PAGE
1
ועדת החינוך התרבות והספורט

31.05.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 10

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, ד' בסיוון התשס"ו (31 במאי 2006), שעה 9:30

פרק ט"ז: שונות – סעיפים 58 ו-60 בהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006

תיקון חוק חובת המכרזים

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

זבולון אורלב

עבאס זכור

אביגדור יצחקי

אלכס מילר

יוסף שגאל

רונית תירוש

פרופסור איתמר רבינוביץ – נשיא אוניברסיטת תל אביב

יעל טור-כספא – יועצת משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

שחר מרדכי – מתמחה, המועצה להשכלה גבוהה

עו"ד שולמית גרי – יועצת משפטית, מכון וייצמן

עו"ד דרור פרנקל – אוניברסיטת בן גוריון

דגניה כהן – דוברת ועד ראשי האוניברסיטאות

מיכל צוק – רכזת חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר

אמנון קראוס – לשכת החשב הכללי, משרד האוצר

קרן רפלנסקי – סגנית היועצת המשפטית, משרד האוצר

משה אורן – רכז משרדים חברתיים, החשב הכללי, משרד האוצר

קרן דהרי – משרד המשפטים

מירב ישראלי

יהודית גידלי

יפה קרינצה

תיקון חוק חובת המכרזים

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. הדיון היום הוא הדיון האחרון שלנו, בעזרת השם, בחוק ההסדרים של שנת 2006. ניכנס מיד לנושא החלת חוק המכרזים על המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. זה נושא מורכב, הכנו הרבה לפני הישיבה הזאת כדי להגיע להסכמה בעניין.

אני רוצה לשמוע את נציגת האוצר, תסבירי לנו מה הכנסתם את זה לחוק ההסדרים. יש לי הערה אישית, לפני שאת מסבירה. הכלי הזה של חוק ההסדרים, לדעתי הוא כלי אנטי קונסטיטוציוני, אנטי דמוקרט. גם המקרה הזה נזרום אתכם, אבל היה אפשר לעשות את הדבר הזה בהידברות עם האוניברסיטאות, להגיע להסכמות ולעשות את זה כמו שצריך, לא להכניס את זה לחוק ההסדרים. לא ככה בונים חומה, לא ככה מתנהלים דברים. אני מאוד מבקש, תביאי את זה חזרה לחברים שלך באוצר, שזאת עמדת הוועדה. בבקשה.

אסביר איך הסעיף הזה נקלע לחוק ההסדרים. היה דוח מבקר המדינה, כמו שכתבנו בדברי ההסבר להצעת החוק. ימימה מזוז, היועצת המשפטית של משרד האוצר, קבלה יותר מחמש פניות ממבקר המדינה, שהממשלה צריכה לקחת את המושכות ולעשות משהו משום הממצאים החמורים והקשים שנתגלו לאחר הביקורת שנעשתה, באופן שבו המוסדות להשכלה גבוהה מתקשרים - - -

מתי היה הדוח?

ב-2002. היום אנחנו כבר ב-2006, זאת אומרת שלא מייד עטנו על העניין אלא בדקנו גם אנחנו, ישבנו גם עם אנשי מבקר המדינה. לקחנו ברצינות רבה את מה שנאמר שם, הרמנו את הכפפה ובעקבות זה החלטנו שצריך להיעשות שינוי.

אנחנו לא רוצים להקשות עליכם יותר מידי, אבל אם לקח לכם ארבע שנים לדבר עם מבקר המדינה, אז יכולתם גם לדבר עם האוניברסיטאות ולהגיע אתם להסכמות לגבי הנושא הזה, לדעתי.

לא התכוונתי שדיברנו ארבע שנים עם מבקר המדינה. יש תהליכים שלוקחים זמן, לוקח זמן ללמוד את הדברים ולראות איך בדיוק עושים אותם. לא שהיינו בדיונים ענפים עם מבקר המדינה, אבל לקחנו לתשומת ליבנו, כי הממצאים מאוד קשים. כללי המינהל התקין מחייבים לעשות משהו עם העניין הזה, ואני בטוחה שגם אדוני מסכים שצריך לקחת ברצינות את מה שנאמר על ידי מבקר המדינה.

יש גם דוחות מאוחרים יותר, מ-2004.

מבקר המדינה מסכים לחוק ההסדרים?

בהחלט.

את אומרת בוודאות שמבקר המדינה יודע שזה עומד להיכנס בחוק ההסדרים?

בהחלט.

אשמח לשמוע אותו.

הוא הוזמן לישיבה.

זה בלתי מתקבל על הדעת.

כדי להניח את דעתך, חבר-הכנסת אורלב, בעקבות דוח מבקר המדינה נשאלנו מספר פעמים בממשלה מה היא עשתה עם הדברים הקשים שנאמרו שם. החזרנו להם מכתב, שאנחנו עומדים לקדם החלטת ממשלה במסגרת החלטות התקציב לשנת 2006. כך עשינו, קיבלנו פיד בק חיובי ממבקר המדינה. היינו שמחים מאוד אם הוא היה כאן, אבל אני מניחה שיש רגישות בעניין הזה.

חוק התקציב או חוק ההסדרים?

הרי יחד עם הצעת התקציב בכל שנת כספים מובא גם חוק ההסדרים, והחלטות הממשלה מקבלות יחד.

את יועצת משפטית, את צריכה להיזהר בלשונך. לא כתבתם חוק ההסדרים. אני משוכנע שמבקר המדינה הייתה לו ביקורת חריפה, אם היה יודע שזה נכנס לחוק ההסדרים. חוק ההסדרים זה לא המקום, יושב-ראש הוועדה צודק ב-100% בעניין הזה.

אני מבינה שמאוד נוח להשתמש בטיעון, שנשמע מאוד טוב, שחוק ההסדרים לא מתאים. אבל דווקא במקרה הספציפי הזה, חוק ההסדרים הוא בדיוק הכלי המתאים. חוק חובת המכרזים חל על כל סוג של מוסד ציבורי; גם על המדינה; גם על תאגיד ממשלתי; גם על מועצה דתית; גם על קופת חולים. משום מה המוסדות להשכלה גבוהה נעדרו מהמקום הזה.

אנחנו לא אומרים שזה לא צריך לחול עליהם, אבל מה זה קשור לחוק ההסדרים?

חוק ההסדרים בא לתת פתרון לבעיות של מדיניות כלכלית, של תקציב. החלנו את החוק על המוסדות להשכלה גבוהה, שיונקים ומקבלים את התקציב שלהם מתקציב המדינה. אני בטוחה שכל חברי הוועדה מאוד ישמחו לדעת שתקציבים שמועברים על ידי המדינה למוסד להשכלה גבוהה מוצאים וההתקשרויות נעשות בהתאם לכללי המנהל התקין, בהתאם לחוק חובת המכרזים, כפי שחל גם על המדינה. משום שזה עניין שהוא פרופר תקציבי ופרופר כלכלי, שזה המבחן של מה מתאים להיכלל בחוק ההסדרים, חשבנו שנכון שזה יהיה בצורה הזאת.

זאת העמדה שלנו, גם משרד המשפטים תומך בנו, וכך זה התקבל בממשלה. כמובן, לפני חוק ההסדרים, חלק מהשיקולים שנלקחים בחשבון הם האם הסעיף הוא סוג של דבר שמתאים להיכלל בחוק ההסדרים, ובמקרה הזה אני חושבת שזה פרופר תקציבי.

יחד עם ידידי, השר לשעבר ובטח לעתיד אורלב, היינו בממשלה ואנחנו יודעים בדיוק איך הדבר מתקבל בממשלה. הרי בממשלה אתה מקבל יומיים לפני כן את הספר, אין שום דיון על לגופו של עניין על כל הדברים שנכללים שם. בלי לדעת, אני משוכנע שעל הסעיף הזה לא היה שום דיון, ואחר כך מצביעים על כל הספר. להגיד שכל חברי הממשלה חושבים שזה המקום הנכון לדון בזה - זאת הפרזה קטנה. אחר כך נשמע את האוניברסיטאות ואיך הייתה ההתייחסות כלפיהן בהכנת חוק ההסדרים, ואני חושב שתביני למה אנחנו מתכוונים. כמעט כל דבר שאנחנו עושים בבית הזה שייך לתקציב המדינה. לפי ההיגיון הזה, כל חקיקה פה צריך היה להכניס לחוק ההסדרים ולא לסדר הרגיל והתקין של הדברים. לפי מה שאת אומרת, זה חל על 90% מעבודת הבית הזה.

בכל זאת, כאן החוק הוא חוק תקציבי חד-משמעי.

לא מדובר פה על התקציב שאתם צריכים להעביר למוסדות. מדובר על פרוצדורות.

איפה הכסף? מה תקציבי כאן?

המטרה של מכרז היא להיטיב עם עורך המכרז. בין היתר, מעבר לנימוק העיקרי של שוויון בהליך בחירת הזוכה במכרז ושההתקשרות תיעשה בסוף, אחת המטרות העיקריות היא לחסוך באופן משמעותי. אנחנו רואים את זה בעשרות דוגמאות של הוזלה של 30%-40%-50%. מאחר שזה תקציב המדינה, זה פרופר חיסכון בתקציב המדינה.

זה לא חיסכון בתקציב המדינה. בעקבות התיקון הזה, אני מקווה שלא מקצצים להשכלה הגבוהה. אתם לא אומרים להשכלה הגבוהה: בעקבות התיקון הזה אתם חוסכים 100 מיליון שקלים, ולכן נקצץ מכם. אם זאת הייתה התמונה, אז את צודקת משפטית שזאת הצעת חוק תקציבית. אבל לא זאת התמונה.

בגלל שבאים להגביל את ההשכלה הגבוהה בכמה דברים, אז ירצו בעקבות זה להגדיל להן את התקציב, כדי שהאוניברסיטאות לא ייפגעו, חס ושלום. אני חושב שטעית.

הנימוק העיקרי זה דוח מבקר המדינה. אני חוזרת על עמדתנו שזה תקציבי, וחוזרת על מה שאמרתי, שנערך דיון וקיבלנו התייחסות ממשרד המשפטים. נערך דיון בתוך הממשלה. יש תמיד תחושה שלא נערכים דיונים רציניים לפני שמתקבלות החלטות הממשלה, שזאת טענה שבעיניי היא לא תמיד נכונה.

מטרת החוק להחיל את חוק חובת המכרזים, שחל היום על כל הגופים הציבוריים, גם על המוסדות להשכלה גבוהה שהוכרו על ידי המדינה, ואשר המדינה משתתפת בתקציביהם. לאחר דין ודברים עם המועצה להשכלה גבוהה אמרנו שמאחר והמוסדות להשכלה גבוהה – אנחנו מודעים לכך וזה בא לידי ביטוי בהחלטת הממשלה - צריכים התאמות מיוחדות לעניינים הנוגעים להם - החל באיך תיראה ועדת המכרזים של מוסד להשכלה גבוהה, מי היושב ראש שלה, וכלה בכל מיני דברים מהותיים. בגלל הסוג המיוחד של המוסד, הם צריכים התאמות מיוחדות בהנחיות למכרז ואולי פטורים מיוחדים, כפי שקיים היום בקופת חולים ובתאגידים סטטוטוריים.

אנחנו יודעים שיצטרכו להיות מותקנות תקנות כדי לעשות את ההתאמה הזאת, ולכן אנחנו מציעים, בנוסף על מה שכתבנו בחוק, שהתקנות שיותקנו - כדי לעשות את ההתאמות האלה - ייערכו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה. זה למעשה כל התיקון.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את העמדה של המוסדות להשכלה גבוהה. שלחו לפה היום את נשיא אוניברסיטת תל אביב, השגריר לשעבר בוושינגטון. אנחנו מתכבדים בנוכחותו בוועדה שלנו, אני מקווה שזאת תהיה תופעה שנוכל להתברך בה במשך הקדנציה הזאת. פרופסור רבינוביץ', בבקשה.

תודה רבה. אני מייצג כאן את כלל המוסדות להשכלה גבוהה. אתמול הייתה לנו פגישה של ועד ראשי האוניברסיטאות, שבה דנו גם בסוגיית החרם, שאני יודע שמעניינת את הוועדה הזאת, ודנו גם בסוגיה הזאת. העמדה שלנו היא כזאת; אין לנו התנגדות שום מהותית להחלת חוק המכרזים על המוסדות להשכלה גבוהה. יש לנו התנגדות פרוצדורלית. אנחנו חושבים שהאופן שבו הדברים הגיעו, באמצעות חוק ההסדרים, הוא חפוז. הוא עלול ליצור מצב שבו התנאים המיוחדים של המוסדות לא יבואו לידי ביטוי. כשאנחנו מדברים על תנאים מיוחדים אנחנו מדברים על הצורך להתחשב בכך שחלק נכבד מתקציבנו מגיע מתורמים. חלק המדינה בתקציב אוניברסיטת תל אביב, דרך אגב, ירד כבר ל-52%. אנחנו מביאים את שאר התקציב מתורמים, ממענקי מחקר, וזה מייצג דרישות מיוחדות.

לדוגמה, אם הקמת בניין או מתקן ממומנת בראש ובראשונה מתרומה, גם התורם רוצה להשתתף בקביעת הארכיטקט או בביצוע, וצריך להתחשב בו. אם מדובר על קנייה של ציוד מדעי, לא תמיד הזול ביותר הוא המתאים ביותר, אלא יש צורך להתחשב במרכיבים האיכותיים של הציוד המדעי. בחלק מהמקרים יש עניין של סודיות, כי יש פעולות שקשורות במחקר פיתוח, ושם יש צורך בהגנה על המידע מפני מתחרים אפשריים.

בעיקרון, אנחנו לא חושבים שזה שונה מארגון כמו קופות חולים, שלגביהם ניתן זמן מספיק להתקין תקנות, שמאפשרות למוסדות לחיות עם חוק חובת המכרזים. לכן, בקשתנו הייתה לקבל את העיקרון, אבל ללכת לקראתנו מבחינת הפרוצדורה, לא בחיפזון של חוקה הסדרים. נשמח לשתף פעולה ולעבוד יחד עם האוצר או כל סוכנות ממשלתית אחרת כדי להבטיח שהתקנות תמצאנה את שביל הזהב בין הצורך להבטיח יושר ויעילות לבין הצרכים המיוחדים שלנו. אנחנו גם מבקשים לשתף במהלך את המועצה להשכלה גבוהה ואת המל"ג, שהם הרגולטורים שלנו, וכמובן נשמח לעבוד עם הוועדה עצמה. תודה רבה.

תודה. נשמע גם את נציג אוניברסיטת בר אילן. בבקשה.

האוניברסיטאות הודיעו בצורה ברורה שאין להן התנגדות להחלת עקרונות מכרז. הבאתי אפילו חבילה של נהלים. יש לכל מוסד נהלים של נהלים, אבל אנחנו מסכימים שצריך לעשות סדר ולנהל הליכי מכרז בצורה עוד יותר טובה.

ההצעה, שמונחת בפניכם על ידי האוצר, לא בשלה לחקיקה, לפחות הצעת החוק שאושרה, והיא לא תואמת את החלטת הממשלה בנושא. ראשית, שמעתי את חברתי ממשרד המשפטים, שיש דוח נוסף של מבקר המדינה משנת 1004. אני לא ראיתי אותו, אני מכיר רק את הדוח מ-2002, וזה הדוח שצוטט בהחלטת הממשלה ובדברי ההסבר בהרחבה. באותו דוח מ-2002 נאמר במפורש שמומלץ לבחון החלת חקיקה על הליכי המכרז, אבל נאמר שם גם לעשות את זה בהתייעצות עם המל"ג. יש גם המלצה להזדקק לתקנות, כפי שהדבר נעשה, למשל, בתקנות שנקבעו לקופות החולים.

כלומר, מלכתחילה, כשממשלה קיבלה החלטה בקשר להחלת חוק המכרזים, היא ציפתה שהתיקון לא יהיה בדרך של תיקון החקיקה הנוכחית, אלא בדרך של תיקון חוק חובת המכרזים. הממשלה קבעה, בסעיף 1 להחלטתה, לתקן את חוק חובת המכרזים על ידי החלתו גם על המוסדות להשכלה גבוהה, אבל קבעה יחד עם זאת, בסעיף 2 להחלטה, להטיל על שר האוצר לבחון בשיתוף עם המועצה להשכלה גבוהה, אם לאור החלת חוק חובת המכרזים נדרשות התאמות המתחייבות מטיבם ואופיים של המוסדות. הבינו שיש ייחודיות למוסדות הללו. מבקר המדינה עצמו המליץ לפנות כדוגמה לתקנות שהותקנו בקופות החולים. בוודאי לא לכך התכוונה הממשלה כשהחליטה להחיל עלינו את חוק חובת המכרזים.


הייחודיות של המוסדות להשכלה גבוהה הוכרה גם בחקיקה, בסעיף 15 המפורסם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, שקבע את האוטונומיה המשקית והאקדמית למוסדות להשכלה גבוהה. אפשר לחלוק על היקף החופש, אבל העיקרון מוכר וידוע. החופש מוגדר כחופש אקדמי, אבל מדובר שם גם על עניינים משקיים.

בנוסף לכך, ממשלת ישראל מצאה לנכון להקים את הגוף שנקרא ות"ת - הוועדה לתכנון ולתקצוב - כגוף ביניים, על מנת שהמוסדות לא יהיו נתונים להחלטה ישירה ובלעדית של אנשי האוצר, של אנשי הכספים. גם פה הדבר הזה בא לידי ביטוי כשהממשלה אמרה לתקן תקנות בהתייעצות עם המל"ג. לכן, מתבקש ומובן שכרגע ההחלטה שמונחת בפני הוועדה הנכבדה לא ניתנת ליישום בלי התקנת תקנות. חוק המכרזים עצמו קצב תקופה של קרוב לשנתיים, אז לנו לא מגיעה הזדמנות נורמלית?

השקענו עבודה מרובה, ובחודש נובמבר, לאחר שנודע למוסדות על כך שנתקבלה החלטת ממשלה, לקחנו את התקנות של קופת חולים, לפי המלצת מבקר המדינה, וערכנו התאמות שנראו לנו מתאימות. העברנו אותן למל"ג, למיטב ידיעתי, לא נעשה שום דיון מצד האוצר. זה מאוד מכובד שפנו למשרד המשפטים והם מספרים שהם פנו למשרד מבקר המדינה, אבל הייתי מצפה שיתקיים דיון מסודר עם המועצה להשכלה גבוהה על התקנות. הכנו את מה שהתבקשנו.

לא התקיים שום דיון בין האוצר - - -?

על תוכן התיקונים, היינו בישיבה עם מנכ"ל ות"ת החדש, סטיבן סטאר, והעסק היה חדש בשבילו לגמרי.

לא היו דיונים לפני שזה התקבל בממשלה?

לא היו דיונים במל"ג לגבי תוכן ההתאמות הנדרשות.

אני מאמצת את דבריו של חברי, דרור פרנקל. הייתי רוצה להוסיף נקודת התייחסות נוספת. לגבי דוח מבקר המדינה, ב-2002 - אני לא מכירה דוח מ-2004 - מבקר המדינה אמר שלאור העובדה שהמדינה משתתפת בשיעור ניכר בתקציבם של המוסדות להשכלה גבוהה, הוא ממליץ לשקול החלת חוק חובת מכרזים על המוסדות להשכלה גבוהה, כמובן בתיאום עם המוסדות להשכלה גבוהה בהתייעצות עמם. החוק כלשונו היום לא הולך בעקבות המלצת מבקר המדינה. אל"ף, לגבי הנושא של היעדר אבחנה בין המוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בשיעור נמוך מתקציבן, במכון וייצמן המדינה משתתפת בכ-35% - - -

כמה כסף זה?

מה כתב המבקר, שיעור או כסף?

אני לא זוכרת, אבל אפשר לבדוק את זה.

לא ניכנס כרגע לפרשנות משפטית מה הביטוי שיעור ניכר מכסה, האם זה למעלה מ-50% או לא. אני מניח שאפשר לטעון גם ש-35% של תקציב זה שיעור ניכר. זה שהייתם רוצים שזה יהיה שיעור עוד יותר ניכר – אני בטוח.

הנקודה היא שכאשר עיקר תקציבו של מוסד להשכלה גבוהה ממומן ממקור אחר, יש להתחשב בעובדה הזאת לגבי מידת ההתערבות שניתן להתערב ומהם הנושאים שבהם אפשר. אם ישנו בניין, כמו שאמר פרופסור רבינוביץ', שממומן על ידי תורם - הוא זה שמחליט. נושא נוסף מתייחס לייחודיות הזאת שאנחנו מתייחסים אליה, כמוסדות להשכלה גבוהה. ברמת הציוד הנדרש, ציוד מתוחכם שיש שניים-שלושה ספקים בעולם שמספקים אותו, אני לא יכולה לפתוח אותו לכל העולם. כשמדובר בצלחות פטרי – אנחנו יורדים לרמה הנמוכה ביותר – אומר לי מדען שאם הציפוי הוא לא של החברה הזאת או הצלחת היא לא של חברה זאת, אני יכולה לקנות בחצי מחיר - הוא לא מוכן. הוא דורש שצלחת הפטרי תהיה של יצרן מסוים, שמביא לקונסיסטנטיות בתוצאות.

פרופסור רבינוביץ' צייר את זה בדוגמה אחרת, וזה נכון שזה חל לגבי דוגמאות נוספות, ברור לגמרי. תודה.

אני רוצה לשאול. אני יודע מהתקופה שלי בממשלה, שאם השתתפות הממשלה היא פחות מ-50% - - - אני, למשל, התחלתי כיושב ראש של תוכנית "תגלית" ודאגנו שהשתתפות הממשלה תהיה פחות מ-50% וזה פטר אותנו מחובת המכרזים.

מה שאדוני מתאר זה בדיוק סוג של פטור שיש בתקנות חובת המכרזים. זה אומר שאם יש מיזם תרבותי או פטור שיש עם הג'וינט או עם הסוכנות היהודית, יכול להיות לכך פטור. מה שחברתי תיארה כאן זה סוג המקרים שיכול להיכנס לפטורים שייכנסו לתקנות. מראש אמרנו שיהיו תקנות שיאפשרו פטורים.

הטענה שלה היא שאתם צריכים לעשות אבחנה בהחלה עצמה בין מוסדות, שהתקציב שלהם באופן ניכר ממומן על ידי המדינה לבין מוסדות אחרים. אני לא אומרת את התשובה, אני רק מחדדת את השאלה. בעיקרון, כאן נאמר "שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין". זאת אומרת, שאם את נותנת באופן עקיף 10% למוסד להשכלה גבוהה או מיליון שקלים למוסד להשכלה גבוהה – החוק יחול עליו. יש פה שאלה..

מלבד מכון וייצמן, כל המוסדות להשכלה ממומנים בלמעלה מ-50%.

אבל החוק הזה הוא לדורות. אם מחר - - -

אתם שומעים שבאוניברסיטת תל אביב זה ירד ל-52%. לא ירחק היום, לפי הכיוונים הכלליים של האוצר - - -

מדובר על מיליארדים של שקלים.

אנחנו בדעה שהחוק היה צריך לחול על כלל המוסדות להשכלה גבוהה שמתוקצבים על ידי המדינה, ללא אבחנה בשיעור התקציב. גם אם מדובר שמתוקצבים מתחת ל-50%, אנחנו עדיין חושבים שמדובר בסכומי תקציב ניכרים ומהותיים. גם דוח מבקר המדינה התייחס בפרק נרחב דווקא למכון וייצמן. לכן, אנחנו לא חושבים שצריכה להיות האבחנה הזאת, ואנחנו תומכים בהחלת החוק על המוסדות.


יחד עם זאת, אנחנו סבורים שמאחר שהמוסדות להשכלה גבוהה הם מוסדות מיוחדים ונהנים מחופש אקדמי, ויש להם דברים שאכן מחייבים התאמה בתקנות, אנחנו חושבים שחייבות להיות תקנות להסדרת ההתאמות הנדרשות. אנחנו חושבים שהתקנת התקנות צריכה להיות תנאי להחלת החוק על המוסדות, וטרם התקנת התקנות אנחנו לא חושבים שניתן להחיל את החוק. אנחנו גם חושבים שהתקנת התקנות צריכה להתבצע בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה, ולא מספיק שר החינוך ולא מספיק הנוסח שהוצע כאן, שהיה על שולחן הוועדה. ברוב הדברים הגענו להסכמה עם משרד האוצר.

אם יש הסכמה כללית אז אין לנו כל כך צורך בדיון רחב. גיבשנו החלטה, יחד עם היועצת המשפטית החרוצה שלנו, שאם היא מקובלת על חברי הכנסת – וכמובן אשמח שזה יהיה מקובל על כל הצדדים מסביב לשולחן - אז אין לנו צורך להיכנס לעומק הדברים. ישבתי גם עם הנציגים של האוניברסיטאות, וגם הם מוכנים לקבל את ההצעה המוצעת.

בהצעה שלך אין את המל"ג.

הוספנו את המל"ג בבוקר. זה לא כתוב בנוסח שלפניך. מיכל, בבקשה.

אני מבקשת להתייחס לדברים שהועלו פה וגם להצעה שאדוני העלה. לגבי התהליך יעידו שברגע שפנו אלינו בבקשה לערוך דיונים בנושא, אמרנו שמראש חשבנו שנכון יהיה לעשות את התהליך בצורה כזאת. כתבנו את זה בהחלטת הממשלה, וברגע שפנו אלינו, בתיאום עם המל"ג, התחלנו לקיים את הדיונים.

אבל אתם מעבירים את ההצעה בממשלה בלי לקיים דיונים. זה משהו שלא מובן לי.

לפני שבוע היה דיון בוועדת הכלכלה על נושא רשות השידור. שם אמרו לנו: אם אתם לא מעבירים את הרפורמה, תוך חודשיים זה נסגר. זה היה לחץ להביא את זה בחוק ההסדרים. השאלה היא מה הבעיה לעשות חוק שמסדיר את כל התנאים, גם של האוניברסיטאות וגם שלכם. אנחנו לא הולכים לסגור את האוניברסיטאות בעוד חודשיים. מה הלחץ?

התקיים בתחילת הדיון דיון די ארוך ומקיף על הסיבה שההצעה הזאת מובאת בחוק ההסדרים.

חבר-הכנסת מילר היה פה בתחילת הדיון.

לא שמעתם אותי, זה רק אתם אמרתם את דעתכם.

היושב-ראש הפסיק את הדיון בנושא. אני חושבת שזה שסעיף כזה או אחר נמצא בחוק ההסדרים לא מונע, לא מבחינתנו וודאי לא מבחינת הכנסת, לקיים דיון מקיף ורציני, כמו שמתקיים כאן.

את חושבת שזה תקין, לפי ראיית סדר המינהל התקין במדינה מסודרת ודמוקרטית, להביא חוק לממשלה שנוגע לכל האוניברסיטאות במדינת ישראל בלי לקיים דיון מקיף, לפני שמבאים את זה לממשלה?

הגורם, שעל פי החוק, הממשלה מתייעצת אתו בענייני השכלה גבוהה זה לא המוסדות. בכוונה, בשל החופש האקדמי, מאוד משתדלים להימנע מלקיים דיונים פרטניים עם המוסדות להשכלה גבוהה. אנחנו מקיימים את הדיונים עם המועצה להשכלה גבוהה ועם הגורמים הרלוונטיים בממשלה.

אבל קיימתם, לפני החלטת הממשלה, דיונים מרחיבים ומעמיקים עם המל"ג?

החלטת הממשלה, ובוודאי בשנה שעברה - - -

אני שואל על הנוהל, לא מה היה בשנים קודמות. תעני לי על השאלה.

בוודאי אענה על השאלה. אני לא נוהגת להתחמק ולהתעלם. בעקבות הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, בוודאי בתהליך של הצעת החוק, כולל ההצעה להחלת חובת המכרזים על המוסדות להשכלה גבוהה, החומר הופץ למשרדי המשלה השונים, וגם למועצה להשכלה גבוהה, בשלב מוקדם. התקיים תהליך תקין ומסודר.

את אומרת שאת לא נוהגת להתחמק, אז אנא לענות. אני יודע בדיוק מתי משרדי ממשלה מקבלים את חוק ההסדרים. שאלתי אותך האם, לדעתך, זה הנוהל שמקובל על משרד האוצר היום לעשות דבר שהוא בחשיבות רבה מאוד למוסדות להשכלה גבוהה, בלי דיון כלשהו עם המל"ג לפני שזה מוגש להחלטת ממשלה. האם זה תקין בעינייך או לא? זאת הדרך שבה אתם רוצים לנהוג או לא? אני שואל שאלה של כן או לא, לא אם שלחתם את זה לשרי הממשלה – זה ידוע לנו.

זה נשלח לא רק לשרי הממשלה. החומר נשלח במועדים - - -

אני שואל על תהליך של קבלת החלטה בממשלה. האם היה דיון כלשהו עם המל"ג לפני שההחלטה התקבלה בממשלה?

לפני שהבאנו את ההחלטה להחלטת הממשלה נעשתה התייעצות עם משרד החינוך, והוא התייעץ עם המל"ג. לפני שזה הגיע להחלטת הממשלה קיבלנו התייחסות מפורטת של משרד החינוך – אם אני לא טועה, של היועצת המשפטית של משרד החינוך - שהדבר הוא על דעת המל"ג.

משרד החינוך ממונה על המוסדות להשכלה גבוהה? שרת החינוך היא יושבת ראש המועצה. למשרד החינוך אין שום סמכות ושום מעמד, וליועצת המשפטית של משרד החינוך אין שום סמכות ושום מעמד במוסדות להשכלה גבוהה.

צורפה חוות דעת של המועצה להשכלה גבוהה. סליחה, לא שמתי לב. יותר מזה, כשהממשלה מגישה הצעת חוק, היא קודם כל דנה בתוך הממשלה עם הגורמים המוסמכים. זה בדיוק המטרה, שכשהדיון מגיע לוועדת הכנסת אז מוזמנים גם גורמים פרטיים.

יכול לקבל את חוות הדעת?

בוודאי. שאלת אם אנחנו חושבים שהליך קבלת ההחלטה היה תקין - בהחלט כן. משנתקבלה ההחלטה אמרנו שאנחנו צריכים להתקין תקנות יחד עם המל"ג. התחלנו לקיים את התהליך הזה. בימים האחרונים אנחנו מקיימים דיונים עם המל"ג על מנת להתאים. לנו לא הייתה כוונה – וזאת גם החלטת הממשלה - להחיל את החוק הזה בלי שיהיו תקנות, שיאפשרו להפעיל אותו בצורה ראויה.

הבנו שיש בעיה מבחינת מועד כניסת תוקף החוק, ולכן אמרנו - קיבלנו חוות דעת של משרד המשפטים בנושא הזה ובהסכמה של המל"ג - שברור לנו שלא ייכנס לתוקף מיד, אלא מספר חודשים לאחר מכן.

אז מה בוער?

זה לא מסביר למה זה צריך להיכנס לחוק ההסדרים.

אני מבקשת להשלים את המשפט. הגענו להסכמות עם המל"ג, כמי שמייצגת את המערכת להשכלה גבוהה ואמונה – אני מניחה גם על חברי-הכנסת. ההסכמות שמקובלות עלינו ועליהם מדברות על זה שיותקנו תקנות, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה, על מנת להחיל את החוק בצורה ראויה, כפי שממילא התכוונו לעשות, כפי שמחייבת החלטת הממשלה. כמו כן, אנחנו מוכנים, וגם חושבים שזה נכון, לדחות במספר חודשים את התחילה.

הנייר הזה שמונח על השולחן, הוא מוסכם על מל"ג וות"ת?

זה נייר שלי.

לא. ההסכמות שהגענו אליהן לא באות לידי ביטוי בנייר הזה, מאחר שראינו אותו היום בבוקר. לגבי הנייר הזה, אני חושבת שצריכה להיות כאן מחשבה מערכתית בנושא של חוק חובת המכרזים. אני חושבת שאם המל"ג אמון עליכם, אשמח אם הוועדה תקבל את הצעת התיקון שהגשנו, עם התיקונים שאנחנו מציעים כעת ופירטנו לפניכם. כמובן שיצטרכו לנסח אותם; התייעצות עם המל"ג. ההבנות שהגענו אליהן מקובלות על כולם, לפי שיחה שעשינו אתמול בערב בשיחה שעשינו עם היועצת המשפטית ועם מנכ"ל המל"ג. אבקש שתקבלו את התיקון עם ההתאמות.


לגבי ההצעה הזאת, לפחות מבחינת משרד האוצר, יש כאן בעיה מכיוון שמי שאחראי היום על יישום חוק חובת המכרזים והפעלתו ביחס לכל הגופים שמנויים בו הוא שר האוצר בהתייעצות עם ועדת החוקה. לכן, אני חושבת שההבנות שהגענו אליהן עם המועצה להשכלה גבוהה משקפות גם את הדרישות של מבקר המדינה, על מנת להחיל את חובת המכרזים ולוודא שתהיה תקינות מנהלית בעריכת המכרזים. כמובן, כל הדוגמאות שהועלו כאן על ידי האוניברסיטאות, אנחנו הראשונים הצענו אותן. אנחנו מבקשים להשאיר את המצב כמו שהוא.

תודה. בהצעה שלי, שמונחת בפניכם, אני רוצה להכניס שני תיקונים. איפה שכתוב "שר החינוך ושר האוצר" אני רוצה להכניס "בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה". בסעיף 4ב, במקום שהשארתי פתוח, אני רוצה להכניס שזה יחול אחרי 12 חודשים. האוניברסיטאות רצו קודם 24 חודשים, והגענו אתן להסכמה על 12 חודשים.

מאחר שנקבעו כאן הרבה גורמים כדי לאשר את התקנות, אני חושבת שההליך הזה יהיה קצת סבוך. מניסיון, אני לא מאמינה שהתקנות אכן שיותקנו בתוך שנה.

זה 12 חודש אחרי שיגמרו את החוק. מיום פרסום החוק, כדי לתת לאוניברסיטאות אפשרות להסתגל.

השאלה היא למה צריך גם את שר החינוך וגם את אישור ועדת החינוך? האם אתה לא חושב שההליך הוא קצת סבוך?

גם היום נדרש אישור של ועדת החוקה, פשוט החלפנו את ועדת החוקה בוועדת החינוך. זה לא שזה יותר מסורבל.

מקובל עליכם?

בסדר, לא ידעתי שגם שם רשומה ועדה.

אתם אומרים ששר האוצר, בהתייעצות עם המל"ג - - -

שר החינוך.

מי שמתקין טכנית את התקנות זה שר האוצר, כי הנושא כאן רוחבי ומנהלי-כספי. אני חושבת שהמל"ג אמון על ייצוג האינטרסים של המוסדות להשכלה גבוהה, אבל - - -

לקחנו את סעיף 5 לחוק חובת המכרזים, שלגבי מערכת הביטחון. שם זה לא רק שזה לא עם שר האוצר, זה רק שר הביטחון. זה פשוט הוספת חריג נוסף, אולי נוסיף את זה בסעיף 5. עשיתי את זה 4א ו-4ב רק כדי שזה יהיה ברור לצורך הניסוח, כשנתקן את החוק יכול להיות שנוסיף ב-5ג חריג נוסף. היום יש שני חריגים; לגבי מערכת הביטחון – שר הביטחון בלבד, בלי שר האוצר, למרות שזה כספי. לגבי תאגידים מקומיים זה רק שר הפנים.

זה מטעמים ביטחוניים. מה עשו בקופות חולים?

כאן, מכיוון שזה נושאים כספיים, לא עשינו רק שר החינוך אלא גם שר האוצר, כדי לתת את האינפוט גם של הנושא הכספי וכלכלי, אבל באישור של ועדת החינוך, כי הנושא של ההשכלה הגבוהה, ועדת החינוך אמונה עליו.

אם הכל בעוד 12 חודשים, למה זה צריך להיות עכשיו בחוק ההסדרים?

אני מציע לכם להקשיב לחבר הכנסת אורלב ולחברי כנסת נוספים שירצו לדבר. אחר כך תעשו את ההתייעצות שלכם. ניתן לכם חמש דקות. כעצה טובה של מי שרוצה בטובת ממשלת ישראל והאוצר, אני מציע לכם ללכת על זה. אני חושב שזאת פשרה טובה שיכולה להיות מקובלת על כל הצדדים. תקשיבו לזה ואז תיקחו התייעצות ואחר כך נערוך הצבעה.

אני חושב שהסעיף הזה בחוק ההסדרים מייצג את העיוות הגדול ביותר של חוק ההסדרים. חוק ההסדרים נועד לתמוך בחוק התקציב, כדי שהמספר לא יהיה אות מתה. כלומר, המבחן של חוק ההסדרים הוא מה קורה אם הסעיף הזה לא עובר בחוק ההסדרים. האם כתוצאה מזה מה שכתוב בספר התקציב יכול להתקיים או לא יכול להתקיים. אני אומר לכם, אם תורידו את הסעיף הזה מחוק ההסדרים, שום מספר ושום שורה בחוק ההסדרים לא משתנים. אין לזה שום השפעה על התקציב בשנת 2006. קודם כל, אין לזה השפעה משום שאתם מדברים על 12 חודשים, בקושי תהיה השפעה על תקציב 2007. זה לא טוב לחוק ההסדרים של 2007.

הם מוכנים להוריד את 12 החודשים. הטיעון האמיתי שלך הוא הטיעון שאמרת קודם.

כמו שנאמר כאן, בצדק, הניסיון מלמד שהתקנות לא לוקחות חודש ולא חודשיים. אנחנו יכולים לעשות פה פיליטון על חוקים שהממשלה לא מתקינה להם תקנות שנים. אז תאמינו לי ש-12 חודש זה באמת תקופה קצרה.

זה אחרי פרסום החוק.

זה עדיין תקופה קצרה. אנחנו מניסיון יודעים שלהתקין תקנות לוקח חודשים.

למה חודשים?

כי אתמול הסבירו לנו שמשרד ראש הממשלה יחד עם משרד האוצר לא יכלו להרכיב ועדה מייעצת לחוק ההזנה במשך 18 חודש. הסבירו לנו למה אי אפשר להביא שבעה אנשים לוועדה כדי שילדים יקבלו אוכל במדינת ישראל, לפי חוק שהתקבל בכנסת. לכן, אנחנו שואלים שאלות שמותר לשאול.

ידידי הצעיר, יכול להיות שאתה מדבר מחוכמה ועולה עליי, אבל אני מדבר מניסיון ואני עולה עליך. יושבים כאן לפחות שלושה שרים לשעבר, שני מנכ"לים לשעבר, שיכולים להעיד בפניך שהניסיון אומר שתקנות מהסוג הזה לוקחות הרבה זמן. ההשכלה הגבוהה אחד הנכסים החיוניים והחשובים ביותר של מדינת ישראל. העולה על דעתך שוועדת החינוך והתרבות תעשה משהו שעלול לסכן את ההישגים של מערכת ההשכלה הגבוהה, על מזבח חוק המכרזים, שגם עליו יש תחקירים? תחת החוק הזה יש שחיתות ממסדית עמוקה מאוד, שהמכרזים האלה הם לא מכרזים, זוכים אנשים שנותנים סכומים נמוכים ולאחר מכן מוסיפים – אני לא רוצה להאריך בנושא.

אני תומך בחוק המכרזים, אני תומך בכך שהחוק יחול גם על המוסדות להשכלה גבוהה. אני שמח שהמוסדות להשכלה גבוהה תומכים בזה, אני שמח שהמל"ג תומך, אבל אי אפשר לשפוך את התינוק עם המים המעופשים. זה לא צריך להיות בחוק ההסדרים. לפי דעתי, צריך לפצל את זה מחוק ההסדרים ולהגיע להסכמות, לא רק עם המל"ג, אלא גם עם ור"ה. יש ועד ראשי מוסדות, יש מי שמנהל את הדבר הזה. צריך לשבת עם המוסדות ולדבר אתם. זאת לא פעם ראשונה שהאוצר יושב ומדבר עם ור"ה. מה, זאת פעם ראשונה? עם דוח מלץ לא ישבו ודיברו עם ועד ראשי המוסדות? הרי מישהו מנהל את המוסדות האלה.

לכן, אם התיקנים האלה מקובלים גם על המל"ג וגם על ור"ה - אני תומך בזה. כל מה שמוסכם אתם אני מסכים. אבל אם הדבר הזה לא מוסכם על אחד הגופים האלה, אני מציע שהוועדה תחליט שהיא תומכת בהחלת החוק על המוסדות להשכלה גבוהה, אבל שבו ותגיעו להבנות על התקנות ונתמוך בזה. אני לא רואה בזה שום בעיה.

להחיל את החוק, ואם יש דברים מסוימים שצריך לשנות בתקנות, שהם מיוחדים לאוניברסיטאות - - -

לא מקובלת עלי הדרך הזאת. היו לי שיחות עם כל הגורמים, הגשתי עכשיו הצעה מסודרת. תלמד את ההצעה.

אמרת לי ששינית את הסיכום ביני ובינך?

לא שיניתי את הסיכום. אתה לא צריך בצורה כזאת להתפרץ ולעשות כאילו שאתה מנהל העסק.

אני רק אומר שהיה סיכום ביני ובינך.

אני באמצע רשות הדיבור. הואיל ואין מחלוקת מהותית, אני מציע שתהיינה שלוש החלטות; החלטה אחת עקרונית של הוועדה, שלפי דעתי תהיה מקיר לקיר, שאומרת שהוועדה תומכת תמיכה בלתי מסויגת בהחלת חוק המכרזים על המוסדות להשכלה גבוהה. הדבר השני, הוועדה מעונינת, תובעת, שתהיה הידברות בין האוצר לבין המל"ג וור"ה, כדי להגיע לנוסח תקנות. דבר שלישי, לפצל את החוק, ובהגיע ההסכמות האלה, הממשלה תביא בקריאה ראשונה, וועדת החינוך מתחייבת להעביר את זה בתוך שבוע ימים. אין בעיה בדבר הזה.

אני כמעט מסכימה אתך, למעט הסיפא. אני לא חושבת שצריך לפצל את זה, אני גם לא רואה טעם בקיום דיונים ואחר כך לחזור על זה בעוד כמה חודשים, לקראת תקציב 2007. למה כן עכשיו? משום שאי אפשר להתעלם מדוח המבקר שהיה ב-2002. זה כבר בא לדיון, לא רואה סיבה לדחות את זה, מה גם שאני רוצה הסכמה רחבה.

אני רוצה להציע כמעט כמו שחבר הכנסת אורלב אומר. בשונה ממנו, אני מציעה שזה יהיה כאן, עכשיו והיום. אני כן חושבת שהתקנת התקנות, שצריכה להיות בהתייעצות עם המל"ג ועם ור"ה – זה מקובל עליי - צריכים לתחום אותן בזמן. פה אין תיחום זמן. יש זמן של שנה מהיום שיש תקנות.

מיום פרסום החוק יש 12 חודשים להגיש את התקנות לאישור ועדת החינוך. זה מה שכתוב בהצעה שיש על השולחן.

הבנתי מהיושב ראש משהו אחר.

התכוונתי שיותקנו התקנות, ונאשר אותן בוועדה, ואחר כך יהיו 12 חודשים להסתגלות. נשנה את הניסוח.

אבל אז זה יכול לקחת שנים. צריך לתחום בזמן את התקנות.

זאת אחריות של שר החינוך ושר האוצר.

חשוב שתהיה לחוק תחולה מתישהו. אם אנחנו לא יודעים לתחום את התקנת התקנות - - -

לא יכולה להחיל חוק בלי תקנות. החוק מותנה בתקנות, את יכולה להגביל את הזמן שבו יותקנו. זה מה שכתוב, 12 חודשים.

מהרגע שהחוק מתפרסם, שזה עד 18 ביוני, יש 12 חודשים למשרד האוצר לעשות את כל הדיונים שהוא צריך ולהביא אלינו לוועדה את התקנות לאישור. החוק יחול כשהתקנות ייכנסו לתוקף.

בסדר, זה מקובל. אז יש לך תשובה.

יש תשובה. אני מכירה את כל הנושא. אני מבינה שגם המל"ג הצביע על כך שזה יכול להיות מאוד מסורבל עם כל ההתייעצויות למיניהן. אני חושבת שבעניין הזה של חובת חוק המכרזים, אם מתייעצים עם ור"ה והמל"ג לא צריך את שר החינוך בעניין הזה. הייתי משאירה רק את שר האוצר, כי ממילא כל דבר כזה עובר דרך שר האוצר. זה פשוט כדי לייעל. הכנסנו לפה הרבה גורמים מייעצים, כולל ועדת החינוך. דרך אגב, השרה יכולה לשבת אתנו כאן.

צריך אישור של הוועדה. ראש הקואליציה מסכים שיהיה שר החינוך, אני חושב שאנחנו לא צריכים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור.

איך זה תבוא לידי ביטוי ההסכמה שהתייעצות היא גם עם ור"ה. האם אנחנו מסתפקים בהודעה של המל"ג?

כן. ור"ה כבר העבירו לנו איזושהי טיוטה. אנחנו בדקנו אותה, אמנם לא קיימנו עליה דיונים כי חשבנו שזה מוקדם מידי לפני שהחוק חוקק, אבל מובן שנפנה למוסדות ונשמע את עמדתם בנושא.

נציגי האוצר, אתם רוצים כמה דקות להתייעץ?

אנשי האוצר, אני שומע מפרופסור איתמר רבינוביץ שהוא תומך בהצעה. אני חשבתי להציע פיצול, ולפי דעתי יכול להיות שיש לנו רוב לפיצול. אני מוכן לרדת מההצעה הזאת, רק אל תכניסו עכשיו ברווזים. אם תכניסו ברווזים חדשים, אחזור להצעתי המקורית, לפצל את החוק, עד כדי מאבק במליאה. אני רוצה לראות בהצבעה שמית את חברי-הכנסת מצביעים על פגיעה במוסדות להשכלה גבוהה. בהתייעצות שלכם תיקחו את הדבר הזה בחשבון.

חמש דקות הפסקה להתייעצות.

10:40 עד 10:45 – הפסקה בדיון.

אני מחדש את הדיון.

יש לי שאלה למירב, האם אפשר להבהיר על אילו סוגי מוסדות זה חל? מה זה "מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9"?

זה מוסד שקיבל תעודת פטור. בעיקרון, יש לך הגדרה "שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין". זה תנאי נפרד, ואז יש את המוסדות. סעיף 9 זה מוסד מוכר, תעודת היתר או אישור למוסד שעדיין לא קיבל הכרה אבל קיבל אישור. אישור זה משהו שטוב לארבע שנים ועוד ארבע שנים ואחר כך צריך לקבל היתר. סעיף 28 זה יו"ש, שם זה סעיף נפרד.

אנחנו מכירים בתארים, ולא במוסד עצמו, כי אין לנו סמכות.

מכיוון שכל נושא התקשרויות הממשלה נמצא באחריותו של החשב הכללי, הבאנו לידיעתו את מה שהוועדה רוצה להציע. רצינו לבקש לאפשר לו לחשוב על העניין.

אנחנו מוכנים להמתין שנה.

נחליט ממילא אותו דבר. חבל. הבהרתם לו מה המצב פה.

צריך להבין שה שינוי מאוד מהותי מהדרך שבה בדרך כלל נעשים מכרזים.

הראו לכם שתי דוגמאות אחרות שזה לא כך, גם לגבי תאגידים מקומיים וגם לגבי שר הביטחון.

קודם אמרת שאין שלשר החינוך אין שום say במועצה להשכלה גבוהה.

אמרתי שלמשרד החינוך אין שום say. ראיתי את חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד החינוך לגבי ההשכלה הגבוהה, ואמרתי שליועצת המשפטית של משרד החינוך אין שום sayבקשר למועצה להשכלה גבוהה.

האם זה מקובל על חברי-הכנסת שניענה לבקשת האוצר?

דיברו אתו עכשיו, והחשב הכללי מסכים שזה יהיה שר האוצר ושר החינוך, באישור ועדת החינוך של הכנסת, אבל שהכניסה של החוק לתוקף לא תותנה בכך שהתקנות ייכנסו לתוקף.

את לא מתכוונת ברצינות להגיד שלא ייכנסו התקנות לתוקף וזה יחול. הרי זה סותר את כל מה שהצגתם פה. שמענו את האוצר, יש גבול, תודה רבה. אני עובר להצבעה.

הגישו לנו הסתייגות בכתב מסיעת חד"ש, שהסעיף בטל. אני צריכה להעלות את זה, כי קיבלתי את זה אליי.

אנחנו מצביעים על ההצעה כפי שהגשתי אותה.

החשב הכללי מבקש לתחום את כל הנושא הזה בזמן.

תחמנו את זה.

הוא מבקש, בגלל שהליקויים שמבקר המדינה מצא היו מאוד חמורים ואנחנו רוצים להסדיר את הנושא, להוריד את התקופה לסוף ינואר 2007.

אתם יכולים להביא תוך חודש. אף אחד לא מגביל אותך, זה "עד".

מביא את ההצעה הזאת כפי שהיא מופיעה, עם שני התיקונים.

אני רוצה להבהיר שגם המל"ג וגם נציג ור"ה תומכים בהצעה הזאת.

אני מבקשת בכל זאת לתחום. למרות שזה תלוי בהם, גם עליהם צריך ללחוץ. אני חושבת שצריך לתת מכסימום עד סוף שנת התקציב הזאת. לנו יש עניין שהחוק ייכנס, כי המבקר דורש.

הממשלה הרי מעונינת בחוק, אז הם יעשו את זה מהר. אם המבקר כל כך דרש ב-2002, ואנחנו עכשיו ב-2006, אז שלושת החודשים האלה לא ישנו.

שני התיקונים האלה הם התייעצות עם המל"ג ואחר כך "תוך 12 חודשים". מי בעד התיקון לחוק, כפי שהוא מופיע עכשיו בפנינו? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

בעד - 5

נגד - 1

נמנעים – 2

אושר

תודה רבה, התיקון אושר. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.