PAGE
4
ועדה משותפת כספים וכלכלה

28/05/2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדה משותפת לוועדת הכספים וועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ראשון, א' בסיוון התשס"ו (28.5.06), בשעה 10:00

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 (מ-236) –

רשויות מקומיות. סעיפים: 23(א)(1), (2)(א), (ב)ף (ג)(1)(2), (ד), (ה), 24(2)(3), 23(2)(ו), 23(ב) – תיקון חוק ההסדרים במשק המדינה, התשנ"ג-1992 והוראת מעבר.

​
23(א)(2)(ג)(3), 24(1), 25 – תיקון פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות.


24(2), 26(1) – תיקון פקודת העיריות ופקודת מסילת הברזל


24(3), 25 – תיקון פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

אלי אפללו

ישי ברוורמן

משה גפני

מגלי והבה

אבשלום וילן

יצחק וקנין

שי חרמש

אמנון כהן

רן כהן

ישראל כץ

שלי יחימוביץ

סטס מיסז'ניקוב

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

שאול צמח – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

עו"ד צחי בר דיין – לשכה משפטית, משרד האוצר

גל הרשקוביץ – משנה למנכ"ל, אגד החזקות

אלכס ויסמן – מנהל המחלקה הכלכלית, אגד

עו"ד ארז גבע – ב"כ אגד

עו"ד גל סומך – לשכה משפטית, רכבת ישראל

אורי אברהם - אגף הכספים, רכבת ישראל בע"מ

שי סילברג, מנהל אגף כלכלה ומשפט נתע (נתיבי תחבורה עירוניים)

עודד טוויג – אגף כלכלה ומשפט, נתע

אמיר ברטוב, יו"ר איגוד הגזברים, רשויות מקומיות

חן רון - סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

הדסה אלמוג – יועצת כלכלית, מרכז המועצות האזוריות

חיים קונפינו – גזבר העיר רמת גן

דוד קשאני – יו"ר פורום דיור ציבורי

עופר ז'בנר – עמותת כל השכונות

ניר קנטור – התאחדות התעשיינים

סימה פריימן – ס. גזבר עיריית תל-אביב

מנחם לייבה – מנכ"ל עיריית תל-אביב

שמרית שקד/ הלית מגידו

טמיר כהן

סמדר אלחנני

אתי אפלבוים

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות

הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 (מ-236) –

רשויות מקומיות. סעיפים:

23(א)(1), (2)(א), (ב)ף (ג)(1)(2), (ד), (ה), 24(2)(3), 23(2)(ו), 23(ב) – תיקון חוק ההסדרים

במשק המדינה, התשנ"ג-1992 והוראת מעבר.

23(א)(2)(ג)(3), 24(1), 25 – תיקון פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות.

24(2), 26(1) – תיקון פקודת העיריות ופקודת מסילת הברזל

24(3), 25 – תיקון פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות

אני פותח את הישיבה. אנחנו בהצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006) התשס"ו-2006, מ-236. פרק ח', סעיפים 23 (א)(1), (21), (ב), (ג)(1)(2), (ד), (ה), 24(2)(3), 23(2)(ו), 23(ב) – תיקון חוק ההסדרים במשק המדינה, התשנ"ג-1992 והוראת מעבר.

ביקשנו לעשות עוד ישיבה משום שבישיבה הקודמת הזמן היה קצר וחשנו שיש עוד כמה נקודות שצריכות - - -

אם כך צריך לחזור לחוק התקציב של 2001. הזמן קצר.

בנושא הזה פשוט חשנו שיש כמה שאלות שצריכות הבהרה. אני יושבים פה בצד ואנחנו יודעים מה לא הזדמן לחברי הכנסת לשמוע.

מי לא דיבר?


אנחנו נדון על הכל ביחד. אז יש לנו גם 23(א)(2)(ג)(3), 24(1), 25 – תיקון פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות. 24(2), 26(1) – תיקון פקודת העיריות ופקודת מסילת הברזל.

24 (3), (25) – תיקון פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות. אני מקדיש לנושא הראשון רק חצי שעה כדי לאפשר לאנשים שלא דיברו בפעמים הקודמות לדבר. אבל אני לא מתכוון לפתוח את הנושא.

לא הייתי בדיון הקודם, אולי דנתם בזה, אבל מה הרציונל עם כל סיפור מסילות הברזל? שיעשו והם ישתתפו 15%. מה קרה שמשנים סדרי בראשית?

זה לא הנושא, זה בוועדת המשנה. יש רק סעיף אחד, שבטעות נכנס אלינו. קראתי לזה תאונת עבודה.


אני מבין כך, שאתם רוצים לפטור את הרכבת מארנונה, ואת אגד אתם רוצים לחייב.


יש שתיקה - יש הסכמה. כתוב בהלכה: "שתיקה – הודאה". אני טוען טענה והצד השני לא מגיב - - -

אני שואל את האוצר מה הרציונל? אם רוצים לעודד את התחבורה הציבורית והשימוש בדרכי הסעה המוניים, מה פה כל הסיפור של הארנונות ושל ההשתתפות? למה זה טוב למדינת ישראל?


אני אצטט את המאמר המפורסם של פרופ' מיכאל ברונו, ז"ל, שהסביר שבמשק מודרני המדינה לא צריכה לעסוק בדברים היום יומיים אלא להשקיע בתשתיות. והנה, אתם הופכים את האידיאולוגיה שעל בסיסה אתם עובדים. אני מפנה אותך לרבעון לכלכלה משנת משנת 90.

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה. אני מניח שמה שחבר הכנסת וילן מכוון אליו זה הנושא של אי חיוב בארנונה על נכסים שמשמשים לתפעול של הרכבת הקלה, בנוסח המשפטי הראוי, שכמובן אני לא מדייק בו כאן.

האם יש הבדל בין רכבת קלה לבין אוטובוסים?

השאלה היא למה אנחנו מתכוונים באוטובוסים. גם בתחנות מרכזיות, הנכסים המסחריים חייבים בארנונה, מהבחינה הזאת אין שום הבדל ואין ויכוח. אנחנו חושבים שתחנות אוטובוס שנמצאות ליד הכביש - - -

למשל תחנת ארלוזרוב.

לצורך הנכס התפעולי אין הבדל. זה לא חייב בארנונה וזה לא חייב בארנונה. לגבי תחנות האוטובוס לא התעוררה מחלוקת כזאת ולא היתה שאלה.

מה זאת אומרת לא היתה שאלה.

לא היתה שאלה, זה לא חויב. הרי זה קיים 50, 60 שנה במדינת ישראל וזה לא חוייב. זאת הפרקטיקה הנוהגת. ברכבת קלה, כיוון שזה לא היה, והתחילו להתעורר שאלות, אנחנו רוצים להבהיר בחקיקה שזאת הכוונה, כי אנחנו מסדירים, לכאורה, את המשק הזה מתחילתו. זאת התשובה הפרקטית לשאלה.

קודם כל אנחנו לא טוענים שבאותם מקומות שהם יעודיים מסחריים, לא צריכה להיות ארנונה. אני אומר שבהינתן התיקון בחוק, אז להשאיר אותו במצב הנוכחי ולא להרחיב אותו לאוטובוסים ותחבורה ציבורית, ייצור שתי בעיות. אנחנו נמצאים, כבר היום, בדיונים ובמגעים עם רשויות מקומיות שמבקשות להטיל ארנונה על תחנות כאלה או אחרות. מהרגע שהחוק הזה ייכנס לתוקפו, המשמעות של הגדרה של רכבת כפטורה, תהפוך את השאר ללא פטורים. זאת אומרת, בעצם מכניסים את המערכת לחשיפה.


המשמעות של חשיפה מעבר להוצאה נוספת, שכרגע לא קיימת לאגד, עלולה להיות הסרה של תחנות האוטובוס הרחוקות ומהמקומות שבהם נצטרך לשלם ארנונה, והמשמעות תהיה בסופו של דבר פגיעה בציבור.


דבר שני, עולם התחבורה הציבורית מתפתח וסביבת התחרות בו הרבה יותר חזקה ממה שהיתה לפני שנה, שנתיים או שלוש. המשמעות של לפטור גוף אחד ולחייב ארנונה על גוף אחר, יוצרת עיוותים ואפליה ברמת התחרות, דבר שיקשה לאורך זמן על התפתחות התחרות.

יש ויכוח על כך?

אני לא חושב שיש ויכוח.

אז אם אין ויכוח, אז זכית.

לא הבנתי אם האוצר שינו את דעתם מהשבוע שעבר. האם הם עומדים על דעתם?

אני אתן לו לדבר עוד דקה.

הייתי רוצה להדגיש שתי נקודות. כשמדברים על תחנות, רואים את התחנות עם הקניונים ואת התחנות המרכזיות. לא בזה מדובר. מדובר באותם הרציפים - - -

גל, שאול אומר שבעיקרון הוא מוכן שמה שנותנים לרכבת נותנים לכם גם.

אין לי מה להוסיף.

מנחם מעיריית תל אביב. אני מניח שאתם מתנגדים.

בוודאי. קודם כל לגבי הרכבת הקלה: בהזדמנות של הרכבת הקלה, מדברים על רכבת בכלל, וזה אומר: יש לנו 4 תחנות רכבת בתל אביב והן כולן משלמות ארנונה, ובעקבות הרכבת הקלה גם זה יורד.

כמה כסף זה?

כ-4 מיליון שקלים. זאת אומרת, מעבר לסיפור של הרכבת הקלה. איזה טעם יש להחריג את תחנות הרכבת הקלה ובכלל תחנות רכבת, כשכל מתקן של מדינה, ממשלה משלם ארנונה. משרד הביטחון משלם ארנונה, מסלולים של הצבא בתל אביב משלמים ארנונה, מנהרות של כבלים של בזק משלמים ארנונה. כל דבר משלם ארנונה מפני שבסופו של דבר זה חלק מהתשתית העירונית ולכן כל אחד משלם ארנונה. לכן, אין כאן היגיון לתת את זה.

כל תשתיות תחבורה ציבורית בכלל משלמות ארנונה והן צריכות לשלם ארנונה כי אין להן שום החרגה בחוק. הדבר היחיד בתשתיות, שפטרו אותו מארנונה, לפני שנתיים או שלוש, זה מרווח ביטחון על קווי תשתית עיליים. אין פטור אחר מארנונה לתשתיות ציבוריות. מאי נפקא מינא, תשתיות נוסעות, תשתיות עומדות, הכל חייב בארנונה.

אני חוזר, כל התשתיות הציבוריות משלמות ארנונה. מאי נפקא מינא אם הן רק משרתות ציבור או שהן חברות ממשלתיות? הן משלמות ארנונה כי הן צריכות לשלם ארנונה. אין להן שום עדיפות על הסקטור הפרטי, לא בצורה כזאת ולא בצורה אחרת. המחוקק עשה את זה לפני שנים, ובצדק, מפני שאי אפשר לתת לזה – למעשה פטור מארנונה יוריד את הסבסוד הממשלתי.

אמרת את זה גם בפעם הקודמת.

רק עוד דבר אחד שאני רוצה להדגיש. הכסף הזה, כשיהיה פטור מארנונה, הלא הרכבת מסובסדת, שזה כסף שחוסכת הממשלה על חשבון הרשויות המקומיות. זאת אומרת, זה כסף שהממשלה לוקחת מהרשויות המקומיות. זה לא שהרכבת תקבל פטור, הרכבת מסובסדת. אגד התעריפים מסובסדים.

שאול אמר דבר אחד. פעם אחת צריך לסדר את הדברים בחוק. יכול להיות שבאותה הזדמנות הוא עושה את זה גם כמה - - -

זאת קפנדריה.

לא הבנתי, כרגע, האם משרד האוצר חזר בו מכוונתו. לעירית ת"א יש לה עוד כוח, יש לה עוד מה לאכול, אז יש לה עוד כוח לטעון את הטענות האלה. יש עיריות שאין להן אפילו יכולת להגיע הנה כי אין להן כסף להגיע הנה ואתם רוצים לא רק לא לשלם להן, אלא גם להטיל עליהן. בפעם הקודמת שאלה השאלה והאם אתם עדיין עומדים על כך? כי אם אתם עומדים על כך אז כמובן שאנחנו נגיש הסתייגות מלאה גם על צד הגביה וגם על צד אי הגביה. אני לא מבין איך עיירות כמו פרדס חנה, כמו כרכור - - -

הכנסת יכולה לסדר כי כל מה שכפו עלינו, אנחנו נוסיף אותו לתקציב. זאת לא בעיה. הבעיה היא איך אנחנו רואים מבחינה מעשית את היכולת של הרשויות המקומיות לעמוד במטלה כזאת, כאשר רבות מהן נמצאות על הדרך.

אני מבינה שהרכבת הקלה זה פרויקט ש יינתן לזכיינים ויהיה עסק פרטי, נכון?

כמו כביש 6.

כביש 6 היה בחוק.

כביש 6, החוק תוקן. תוקן החוק בשביל כביש 6 כדי שהוא לא ישלם ארנונה, למרות שזה ביזנס.

גם כאן הוא עושה את זה. כרגע הזה הוא מכניס את לחוק ההסדרים שיהיה גם ברכבת, זה מה שעושים כאן.

עכשיו אני רוצה להבין. למה שעסק לכל דבר יקבל פטור מתשלום מסים? מה גם שהעסק הזה עובר ברשויות מאוד עניות, שזקוקות לארנונה הזאת. אני לא מבינה מה ההבדל בין הביזנס הזה, רכבת קלה, לבין קניון. הרי הוא עובר לזכיינים פרטיים.

את יכולה לשאול יותר טוב. למשל, בערים שיש תחנת רכבת והרכבת לא עוברת בהם, יש דברים האלה, האם הם משלמים ארנונה? מה דינם? כאילו שיש רכבת או כאילו שאין רכבת?

יתרה מזה, לדעתי, אם מישהו זכאי לפטור מארנונה אלה בסיסי צה"ל, כי זה עובר מכיס אחד ונכנס לכיס השני, או תשתיות, למשל. אני חושבת שכולם צריכים לשלם ארנונה, אבל לתת פטור מארנונה לביזנס הספציפי הזה, הרכבת הקלה, אחרי שכבר פטרנו מארנונה את כביש 6, זה נראה לי נטול היגיון לחלוטין. מה גם שאני מבינה שזה עד קץ כל הימים. מילא, הייתם אומרים שמשקיעים ומספקים למדינה שירות וכשהם יתחילו להרוויח הם יתחילו לשלם ארנונה. הייתי אומרת: טוב, יש בזה היגיון. אבל אתם לא מכניסים את הסייג הזה. אתם אומרים שעד קץ כל הימים הם יהיו פטורים מארנונה.

עד שהכנסת תשנה את החוק.

אני רוצה לדעת למה? או לפחות תכניסו את הסייג הזה בחוק, עד שהם יתחילו להיות רווחיים.

שאול, תן לי הסבר. למה מצד אחד, הרשויות המקומיות נמצאות במצב כספי קשה. מטילים עליהם גביית ארנונה ממוסדות שאינם למטרות רווח. במקום שאנחנו נדבר, תדבר אתה. אני לא מבין מה העניין הזה.

הדיון היום הוא לא במקום הדיון שהיה בשבוע עבר. דנו בשבוע שעבר ואנחנו לא חוזרים כעת לדיון. היו כאלה שלא דיברו, אז זה הדיון היום. אין סיבה שנביא את כל הדיון מחדש. בעזרת השם, ביום ראשון הבא, או ביום או בלילה או ביום שני בבוקר נצביע. ואז קולך יישמע בקול רם, או בעד או נגד, כפי שקולי יישמע וקולם של כל חברי הכנסת. לכן אני לא רוצה שיגיב על כל הדברים, זה היה כבר.

היום יש פטור למסילת ברזל וכן למתקנים לצורך המסילה ולשימושה. זה פטור שקיים כיום. בא התיקון הקיים ובסך הכל מנסה להבהיר את המצב החוקי הקיים. התיקון הנוכחי, מבהיר, בעצם, שחלק ממסילת הברזל - - -

לא נכון. כל שנה קיבלה עיריית תל אביב, בעבור 4 תחנות רכבת - - -

תודה לאדוני, מנכ"ל עיריית תל אביב. גזבר עיריית רמת גן, מילה אחת.

אני מבקש לסיים. בעצם התיקון הקיים בא לעשות סדר. וכמו שאמר האוצר - לחייב את שטחים המסחריים ואת השטחים התפעוליים לא לחייב. זה המצב הנוכחי. בסך הכל התיקון הקיים מבהיר.

כבודו, אנחנו נגד פטורים.

את זה שמעתי בדיון הקודם והדברים ברורים. אני לא רוצה לחזור לדיון הקודם.

אנחנו נגד זה שהאוצר מחלק פטורים ובונוסים על ארנונה שזאת הכנסה של הרשויות. זה חמור כי זאת לא רק הרכבת הקלה, אלא מדובר על רכבת ישראל ואחרים. ועוד יותר גרוע, החוק הזה מדבר על תשתיות, קווי תחבורה ציבורית בעתיד. איפה יש חוקים כאלה? כזאת לארג'יות על חשבון מישהו אחר? אני חושב שזה פסול ולא הוגן לחלק פטורים על חשבון מישהו אחר.

אני נציג משרד התחבורה. אני מאגף תכנון תחבורתי. אני מסכים להצעת הממשלה. אני מבקש לנמק דבר חשוב מאוד. צריך להבחין, גם לגבי רכבת ישראל, גם לגבי הרכבת הקלה, בין שטחים שהם זכות דרך - זכות דרך מנוסחת בחוק – ועל דרך לא משלמים ארנונה, לבין מקומות שבהם עוברים כלי רכב פרטיים ואוטובוסים ועליהם אף אחד לא משלם ארנונה. הרציפים זאת זכות דרך וזה לא שייך לעיריה ולא שייך לאף רשות מקומית.

ומה אם זה מקורה?

מקורה בצד זכות דרך חייב ארנונה. אין שום בעיה, תחנה מרכזית.

האוצר נותן את השירותים?

דיברנו על זה שלרכבת ולאגד אין זבל.

תסביר לראש העיר שהאוצר ינקה להם.

לגבי הנושא של תוספת ארנונה, שזה הסעיף מתכנית הבראה, סעיף 23(2)(ו), המצב המשפטי הוא כזה. הארנונה מוטלת פעם אחת בשנה. פקודת העיריות קובעת במפורש, בסעיפים שלא בוטלו, שלא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס לאותה שנת כספים והחייב בתשלום ארנונה ישלם אותה במועדה, והמועד הוא ב-1.1 של תחילת שנת הכספים. את זה משלמים כל חודשיים, זה הסדר לפי חוק אחר. פשוט מאפשרים לחייבים לשלם את זה כל חודשיים. אבל חוב ארנונה עצמו, על נכס, מתגבש פעם אחת בשנה ב-1.1.

אם נוצר הצורך, במהלך השנה, להעלות ארנונה בנסיבות מיוחדות, יש סעיף שקיים הרבה מאוד שנים, עוד לפני חוק ההסדרים של 93', שמאפשר לשר הפנים ולשר הפנים עם שר האוצר, לאשר לרשות מקומית להטיל, בנסיבות מיוחדות, תוספת ארנונה במהלך השנה. מה שפה עשו זה ההפך. צמצמו את הסמכות הזאת לאפשר תוספת ארנונה במהלך השנה, ונקבע שלשרים תהיה סמכות לאשר ארנונה רק לרשות מקומית שהיא בתכנית הבראה. כלומר, אם קודם אפשר היה בנסיבות מיוחדות להטיל מכל סיבה שהיא, ובכלל זה תכנית הבראה, מעכשיו השרים מוגבלים להטיל תוספת ארנונה רק בתכנית הבראה. זאת אומרת, יש כאן צמצום ולא הגבלה.

זה מבלי לפגוע בסמכות אחרת של השרים.

איזו מן תשובה זאת? זה לא עונה לשאלה ששאלנו.

אז תצביעי נגד.

איך זה מבלי לפגוע בסמכות השרים אם אתה מגביל אותם רק לתכנית הבראה?

ישנם שני מצבים שונים. בעיקרון, מאז שנת 1985 ישנם דיני הקפאה, שבעצם אומרים לרשות: "מה שהיה לך בשנה האחרונה מבחינת ארנונה, את זה את מטילה בשנה הבאה, עם כללי עדכון שנקבעים כל שנה באופן ספציפי בתקנות". זה היה עד שנת 2000. משנת 2001 זה נקבע בחקיקה, שנתנה תוקף לתקנות משנת 2000. פה נעשים שני דברים שונים במקביל. אחד, זה נוסחת העדכון. על מנת שתיווצר הוודאות לנישומים ושבאים לשלם, שיידעו מראש.

אז למה אתם לא מוסיפים את הסייג הזה בגוף החוק – מבלי לפגוע בסמכויות השר להעלות ארנונה גם בנסיבות אחרות?

על זה נרשום הסתייגות.

אלה שני דברים שונים וצריך להבין את זה. יש שני מסלולים שונים. יש את המסלול הראשי שאומר לרשות שתיקח כפי שהיה בשנה שעברה בתוספת נוסחת העדכון. אם עדיין הרשות חושבת שזה לא מתאים, הסמכות הזאת נשארת לשרים כפי שהיתה. צריך להבין את ההבדל, תוספת הארנונה, מה שאת מדברת עליו, זה חריג לחריג. הוא נעשה באמצע השנה.

בעצם אתה רוצה שהחריג לחריג יהיה רק במסגרת תכנית הבראה.

בדיוק. כי הוא נעשה באמצע השנה. הוא לא נעשה מראש והוא בעצם פוגע בנישומים. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים שהמקרה החריג לחריג, שנעשה באמצע השנה, ולמעשה מהווה סוג של רטרואקטיביות, צריך להיעשות רק בנסיבות מאוד חריגות, שהן תכניות הבראה. אבל אם הרשות עדיין רוצה - - -

הערה מאוד עקרונית לחברי הוועדה. יש לי הערה שנוגעת להרבה מאוד מקרים וגם למקרה זה. הוותיקים יודעים שאני מתנגדת לפטורים. במקרה הזה, כל פטור יוצר עיוות בתמחור ובשימושי קרקע. צריך להתנגד לפטורים: פטור בגין שימוש, פטור בגין אמצעי ייצור, המדינה רוצה לסבסד - - - הדוגמא הזאת היא דוגמא מאוד טובה.

מבחינה כלכלית טהורה היא צודקת, זה איבוד מקורות.

לכן אני מניח שאני ואתה נצביע נגד ואחרים יצביעו בעד.

למה לקחת טרמפים על הרכבת הקלה?

חשוב שהוועדה תדע, בעניין של עדכון ארנונה, כדי שלא נאלץ להיכנס לויכוח של הרטרואקטיביות של החוק. במידה שהסעיף זה עובר, כמובן שהוא יחול רטרואקטיבית מה-1.1.2006, כדי שבסיס הארנונה יתעדכן מתחילת השנה. זה דבר אחד.


המצב, נכון להיום, הוא שגם היום לא חלה ארנונה על מתקני הרכבת. זה לא פטור, אלא שזה לא חל עליהם מלכתחילה. כיוון שהחלו מחלוקות ותביעות משפטיות בנושא הזה, החלטנו להסדיר את העניין, כדי שזה יהיה ברור באופן חד משמעי. נכון, צודקת חברת הכנסת יחימוביץ, כפי שהבהרנו את זה בנושא של כביש 6, בהגדרה של מה זה רחוב. זה בא מאותה פרקטיקה. כיוון שהדברים האלה לא היו קודם, וכיוון שהחוק עורר שאלה של הגדרות וויכוח של פרשנות משפטית, אנו רוצים להגיד שהכוונה מלכתחילה היתה כזאת. מתקנים אחרים, זה לא יחול עליהם. שאותם מתקנים, שהם מתקנים מסחריים, יחול עליהם כפי שחל על כל מתקן מסחרי אחר בשטח הרשות המקומית.

מה לגבי תחנת רכבת ארלוזרוב?

בתחנת רכבת ארלוזורוב, אדוני המנכ"ל, ישנם כמה אלמנטים. יש את האלמנט של המסילה, יש את הרציף, יש מעברים ויש קיוסק. החלק המסחרי יחול עליו כפי שחל עליו היום ומשרדי הרכבת יחול עליהם כפי שחל עליהם היום. לגבי שטחים תפעוליים, ואמר נכון נציג הרכב שגם היום הם לא צריכים לשלם.

אל תגיד את זה עוד פעם, כי הם יבקשו כסף 20 שנה אחורה.

מה לגבי השאלה שלי על תיחום הזמן?

זה לא פטור, אני מסביר, לא חלה עליהם ארנונה מלכתחילה, וזה מכוחו של החוק.

אתם החלטתם על זה.

תודה רבה. הסעיף הזה הסתיים, נדון בזה ביום ראשון הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45