PAGE
2
ועדת הכלכלה

30.5.2006

הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתו
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 16

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ג' בסיוון התשס"ו (30.5.2006), שעה 11:30

צו הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (דחיית מועדים) התשס"ו - 2006

חברי הוועדה: משה כחלון – היו"ר

יעקב כהן

נגה רובינשטיין
-
יועצת משפטית, משרד התקשורת

הילה שמיר
-
לשכה משפטית, משרד התקשורת

קרן אלון
-
משרד התקשורת

טלי ארפי
-
לשכה משפטית, משרד האוצר

ערן ניצן

-
רכז תקשורת, אגף התקציבים באוצר

חגי מילר
-
סגן החשב הכללי, משרד האוצר

דנה נויפלד
-
משרד המשפטים

ג'קי כהן

-
יועץ משפטי, מועצת הרשות השנייה

אתי בנדלר

לאה ורון

שלי עשהאל, חבר המתרגמים בע"מ

צו הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (דחיית מועדים) התשס"ו - 2006

אני פותח את ישיבת הוועדה.

על סדר היום, צו הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, דחיית מועדים התשס"ו. נציג משרד התקשורת, בבקשה.

אנחנו מגיעים אליכם פעם נוספת, בנושא הדחייה לאשר צו.


ההסדרה של נושא ועדת המכרזים והקמת תשתית לרדיו דיגיטאלי, קיימת בסעיף 72 ברשות השנייה, שם גם נקבעו לוחות הזמנים.

במסגרת חוק ההסדרים .

במסגרת חוק ההסדרים, לשנת 2005. לוחות הזמנים נקבעו על ידי האוצר, באישור הממשלה.

רגע, לוחות הזמנים הוגדרו על ידי האוצר?

לא הוצעו על ידי האוצר, באישור ממשלה ובאישור הכנסת, אבל באותה מסגרת ניתנה גם אפשרות להאריך את המועדים. ניתנה האפשרות מכיוון שמדובר בנושא התשתית של הרדיו הדיגיטאלי, בשאלות כבדות משקל, בשאלות מורכבות.


במהלך החודשים האחרונים גם משרד האוצר, ויושב כאן יושב ראש הוועדה, סגן החשב הכללי, גם אנשים ממשרד התקשורת, ואני חושבת שגם אגף התקציבים, הבינו שמדובר בדרישות מורכבות הדורשות זמן היערכות נוסף, בטרם יצא מכרז שלם כמו שצריך.

באיזה שלב התגבשה התובנה הזאת?

אז לא ידענו שזה מורכב.

המשמעות של התאריך הזה, זה בעצם להגביל אותנו הפקידים, במסגרת לוח זמנים על מנת שהתהליך ירוץ. בתהליכים מורכבים כאלה, לפעמים לוקח זמן להבין כמה מורכבים ואיזה שאלות יש. יש דברים שנראו ברורים טכנולוגית לפני שנתיים ועכשיו הם נראים אולי פחות ברורים. יש דברים מסוגיות שונות שאנחנו צריכים עוד ללבן, ולכן מתבקשת ההארכה הזאת.


אנחנו מחויבים כמובן לבוא לקבל את אישורכם, לפני שהצו מוארך על ידי השר.

חשוב גם לציין, שהדברים נמצאים כרגע בדיון בוועדה בין משרדית, כבר מאז נדמה לי נובמבר, שהועדה התחילה את פעולתה, כלומר הנושא לא שוקט על שמריו ואנחנו לא שוקטים על שמרנו, אנחנו ולא משרד האוצר, אנחנו נמצאים בדיונים עם יועצים כלכלים שמלווים את הוועדה, הנושא באמת מאוד מורכב כפי שנגה ציינה.


בנוסף לצו, מלבד הארכת המועד לפרסום המכרז, יש עוד שתי בקשות טכניות של המשרד. בפברואר היינו כאן בפניכם, וביקשנו הארכה של המועדים. בשל איזה שהיא תקבל משרדית שלא ברור לנו אם היא חלה אצלנו, או במחלקה לחקיקת משנה, לא ברור בדיוק, הצו לא פורסם, כלומר הוועדה בדיון, במהלך פברואר, יש לי פה את פרוטוקול הדיון, הוועדה אישרה את הארכת המועדים, הצו לא פורסם ולכן משלא פורסם, אנחנו צריכים להחיל רטרואקטיבית את התאריכים שביקשנו אז.


כלומר יש שלושה מועדים, יש מועד להחלטת השר שניתנה במועד, יש מועד לקביעת כללים על ידי הרשות השנייה והיא קבעה כללים אולם עדיין לא פרסמה אותם. מה שאנחנו מבקשים בפועל, זה להאריך ולא טכנית רק את מועד פרסום המכרז, ולא את שלושת המועדים.

מה שאתם מבקשים, זה להאריך עד הראשון לדצמבר.

במהלך התקופה מה שנקבע, זה גם נקבע על ידי השר, שר התקשורת, האם הרישיונות בדרך של מכרז או לא בדרך של מכרז.

זה סעיף 2?

סעיף 72.

לדעתי, לפחות בשני סעיפים אתם מבקשים הארכה לעומת מה שאושר בצו המקורי, בצו שאושר ולא פורסם.

אתם פעם אחת מבקשים רטרואקטיבית, על שלושים לאפריל.

כי השר נתן את החלטתו, יש לנו פה העתק.

סעיף 72 ב' זה כללים למתן רישיון לשידורי רדיו, הראשון מדבר על מכרז או לא במכרז, זה רטרואקטיבי.

יש כאן את החלטתו של השר שניתנה בעניין הזה.

מה ההחלטה של השר? תציגי אותה.

השר היה צריך להחליט האם הרישיונות יינתנו בדרך של מכרז.

רישיונות למה?

רישיונות לשידורי רדיו דיגיטאלי, זאת אומרת מתן רישיונות לתחנות העתידיות שיעלו על התשתית, יינתנו בדרך של מכרז או לא בדרך של מכרז.


השיקולים שהנחו את המשרד בבדיקה לאחר התייעצות עם מועצת הרשות השנייה היו שכרגע מדובר במשאב מוגבל, המשמעות היא שיש כרגע ארבעים תדרים בטווח הדיגיטאלי, יכול להיות שיכנסו בעתיד, אבל כרגע מדובר בארבעים תדרים.


יש משהו כמו עשרים תחנות שיש להם זכות כניסה אוטומטית, אם הן מבקשות לעלות על השידורים הדיגיטאליים, אלה תחנות הרדיו האזוריות, רשות השידור וגלי צה"ל.


לכן אם מדובר בעצם במשהו כמו עשרים ערוצים, תדרים, שנשארים פנויים לתחנות רדיו דיגיטאליות, צריך לעשות מכרז על מנת לתעדף את הגורמים שיש העדפה לגביהם, שהם ישדרו.


בשלב מאוחר יותר, אם אנחנו נראה שיש כמות גדולה יותר של תדרים, אפשר לשחרר את הרשות השנייה מחובת המכרז. לאחר התייעצות עם מועצת הרשות השנייה וקבלת הסכמתה, לאחר שקיבלנו את עמדת הרשות השנייה, שחשבה גם כן שיש מקום לקבלת הרישיונות בדרך של מכרז, ניתנה החלטת השר.

מי היה השר ?

הירשזון, העניין הזה פורסם לדעתי ב- 28 באפריל?

פורסם ברבים?

אנחנו בכל זאת רצינו, למרות שאין, לא בטוח שיש חובה לפרסום ברשומות, בגלל שי ש כאן השפעה על ציבור, אנחנו החלטנו לפרסם את זה בילקוט הפרסומים.

ואז התגלה באמת שהצו שאושר על ידי הוועדה לא פורסם, ולכן אי אפשר לפרסם גם בכוחות ההודעה ולכן שאנחנו צריכים גם לגבי המועד הזה, לחזור על זה.

על כך מדובר בפסקה אחת?

כן, זה סעיף 72 א3.

זו פיסקה אחת אדוני היושב ראש, הם מבקשים שהחלטת השר האם לפרסם מכרז או לא לפרסם מכרז, תתקבל עד השלושים באפריל 2006, בפועל היא נתקבלה וכל מה שצריכים לזה, זה את ההכשר של הרבנות במירכאות כפולות כמובן.

הסעיף השני הוא סעיף הכללים, אני מציעה שעידית תציג אותו.

קודם כל כיף לי להיות פה ולעדכן אתכם שהרשות השנייה מילאה את חובותיה, אנחנו התקנו כללים, מועצת הרשות השנייה, ואנחנו בעצם כאן – אני אסביר, אנחנו בעצם כאן רק משיקולים פרוצדוראליים, מסיבות טכניות.


באמת עמדנו בלוחות הזמנים, למרות שאמרנו שהם יומרניים.

תסבירי מה הסעיף הזה, ואז תגידי איך עמדתם בלוחות הזמנים.

המחוקק קבע את עיקרון ההפרדה בין התשתית והתוכן, למעשה מי שועדת המכרזים, בראשותו של חגי מילר, היא זאת שאמורה לתת את הזיכיון לספק התשתית, ומועצת הרשות השנייה, היא זאת שמעניקה את התוכן, את הרישיונות לשידורי רדיו בשיטה הדיגיטאלית.


מכיוון שכך הסעיף הזה למעשה מקנה סמכות על קביעת כללים לגבי הענקת הרישיונות. במסגרת הפרויקט עשינו מספר פעולות. אחד עשינו שימוע ציבורי לכל מספר עמותות, גופים, מלכ"רים. דבר שני עשינו גם בעצם כנס היערכות שהיה גם כן בשיתוף עם משרד האוצר ומשרד התקשורת, ביצענו גם כן סקר צרכים וכאן קבוצות מיקוד, ואנחנו עכשיו ממשיכים, לגבש את המדיניות של הרשות ואנחנו הקמנו גם כן צוותי חשיבה על פי קטגוריות סגורות.


אנחנו עמדנו בלוחות הזמנים של הכללים, אבל כיוון שהם עדיין לא פורסמו ברשויות ראו את זה כאילו הם לא הותקנו.


לפיכך אנחנו מבקשים עוד הארכה נוספת, כמו שאמרתי קודם, משיקולים טכניים.

עד מתי?

הם מבקשים, על מנת לפרסם אותם, אתם צריכים עוד חצי שנה?

זה נמצא כבר במשרד המשפטים. העובדה שרשום 1.12, זה לא אומר שזה לא יפורסם קודם, מכיוון שהכללים כבר נמצאים במשרד המשפטים.

כל מה שצריך זה לקבוע תאריך מוקדם, כדי לאלץ את משרד המשפטים לתת לזה עדיפות, בהתאם לקביעת המחוקק מלכתחילה, כי נקבע תאריך במקור וזה נדחה ונדחה, אבל אין שום סיבה לתת לזה, אם זה כבר מוכן, אין שום סיבה לתת לזה דחייה.

השר חתם על צד אחד ואנחנו משנים אותו כאן.

אני הבנתי מהדברים שלך, שהכללים מוכנים, שהכול בסדר כרגע רק בעיות פרוצדוראליות, של מעבר בין השרים.

מועצת הרשות השנייה שהיא זו שמתקינה את הכללים, והיא התקינה את הכללים האלה. היה איזשהו ויכוח בין משרד המשפטים לבינינו, בשאלה האם הם הופכים להיות קבועים במובן סעיף 72 ב' לחוק, במועד הפרסום או במועד ההתקנה. למען הזהירות, אנחנו מבקשים לדחות, ולקבל את הדחייה הזו בצו, אנחנו מעריכים שחודש ימים יספיק לצורך פרסום.

עד ל- 30 ביוני אדוני היושב ראש, זה אפילו יותר מחודש ימים.

תודה רבה. לגבי הסעיף השלישי.

הסעיף השלישי זה הסעיף שנוגע לפרסום המכרז לתשתית, להקמת תשתית דיגיטאלית, זה הסעיף שבגינו יושבת ועדת המכרזים שחגי יושב בראשה. זה באמת נושא מורכב גם בעניין הזה, פורסם סוג של שימוע, התקבלו עמדות, יש ארבע או חמש סוגיות מרכזיות שצריך לדון ולגבש אותם.


אנחנו כמובן ננסה לעשות את זה כמה שיותר מהר, אבל במקום שנבוא לכאן עוד שלושה חודשים, ונבקש עוד פעם הארכה, אנחנו מבקשים שיינתן לנו פרק הזמן הנדרש, בשביל לגבש את הנושא.

וזה פרק הזמן המקסימאלי, כלומר לא נוכל לחזור אליכם שוב, כי מותר לדחות בצו רק בשנה, והתאריך הראשוני היה 1.12 אנחנו לא נבוא לפה יותר.

אנחנו הגענו אליכם כבר לפני משהו כמו שלושה חודשים, ביקשנו הארכה ואז אתם אמרתם אתם לא תחזור עוד פעם –

למען האמת גם בדצמבר 2005.

הוועדה הזו, היא זו שבעצם חוקקה את החוק והביאה את הרדיו הדיגיטאלי, את בשורת הרדיו הדיגיטאלי בישראל, היא הקציבה לנו שנה כדי לבוא וליישם את המהלכים שכרוכים במיכרוז של התהליך הזה.


אני אומר לכם שבחודשים האחרונים הוועדה בראשותו של חגי, ביצעה מספר לא מבוטל של פעולות ועבדה בצורה אינטנסיבית למדי ולפנינו מונחים החומר ההנדסי והכלכלי שנדרשים, כדי לצאת למכרז.


ישנן מספר סוגיות לא פתורות זה נכון, יש דרכים מהירות יותר לפתור אותם ויש דרכים ארוכות יותר. בראש הסוגיות הללו עומדת סוגיית השתתפות במכרז, כי צריך להחליט מי ישתתף במה, ואני לא נכנס כרגע לפרטים.

מבחינת בעלויות צולבות?

החוק קובע שהועדה רשאית להחליט מי ישתתף ומי לא. הוועדה עדיין לא קיבלה החלטה בנושא הזה, והיא מכבדת את משרד התקשורת, שאמור להתייחס אל סוגיות שכרוכות כרגע בתחום הפיקוח שלה כרגולאטור.


במשך חצי השנה האחרונה אנחנו מבקשים ממשרד התקשורת חוות דעת ברורה מי צריך להשתתף ומי לא. הסיבה שחוות הדעת הזו לא מונחת לפנינו כרגע היא הסיבה שבגללה נדרשת הארכת התאריכים.


הפנייה שלנו אליך כיושב ראש הוועדה, זה שלאור העובדה שרוב רובם של הנתונים נמצאים בידינו, כדי לצאת מחר למכרז, מחר במובן ה LITERALLY בהקדם, אנחנו מבקשים לצמצם בהרבה את ההארכה, אנחנו דרך אגב הצענו מספר דרכים למשרד התקשורת להימנע מהארכה אבל זה כבר לא בשולחן הזה.


לצמצם את הארכת התחולה ואני מזכיר שאנחנו כל השולחן הזה בעצם שותף לעובדה שצריך להוציא רדיו דיגיטאלי בישראל, וצריך ליישם את הדברים הללו.


אנחנו בטוחים שאפשר לעשות את זה הרבה פחות משישה חודשים.

עד לאיזה מועד אתם מציעים לצמצם?

אנחנו סבורים שאפשר לעשות את זה בחודש.

אם נוכל בחודש, בכל מקרה אנחנו נוכל לעשות את זה בחודש, אנחנו לא חייבים לפרסם את זה ב- 1.12, אם נרגיש שאנחנו מוכנים קודם לכן, נוכל לפרסם את זה ב- 1.9, ב- 1.10, או ב- 1.11.

אין ספק, אבל העובדה היא שהדינאמיקה היא כזו, אנחנו כולנו עסוקים בדברים, שבסוף זה מגיע ל- DEAD END, אני מניח שאם זה יתארך בחצי שנה, לא אתפלא אם בשבוע האחרון של החצי שנה נעשה מאמצעי על כדי להוציא את זה, כדי לא להפר את הוראות החוק.

מצב קצת מביך ששר מבקש עד תאריך מסוים והאוצר בא ומבקש תאריך אחר, בדרך כלל האוצר משתיק את המשרדים האחרים.

שר התקשורת הגיש בתאריך המסוים הזה, אנחנו ממליצים לוועדה לקצר את התהליך הזה. יושב פה יושב ראש הוועדה.

ואתה מבטיח שכשיהיו נושאים של משרדים אחרים, שכשהם יבקשו משהו, בניגוד לעמדת האוצר, אתם לא תכעסו כשנציגי ממשלה מבקשים בניגוד לעמדתכם, בנושא שאתם אחראים עליו?

אני מבטיח שלא נכעס.

לא, כי אני מודיעה לך שבדרך כלל נציגי האוצר נזעקים במקרה הזה ואומרים הכיצד.

היועצת המשפטית של הוועדה חרדה לגורל ההתנהלות והיחסים, שיתוף הפעולה.

הקושי פה הוא שזה שר התקשורת שמגיש, אבל הוועדה היא וועדה בראשות סגן החשב.

אומר נציג האוצר, אם נאשר חצי שנה, זה ייקח בדיוק מאה שמונים יום, אם נאשר שלושה חודשים, זה ייקח - - -,

הייתה חצי שנה ולא הסתדרנו, תראו, אנחנו אולי פעם קודמת אולי מתוך תמימות, אבל הלכנו עם הגישה הזאת של האוצר, שאם נאשר ארבעה חודשים, תוך ארבעה חודשים נגמור את זה. ישבה פה נציגת האוצר, ואני זוכרת שחברי הכנסת שאלו אותה, אתם לא תחזרו לכאן? הכול יהיה סגור עד אז והיא אמרה - לא, מה פתאום, עד אותו יום אנחנו בטוחים שהכול יפורסם.


אנחנו אמרנו לה אולי כדאי בכל זאת לדחות בחודש חודשיים, והייתה התעקשות של האוצר. בסופו של יום זה אחריות שלנו של משרד התקשורת. ההפרה של החוק תהיה הפרה של שר התקשורת, לא של שר האוצר. לכן במקום שאנחנו נגיע לכאן עוד פעם ובמקום שהשר שלי יאלץ להפר את החוק, אני מבקשת שתתנו לנו את המרחב ואת האפשרות לבצע את העבודה ביעילות, אבל ביסודיות. תוקם סביר להניח תשתית אחת של הרדיו הדיגיטאלי, בואו נעשה את מערך ההקמה באופן הטוב ביותר. גם אם האוצר חושב שאפשר ללחוץ על פקידים אחרים בדרך של הצבת לוחות זמנים, אני חושבת שעדיין אם שר התקשורת מבקש ואחרי שכבר היינו כאן פעמיים בנושא הזה, אחרי הבטחות של האוצר, שבטוח עד אותו תאריך אנחנו נסיים את הפרויקט, ומכיוון שמדובר בהפרה של השר, אני מבקשת שתתקבל עמדתו של שר התקשורת.

מה שאני מציעה, להבא, כשמכניסים נושא לחוק ההסדרים ואם מישהו יודע שצריך לבוא לבקש הארכה, באמת.

זה משרד האוצר אדוני, משרד האוצר יוזם את הדברים האלה.

אני רוצה לחזק את דברי נגה רובינשטיין בנקודה אחת, שיש כל מיני סוגיות משפטיות שהתעוררו, שעדיין צריכות ליבון, ועדיין אנחנו בודקים אותם בשיתוף עם משרד התקשורת, עדיין צריכות ליבון. זאת אומרת זה שיתנו הארכה והסוגיות האלה לא יפתרו, אנחנו נצטרך לחזור עוד פעם, בכל מקרה עוד פעם.


אז אם יש סוגיות משפטיות שנצטרך שטרם לובנו, וטרם הוכרעו, אז כן, לא תהיה ברירה.

אני רוצה להוסיף משהו, קצת מוזר הדיון הזה.

הדיון לא מוזר, הבקשות מוזרות.

הבקשות והדיון שבעקבותיו קצת מוזר, כי בעולם המכרזים המורכבים שיכול להיות שמשרד התקשורת לא מורגל בהם, אנחנו מוציאים מכרזים בלי חקיקה בכלל, אם זה בהתפלה, אם זה בכבישים ואם זה ברכבות, מכרזים של מיליארדי שקלים ואני מרשה לעצמי לומר, מעט יותר מורכבים מהמכרז הזה, שהוא מכרז שהיקף ההשקעה בו הוא סביב השלושים ארבעים מיליון דולר, אבל יש לו השלכות משקיות שאני יכול לשים אותם לצד מכרזים גדולים מהסוג הזה.


אנחנו משתדלים בוועדה , בוועדות הבין משרדיות, ועד היום בכל הוועדות שאני עומד בראשן, בין אם זה בתקשורת ובין במסמכים, כל ההחלטות הן פה אחד. עד היום רצה המקרה וכל ההחלטות היו פה אחד, כך ששיתוף הפעולה מתקיים לאורך זמן.


בנושא הזה אנחנו חושבים שאפשר היה לעמוד בהוראות החוק בדרכים משפטיות שהיו דרך פרסום של מיון מוקדם למכרז הזה. ואז אני מביא בהוראות החוק, מסיבות כאלה ואחרות הדבר הזה לא הסתייע, ואנחנו עומדים היום בנקודה שאנחנו מאמינים שתוך חודשיים מסמכי המכרז מוכנים, מסמכי המכרז עם החוזה ועם הכול, מוכנים לפרסום.


הסוגיה היחידה ואין שום סוגיות משפטיות אחרות, הסוגיה היחידה, שבמקרה עומדת לפתחו של משרד התקשורת, אבל היא עקרונית סוגיה שהועדה צריכה לקבל לגביה החלטה, מול משרד התקשורת, מול ההגבלים העסקיים, משרד המשפטים, משרד האוצר, כל מי שיש לו יד ורגל בעניין הזה, אבל נשארה סוגיה אחת והיא סוגיית השתתפות של מפעיל - כללית והיא בזק.

לא, זה לא יחידה, יש שאלות נוספות, אני לא הייתי שמחה אם בתוך ועדת המכרזים להוציא את הסוגיות - - -,

נגה מה לעשות , אלה הדברים. לכן בכל מה שקשור לוועדה, הדברים נסתיימו. לא הייתה שום סיבה וזה כבר חלב שנשפך, שהדברים האלה ימשכו חצי שנה ואין שום סיבה שההחלטה זאת תימשך עוד חודשיים, זה החלטה שצריך לקבל אותה בפרק זמן מאוד קצר, המשמעויות של ההחלטה לכיוון אחד הן מאוד ברורות ולכן זה די הולך בכיוון של החלטה מסוימת.


אני מניח שגם יש, יכול להיות שנגה אומרת את הדברים בתום לב, אבל אני לא בטוח שיש את אותו רצון להגיע לאותה החלטה.

הם התרשלו?

לא, אני לא רוצה להגיד שהם התרשלו, זה תפקידם, תפקידם לתת את דעתם, אין סיבה שדעה כזאת, שהיא לא תלויה בשום גורם שאיתו צריך להתייעץ, אלא משרד התקשורת, צריך לקחת כל כך הרבה זמן.

למה אתה חושב שדרושים להם חודשיים והם מבקשים חצי שנה?

אני חושב שהייתה להם חצי שנה, הם היו יכולים לעשות את זה בחודשיים, ועכשיו מבקשים עוד חצי שנה.

מה הסיבה, מדוע לא עשו, מה אתה מעריך, אם אתה כבר פתחת את הדיון.

לא יודע , יכול להיות שיש להם השפעות כאלה והשפעות אחרות, אין לי מושג. אני רק יודע שצריכה להיות פה החלטה, וכל המכרז, עומד על העניין הזה.

יש אינרציה של עבודה.

יש אינרציה?

אפשר להוציא, צריך לפתור את הסוגיות.

אני לא יודע אם זה היה בוועדה הזאת, אבל למשל מכרז להפרטת בתי הכלא, הוא פורסם ובמקביל נמסר לחקיקה, לא קרה שום דבר.

האמת היא שהייתי מציעה לחשב הכללי לא להסתמך על מכרז להפרטת בתי הסוהר, מכיוון שהאוצר בניגוד להוראות החוק הלך לכיוון של מכרז, היועץ המשפטי לממשלה רובינשטיין, חייב אותם ללכת להליך של חקיקה. אני לא אתחיל לפרט בפני הוועדה איזה תסבוכות היו לנו בגלל שמשרד האוצר בחר לפעול בדרך שבחר.

נציג החשב הכללי נתן דוגמא על מכרזים שלא פחות מורכבים.

לא מורכבים כלכלית אולי, אבל מבחינה רגולאטורית.

אני יכולה לפרט, חגי מילר לספר לך כמה זמן נמשך מכרז מתקן ההתפלה למשל באשדוד, עם חברת חשמל, מקורות.

אני נגד המתקן הזה בכלל, המדינה פרסמה.

יכול להיות המדינה, ועל אף שחגי נגד המכרז, המכרז לקח הרבה יותר זמן לפרסם אותו וזה מכרז לכל הדעות פחות מורכב מהמכרז הזה.


אין מה לעשות תראו, ברור שאנחנו רוצים לקדם את הנושא הזה אם נוכל, נפרסם את זה במהירות האפשרית. אל תאלצו אותנו, או שהשר שלנו יפר את החוק או שנהיה חייבים בפרשנויות משפטיות עלומות שאני לא בטוחה שגם היועצת המשפטית של הוועדה תסכים להם. או שאנחנו נגיע לכאן עוד פעם, זה מה שיכול לקרות.

המכרז על הרדיו הדיגיטאלי, החשב הכללי כן מוציא כן יום מכרזים, בסדר? והעובדה היא שבפרופורציות שלו קשה להתווכח, זה לא מכרז מסובך וגדול, בסוף, לא בהיקפים שלו ולא במורכבות ובהכרעה הציבורית שלו.


יש משמעות אחרת לרדיו דיגיטאלי בישראל, יש לה משמעויות נרחבות שמדברים על זה. הבשורה הזאת היא בשורה גדולה שאפשר לבוא וליישם אותה בהקדם. אנחנו סבורים שאפשר לסיים אותה בפחות מחצי שנה וכולנו יודעים שהתאריך שייקבע פה, זה התאריך שקבוע המכרז. בוודאי שאפשר לנסות לפני, אבל עובדה היא שכולנו עסוקים, זה לא קרה עד עכשיו, גם לא יקרה בעתיד.

יכול להיות שעומדת הטעות מבחינת ההשקפה של האוצר, שאם זה מכרז של שלושים מיליון דולר, זה מכרז קטן. אנחנו רואים את זה באופן אחר, זה מכרז שנוגע לחופש ביטוי, בסופו של דבר התשתית היא שומר השער של התחנות שיעברו על גבי התשתית.


זאת אומרת בעל התשתית יכול להיות חסם במקרים מסוימים לתחנות הרדיו מלעבור על גביו, הנושא צריך להיות מוסדר בשיא הזהירות, בסופו של דבר אנחנו מגיעים לשאלות של חופש ביטוי, לא לשאלה של שלושים מיליון דולר או ארבעים מיליון דולר, אלא מגזרים יקבלו ביטוי, באיזה אופן, איזה הסדרה תהיה עליהם, הנושאים האלה גם מגיעים לשאלה של תשתית, כי תהיה לנו בעל תשתית אחת, לא תהיה תחרות בעניין התשתיות.

נגה, זה פשוט לא נכון, זה לא קשור לתשתית.

השאלה שעכשיו עומדת על הפרק לא קשורה, זה קצת מוגזם. לא קשורות לחופש ביטוי, סליחה.

יש עוד מישהו שרוצה להתבטא בעניין הזה?

השאלה היא, אם הוועדה תרצה שהמכרז הזה יצא, אני חושב שכדאי שהוועדה תקבע, הניסיון מלמד.

הוועדה באופן עקרוני, בעד קיצור הליכים, בעד זירוז הליכים, אבל גם בעד חשיבה שיטתית ומסודרת ושלא נשפוך את המים עם התינוק, מתוך רצון טוב.


לכן בעניין הזה נגה, אנחנו נאפשר לכם כמעט את מכסימום הזמן, נאפשר עד שלושים לנובמבר, אתם גם תצטרכו להיכנס לקצב יותר מהיר, האם אתם תכננתם למשוך את זה עד הסוף?

ממש לא.

כמעט את רוב הזמן, את מקסימום הזמן אנחנו מאפשרים לכם, ושתסיימו גם תתחילו לתאם עמדות. להבא יהיה יותר נוח ליועצת המשפטית.

תחילה של הסעיף 1.1 כיוון שהמועד כבר עבר, הם מבקשים תחילה רטרואקטיבית, מהראשון בדצמבר 2005, כי אחרת לפי החוק הם היו צריכים –

אני אצביע על הסעיפים. אנחנו מדברים על סעיף 72 דחיית מועדים, פסקה אחת – המועדים הקבועים בסעיפי החוק שלהלן יידחו כמפורט לצידם:




הצבעה

.1 סעיף 72 א 3 עד יום ב' באייר התשס"ו 30 באפריל 2006, זה רטרואקטיבית.


מי בעד? אין מתנגדים, אין נמנעים, עבר.

סעיף 72 ב' פסקה 2, עד יום 30 לשישי,


מי בעד? מי נגד? מי נמנע? עבר.

סעיף 3. סעיף 72 ד (ג) עד יום 30 לנובמבר .


מי בעד? מי נגד?

סעיף 2. תחילתו של סעיף 1.1 ביום כ"ט חשוון התשס"ו ראשון לדצמבר 2005, גם רטרואקטיבי.


מי בעד? מי נגד?


מבחינתנו, בשלושת הסעיפים הוארכו המועדים.

הישיבה נעולה, תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00

PAGE