PAGE
1
ועדת הכספים

31.5.2006


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ד' בסיוון התשס"ו (31 במאי 2006), שעה 09:00

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2006, התשס"ו-2006




תקציב משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה לשנת 2006

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

אמנון כהן – מ"מ היו"ר

חיים אורון

אלי אפללו

מוחמד ברכה

משה גפני

יצחק וקנין

שלי יחימוביץ

סופה לנדבר

סטס מיסז'ניקוב

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי ישי

גבי מימון – מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דני טל – תקציבן משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

גבי וולקינסון – עוזר מנכ"ל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

חזי צאייג – מנהל מרכז השקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

חיה פרי – דוברת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

לידיה לזנס – סגנית המדען הראשי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שרה חורש – מנהלת האגף להכשרה מקצועית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אלי אופר – המדען הראשי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

בהירה ברדוגו – עמותת מהל"ב, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שי כהן – עוזר מנהל מרכז השקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

בני פפרמן – מנהל מינהל מחקר תכנון וכלכלה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דני שחר – ממונה כספים, שרות התעסוקה, משרד התעשייה, מסחר והתעסוקה

דויד שטיינמץ – מנהל תחום תקציבים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

ביתיה פודרביטל – רפרנטית תמ"ת אגף תקציבים משרד האוצר

מאיה לסר – לשכה משפטית משרד האוצר

שאול מרידור – אגף תקציבים משרד האוצר

אוהד רייפן – אגף תקציבים משרד האוצר

שרגא ברוש – נשיא התאחדות התעשיינים

נירה שמיר – ראש אגף כלכלה התאחדות התעשיינים

סמדר אלחנני

טמיר כהן

מעיין מכלוף – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2006, התשס"ו-2006

תקציב משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה לשנת 2006

בוקר טוב רבותיי, אני פותח את הישיבה.

בסעיף שעל סדר היום בחוק התקציב, אנחנו מדברים על תקציב משרד התמ"ת, שהוא המשרד השני בכלכלה, משרד כלכלי ומאוד משפיע, על אף שהאוצר לוקח את הדיבידנדים של התעשיינים, מנהל תקציבים, אבל בלי תעשייה ותעסוקה אין כלום ולכן יש "סופר חשיבות" למשרד. כפי שאמרתי גם לשרים שהופיעו עד עכשיו, אנחנו היינו מאוד סלקטיביים כאן בוועדה בגלל חוסר זמן, ולכן לא הזמנו את כל המשרדים אלא רק שישה מתוכם, וגם זה בקושי, שהם הכי חשובים והכי חיוניים לתקציב. בעצם, כאלה שאנחנו רוצים תשובות מהשרים לגבי המדיניות, כמובן שאחד המשרדים זה משרד התמ"ת.

אני בטוח שתצליח, אדוני השר, אני בטוח שאתה תביא קצת שינוי בחשיבה. אני רוצה להזכיר לך אדוני השר שהדרך מתמ"ת זה הדרך לראש ממשלה. לכן אני בטוח שתעשה את כל הדברים, אני לא רוצה להעלות את הנושאים של לחם וחלב, אני בטוח שאתה תטפל בדברים. אני רוצה לברך את המנכ"ל, מיימון, אני בטוח שגם אתה תצליח. הכרתי אותך גם במשרד הפנים, עשית עבודה נהדרת שם, אני בטוח שתמשיך גם כאן.

ולפני שאני אתן לך אדוני השר את רשות הדיבור, על פי הנוהל כאן, קודם אני אתן אם יש הצעה לסדר. שלי יחימוביץ ביקשה הצעה לסדר, בבקשה.

בוקר טוב, הברכות שלי יבואו אחר כך, וסליחה שאני גוזלת מזמנך. אני מזכירה שאנחנו ימים מעטים לפני אישור התקציב, ולא קיבלנו את התיקונים בחוק התקציב.

קיבלתי תיקון הבוקר מטמיר ואני מתנצל, ביום ראשון אנחנו נקבל את העדכונים בבוקר. ביום ראשון, אני אאפשר לחברי כנסת להגיש הסתייגות על הדברים שאנחנו נקבל אז, ואני אאפשר זאת לכם את במשך היום, ולא משנה לי כמה זמן יהיה צורך להתעכב בגלל זה. לכן, ביום ראשון בבוקר אנחנו כן מקבלים את זה, כך הוא הודיע לי, ובהמשך אני אברר יותר פרטים. כמובן שאנחנו לא נצביע על כל הסתייגות, רק לגבי המהותי, כפי שדיברתי אתמול, ולא צריך לחזור על הדברים. בעקרון, זו תשובה שסיפקה אותי, זאת אומרת ההחלטה לדעתי צריכה לספק אתכם. תודה. אדוני השר בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה אדוני היושב ראש.

אני אתייחס באמת ליעדים של המשרד לעשור הקרוב. היעד הראשון זה האצת הצמיחה כמובן, למרות שישראל בין המשקים המובילים בעולם במונחים של תוצר לנפש. הדבר השני זה צמצום הפערים החברתיים בישראל, שלצערי הרב הולכים וגדלים, וככל שאנחנו רואים גם ועדים לצמיחה שהולכת וגדלה, בפערים הרבה יותר גדולים ובהיקפים הרבה יותר גדולים, הפערים בחברה הישראלית, הפערים החברתיים הולכים ומעמיקים, וזה צריך באמת מאמצים אדירים או אפילו לחתור להגעת יעד במסגרת הפערים החברתיים. רק אולי הדבר הזה יחייב את הממשלה ואת חברי הממשלה להתמודד בצורה אמיתית עם הבעיה. היעד השלישי זה חיזוק הנגב, הגליל, ירושלים, כמשימה לאומית. אני ברשותכם במספר דקות אגע באלמנטים החשובים, מבחינתי, לפני שהמנכ"ל יציג את המצגת של המשרד.


השילוב של משרד העבודה עם התעשייה והמסחר, מתברר שהוא היה שילוב כנראה נכון יותר ממה שאפילו אני חשבתי, אני מוכרח לומר. אני יכולתי שלא לומר זאת ואני אומר את זה מהסיבה הבאה, זה לא בגלל שבאתי לתמ"ת וראיתי את זה רק מהבחינה שאתה אומר דברים שרואים משם לא רואים מכאן, אלא אני הייתי שר העבודה והרווחה, וכשאתה רואה את משרד העבודה והרווחה חשבתי שזה נכון, ואני עדיין חושב שצריך משרד שיחזק את הרווחה. באינטרסים של הרווחה, זה מאוד נכון שיישאר משרד הרווחה. אבל כשאתה מסתכל על השילוב של העבודה, אני מכיר את השילוב מול התעשייה, בהכשרה מקצועית, בדיני עבודה, חוקי עבודה, מול התעשייה והמסחר, עובדה שהשילוב הזה התחבר מאוד מהר, מעבר לראייה שלי אגב, משרד העבודה והרווחה שנים, היסטורית, למעלה מעשרים שנה אגפים, מחוזות, תקציבנים, הכל בנפרד. פה החיבור התמזג מאוד מהר במהלך שנתיים שלוש. אמרתי את הדבר הזה לא בגלל שרציתי להשמיע לחבר הכנסת אורון שיאמר לי דברים שרואים משם לא רואים מכאן, אלא משום שאני חושב שבאמת - - -,

האם אני יכול להבין אדוני חבר הכנסת ריבלין שאתה משבח את אולמרט?

קודם כל, הרעיון לא היה אצל אולמרט. אולמרט רצה את זה מאוד, כדי שהוא יצבור נכסים, לא על פי השקפת עולם, אל תאשימו את ראש הממשלה שיש לו השקפת עולם.

אני אגיד למה אני אומר את הדבר הזה בפתיח, משום שאני רואה במשרד הכלכלי שצריך להסתכל בעין חברתית כלכלית, ומי שירצה בראייה כלכלית חברתית. אני חושב שהראייה החברתית כלכלית בשילוב של העבודה דווקא, שירות תעסוקה, הכשרה מקצועית, מעונות יום, מול המשרד הכלכלי הזה זה בדיוק השילוב, בראייה שלי, כלכלה חברתית, חברה כלכלית. וזה האלמנטים שיש בידינו היום את הכוחות גם להשפיע על צמצום הפערים החברתיים. לפני כן המשרד היה משרד כלכלי בלבד. וזה חשוב, כי משרד כלכלי זה דבר חשוב ודבר טוב אבל השילוב הזה הוא שילוב שבעיני ניתן לעשות דברים מאוד חשובים.


אחד הדברים שדווקא כמשרד כלכלי שמקוצץ בשנים האחרונות זה מרכז להשקעות הון, שפה יש הייתי אומר אפילו, יש גם חילוקי דעות אבל אני מניח שניכנס לדיאלוג בינינו לבין האוצר, כי גם בראיה של האוצר, שחושבים שצריך לתת למשק להתפתח באופן טבעי ולא לעזור לו, אתה יודע מה, אני לא רוצה להגיד אולי זה נכון, זה נכון מאוד, אבל אם לא נסייע ונעזור לפעמים זה ייקח עוד עשרים שנה. זה ייקח הרבה זמן, ולא נצליח למצוא את התעסוקה בפריפריה. אני הייתי שר הפנים וראיתי בדיוק כמה רשויות קורסות כתוצאה מכך שאין להם שם מקומות עבודה ואין מפעלים ותעשייה וארנונה.

אפשר לתת בראייה גם החברתית כלכלית בנקודה הזאת, כשאתה בא ושם משקיעים, אתה מביא מהמרכז לפריפריה, אתה מעודד במסגרת השקעות הון, אתה מביא תעסוקה למקום, אתה מסייע לרשות, אני חושב שהסיוע הזה הוא סיוע אמיתי ונכון. אני מעדיף לתת לשוק לעבוד לבד, זה לא סותר, לא מונע מאתנו לסייע כמדינה לעזור. הממשלה אחרי זה גם כן תקבע סדרי עדיפויות לסייע ולעזור. כמו כן אני מסתכל על אלי אפללו לגבי עסקים קטנים, שהוא עשה עבודה מצויינת במשרד, אני שומע עליך הרבה דברים מצויינים חבר הכנסת אפללו. הוא הפך את הקטנים לגדולים והמשיך לעודד קטנים שאחר כך יהיו גם כן גדולים בעתיד.


גם בעניין של עסקים קטנים, אני חושב שזו נקודה שכדאי להבהיר אותה פה. מה שהולך לקרות בראשון ביולי בעניין של ה-"אובר" בבנק עם החלטת המפקח על הבנקים יכול להביא לקריסה של עשרות אלפי עסקים קטנים. זו נקודה שצריך לתת עליה את הדעת, אני אומר את זה פה בכוונה לאדוני היושב ראש ולחברי ועדת הכספים, בכוונתי לקיים דיון גם עם הנגיד על העניין הזה. זה עניין של המפקח על הבנקים, ולממשלה גם יש מה לומר פה. אז אנחנו רוצים תמיד להשוות את עצמנו לארצות הברית, מה שקורה באמריקה עושים פה. לא תמיד אנחנו דומים, לא בכל דבר אפשר להשוות, וגם אם כן, אז בואו נשווה את זה עד הסוף.

בארצות הברית למשל, לא הופכים את העסק הזה אחרי עשרה צ'קים למוגבל. מחזירים צ'קים, אבל הוא לא הופך מוגבל. פה מנסים לחנך את משקי הבית והעסקים הקטנים, ואחר כך הופכים אותו למוגבל והוא גם כן יכול לקרוס. אז אם כבר נעשה את זה כמו בארצות הברית אז בואו נעשה את זה עם כל הכללים. אני בפירוש אומר, זה עניין של המפקח הכללי, אני עושה את המאמצים שלי כחבר ממשלה. אני הולך להביא את זה לדיון בממשלה, למרות שזה החלטה של בנק ישראל ושל המפקח על הבנקים. אני במשרד בסך הכל שנתיים, ואני משתדל לעשות מה שאני יודע.


אני רוצה לנגוע בנקודה חשובה שמן הסתם חברי כנסת רבים יגלו עניין רב, ואני רוצה דווקא לפתוח, לפני שאני אעביר את רשות הדיבור למנכ"ל המשרד, אני רוצה להתייחס לנקודה גם חשובה שמעיקה להרבה חברים מהבית, ואני מניח שאולי גם כן מבין חברי ועדת הכספים. תכנית "מהלב". תכנית "מהלב" אני כבר אמרתי בכניסתי לתפקיד שאני רוצה שאם היא תכנית מהלב שתהיה באמת מכל הלב. יש לי הערות לתכנית, למרות שבקונספציה, אני מכיר את הרעיון של התכנית מלפני עשר שנים או תשע שנים, כשהייתי שר עבודה ורווחה. באו והיללו בפניי את הרעיון לשלב את אלה שבלתי ניתנים להשמה או כאלה שקשה מאוד לשלב אותם בעבודה והם רוצים לעבוד, הרי בסך הכל אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאזרחי מדינת ישראל רוצים לעבוד.

האנשים לא בטלנים, ואני מדבר בגדול. יכול שבשוליים יש אנשים שמעדיפים לשבת בבית בלי לעבוד, אבל אני לא מתייחס לדברים השוליים, זה לא הבעיה. בגדול, אנשים רוצים כן לעבוד. אנשים לא בטלנים. יש אבטלה, וצריך למצוא להם עבודה. אז אני לא רואה שום בעיה ברעיון למצוא מקומות עבודה לאנשים. להיפך, ברכה. זו הדרגה הגבוהה ביותר, הרב ליצמן יאשר את זה, בדרגת הצדקה, מה שהרמב"ם אומר, זו הדרגה הגבוהה ביותר. יש פה הרבה ביקורת, אגב אני הייתי בין המבקרים כל הזמן ואני לא אתן לחבר הכנסת אורון להגיד הפעם דברים שרואים משם לא רואים מכאן. במקרה הזה ודאי. למרות שגם במקרה הקודם אני לא מסכים, אבל זה לא משנה. זה נכון כתפיסה, אבל במקרים האלה אני רואה את זה בראייה אחרת.


אנחנו צריכים לעזור לאנשים למצוא עבודה מכובדת. מקומות עבודה מתאימים, מכובדים. אבל האדם רוצה לעבוד. כל עבודה מכבדת את בעליה. להתפרנס בכבוד זה דבר חשוב ביותר, וצריכים למצוא מקומות עבודה ולהשיג. אבל יחד עם זאת הרעיון והמאבק והתפיסה להוציא לאנשים את הגמלאות, את הזכאויות שלהם, בגלל סיבות שחלקן יצאו בתקשורת, חלקן הועלו על ידי חברי הכנסת, שמוציאים לאנשים את הגימלה ולא מוצאים להם מקומות עבודה, בסוף משאירים אותו רעב ללחם, זה דבר שעלי לא מקובל. אז אישרתי שורה ארוכה של הקלות לפני מספר ימים, והודעתי לאנשי הפרוייקט וגם הוריתי למנכ"ל למצוא עוד דברים, והתייחסתי לכמה נקודות, עוד תיקונים נוספים והתאמות. אנחנו נתייחס להתאמות והתיקונים שכבר עשינו, ואני גם אתייחס, אני לא אתייחס למה שאנחנו רוצים, אני שואף לעוד תיקונים, לעוד התאמות, שנגיע למצב שבאמת מי שלא יכול לעבוד לא יטרטרו אותו והוא יעבוד.

עכשיו תמיד יהיה ויכוח מי יכול מי לא יכול. אז תהיה בדיקה מי יכול ומי לא יכול. אני לא יכול לשלול את הבדיקה. להיפך, שתהיה בדיקה. אבל בגדול לשלול ממשפחה למשל שיש בעיה קשה מאוד בבית עם בעל נרקומן או בן חולה בבית את השורה של ההקלות, בעניין הזה יש, או גיל הזיקנה, שנתיים פחות, כבר יש הקלות. בן חולה בבית במהלך של עד שלושים יום, פחות לא יכלו לקבל הקלה, היום כן יקבלו הקלה. יש פה שורה ארוכה של הקלות ואני חושב שזה דבר מבורך ודבר טוב. אבל אני חושב שבתפיסה לשלב אנשים למקומות עבודה זה דבר שאף אחד מבין חברי הבית לא יכול לבוא ולומר אנחנו נגד למצוא לאנשים מקומות עבודה. ודאי שלא. השאלה באמת איך עושים את זה, ולא להגיע למצב שאנחנו נשלול מכאלה אנשים שבסופו של דבר לא נוכל למצוא להם עבודה.

אני ביום הראשון שבאתי למשרד דיברתי על איזונים בתכנית. אני מכיר אותה בתחילת הדרך, לא הרעיון המקורי זה מה שבעיני יצא. יחד עם זאת אני חושב שהעובדים במשרד באמת עושים עבודה, משתדלים בכל כוחם לפעול, היו לי שיחות ארוכות עם כניסתי לתפקיד עם מנהלי הפרוייקט, גם דורית וכל הצוות. אני מוכרח לומר שלא נתקלתי באנשים ששואפים לשלול זכאויות, תשלומים, אני לא יכול לבוא ולומר שהפקידים מחפשים להוציא. התקנות והחוקים שעומדים לרשותם מחייבים אותם לפעול על פי החוקים ועל פי התקנות. אני אמרתי להם שהמשרד, בואו נראה איך אפשר להקל, תגישו בפניי המלצות והצעות שאתם נתקלים אתם בחוץ ותבואו אלי להביא את התקנות החדשות ולהקל. חבר הכנסת אפללו, ההמלצות שאתה מדבר עליהם אושרו אחד לאחד, ולא רק זה, אפילו קצת יותר הרחבתי לגבי שלושים יום, אפילו פחות לאשר, אני חותם על זה בשמחה רבה. זה מסוג הדברים שאני כמעט לא עוקב, איפה שיש הקלה אני חותם אוטומטית. בתקשורת אולי לא יאהבו את לזה, אבל אני אחתום בכל מקום שאני יכול לתת הקלה. יחד עם זאת אפשר לבוא בטענות לפקידים, אבל אנחנו אלה המחוקקים. אנחנו הממשלה, אנחנו הכנסת, נבוא ונשנה חלק מהחקיקה. לא כל מסגרת ההקלות בסמכותי. חלק מההקלות אני חייב שינויי חקיקה. אני בעד להוביל גם לחקיקה בעניין הזה.


אני מוכרח לומר שפה ביקשתי מעובדי המשרד, עובדי הפרוייקט, אני עומד לרשותם, אני אעזור להם, שלא יתביישו, לא יהססו להביא אלי עוד שורה של הקלות. אני בעניין הזה אעשה את הכל על מנת להקל. בד בבד, כפי שאמרתי, כולם פה, אין אחד סביב השולחן שלא יעדיף למצוא מקום עבודה לכל אדם שיכול לעבוד, אפילו רבע משרה, חצי משרה. אנשים מעדיפים להתפרנס בכבוד, לצאת, למצוא תעסוקה ולא לשבת בבית חסרי מעש. זה ברור לכולנו.


אני אעביר את רשות הדיבור למנכ"ל, גבי מימון זה המנכ"ל החדש, בחור מוכשר מאוד, איש מקצוע, היה עוזר בכיר במשרד הפנים, רואה חשבון, כלכלן במקצועו, אני עושה מקצת שבחו של אדם בפניו, איש הנגב, משפטן, בבקשה גבי.

אדוני היושב ראש, רבותיי חברי הוועדה, אני ראשית מתנצל על הצרידות שבקולי, אולי זה קצת מחליש את הקול. אני אתן פחות או יותר את המבנה הכללי של המצגת לפני שאני אתחיל לעבור על השקפים. המצגת בעצם בנוייה בפתיח מיעדי העל של המשרד, לאחר מכן היעדים שאנו שואפים להשיג במסגרת כל יעד על שמפורט. לאחר מכן יפורטו כלי הביצוע שעומדים לרשות המשרד, במטרה להשיג את היעדים שצויינו לגבי כל יעד על. ובסוף המצגת נציג את עיקרי התקציב של המשרד ואת המבנה שלו באופן כללי.

שכחתי דבר אחד, נושא של שעות עבודה ומנוחה, אבל זה אני משאיר לשלי, כי היא מייצגת אותי בעניין.

כפי שפתח השר, כאמור יעדי העל על המדיניות הכלכלית של המשרד לעשור הקרוב, היעד הראשון הוא האצת הצמיחה, היעד שלנו הוא בעצם להוביל את ישראל להיות בין המשקים המובילים בעולם במונחים של תוצר לנפש. היעד השני הוא תמיכה בכלים שעומדים ברשותנו לצמצום העוני והפערים החברתיים במדינת ישראל, ויעד העל השלישי הוא חיזוק הנגב, הגליל וירושלים כמשימה לאומית.


במסגרת יעדי הצמיחה אז כמובן היעד הראשוני הוא לשפר את מעמדה של ישראל בקרב המדינות במונחים של תוצר לנפש. היום אנחנו נמצאים, כפי שאתם רואים בשקף, השקף מוצג במונחים של כוח קנייה. היום התוצר לנפש בסדר גודל של שמונה עשרה אלף דולר, האפשרות שלה הוא להגיע ליעד שישפר את מעמדנו, היקף של תוצר לנפש בערך שלושים אלף דולר, שלושים ושניים אלף דולר. אנחנו מקוים שבאמצעות הכלים שנציג מייד נוכל לשפר את התוצר לנפש במדינת ישראל.


מהם הדרכים והכלים שעומדים לרשותנו להשגת יעד הצמיחה. הכלי הראשון הוא השקעות הון. הבסיס לכלי הזה זה בעצם חוק עידוד השקעות הון, שקיים מזה הרבה שנים במדינת ישראל. הכלי בעצם מאפשר לנו לחזק את אזורי הפריפריה בעיקר, באמצעות מענקים ומסלולי הטבה שניתנים למפעלים שאמורים להיות מוקמים באזורי הפריפריה. דא עקא, תקציב בתקנה התקציבית הספציפית הולך ופוחת מדי שנה. אם אנחנו נסתכל על העשור האחרון מה שקורה בעצם זה שמתקציב של מיליארד שלוש מאות מליון שקל בשנת 1997 אנחנו מגיעים היום לסדר גודל של מאה חמישים ואחד מיליון שקל תקציב שעומד לרשות מרכז ההשקעות. אני מציג את העובדות כפי שהם. הצמיחה יכולה להיות מורכבת מצמיחה משמעותית מאוד בעסקים שנמצאים במרכז הארץ ומצמיחה מאוד מאוד נמוכה בעסקים שנמצאים בפריפריה. אז אולי בממוצע תהיה צמיחה במדינת ישראל, אבל האיזורים הפריפריאליים ימשיכו בעצם להיות בפערי צמיחה משמעותיים יחסית לצמיחה שקיימת במרכז הארץ.


הכלי השני שעומד לרשות המשרד הוא השקעות במו"פ. חוק המו"פ שחוקק לאחרונה בעצם מאפשר תמיכה בהתארגנויות של תאגידים לקבל סיוע מהמדען הראשי, הן באמצעות הקרנות לסיוע במחקר הגנרי טכנולוגי, הן באמצעות החממות הטכנולוגיות שפרושות היום, וכמדומני שקיימות עשרים וארבע חממות טכנולוגיות בארץ. במסגרת המדען הראשי קיימות גם חמש קרנות דו-לאומיות שהמטרה שלהם לעודד מיזמים משותפים בין חברות ישראליות לחברות מעבר לים.
סך הכל היקף התקציב של יחידת המדען הראשי בשנת 2006 היא כמיליארד ארבע מאות, במסגרת הסכם שנחתם לאחרונה, לפני כשנה בערך, בעצם אנחנו מקוים שבמהלך השלוש שנים התקציב יגיע למיליארד שש מאות.


הכלי השלישי שעומד לרשות המשרד להשגת יעד הצמיחה הוא באמצעות הגדלת הייצור. יש לנו מספר כלים שאמורים בעצם לסייע לנו לתגבר ולהגביר את הסחר הבינלאומי של מדינת ישראל ובעצם להגביר את הייצור. האחד מהם זה זרוע חשובה מאוד של המשרד, זה מכון הייצוא. זרוע שנייה זה בעצם באמצעות המינהל לסחר חוץ, באמצעות שלושים נספחויות מסחריות שאנחנו רואים שבסך הכל עושים עבודה נהדרת בייזום של קשרים בין חברות מעבר לים וחברות ישראליות ובהגברת הסחר ביניהם ושיתוף הפעולה ביניהם.


כלי נוסף להשגת יעד הצמיחה הוא באמצעות עידוד עסקים קטנים. קיימת היום רשות לעסקים קטנים, שבעצם כל תכליתה זה לעודד הקמה ופתיחה של עסקים קטנים מצד אחד ומצד שני לשמר ולסייע בשימור של עסקים בקשיים או עסקים שלא כל כך מצליחים להתקדם ולמנף את הפעילות הכלכלית שלהם. ידוע שבעצם היקף או מספר בעלי העסקים הקטנים הוא כמאתיים עשרים אלף היום בארץ, שמעסיקים קרוב למליון פסיק אחד עובדים, שבסך הכל מהווים אחוז משמעותי מסך המועסקים במשק.


היעד השני שלנו, יעד העל השני של המשרד הוא צמצום העוני והפערים החברתיים. יש כאן את ההגדרה של מהו קו העוני, בעצם חמישים אחוז מההכנסה החציונית הקבועה במשק יחסית לגודל המשפחה. ניסינו להתחקות וללמוד על המאפיינים של העוני במדינת ישראל. ניתן ללמוד אותם מהגרף המוצג לפניכם. אני חושב שהגרף מציג מספר פרמטרים שלצערי מאפיינים את משקי הבית העניים, גם פרמטר של השכלה, גם פרמטר של מספר ממוצע של נפשות במשפחה. זה בהתייחס לגרף שמוצג לפנינו שמתייחס בעצם גם למשקל המשקים העניים בכלל האוכלוסיה וגם למשקל המשקים העניים בקרב אוכלוסיית משקי הבית העניים.


הגרף הבא מפרט את התפלגות העוני מול שנות הלימוד של ראש משק הבית. רואים שהעוני מתרכז במקומות שבהם המפרנס למד בין אפס לשתים עשרה שנות לימוד. והפרמטר השלישי שנמדד זה פוטנציאל התעסוקה של משקי הבית העניים, ובסך הכל רוב משקי הבית העניים נמצאים הגיל העבודה. זו אינפורמציה שחשובה כדי לבחון את הדרכים לסייע לחלץ משקי בית מתחת לקו העוני.


מהם היעדים בעצם שאנחנו רוצים להגיע אליהם ובאמצעותם לצמצם את העוני ואת הפערים החברתיים בישראל. היעד הראשון זה בעצם הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה. אנחנו היום עומדים על חמישים וחמישה אחוז שיעור השתתפות בכוח העבודה. היעד שלנו להגדיל את זה בכעשרה אחור ולהגיע לששים אחוז, והיעד הנוסף הוא בעצם צמצום שיעור האבטלה שעומד נכון להיום על שמונה פסיק שמונה אחוז, להוריד אותו לשישה עד שבעה אחוז. אנחנו מקווים שזה יתאפשר באמצעות הכלים שעומדים לרשות המשרד.


יעד נוסף שבאמצעותו אנחנו מקווים לשפר את מצב העוני זה צמצום מספר העובדים הזרים. נכון להיום שיעור העובדים הזרים כולל הפלסטינאים מכוח העבודה במשק עומד על שיעור של כשבעה וחצי אחוז עד שמונה אחוז. היעד שלנו הוא להגיע לסדר גודל של שלושה אחוז כך שיאפשר קליטה של כוח אדם ישראלי במקומות העבודה שיתפנו. אנחנו מדברים על סדר גודל של מאתיים אלף איש, שנכון להיום, לפי האומדנים שקיימים, כוללים עובדים זרים חוקיים, עובדים זרים לא חוקיים ועובדים פלשתינאים.


סעיף הבא, עידוד המודעות הצרכנית ושמירה על כללי מסחר הוגנים תוך הגברת רמת התחרות במשק ואי אפליית הפריפריה. גם כאן אנחנו רואים מספר מקרים שבעצם כללי משחק לא הוגנים יוצרים ומפלים לרעה את הפריפריה באמצעות שחיקה בכוח הקנייה הריאלי שעומד לרשותם, כתוצאה מזה שיש פערי מחירים לא מבוטלים בין מוצרים שנמכרים בפריפריה לבין מוצרים שנמכרים באזורים תחרותיים יותר במרכז הארץ.


הגברת רמת התחרות במשק, חיזוק ההון האנושי בשכבות החלשות ובשכבות הביניים, זה כמובן תמיד יעד חשוב להיחלצות מתחת לקו העוני. חיזוק אוכלוסיות ייעודיות, זה אחד היעדים שהוא גם במסגרת תקציב המשרד, האוכלוסיות הסקטוריליות הייעודיות, חרדים, בני מיעוטים, הורים יחידים, מקבלי קצבאות אבטחת הכנסה, נכים ומוגבלים.


והיעד האחרון הוא אכיפת חוקי העבודה, שגם כאן האכיפה תסייע לחלץ ציבור לא מבוטל ולהעלות אותו אל מעל לקו העוני.


מהם הכלים שעומדים לרשותנו להשגת היעד של צמצום העוני והפערים החברתיים בישראל. הכשרה מקצועית. כפי שזיהינו קודם בגרף שהוצג בפניכם אחת הבעיות, אחד המאפיינים שמאפיינים את משקי הבית העניים זה שהמפרנס הראשי בעצם עם רמת השכלה נמוכה ועם מספר שנות לימוד מצומצם. ההכשרה המקצועית בעצם אמורה לסייע לאנשים להכשיר אותם, בעיקר כרגע מבחינתנו במקצועות שהם מחליפי עובדים זרים. ההכשרה המקצועית גם מסייעת לשידרוג ההון האנושי והגדלת שיעורי ההשמה של בוגרי הקורסים השונים.


הכלי הנוסף הוא מעונות יום. המכשיר של מינהלת מעונות היום בעצם מאפשר לעודד נשים לצאת לעבודה, גם באמצעות טיוב ושידרוג המעונות והמשפחתונים וגם באמצעות תכנית תלת שנתית שאושרה בהיקף של מאה חמישים מליון שקל שכל המטרה שלה לצרף יותר נשים לתוך המעגל הזה של פעילות תחת מעונות יום ובאמצעות כלים וסיוע נוסף להקל עליהם לצאת לעבודה על ידי שמסייעים להם בארגון הסידורים שמאפשרים להם לצאת לעבוד מחוץ לבית.


אכיפת חוקי העבודה, חיזוק אכיפת חוקי העבודה ובכללם הגברת אכיפת החוק, חוק שכר מינימום, וכיסוי של שלושים אלף עובדים בשנת 2006 ומאה אלף עובדים בשנת 2007. אחת הבעיות המרכזיות במשרד זה הנושא של תיקנון התקנים שאמורים לאכוף חוקי עבודה. נכון להיום המצב הוא בלתי אפשרי. מספר המפקחים שעומד לרשותנו לאכוף כמעט את כל חוקי העבודה במדינת ישראל עומד על כעשרים. זה דבר אבסורדי, דבר שלא מאפשר להגיע לבקרה מינימלית ולאכיפה מינימלית של חוקי העבודה.


הכלי הנוסף השלישי הוא שרות התעסוקה. אנחנו מצפים להמשך הגידול בשיעורי השמת עובדים תוך התמקדות בענפים בעלי עדיפות לאומית. שוב פעם, ענפים מחליפי עובדים זרים בתחום הבניין, מתכת, מלונאות וחקלאות. ואנחנו מקווים להגברת הסינרגיה עם גורמי המשרד במטרה לחזק את הפריפריה. גם כאן בעצם שרות התעסוקה אמור לשמש ככלי שמטרתו לחזק את הפריפריה באמצעות השמה של כוח אדם במקומות עבודה, שאנחנו מקווים שיווצרו באזורי הפריפריה.


הכלי הנוסף שעומד לרשותנו, שכרגע בתהליכי התהוות במסגרת חוק ההסדרים זה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן אמורה בעצם להיות כרשות משמעותית עם שיניים. היעד שלנו זה בעצם הדגם של הרשות להגבלים עסקיים. כדי לאכוף בצורה משמעותית ולמנוע עוולות צרכניות לצרכנים. אנחנו מרגישים שהיום בצד של הפירמות הרשות להגבלים עסקיים עושה את העבודה בצורה טובה מאוד. אנחנו צריכים גם רשות בתחום הצרכני כדי שתגן על הצרכנים ובעצם תשלים את המעגל של ההגנה וכלי סיוע לתביעות כתוצאה מעוולות צרכניות, וגם לרשות תפקיד בעצם לחסל או למנוע עיוותים כלכליים שנוצרים כתוצאה מהעדר תחרות באיזורים שונים בארץ.


הכלי האחרון ביעד הזה הוא תכנית "מהלב". תכנית "מהלב" היא תכנית שהחלה במהלך שנת 2005, במסגרת פיילוט, קרוייה בלעז "ויסקונסין". התכלית של התכנית הזאת היא בעצם ליצור מוטיבציה לעבודה. היעדים של התכנית זה בעצם להרחיב את הפעילות תוך שימת דגש על הגדלת הרגישות בטיפול במשתתפים. במסגרת מדיניות הסף הוחלט על מספר הקלות ראשוניות והמטרה שלנו היא כמובן לעקוב מקרוב באמצעות הן דו"חות מעקב שלנו והן דו"חות מעקב של הביטוח לאומי. יש דו"ח אדוני שיצא שלשום, של הביטוח לאומי, דו"ח מעקב מס' 1, שבעצם בוחן באמת במספר רב של חתכים את הפעילות של התכנית בשבעת שמונת החודשים האחרונים. אנחנו לומדים כרגע את הדו"ח. המטרה שלנו היא להפיק ממנו את הלקחים ולעשות תיקונים תוך כדי תנועה.


בתחום יעד העל של חיזוק הנגב, הגליל וירושלים המטרה שלנו היא להגדיל את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כפי שאמרתי כבר בפרק הקודם המטרה הכללית שלנו במשק היא להגדיל את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה מחמישים וחמישה אחוז לשישים אחוז. אבל הבדיקות שלנו מלמדות ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה בפריפריה עומד על כחמישים ושניים אחוז, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במרכז הארץ עומד על כשישים ואחד אחוז. אז אנחנו מקווים להעלות את הפריפריה מחמישים ושניים אחוז לחמישים ושמונה אחוז ואת מרכז הארץ מששים ואחד אחוז לשבעים וארבעה אחוז. השכלול של שני המרכיבים ייתן לנו שיעור השתתפות בארץ של ששים אחוז.


היעד הבא הוא הקטנת שיעור האבטלה, גם כאן יש פערים בין הפריפריה למרכז הארץ. בפריפריה בממוצע שיעור האבטלה עומד על כאחד עשר, שנים עשר אחוז. היעד שלנו הוא לצמצם אותו לשבעה וחצי אחוז. ובמרכז הארץ שיעור האבטלה עומד על כשמונה אחוז. היעד שלנו הוא לצמצם אותו לשישה אחוז. והיעד השלישי הוא הגדלת שכר השכירים בפריפריה תוך צמצום הפער בין הפריפריה ומרכז הארץ מפער של שלושים אחוז לפער של חמישה עשר אחוז.


עכשיו ברשותכם אני מגיע למספר נתונים אודות ההיסטוריה וההווה של תקציב המשרד. בגרף שלפניכם אתם רואים שני דברים. אחד בעצם את הירידה המשמעותית מאוד בתקציב המשרד בשנת 2000 ו-2005, מתקציב של כארבעה וחצי מיליארד שקל אנחנו יורדים ל-2.8 מיליארד. ואם מסתכלים בשיעורים, באחוזים מכלל תקציב המדינה אז משיעור של 2.9 אחוז מתקציב המדינה 1.6 אחוז מתקציב המדינה ב-2005.

אדוני השר, יש לי שאלה מבחינת האינפורמציה, התקציב עוד לא אושר בממשלה? אני יושב פה חצי שעה ולא מבין מה שאתם רוצים מאתנו. אתם בעצם באים ואומרים לנו התקציב שהממשלה אישרה הוא תקציב לא רציני. זה הכל חנטריש. המסקנה שלי היא הפוכה. אתם באים להסביר לנו פה שהתקציב שהממשלה אישרה הוא חנטריש. זה מה שאתם מסבירים לנו במשך חצי שעה. אגב, שר אחרי שר, אתה לא השר הראשון, אף שר לא בא לפה ואמר יש תקציב, אני עומד מאחוריו. מה אתם רוצים מאתנו.

במקרה הזה אני רוצה להודיע לך, אתה לא מגלה את אמריקה, אנחנו לא מחדשים שום חידוש. כל שנה באים השרים, מקטרים פה בוועדת הכספים בתקווה שיהיה קצה אור, וכולנו מכירים את הריטואל הזה. מבחינתי יכולתי לא לבוא לפה. התקציב של הממשלה אושר במסגרת ההסכם הקואליציוני, נקודה. בשנה הבאה אני יכול לבוא אליך עוד פעם ולהגיד לך על מה אני אאבק, על מה אני לא אאבק, אם אני אצביע בעד, אצביע נגד, אני אפרוש אם תרצה או לא אפרוש, אם תאהב או לא תאהב. כרגע אנחנו באים להציג את המשרד. קראתי כותרת בעיתון שאני מסרב לבוא להציג את המשרד, אני מבחינתי מציג את המשרד ומודיע שתקציב הממשלה עבר, ואני גם כנראה לא מחדש כי בכנסת זה גם כן יעבור. אם תוותרו על ההצגה פה אני אהיה מוכן לוותר עליה.

למשל האם אתה מוכן ואתה תתמוך למשל בהסתייגות שתבוא ותעלה את הסכום שהממשלה והמדינה משקיעה מתקציב המדינה במעונות יום, משום שאנחנו רואים בזה את האפשרות ליציאה לעבודה והחזרת תקציב בריבית דריבית, עם רווח עצום למדינה. האם אתה תתמוך בזה?

אתה מכיר בדיוק איך זה עובד. ואני אשמח מאוד שתגיש הרבה הסתייגויות, שחלקם לפחות אולי נצליח להגיע להבנה עם האוצר, חלקם לא. אבל אני לא מסתיר ממך שחלק מהדברים שאני רוצה לקדם ולהעביר אני אשמח מאוד להיעזר בך גם כן לפעמים. כדאי גם שפקידי האוצר ישמעו, ברגע שתאשרו את ההסתייגויות שלהם כל התקציב עובר.

אני מבקש, בואו לא נפריע למנכ"ל. מי שחושב שהדיון הזה מיותר יכול ללכת לעיסוקיו האחרים.

גם כאן אנחנו רואים את השינוי בתקציב כאחוז מתקציב המדינה. אני ניגש ישירות לעיקרי התקציב. עיקרי התקציב של המשרד, יש כאן איזו שהיא תופעה שאני אשמח מאוד אם המכובדים יסייעו לנו בעניין הזה. יש איזו שהיא תופעה שבמשך שלוש שנים המשרד מקבל כל שנה תוספת לתקציב, תוספת תפעולית של מאה ואחד עשרה מליון שקל. ההערכה שלנו היא שאחרי שנה שנתיים האוצר כבר מזהה את הצורך ואמור כבר לעגן את זה בבסיס התקציב. אבל אנחנו עדיין כל שנה צריכים להיאבק מחדש על הרצון או על טוב הלב של האוצר במטרה בעצם להקצות את הסכום של המאה ואחד עשרה.


הקיצוצים שמתוכננים במשרד לשנת 2006 בתקציב השוטף 16.3 מליון שקל, בתקציב התמיכות, שוב פעם, תמיכות יש איזו שהיא התייחסות לא תמיד הכי סימפטית למונח תמיכות, שבדרך כלל זוכה לחרב הקיצוצים בכל מקרה של החלטת פה כזו או אחרת. גם כאן אנחנו מקוצצים בשישים וחמישה מיליון, פיתוח איזורי תעשייה בשניים וחצי מיליון שקל, בתחום העובדים הזרים מאתיים מליון שקל. בצד שמאל אתם רואים פחות או יותר את מרכיבי התקציב על בסיס הסעיפים העיקריים. אנחנו נעבור למצוקות התקציביות של המשרד ונעבור בקצרה.


הסעיף הראשון, כפי שאמרתי קודם, המאה ואחד עשר מיליון שקל. אנחנו מצפים שמשרד האוצר יעגן את זה בבסיס התקציב, שב-2007 בדיונים שיחלו עוד חודש לא נצטרך שוב פעם לבקש אותם, ואני חושב שהגיע הזמן לעגן את זה בבסיס התקציב.


בתחום חיזוק הייצור היעד של המשרד זה להרחיב את מספר הנספחויות הכלכליות, בעוד חמש נספחות כלכליות. אנחנו מעריכים שהעלות התקציבית של הסעיף הזה היא כעשרה מליון שקל. אנחנו מצפים ומקוים שהאוצר יתגבר אותנו בסעיף הזה.


חברות בארגון העבודה הבינלאומי, תכנית לתיגבור אכיפת חוקי העבודה. חוקי העבודה, רבותיי, אני חושב מבחינת האוצר זה תשואה גבוהה מאוד להשקעה יחסית לא גבוהה. היום, באמצעות הכלים שעומדים לרשותנו אנחנו מסוגלים להגיע בסך הכל לאלפיים מעבידים בשנה, לאכוף את נושא חוק שכר מינימום. אנחנו מעריכים שאם יינתן לנו הסיוע התקציבי הנדרש אנחנו נגיע לכעשרת אלפים מעבידים שיכסו כמאה אלף עובדים שאנחנו מעריכים שבמספר שנים של עבודה באמצעות תכנית עבודה מסודרת נוכל להגיע למצב שחוק שכר מינימום נאכף ברוב בעלי העסקים.

רבותיי, הגעתי לפשרה עם רובי ריבלין, שאם ההסתייגות שלו תעבור הוא תומך בתקציב.

עוד כמה נקודות. רבותיי, אנחנו עדיין רואים במרכז ההשקעות ככלי מרכזי להסתת השקעות ועידוד השקעות לפריפריה. אנחנו מעריכים שבסעיף הזה יש צורך להחזיר עטרה ליושנה ולהגיע לתקציב של סדר גודל של שבע מאות מליון שקל.

אני מגיש הסתייגות.

בתחום ההכשרה המקצועית גם כאן אנחנו בתת תיקצוב. סיוע לעסקים קטנים, גם כאן אנחנו רואים שיש צורך בטיפוח היזמות בפריפריה ואנחנו מעריכים שייכנסו לנו שישה מליון שקל לקדם ולהמשיך בפיתוח עסקים קטנים בפריפריה.


והסעיף האחרון זה הנושא של תפעול המשרד. אנחנו זקוקים לסדר גודל של שמונה עשר מליון שקל. חבריי, תודה רבה.

בוקר טוב כבוד השר, חברי הכנסת וחברי הוועדה. ברשותכם אני מבקש הרבה נקודות לתשומת לבכם. הדבר הראשון חוק עידוד השקעות הון. חוק עידוד השקעות הון, כפי שאתם רואים בספר התקציב השנה, הוא למעשה תוצאה של כוונת האוצר לחסל את החוק הזה. אם היה בשנת 2000 סדר גודל של מיליארד, אם הוא הגיע עכשיו לסדר גודל של מאה חמישים מליון, גם אף אחד דרך אגב לא מסתיר את זה באוצר, מבחינתם החוק הזה אסור שיהיה, צריך להיות מחוסל.


אם בודקים מה קורה במדינות אחרות בעולם, כי הרי ברור לי שאחריי ידברו האוצר ואחרים, ואני לא יכול לענות להם, אז מדינה כמו אירלנד, סליחה, לפני זה, האוצר אומר מה פתאום לסייע, כל אחד שיעשה מה שטוב לו, ועובדה שיש צמיחה, ולא צריך שום דבר. צריך לזכור שכחלק ממדיניות החשיפה, שגם אותה הוביל האוצר, שבזמנו התנגדנו, באמת הביאה לזה שהיום אפשר לקנות פה טי-שרט מסין בחמישה שקלים והצרכן לכאורה מרוויח מהעניין. אבל אותה מדיניות חשיפה גם הביאה לזה שהתעשיין מחליט איפה הוא יקים את המפעל, ובעל העסק מחליט לאן הוא עובר ומה הוא עושה. אנחנו פה עולם גלובאלי, כפר קטן שכל אחד עושה מה שטוב לו. ולכן ראוי שחברי הכנסת ידעו מה עומד מול עיניהם של התעשיינים או אנשי העסקים כשהם הולכים להשקיע כסף והם בודקים את האלטרנטיבות.


באירלנד, שם מס הכנסה, מס חברות בין עשרה לשנים עשר אחוז, המענקים בין שבעה עשר וחצי אחוז בדבלין עד ארבעים אחוז בפריפריה. בהולנד בין חמישה עשר לעשרים אחוז מענקים, כשהזיכוי במס הוא בין שלושה לעשרים ושבעה אחוז מגובה ההשקעה. ביוון המענק בין חמישה עשר לארבעים אחוז בהתאם לאיזורי עדיפות, והטבות מס בשיעור שבין ארבעים למאה אחוז. בספרד בין עשרה לחמישים אחוז, תלוי במחוזות, והקלות מס בין חמישה לעשרים וחמישה אחוז. ואני יכול להמשיך את פולין והונגריה ואיטליה ושבדיה. בשבדיה בין עשרים לחמישים אחוז, תלוי איפה. בפינלנד, הכל מדינות מפגרות.


אז רבותיי, היות ואנחנו גם בודקים את האלטרנטיבות אז אפשר להגיד שהחוק הזה מיותר. אתם יודעים, אתם מדברים פה על צמצום הפערים, אתם מדברים פה על הצמיחה. חבר'ה, אני אומר לכם שהתעשייה זה מנוע, והייצוא זה מנוע. אתם רוצים לחסל את המנועים אז תחסלו את המנועים ואנחנו נדבר אחר כך מאיפה נצמצם את הפערים ומאיפה נסגור את העוני. ואני אומר לכם שלהרוס את החוק הזה זה לחסל את המוטיבציה. שיעורי המס מהגבוהים בעולם. שכר עבודה לא זול. חומרי גלם מייבאים, את הסחורה מייצאים. משלמים הובלה הלוך, משלמים הובלה חזור. ואני חושב שלקחת ולהרוס ולתקוע כדור בתוך הברך ישר זה אומר להפוך אותנו לנכים. ואני מבקש מחברי הכנסת באומץ לב להתמודד עם השאלה, להחליט אם לא צריך, תאמינו לי, אם לא צריך תפסיקו כבר במאה חמישים מליון. מספיק. זה לא כסף. זה שלושה ארבעה מפעלים, זה נגמר. ולכן תחליטו באומץ, או שצריכים את זה או שלא צריכים את זה. ואני חושב שצריכים להחזיר את זה למספר של שנת 2000, למיליארד שקל, ולחיות עם זה ולראות את התוצאות. ואם תראו את התוצאות תשאירו. ואם לא תראו תוצאות חבל על מאה חמישים מליון. מאה חמישים ואפס זה אותו דבר.


הנושא השני, אדוני יושב ראש הוועדה, זה נושא המו"פ. זה איזה שהוא הסכם שנעשה לפני שנה. תקציבי המו"פ של מדינת ישראל קוצצו ממיליארד ושמונה מאות לפני כשלוש שנים, השנה הגיע למיליארד שלוש מאות, זה ירד לתשע מאות, מיליארד מאה, מיליארד שלוש מאות, זה יעצור במיליארד ארבע מאות. התוצאה של הקיצוץ הזה שההשקעות במו"פ של הממשלה ירדו בסדר גודל של ארבעה מיליארד שקל במצטבר בשלוש ארבע שנים האחרונות. על יד השקעות הממשלה במו"פ יש גם השקעה של הסקטור הפרטי. הרי זה לא שקל שעומד בפני עצמו, הוא מצטרף לכסף של היזם. בסך הכל זה השקעות של עשרה מיליארד. אז מה כל הזמן אומרים, שאנחנו מדינה, בזכות מה, בזכות המוח היהודי. אז חומרי גלם אין, שכר עבודה לא זול יחסית למדינות שאנחנו מתחרים אתם, ואת המוח היהודי בואו נקצץ. אז מצד אחד כולנו מכירים את בעיות ההשכלה ובעיות החינוך שהולך אחורה, ועכשיו גם את ההשקעות במו"פ בואו נוריד אחורה, אז באופן עקרוני, רבותיי, מה שאתם מחליטים, זה למעשה שגם את היתרון היחסי הזה שאנחנו דואגים לפתח כל הזמן אנחנו כבר בחוסר של עשרה מיליארד בשלוש ארבע שנים האחרונות. זה פוגע בייצוא, זה פוגע במפעלים, זה פוגע ביצירת מקומות עבודה שכל כך חשוב לכם.


הדבר השלישי, ברשותכם, זה הנושא של עסקים קטנים ובינוניים. לעסקים קטנים ובינוניים יש פוטנציאל צמיחה שאתם לא מתארים לעצמכם. ניקח רק דוגמא קטנה, שני אחוז של היצואנים עושים היום שמונים אחוז של הייצוא הישראלי. כלומר שתשעים ושמונה אחוז של היצואנים, רובם קטנים ובינוניים מייצאים ביחד עשרים אחוז. לכל אחד מהם יש מוצר, כי אחרת הוא לא היה מצליח לייצא כלום, ויש לו מחיר, כי אחרת אף אחד לא היה קונה את זה ממנו. אלא מה, הוא נמצא בשוק אחד קטן ומוכר שם מיליון דולר. אין לו בעיה לעשות שני מיליון דולר. הוא צריך קצת עזרה, כי הוא עסק קטן, והוא לא מסוגל להחזיק גם מנהל ייצוא וגם מנהל מפעל וגם מנהל כספים וגם וגם וגם. אז הוא מתמקד בשוק באנגליה. אבל אם הוא היה עובר את התעלה לצרפת, כי כבר יש לו את המוצר ויש לו את המחיר הנכון, הוא היה מוכר עוד מליון דולר. והעשרים אחוז האלה שמוכרים את כל התשעים ושמונה אחוז זה חמישה מיליארד דולר. אם הם היו מכפילים את עצמם תוך שלוש ארבע שנים, והם יכולים לעשות את זה, כל מיליארד דולר עם תוספת ייצוא זה חמש עשרה אלף מקומות עבודה. קחו חמישה מיליארד, שבעים וחמישה אלף מקומות עבודה תוך שלוש ארבע שנים, נפתרה בעיית צמצום פערים, נפתר העוני, נפתר הכל.


אנחנו הגשנו למשרד תכנית שצריכה להתפרש על שנתיים, שבסך הכל שבעים מליון על פני שנתיים. אנחנו כמובן עושים את חלקנו לשבעים מליון האלה, סדר גודל של עוד מאה וארבעים מליון, וביחד זאת השקעה בשיווק, שזה אומר קצת לעזור ללכת לתערוכות, קצת מקורות מידע, להשיג מידע, קצת סוכנים, קצת חניכה, צריכים לחנוך את העסקים האלה, ופוטנציאל הצמיחה הוא אדיר. רובם נמצאים בפריפריה, הפיזור שלהם הוא גדול מאוד, זה לא בתל אביב, ואני חושב שהתועלת שבהם אדירה למשק.


הנושא השלישי, שנגעתי בו על קצה המזלג, אני פשוט רוצה שחברי הכנסת ידעו, כשעוסקים בצמצום פערים, מאיפה זה יכול לבוא. הנושא הנוסף זה הייצוא. רבותיי, התעשייה הישראלית, השוק המקומי מוגבל. שבעה מליון איש, נקודה. אבל העולם הוא אינסופי בשבילנו. וכשהעולם הוא אינסופי אז האפשרויות שלנו הם אינסופיות. ואם אנחנו היום הגענו לזה שחמישים אחוז מהתפוקה התעשייתית מיועדת לייצוא, אנחנו רוצים להגיע תוך עשר שנים לששים וחמישה אחוז מהתפוקה לייצוא. זה אומר שאנחנו לא צריכים להסתפק במטרה של להגדיל את הייצוא בשישה וחצי אחוז, זה פחות מהגידול בסחר העולמי. להיפך. כי אנחנו קטנים, אנחנו זריזים, אנחנו מוכרים לנישות, ואנחנו יכולים להגדיל את עצמנו בהיקפים הרבה יותר גדולים. ועובדה שלפני שנתיים הייצוא גדל בשבע עשרה אחוז. אנחנו חושבים שצריכים להגדיל את הייצוא בשתי ספרות. ובשתי ספרות זה אומר שהתעשייה תצמח בשמונה אחוז. וזה אומר שהצמיחה במשק, מדברים אמיתיים היא חמישה וחצי אחוז ומעלה. והאבטלה תרד לחמישה וחצי אחוז, והתוצר לנפש יהיה שלושים אלף דולר, ולא שמונה עשרה אלף דולר כמו היום. ואפשר לעשות את זה תוך עשר שנים. בייצוא זה מצליח. ולכן אני גם אומר למשרד, אני מתפלא, הזרוע המרכזית שיש היום זה מכון הייצוא. לצערי, זה היחידה שנשאר. ולא מבקשים בשבילם תוספת. בוועדה הזאת אנחנו הצלחנו לשמור על התקציב הזה בשלוש ארבע שנים האחרונות בגובה של עשרים ושמונה מליון. רבותיי, כל שקל או כל דולר ששמים שם, עשרים ושמונה מליון שקל תקציב מכון הייצוא זה בדיחה. היעד זה כמובן היצואנים שמים את חלקם. ואני מבקש מהוועדה להגדיל את התקציב של מכון הייצוא בלפחות עוד עשרה מיליון שקל. ואני אומר לכם, כל שקל של הכסף הזה ילך לעזור בשיווק לאותם עסקים קטנים ובינוניים.


הנושא של הכשרות והסבות מקצועיות, אתם מכירים את המצב של החינוך, החינוך הטכנולוגי מקצועי נגמר, אין בארץ יותר, חסר לנו אלפי טכנאים. אם אנחנו רוצים לצמוח אנחנו צריכים את בעלי המקצוע האלה. מי שעושה את ההסבות היום זה משרד התמ"ת ואנחנו חייבים לקבל כסף על מנת שאפשר יהיה להכשיר. אני שמח שבתעשייה אין הרבה עובדים זרים, בסך הכל אלף חמש מאות איש, יש פה למנכ"ל מטרה להגיע לשלושה אחוז, אצלנו זה חצי אחוז, ואני מאוד שמח, אנחנו מסודרים כבר. אבל גם אותם אפשר לחסל. אין חוק שצריכים להישאר. יש אולי ארבע מאות שאי אפשר למצוא להם תחליף. אבל זה אומר מסגרים, זה אומר רתכים, זה אומר CMC, וזה קצת כסף, לא יותר מידי במושגים של מדינה, על מנת לאפשר לתעשייה להתפתח. רבותיי, השר חדש, המנכ"ל חדש, אתמול לא המציאו את כל זה, זה בא חלק מהחוק.


הדבר האחרון זה אכיפת שכר המינימום. גם אנחנו חושבים שחייבים לאכוף את שכר המינימום. אנחנו בימים האלה, פשוט אני אומר לכם כי נמאס לנו מאזלת היד של הממשלה באכיפת שכר המינימום ואנחנו וההסתדרות הולכים להוציא נייר משותף, ביחד, פעם ראשונה המעסיקים וההסתדרות ביחד לפנות לממשלה, אנחנו מוכנים לעשות כל דבר לאכוף את שכר המינימום. זה פוגע בנו, כי עסקים שלא משלמים מתחרים בתחרות לא הוגנת, זה פוגע בהם, התדמית כאילו שאנחנו רוצים להחזיק עובדים בשכר עוני זה לא נכון, חייבים לעשות את זה.

לא רק זה שמפעלים לא משלמים שכר מינימום אלא יש מפעלים שמקבלים מהמדינה כסף לבנות מפעל באיזה מקום, אבל לעובדים הוא משלם פחות משכר מינימום בהרבה הרבה. ברגע שאין אכיפה אז כל אחד עושה את מה שהוא רוצה.


אנחנו בוועדת הכלכלה, בנושא הזה, חוקקנו חוק של התניית מענקים, שאם מקבלים מענק אז חייבים קודם כל לתת שכר מינימום, ושנית אם לא עומדים ביעדים שיחזירו את הכסף שמקבלים מהמדינה.

אדוני היושב ראש, אדוני השר, אני רוצה לברך אותך שלקחת אני חושב את התיק הכי קשה אבל הכי חשוב במדינת ישראל. יש עליו חילוקי דעות, אני אומר לך זה תיק כלכלי חברתי ממדרגה ראשונה. התיק הזה יכול לשנות את פני מדינת ישראל בצמצום פערים חברתיים, כלכליים, ובמיוחד לצמצם את הבעיה של שתי מדינות במדינת ישראל. אחד זה גליל ונגב, ובעיקר זה ביכולתך, ואני בטוח שתעשה את המאבק הצודק, כשבסך הכל משרד האוצר יש לו תפיסת עולם שונה לגמרי ממה שצריך להיות, ואני שמח שאתה יושב במשרד הזה, שתוכל להילחם כדי לשנות את העניין. אז אני מאחל לך הצלחה.


למנכ"ל, גבי מימון, אני מאחל לך הצלחה, לא הספקנו להכיר אבל אני באמת מאחל לך הצלחה רבה.


אדוני יושב ראש הארגון של התעשיינים שרגא ברוש, שלפחות אני רואה את תפיסת העולם שלו, ואת מה שהוא משתף שיתוף פעולה למען המטרות, שזה באמת משלים את המעגל, כי כולנו רוצים אותה מטרה, אפילו לגבי שכר מינימום. ודבר אחרון, יש לי הזדמנות להגיד לעובדים המצויינים האלה שבמשרד התמ"ת, שהיתה לי את הזכות לעבוד אתם, שהם עובדים נהדרים שעושים עבודה באמת יוצאת מן הכלל, וכל פעם שיש לי הזדמנות להגיד להם תודה שניתנה לי הזכות הזאת לעבוד יחד אתם, אז אני אומר את זה. כי באמת מגיע להם.


לגופו של עניין, אני רוצה להתחיל דווקא בחוק עידוד השקעות הון, במסלול המענקים. תראו, אני רוצה לומר לכם, הרגו את החוק הזה. מסיבה אחת ויחידה, שהחוק הזה עמד בתקציב של מיליארד שקל בשנת 2000 בערך, והיום הביאו אותו למאה חמישים ואחד מליון, שמתוכו לאינטל כבר יש ארבעים מליון, ושמתוכו יש עוד התחייבויות שונות, כשנשאר לו בערך ששים מליון שקל. בששים מליון שקל המסלול הזה צריך לסגור אותו. והאוצר לא מתכחש שזאת המטרה שלו, לסגור את המסלול הזה. ובואו נראה מה המסלול הזה שווה ומה המטרה שלו.


הרי המשרד שלך, אדוני השר, הוא כל כך חברתי וכל כך חשוב, אני חושב, כדי לראות איך הפתרון של הנושא הסוציואקונומי ולפתור את הבעיה של השלטון המקומי, וכדי לפתור את הפערים ואת כל הנושאים האלו, בסופו של דבר מתחיל מנושא של עבודה. כדי שיהיה לבנאדם זכות והוא ירגיש שווה מול שווים הוא צריך מקומות תעסוקה. כדי שהאוצר יחסוך מאבטחת הכנסה ומאבטלה הוא צריך לגרום לכך שיהיו מקומות תעסוקה. כדי שלשלטון המקומי יהיה ממה לגבות מסים צריך מפעלים ותעסוקה. כדי שעסקים קטנים ובינוניים יתחזקו ויהיה להם כוח קנייה ולא יפשטו רגל צריך כוח קנייה וצריך שיהיה לאנשים האלה תעסוקה.


כל הדברים האלה ממשיכים ומתחילים ונגמרים בנושא עידוד התעסוקה. רבותיי, יש היום דרישות במשרד עצמו, בחוק הזה, במסלול המענקים, שני מיליארד שקל דרישות. שזה יתן ישירות למעלה מחמישה עשר אלף מקומות תעסוקה ישירות ועקיפות עוד חמישה עשר אלף מקומות תעסוקה. אני אומר לך אדוני השר, צריך להילחם בדבר הזה מלחמת קודש, כדי שהתקציב יחזור מיידית. לשנה הזאת שנשאר להשלים את זה לחמש מאות מליון, זה דבר ראשון אדוני.


בנושא הכשרה מקצועית, כשאנחנו מדברים על נושא הכשרה מקצועית, ישנה תכנית אדוני השר שגובשה על ידי ושאושרה בזמנו על ידי מנכ"ל התמ"ת, שהיום הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שהוא תומך בה, להוריד את ההשתתפות של העשרים אחוז או שלושים אחוז שמורידים להם בזמן הכשרה מקצועית, שזה מהתקציב שמקבלים את דמי האבטלה, להוריד את הדבר הזה למקצועות נדרשים שאנחנו צריכים בענף הברזל,

אלי אתה מדבר נגד עצמך. אתה הכנת את התקציב הזה, אז מה אתה אומר עכשיו שאתה לא בסדר, אני לא מבין,

אני מדבר מה שאני חושב שצריך לתקן, עכשיו. בשביל זה השר פה, הוא צריך להילחם מול האוצר, והוא יקבל את כל הגיבוי, שלי לפחות.

הוא לא יעשה כבר, כי יש לו החלטת ממשלה. אלא אם כן תציע אתה פה,

אני היום נפגש עם שר האוצר ואני נפגש עם קובי הבר.

מה שאתה תחליט פה כולנו נתמוך בך. לא צריך אוצר, לא צריך אף אחד.

תראה, במקום שאני אעלה את הנקודות הויכוח נהפך לביני לבינך. אם אתה לא רוצה אז תגיד לי, תסגור לי את השיחה ובזה אני אקום ואלך. אם אתה רוצה.

אני מנסה לעזור לך,

אל תעזור לי, אני לא כזה מטומטם שלא יודע לעשות את זה. אתה מפריע ומפריע, ואני רואה את זה אצלך מגמתי,

חס וחלילה. אז מה אתה מציע?

חס וחלילה ואתה ממשיך. אני אגמור לדבר ואני אציע מה שיש לי להציע. אז אני אומר שגובשה תכנית שאומרת לבטל ולתת במלוא מובן לתקופת ההכשרה המקצועית את כל התקציב כהלוואה עומדת, גם אם זה לשנה, הלוואה עומדת, כשהתלמיד שגומר את הקורס מתחייב לעבוד מינימום שנה, וזה יהפוך למענק. בזמנו זה אושר בכל המקומות אני חושב הדבר הזה צריך לקחת את זה כפרוייקט, לקדם אותו ולהביא אותו היום, לתקציב הזה, כדי לאשר אותו. אם נשב עם האוצר.


קודם כל מסלול התעסוקה שיושב פה לפניך, שלשמחתי אני הייתי היוזם להסכם הזה, הוא מונח לפניך, קיבלנו ארבע מאות חמישים מליון, אני חושב שארגון התעשיינים יגיד כמה מקומות תעסוקה זה יצר. העריכו שזה יתן ארבעת אלפים מקומות תעסוקה, היום מעריכים את זה אנשי התמ"ת בין ששת אלפים לשמונת אלפים מקומות תעסוקה. השנה, אחרי שיקול הדעת שלנו במשותף, לבדוק אם זה הצליח, אם הפרמטרים הצליחו נדון על הגדלת התקציב. הגדלת התקציב, מונח לפניך ההסכם הזה, הוא הצליח בכל קנה מידה. אני חושב שאם אנחנו נגדיל אותו עכשיו באופן מיידי אנחנו יכולים לעשות זאת.

הדבר האחרון, אדוני השר, יש לך מסלול חדש, שהוא מסלול להעתקת מפעלים ממרכז הארץ לפריפריה. מסלול שקיבל את כל, זה עומד לעלות עכשיו להצעת חוק. מסלול שעבדתי שנתיים וחצי על הדבר הזה. מסלול מאוד חשוב, שאני חושב שזה יוכל באמת לפתור בין עשרים לשלושים אלף מקומות תעסוקה. הדבר הזה אני מבקש ממך, זה עבר, אני כבר אומר לך בכל המקומות, אבל אני מאוד אשמח לעשות אתך פגישה כדי שאחר כך נוכל להציג את זה פה, כדי שיראו כמה המסלול הזה נותן ועוזר, ושרגא ידידי רואה את המסלולים הקטנים האלו שנראים יחסית, אבל כמה הם חשובים, במיוחד לפריפריה, שזה בשבילי עומד לדגל בעיניי.

ראשית אדוני השר ברכות, אני מאוד שמחה שאתה בתפקיד הזה, אתה האיש המתאים. אני ממקום שבתי בוועדת הכספים אשמח מאוד לסייע לך בכל מיני דברים, גם בלתי צפויים לכאורה, כבר אמרת שאני הנציגה שלך בעניין שמירת השבת. אני חושבת שמדובר כאן בתופעה מאוד קשה שיש לכם הרבה מה לפעול למניעתה, אני מדברת על פתיחת עסקים המונית בשבתות. אגב אני לא מייצגת את עמדת מפלגתי בנושא הזה, רוב חברי הכנסת חושבים ההיפך ממני כמובן, גם מצביעי מפלגת העבודה רובם מן הסתם. אני חושבת שתחת הכסות של חופש העיסוק או החופש לצרוך כמה שמתחשק לנו יצרנו כאן תופעה שמתרחשות בה עבירות המוניות על חוק שעות עבודה ומנוחה, ניצול מחפיר של עובדים, אני חושבת שצריך להגביר אכיפה באופן משמעותי ביותר על חוק השבת, כלומר על חוק שעות עבודה ומנוחה, ולא להסתפק בהטלת קנסות על עסקים פתוחים אלא גם לבדוק האם העובדים שם מקבלים יום עבודה חלופי, האם הם מקבלים שעות נוספות. התשובה היא הם לא. באחוז מאוד גבוה מהמקרים הם לא. הם קורבן של ניצול, אין להם ברירה אלא לעבוד בשבת. אם הם לא מסכימים לעבוד בשבת הם לא מתקבלים לעבודה. אם זה היה קורה במדינה אחרת היינו צועקים אנטישמיות. הם לא מקבלים יום עבודה חלופי. יש אנשים שעובדים פשוט שבעה ימים בשבוע.

גם גובה השכר כל כך נמוך שהם מעדיפים לעבוד בשבת בשביל לשפר את השכר.

אין להם ברירה אלא לקבל את העבודה הזאת אחרת הם פשוט לא יקבלו את העבודה. אני חוזרת ומדברת על זה כי מדובר באי מאוד אפל של ניצול המוני של עובדים, ואני אדם חילוני לחלוטין, זה לא שחזרתי בתשובה. במקום שניצול העובדים הוא כל כך המוני, במקום שהוא כל כך ממאיר מבחינת הנגע של ניצול עובדים אין ברירה אלא לשים שם את האצבע ולהגיד מוכרחים לפעול נגד זה. אגב בשעתו נדמה לי שטומי לפיד כשר משפטים ואהוד אולמרט כשר תמ"ת הפחיתו את הקנסות על עסקים פתוחים בשמונים אחוז. אז אולי הגיע הזמן לחזור ולהעלות את הקנסות.


באופן כללי, אני לא אדבר על התקציב, אני חושבת שאנחנו מכלים את זממנו לריק בדיבור על התקציב, אנחנו יודעים שתקציב 2006 הוא סיפור סגור. לקראת תקציב 2007 אני אשמח לתמוך בהגדלת תקציב משרדך, אני חושבת שהמשרד שלך הוא הכי חשוב שיש, כי עולם העבודה הוא המפתח להתאוששות כלכלית וגם ליציאה מהעוני. אני חושבת שיש לכם מרחב תימרון מאוד גדול, אפילו בלי תוספת תקציב, וזה בצמתים של העסקת חברות קבלניות וחברות כוח אדם. אין אכיפה במקום הזה. אנחנו, המדינה, משרדי ממשלה וגופים ציבוריים ממשיכים לתת היתרי עבודה לחברות קבלניות ולקבלנים שהם עבריינים מוכחים, שיש לגביהם מאות תלונות שהם עוברים על החוק. אנחנו מקלים ראש, אנחנו ממשיכים לתת להם לקבל במכרזים וזכיונות כל מיני פרוייקטים.

אני חושבת שצריך להכביד את היד, לבדוק שכשאנחנו משלמים ארבעים שקל לקבלן פר עובד, והוא משלם לעובד שמונה עשר שקלים לשעה, זו גם הונאה שלנו כמעסיק. אכיפה של החוקים האלה תחלץ אנשים במיידי ממעגל העוני. אכיפת חוקי העבודה על עובדי קבלן ועובדי חברות כוח אדם. אתה אוכף חוקי עבודה, אני לא מדברת על חקיקה, עזוב חקיקה, בוא לא נתעסק בחקיקה. אתה אוכף שכר מינימום, אתה אוכף על קבלנים לקיים את החוק ומכביד עליהם את ידך, אתה מחלץ אנשים ממעגל העוני באופן מיידי, וצריך כאן גם החלטה עקרונית.


ואני רוצה ביקורת בקצה, מעבר לאכיפה ולפקחים, גם כשעובד קבלן מנוצל פונה למשרד התמ"ת בתלונה הוא פשוט לא מקבל תשובה. ויש לי רשימה ארוכה מאוד של מקרים כאלה.


עוד דבר אחד, וזה התבקשתי על ידי יושב ראש הוועדה לקידום מעמד האישה גדעון סער, הוא הצביע על כל מיני סעיפים בתקציב משרדך שפוגעים ישירות בנשים. ובאמת זה דבר מוזר, אתם מדברים על תוספת של ששים ושבעה מליון שקלים לעידוד שילוב אמהות בעבודה, מצד אחד, ומצד שני אנחנו רואים ירידה תמידית בפיקוח על מעונות יום, בתיגבור מעונות יום, בהשתתפות במעונות יום. איך זה הולך ביחד, הרי מעונות זה הכלי העיקרי לעודד נשים לצאת לעבודה. סיימתי, ובהצלחה רבה.

אני מבקש ממנכ"ל המשרד והשר ירשמו את ההערות לשאלות של חברי הכנסת בסוף ניתן לכם לענות לכולם. ואני אומר לאדוני השר, אני חושב שבמדינת ישראל יש בעיית אכיפה בכל התחומים, כנראה זה גם לא פסח על המשרד שלכם. זה מאוד חשוב, וציינה כאן חברת הכנסת שלי יחימוביץ שאם אנחנו רק נאכוף את החוקים של שכר מינימום באמת הרבה אנשים שיקבלו לפחות שכר מינימום יכולים לצאת ממעגל העוני.

אני ראשית רוצה לברך את ידידי השר אלי ישי, ואת המנכ"ל, שהוא גם איש באר שבע אז אנחנו גם שכנים אז אני אפריע לך בבית. אני רוצה להגיד לך אדוני השר, אני יושב פה פשוט בשביל לחסוך כסף. במקום ללכת לפסיכיאטר ולפרוק את התסכולים שלי אני פורק אותם פה. כי פסיכיאטר עולה יותר כסף. באים שרים אחד אחרי השני ומסבירים למה תקציב המדינה דפוק. אחרי שאומרים אתמול בערב בטלויזיה זה התקציב, צריך לקבל אותו. אתה אמרת את זה אתמול כלפי מפלגת העבודה, אז אני אומר את זה עכשיו כלפיך. ואני אומר את זה כלפי שניכם. עכשיו אתה לא הראשון. החוברת הזאת מאוד דומה לחוברת שהגיש אותה בשנה שעברה ראש הממשלה הנוכחי. גם הוא הוכיח לנו שהתקציב דפוק, אבל הוא הביא אותו לפה פעם נוספת. אז מה אתם רוצים בדיוק מאתנו, מה התפקיד שלנו בסיפור הזה, אם לוקחים אותו ברצינות. אם זה הכל בדיחה, ושום דבר לא רציני, וצריך לעבור את זה כי יש ארבעה משרדים, צריך לדבר עליהם, על עוני, ועל פערים, ועל פריפריה ועל כל הדברים. אדוני השר, זה פה. למה בדיון על קוי היסוד, על יד הסעיף של מאה מליון לילדים בסיכון לא נזעקת שהתקציב יגדל ב-1.7. מה, לא ידעת שלא יהיה כסף, לא אמרו לך שאין מאיפה לקחת, לא ידעת שזה ירד פה, הכל ידעת. ואתה יודע שאנחנו ידידים, אני אומר לך בכל הידידות. ידעת, ובסוף זה לא כל כך אכפת לך. כי אם זה היה אכפת היית אומר לא נכנסים לממשלה בלי שהתקציב השנה גדל ב-1.7. לא באחד. היית פותר חלק מהבעיות פה. אתם לא פותרים אותם, כי בסוף זה לא אכפת לכם. אכפת לכם מדברים אחרים. חשובים מאוד, בחלקם אני תומך, אבל בסוף באים לפה שרים, עוד לא היה שר אחד שבא לפה, כבר שנתיים, ואומר חברים יקרים. זה הולך וחריף.


אני גם רוצה להגיד לידידי שרגא ברוש, כשאתה אומר כל פעם אבל את מסגרת התקציב צריך לשמור אתה בעצם אומר לא יהיה כסף. ראית אתמול שינוי, ככה זה פחות או יותר נראה. ואתה יודע מה, אם אני ואתה היינו שרים בממשלה זה היה נראה אותו דבר. אני בסיפור הזה לא משחק יותר. אבל אז אל תגיד לו שנה את סדר העדיפויות, כי הוא יודע לשנות סדר עדיפויות כמו שהוא שינה אתמול. הוא יזיז עשרים מליון פה, עשרים מליון שם. הוא לא יעשה את זה. אתה מבקש פה מיליארד שקל. מיליארד שקל זה תקציב אחר. אבל אתה לא היחידי. שר השיכון ביקש אתמול מיליארד וחצי. שרת החינוך ביקשה חצי מיליארד עכשיו, לפני האוכל עוד, זה תקציב אחר. עכשיו אתם אומרים חוק עידוד השקעות הון. חברים יקרים חוק עידוד השקעות הון זה כבר לא ויכוח על המאה חמישים מליון שקל. שרגע, אתה אמרת מפעלים בורחים לחוץ לארץ, אני אספר לכם, אני עכשיו מצהיר לפרוטוקול, אני בניגוד עניינים, אבל אני אתן דוגמא. אני בימי שישי, במוצאי שבת בבוקר אדוני השר, עובד במפעל, יושב ראש מועצת המנהלים שלו. שנתיים וחצי הגישו אותו לעידוד השקעות הון, בנגב. אין אופציה להעביר אותו לסין כי רוב העובדים שם הם חברי קיבוצים. הם לא יעברו עם הקיבוץ לסין. לא נוגעים בדיון שנתיים וחצי. שלושים מליון שקל, רוצים להשקיע בנגב. אגב עובדים שם פחות או יותר ששים אחוז חברי קיבוץ וארבעים אחוז בדואים, רוסים, עולים חדשים מבאר שבע, עם ישראל. למה זה צריך לקחת שנתיים וחצי. הרי בכל זאת קצת למדתי פה. למה זה צריך לקחת שנתיים וחצי. אפשר לבוא ולהגיד לא רוצים. אפשר לבוא ולהגיד יש לכם מסלול של הטבות במס. אז תבוא ותגיד אין מסלול של עידוד השקעות הון, יש רק הטבות במס, אני יודע מי ישקיע ומי לא ישקיע. מי שיעשה הטבות במס ישקיע, מי שאין לו הטבות במס או הטבות במס לא כדאיות לו לא ישקיע. אבל אי אפשר להמשיך את הסיפור הזה כך הלאה. וזה הרי דוגמא אחת. אתם רוצים לעבור את הסעיפים, מעונות יום, אחד אחרי השני, את הפער הענק בין הקשקושים על עידוד היציאה לעבודה לבין האמצעים שלא ניתנים לזה. אז אי אפשר, הפער הזה הוא כבר זועק לשמיים.


עכשיו אתם לשיטתכם צודקים. היתה צמיחה של 5.2 בלי חוק עידוד השקעות הון, סימן שלא צריך את זה. אפשר לצמוח בלי זה. אז הצמיחה נראית כפי שהיא נראית, היא מפוזרת כפי שהיא מפוזרת, המשמעויות שלה כפי שהמשמעויות שלה. אלה התוצאות שלה. בדיוני התקציב אין מה לדבר על זה, כי התקציב כבר סגור. לפני דיונים על התקציב אין מה לדבר על זה כי יגידו אז מה המשמעות של התקציב. אז מה אני יעשה, אני אלך לפסיכולוג. הוא לפחות יתן לי איזו עצה.


עכשיו אתם משתתפים בתוך משחק שהוא מתחיל כבר להיות מבזה. אני החלפתי פתקים פה עם שאול קודם, שאני לא אפרט מה כתבתי לו בהם. הוא מתחיל להיות מבזה של כל המערכת הזאת. כי הפער בין הספר הזה ובין התקציב, אתם כתבתם פה בסוף שמונה מאות עשרים וחמישה מליון, זה מה שאתם רוצים עכשיו. בין התכנית שלכם, הוא תקציב אחר, הוא ממשלה אחרת, הוא תפיסה אחרת. זה לא התקציב הזה. אגב, אין שום בעיה. יש הסתייגות על מעונות יום, אתה יכול להצביע עליה. יש הסתייגות על פקחים אתה יכול להצביע עליה. רשמתי הסתייגות על עידוד השקעות הון חצי מיליון שקל, תצביע עליה. חבר'ה, זה ייפול ככה, אפילו לא תדעו על מה מצביעים כשזה הכל ייפול.

לא רוצה לחזור על מה שאמר חיים. אני חושב שכל מה שהוא אמר אנחנו רואים את זה עם כל המשרדים האחרונים שבאים לוועדה, ראינו את זה אתמול עם משרד השיכון, ואותם פרמטרים. אבל פה מה שמדאיג יותר, דווקא במשרד הזה, שבמשרד הזה היתה העברה של משרד העבודה, שהנתח הכספי קרוב למיליארד ומאתיים מליון, של העבודה בלבד אם אני לא טועה. הייתי סגן שר העבודה ואני זוכר את המספרים פחות או יותר. רבותיי, אם אני הייתי צריך להוסיף את המיליארד ומאתיים בשנת 2002, כאשר איחדו את המשרדים, אז היינו צריכים להגיע לפחות מעל לחמישה מיליארד. תראו את הפלא, באותה שנה התקציב נשאר כמו שהוא. מספרית. ארבעה מיליארד כמעט. אני מעגל את המספרים. זאת אומרת אם אני לוקח את תקציב המשרד אחרי תוספת משרד העבודה אנחנו מקבלים פה הפחתה של כמעט עשרים וחמישה אחוז. ואם אני עושה עוד תוספת מסויימת, לוקח רק את עידוד השקעות הון, כל הסעיף הזה לדעתי הוא נמחק. זה שיש חמישה עשר מיליארד, הסעיף הזה נמחק לגמרי. בעצם את המיליארד מאתיים מליון מחקו. לגמרי מחקו אותו. אני לא תופס איך אפשר לבוא ולחשוב שאנחנו הולכים לאיזה כיוון שמחר נמצא עוד איזה מקומות תעסוקה. מכיוון שאנחנו רואים את המצב בפריפריה. גם חיים מהפריפריה, גם אני מהפריפריה. ואנחנו יודעים מה המצוקות האמיתיות. זה לא תל אביב, זה לא מרכז הארץ. רבותיי, אני חושב שצריכים לעשות משהו. אפללו יצא, דווקא עכשיו אתה יוצא, אבל זה לא אישי. אני רוצה להגיד לך שבממשלה שאתה ישבת, בתוך זמן קצר אתם בעצם אפשר להגיד שהורדתם את המשרד הזה, מעל ארבעים אחוז קיצוץ במשרד התמ"ת. מעל ארבעים אחוז רבותיי. אם אני לוקח את התוספת של משרד העבודה, של עוד מיליארד, זה חמישה מיליארד ומאתיים מליון, אנחנו מגיעים היום לשני מיליארד ושמונה מאות מליון. ארבעים אחוז קיצוץ. איך משרד יכול לתפקד. שלא לדבר על מעונות היום ועל כל הסעיפים האחרים. רבותיי, או שזה אחיזת עיניים או שאני לא יודע מה להגיד לאוצר חבר'ה. אתם ממשיכים באיזה שהוא כיוון שלדעתי יביא את המשק לכאוס כזה שכולנו נישא באחריות הזאת.


ודבר אחר שדווקא הייתי רוצה להגיד לשרגא, בנושא של שכר המינימום, שצריך לאכוף אותו, הייתי אומר שהממשלה צריכה לקחת על זה אחריות. יש פה איזה עניין של הגדלת שכר המינימום. ואני חושב שזה יהיה חמור מאוד, דווקא אני אומר את הדברים האלו, אם הדבר הזה, הנטל הזה יהיה על המעסיקים. אני טוען שזו תהיה מגמה הפוכה בדיוק.

אנחנו היינו בעד מס הכנסה שלילי.

לדעתי זה מה שצריך להיות. כי אחרת אנחנו נביא את האבטלה לשיעורים הרבה יותר גדולים. לי אין ספק בזה.

אדוני השר, בקשב רב הקשבתי לדברים שלך, ואני חושבת שאני מכירה את הדברים שעשית, אתה לא היית, היית בחו"ל, ואני מצטערת שלא היית בדיון, ואני חושבת שקורה משהו במדינת ישראל, דיון על תכנית ויסקונסין, על חקירה פרלמנטרית. אני לא יודעת כמה צריכים לצעוק וכמה קורבנות עוד צריכים להיות בתכנית הזאת. אני חושבת שאתה מכיר את המקרים והקורבנות שנפלו מהתכנית הזאת. אנשים מסכנים. אני מחזיקה כאן בתיק מכתבים, אמנם ברוסית אבל אני אתרגם ואשלח לך, אחד מהמכתבים הוא ייפוי כוח של האישה הזאת שנפטרה מתכנית ויסקונסין לפני כמה שבועות באור עקיבא. ואני אומרת שצריכים לסגור אותו. זו תכנית שנכשלה באמריקה, תכנית שהיתה מכוונת נגד כושים ונגד אנשים שמשתמשים בסמים. מה קרה, אנחנו מזמינים לכאן עלייה, משתתפים בפרוייקט הזה ערבים ויוצאי מדינות חבר העמים וישראלים ותיקים ואני אומרת שהתכנית רעה ביותר. רבותיי, תפתחו את האוזניים, תפתחו את העיניים, תסתכלו מה שקורה שם. מעליבים את בני האדם, שולחים אותם בהכרח, אין פה שקיפות בתכנית הזאת. אנחנו דורשים, אני דורשת לפתוח את תלושי המשכורת של מפעילי התכנית ולראות למה הם מפעילים את התכנית. אנחנו חברי כנסת, כולם יודעים כמה אנחנו מקבלים אני רוצה לדעת כמה כסף ביזבזו עד כה, יחצ"נית של הפרוייקט נמצאת כאן, זה לא נגדה, אבל אני אומרת, זה בעד אותם אנשים. תוך כמה חודשים מאתיים אלף דולר, יחסי ציבור. במעריב כותבים דבר אחד, שהוא נכשל, ותכנית גרועה ביותר. בעיתון שני כותבים באותו יום שהתכנית הזאת היא תכנית מעולה. אז אני שואלת איפה קיבלו כסף עבור הכתבה ומי קיבל כסף עבור הכתבה. יש הרבה אנשים שצועקים עד השמיים, והם פונים לכל אחד מאיתנו רבותיי. זה המצפון שלנו. אני חושבת שטוב אתה תעשה אם תסגור את התכנית. זו תכנית שעולה למדינת ישראל המון כספים, פר ראש, שהם מוציאים את הקצבה הזאת, מסכנים האנשים האלה. אישה שנפטרה היא ישבה מולי בתכנית הזאת, אני הייתי באור עקיבא, קיבלתי שם ארבעים ומשהו איש. והיא ישבה מולי, והתמונה הזאת נמצאת לי מול העיניים. אני חושבת שהתכנית הזאת אפשר לתקן ליקויים כאשר יש ליקוי אחד או שניים. אבל התכנית הזאת מלאה ליקויים רבותיי. צריכים לסגור אותה. אני חושבת שזו כוונה טובה לשלוח אנשים לעבודה, אבל לזרוק את זה מהכתפיים של המדינה לכתפיים של אנשים פרטיים, לתת להם אפשרות להרוויח, מה, אנחנו חיים במאה שיש עבדים במדינת ישראל? יהודים במדינת ישראל הם עבדים?

תודה. תרשה לי אדוני רק משפט אחד. קודם כל ברכות, אבל היה לי חוק אדוני השר בנושא של תעסוקה והכשרות מקצועיות, וגב' שרה חורש יושבת כאן, קידמנו את החוק, בגלל הבחירות הוא נתקע, החוק מדבר על כך שאנשים זכאים לדמי אבטלה, כאשר הם נכנסים לקורס אז מייד מורידים להם שלושים אחוז מדמי האבטלה, שזה כבר מרתיע את האנשים להיכנס לקורס. ודבר שני, אם הקורס ממשיך יותר מהזמן שמגיע לו, אם יש לו זכאות נגיד לחודשיים שלושה, ואם הקורס מתארך לארבעה, חמישה, שישה חודשים, אז חודשיים הוא יקבל את הדמי אבטלה, אחר כך הוא לא יקבל. זאת אומרת אין שום עידוד של אותו בנאדם שייכנס למעגל העבודה מבחינת תן לו תמריץ מסויים, שילמד את הקורס, יצא לשוק העבודה והמדינה לא תתמוך בו יותר. היתה לי הצעת חוק, ודווקא ראיתי עכשיו בחוק ההסדרים שרוצים לפגוע בחיילים משוחררים. אנחנו כמובן מורידים את זה בהסתייגויות, אבל אנחנו מוסיפים שם שלהם יהיה דווקא זמן ללימוד קורס, שבזמן שהם משתחררים מצה"ל ייכנסו לקורס וכל תקופת הקורס, שיימשך שישה חודשים, שמונה חודשים, יקבלו דמי אבטלה. המטרה היא שאחר כך יצאו למעגל העבודה. תשקלו אתם כמשרד אולי להרחיב את זה גם לכלל אזרחי המדינה, שבאמת המטרה שלנו, של כולנו צריכה להיות כשבנאדם, אזרח, נקלע למצב מסויים שהוא באבטלה כרגע, הוא חייב לקבל הכשרה מסויימת, בתקופת ההכשרה המדינה חייבת לחזק אותו, שלא יחסר לו שום דבר, ואז צריך לדאוג שישתלב במעגל העבודה. את זה הייתי מבקש שתעלו אחר כך, יש הצעת חוק שלי, והגב' שרה חורש מכירה את זה, צריך לקדם אותה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לברך את כבוד השר ואת המנכ"ל, ואני מקווה שהם יביאו להיפוך המגמה של חיבור שני המשרדים, משרד המסחר והתעשייה, משרד העבודה. המגמה היתה להכפיף את העבודה למסחר והתעשייה. אני חושב שאתם יכולים להפוך את המגמה ולשים את המוקד על הנושא של העבודה והרגישות החברתית. ואני באמת מאחל לכם הצלחה. אני באמת מקווה שאתם אולי תלכו בכיוון הזה. אני לא אעשה שרירים כמו חבר הכנסת אפללו אם אני אגיד שאני אתמול במגמות כאלה, כי אנחנו נעשה את זה.


אני רוצה להצטרף לדבריה של חברת הכנסת סופה לנדבר במלואם. בעצם תכנית ויסקונסין זו לא תכנית להכניס אנשים למעגל העבודה. זו תכנית להפחתת העוני. העוני עלה למדינה כסף, המדינה רצתה לשחרר את עצמה מכל מחוייבות, מכל אחריות לגביהם. זו תכנית להפרטת העוני, במקום שהמדינה תישא באחריות כלפי האנשים העניים מקבלי הקצבאות היא מעבירה את זה לחברה פרטית. חברה פרטית מטבע הדברים תרצה להרוויח, ולכן כדאי לבחון את השאלה הזאת. בכסף שהמדינה משקיעה להפעלת התכנית הזאת כמה מזה הולך לא לקליינטים היקרים מקבלי הקצבאות אלא כמה פה הולך אל החברה. ולכן זו שאלה שצריך לבחון אותה. אני חושב שבכלל אסור שהמדינה תרחץ את ידיה מכל מחוייבות לאנשים האלה ולהעביר את זה לחברה פרטית. זה ברמת העקרון. אבל גם ברמת היישום, לא היה שום צמצום באבטלה. לא היתה עלייה משמעותית מעבר למה שהיה קיים בלשכות התעסוקה בהכנסת אנשים למעגל העבודה. סך הכל יש יותר השפלות, יותר עלבונות, יותר מצוקות. מה גם שאין התחייבות של החברה שיהיה לה מאגר של מקומות עבודה כדי שהיא תביא את האנשים. הם מביאים את האנשים לשום דבר, אנשים יושבים ימים שלמים בשביל כלום. אנשים בני ששים, נכים. זה פשוט מצעד של השפלות לאנשים בכל המרכזים. לכן לא צריך אדוני השר לחכות שלוש שנים עד שייגמר הפיילוט. המנכ"ל אמר שיש דו"ח, כדאי לבחון ולהכריע על פי תוצאות הביניים. אם רואים שהכל רע, לא צריך להמשיך בהשפלה הזו עוד שנה וחמישה חודשים. בשביל מה.


בנושא של עסקים קטנים אני חושב שהשר צריך לדעתי לבחון כמה עסקים קטנים נסגרו בשלוש ארבע שנים האחרונות. יש עשרות אלפים. וזה מתחבר עם עסקים שייסגרו אחרי החודש הבא. אחרי שייכנס הנושא של הגבלות האשראי.

זה מתחבר עם הקניונים שפתוחים בשבתות ומנצלים את העסקים הקטנים.

והייתי מאוד מבקש שזה יהיה תשומת לב של המשרד אדוני השר, לעסקים קטנים ועידוד עסקים קטנים במגזר הערבי. שם העוני הוא יותר גבוה והאבטלה יותר גבוהה, וזה אחת הדרכים שאפשר לטפל בהם.

אני אמרתי גם במליאה, גם אמרתי לגב' סופה שהיא יוזמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא, שכרגע אם השר אומר לי לא מעניין אותי כלום, זה מה שיש, זה מה שיהיה, כמובן הייתי תומך בזה. אבל כששר חדש אומר אני לומד, יש לי כוונה לטפל בזה, ואני מקים צוות בנושא, אז צריך לתת לו את הצ'אנס.

אני מצטרף למה שנאמר, זה משרד מאוד חשוב ומאוד קריטי התפקוד שלך שם. אני בטוח שאתה תעשה את זה בהצלחה רבה. אני בדרך כלל בוועדה הזאת מדבר על מכלול בעיות והעולים קשורים למכלול הבעיות. אבל כאן אני באמת רוצה להתמקד בכמה נקודות, שקשורות לאנשים שמגיעים לארץ, חדשים, בלי עבודה, והעבודה בשבילם זה קריטי. כי אתה יודע, לפרנס את המשפחה במדינה חדשה, מנטליות חדשה, זה אלף בית של כולם. שיעור המובטלים, ואני רוצה פשוט לתת לכם כמה נתונים. שיעור המובטלים בקרב העולים 9.3, כששיעור המובטלים בכלל אוכלוסייה זה שבע פסיק ארבע. זאת אומרת כשאנחנו מדברים על הנושא, במצגת שהמנכ"ל הציג, כשאתם מדברים שם על אוכלוסיות ייחודיות, אני לא חסיד להכניס את העולים ככלל לאוכלוסיות ייחודיות, אבל במקרה הזה כן, וצריך לתת את הדעת איך אנחנו מקטינים את האבטלה בקרב אנשים חדשים שמגיעים לארץ.


שיעור העולים שמועסקים בעבודות סטטוס, כבוד השר, עוד יותר נמוך. עבודות הסטטוס זה אותם מקצועות המקוריים שהיו להם, עוד יותר נמוך ביחס לשיעורם בכלל האוכלוסיה, וזה למרות שהשכלתם באופן ממוצע יותר גבוהה מאשר ההשכלה של כלל תושבי ישראל. מה שאנחנו צריכים לעשות ביחד זה להגות תכנית של הזדמנות שנייה, איך אנחנו מכניסים את האנשים שמועסקים לא לפי המקצוע, איך אנחנו יכולים להכשיר אותם בכל זאת להיכנס למעגל העבודה ולהשתלב במקצוע שהם עבדו שם. זה מאוד חשוב, גם בשביל החזרת הסטטוס, גם בשביל האיתנות הכלכלית שלהם.


יש גם אפליה קשה ברמת השכר. לפי המחקר שאני קיבלתי, שוב פעם, יכול להיות שיש טעות פה ושם באחוזים אבל באופן כללי זה נכון, יש שלושים אחוז פחות מקבלים שכר מועסקים עולים לעומת כלל מדינת ישראל. אם שכר לשעה של העולים הוא שלושים ואחד שקלים השכר לשעה לכלל המועסקים בארץ זה ארבעים וחמש. צריך לבדוק אם אין פה פגיעה, רציפה ולאורך זמן, במועסקים עולים.


חברות כוח אדם, שלי כבר ציינה את זה, ואני מצטרף לאלה, צריך לבדוק את כל הנושא של העסקת עובדים, באופן כללי, דרך חברות כוח אדם, האם אין פה פגיעה מתמשכת ואפליה לרעה של מועסקים דרך חברות כוח אדם. אנחנו חייבים לתת את הדעת לאנשים שמגיעים ולא יזכו לפנסיה. דהיינו אין להם מספיק ותק בשביל לצבור את הפנסיה. צריך להגות תכנית איך אנחנו יכולים להתמודד עם זה. ועדה בין משרדית, כמובן בשיתוף של ביטוח לאומי ושל המשרד שלך.


ודבר אחרון, עסקים קטנים, כשמפעילים את חוק שעות עבודה ומנוחה, זה חוק חשוב, צריך לשים לב שאנחנו לא פוגעים באותם עסקים שרוב המחזור שלהם בא,

כל אלה שיש להם ביקורת שיש חוק, יש לכם אפשרות אחת, תבטלו את החוק. שאני אתנגד כמובן, אבל מעבר לכך, או שמקיימים חוק, אתה יודע מה, או שמקיימים חוקים, או לא מקיימים חוקים.

הכוונה היא לא לרצוח את העסקים הקטנים, שרוב המחזור שלהם בא משם. צריך לעשות את זה בעדינות ולמצוא את שביל הזהב.

תודה רבה. אדוני השר, אני מתנצל שהייתי עם קובי הבר בחדר השני לסכם את הדברים של חוק ההסדרים אז נאלצתי לצאת באמצע. אני באמת מתנצל.

אני אתייחס לפי סדר הדוברים, חברי הכנסת. שלי, לפחות דבר אחד אני כן יכול לומר מבחינת הזמן שיש לי, הדבר כמעט הראשון שעשיתי במשרד אם לא הראשון, זה דיון איך לשפר יותר ויותר את תחום פניות הציבור, אם כי יש שיפור גדול מאוד בתחום פניות הציבור אצלנו, שאני מאוד אגב רגיש לזה. זה עכשיו כרגע לקראת שיפור. אתם עוד תשמעו על כך. גם אחד הדיונים הראשונים שהטלתי על המנכ"ל זה עניין של אכיפה ושיתוף באכיפה. אני מעדיף פחות לדבר ויותר לעשות. כל חוקי העבודה, זה בתכנית. אני מקווה שבאמת ילך מהר כפי שאנחנו מתכננים.


לגבי חבר הכנסת אורון, אני לא יודע, קשה לי להיות פסיכולוג, אני לא התמחיתי בעניין, הרי ישבת פעם בשולחן הזה כממשלה וגם כן בתקציב באת להצביע והרמת את היד באותה צורה שהערת כאן. כשאני הייתי באופוזיציה הייתי אומר אותם דברים. אנחנו מכירים את המאבקים בממשלה לתקציב, והיית איתי בממשלה, וצעקת וקיטרת על התקציב, אתה וחבריך, ובאת לכנסת והצבעת, אנחנו מכירים את הריטואל הזה, אין מה לעשות. אבל אם אני צריך להיות פסיכולוג בעניין ורוצה להיות פסיכולוג מוצלח אני אגיד לך תיכנס לממשלה ואז הכל ייראה אחרת. אז פתרתי את הבעיה הפסיכולוגית. והיות וזה לא מה שקורה כרגע, ואז ג'ומס יהיה במקומי גם כן, וגם יתקפו אותו והוא גם יגיד אני רק בא להציג כי מזמינים אותי, הוא יגיד בדיוק מה שאני אומר. אני מכיר את ג'ומס, בחור מאוד מוכשר, מהמוכשרים שיש בבית הזה. אז מה לעשות, התשובה הפסיכולוגית שלי תבוא לממשלה. זה לא מה שהולך לקרות. ברור וחד משמעי, במסגרת ההסכם הקואליציוני כשייעשו התיקונים, תשאל אותי אם אני השגתי את כל מה שרציתי, אין אדם וחצי תאוותו בידו. אנחנו הגשנו תקציב שאני אמרתי את זה גם אתמול, התקציב בעצם אושר במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. אני סבור שמה שמשיגים בתוך הממשלה, יותר ממה שבהסכם, אני מקווה וגם מאמין ששורה ארוכה של דברים, שאנחנו נאבק עליהם ונשיג אותם. אם נשיג אותם הממשלה תחזיק טוב מעמד.

ג'ומס אמר שיש לך עשרה סעיפים שרצית אבל כשקיבלת את הראשון נעצרת, כבר לא ביקשת את האחרים.

ממש לא. הרי אם הוא ייכנס לקואליציה, אפילו סעיף תקציבי אחד הם לא יבקשו. ההסכם שלהם מוכן. הטיוטה מוכנה. אין שם בקשה אחת לתוספת תקציב.

אלי, שום דבר לא מוכן. אבל עזוב, אי אפשר להכות פעמיים, גם לא לרצות בקואליציה וגם למה אתה לא בקואליציה. עזוב. אנחנו באופוזיציה. שמע, יש כמה יתרונות. אחד היתרונות שלך שאתה שר והוא יושב ראש ועדה והוא קובע, ונכנס שר אחר. אל תשתחררו מהאחריות לזה, עם כל הכבוד.

חבר הכנסת ברכה, סטס, לגבי ויסקונסין, תכנית "מהלב", אמרתי דברים מאוד ברורים, חבל לחזור עליהם.

מי שיהיה יושב ראש אני אבקש שיהיה דיון על ויסקונסין בכלל. אני אבקש שעד אז, תוך שבועיים יהיה דיון על זה. לא משנה כרגע מה שיהיה, אני אבקש דיון מיוחד. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05