הסדרים-שונות-מימון מפלגות

ועדת הכספים 5
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
‏יום שני, ב' בסיון התשס"ו (‏29 במאי, 2006), שעה 15:30

1. הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006, מ/236

מסים – סעיפים 13(1), 13(2), 13(3) – תיקון פקודת מס הכנסה; סעיפים 13(4), 13(5) ו-14 – תיקון חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה); וסעיפים 15(1), 15(2) ו-15(3) – תיקון פקודת המכס

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
ניסן סלומינסקי – מ"מ היו"ר
אלחנן גלזר
שלי יחימוביץ'
אבשלום (אבו) וילן (מ"מ)

חה"כ משה שרוני
עו"ד מיכל הנר (דויטש) - מנהלת מח' חקיקה, רשות המסים, מש' האוצר
אלון אבדני - יועץ מקצועי למנהל, רשות המסים, מש' האוצר
בועז סופר - רשות המסים, משרד האוצר
אודי בן-דרור - אגף התקציבים, משרד האוצר
ראובן חביב - יועץ כלכלי, משרד ראש הממשלה
עו"ד שוש שחם - לשכת עורכי-הדין
עו"ד איתן צחור - לשכת יועצי המס
חנה ג'ינו - לשכת יועצי המס
עו"ד גליה לוי - לשכת רואי החשבון
עדי גרינבאום - לשכת רואי החשבון
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

הלית מגידו
סיגל קוגוט
אפרת קוצ'ינסקי
בת-שבע כהן (מתמחה)

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אירית שלהבת



הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006, מ/236

שונות – סעיפים 62, 65, 66, 70, 74, 75, 76, 77

מסים – סעיפים 13(1), 13(2), 13(3) – תיקון פקודת מס הכנסה; סעיפים 13(4), 13(5) ו-14 – תיקון חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה); וסעיפים 15(1), 15(2) ו-15(3) – תיקון פקודת המכס

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים.

הפרק העוסק במימון מפלגות ירד מסדר היום.

סיכמנו עם משרד האוצר, עם מר קובי הבר, שהנושא הזה יירד מחוק ההסדרים.

אני חייב להודות שלא ידעתי על כך, אבל אם כך סוכם הרי זה הסיכום.

זאת מן הטעם, שזה עוסק במימון בחירות, וגם לפי גישה חסרת אמונה מאוד זה לא צריך להיות רלוונטי לתקציב 2006.

לשיטתו של היושב-ראש זה אולי רלוונטי ...

כל התקציב וחוק ההסדרים לא רלוונטיים לממשלה הזאת, אבל בסדר.

אבל גם הבחירות לא.

נתתי הוראה לא לפרק את מטה הבחירות.

האם יש צורך לפצל את זה כעת?

אתה לא חייב לפצל. אתה יכול לא להעלות את זה לקריאה שנייה ושלישית, בלי פיצול.

אז זה לא על הפרק. תודה.

לפרוטוקול, אני מבקשת לומר תודה לחבר הכנסת ליצמן.

תעזבי את זה בינתיים. יש לי עוד הרבה תודות, ובין כך את מתנגדת.

על סדר היום הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006, מ/236, פרק ד': מסים – סעיפים13(1), 13(2), 13(3) – תיקון פקודת מס הכנסה; סעיפים 13(4), 13(5) ו-14 – תיקון חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה); וסעיפים 15(1), 15(2) ו-15(3) – תיקון פקודת המכס.

נציגי לשכת עורכי-הדין, יש לכם רבע שעה להגיד מה שתרצו.

בשם לשכת עורכי-הדין, אנחנו מעבירים תודה מיוחדת לחבר הכנסת ליצמן שאיפשר לנו לבוא היום ולומר את עמדת לשכת עורכי-הדין על הצעת החוק הזאת.

העמדה של לשכת עורכי-הדין לגבי התיקון של הוצאות הלימודים, שזה בכלל לא צריך להיות בחוק ההסדרים כי זה לא דחוף. ההגדרה המופיעה כעת בנוסח המתוקן נוסחה לאחר תיאום בינינו ובין עו"ד מיכל הנר ותוקנה בהתאם – נקבע שזה "לצורך שמירה על הקיים". אין לנו כאן שום הערה. אנו מעירים רק שזה לא צריך להיות בחוק ההסדרים, אבל אם זה עבר – עבר.

את זה יכולתם להגיד לי בטלפון.

לגבי חישוב נפרד לבעל ולאישה בעסק משותף יש לנו הערות כבדות-משקל.

את זה גמרנו כבר, וכולם נגד.

בימי הסנהדרין כאשר אדם הרג את רעהו ההלכה קבעה שצריך להרוג אותו. על-פי ההלכה בית-דין שהחליט על הוצאה להורג של אדם היה נקרא "בית-דין קטלני", גם אם הרג רק אדם אחד בשבעים שנה. בסנהדרין יושבים 23 אנשים ודנים על אדם שהרג אדם אחר, האם הוא חייב או זכאי. יש הלכה ידועה מעניינת מאוד: אם כל 23 האנשים אומרים "חייב" – אז הוא יוצא זכאי. לא סתם כך נקבע בהלכה, כי כתוב "והצילו עדה". על-פי ההלכה לא יתכן שאף אחד לא יכול להכריע לקו זכות ולכן אם כולם אומרים "חייב" כנראה משהו לא טוב, ולכן הוא יוצא זכאי. אני לא מקנא באדם שעשה את זה, יש גם מיתה מידי שמים, יש הרבה דברים. היות ואני לא רב קשה לי להסביר את הדברים, אבל זה מעניין מאוד.

לכן, אם אתם אומרים שהכול לא טוב אני מתחיל לחשוש שבאמת הכול יעבור.

אתה אומר את זה על עניין האקדמיה, או על החישוב הנפרד?

על החישוב הנפרד.

לגבי החישוב הנפרד, אם רוצים לתקן את החוק הזה איננו מתנגדים שזה יהיה בחוק ההסדרים, אבל אנו מתנגדים שהחוק הזה יתוקן רטרואקטיבית.

זאת החלטה של חברי הכנסת, איזה חלק הם רוצים שיחול מכאן ולהבא ואיזה חלק יחול רטרואקטיבית.

אני מבין שמשרד האוצר עומד על כך שזה יחול רטרואקטיבית.

מר ג'קי מצא פירט את הנימוקים מדוע זה צריך לחול רטרואקטיבית. רק החלק של החישוב הנפרד בסעיף 57(ב).

אני רוצה להסביר מדוע לא יכולה להיות תחולה רטרואקטיבית. המבחן לחיוב במס הוא מועד הפקת ההכנסה. ברגע שהפקתי את ההכנסה, שנוצרה לי הכנסה, אני יודעת שעל ההכנסה הזאת אני צריכה לשלם X כסף. היום הפקתי את ההכנסה – זה המס שאני משלמת עליה.

בדיון בוועדת הכספים כולם הביעו התנגדות להחלה רטרואקטיבית.

אני רוצה רק לחזק את מה שאמרו ולומר שזו גם הפסיקה. לא יתכן שתהיה הרעה רטרואקטיבית במס על הכנסה שכבר הופקה.

אמרנו שיש דברים שבעייתי לעשותם באופן רטרואקטיבי. לא כל נושא בהכרח חייב לחול מכאן ולהבא. דווקא בדיני מסים, שזה חישוב שנתי, לעתים ניתן להחיל לאחור.

היא אומרת שזה לא חייב להיות רק מעתה ואילך, אלא יכול להיות גם רטרואקטיבי. בכל אופן, זה בשיקול דעת של חברי הכנסת.

יש שיקולים וטעמים שמצדיקים לעשות החלה רטרואקטיבית.

אין דבר כזה. יש מבחן חד-פעמי.

ומה תשובתך לטענת לשכת עורכי-הדין שזה לא שייך לחוק ההסדרים?

אמרנו את עמדתנו באופן ברור מאוד, שחלקים רבים מתוך חוק ההסדרים לא ראוי שיהיו בו. נושא המסוי הוא דווקא אחד מן הנושאים שלכאורה ראוי להיות במסגרת חוק ההסדרים.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ', מה היינו עושים אלולא היה חוק ההסדרים? הרי כל הטענות שלנו עד כה הן רק על חוק ההסדרים – האם לא צריך להיות בו או כן צריך להיות בו.

זה לא צריך להיות בחוק ההסדרים.

האם לא עדיף להגיד שזה לא צריך להיות, נקודה? אז למה לציין דווקא את חוק ההסדרים? אמרתי כבר, אם אהיה בקואליציה – אצביע בעד, אם אהיה באופוזיציה – אצביע נגד. נכון לרגע זה נראה לי שביום ראשון אצביע נגד, אז אין בעיה.

לעת עתה אנו מנסחים את הפרק כולו כך שיחול מכאן ולהבא, על-פי עמדת חברי הוועדה.

אל תסתבכו. נעביר את הנושא הזה להצבעה ביום ראשון בשני נוסחים, גם תחולה רטרואקטיבית וגם תחולה מעתה ואילך.

על כל הפרק?

על כל הפרק, לרבות תחילתו. הכול ייקבע במהלך ההצבעות.

ב-80% מן החוק לא תהיה תחולה רטרואקטיבית.

גם לא לסעיף הזה, למרות הנימוקים והמכתבים ללשכות?

ממתי מישהו מקשיב לנימוקים?

ועל אף עמדת משרד המשפטים?

לגמרי לא.

והעובדה שלרשות המסים קשה מאוד להחיל את המס באמצע השנה?

לזה לא אכנס. עכשיו את מדברת על נימוקים מקצועיים ואני לא יודע מה להגיד. אני רוצה להבהיר לך שכאשר חברי הכנסת שומעים את המילים "חוק ההסדרים" הם מתנגדים מייד, וכך גם כאשר הם שומעים את המילה "רטרואקטיביות". עכשיו גם חוק ההסדרים, גם רטרואקטיביות, וגם העובדה שהקואליציה היא אופוזיציה והאופוזיציה היא גם אופוזיציה והכול נראה כאן כמו קרקס, לצערי, בימים האחרונים? אם לא יעשו סדר עד יום ראשון אני מצטער להגיד לכם, אין לכם את זה.

בסוגייה השלישית אין לי מה לומר, על כך שהקואליציה היא אופוזיציה. זה בידיכם.

לעניין הנימוקים המקצועיים, המיסויים, המשפטיים – אמרנו אותם ופירטנו אותם.

אנחנו מביאים חוק שהוא הוראת שעה שמסתיימת ב-31 בדצמבר 2006. אנחנו עושים כאן שני דברים: מגבילים את סכומו בשנת 2006, והופכים אותו להוראת קבע. יתכן מאוד שמי שאחראי על החוק הזה ישקול אולי לא להביא אותו לכאן.

אני מציע שביום ראשון לקראת ההצבעה תהיי כאן. זאת תהיה ההסתייגות שנצביע עליה, ולכן את תסבירי ונראה בהתאם את התוצאות.

שעה שלמה עו"ד שחם מדברת וגם אנחנו רוצים להגיד את דברינו.

סליחה, עוד לא דיברתי.

לגבי לימוד מקצוע, עם מחצית נקודת זיכוי, בסעיף 13(2) בחוק ההסדרים כתוב: "לימודים לרכישת מקצוע מסוים בהיקף של 1,700 שעות אקדמאיות לפחות". יש הרבה מקצועות נדרשים בתעשייה, ואני מבין שיש היום מגמה בממשלה לסייע להכשיר עובדים מקצועיים לתעשייה בקורסים להכשרה מקצועית ברמות של 500-600 שעות אקדמאיות. אנחנו מבקשים לצרף כאן את המילים: "וכן למקצועות נדרשים בתעשייה". מדובר על תעודה מקצועית מוכרת של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה – אם במבלטנוּת, אם בכרסמוּת.

מה את אומרת?

לא, ממש לא.

ההצבעות ביום ראשון יתחילו בשעה 10:00 בבוקר.

אנו מתנגדים לחישוב הנפרד. לשכת עורכי-הדין סבורה שלא צריכה להיות כלל תקרה של הכנסה.

חשבתי שלשכת עורכי-הדין טוענת שלא צריך להיות חישוב נפרד.

צריך להיות חישוב נפרד, אבל לא צריכה להיקבע תקרת הכנסה. למה בכלל קובעים תקרת הכנסה? אם חושבים שמרמים אז אפשר גם להמשיך לרמות הלאה: אני אעסיק את אשת השכן והשכן יעסיק את אשתי, ונגמר הסיפור. אם יוצאים מנקודת מוצא שמרמים – מה יש כאן לרמות? כששני אנשים עובדים בעסק בשותפות, סעיף 63 לפקודת השותפויות מדבר על שותפות. זה דבר אחד.

דבר שני, אישה זכאית לחישוב מס נפרד, כמו כל אדם אחר. העובדה שהם נשואים לא הופכת אותה למשהו פגום. יש כאן הפליה, וכך גם אמר בית-המשפט העליון בפסק-הדין שקבע שזאת הפליה פסולה לרעת האישה. מדובר כאן בהפליה פסולה לרעת האישה. מכיוון שהאישה נשואה מדרגות המס שלה צריכות להימחק? הרי לא יעלה על הדעת דבר כזה. פרט לכך, מדרגת המס המינימלית מתחילה – אם עושים חישוב שנתי, על-פי סעיף 121 לפקודה אישה, ולא משנה אם עובדת בעסק של בעלה או לא, זכאית לא לשלם מס עד סכום של 4,500 שקל בחודש. אותם 4,500 שקלים לחודש שבמילא היא לא משלמת עליהם מס אפשר להוסיף להכנסה של הבעל, ואז יוצא שבמילא לא משלמים על כך מס, לא אם זה כאן ולא אם זה שם, ואז החישוב השנתי הוא 54,000 שקל ולא 30,000 שקל, וגם לא הסכום של 40 ומשהו אלף שקל.

לגבי הסכום – אני מדברת על סכום של 5,400 שקל בחודש.

יש לזה עלות תקציבית.

זה במילא פטור.

אני מבקש מחבר הכנסת סלומינסקי להחליף אותי בניהול הישיבה.

אדוני היושב-ראש, אחזור על דברי כי לא היית בחדר. אמרתי שלשכת עורכי-הדין סבורה שלא צריכה להיקבע כלל תקרה. יש בסך הכול 300,000 עצמאים במדינת ישראל, מתוכם 1% הם בעל ואישה שעובדים בעסק משותף. מדובר על 3,000 אנשים. על איזו עלות תקציבית אנחנו מדברים כאן בכלל? פשוט לא יעלה על הדעת. לכן לא צריכה כלל להיקבע תקרה. התקרה הזאת היא הפליה לרעה של נשים שעובדות יחד עם בעליהן.

דבר שני, אם בכל זאת תיקבע תקרה, שכר של 4,500 שקל בחודש במילא פטור ממס, אז 4,500 שקל אפשר להוסיף להכנסה של הבעל, כי מדובר ב-36 שעות בשבוע. זה בעצם מעודד נשים לשבת בבית ולא לעבוד.

אם את מצרפת את זה להכנסת הבעל אולי יגבו מזה 50% מס.

אם אני מצרפת מעל 4,500 שקל, על-פי ההצעה שלהם יגבו 50% מס, וזה לא צודק. אבל אם מדברים כבר על סכום כלשהו אז בוודאי לא פחות מ-4,500 שקל בחודש על 36 שעות עבודה. מעבר לכך, זה בכלל לא צריך להיות, לא צריכה להיות תקרה.

אמרנו את זה בישיבה הקודמת ואז הצעתי שהתקרה תהיה שכר המינימום, או השכר הממוצע במשק.

היה כבר דיון בנושא הזה וכולנו הבענו עמדתנו. מאחר והיתה כנראה תקלה ולא יכלת להשתתף בדיון, כי הייתם בכנס באילת, לכן לכבודך כנראה התכנסו כאן היום כולם. את תסיימי את דבריך ובזה נסיים, אלא אם כן מישהו מחברי הכנסת ירצה לומר משהו חדש שטרם נאמר כאן. לא לחזור על דברים שכבר נאמרו כי הם כתובים בפרוטוקול, אלא אם התחדש לו משהו סוּפֶּר-סוּפֶּר מיוחד אתן לו. ולא, נסיים כאן ונעשה הפסקה עד לדיון הבא שלנו.

סעיף 63 בפקודת מס הכנסה מדבר על שותפות, וקובע ששותפות היא שני אנשים העובדים בעסק. לא משנה אם זה בעל ואישה, אח ואחות, או אבא ובן, אם הם עובדים בעסק משותף לכל אחד יש חישוב מס נפרד, עם חישוב מס פרוגרסיבי שמתחיל מ-10% מס. למה כשמדובר באבא ובן יש חישוב מס נורמלי לכל אחד מהם, ואילו כשמדובר בבעל ואישה האישה הופכת להיות לעצם מעצמות בעלה ומאבדת את זכותה לחישוב מס נפרד? זה פשוט לא הוגן, זה הפליה לרעה.

יתכן לפעמים מצב הפוך, שהבעל מאבד את זכותו לאשתו לחישוב מס נפרד.

דיברנו על כך שהמצב ההפוך נדיר.

לאט-לאט אנחנו הולכים לשנות את המצב הזה.

במקרה הזה לפי הסטטיסטיקה, וגם לפי פסק-דין של בית-המשפט העליון שניתן לאחרונה, בכל העולם המגמה היום שההפליה הפסולה שבין בעל ואישה בעסק משותף תחוסל. למשל בכללי החישוב הנפרד בקנדה, באנגליה, באוסטרליה, בשבדיה ובמדינות רבות ממדינות ה-OECD, ברוב המדינות בעולם המערבי יש חישוב מס נפרד לבעל ולאישה, ולא משנה אם זה עסק משותף או לא עסק משותף. לכל אחד מהם יש זכות לגיטימית משלו שהמס יתחיל מאפס. אין שום סיבה שאצלנו זה לא יהיה כך כי זאת המגמה בכל העולם.

הצעת החוק הזאת, שהופכת להיות לחוק קבוע, קובעת שאישה חייבת לעבוד 36 שעות בשבוע כדי שהסכום הזה, של 3,000 שקל בחודש, יהיה פטור ממס.

זה לא 3,000 שקל אלא 2,500 שקל. זה סכום שרירותי.

גם הסכום שאת הצעת, של שכר המינימום במשק, פטור ממס במילא. זה לא מוסיף כאן כלום. הסכום שבמילא פטור ממס היום הוא 4,500 שקל בחודש, אז למה לא להגיד שבמילא 4,500 שקל בחודש פטורים? למה ללכת לפחות מזה? כך נעודד נשים לעבוד לא רק 36 שעות בשבוע אלא גם 40 שעות בשבוע. העבודה של אישה תהיה יצרנית יותר גם מהבחינה הזאת, שאישה תצא ליותר שעות עבודה.

גברת שוש שחם, את מטעה את חברי הכנסת.

לגבי נקודות הזיכוי, הם מציעים שלאותה אישה מסכנה שלא מחשיבים אותה גם לא יהיו נקודות זיכוי. אני אומרת ש-4,500 שקל בחודש תהיינה לה נקודות זיכוי. לא לבטל את נקודות הזיכוי שמגיעות לה, והיא במילא פטורה ממס.

לגבי ההשתלמות, הנוסח כפי שמופיע היום יגרום לכך שכל הוצאות השתלמות מקצועית של שבוע ימים עלולות להיתקל באי התרת ההוצאה, מאחר והביטוי "השכלה אקדמית" שנשאר בנוסח הוא ביטוי אומלל. "השכלה אקדמית" – הכוונה לכל אדם שרוכש השכלה.

אני זוכר שכבר אמרת את ההערה הזאת והיא נרשמה. לא נחזור על הדיון. כעת עורכים דיון נוסף רק לכבוד עו"ד שוש שחם.

במקום "השכלה אקדמית" אנחנו מבקשים שיירשם "תואר אקדמי".

הסכום, שמוסכם פחות או יותר על דעתכם, הוא שכר המינימום.

הסכום המקובל עלינו הוא רק מה שאנחנו מגישים, מה שכתוב בהצעת החוק.

במידה ורשות המסים תסכים להגדלת הסכום לשכר המינימום או לשכר הממוצע אנחנו כמובן לא נביע הסתייגות. אבל אם ההצעה חוזרת למתכונת הראשונה אנחנו רוצים להדגיש שאנחנו נגד החלה רטרואקטיבית. אני רוצה להדגיש ששאלת ההחלה הרטרואקטיבית נדונה כבר בבית-המשפט העליון, נדונה ונדחתה. זה לא מקרה היפותטי שאולי יידון, אלא הנושא הזה נדון ונדחה. אנחנו לא רוצים שהעניין הזה יגיע לבג"ץ.

אני מבקש שתחליטו מי מכם יגיב, ובקצרה.

הנושא שנדון והוכרע בבג"ץ דומה, אך שונה. יש ניואנסים שונים במקרה הזה. יש שיקולים שמתקיימים השנה ולא התקיימו אז. יש פורמליסטיקה, שבחוק התוכנית הכלכלית הקודמת נפלה טעות טכנית כאשר תחולת החוק כולו היתה 1 ביולי 2003 ותיקנו רק את סעיף 66(ה), ולכן לבג"ץ היה יותר מה לומר בעניין.

בנושא הזה הצגנו בישיבה הקודמת את המכתבים שנשלחו ללשכות, ולאור עשרות פניות שקיבלנו מכל הלשכות המקצועיות בעניין ההסתמכות שאין לכאורה - - -

חברת הכנסת יחימוביץ', רק לצורך ההצבעה, אני מבין שאת בעד להוציא מחוק ההסדרים את כל הסעיפים עליהם דיברנו, מהתחלה?

כן, את חוק ההסדרים כולו, מהתחלה ועד הסוף.

זה דוגמה קלאסית של חוק שעבר אצל חברי הכנסת, הקפיאו אותו במשך 3 שנים, ועכשיו הולכים בכלל להוציא אותו.

במקרה שלנו בדיוק להיפך. עושים כאן הוראת קבע.

לעניין נקודות הזיכוי, גם בחוק הקיים היום, שמתקן באופן עקיף ומוסיף את סעיף קטן (ה) לסעיף 66, כתוב בסעיף התחולה "ולא יחולו על הכנסה כאמור הוראות סעיפים 38 ו-39 לפקודה". אבל מן הטעם שסעיף התחולה של הוראת השעה יורד, מן הטעם שההוראה הזאת הופכת להיות הוראת קבע בפקודה והוראת התחולה נעלמת, צריך להעביר את ההוראה הזאת אל תוך הפקודה. עו"ד שחם, לא היה בדבריך אלא להטעות, מן הטעם שלפני הישיבה שאלת אותי והפניתי אותך לסעיף המתאים.

אבל אמרתי לך - - -

אין לך רשות דיבור. עוד מעט בחוץ תוכלו לסכם ביניכם.

חבר הכנסת וילן, זה דיון חוזר, לאחר שזומנת לדיון הקודם אך לא נכחת בו. היה דיון ארוך וכולם כבר דיברו. מאחר ועו"ד שחם לא יכלה להשתתף, רק לכבודה, כדי לשמוע את טענותיה, כונסה הישיבה פעם נוספת. לחבר כנסת תמיד אתן רשות דיבור, אבל אבקש שתעשה את זה בקצרה כי אכן הדיון כבר התקיים.

אני רוצה להגיד לפרוטוקול בבירור, זה חוק שחבר הכנסת לשעבר אברהם פורז העביר, ואחרי כן הכנסתי בו תיקון כי הוא שכח לכלול בו חברי קיבוץ, כי מס הכנסה לא הסכים. מדובר על חוק פרטי שהוצמד לתוך חוק פורז ואוחד במסגרת חוק ההסדרים 2003, ועבר על-פי כל ההליכים. חבר הכנסת לשעבר אהוד רצאבי היה אז יושב-ראש הוועדה. עכשיו אני רואה ששוב עושים תקרה מיוחדת לחברי קיבוץ בפסקה 57(ב)(1), ואילו פסקה 57(ב)(2) בעצם מרוקנת את כל החוק של פורז ושלי מתוכנו.

עושים כאן הוראת קבע. הוראת השעה, החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה), התש"ס-2000, נגמרת ב-31 בדצמבר 2006. ההוראה הזאת מתירה את החישוב הנפרד לבני זוג שעובדים באותו מקום, לרבות בקיבוץ, וקובעת כי בשנים 2004 ו-2005 מוגבל הסכום, ואילו בשנת 2006 לא מוגבל הסכום.

למה ההגבלה בסכום בשנים 2004 ו-2005?

כך נקבע בחוק, בהוראת השעה.

זאת היתה הפשרה של חבר הכנסת פורז עם משרד האוצר?

עכשיו הופכים את זה להוראת קבע, ובלי המגבלה.

עכשיו הופכים את הוראת השעה, שמסתיימת בשנת 2007, להוראת קבע, מצרפים אותה כחלק אינהרנטי לפקודת מס הכנסה, לא מוצמד לשום דבר. בנוסף, בשל סיבות תקציביות בעיקרן זה מוגבל בסכום של 30,000 שקלים בשנה, כאשר הסכום הזה מוצמד לסכומים המוצמדים לפי סעיף 120א רבתי לפקודה.

אני חייבת להגיב בשם לשכת עורכי-הדין.

לא. תתווכחי איתה אחר-כך. זה לא דיון בין שתיכן. זה דיון של חברי כנסת שצריכים להשתכנע. בין כה וכה אין כאן כעת חברי כנסת.

אני רוצה לומר מידע אישי, היתה הצעת חוק של חבר הכנסת פורז, שבשל סיבות תקציביות הוגבלה להוראת שעה ל-3 שנים. משום מה שכחו, או לא קבעו את הסכום לשנת 2006. הכוונה של הוראת השעה היתה לבחון את הנושא הזה, ללמוד אותו ולראות אם אפשר להעביר אותו כחקיקה ראשית, כהוראת קבע, ללא תקרה. זאת היתה כוונת המחוקק.

כיוון שבאתי גם מהסקטור הפרטי וגם מהסקטור הציבורי, אני יכולה להבין שקובעים תקרה. אני לא רואה עצמי זכאית להגיד מה גובה התקרה הרצוי או הנכון בעיני חברי הכנסת. אבל הסכום הזה – ועשיתי לכם חישוב בישיבה הקודמת, והבהרתי שהאישה מפסידה נקודת זיכוי אחת ומקבלת 2.75 – אצל מי ששיעור המס השולי שלו הגבוה ביותר נותן הנחה של 1,000 שקלים בחודש בסך הכול.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:10