PAGE
1
ועדת הכספים

30.5.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שלישי, ג' בסיוון התשס"ו - 30 במאי 2006 - בשעה 10:30

פרק ט"ז: שונות - סעיפים 62, 65, 66, 70, 74, 75, 76, 77, הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר


אלחנן גלזר


חיים אורון


מגלי והבה


שלי יחימוביץ'


אמנון כהן


ישראל כץ


סופה לנדבר



אורית נוקד




ניסן סלומינסקי




ראובן ריבלין

אסי מסינג, הלשכה המשפטית, משרד האוצר


עמית לנג, אגף התקציבים, משרד האוצר


אמיר אסרף, משרד האוצר


עו"ד ענת שביט, משרד התחבורה


דניאל גז, ראש אגף כספים, משרד התחבורה


עו"ד רוני טלמור, משרד המשפטים


אהרון גולדמן, רפרנט, רשות החברות הממשלתיות


ראובן צוק, נשיא, לשכת הספנות


עו"ד יפת דורון, הסתדרות

הלית מגידו

סמדר אלחנני

טמיר כהן

הדס דויטש

שונות - סעיפים 62, 65, 66, 70, 74, 75, 76, 77, הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


אנו עוסקים בפרק ט"ז, סעיפים 65(1)(א), (ב), (2) – תיקון חוק רשות הספנות והנמלים, סעיף 66, תיקון חוק רשות הספנות והנמלים – תחילה ותחולה.

לפני כן; אתמול קיבלתי מכתב מאייל גבאי: "על דעת שר האוצר, מר אברהם הירשזון, אבקש להסיר את סעיף 62...". אני מבקש מהלית, שתגיד לנו באיזה חוק מדובר.

זה חוק החברות הממשלתיות לעניין הפרטה. מדובר בסעיף 62 לחוק ההסדרים שעניינו חוק החברות הממשלתיות, שביקש להוסיף סעיף לעניין תחולת הוראות על חברה הנמצאת בהליך של שינוי מבני - כל הנושא של החלטות הפרטה. מדברים שהחלפתי עם האנשים של משרד התשתיות, הבנתי שהם באמת מבקשים להוציא את זה לגמרי מחוק ההסדרים. אני מדגישה, הממשלה לא מבקשת לפצל את זה, היא מבקשת שהוועדה תשתמש בסמכותה ותמית את הסעיף הזה.

אם הוועדה מצביעה נגד, אני יכול לבקש להעלות למליאה.

אבל אתה יכול גם להשאיר את זה. יש לנו רוב להשאיר את זה...

אנו זקוקים להצבעה, האם הוועדה מאשרת את הסעיף, ואז הוא יהיה חלק מחוק ההסדרים, או שמא היא מתנגדת לסעיף כבקשת הממשלה?

האם יש לי דרך לא לאפשר לחיים אורון לבקש להעלות את זה?

לא.

אני אעשה למעלה הצגה על זה, וכך גם על כל סעיף כזה.

היות שלא היה על סדר היום, אני אוסיף את זה לסדר היום, אנו נצביע על זה בעוד שעה. טמיר, בבקשה תודיע על זה.

אדוני היושב-ראש, אני הבנתי ממנהל הוועדה המסור שאין כוונה להביא לנו את החלטת הממשלה מהיום.

אני חושב שהוא טועה, או מטעים אותו. לא יעלה על הדעת שאנו נצביע על תקציב שלא העבירו לנו את השינויים היום.

היות שאני חושב שאני מבין מה אני אומר, ומה שמאחורי זה, אני מבקש, אם זה מוסכם גם עליך - אנו יודעים את לוח הזמנים. אם זה לא בא לפה מחר או מחרתיים, יגידו לנו ביום ראשון: אין זמן.

לי לא אכפת שיביאו לי גם ביום ראשון, אבל אני דורש שיביאו את זה לפי הצבעה. אני אתן לחברים אפשרות להסתכל על זה- -

ולהצביע על זה.

זה חלק מהתקציב. לא יכול להיות שיגישו את זה כהסתייגויות פרטיות אחר-כך. לא אקבל.

הם יביאו בעוד חודש- -

אנו מאשרים תקציב, כולנו יודעים שהוא מקוצץ- -

טיפשי לעשות את זה.

היות שהתפרסם שזה 5.4 מיליארד ₪, השינויים שעושים עכשיו, וזה סכום ענק. אי-אפשר להצביע על התקציב ביום חמישי הבא, כשיש עוד 5 מיליארד ש"ח- -

אני לא אחראי על המליאה.

אני צודק, 5.4?

אנו פרסמנו את התקציב שהונח על שולחן הוועדה אחרי שעבר קריאה ראשונה במליאה. עליו אתם מגישים את ההסתייגויות. שאלתם, האם יגישו דפים חדשים או יגישו שינויים בתקציב כדי שנוכל לאפשר לכם זמן כדי שתוכלו להגיש הסתייגויות חדשות.

נאמר לי, שלא יוגשו הצעות תקציב חדשות, התקציב שהונח - עליו עומדים להצביע. שאלתי באגף תקציבים לגבי השינויים, ואמרו: את השינויים יעשו לאחר מכן.

מתי זה?

זאת לא שאלה רשמית, וזאת התשובה.

הוועדה דורשת לקבל את החומר לפני ההצבעה על התקציב.

כדי לסכם את מה שדיברנו היום, כל החלטה שתוחלט מהיום, כלומר שנכנס לספר התקציב בצורה כזאת או אחרת - לא יעלה על הדעת שלא יביאו את זה לפני ההצבעה ביום ראשון לוועדה. אני לא אחראי, אם יהיו הבטחות אחר-כך, שינויים. זה לא בידינו.

הקצרנית- -

למען הדיוק, אין לנו פה קצרנית אלא רשמת פרלמנטרית. בכנסת הקודמת שינינו את השם הזה, שיש בו מידה של זלזול. היא רשמת פרלמנטרית, היא לא מקצרת דבר, היא לא כותבת בקצרנות. המקצוע שלה שונה לחלוטין.

לגופו של עניין, חשבתי שחיים אורון יפנה את תשומת לב היושב-ראש, שעוד פעם גזרה יצאה, שעד היום בצהריים אנו צריכים להגיש את ההסתייגויות. אני הבנתי שאנו יכולים להגיש אותן עד יום ראשון.

חייבים לעשות תאריך דד-ליין, הדד-ליין זה היום. אני מוכן לקבל ביום ראשון הסתייגויות עקרוניות גם בעל-פה, שנצביע עליהן וזה יעלה למעלה. חייבים לרחם גם על היועצת המשפטית.

הסתייגויות מהותיות, למשל תוספת- -

הדד-ליין צריך להיות עד מחר.

ובלבד שלגבי הסתייגויות מהותיות- -

אבל אני סומך על חברי הכנסת שלא ישגעו. אני חייב לשמור גם על העובדים כאן. אם יש כבר מיליון הצעות חוק, יש שני מיליון הסתייגויות. אם זה מהותי - אתן. רבותיי, עד מחר יש אפשרות.

מנהל הוועדה, בבקשה שמע טוב, כדי שלא תהיה אי-הבנה; יצאה הכרעה מטעם יושב-ראש הוועדה, שאומרת: עד היום להגיש את ההסתייגויות לחוק התקציב.

לא אמרתי שעד היום.

אתה רוצה עד מחר – מצוין. אנו מסכימים שיהיה עד היום, ובלבד שכל הסתייגות מהותית שתוגש תוך ההצבעה, ושהיושב-ראש יקבע שהיא מהותית, תוכנס גם היא למסגרת ההסתייגויות, בין שהן לתקציב ובין שהן לחוק ההסדרים.

וכדי לשמור על העובדים אני רוצה להאריך את זה בעוד יום, כי הממשלה עד עכשיו עוד לא החליטה מה היא רוצה, אז איך אני יכול לומר לחברי הכנסת להגיש הסתייגויות? מחר הוא היום האחרון להסתייגויות. מהותי - אקבל ביום ראשון, ונצביע פה ושם על דברים עקרוניים.

הסיכום של רובי מקובל.

ניסחתי את מה שאמר היושב-ראש.

בבקשה להסביר לנו: למה זה בחוק ההסדרים?


לפני כן, אני מבקש ברשות החברים, במקום אחר הצהריים, שנצביע בישיבה הזאת גם על סעיף התחילה, חוץ מהחברות הממשלתיות.

אני מציע שאציג קודם את התיקון; בסעיף 49(ו) לחוק רשות הספנות והנמלים נקבע כי הכספים המיועדים לתשלום גמלה לעובדים עוברים מרשות הנמלים לחברות הנמל ולחברת הפיתוח הנכסים וגמלאי רשות הנמלים, היינו תשלומי הפנסיה התקציבית שלהם, ינוהלו בקופה מרכזית לקצבה. כאמור, במסגרת סעיף 49(ו) לחוק רשות הספנות והנמלים נקבע כי הכספים המיועדים לתשלומי פנסיה תקציבית של גמלאי רשות הנמלים והעובדים שעברו מרשות הנמלים לחברות הנמל וחברת הפיתוח והנכסים ינוהלו בקופת גמל מרכזית לקצבה, ונקבע שקופת הגמל המרכזית לקצבה תאושר עד 31 בדצמבר 2005, ובהתאם גם ניתן האישור לפטור ממיסוי. נקבעו עוד מספר כללים והגדרות בקופה לעניין מהי קופת גמל מרכזית לקצבה.


ב-24 בפברואר 2005 נחתמו הסכמים בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין חברות הנמל וחברת הפיתוח והנכסים, שבעקבותיה התאפשר מעבר העובדים לחברות הללו.

תזכיר לוועדה, מה היה הוויכוח עם ההסתדרות בזמנו ומה היה ההסכם?

היו מספר ויכוחים. חלק מההסכמים שנחתמו היו בנושא הפנסיה, תשלומי הפנסיה התקציבית, במטרה להבטיח את תשלומי הפנסיה לגמלאים ולעובדים שיפרשו בשנים הקרובות. נקבעו במסגרת ההסכמים מנגנונים שונים להבטחה הזאת.


בעקבות החתימה יש צורך לתקן את סעיף 49(ו), שמעגן את הסיכומים שנעשו במסגרת ההסכמים. בין היתר מדובר בלאפשר לקופה המרכזית לקצבה של חברת הפיתוח והנכסים לשלם את תשלומי הפנסיה של גמלאי רשות הנמלים, כי למעשה כרגע אין להם מעביד. אנו אימצנו את חברת הפיתוח והנכסים כאילו היא היורשת של- -

האם זה מקובל על ההסתדרות?

כן. יש פה גם נציג ההסתדרות, הוא יכול לאשר את העניין.


הדבר השני, מדובר בשינוי מנגנון עדכון הקצבה של גמלאים. במקום הצמדה לשכר של עובד פעיל מדובר כרגע בהצמדה למדד, רק שהמדד עולה. זאת, בין היתר, בשל החשש של הצדדים גם לשחיקה של אותם עובדים. זה מה שהוסכם, ומה שמוצע כאן כרגע זה לעגן את ההסכמה רק לגבי הגמלאים ולא לגבי העובדים.

למה ההסכם הזה חשוב במסגרת חוק ההסדרים?

במקרה הזה זה דווקא מוצדק, כי ההסכמים הם בניגוד לחוק. משנים את החוק. אני אצביע בעד.

אנו מעגנים את העובדה שהעדכון הוא חיובי?

כן.


בנוסף, מדובר רק לגבי הגמלאים, לא מדובר פה לגבי העובדים, כי לגבי העובדים לא נשאלה השאלה, האם מספיק לצורך העניין הסכמים קיבוציים, ולגבי גמלאים, זאת שאלה, האם ההסתדרות יכולה לייצגם. לכן למען הזהירות אנו מציעים לעגן את זה בחקיקה כך שכל ההסדר יוכל להמשיך על בסיס ההסכמות שהושגו עם ההסתדרות.


הדבר הנוסף הוא שבהתאמה לכך אנו מציעים גם לפטור את רשות הנמלים, חברת הפיתוח והנכסים וחברת הנמל, בגין ההכנסה בשנות המס 2005-2003, ולהאריך את זה עד למועד 30 ביוני 2006. זה התיקון הנוסף, וזה מועד ההארכה שניתן לצורך השלמת המהלך הזה ובחירת הקופות לקצבה. זה התיקון.

בבקשה לקרוא את זה.

קוראת סעיף 65.

תודה.

אני מבקש לשאול, היועצת המשפטית, האם החברים הנוכחים בוועדה יכולים לומר: אנו מצהירים שקראנו את כל החוק, הוא נהיר לנו, ואנו מסכימים שיועבר לפרוטוקול?

זאת שאלה טובה, הייתי מבקשת להיוועץ עם היועצת המשפטית לכנסת, כי זה עניין של נוהל. תן לי לבדוק, ואחזור אליך.

במליאה לא מעבירים לפרוטוקול, אך כאן המצב שונה. הרשמת הפרלמנטרית מוסיפה את הסעיף לפרוטוקול, ולא כותבת אותו, לכן למה שלא נצהיר, אם קראנו את החוק? הרי תמיד אני יכול לעמוד על זכותי ולדרוש הקראה.

אני מוחה על מה שאתה אומר, כי יכולת לומר את הדברים האלה לפני שבועיים...

אני מודה שיש בי שמחה מיוחדת כאשר משלמים עבור אידיאולוגיה, קל וחומר כשמשלמים עבור אידיאולוגיה לעובדים. כל הסיפור הזה הוא בחטא, כל מה שקרוי "הפרטת הנמלים" הוא לא הפרטה. אני כבר כמה פעמים ביקשתי: תביאו לנו סיכום התהליך. אמרתי לשר האוצר באחת הישיבות פה: אני במחיר הזה מפריט את כל המדינה בהסכמה, במחיר שהוא שילם בנמלים אני לוקח על עצמי מבצע, להפריט את כל המדינה בהסכמת העובדים. משלב מסוים היה ברור שזאת לא הפרטה, זה חלוקה של הנמלים. מה לא הלך פה?

מה יצא מזה? הגיעו להסדרים, אני שמח - העובדים קיבלו מה שרצו, בשום מקום אחר לא קיבלו את זה. עכשיו יבואו עם זה בכל ההסדרים הבאים, ואני אתמוך בהם. אז מה ההיגיון? עכשיו הכל הפוך על הפוך. ההסתדרות מסכימה - אני מסכים, אבל תראה מה עושים פה בשביל לומר: עשיתי רפורמה בנמלים. הרי יש אותם נמלים, היתה גם קודם תחרות, היא נשארה.


אני, אגב, בודק בכל שבוע את מחיר הסוכר, והוא לא ירד, למרות שהיו מודעות בכל העיתונים, איך מחיר הסוכר יירד כאשר הנמלים יופרטו.


אני לא מגן על ההתנהגות של העובדים, אך בקטע של ההפרטה הם היו בסדר. יש לי ביקורת, איך הם התנהגו קודם. הם אמרו: בעד מחיר מסוים, מוכנים לתהליך, וקיבלו את המחיר, פלוס. מה עשו פה? לקחו נכס של המדינה, כאילו העבירו אותו לארבע חברות – שלוש חברות פלוס רביעית - אני לא יודע מה יהיה עם זה בסוף. כשיפריטו את החברה הרביעית, אם יפריטו אותה, או את השלישית, אני לא יודע מה יקרה עם הנכסים.

החברה הרביעית מחזיקה מטעם המדינה בנכסים, והיא לעולם לא תופרט. זה כתוב בחוק. היא לא מיועדת להפרטה, כי הנכסים תמיד יישארו בידי המדינה. לעניין הפרטה, בעתיד רצוי שההפרטה תהיה באמצעות העברת זיכיון לסקטור הפרטי להפעיל את הנכסים האלה, כי הוא עושה את זה בצורה יעילה הרבה יותר.

אני מסכים אתך, עם שני תיקונים; אל תגיד אף פעם "לעולם". אך החוק ישונה, וזה יקרה כשירצו להפריט את נמל חיפה, והבעלים יגידו: אל תהיה לי בעל הבית על המזח. אני לא אומר בביטחון מה יהיה, אך יש לנו ניסיון בבזק - איזה ויכוחים היו לכם על הנכסים של הבזק ושל רשות הדואר, שגם הם היו נכסים לאומיים. היו ויכוחים גדולים כשחברה הופרטה, האם תוך כדי הפרטת החברה לא מעבירים כמה מגרשים, ובאילו מקומות. אני התנגדתי, אבל לא מספיק. אי-אפשר בשביל לקיים את האידיאולוגיה, שאני הפרטתי את הנמלים, לעכב את כל הדברים, במחירים עצומים, זה לא מתבצע, ואני חושב שיש בעיה של הנכסים, יכול להיות שאני טועה. נראה כשזה יגיע.


מה שאנו מקבלים פה עכשיו - אני אצביע בעד הסעיף הזה, אך תראו מה עשינו פה.

אתייחס לעניינים של פנסיה, ויש פה כמה עניינים מטרידים לגבי כל מי שהוא בפנסיה תקציבית. החוק הזה הודפס לפני כשמונה חודשים. כתוב שהליך אישור הקופות המרכזיות לקצבה לא צפוי להסתיים עד למועד הקובע, מוצע להאריכו עד יום 30 ביוני 2006, שזה בעוד ארבעה שבועות. הייתי חושבת שצריך עכשיו לפחות לעדכן את דברי ההסבר – מה תאריך היעד המוצע, או 30 ביוני הוא תאריך סביר.


שנית, פנסיה תקציבית - יש בה יתרונות, גם לחברה ולמשק. מדינת ישראל העניקה פנסיה תקציבית לעובדיה כי יש בזה דחיית תשלומים - היא לא צריכה להפריש לקופת פנסיה. היא דוחה. זה לקיחת הלוואה, לפעמים זה לחמישים שנה. אותו דבר עושות חברות תשתית, חברה מהסוג הזה. נוח לה, כי היא משקיעה את הפנסיה ברציפים, בתשתית, ותשלם את זה בשוטף. אני מדברת על המודל התיאורטי, ופנסיה תקציבית היא דבר חיובי.


אומרים פה שהיא צריכה לבנות קרן פנסיה. האם החישוב האקטוארי של כל החוק הפנסיוני מסודר לפני שמתחילים? אתם יודעים כמה זה?

נראה לך שההסתדרות היתה חותמת בלי להבטיח? הכל נבדק.

דבר נוסף, אני מבקשת שזה לא יהיה תקדים. כתוב פה שהפנסיה תהיה צמודה למדד ולא לשכר של המקביל לו בתפקידו. פנסיה תקציבית של נושאי משרה ברשויות השלטון צמודה לדרגת כתף, כלומר הדרגה של מכהן בתפקיד הזה, הנוכחי. פה אתם אומרים: לא. אני מניחה שקיבלו פיצוי על זה.

אני רוצה להעלות את התקדים הראשון, זה התקדים של גמלאי תע"ש. עם כל הכבוד לדאגה לגמלאי רשות הנמלים, יש גמלאים שהעוול שלהם יותר ישן: 15 שנים יש גמלאי תע"ש, 1,200 גמלאי תע"ש, שגם היא חברה ממשלתית, יצאו לפנסיה וההסדר אתם היה שתע"ש משלם להם את הגמלאות. לא משלמים להם בזמן, כבר אתמול הודיע לי מנכ"ל תע"ש שהוא לא משלם מחר את המשכורת לגמלאים. אני מבקש להכניס: "רשות הנמלים/תעשייה צבאית", הסתייגות.

הוא לא יכול לומר נושא חדש, כי אז חברי הכנסת יפציצו את כל חוק ההסדרים על נושא חדש, כי ברגע שמישהו טוען כאן נושא חדש, צריך להביא את זה, ואת לא רוצה שוועדת הכנסת תתחיל לדון כל היום על נושאים חדשים.

הוא מגיש הסתייגות, זכותם של היועצת המשפטית ושל האוצר לטעון נושא חדש. אם יגידו נושא חדש, יש לך שתי ברירות; אל"ף לבוא לוועדת הכנסת, ואז אם ועדת הכנסת מצביעה שזה לא נושא חדש, זה חוזר אלינו. אם היא מצביעה נושא חדש, זה לא יכול להיכנס כהסתייגות, או תחזור בך. יש לך זמן.

מעבר לחקיקה, איך יכול להיות שלא משלמים לעובדי תע"ש את הגמלאות שלהם?

טוב, אנו הכנסנו את זה כהסתייגות.

אנו מתקנים כרגע את חוק רשות הספנות והנמלים. העניין של תע"ש לא רלוונטי לחוק הזה, לא ניתן להכניס. אני לא הצלחתי להבין גם מה ההסתייגות - איזה סעיף אתה מציע לתקן פה ואיך?

על איזה סעיף אתה מדבר?

הוא מציע בסעיף (ב): "גמלאי רשות הנמלים ועובדי התעשייה".

יש לי הצעה אחרת: אני מבקש למחוק את המילים "רשות הנמלים"...

חבר הכנסת גלזר, ניתנו ערבויות מדינה לתע"ש. יש לי מדף של תע"ש, זה לא תיק אחד, כך שאם אתה רוצה, אביא לך את זה, וזכותך להשתמש בזה, לבדוק מה קרה בעקבות מה שעשתה ועדת הכספים למען גמלאי תע"ש.

השורה האחרונה קובעת: לא נכנסת לחשבונות הבנק של הגמלאים גמלה. המדפים יכולים להיות מלאים, אך הגמלה לא נכנסת לגמלאים.

חבר הכנסת גלזר, אתה צודק בטענה שלך, אך נראה לי שכדאי לך לחכות, ולהביא את זה בפעם אחרת.

בסדר. אני אוריד את זה עכשיו, ואביא בפעם אחרת.

זה שייך לסעיפים שאנו העלינו לסדר היום, כי היה לנו חשוב לעגן את העובדה שחוק ההסדרים לא גורע משום זכות שהושגה עבור העובדים בהסכמים שנחתמו בהסתדרות, ובאנו על סיפוקנו.


הערה אחת עקרונית; עם כל השמחה על ההסדרים המצוינים שהושגו בנמלים, יש לזכור שגם כשהסדר כזה מסתיים בהצלחה, בכל זאת מתרחש כאן עניין טראגי, כי ילדי עובדי הנמלים כבר לא יזכו לתנאים האלה. גם הפרטה וגם פיצול שמסתיימים לשביעות רצון העובדים באופן מלא זה סוף עידן, והילדים של אותם עובדים כבר יהיו עובדי קבלן ועובדים בתת-זכויות ובלי פנסיה. זאת הערה עקרונית לסדר-היום.

אני כן חושבת שאנו צריכים להכניס לדיון, להיות מודעים לכך שמדובר במהפכה במשק שבסופו של דבר מזיקה לכולנו, לילדינו, והופכת את העובדים לעובדי קבלן.

כל מי שקורא את הדברים של שלי, אני מציע לו לראות את הנמל בליברפול ואת הנמל בסאות' המפטון. הנמל בליברפול לא הופרט, היו שם עובדים שמחו על מה שאת אומרת, והיום הוא כאבן שאין לה הופכין.

יש לזכור שהכוונה היתה להפריט את הנמלים. יכול להיות שהכוונה מסתרבלת תוך כדי ביצוע, אך קראתי ששר התחבורה החדש אמר שהוא מתכונן אפילו בתוך הנמלים להכניס עוד תחרות של שלושה גורמים בכל נמל, משהו כזה. הפוטנציאל קיים.


שנית, אני חושב שכל הוויכוחים בהתחלה היו מיותרים, אך בסוף, כשהגיעו להסדר, זה אחד ההסדרים היפים, ומי יותר מהעובדים יודע מה טוב להם?

לכן אתה תומך בחוק?

אם החוק בא לוודא את מה שהיה, זה דבר שאני בהחלט תומך בו. תחרות אמיתית תהיה רק שיעשו עוד דבר שאני תומך בו - נמל בעזה. אני חשבתי שאחרי ההתנתקות, אחרי שפינו את היהודים משם, צריך לאפשר לפלסטינים לחיות את חייהם. אגב, ראש הממשלה לשעבר חשב אותו דבר, אך הוא נסוג בו בלחץ מערכת הביטחון. אם יהיה נמל אמיתי בעזה, מהר מאוד תהיה תחרות.

סיימנו את הדיון על הסעיף הזה.

לגבי עובדי תע"ש, אני חושב שעלתה פה נקודה חשובה- -

אמרתי לו שהנושא שווה דיון, לא כרגע, אך מייד אחר-כך בישיבה רגועה - בהחלט.


סיימנו את הדיון על הסעיף הזה, אנו מצביעים. מי בעד סעיף 62, הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006, ירים את ידו? מי נגד? הסעיף לא אושר.

חבר הכנסת אורון מבקש להסתייג, להכניס את זה כלשונו.

הסעיף הבא הוא תחילה, סעיף 78 בחוק ההסדרים.


קורא את הסעיף.


אני מציע הסתייגות: 1 בינואר 2009.

אני מציע הסתייגות: 1 בינואר 2007.

אנו מציעים שזה יהיה 1 בינואר 2006, רק שבחלקים הרלוונטיים צריך לעבור סעיף-סעיף ולתקן.

מעבר להסתייגות של חיים, שזה מהותי, ושלי היא לא מהותית, אני לא אתן לכם להעביר רטרואקטיבית.

אנו מציעים בדברים שלא נתגבשו לגביהם זכות, על זה להחיל את הרטרואקטיביות.

אנו אישרנו כל מיני חוק הסדרים, והתווכחנו על רטרואקטיביות. אחר-כך באו עם סעיף כללי. צריך לעשות או כך או כך.

זה אומר שאם צעיר לא יוכל להישאר בדיור הציבורי, לפי כללים חדשים, ייקחו ממנו כסף חצי שנה אחורה – הוא יהיה חייב על זה שהוא גר.

ההסתייגות הכי רצינית, לדעתי, היא שתחילת החוק היא 1 ביולי. לחילופין - 2009. זה לא צחוק.

אני מצטרפת.

מה עדיף על מה? זה, הסעיף הכללי שחל על הכל, או מה שכתבנו בסעיף הפרטני?

כתוב פה: למעט.

האם גברתי תוכל להמציא לוועדה, באיזו הסתייגות אנו מרעים או מיטיבים?

אין בעיה.

רבותיי, הישיבה הבאה ב-14:30.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.