבוריים עיקריים, כל מה שנמצא בבדיקה וכל מה שנמצא בבג"ץ... כמובן, שכאשר אתה מדבר על אנשים פרסונלית צריך להיזהר, כל אדם שנמצא בכס יו"ר הכסת, צריך להיזהר. אם אתם חושבים שאפשר לנהל את הכנסת בלי לדון בנושא ועדת זיילר - זה פשוט דבר שהוא לא רציני, לא מכבד את המקום הזה ככנסת.

צודק.

כיוון שהנושא נמצא בחקירה, אין לנו הנתונים כדי לדון בו.

אנחנו לא דנים כשופטים, לא הופכים להיות ועדת החקירה. אנחנו דנים במימד הציבורי.

כיוון שדברים נמצאים בדיון, אין לכם נתונים להתמודד אתם. כשאתם באים לדיון עם שאלה, אתם הולכים למ.מ.מ, אתם אוספים חומר שניתן לגילוי ואתם לא באים לא מוכנים. כאן, אתם לא מסוגלים לבוא מוכנים.


נקודה שנייה, ואני מניח שזו המשמעות של הדיון, היא השאלה לאן נגיע אחרי זה עם דיון כזה, כאשר תחרוץ דין של אדם מעל הבמה כאשר צריך להיחרץ במקום אחר.

אני רוצה להביא לדוגמא את הערעור של חברת הכנסת חילו משבוע שעבר. ביקשנו ממנה שמפקד חיל האוויר יפסוק את פסוקו. אתמול הוחלט להעביר את זה לדיון מהיר בוועדה, את פסיקתו של מפקד חיל האוויר.

ותתפלא, שמי לא היה שם. ערערתי והכניסו אותי.

לאור זה שחברי הכנסת בשבועיים האחרונים, כולם היו רופאים, כולם ידעו שאווסטין מציל חיים, כולל חבר הכנסת הלפרט ואחרים, כולם ידעו את זה, עכשיו כולם הופכים להיות שופטים. כל יום יש פה כזה דיון. על פי עיתונות אי אפשר לנהל דיון הגון כלפי אנשים. האווירה הציבורית הזאת יכולה לפגוע גם במחליטים וגם בנאשמים.

כל המדינה דנה בזה.

רבותיי, תפזרו את הכנסת, אתם מייתרים אותה לחלוטין. אם זה לא וזה לא – בשביל מה יש כנסת?

נשיאות, בבקשה.

דיברתי, אין לי מה להוסיף.

מי בעד הערעור? מי נגד?


בעד - 4

נגד - 11

לפיכך, אני קובעת שהבקשה לערעור לא התקבלה.

חבר הכנסת ברכה הצבעת ונאמר לי שלפי התקנון המערער לא מצביע. אז 3 בעד, נגד 11.

החלטות ועדת זיילר – חבר הכנסת טלב אלסנע

אנחנו עוברים לנושא הבא: ערעורו של חבר הכנסת אלסנע על דוח ועדת זיילר.

גברתי, אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות. אחת, המשמעת הסיעתית הקואליציונית שהופך אותה מר יצחקי, כאילו הולכים לאשר אי-אמון בממשלה. עניין של הצעה דחופה מפעיל טרור על חברי הקואליציה שיצביעו נגד - -

באי אמון הוא עובד פחות קשה...

לדעתי, הוא מכביד על חברי הקואליציה, יהיה מרד ואז יגיע להצעות דחופות וזה יגיע לקואליציה וזה מסוכן. כהצעה ידידותית, צריך לנהוג אתם בגמישות ולתת להם שיקול דעת. במידה וישתכנעו שההצעה היא דחופה – לכבד את רצונם ולא להסתכל על כל אחד כאילו הוא פשע.

תגיד, מישהו יכול לעשות טרור עלי?

עליך לא. חוץ ממך. אתה תוכיח את זה בהצבעה.

גברתי היושבת ראש, הדבר השני – אני לא יודע מה ההיגיון שמנחה את הנשיאות בבואה לאשר דברים כהצעות דחופות או כלא דחופות. כל אדם סביר – אם נשאל – מהרחוב, מהכנסת, המלצות זיילר, אנחנו לא מדברים על החקירה והממצאים אלא על עובדה שאין מחלוקת לגביה, שוועדת זיילר הוציאה אזהרות לצמרת המשטרה והפרקליטות.

מה דחוף?

אם מישהו חושב שזה לא דחוף, הבעיה לא אצלי. לא כל יום ולא בכל מדינה מזהירים את המפקח הכללי למשטרה. את הפרקליטות וכל צמרת המשטרה. כולם מדברים: אם המפכ"ל יצא לחופשה או לא, אם ישעה את עצמו או לא? רק הכנסת - -

יש חוק. החוק אומר שעד שפסק הדין לא חלוט, האדם לא חייב להתפטר.

זה לא העניין.

הוא היה מפקד מחוז דרום, אני מכיר אותו. יש לנו מערכת יחסים אישית מצוינת.

גם הוא מכיר אותך...

לכן, העניין הוא במימד הציבורי. כשיש המלצות ויש הזהרות בעניין כזה, צריך לדון מה ההשלכות של הדבר. לכן, הכנסת לא יכולה להיות מנותקת ממה שמתרחש. הנושא דחוף וחשוב. אנחנו יודעים שהכנסת, בתחילת דרכה, אתמול סיימנו ב-6. אם רוצים להיות מובטלים – נקדים את הפגרה.

תודה רבה. חבר הכנסת שרוני, בקצרה.

אני חושב שאנחנו שמים את העגלה לפני הסוסים. אנחנו לא צריכים לקפוץ על כל דבר – אם כל ועדה נותנת אזהרה או לא, אנחנו לא צריכים לקפוץ ולדון בזה. צריך סבלנות וסובלנות ונראה מה ההתפתחויות. אנחנו לא צריכים לעשות עוול למישהו כל זמן שלא הוכח. אני חושב שאנחנו צריכים לחכות קצת, עד שיגמרו את זה ונראה מה יהיה. תודה.

יש הבדל בין חשיבות ורלוונטיות לבין דחיפות. החשיבות והרלוונטיות קיימת, והסברתי למה חשבנו לא להעלות זאת עכשיו. לגבי הדחיפות, עדיין לא ניתנו המסקנות, זה מצב ביניים ולכן לפי דעתנו זה לא דחוף. אני רוצה לענות לחבר הכנסת אלסנע, אנחנו כבר הסברנו למה חשבנו שלא נכון עכשיו, כשהדברים נמצאים באמצע הדיון, לבוא ולחרוץ גורלות של אנשים, אולי בדיבור פינו בכנסת. או להטות את הוועדה לכאן או לכאן. יש הבדל בין רלוונטיות לבין העובדה שהכנסת צריכה להתייחס לדברים רלוונטיים ועכשוויים וחבל שקולנו לא ישמע, לבין דחיפות. הדחיפות תהיה כאשר תיגמר החקירה.

תודה רבה. מי בעד הערעור?

בעד – 3

נגד – 11

לפיכך, אני קובעת שהערעור לא התקבל.

חברת הכנסת עמירה דותן לא נוכחת.

אני מבקש שנציגת הנשיאות תעביר את ההערות של חברי הכנסת. לא ייתכן שהכנסת תימנע מחברי אופוזיציה להעלות נושאים כי יש רוב בקואליציה. יש זכויות של האופוזיציה וזו המהות של עבודתנו – הצעות רגילות, הצעות דחופות. זה שערורייתי מה שקורא כאן.

אני מוסיפה הערה, בעקבות ההערה שלך, חבר הכנסת ברכה: אני סבורה שגם אם מתנהלת חקירה כזאת או אחרת, הכנסת אף פעם לא סתמה פיות או לא נתנה לדבר. אני מציעה להעביר ליושבת ראש הבית את ההערה של חברי הכנסת, כולל הערתי. הכנסת עוד לא התחילה בחקיקה, ומן הראוי שנדון יותר בהצעות לסדר.

הנושא מאוד רגיש. להבעת עמדה פה יש השלכה ציבורית יותר מאשר בעיתונות. אני יודע מה תאמר בכנסת.

יש חבר מסיעתך שהגיש, דוד אזולאי.

יש פה עניין של שיקול דעת. לא לקחת בגלל שזה קואליציה ואופוזיציה. אסור שייראה כך, יש שיקולים של הנושאים.

אני הערתי, כי בשבוע שעבר עלה נושא חשוב וכואב, על חיל האוויר והאונס. זה נושא חמור, שאני מניחה שלרבים מחברי הכנסת יש מה לומר בעניין הזה. משום שהנושא היה בחקירה לא דיברנו עליו. אני חושבת שמן הראוי לשקול הדברים האלה ולהעביר זאת לנשיאות.

אני רוצה לייצג את עמדתה של חברת הכנסת דותן.

יש לך מכתב אדוני?

לא, אין לי.

פרוצדולרית, מכיוון שחברת הכנסת דותן לא נוכחת, היא היתה אמורה להעביר מכתב אליי או לוועדה עצמה ולנמק מדוע היא לא נוכחת בדיון.

החלטת פרקליטות מחוז הדרום לנתח גופת תינוקת וההשלכות הנובעות מכך – חבר הכנסת משה גפני

אנחנו עוברים לנושא הבא. חבר הכנסת גפני, בבקשה.

גברתי היושבת ראש, ביום ראשון קרתה טרגדיה למשפחה צמחונית באשדוד, שהתינוקת שלהם בת השנה וחצי חלתה בחום גבוה. המשפחה שומרת מצוות וביקשה לקבור, כפי שקורה בדברים כאלה, לצערנו הרב. הרשויות השונות ביקשו לנתח את הגופה, כאשר על פניו, מבחינה ציבורית לא נראתה סיבה, כאשר יש חוק שאומר שבלי הסכמת המשפחה אלא כאשר יש חשדות פליליים. אין חשדות פליליים.

יש. רשלנות. בכל אמצעי התקשורת התפרסם שלא הסכימו לתת לה אנטיביוטיקה.

אני לא יודע מה התפרסם. זה המקרה הקלאסי הציבורי. לצערי הרב, בנסיבות טראגיות מאוד, שהרשויות שצריכות ליישם את הצעת החוק שקבענו, למיטב שיפוטי או הבנתי יש פה חריגה מהחוק. אני סבור שהנושא מאוד ציבורי, לאור ההשלכות שקרו, שעל זה אני לא רוצה לדבר ואם תאשרו לי, אני אדבר במליאת הכנסת. אולי אני גם איעתר לבקשת יו"ר הקואליציה - -

יש נאומים בני דקה.

כן, אבל אני צריך את תשובת השר. זה דיון. ההבדל בין נאומים בני דקה לבין הצעה שנדונה במליאת הכנסת הוא שונה לחלוטין באופן מהותי, כי אז חבר הכנסת מעלה ההצעה, הנושא עולה לדיון והשר משיב. אולי מה שאעלה לא נכון, אולי מה שאומרת חברת הכנסת אביטל נכון ואני לא ידעתי. ואז נדע שהכנסת חוקקה חוק ומיישמים אותו ככתבו וכלשונו. אבל זה המקרה הקלאסי של מקרה דחוף שאנחנו צריכים לדון בו, הממשלה צריכה להתייחס. זה תפקידו של הפרלמנט, לפקח על עבודת הממשלה, על הרשויות השונות שצריכות ליישם את החוקים שהכנסת מחוקקת.

חבר הכנסת גפני, כשאנחנו דנו בהצעה שלך זה היה ביום שני בצהרים, בשעה 12:00 – כאשר היינו אחרי ההתנהלות שכולנו מכירים אותה, כאשר הגופה של הילדה נחטפה ונקברה על ידי המשפחה. זה הופיע בכלי התקשורת שהגופה נחטפה, כולנו ראינו מה התנהל שם, הדרך שבה היא נחטפה, שבוודאי אינך נותן את הסכמתך להתנהלות הבריונית. כבר היתה לוויה, לכן אף אחד לא חש שהנושא דחוף אחרי הלוויה.

אני לא ביקשתי דיון על המקרה הספציפי. הייתי יכול לדבר עם פרקליטת מחוז דרום או עם פרקליט המדינה וזה מה שעשיתי. אני לא מדבר על המקרה הספציפי. אני מדבר על הנושא הדחוף הזה שהעלה לסדר היום הציבורי – ואני לא יודע מאיפה את מתייחסת לבריונות, יש לי הגדרות בריונית על כל מה שנעשה...

לכל אחד מאתנו יש הגדרות אחרות. מי שצפה בטלוויזיה, ראה איך הדבר הזה התנהל.

חברת הכנסת אביטל, לא צפיתי בטלוויזיה. אני שמעתי רק את הבכיות של המשפחה וזה מה שעומד לנגד עיניי. אני שואל – האם זה עולה בקנה אחד, עם תופעת הבריונות, שעלתה הרבה השבוע. אני לא דן על זה. אולי אני איעתר לבקשת יו"ר הקואליציה.

הפשקווילים עושים את זה.

הנושא הציבורי דחוף כי לדעתי יש השלכות לכאן או לכאן. צריך לדון על זה, אני לא מביע עמדה, וצריך לשמוע את עמדת הממשלה. מה זה משנה אם הגופה נקברה או לא? אני לא יודע מזה.

מעבר לנימוקים של חבר הכנסת גפני, אני חושב שאולי בשבילנו זאת הזדמנות. לא פעם היהדות החרדית מואשמת על כך שהיא לא מגנה אלימות. אם לרב גפני יהיו 3-4 דקות במליאה, הוא יתייחס לאלימות, לחטיפות וכדומה, שגם הרבנים יצאו נגד זה. אני מציע שיתנו לו 3-4 דקות, וגם נשמע אותו במליאת הכנסת.

אני רוצה לתת התייחסות יותר רחבה – ישנה חקיקה של חוק הנוער, בכל החלק של השגחה וטיפול. אני רוצה להגיד שלחוק הזה ישנו היבט נוסף, שראוי מעבר לכל הנושא של הורים, היבט ציבורי והוא החלק של הקורבנות וחסרי הישע, שלדעתי צריך שהבית הזה, תהיה לו אמירה בעניין. יש את הילדה והקורבן וטובת הילדים, יש חקיקה ברורה בעניין. לפעמים, בניגוד להורה או לדעה ציבורית, יש מחויבות של טובת הקטין אם יש סכנה וסיכון. אנחנו יודעים שהיו מקרים שהוציאו ילדים אם הם בסכנה וסיכון, על אף שהוריהם לא הסכימו. זה לא המקרה, אבל הוא כן משליך וצריך לעשות איזונים נכונים בין משהו ציבורי וטובת הילד והסיכונים. אני לא מכירה את הכל, אבל על פי אינפורמציות כלליות שנתנו בעיתונות, יש כאן חשד להזנחה מסוימת ואי מתן תרופה או עזרה.

אין ספק שהמשטרה נכנסה פה לסוגייה שלא היתה צריכה להיכנס. האמירה ברורה – ההורים הזניחו, יתנו את הדין. המשטרה הודיעה שהיו לה את כל הראיות שההורים הזניחו? אז למה לנתח גופה? יודעים שבקהילה החרדית יש רגישות לקדושת המת. למה היו צריכים להיכנס 200 שוטרים? אני חושב שצריך לדון בזה. המשטרה עשתה צרות ולא היתה צריכה להיכנס לזה.

אז למה לא להגיש הצעה רגילה? על הנשיא בוש לא אאשר, ועל זה לא. באותו יום שהגשת הצעה דחופה, אפשר היה להגיש הצעה רגילה.

הערה לסגנית היושב ראש, שאמרה שמה שהיה שם זה בריונות.

אלימות.

עם כל הכבוד, כרגע את יושבת על תקן של סגנית היושבת ראש. את צריכה להביע דעה למה לא או כן מעלים את הנושא ולא להביע דעה אם היתה או לא היתה בריונות. זה לא שייך לעניין. זה לא היה במקום.

בסדר.

הערתך נתקבלה.


אני עוברת להצבעה. מי בעד הערעור?

בעד - 9

נגד - 7

לפיכך, הערעור התקבל. תודה רבה.

2. המלצה למינוי יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.

אני עוברת לנושא הבא: המלצה למינוי יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. אתמול, בשעה טובה, סיעת קדימה החליטה לבחור פה אחד - -

הסיעה לא החליטה פה אחד. יו"ר התנועה החליט.

הסיעה כן החליטה, בהמלצתו של יושב ראש התנועה. הסיעה קיבלה את החלטתו לבחור בחבר הכנסת מנחם בן-ששון כיושב ראש ועדת החוקה. לפי התקנון, בהתאם להמלצה הזו, אני שמחה להביא את זה לוועדת הכנסת. בהתאם להוראות סעיף 10(א) לתקנון הכנסת, אני מציעה לבחור בחבר הכנסת מנחם בן-ששון לכהן כיושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.

מי בעד – הרוב

מי נגד – אין

מי נמנע – אין


התקבל פה אחד.


חבר הכנסת מנחם בן-ששון, אני שמחה להודיע לך שוועדת הכנסת הצביעה פה אחד עבור מועמדותך כיושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ואין לי צל של ספק שגם מההיכרות הקצרה שלי אתך, והיא לא הרבה זמן, הספקתי לתהות על קנקנך וכישוריך. אני בטוחה שתצליח לקדם הרבה מאוד חוקים בוועדת החוקה ותעלה קרנה מעלה-מעלה. אני אאפשר לחברים לומר את דברם ליושב-ראש החדש שנבחר. לאחר מכן, אתן גם לך לומר משהו.

איפה דוד טל? הוא צריך להיות ראשון המברכים.

הוא בירך אותו. שמעתי. תאמין לי.

חבר הכנסת בן-ששון, אתה הומלצת על ידי ועדת הכנסת פה אחד ותיבחר ליושב ראש הקבוע על ידי ועדת החוקה. חבר הכנסת מרגי, בבקשה.

אני חושב שהבחירה של פרופ' בן-ששון היא בחירה נכונה. בתקופה הקצרה שהספקנו להכיר, אני חושב שהוא מוסיף גוון במיוחד לכנסת, שחטפה כל כך הרבה ביקורות. זה ערך מוסף לקדנציה הזאת. כיו"ר ועדת החוקה אני סמוך ובטוח שהוא ימצא דרך לפלס נתיבים בין כל הזרמים וכל המחלוקות במדינה. אני חושב שנגיע ביחד להבנות. אני סמוך ובטוח שהוא אכן יצליח במקום שאחרים לא הצליחו.

זה כבוד לוועדה שנבחרת לעמוד בראשה. אתה אישיות מהמעלה הראשונה בתחום האקדמי. חשוב שיהיה אדם מקצועי ברמה - -

הוא מעלה את הרמה בכנסת.

כבוד לכולנו שיעמוד בראשה אדם כמו בן-ששון, שיש לו רקורד כה עשיר. זה מוסיף עוד יוקרה לכנסת ולוועדות.

אני מברך את פרופ' בן-ששון ומאחל לו הצלחה. עצם המחויבות שלו לרשות המחוקקת שהולכת בד בבד עם מחויבות למעמד הרשות השופטת, זה דבר מאוד קריטי בתפקידו כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. עצם העניין הזה רק יוצר את האיזונים הדרושים לעומת המגמות הלעומתיות בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. אני סמוך ובטוח שפרופ' בן ששון, שגם אם יש לו מחויבות לערכי שוויון ודמוקרטיה, יכול להוביל את הוועדה למקומות מאוד מכובדים שיביאו לכבוד לכנסת ולמעמדה. ברכות ובהצלחה.

בתקופה הקצרה שהצלחתי להכיר פרופ' בן-ששון וגם לשמוע אותו בכל מיני נושאים, אני מוכרחה להגיד שהמקצועיות, השיטתיות, הסיסטמתיות שלו בהצגת הנושאים – זה בהחלט משהו שראוי לציון. מי שקשור לשלטון החוק ולכל מה שמסביב, כן צריך את התכונות האלה ואני בטוחה שאלה האיזונים הנכונים. אנחנו מתמודדים פה בסוגיות קשות מבחינת שלטון החוק, והרבה פעמים צריך אדם עם תכונות מאוד נכונות כדי לעשות את האיזונים הנכונים בוועדה החשובה הזאת. בהצלחה מקרב לב.

אני מצטרף כמובן לקודמיי בברכות לפרופ' בן-ששון. פרופ' בן-ששון הוא במשפחה המכובדת ששנים רבות הכנסת ידעה והכירה אותם. אברום לא מזמן עזב אותנו, לפניו האבא ד"ר יוסף בורג, שהיה פה מראשית - -

יש עוד המון נכדים, תחכה...

- - מי שנמצא בירושלים, מכיר את משפחת בן-ששון. אשתו של פרופ' בן-ששון, עדה, בתפקיד בכיר מאוד. כל מי שרוצה לעזור ליהודים וערבים בירושלים, יודע שהכתובת זה עדה בן-ששון. יש לי בקשה אליך, משאלה – אתה מקבל את התפקיד, אמנם בהמלצה שלנו, הבחירה בוועדת חוקה. אתה חייב לדעת שבוועדת חוקה יבואו אליך וינסו לפתות אותך בכל מיני דברים – גם בנושא של חוקה לישראל – אנא תשתדל, אם לעשות, אז רק בהסכמה.

די לחכימא ברמיזא.

אני מצטרפת לחבריי ומברכת, בשם סיעת ישראל ביתנו. כמו חבריי, הכרתי את חבר הכנסת פרופ' בן-ששון בקדנציה הנוכחית, שכני למסדרון. שמעתי את דבריו ברדיו הבוקר, ברשת ב' וזה תרם לרוב ההיכרות. אני חושבת שזו בחירה מצוינת של שילוב אקדמיה, דת, הוא גם אמר כמה אמירות על ארוחת ליל שבת, תכונות אישיות שמשדרות המון נועם, תכונות אישיות, והתרשמתי שהוא בא עם רצון אמיתי לעשות. הוא ראוי להחזיק את השרביט בוועדה כה חשובה שזה מהות הבית. חזקה עלי, שיעשה עבודה נאמנה – גם לשורשים, גם לערכים היהודיים, גם לאקדמיה. אחד האנשים שיעלה את הרמה, כמו שעם ישראל מצפה.

אני מצטרף למחמאות. פרופ' בן-ששון הוא פרלמנטר חדש אבל רציני ויסודי, שמשקיע כאן עבודה רצינית. הוא מתאים מבחינת המזג הוא מתון. נדמה לי, שנוכל ליצור מכנה משותף בנושא שהוא מופקד עליו. אני מברך אותו. כולנו הצבענו עבורו בלב חפץ. יחד עם זאת, אני רוצה לומר מילה נוספת בזכות חבר הכנסת דוד טל אשר בימים האחרונים התנהל נגדו במודעות אנונימיות ובדרכים רבות אחרות קמפיין תקשורתי, מדוע הוא לא מתאים להיות יושב ראש ועדת חוקה. חבר הכנסת טל הוא פרלמנטר ותיק. 4 קדנציות היה יושב ראש ועדה מזהיר. אינני בא להתערב בנושאים של מפלגות אחרות אבל אני חושב שהיה צריך בכל העניין הזה גם להגן על כבודו והדבר הזה הוא חובה שלנו. מבלי לגרוע באיחולי ההצלחה לפרופ' בן-ששון.

אני מצטרף לכל המברכים. אני מאחל ברכה נוספת, שלא תצא תקלה מתחת ידך. תמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים והאדם. כמדומני, ויזכירו לי חבריי הוותיקים יותר, נדמה לי שזו פעם ראשונה שיהודי חובש כיפה - -

לא, חנן פורת, שאול יהלום...

בעשור האחרון - -

זה גם לא נכון...

בכל אופן, אין ספק שזה מוסיף ואני מקווה, שבעזרת השם, תצליח בתפקיד הזה, שהוא תפקיד לא קל למצוא את הגשר בין כולנו. ברכה והצלחה.

היה שופט בבאר-שבע שהיה מסיים את פסק הדין ואומר: מסכים אני. נקודה שניה שאפשר לומר היא, שעכשיו אני צריך לפרוש בשיא. חותני, עליו השלום, היה אומר מה ההבדל בן מעמד כזה לחס וחלילה לוויה? במעמד כזה, אחד לפחות מאמין במה שאומרים. זה יום זיכרון של אבא שלי והדברים מצטרפים יחד לחוויה מרגשת. אתם פרלמנטרים ותיקים אז בוודאי עברתם אותה הרבה פעמים. בשבילי זאת פעם ראשונה ובכל הזדמנות ששואלים אותי: איך זה שם? אני בא מעולם אחר ואני אומר: עוד לא ראיתי פירגון כזה מימין ומשמאל, אבל עוד לא ראיתי כזה שהיה הרגע עד הרגע.


זאת ועדה ותיקה בכנסת אבל ההרכב הזה צעיר וההנהגה של יושבת ראש הוועדה כנראה משרה אווירה מיוחדת מסביב. מינינו חברים אחרים פה, בוועדה, ואמרנו דברים יפים אבל כנראה שכשזה נוגע אליך, אתה מאבד כל פרופורציה.


יכולתי אולי לומר עוד כמה מלים אבל התגובה מאוד מרגשת והציפיות מחייבות. חובת ההוכחה עלי והיא מתחילה או תתחיל, כפי שדוד העיר, בעוד פחות משעה. היא תתחיל להיות גם מטלה של חובת הוכחה בדרך ניהול הדיונים וגם מטלה של חובת ההוכחה בתוכן הדיונים. אלה הן משימות שבמעט הזמן שלמדתי כאן, ראיתי שדברים שרואים משם, קרי: מן התקשורת, לא רואים מכאן, כשאני מסייר בתוך הבית הזה. הדרך של קונסנזוס, תבונה של ידע משנים, הניסיון של אנשים שהזכרתם, של דוד, שהוא חבר למרות המשברים שניסו להעביר אותנו בהם. אנחנו נעמוד בהם כמו שעומדים בהם עד היום. התחושה הזאת, של מערכת שעובדת נכון עם ניסיון ותבונה היא תחושה שכל אדם חדש שמגיע שהנה צריך לבוא מצויד בראש ובראשונה בתכונת הצניעות. אני מקווה שיש לי מספיק ממנה, לפחות בשלבים הראשונים.


לאחר מכן, הפתיחות, ההאזנה. אני מקווה שנצא לדרך הזאת של הכנסת ה-17, שתביא כבוד וגדול יהיה כבוד הבית הזה, האחרון, שזה לא האחרון בסדר אלא לפי הסדרה של עכשיו מהראשון, קרי: מזה שקדם אליו. זו משימה שמוטלת עלינו, כחברים, שיוצאים אל ציבור ואני משתדל לעמוד בה. אני חלק מן החבורה שלכם גם כן, כי אין אדם בכובע אחד בכנסת. שלא אתנהג בצורה הנאותה תדעו לומר לי, כשאבוא אל הוועדה הזאת, שהיא פתוחה, נעימה ואת התורה שלמדתי כאן, אנסה להעביר במקומות אחרים.


השתדלתי להתגבר על ההתרגשות ולומר מעט ממה שאני חושב בפתח הדרך הזאת. השנים שתבאנה הן שנים שנעבוד ונראה כנסת נאה לציבור בישראל, כפי שהיא באמת בפנים. זאת אומרת שברה יהיה כתוכה העצום.

מכיוון שרוב החברים מבקשים מכבוד היושב ראש לשעבר, שמכבד אותנו כאן, לומר מספר מלים, אנחנו נשמח לשמוע.

חבריי חברי הכנסת, תודה רבה על הפרגון. בחיים לא ביקשו ממני לדבר בכנסת, תמיד ביקשתי לדבר. אני לא כל כך מבין את ההתרגשות שלכם, בחרתם היום במנחם ואנחנו בחרנו בו כשהייתי בכיתה ד', אז אני לא בדיוק מבין מה אתם רוצים? כמה זמן לקח לכם להבין מה שלנו לקח להבין לפני 40-50 שנה? אני חושב שהכנסת עשתה מעשה טוב. אני לא רוצה להגיד מקצת שבחכם בפניכם על הבחירה שבחרתם, שהכנסת בחרה בתהליך פוליטי סביר ליושב ראש ועדת החוקה. אני חושב שלנהל ועדה זה לא כל כך קשה. בסוף, זה טכניקה של ניהול צעקות, הוא יצעק יותר, זה פחות, אני אוציא החוצה, אני אעניש ככה. לנהל ועדה זה אפשרי.

לוועדת חוקה יש לה דבר אחד שהוא כמעט מעל כל הכנסת. בנקודות מסוימות, במפנה, במשבר, בצמתים, בנקודות של הכרעות ערכיות, ועדת החוקה של הכנסת היא הקול הטהור של הרשות המחוקקת. מה שישמעו מוועדת החוקה של הכנסת ויקשיבו, לא יקשיבו לאף אחד אחר. לכולכם יש "אינטרסים", אבל ועדת החוקה של הכנסת, זה עדיין מקום שמביע את הטוהר של הבניין הזה. ב-4 השנים הקרובות, כך נראה למי שמתבונן מבחוץ, לא הולכות להיות שנים קלות. הולכות להיות הכרעות בסדרי גודל שאולי ישיקו להיסטוריה של מדינת ישראל.


אם אכן זה עתיד הכנסת, לא חשוב מה מספר השנים שזה יקרה, הדבר שהכנסת עשתה היום וזה לראשונה, אפרופו דבריו של חבר הכנסת אזולאי, הכנסת בחרה בהיסטוריון לעמוד בראש ועדת חוקה, שתעסוק בחקיקה שנוגעת באירועים היסטוריים של הכנסת.

בקרוב הממשלה תהיה היסטורית.

מנחם הזכיר את אבי מורי ז"ל. אגיד שני דברים: האחד - אבי נהג לומר שההיסטוריה זזאת הפוליטיקה של העבר, והפוליטיקה זאת ההיסטוריה של העתיד. זאת הנקודה הנכונה לשים אדם עם פרספקטיבה של עבר, הווה עתיד, כדוגמתו של מנחם במקום רגיש כמו הוועדה.

דבר אחרון - כשהייתי ח"כ צעיר, שאלו אותי: אתה ממשיך של אבא שלך או לא משיך. אתה כמוהו או אתה נגדו. התשובה היא שלא המשכתי את דרכו, כי דרכו לא היתה דרכי בהרבה תחומים. אם יש מישהו בכל משפחתנו, שממשיך את דרך האמצע, שהלכה לאובדנים רבים, במזג ובאיכות ובבניית גשרים על פני מים סוערים בכל משפחתנו זה מנחם יותר מכולנו. מבחינתי האישית, אף שלא הצבעתי לא בעבורו ולא בעבור מפלגתו, אם הייתי יושב היום סביב השולחן לא הייתי מרים האצבע נגד בחירתו, כי זאת הבחירה הטובה ביותר שיכולתם לעשות. ומה שאני רוצה לומר לו זה תודה רבה שהיית מוכן לבוא הנה.

תודה רבה. אנחנו עוברים לנושא הבא.

3. הרכב ועדה משותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים לתקציב הכנסת.

אנחנו עוברים לנושא הבא: הקמת ועדה משותפת של וועדת הכספים וועדת הכספים לתקציב הכנסת.

"בהתאם לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ועדת הכנסת רוצה להקים ועדה משותפת של ועדת הכנסת, ועדת הכספים לתקציב הכנסת כדלקמן: הוועדה המשותפת תהיה בת 10 חברים, 5 חברים מכל ועדה, בראשות יושב ראש ועדת הכנסת." אני מוכרח לומר שההצעה שאני מביאה לפניכם, רבותיי וגבירותיי חברי הכנסת, תואמה עם חבר הכנסת גדעון סער מטעם האופוזיציה. מטעם ועדת הכנסת חברי הכנסת יהיו: חברת הכנסת רוחמה אברהם, יושבת ראש הוועדה, חבר הכנסת אביגדור יצחקי, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת גדעון סער, חברת הכנסת אסתרינה טרטמן. מטעם ועדת הכספים יהיו חברי הכנסת: חבר הכנסת אמנון כהן, חבר הכנסת שי חרמש, חברת הכנסת אורית נוקד, חבר הכנסת ראובן ריבלין וחבר הכנסת יעקב ליצמן.


מי בעד ההצעה?

אני רוצה להעיר על ההרכב.

אתן לך להעיר אחר כך.


בעד – 11


נגד – אין


נמנע - אין

ההצעה התקבלה.
כשאני אמרתי שההצעה תואמה עם נציגות האופוזיציה, תתאמו בפניכם.

תני לדבר לפני ההצבעה. זה שערורייה מה שעשית עכשיו.

אם יש לך תלונות תעביר אותן הלאה.

זה לא בסדר, הסגנון שלך לא ראוי.

אל תעיר על הסגנון שלי, בסדר?

אני כן אעיר. לפני ההצבעה היתה לי הצעה והיית צריכה לאפשר לי לדבר.

בפעם הבאה אני אשקול זאת.

לא, זה לא לשיקול דעתך. רציתי להגיד לפני הצבעה, היית צריכה לאפשר לי להגיד. הופכים את הכנסת לבדיחה.

זה נקבע בין קואליציה לאופוזיציה.

זה לא שייך לתחום הזה.

איך כאן שייך וכאן לא?

אם יש הצעה לסדר, תודיע לפני. אני עוברת לנושא הבא.

אני מבקש רוויזיה על ההחלטה.

בבקשה, יש לך חצי דקה.

לפני ההצבעה על הרביזיה אני רוצה לנמק: אני חושב שיש מקום להוסיף עוד אחד לוועדה שתמנה 11 חברים. אפשר להוסיף לה חבר שהוא גם חבר בשתי הוועדות, גם בוועדת הכנסת וגם בוועדת הכספים ואני מציע את עצמי, כי אני חבר בשתי הוועדות.

אנחנו מתנגדים. יש אופוזיציה ויש קואליציה. נקבעו מכסות של 3,2 מכל וועדה, בצורה הכי הגונה שרק אפשר. האופוזיציה רוצה להחליף חבר – שתחליף.

יש לי הצעה לפתרון. יש קושי, שאני מבין אותו כשבאים לוועדה כל כך קטנה של 10 במפתח. אני מציע, אם זה יכול לפתור את העניין, שיצורף חבר הכנסת - -

הוא לא יכול. החוק מחייב 5 ו-5.

אני חבר בשתי הוועדות.

אני לא יכולה להוסיף מעבר ל-10.

זה לפי מפתח.

זה אישי.

הכל אישי, יש גם דברים סיעתיים.

4. הרכב ועדת משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון לתקציב הביטחון.

אנחנו עוברים לנושא הבא: לפי חוק יסודות התקציב, חלוקת תקציב הביטחון נקבעת על ידי ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. ועדת הכנסת צריכה לקבוע את הרכב הוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון לתקציב הביטחון בהתאם לסעיף 16 לתקנון הכנסת. אני מודיעה שהשמות שאקריא בפניכם תואמו עם חבר הכנסת גדעון סער מטעם האופוזיציה:

"בהתאם להוראות סעיף 18א לחוק יסודות התקציב מחליטה ועדת הכנסת להקים ועדה משותפת של ועדת הכספים ושל ועדת החוץ והביטחון לתקציב הביטחון. הוועדה המשותפת תהיה בת 10 חברים, 5 מכל ועדה בראשות ועדת החוץ והביטחון." מטעם ועדת החוץ והביטחון: חבר הכנסת שלמה ברזניץ, שיכהן כיושב ראש, חבר הכנסת מתן וילנאי, שהוא חבר קבוע שאותו יחליף מ"מ חבר הכנסת אפרים סנה, חברת הכנסת עמירה דותן, חבר הכנסת יובל שטייניץ, חבר הכנסת אפי איתם. מטעם ועדת הכספים: חברי הכנסת אלי אפללו, חברת הכנסת אורית נוקד, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת חיים אורון שהוא חבר קבוע שיחליף אותו מ"מ קבוע חבר הכנסת אבשלום וילן, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב.

הערה קצרה: אני מבין שמלבד המקרה האחרון בקדנציה הקודמת שבו חבר הכנסת אורי אריאל התבקש לעמוד בראש הוועדה הזאת, היסטורית, רשות הוועדה המשותפת לכספים וביטחון היא ברשות כספים. אני מציע שכך יהיה גם הפעם.

בסעיף 16 בתקנון, שמדבר על ועדות משותפות יש כוכבית שאומרת שהנוהג הוא כי יו"ר הוועדה מתמנה מבין חברי אותה ועדה ששמה נזכר ראשון בסעיף המתאים לו כוועדה משותפת. סעיף 18 לחוק יסודות התקציב באמת מזכיר ראשון את ועדת הכספים. לא הערתי כשהוצע ההרכב הקודם, כי זה נוהג שהוא לא מחייב.

את נותנת אסמכתא למה שאני אומר.

זאת ההצעה שקיבלנו, בניגוד למה שמקובל. אפשר להצביע אחרת.

הערה: חבר הכנסת פרוש, הוועדה המשותפת הזאת – כמה זמן היא קיימת? היתה פעם ועדת משנה בתוך ועדת החוץ והביטחון. זה ועדה שקובעת את תקציב הביטחון.

העובדה שמדובר בוועדה משותפת של כספים וחוץ וביטחון נקבעה בחוק יסודות התקציב.

האם יש חובה סטטוטורית שיושב הראש יהיה מוועדת הכספים?

לא. אני אמרתי שנהוג שהיו"ר יהיה מבין הוועדה ששמה נקבע ראשון, זה נוהל שמופיע בכוכבית לתקנון, שמקובל בוועדות רבות משותפות שהיו"ר מהוועדה ששמה מופיע ראשון.

מכיוון שזה החלוקה בתוך תקציב הביטחון, זה לא מסגרת תקציב אלא חלוקה – יותר נכון שוועדת החוץ והביטחון תעמוד בראש, כי היא זאת ששומעת את כל צורכי הביטחון. מאחר שזאת חלוקה מתוך מסגרת התקציב, אני חושב שיותר נכון שוועדת החוץ והביטחון תעמוד בראש העניין הזה ולא ועדת הכספים, למרות שבענייני כספיים רצוי שועדת הכספים תעמוד.

יש דוח של וועדה של פרופסור אמנון רובינשטיין שמדבר על רפורמה בתקציב הביטחון. יושב ראש ועדת החוקה, שזה עתה נבחר, צריך לזרז את החקיקה בעניין הזה. אני אומר זאת בנוכחות היו"ר הנבחר של חוקה.

מי בעד ההצעה?

בעד – 12

נגד – 1

לפיכך, אני קובעת שההצעה שהקראתי עברה ותעבור למליאה.

5. הקמת הוועדה לזכויות הילד – לפי סעיף 17 לתקנון הכנסת.

סעיף 17 לתקנון הכנסת קובע שהכנסת תבחר מזמן לזמן, לפי הצעת ועדת הכנסת, ועדה לעניין מסוים שדינה לכל דבר, כדין ועדה קבועה. אם לא קבעה הכנסת הוראות אחרות, הוועדה שאני מציעה פה היא ועדה לעניין זכויות הילד. אני אומרת שגם הוועדה הזו תואמה עם נציג האופוזציה, חבר הכנסת גדעון סער. הוועדה תהיה בת 15 חברים ואני מקריאה את שמותיהם: לסיעת קדימה 3 נציגים: חברת הכנסת רוחמה אברהם, חבר הכנסת דוד טל וחבר הכנסת זאב אלקין. לסיעת העבודה-מימד 3 נציגים: חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חברת הכנסת נאדיה חילו וחבר הכנסת מיכאל מלכיאור. לסיעת ש"ס 2 נציגים: חבר הכנסת יעקב מרגי וחבר הכנסת אמנון כהן. לסיעת הליכוד – נציג שאני מבקשת להעביר שמו אליי בימים הקרובים.

נציג הוועדה יהיה כנראה אני. אנחנו נודיע את זה באופן פורמלי בכתב.

לסיעת ישראל ביתנו – נציג אחד, חבר הכנסת אלכס מילר. לסיעת האיחוד הלאומי מפד"ל, נציג אחד – חבר הכנסת אורי אריאל. לסיעת יהדות התורה – חבר הכנסת שמואל הלפרט. לסיעת מרצ – חבר הכנסת רן כהן. לסעית רע"ם-תע"ל – חבר הכנסת אבראהים צרצור. לסעית חד"ש – חבר הכנסת דב חנין. יושבת ראש הוועדה תהיה חברת הכנסת שלי יחימוביץ.

ברוטציה.

בהתאם לבקשתו של חבר הכנסת אפריים סנה, רשות הוועדה תהיה ברוטציה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ וחברת הכנסת נאדיה חילו.

"הגנה על ילדים וקידום מעמד ילדים ובני נוער במטרה לממש את זכויותיהם ברוח האמנה הבינלאומית לזכויות הילד. לרבות מימוש העקרונות של טובת הילד, אי אפליה, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים, הזכות של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם בעניינים הנוגעים להם."


מי בעד? מי נגד?

ההצעה התקבלה פה אחד.

מכסת הצעות חוק והצעות לסדר היום לסיעותיהם במושב הראשון של הכנסת השבע-עשרה

לפי סעיף 81 לתקנון הכנסת, נדרשת ועדת הכנסת לקבוע את מכסת הצעות החוק והצעות לסדר היום שיכולים חברי הכנסת והסיעות להגיש במהלך כל מושב. כמקובל, מזכירות הכנסת מכינה הצעה מבוססת על גודל הסיעות, וכפי שהיה מקובל בעבר, כך נהגנו גם היום. נתנו מכסה גדולה יותר לסיעות האופוזיציה. אני מזכירה שוב שגם ההצעה הזו תואמה עם נציג האופוזיציה, חבר הכנסת גדעון סער. מזכיר הכנסת, אריה האן, יציג את דבריו.

ההצעה שלנו היא: קבענו 12 שבועות. יש יותר מ-12 שבועות עבודה בכנס הזה. אנחנו הצענו, כפי שהיה נהוג בקואליציה, לכל חבר כנסת שתי הצעות ולאופוזיציה 3.5 הצעות, כשהמבנה הוא 23 הצעות חוק לדיון מוקדם ורגילות בכל יום רביעי, כשלזה מצטרפות הצעות דחופות. אתם יכולים לבדוק אותי, יש שתי טעויות – בקדימה צריך להיות 32 לחלק 12, בסיעת רע"ם צריך להיות 14 לחלק ל-12, שווה 1.16. אלה החישובים. מה שחשוב זה התוצאה שמופיעה בעמוד הנלווה, שסיעות הקואליציה מקבלות כך: קדימה, כל יום רביעי, 3 הצעות. עבודה – 2 הצעות. ש"ס – הצעה אחת, גיל – הצעה אחת . סיעות האופוזיציה בכל יום רביעי: ליכוד – 4 הצעות, ישראל ביתנו – 3 הצעות, איחוד לאומי – 3 הצעות, יהדות התורה – 2 הצעות. מרצ – 1, חד"ש, בל"ד , רע"ם – כל אחד 1. אי אפשר היה לדייק ולכן עיגלנו כלפי מעלה וכלפי מטה, סך הכל 23 הצעות כל שבוע.

אני מברכת על העשייה של מזכירות הכנסת. קיבלתי חוות דעת מכאלה שיש להם ניסיון בבית, הם הגדירו את מזכירות הכנסת כאלופה. אני מברכת ואני שמחה שהצטרפתי לאלופים. אבל יש לי בקשה: בגלל שישראל ביתנו היא מפלגה שהפכה גדולה במפתיע ואנחנו יושבים על מסגרת גבולית, אם אני סופרת את מלא שבועות המליאה, יש לי הפרש כזה שמקנה לי גבולי למקום ה-39. אני רוצה לבקש שבאופן מיוחד, אני מבינה את הספירה ואת השיקול ואני באמת יושבת בתווך, אם אני סופרת 0.2 במצטבר על כל השבועות המלאים, אני מגיעה להצעה נוספת. אני רוצה שזה יהיה בהסכמה, שיאפשרו לי בשבוע אחד להכניס לתוך המליאה פעם אחת 4 הצעות במקום 3.

בתנאי שההצעה תתואם אתנו.

אני רוצה שזה ייכנס לפרוטוקול ותהיה הסכמה.

אני מקבלת את ההצעה.

תודה רבה למזכירות ויושבת הראש.

שאלה למזכיר הכנסת, כיוון שכולנו נכנסנו לבעיה מסובכת שהרבה מאוד הצעות חוק מחכות ל-פ. כתוצאה מזה, גם אם יוחלט שכל ההצעות האלה תובאנה ב-12 שבועות, אי אפשר כי הן עדין לא קיבלו פ. אנחנו יודעים מה היה עם חבר הכנסת סנה ויש הצעות שלי, שהגשתי בשבוע הראשון. איך מתגברים על הבעיה? כל זה כרגע תיאורטי, אם אין לנו הצעות אלא בוכטה שהתקבלה ביום הראשון.

יש סעיף בתקנון שמאפשר לוועדת הכנסת לקצר מועדים. אם לא יהיה לך רוב בוועדת הכנסת, אם לא תהיה הידברות עם הממשלה – זה לא יעזור.

הרי צריך 45 יום.

אני יוצא מנקודת הנחה שתוך זמן, אני מקווה לא ארוך, כל ההצעות תונחנה. ממילא, את יודעת גברתי, שאנחנו נגיע ל-1,000 הצעות, ולא נוכל להגיע עם 1,000 הצעות. מההצעות שתונחנה, אפשר להביא, אבל צריך 45 יום. להתגבר על 45 ימים יש סעיף בתקנון, שוועדת הכנסת יכולה לקצר מועדים, אבל אני אומר לך שלפי הניסיון של כולנו, הכל מותנה בהסכמת הקואליציה, אחרת לא יהיה רוב לקיצור מועדים.

השאלה אחרת – הכנסת הקודמת סיימה עם קרוב ל-4,000 הצעות חוק על שולחנה. האם אנחנו רוצים לחוקק חוקים שייכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל או שכל אחד רוצה להיכנס לספר השיאים.

רוצים קואליציה הגיונית, שתאפשר לנו להעלות אותם.

לפני כמה דקות העלינו הצעה בדבר חלוקת המכסות הן של הצעות חוק והן של הצעות לסדר היום. אני סבורה שכל אחד מחברי הכנסת צריך להביא את זה לסיעה ולדון אם נכון שכל ח"כ יניח המון הצעות חוק במושב אחד, או האם סיעה צריכה להתכוונן על נושא זה או אחר. אני לוקחת את הנושא הזה לתשומת לבי ואני חושבת, שאנחנו בתור ועדה, צריכים לעשות סדר. נשב עם חברי הכנסת ונשקול את הנושא לגופו של עניין.


חברת הכנסת גלאון לא נוכחת, היא ביקשה ממנהלת הסיעה לומר מספר דברים בעניין הזה.

אני מבקשת להעיר: שמעתי על ה-1,000 ו-2,000 ולכן, אני מבקשת לקחת בחשבון שיש פה חברי כנסת חדשים, שרק נכנסו לתהליך. ברור לי שבשלב מסוים גם נתחיל להגיש. צריך לתת מקום ואיזונים גם להצעות שאנחנו נגיש.

זה בידי הסיעה, היא קובעת.

כפי שאמרתי, זה נושא שוועדת הכנסת צריכה לדון בו לגופו של עניין בכל מה שקשור להצעות חוק של חברי הכנסת. שלא יגישו הצעות חוק לא רלוונטיות, שאין להן סיכוי להתקבל. ישנם חברי כנסת שמגדילים לעשות והם לוקחים את כל ההצעות של כל חברי הכנסת שלא נכנסו והם מיד מגישים אותן. הכנסת צריכה לומר את דברה בעניין הזה, ועדת הכנסת צריכה לעשות סדר בעניין הזה וזה לא ראוי ולא נכון לעשות כך.

גברתי יושבת הראש, להערכתי האישית, ביום שהכנסת תודיע שהיא מונעת פרסום כמה הצעות הגיש כל ח"כ, כשכולם יודעים שחלק מהדברים זה הפרסום הסופי, אנחנו מאבדים את המטרה שלשמה אנחנו יושבים ולא מגישים הצעות חוק מועילות. צריך להפסיק עם הפרסומים האלה. שיפרסמו הצעות חוק מועילות.

צודקת.

אנחנו לא בתחרות פה.

יש הסכמה עקרונית לגבי הנושא. זה הצהרות חוק. לכן אמרתי: בדעתי להביא את הנושא להחלטה ולדיונים נוקבים של ועדת הכנסת, שכל סיעה תתכוונן על מה שבאמת חשוב לצורכי מדינת ישראל. זו יוזמה שלי. זה נמצא במחלקת המחקר של הכנסת ונבדוק מה קורה בפרלמנטים אחרים. מכיוון שהנושא הזה עלה, מן הראוי היה לומר את הדברים הללו.

סיעת מרצ מבקשת פעם בשלושה שבועות שתי הצעות. למרצ יש 5 חברי כנסת ויש לי הצעה אחת בשבוע. כדוגמא – האיחוד הלאומי הם 9 חברי כנסת ויש להם 3 הצעות בשבוע. אנחנו כל פעם "נדפקים", סליחה על הביטוי, ותמיד אנחנו מקבלים פעם בשלושה שבועות שתי הצעות ואז אנחנו יכולים, פחות או יותר, לנצל את המכסות.

עובדתית זה נכון. מכיוון שאישרנו לישראל ביתנו, אני לא רואה מניעה שפעם בשלושה שבועות תינתן לכם הצעה לסדר נוספת.


נעבור להצבעה על ההצעה בתוספת התיקונים שהזכרתי.


מי בעד? מי נגד?

נתקבל פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.