PAGE
1
ועדת הכספים

23.5.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, כ"ה באייר התשס"ו (23 במאי 2006), שעה 15:45

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 – פרק ט"ו: מים.

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

אמנון כהן – מ"מ היו"ר

חיים אורון

זאב אלקין

אבשלום וילן

שי חרמש

שלי יחימוביץ

ישראל כץ

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

משרד האוצר: ערן פולק

נועם הויזליך

יואל בריס

עדנה הראל – משרד המשפטים

דרורה ליפשיץ – יועמ"ש, משרד התשתיות הלאומיות

משה אבנון – יו"ר ועדת המים, מרכז השלטון המקומי

אורלי סלע – מ"מ יועמ"ש

נגה בליץ - מנהלת אגף ניהול הצריכה

יוסף דרייזין – מנהל האגף לתכנון

רחל אדם – לשכה משפטית

ישעיהו בר-אור – ראש אגף מים ונחלים

מרדכי מרדכי – יו"ר

אלכסנדר קושניר – ראש אגף בכיר הנדסה

יורם תמרי – התאחדות חקלאי ישראל

פנינה פירסטון – פורום למאבק באבטלה

אתי בנדלר

רחל סמואל

חנה כהן

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 – פרק ט"ו: מים.

שלום לכולם, אני פותח את הישיבה. על סדר היום הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 – פרק ט"ו: מים. היום נקרא את הצעת החוק ונשמע הערות ענייניות.

אני מבקשת להעיר לפסקה (4) שמתקנת את סעיף 18 לחוק העיקרי. סעיף 18 לחוק המים – לחוק העיקרי – אומר כדלקמן: "מי שנגרם לו נזק על-ידי קריעת רצועת מגן או על-ידי פעולה לפי סעיף 17 – הסעיף שמאפשר כניסה למקרקעין – זכאי לפיצויים מאוצר המדינה. באין הסכמה בין הדורש פיצויים לבין נציב המים בדבר הפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין". בהתאם למוצע בסעיף זה הפיצויים יהיו לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית לעניין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם, ומי שטוען שהוא לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים שהמועצה קבעה, רשאי לערור על כך בפני בית הדין. אני חושבת שכאן נותנים סמכות די מרחיקת לכת למועצה הזאת, משום שמסמיכים אותה כאן קודם כל לקבוע כללים לגבי עצם הזכאות לפיצויים, דהיינו, לכאורה יכולה - בלי שום פיקוח פרלמנטרי כמובן – אותה מועצה, שהיא פקידות בכירה מאוד, לשלול זכות לפיצויים בהתאם לאותם כללים. אחר כך, מי שטוען שלא קיבל פיצויים בהתאם לכללים, רשאי לערור. דהיינו, מי שכלל לא זכאי בהתאם לאותם כללים.

המצב היום הוא כזה שהזכאות והיקף הפיצויים נקבעים על בסיס פרטני, לפי מקרה. ההצעה משפרת את המצב, כי מצד אחד יש את הכללים שאפשר לבדוק אותם בצורה ישירה – את סבירותם ואת תוכנם – ומצד אחר לערור.

כלומר, יכול אדם שמרגיש שהוא נפגע לעתור לבג"ץ נגד הכללים.
עם כל הכבוד, אני חושבת שצריך להסמיך את הוועדה לקבוע אמות מידה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. מדובר כאן על משהו מאוד בסיסי, על עצם הזכאות לפיצויים וכו', ואני לא חושבת שאפשר להשאיר דבר כזה למועצה.

אני מבקש להזכיר את ההערה הזאת לפני ההצבעה, כדי לשמוע את עמדת האוצר ואם תוקן.

אני מבקשת שלא יקראו היום את פרק המים. עד כמה שאני מבינה, אם יקריאו היום את הפרק הזה, אחר כך אי אפשר יהיה לבצע שינויים.

בהחלט לא. אני מודיע בצורה חד-משמעית שאני ארשה שינויים. אני יודע בדיוק למה את מתכוונת, אני יודע על השיחות שיש לכם, ואני בהחלט אאפשר שינויים.

בכל מועד שהוא?

בכל מועד, עד להצבעה. ההקראה הזאת היא פורמלית, כדי שלא יגידו אחר כך שלא הקראנו וכו'. דרך אגב, גם במהלך ההקראה הזאת אני אאפשר להעיר הערות. חברת הכנסת שלי יחימוביץ שאלה אותי הבוקר על כך ואמרתי שידוע לי על השיחות. לכן ברור לי שיהיו שינויים.

אני מהפורום למאבק באבטלה. אני מבקשת לשאול מדוע הפרק הזה הוא במסגרת חוק ההסדרים.

השאלה הזאת כבר נדונה עם כל החכמים, וגם חכמי חלם דנו בזה, והחליטו פה אחד – כולל הממשלה, שלא מבינים למה.

אני בכל אופן חושבת שלציבור אין שום דרך להביע את מחאתו.

לציבור יש דרך אחת - להגיד פעם בארבע שנים, כפי שאמרו בבחירות הקודמות: לכו הביתה.

אני בכל זאת מבקשת שהוועדה תחליט לא לדון.

למרות שאני באופוזיציה, אני מנהל את הוועדה ולכן אני לא מתכוון לעשות שינויים ולפצל את זה. אני צריך לנהוג ביושר ולכן אני לא יכול לקבל את הצעתך. הקואליציה דנה בינה לבין עצמה מה לעשות עם החוק ולהגיע לכל מיני הסכמות. אם יגיעו להסכמות – טוב, אם לא יגיעו להסכמות – בין כך זה לא יעבור.

אני מתחיל לקרוא מפסקה (6).

(6) בסעיף 19 –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "באישור שר החקלאות" יבוא "בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית";

(ב)  סעיף קטן (ב) – בטל;

(ג)  בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "על גבייתן של הוצאות לפי סעיף קטן זה תחול פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12";

אנחנו מבקשים להעיר לסעיף 18א.

על-פי הנוהג כאן אני לא יכול לתת אפשרות לשום גורם ממשלתי אחר להעיר הערות, חוץ מזה שהממשלה הסמיכה אותו להציג את החוק. אין שתי עמדות לממשלה. אני מאוד מכבד את המשרד לאיכות הסביבה, שאת מייצגת, אבל השר שלך חייב להעיר את ההערות שלכם בממשלה. ההערות שלך צריכות להישמע בדיונים ביניכם, אבל לא כאן.

אין לנו עמדה אחרת. יש עמדה של הממשלה ואנחנו תומכים בה, אבל הבנתי מהשר שלנו שהאוצר אפשר לנו להעיר הערות ספציפיות לסעיפים ספציפיים.

זה לא צריך להיות פה, נעשה את זה בינינו.

אני פועל לפי זה שיש ממשלה אחת עם עמדה אחת.

פסקה (7) –

(7) בסעיף 20ד(א), ברישה, במקום "מועצת המים" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";

שוב, זה הכל ביטול סמכויות שר החקלאות.

(8)  בסעיף 20יג(א), במקום "מועצת המים" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";
(9) בכותרת סימן ב' לפרק השני, במקום "נורמות וכללים" יבוא "כללים";

(10)  במקום סעיף 21 יבוא:

"קביעת כללים 21.  מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני, ומשקבעה כך – לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.";

(11) בסעיף 22 –

(א)  בכותרת השוליים, במקום "נורמות וכללים" יבוא "הכללים";

(ב)  במקום "קביעת נורמות וכללים" יבוא "קביעת כללים";

(12) בסעיף 22א –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "או להטייתם ממקור אחר" יבוא "להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי-ים";

(ב)  אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.";

ההערות הן לאורך הסעיפים – ביטול סמכויות שר החקלאות גם בנושאים שקשורים לחקלאות. אלה לא הערות כל כך משפטיות ולכן אני נמנעת מלהעיר אותן.

חבר הכנסת כץ, היית שר החקלאות בתקופה שדנו בממשלה בהצעה הזאת. אתה התנגדת להצעה, מדוע?

בגלל ביטול סמכויות שר החקלאות בנושאים חקלאיים.

מה עמדת השר החדש? אני מבין שיש דיונים עם שר החקלאות על הצעת החוק הזאת ושמנסים להגיע להסכמה איתו. לכן ברור שאם תהיה הסכמה ויהיו שינויים אני אאפשר אותם. היות שהיועצת המשפטית העירה שמבטלים סמכויות, אני מניח שגם על הדברים שהיא ציינה מתקיימים דיונים.

שמעתי שני דברים משר החקלאות: 1. על-פי הסיכום שלו עם חבר הכנסת אביגדור יצחקי, כל עוד שאין הסכם עם החקלאים - - -

אני מודיע כאן שאני אאפשר תיקונים בהתאם להסכם שיהיה בין שר החקלאות לשר האוצר, אחרת אני מניח שבין כך זה לא יעבור.

התכוונתי להסכם אחר. במהלך השנה התנהל משא ומתן בין התאחדות חקלאי ישראל לבין משרד האוצר לגבי הסכם להסדרת תעריפי מים לחקלאות לטווח ארוך. ההסכם הזה לא נחתם עד לרגע זה. הבנתי משר החקלאות שהוא הגיע להבנה עם אביגדור יצחקי שכל עוד ההסכם הזה לא חתום, לא ימשיכו בהליכי אישור החוק.

אתמול דיברתי עם שר האוצר, עם חבר הכנסת יצחקי, עם קובי הבר. אני מבין שיש דיונים וצריך להגיע להסכמה עם השר שמחון. לכן ברור שאני אכבד כל סיכום שיהיה.

מה שמחייב אותך זה עמדת משרד האוצר.

הגשתי עכשיו ליועצת המשפטית שורה של תיקונים לגבי ההערה שהיא העירה.

האם זה בדיונים עם השר שמחון?

כן. הגשתי לוועדה הצעה לתיקון לפיה מחירי המים לחקלאות יהיו באישור שר האוצר ושר החקלאות, כמו שהיה עד היום.

ההצעה שהגשת היא הסתייגות.

זה לא הסתייגות, אלא תיקון לטקסט.

יש הצעת חוק ואתה מגיש שינוי, זה נקרא הסתייגות.

הוא מנסה לומר שההצעה המרכזית תהיה בנוסח הזה.

זו הסתייגות.

עד שתהיה הצבעה בוועדת כספים, ההצעה הזאת היא הסתייגות. אם יהיה לה רוב בוועדה, זה יעלה למליאה כהצעת הוועדה.

אם האוצר יקבל את ההצעה ויגיעו להסכמה עם שר החקלאות, לא תהיה התנגדות של החקלאים.

אני מבקש להתייחס למהות הדיון. הדיונים שיש מאחורי הקלעים הם בכל מקרה לא דבר שייכנס לתוך החוק. יש נוסח של החוק שבו יש שתי נקודות – האחת היא סמכות הממשלה לנסח כך או אחרת דבר שישאיר את סמכות שר החקלאות לגבי נושאים חקלאיים, השנייה היא סמכות הכנסת, אשר הוועדה צריכה לתת את דעתה על כך שמפקיעים מוועדת הכספים סמכות שיש לה היום. אלה שתי הנקודות העקרוניות והיה גם העניין של השתתפות נציגי ציבור בוועדה הקובעת. בכל מקרה, השר שמחון יכול לדון על הדברים האלה, אבל הוא דן גם בדברים אחרים שלא קשורים לתוכן החוק. אנחנו יכולים לדון רק בחוק – אנחנו יכולים לאמץ את התיקונים האלה, שזה מה שהוועדה רוצה, אבל אני לא יכול להיות אחראי לדיונים אחרים שהוא עושה עם גורמים אחרים.

אתה צודק.

השאלה היא אם יש הסכמה לתיקונים.

עדיין אין הסכמה.

כך נחסוך לשר שמחון עבודה.

אפשר להגיש הסתייגויות. כרגע יש משא ומתן ואני מבין שלפי זה ייקבעו הדברים.

אם יתקבלו התיקונים האלה וההצבעה תהיה בנפרד, אני אצביע בעד.

אני מתנצל בפני חברי הוועדה שאני חייב לעזוב את הישיבה. חבר הכנסת אמנון כהן ימלא את מקומי.

אני יכול לבקש שידונו בתיקונים המהותיים בלי קשר לשום דבר אחר? למה אנחנו צריכים להיות תלויים בהסכמות?

אפשר לחכות. אולי יגיעו להסכמה ובעצם תקבל את מה שאתה רוצה. למה צריך להתווכח על דברים שיכולים להשתנות?

אנחנו נמשיך בקריאת הצעת החוק. כפי שציין היושב-ראש, מתקיימים מגעים עם השרים הרלוונטיים בתקווה להגיע להסכמות על חלק מהדברים. אני מקווה שההסכמות יובאו לידיעתנו בדיון הבא.

אני מבקשת להתייחס לדבריה של עו"ד בנדלר. עו"ד בנדלר, אולי לא הובא לידיעתך, אבל כשהוקם משרד התשתיות הלאומיות, הועברו סמכויות משר החקלאות לשר התשתיות הלאומיות. בהתאם להודעה שפורסמה, וקיבלה את אישור הכנסת לפי חוק יסוד: הממשלה, כל הסמכויות לפי חוק המים הועברו ממשרד החקלאות, למעט נושאים של תעריפי מים לחקלאות. כל יתר הסמכויות בסעיפים שמדובר עליהם הועברו משר החקלאות לשר התשתיות הלאומיות. זה מופיע היום בנוסח של החוק כשר חקלאות, אבל זה בפועל שר התשתיות הלאומיות, ולכן בעצם זה צילום המצב הקיים.


לצורך הגילוי הנאות לחברי הוועדה, ואולי אני הנאיבית והתמימה האחרונה, לי הובהר היום על-ידי שר התשתיות הלאומיות שבהתאם לסיכום שום שינוי לא ייעשה בנוסח החוק בלי הסכמת משרד התשתיות הלאומיות ויש הסכמה של משרד האוצר למשוך את הצעת החוק אם יש שינוי שלא מקובל על משרד התשתיות הלאומיות.

תתכבד הממשלה ותגמור את העניינים בתוכה ואז תבוא לפה. מה הם רוצים מאיתנו?

איך יועצת משפטית יכולה בכלל להודיע על הסכמים פוליטיים?

מראש היא אמרה שהיא נאיבית.

התנהל כאן ויכוח כאילו סמנטי, אם קוראים לזה הצעה לתיקון או הסתייגות וכו'. אני רוצה להזכיר מושכלות יסוד – הסתייגות היא הצעה לתיקון החוק שנדון בוועדה, שהוועדה דנה בה ומצביעה עליה. רק אם היא לא התקבלה היא הופכת להיות הסתייגות שמונחת יחד עם נוסח החוק לקריאה שנייה ושלישית. לכן, בעיקר של חוק ההסדרים, אבל לא רק, מבחינים – למרות שזה לא מעוגן בתקנון – בין הסתייגויות מהותיות לבין הסתייגויות לדיבור. הסתייגויות מהותיות הן הצעות לתיקון בחוק וזה מחייב להצביע עליהן. אם אני מבינה נכון, מה שהציע היושב-ראש זה לדחות את הדיון בהצעות האלה שמא הן יתייתרו, כי כך וכך הם יתקבלו על-ידי הממשלה. בכל מקרה, ודאי שיהיה צורך להציג אותן ולהצביע עליהן.

כרגע נקרא את הנוסח כפי שהוא מונח לפנינו. כל התיקונים שנדבר עליהם יובאו שוב לדיון, נצביע עליהם ונחליט אם זה יהיה הסתייגות או הצעת הוועדה.

(11) בסעיף 22 –

(א)  בכותרת השוליים, במקום "נורמות וכללים" יבוא "הכללים";

(ב)  במקום "קביעת נורמות וכללים" יבוא "קביעת כללים"; זה פשוט שימוש וקביעת יותר מונחים.

(12) בסעיף 22א –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "או להטייתם ממקור אחר" יבוא "להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי-ים"; זה מבהיר שרשיון הקמה זה גם להתפלת מי ים.

(ב)  אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית."; זו סמכות לקבוע כללים לעניין מתן הרישיונות.

(13) בסעיף 23, אחרי "ממקור מים" יבוא "ולא יתפיל מי-ים", אחרי "הפיקם ממקור מים" יבוא "או התפילם ממי-ים" ובמקום "(להלן – רישיון הפקה)" יבוא "(להלן – רישיון הפקה); מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית"; שוב, זה אותו עיקרון שזה חל גם על התפלה והכל לפי כללים שקבעה מועצת הרשות.

(14)  בסעיף 24, במקום "שנקבעו לכך בתקנות" יבוא "שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים"; שוב, העברת הסמכות לפי הכללים אל מועצת הרשות הממשלתית.
(15)  בסעיף 25, במקום "בתקנות" יבוא "בכללים שקבעה הרשות הממשלתית"; אותו עיקרון, זה לעניין פרטים ברישיון הפקה ובעניין תנאים ברישיון הפקה.

(16)  אחרי סעיף 25 יבוא:

"אמות מידה להקצאת מים לחקלאות 25א.  שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות הפקה, לצריכה למטרת חקלאות."; כלומר, מועצת הרשות קובעת תנאים מתי זה למטרות מים ושר החקלאות קובע מטרות בתוך מטרת המים.

(17) בסעיף 27(ג), במקום "ששר החקלאות יקבע בצו" יבוא "שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו"; שוב, העברת הסמכות למועצת הרשות. כאן זה לעניין כללי רישום רישיונות.

(18) בסעיף 29, במקום "הכריז שר החקלאות" יבוא "הכריזה מועצת הרשות הממשלתית"; זה לעניין קיצוב.
(19) בסעיף 30, במקום "בחוק זה או בתקנות לפיו" יבוא "לפי חוק זה";
(20) בסעיף 32(א), במקום "בחוק זה או בתקנות לפיו" יבוא "לפי חוק זה"; זה תיקון טכני.

(21)  בסעיף 33 –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "רשאי שר החקלאות להורות לנציב המים שינהל את המפעל האמור בדרך ובתנאים שיקבע" יבוא "רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת"; הרעיון הוא ניהול ספציפי של מפעל לאחר ביטול רישיון. הוא יעשה לפי כללים שקבעה המועצה, ובאין כללים זה יהיה לפי הוראות ספציפיות.

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "הורה שר החקלאות לנציב המים" יבוא "החליט מנהל הרשות הממשלתית", במקום "רשאי נציב המים להעביר, בתנאים שקבע השר" יבוא "רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה מועצה, להעביר";

(22) בסעיף 34 –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "ייקבעו אלה על ידי" יבוא "יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית," ובמקום "החלטתו" יבוא "צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה"; זה בעניין חיוב לספק מים. מצב שבו אין הסכמה בין הספק לצרכן, הנציב – עכשיו זה יהיה מנהל הרשות – יכול להורות ולקבוע את הכללים לכפות על הספק לספק בתנאים שהוא קבע.

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת ולעניין תשלום על ידי רשות מקומית – גם לאחר התייעצות עם שר הפנים, יקבעו" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית תקבע"; שוב, איגום הסמכות הזאת.

למה הוצאת את הכנסת מפה?

זה עניין ביצועי.


(23)  בסעיף 35א –
(א)  סעיף קטן (ג) – בטל;

(ב)  בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית"; זה לעניין איכות מים ותנאים לאספקת מים.
(ג)  בסעיף קטן (ו), במקום הרישה עד המילים "יקבע תעריפים" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים"; במקום תהליך מסורבל של כמה שרים לקביעת התעריפים, התעריפים ייקבעו בידי מועצת הרשות הממשלתית.

(24)  בסעיף 36, במקום "נוכח שר החקלאות" יבוא "נוכחה מועצת הרשות הממשלתית" ובמקום "רשאי הוא, לאחר התייעצות עם מועצת המים ועם ועדות האספקה" יבוא "רשאית היא"; זה לעניין הכרזה על אזור תקצוב.

רציתי להעיר שתי הערות: 1. לפסקה (21) – גם בסיפה של סעיף (א) וגם בסעיף (ב) מופיעות המילים: ובהיעדר כללים כאמור – אישור מאת המועצה האמורה. המטבע לשון הזאת "בהיעדר כללים תנחה המועצה מה לעשות" מופיעה בשורה של נושאים שונים. מה שיקרה בסופו של דבר זה שהמועצה תהיה במצב שהיא יכולה להימנע מקביעת כללית שצריכים לפרסם אותם, ואז כל פעם, בכל מקרה, המועצה תנחה לפעול כך או לפעול אחרת. בעצם אין שקיפות. אני חושבת שבכל מקום שקובעים שהמועצה הוסמכה לקבוע כללים, הכנסת צריכה לקצוב לה זמן עד מתי יקבעו הכללים האלה ולא להשאיר את זה פתוח.

אנחנו נבחן את העניין.

ולקראת ההצבעות תבואו עם תשובות.

הרעיון היה לא ליצור מצב שבו בגלל שטכנית עוד לא הספיקו לקבוע כללים, אי אפשר יהיה לפעול במצב שאין כללים.

אבל אסור שזה יהיה לעולם ועד.

בכל מקרה, אנחנו נשקול את ההערה של היועצת המשפטית.

אנחנו בעצם משפרים את המצב הקיים.

לגבי פסקה (22) – הנושא של ביטול הפיקוח הפרלמנטרי. הנושא הזה הוזכר כבר בישיבה קודמת. כאן מדובר על ביטול הפיקוח הפרלמנטרי לצורך קביעת תעריפים עבור השקעות יסוד, תשלומי פיגורים. אני חושבת שיש נושאים שאסור לוותר על הפיקוח הפרלמנטרי. יש נושאים שעד היום היו בפיקוח ועדת הכלכלה ונושאים אחרים היו בפיקוח ועדת הכספים.

אני רוצה להציע כאן עיקרון ואני מקווה שהאוצר יקבל אותו. אם הרעיון היה להעביר מכל מיני סמכויות לרשות המים, בהנחה שהרעיון הזה מקובל, אל תיקחו בדרך טרמפים על דברים אחרים.

גם לא להוסיף חובה לקביעת כללים, למשל?

לא, כל המוסיף – מוסיף. אבל במקרה הזה, כל הגורע – גורע.

(25)  בסעיף 37 –

(א)  בסעיף קטן (א) –

(1) ברישה, במקום "הכריז שר החקלאות" יבוא "הכריזה מועצת הרשות הממשלתית", במקום "ונראה לו" יבוא "ונראה לה", במקום "רשאי הוא, לאחר התייעצות עם מועצת המים ועם ועדות האספקה" יבוא "רשאית היא" ובמקום "על ידי תקנות הקובעות" יבוא "בכללים הקובעים"; זה עדיין לעניין אזור קיצוב.

(2)  בפסקה (1), במקום "ורשאי הוא" יבוא "ורשאית מועצת הרשות הממשלתית";

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "בתקנות" יבוא "בכללים";

(26)  בסעיף 38, במקום "ראה שר החקלאות" יבוא "ראתה מועצת הרשות הממשלתית", במקום "יכין" יבוא "תכין" ובמקום "ויניח העתק ממנה במשרדי נציב המים" יבוא "ותניח העתק ממנה", ובכל מקום, במקום "נציב המים" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית";

(27)  בסעיף 39, במקום "לנציב המים" יבוא "למועצת הרשות הממשלתית"; זה בעניין שימוע.

(28)  בסעיף 40, במקום "שר החקלאות לא יתקין תקנות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים" ובמקום הסיפה החל במילים "לפני מועצת המים" יבוא "לפניה"; זה בעניין חובת השימוע.

(29)  בסעיף 44 –
(א)  סעיף קטן (ב) – בטל;

(ב)  בסעיף קטן (ג), במקום "שר החקלאות רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת המים" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית";

אני מבקשת שלישיבה הבאה תבדקו את פסקה (28) ביחס לסעיף 40. לדעתי המשך הסעיף העיקרי דורש גם הוא תיקון.

אני מבקש להעיר שתי הערות: 1. לפסקה (16) – משמעות הפסקה הזאת היא להשאיר את הסמכות לקבוע את מכסות המים בין החקלאים לשר החקלאות. קובי הבר אמר את זה בצורה ברורה במצגת שהוא הציג אתמול. כמו שזה מנוסח עכשיו, זה לא משיג את המטרה. צריך למחוק את המילים "ברישיונות ההפקה".

זה ייבחן.

2. לגבי פסקה (24) – אין ספק כאן שרוצים להשאיר לשר החקלאות את הסמכות לבצע את הקיצוץ בין החקלאים. לכן צריך להוסיף בפסקה (24) אחרי "רשאית היא" את המילים "בהתייעצות עם שר החקלאות". זה אופן הקיצוץ ועל כך דיבר קובי הבר בצורה ברורה.

אני מבקש לבחון את זה ולהגיע להבנות לקראת מועד ההצבעות.

(30) בסעיף 44ב, במקום "(להלן – רישיון החדרה)" יבוא "(להלן – רישיון החדרה); מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית";

(31)  בסעיף 44ג(3), במקום "שיקבע שר החקלאות, לאחר התייעצות במועצת המים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת" יבוא "שתקבע מועצת הרשות הממשלתית";

גם פה ביטלת את אישור ועדת הכלכלה.

מדובר על מטרות ההחדרה ברישיון ספציפי.

בסעיף 31 מחקת את ההתייעצות עם מועצת המים. אני מבין שלאחר מכן את מחזירים את ההתייעצות הזאת.

לא. מועצת המים לעניין זה נשארת כגוף מייעץ לשר התשתיות, כאשר מועצת הרשות הממשלתית היא זו שקובעת את הכללים.

אתם מבינים שזה מהותי.

אני מבקש לא להעיר עכשיו הערות.

זה דבר מהותי. אתה רוצה בליץ? אז בליץ. זו לא הערה טכנית, אלא מהותית.

הכל כאן מהותי. אין פה נושא אחד שאינו מהותי – מורידים את הסמכויות, מורידים את הפיקוח הפרלמנטרי, מורידים את הפיקוח של ועדת הכלכלה, מורידים סמכויות מהשרים וכו'.

רוב ההערות הן שינויים טכניים של נוסח. פה יש מצב בו שמעבירים את מועצת המים שמייעצת לשר החקלאות לייעץ לשר התשתיות. על מה בדיוק?

גם היום היא מייעצת לשר התשתיות, כי כל הסמכויות לפי חוק המים הם בידי שר התשתיות הלאומיות בהתאם להחלטה שאושרה.

אני רוצה שיהיה ברור שהוועדה לא קיבלה איזושהי החלטה לגבי ההערות של מנכ"ל משרד החקלאות.

ביקשתי שתבחנו את זה עד ההצבעה.

(32) בסעיף 44ה –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "60" יבוא "30";

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "הזדמנות להשמיע, בדרך שתיקבע בתקנות, את הצעותיו" יבוא "הזדמנות להשמיע את הצעותיו", ובסופו יבוא "בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים";

(33)  בסעיף 44ז(א), אחרי פסקה (6) יבוא:

"(7)  אמצעי ניטור שעל בעל הרישיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ונתונים כאמור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.";

(34) בסעיף 44טז –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "מצא השר" יבוא "מצאה מועצת הרשות הממשלתית";

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "שתיקבע בתקנות" יבוא "שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים";

(35) בסעיף 44יז, במקום "60" יבוא "30";

(36) בסעיף 44יט –

(א)  בסעיף קטן (ב), במקום "שיקבע שר החקלאות לאחר התייעצות במועצת המים" יבוא "שקבעה מועצת הרשות הממשלתית";

(ב)  סעיף קטן (ג) – בטל;

(37) בסעיף 44כ, במקום "באישור נציב המים ועל פי כללים שייקבעו על ידי הנציב" יבוא "באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית";

(38) בסעיף 44כב, במקום סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד)  מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי סימן זה."; זה פיצוי כתוצאה מהחדרת מים.

שוב, יש כאן עניין של ביטול הפיקוח הפרלמנטרי לעניין כללים לחישוב הפיצויים.

(39)  בסעיף 46, במקום "שר החקלאות רשאי" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית";

באותה הזדמנות אני מבקשת לבצע תיקון נוסף לסעיף 46 לחוק העיקרי, כי הסמכה של תאגיד להיות רשות מים ארצית, בהתאם לנוסח הקיים שהוא נוסח מאוד ארכאי, טעון אישור הכנסת. הכנסת, זה מליאת הכנסת. אני מבקשת לתקן את זה שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

אנחנו נבחן את זה.

(40)  בסעיף 47, בכל מקום, במקום "לשר החקלאות" יבוא "לשר התשתיות הלאומיות"; זה לעניין זכות הכרעה ברשות המים הארצית.
(41) בסעיף 49, במקום "שר החקלאות רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת המים" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית" ובמקום "השר רשאי להסמיך לכך, לאחר התייעצות עם שר הפנים, גם" יבוא "ורשאית היא להסמיך לכך גם"; מדובר בהסמכת תאגיד להיות רשות מים אזורית.
(42) בסעיף 51, במקום "שר החקלאות רשאי" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית"; זה הסמכת רשות המים הארצית למלא תפקידה של רשות מים אזורית.

(43)  בסעיף 52, במקום "ששר החקלאות הרשה" יבוא "שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה"; זה העברת סמכות לעניין בחינת ביצוע תפקידיה של רשות המים האזורית.

(44) בסעיף 53, במקום "נוכח שר החקלאות" יבוא "נוכחה מועצת הרשות הממשלתית", במקום "לדעתו, שיהיו בידיה" יבוא "לדעתה, שיהיו בידי רשות המים", במקום "ורשאי השר" יבוא "ורשאית מועצת הרשות הממשלתית" ובמקום "שיקבע" יבוא "שתורה"; שוב, זה העברת סמכות לעניין תנאים למתן ההרשאה.

(45)  בסעיף 54, במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית"; זה לעניין הוצאות אג"חים וקבלת הלוואות לתקופות של יותר משלוש שנים, מותנה באישור שנקבע באותו סעיף.

(46)  בסעיף 57 –

(א)  בכותרת השוליים, במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";

(ב)  במקום "לשר חקלאות" יבוא "למועצת הרשות הממשלתית", במקום "לו" יבוא "למועצה האמורה" ובמקום "שידרוש" יבוא "שידרשו"; זה לעניין העברת סמכויות משר התשתיות למועצת הרשות הממשלתית לעניין הגשת דין וחשבון על פעולות רשויות מים.

(47)  בסעיף 58, במקום "שר החקלאות יגיש" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית תגיש"; שוב, זה לעניין העברת סמכויות משר התשתיות למועצת הרשות הממשלתית לעניין הגשת דין וחשבון שנתיים לכנסת על פעולותיהן של רשויות המים.

אני מציעה גם כאן לשקול להעביר את זה לוועדת הכלכלה במקום למליאת הכנסת. אני לא חושבת שראוי שמועצת המים יגישו דיווח למליאת הכנסת, אלא לוועדה מוועדות הכנסת, לוועדת הכלכלה.

פסקה (48) מדברת על העברת סמכויות לעניין רשות מים אזורית שאינה פועלת כהלכה.

(48)  בסעיף 59 –

(א)  בסעיף קטן (א) –

(1) ברישה, במקום "לתקנות החלות" יבוא "לכללים החלים" ובמקום "רשאי שר החקלאות לאחר שהתרה בה" יבוא "רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית";

(2)  בפסקה (2), במקום "להורות לנציב המים שישלים את השלמת המפעל, בדרך ובתנאים שיקבע" יבוא "להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת", והמילים "הכל כפי שיקבע השר" – יימחקו;

(ב)  בסעיף קטן (ב) –

(1) ברישה, במקום "בניגוד להוראות חוק זה, לרבות תקנות על פיו" יבוא "בניגוד להוראות לפי חוק זה", במקום "רשאי שר החקלאות לאחר שהתרה בה" יבוא "רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית";
(2) בפסקה (2), במקום "או – באישור שר הפנים – לידי רשות מקומית" יבוא "לידי רשות מקומית";

(3) בפסקה (3), במקום "להורות לנציב המים שינהל את מפעל המים בדרך ובתנאים שיקבע" יבוא "לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת"; כל הדברים האלה נוגעים לעניין העברת סמכויות לפי מטרות החוק.

לעניין הערתה של היועצת המשפטית, גם כאן אנחנו מתייחסים להערתה על היעדר כללים. יש בסך הכל ארבע או חמש מקומות כאלה בסעיף זה.

בכל מקרה, אנחנו נבדוק את זה.


(49) בסעיף 60, במקום "שר החקלאות רשאי" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית" ובמקום "בסמכויותיו" יבוא בסמכויותיה"; הכוונה היא שימוש בסמכות לפי סעיף 59 לגבי מפעל המים הארצי.

(50)  בסעיף 64, המילים "מאושרת על ידי שר החקלאות" – יימחקו; הכוונה כאן לתכנית למפעל מים.

(51) בסעיף 67 –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית"; הכוונה היא לאישור תכניות למפעלי מים והעברת הסמכות הזאת למועצת הרשות הממשלתית.

(ב)  בסעיף קטן (ב), ברישה, במקום "שר החקלאות, לאחר התייעצות עם מועצת המים, רשאי לאשר" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר";

(ג)  בסעיף קטן (ג), במקום "שר החקלאות לא ידחה" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה", ובמקום הסיפה החל במילים "לפניו או לפני" יבוא "לפניה"; שוב, העברת סמכויות למועצת הרשות הממשלתית לעניין אישור תכניות.

(52) בסעיף 68 –
(א)  בסעיף קטן (א), במקום "לא יאשר שר החקלאות" יבוא "לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית", במקום "שהביא" יבוא "שהביאה";

(ב)  בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי שר החקלאות" יבוא "רשאית מועצת הרשות הממשלתית"; שוב, העברת סמכויות למועצת הרשות הממשלתית לעניין תיאום תכנית עם תכנית בניין עיר.

(53)  בסעיף 70, במקום "לא יאשר אותה שר החקלאות" יבוא "לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית"; זה העברת סמכויות למועצת הרשות הממשלתית לעניין תכנית מפעל שפוגעת במקום קדוש.

(54) בסעיף 71, במקום "לא יאשר אותה שר החקלאות" יבוא "לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית"; מדובר בהעברת סמכויות לעניין תכנית מפעל שפוגעת במקום מסתור.

(55) בסעיף 74 –

(א)  בסעיף קטן (ג), במקום "רשאי שר החקלאות, לאחר התייעצות עם מועצת המים ולאחר" יבוא "רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר";

(ב)  בסעיף קטן (ד), במקום "לא יסרב שר החקלאות" יבוא "לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית" ובמקום הסיפה החל במילים "לפניו או לפני" יבוא "לפניה";

(ג) בסעיף קטן (ה), במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית", במקום "לא יאשר השר" יבוא "לא תאשר המועצה" ובמקום "שנתן להם" יבוא "שנתנה להם"; מדובר בהעברת סמכויות למועצת הרשות לעניין אישור מפעל קיים כמפעל מים.
(56)  בסעיף 77(א)(3), במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית"; מדובר בהעברת סמכויות לעניין אישור מוקדם של מועצת הרשות לתפיסת מקורות המים המיועדים למפעל או אישור מוקדם של מועצת הרשות לדרישת מפיקים לספק מים לרשות.
(57)  במקום סעיף 78 יבוא:

"סמכות לתת היתרים 78. היתה פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 77 טעונה היתר, רשיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרשיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק."; זו סמכות חדשה לעניין מתן היתרים לביצוע סמכויות מפעל ולניהולם. מוצע כאן לקבוע שהשר הממונה על הביצוע של אותו חיקוק ייתן את ההיתר לאחר התייעצות עם מועצת הרשות.

(58)  בסעיף 80, במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית"; זה לעניין אישור רישום מקרקעין על שם המדינה והעברת העניין הזה למועצת הרשות הממשלתית.

(59) בסעיף 88, בסופו יבוא "על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12"; מדובר בתוספת של החלת פקודת המסים – גבייה שלא בהתאם לתכנית.

(60) בסעיף 93(א), במקום "שר החקלאות יקבע, לאחר התייעצות במועצת המים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, כללים" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים"; זה לעניין חישוב פיצויים במקום ועדת הכספים.

כמובן שגם כאן צריך להחזיר את הפיקוח הפרלמנטרי. לדעתי זה צריך להיות בוועדת הכלכלה, כי בוועדת הכספים אנחנו מאשרים תעריפים ולא פיצויים, אבל אין לי עמדה חד-משמעית בעניין.

(61) בסעיף 97 –

(א)  בסעיף קטן (ב), במקום "אישור שר החקלאות, שיינתן לאחר התייעצות עם מועצת המים ולאחר" יבוא "אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר";

(ב)  אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג)  מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.";

(62) בסעיף 100, ברישה, במקום "נציב המים" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית"; מדובר באישורים שיינתנו לרשות המים לקבוע הוראות כלליות.

(63) בסעיף 101, במקום "לא יאשר נציב המים" יבוא "לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית", במקום "לפני שנתן" יבוא "לפני שנתנה" ובמקום "בדרך שנקבעה בתקנות" יבוא "בדרך שקבעה בכללים"; אלה עניינים טכניים של כללים במקום תקנות.

(64) בסעיף 102 –

(א)  בכותרת השוליים, במקום "תקנות" יבוא "כללים";

(ב)  במקום "שר החקלאות רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת המים, לקבוע בתקנות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים";

כותרת השוליים של סעיף 102 היום היא "תקנות בדבר הפסקת אספקת מים". נכון שכשחוקקו בזמנו את החוק בהתאם לנוסחו, תקנות כאלה לא דרשו פיקוח פרלמנטרי. עם זאת, אני חושבת שמדובר בדבר מרחיק לכת, בהרשאה מכוח כללים, להפסיק ולצמצם את אספקת המים לצרכנים, בדרך כלל מדובר בשל אי-תשלום או בשל עבודות תחזוקה. ככל שמדובר בנושא של "בשל אי-תשלום ", אנחנו יודעים שהיו בכנסת הרבה מאוד דיונים בנושא הזה, בשאלה מתי ראוי לאפשר לספקי מים הפסקת מים. לפיכך אני חושבת שהכללים האלה חייבים להיות בפיקוח פרלמנטרי, למרות שהיום התקנות אינן טעונות אישור ועדה מוועדות הכנסת.

אני מפנה אותך לסעיף 14(א) שמדבר גם כן על הפסקת מים ומקנה גם שם סמכויות לרשות המים.

גם שם, אם אין פיקוח פרלמנטרי, אני אבקש זאת.

אנחנו נבחן את העניין הזה.

(65) בסעיף 103, במקום "ותקנות" יבוא "וכללים" ובמקום "שיקבע שר החקלאות" יבוא "שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, בכללים";

(66)  בסעיף 104, במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית" ובסופו יבוא "ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר";

לעניין סעיף 103 כבר דנתי בכך עם נועם הויזליך. אני מבקשת לתקן את הסעיף כך שתהיה חובה לפרסם את הכללים ברשומות.

נבחן גם את זה.

(67)  בסעיף 105, במקום "שר החקלאות רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת המים ובאישור" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור"; מדובר בייצוג המדינה בהסכם רשות מים אזורית.

(68) בסעיף 107, במקום "60" יבוא "30";

(69) בסעיף 111, במקום הרישה עד המילים "יקבע בתקנות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית תקבע"; מדובר בכללים לחישוב המים והעברת הסמכות למועצת הרשות.

(70) בסעיף 112 –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילים "לקבוע בתקנות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים", במקום "ורשאי הוא" יבוא "ורשאית היא" והמילים "למעט שימושם בחקלאות" – יימחקו; מדובר בתעריפים לדמי מים, אופן קביעת דמי המים והעברת הסמכות למועצת הרשות.

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום הרישה עד המילים "ובלבד שהתעריפים" יבוא "על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים";

(ג)  בסעיף קטן (ג), במקום "שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ולעניין תשלום על ידי רשות מקומית – גם לאחר התייעצות עם שר הפנים, יקבעו הוראות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים"; מדובר בהעברת הסמכות לידי מועצת הרשות הממשלתית.

(ד)  בסעיף קטן (ד), במקום "הוראות" יבוא "כללים";

כל פסקה 70 מדברת על קביעת תעריפים לדמי מים ובהמשך לעניין דמי פיגורים. גם כאן מבטלים את הפיקוח הפרלמנטרי ואני חושבת יש מקום להחזירו.

כאן הצעתי הצעה אחרת.

בחוקים המקבילים לקביעת תעריפים במקרים דומים, זה נעשה מקצועי ללא פיקוח פרלמנטרי.

לזה הערתי לנועם הויזליך שבדרך כלל יש בחקיקה הראשית אמות מידה לקביעת התעריפים וכאן אין אמות מידה וגם הכללים אינם טעונים אישור.

בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים אין אמות מידה ובכל זאת נקבע ללא פיקוח פרלמנטרי.

אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שאת המים אתם תבודדו, כי כאן זה הרבה יותר מסובך, יש לזה הרבה מאוד היסטוריה. כאן נשאר בכל זאת הפיקוח הפרלמנטרי, כי זה לא דומה לדברים אחרים. הוועדה לא תאפשר שלא יהיה כאן פיקוח פרלמנטרי.

אני מבקש להגיע להבנה בעניין הזה עוד לפני ההצבעות.

(71) בסעיף 112א(א), בהגדרה "שיעור השינוי של הסל הקובע", בסיפה, במקום "שר החקלאות ושר האוצר רשאים" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית"; זה לעניין שינוי המרכיבים של הסל הקובע.

(72)  בסעיף 113(א), במקום "ששר החקלאות יקבע" יבוא "שמועצת הרשות הממשלתית תקבע", במקום "ייתן" יבוא "תיתן" ובמקום "שנקבעה בתקנות" יבוא "שקבעה בכללים"; זה לעניין שימוע בקביעת התעריפים.

(73)  בסעיף 114(א), במקום "קבע שר החקלאות" יבוא "קבעה מועצת הרשות הממשלתית";

(74) במקום סעיף 115 יבוא:

"תחילת כללים 115. כללים לפי סעיפים 111 ו-112 יכול שתחילתם תהיה לפני פרסומם, אך לא לפני התקנתם.";

מה ההיגיון? אני יודעת שזה היה גם קודם וזה לא סעיף חדש. ככל שמדובר בהעלאת מחיר הבולים למשל, חושבים שאנשים יאגרו בולים ולכן מאפשרים העלאת תעריפים בפועל עוד לפני פרסומם. למה זה רלוונטי לעניין מים, ממה חוששים?

אנחנו נבחן אם יש בזה עדיין צורך.

זו הוראה אנכרוניסטית ואפשר לבטלה. כשהיתה ועדת המים של הכנסת ובכל פעם היו מכניסים את הפרסומים בתחתית הערימה, החליטו שהתחולה תהיה מהרגע שמסכימים.

(75)  בסעיף 116(א), במקום הרישה עד המילים "יקבע היטל" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית תקבע היטל"; מדובר בהעברת סמכויות לקביעת היטלים משר התשתיות ושר האוצר והתייעצות עם מועצת המים באישור ועדת הכספים לידי מועצת הרשות.

שוב, יש כאן ביטול הפיקוח הפרלמנטרי של ועדת הכספים של הכנסת על היטל הפקה.

(76)  בסעיף 124א –

(א)  ברישה, אחרי "רשאי" יבוא "על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית";

(ב)  בפסקאות (1) ו-(2), במקום "התקנות שהותקנו" יבוא "הכללים שנקבעו"; מדובר בתוספת ובפיקוח על מנהל הרשות.

(77)  בסעיף 124ב –

(א)  במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א)  שיעורי התשלום המיוחד ייקבעו בכללים על ידי מועצת הרשות הממשלתית"; שוב, זה העברת הסמכות לעניין שיעור התשלום המיוחד משר החקלאות לאחר התייעצות עם מועצת המים ובאישור ועדת הכספים למועצת הרשות הממשלתית.

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "התקנות שהותקנו" יבוא "הכללים שנקבעו";

הסעיפים הבאים מדברים על האורגנים השונים שמרכיבים את הרשות.

(78)  במקום כותרת סימן א' לפרק החמישי יבוא:

הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז";

(79) אחרי סעיף 124י, תחת כותרת סימן א' לפרק חמישי יבוא:

"הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז 124יא.  (א) מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז (בחוק זה – הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים, לרבות ביוב וניקוז (בפרק זה – משק המים).

(ב)  האורגנים של הרשות הממשלתית יהיו מועצת הרשות ומנהל הרשות.

תקציב הרשות הממשלתית 124יב. - תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב, בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין החוק האמור, יהיה מנהל הרשות הממשלתית.
עסקאות הרשות 124יג. - מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
עובדי הרשות הממשלתית 124יד. - עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

סימן א'1: מועצת הרשות הממשלתית

מועצת הרשות הממשלתית 124טו.  (א)  מועצת הרשות הממשלתית תהיה מורכבת משישה חברים בעלי התפקידים כמפורט להלן:
(1)  מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי סעיף 124יז, והוא יהיה יושב ראש המועצה;

(2)  המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

(3) המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;

(4) המנהל הכללי של משרד הפנים;

(5) המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;

(6) הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

(ב)  כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

(ג)  תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:

(1)  הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;

(2) ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;

(3) קביעת כללים למתן רשיונות לפי חוק זה;

(4)  קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;

(5)  קביעת כללים בדבר הפקת מים, אספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;

(6)  קביעת תקנים לטיפול במי שופכין;

(7)  פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;

(8) סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לעניין אמנות בין-לאומיות בנושא מים.

איך יכול להיות שמרכיבים רשות שהגוף המנהל שלה הוא שישה אנשים, כולם בעצם ממונים, אך למרות שמדובר במשאב לאומי אין שם נציג ציבור אחד. זה לא הגיוני, חייב להיות שם גם נציג ציבור.

דיברנו על העניין של נציגי ציבור וזה יידון במשא ומתן שמתנהל עתה להסכמות לחוק זה.

לפי דעתי לא ייתכן שתהיה שליטה מוחלטת של נציגי הממשלה. אני מציע שמאחר שמדובר באנשים ממונים או בנציגיהם, ההחלטות המשמעותיות יבואו לאישור הממשלה.

גם על כך דיברנו וייתכן שבמקום שבמועצת הרשות יהיו המנכ"לים של משרדי הממשלה, יהיו השרים בעצמם. אנחנו חושבים שלא ייתכן שלא יהיה במועצת הרשות שר.

זה דבר משמעותי, משום שלא ייתכן שאנשים ממנים את עצמם כמחליטים בלעדיים והיד לא רועדת. זה לא סביר.

הממשלה אישרה את זה.

בהמשך לדבריו של חבר הכנסת אבשלום וילן – אני לא זוכרת תקדים, ותתקנו אותי אם יש כזה, שבו מקימים רשות שמורכבת אך ורק מפקידות בכירה מאוד, הפקידות הבכירה ביותר, אבל אין אפילו סעיף האומר שאותה פקידות, אותה מועצה, צריכה לפעול בהתאם למדיניות השר הממונה. אם אנחנו מסתכלים על התפקידים שרשומים כאן, יש למשל "סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לעניין אמנות בין-לאומיות בנושא מים" או "ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים". אני זוכרת שכשטיפלנו בחוק ההסדרים של שנה שעברה, היו הרבה מאוד ויכוחים על תיקונים לעניין חוק משק החשמל. היו אז מלחמות קשות ורצו אז להבטיח שהרשות, שאמנם אינה רשות פנים-ממשלתית במובן הזה, תהיה כפופה בצורה ראויה למדיניות הממשלה והשר. בסופו של דבר הנוסח שאושר היה: "מוקמת בזה רשות לשירותים ציבוריים לחשמל שתפעל בהתאם למטרותיו של חוק זה ובהתאם למדיניות הממשלה, למדיניות השר או למדיניות השר בהתאם לסמכויותיהם לפי כל דין בתחום משק החשמל...". מדוע משפט כזה לא מופיע כהנחיה למועצה הזאת?

אני מבקש לרשום את הסוגיה הזאת ולבחון אותה לפני ההצבעה. אני מצפה שזה יהיה דומה לפחות למה שנקבע לעניין רשות החשמל.

סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית - 124טז. -  (א)  מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.

(ב)  המניין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.

(ג)  החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.

(ד)  מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

סימן א'2: מנהל הרשות הממשלתית

מנהל הרשות הממשלתית - 124יז. - (א)  הממשלה תמנה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, במסגרת מדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

(ב)  מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

כשירות - 124יח. - כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:

(1)  הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו כמוסד להשכלה גבוהה;

(2)  הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

זה בסדר שאתם מגדירים הגדרה כללית ב-124יח, אבל לפי זה מישהו שהוא בעל תואר בהיסטוריה, אשר ניהל עסק משפחתי, יכול להתקבל. כלומר, אין כאן דרישה למנכ"ל שיש לו הבנה בנושאים של מים וכו'.

אלה דרישות מצטברות.

נדרש גם ניסיון בתחום הרלוונטי.


הפסקת כהונה - 124יט. - הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה - 124כ. - השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה בסעיף 124יז, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי סעיף 124יח; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.
דוח מנהל הרשות הממשלתית - 124כא. -  מנהל הרשות הממשלתית יגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו.

האם לא צריך לקצוב את פרק זמן כהונתו של ממלא מקום? לכאורה אפשר למנות ממלא מקום ואז תקופת כהונתו בלתי מוגבלת.

אני חושב שזה מוסדר באופן כללי בחוק שירות מדינה (מינויים).

אני מבקשת לבדוק שזה אכן כך.

סימן א'3: מועצת המים";

(80) בסעיף 125, במקום "לשר החקלאות" יבוא "לשר התשתיות הלאומיות", והמילים "ותמלא את התפקידים שנועדו לה לפי חוק זה" – יימחקו;

(81) בסעיף 126, במקום "שר החקלאות" יבוא "שר התשתיות הלאומיות";

(82)  בסעיף 127, במקום "לשר החקלאות" יבוא "לשר התשתיות הלאומיות";

(83) בסעיף 128, בכל מקום, במקום "שר החקלאות" יבוא "שר התשתיות הלאומיות";

(84)  סעיף 130 – בטל; כלומר, אין ועדות.

(85) בסעיף 131, במקום "שר החקלאות" יבוא "שר התשתיות הלאומיות";

(86)  בסעיף 132, במקום "שר החקלאות" יבוא "שר התשתיות הלאומיות";

(87) בסעיף 133(א), במקום "שר החקלאות ימנה" יבוא "שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה" ובמקום "על ידי שר החקלאות" יבוא "על ידי שר התשתיות הלאומיות";

(88) בסעיף 134(א), במקום "שר החקלאות" יבוא "שר התשתיות הלאומיות";

(89) בסעיף 135, במקום "שר החקלאות" יבוא "שר התשתיות הלאומיות";

(90)  בסעיף 136, במקום "שר החקלאות" יבוא "שר התשתיות הלאומיות";

(91) סימן ב' לפרק חמישי – בטל;

(92)  בסעיף 141(א), במקום "שר החקלאות, לאחר התייעצות עם מועצת המים" יבוא "שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית";

(93)  בסעיף 148(ב), במקום "שר החקלאות יתקין תקנות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים";

(94) בסעיף 154, אחרי "על ידי" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית" והמילים "או לפי התקנות על פיו" – יימחקו;

(95)  בסעיף 155, במקום "שר החקלאות, לאחר התייעצות עם מועצת המים" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";

(96)  במקום סעיף 159 יבוא:

"ביצוע ותקנות 159.  (א)  שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, למעט בעניינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים".

(ב)  מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע אגרות בעד הגשת בקשות לרשיונות ולהיתרים לפי חוק זה."; כאן יש בכל מקרה פיקוח פרלמנטרי.

בכלום.

(ב)  מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע אגרות בעד הגשת בקשות לרשיונות ולהיתרים לפי חוק זה."; כאן יש בכל מקרה פיקוח פרלמנטרי.

(97) בסעיף 160(ב) –

(א)  ברישה, במקום "שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת שר האוצר, יקבע" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית תקבע";

(ב)  בפסקה (3), במקום "שייקבע בתקנות" יבוא "שנקבע בכללים האמורים".

חוק המים הוראת שעה – 45 -  על אף הוראות סעיף 112(א) לחוק המים, כנוסחו בסעיף 44(70) לחוק זה, בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008), כללים לפי הסעיף האמור הקובעים תעריפי מים לשימוש בחקלאות, ייקבעו באישור שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר.

לפני שעוברים לתיקון של חוק תאגידי מים וביוב, אני רוצה להפנות את תשומת הלב שבעצם לא ביטלו את מועצת המים. ביטלו כמעט את כל תפקידיה והתפקיד היחידי שנשאר לה הוא לייעץ לשר התשתיות, שהוא עצמו נטול סמכויות. השאלה היא אם לא ראוי לוותר לגמרי על מועצת המים, שהיא איזשהו כלי ריק מתוכן, אשר השארתו נעשתה רק פורמלית בחוק הזה.

זה כביש ללא מוצא.

הבנתי שקיבלנו הרצאה שלמה, מלומדת, שהחוק הזה ייבחן לפי רצינות הדיון בו. מנכ"ל משרד החקלאות והיועצת המשפטית אומרים שאולי מועצת המים מיותרת - -

היא לא מיותרת, אלא שהיא יועצת לשר התשתיות ששללו לו כל הסמכויות.

אני מבין מזה שמועצת המים מיותרת. אם אתה לא יודע, זה היה אחד מאבני היסוד של העם היהודי מזה 50 שנה ומבטלים אותה ככה בהינף יד. שווה להחליף כמה דברים על זה או שאין זמן?

נעשה את זה לפני ההצבעה.

זו היתה הצהרה למי שירוץ לבג"ץ.

אני מקווה שבישיבה הבאה תהיה התייחסות לעניין הזה ושזה לא יישאר ללא התייחסות.

אם מנהל הרשות עומד בראש המועצה ואחת לשנה הוא צריך להגיש דוח למועצה, זה אומר שמנהל הרשות מגיש דוח לעצמו?

הוא מגיש דוח למועצה שהוא חבר בה, לא לעצמו.

למה שהיושב-ראש לא יהיה איש ציבור?

תחשבו על זה ותשיבו על כך בדיון הבא.

תיקון חוק תאגידי מים וביוב - 46 - בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (בפרק זה – חוק תאגידי מים וביוב) – 
(1) בסעיף 2 –

(א)  בהגדרה "הממונה", במקום "שהממשלה הסמיכה" יבוא "שהוסמך"; מדובר כאן על ממונה תאגידי מים וביוב שהמינוי שלו הוא בידי מנהל הרשות ובאישור שר הפנים. כלומר, במקום מינוי בידי הממשלה על-פי המלצת שר הפנים ובהסכמת שר האוצר, הממונה יישאר עד יום 1 בינואר 2008 ויהיה כפוף למנהל הרשות ולמועצת הרשות.

(ב)  במקום ההגדרה ""הרשות" יבוא:

""הרשות" – הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז, שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים;";

(ג)  במקום ההגדרה "מועצת הרשות" או "המועצה" יבוא:

""מועצת הרשות" או "המועצה" – מועצת הרשות, שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים;

(ד)  במקום ההגדרה "מנהל הרשות"" יבוא:

"מנהל הרשות" – מנהל הרשות שמונה לפי סעיף 124יז לחוק המים;"; את כל התפקידים האלה שמבצעת הרשות לשירותים ציבוריים מים וביוב מבצעת כרגע מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב.

(2) בסעיף 5 –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "שר הפנים ושר האוצר" יבוא "מועצת הרשות";

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "שר הפנים ושר האוצר רשאים" יבוא "מועצת הרשות רשאית" ובמקום "אישורם" יבוא "אישורה";

(ג)  בסעיף קטן (ג), במקום "שר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי" יבוא "מועצת הרשות רשאית"; כאן מדובר בהעברת סמכויות למועצת הרשות.

(3)  בסעיף 6 –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "רשאים שר האוצר ושר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות" יבוא "רשאית מועצת הרשות להורות"; זו העברת סמכויות משרי הפנים והאוצר באישור ועדת הכלכלה לידי מועצת הרשות. המשמעות של זה היא הוראה לרשות להקים חברה.
(ב)  בסעיף קטן (ד), במקום "אישרו שר הפנים ושר האוצר" יבוא "אישרה מועצת הרשות"; אלה עניינים טכניים שנוגעים לסמכויות.

(ג)  בסעיף קטן (ה), במקום "השרים רשאים" יבוא "מועצת הרשות רשאית", במקום "ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להאריך לגביה" יבוא "להאריך לגבי הרשות המקומית", ובמקום "שיקבעו, ורשאים הם" יבוא "שתקבע, ורשאית היא";

צריך שים לב שבכל מקום שיש פיקוח פרלמנטרי שבעצם בוטל, אנחנו לא יכולים להשאיר סמכות בידי גוף מרוכז, חזק ביותר, בלי שום אפשרות לפקח עליו.

(ד)  בסעיף קטן (ו), במקום "רשאים השרים בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת" יבוא "רשאית מועצת הרשות, בצו"; שוב, העברת סמכות למועצת הרשות.

(ה)  בסעיף קטן (ז), ברישה, במקום "שר הפנים ושר האוצר רשאים" יבוא "מועצת הרשות רשאית"; זה לגבי מתן הוראה למספר רשויות מקומיות להקים חברה. את הסמכות הזאת מעבירים כאן למועצת הרשות.

(4)  בסעיף 6א(ב), במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)  בסעיף קטן (ו), במקום "רשאית מועצת הרשות, בצו, להורות" יבוא "תורה מועצת הרשות"; "; מדובר בשינוי טכני.

(5) בסעיף 8(ב), במקום "שר הפנים ושר האוצר" יבוא "מועצת הרשות"; שוב, העברת סמכויות למועצת הרשות בעניין אישור הסכמי עבודה בתקופה שהחברה היא חברה עירונית.

(6) בסעיף 9(ד), במקום "מסמכויותיו של נציב המים" יבוא "מסמכויותיהם של מנהל הרשות ומועצת הרשות"; שוב, העברת סמכויות למנהל הרשות ומועצת הרשות בעניין הקצבות לפי חוק המים.

(7) בסעיף 11(א), במקום "שר הפנים ושר האוצר יקבעו" יבוא "מועצת הרשות תקבע" ובמקום "יהיו השרים האמורים רשאים" יבוא "תהיה המועצה רשאית"; זה העברת סמכויות למועצת הרשות לעניין קביעת תנאי ההעברה מרשות מקומית לחברה.

(8) בסעיף 15(א), במקום "הממונה, לאחר התייעצות עם הרשות, רשאי לתת" יבוא "הממונה רשאי, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א, לתת"; שוב, העברת סמכויות הממונה על-פי כללי הרשות במקום התייעצות עם הרשות לעניין מתן רשיון לפעולות חיוניות ופעולות נוספות.

(9)  בסעיף 16(א), במקום הרישה עד המילה "לשנות" יבוא "הממונה רשאי, בכל עת, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א, לשנות"; מדובר באופן הפעלת הסמכות לעניין שינוי תנאים לרשיון.

(10)  בסעיף 20, ברישה, במקום "לאחר התייעצות עם מועצת הרשות, או בעקבות פניה שלה" יבוא "על פי הכללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א"; מדובר כאן באופן הפעלת הסמכות לעניין ביטול רשיון או הגבלתו. זו פעולה לפי כללי הרשות ולא רק התייעצות.

(11) בסעיף 21 –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "באישור השרים" יבוא "באישור מועצת הרשות";

(ב)  אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1) הממונה יפעיל את סמכויותיו לפי סעיף זה על פי כללים שקבעה מועצת הרשות."; שוב, העברת סמכויות לעניין מתן שירותים למערכות מים וביוב ובנוסף תוספת לעניין אופן הפעלת הסמכות – הממונה יפעל לפי כללים שקבעה מועצת הרשות.

(12) אחרי סעיף 21 יבוא:

"כללים לרישוי - 21א. - מועצת הרשות תקבע כללים לעניין מתן רישיונות, קביעת תנאים בהם ושינוים, ולעניין ביטול רישיונות והגבלתם."; שוב, הוספת סמכויות למועצה לעניין קביעת כללים למתן רשיונות.

(13)  בסעיף 22(ב), במקום "שיקבע" יבוא "שיקבע, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי סעיף 21א"; זה אופן הפעלת הסמכות – פעולה לפי כללי מועצת הרשות.

(14)  בסעיף 29 –

(א)  בסעיף קטן (ב), במקום "שר הפנים; השר ייתן את אישורו אם ראה, לאחר התייעצות עם הממונה ועם שר האוצר ומועצת הרשות" יבוא "מועצת הרשות; המועצה תיתן את אישורה אם ראתה, לאחר שקיבלה את חוות דעתו של הממונה"; שוב, העברת סמכויות.

(ב)  בסעיף קטן (ג), במקום "שר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי" יבוא "מועצת הרשות רשאית" ובמקום "אישורו" יבוא "אישורה"; שוב, העברת סמכויות.

(15) בסעיף 30 –

(א)  הרישה עד המילים "בהתאם לכך" תסומן "(א)" ובה, במקום "יקבע שר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר ולאחר שקיבל את חוות דעת הממונה ושמע את עמדות הרשות המקומית והחברה" יבוא "יקבע שר הפנים, על פי הצעת מועצת הרשות, ובהתייעצות עם שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות" ובסופה יבוא "הצעת מועצת הרשות כאמור בסעיף קטן זה תינתן לאחר שקיבלה את חוות דעת הממונה ושמעה את עמדות הרשות המקומית והחברה"; כל הסעיף הזה הוא לעניין שינויים בתחומי החברה בעקבות שינויים בתחומי הרשות המקומית.  
(ב)  הסיפה החל במילים "קבע השר" תסומן "(ב)", ובה, אחרי "קבע השר" יבוא "לפי סעיף קטן (א)"; זה שינוי טכני.

(16)  בסעיף 37(א), אחרי "אישור הממונה" יבוא "שיינתן על פי כללים שקבעה מועצת הרשות"; שוב, הוספת סמכויות לקבוע כללים למועצה.

(17)  בסעיף 39(א), במקום "תקנות שיותקנו" יבוא "כללים שייקבעו"; זה שינוי טכני.

(18) בסעיף 42(א)(3), במקום "באישור הממונה או לפי כללים שיקבע" יבוא "לפי כללים שקבעה מועצת הרשות, ובאין כללים כאמור, באישור הממונה"; זה הוספת סמכויות לקביעת כללים למועצה לעניין כניסה למקרקעין.

(19)  סעיף 54(ד), במקום "שיקבע הממונה" יבוא "שתקבע מועצת הרשות בכללים"; מדובר בהעברת סמכות למועצה לעניין אופן פרסום הדוח.

(20)  בסעיף 56(א), המילים "יושב ראש" – יימחקו; כאן זה העברת סמכות מיושב ראש המועצה למועצה עצמה.

(21) בסעיף 63 –

(א)  בסעיף קטן (א)(5), במקום "שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר" יבוא "מועצת הרשות"; מדובר בהעברת סמכות לעניין מחלוקות בין הממונה על החברה בעניין ייעוד רווחיה.

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "שר הפנים שיתייעץ עם שר האוצר" יבוא "מועצת הרשות"; שוב, העברת סמכויות משר הפנים ובהתייעצות עם שר האוצר למועצה.

איזה סמכויות מעבירים?

כל הסמכויות שהיו אצל השר.

(22)  בסעיף 72, ההגדרה "השרים" – תימחק;

(23) בסעיף 73, במקום "שיקבעו השרים" יבוא "שתקבע מועצת הרשות"; שוב, העברת סמכויות לעניין חלוקת השליטה במספר רשויות מקומיות.

אני רוצה להבין איזה סמכויות מעבירים. אם הוא אומר לי מה הסמכויות שהוא מעביר, אני מצביע בעד החוק.

חבר הכנסת ריבלין, לא היית כאן כאשר הוא הקריא שורה של סמכויות שמועברות למועצת הרשות.

(24) בסעיף 74, במקום "הממונה" יבוא "מועצת הרשות שניתנה בהתייעצות עם הממונה";

(25) בסעיף 75 –

(א)  בסעיף קטן (ג), במקום "הממונה" יבוא "מועצת הרשות שניתנה בהתייעצות עם הממונה";

(ב)  בסעיף קטן (ד), במקום "הותקנו תקנות" יבוא "נקבעו כללים";

(26)  בסעיף 76 –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "באישור הממונה" יבוא "באישור מועצת הרשות לאחר שקיבלה חוות דעת של הממונה";

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "אישור הממונה" יבוא "אישור מועצת הרשות לאחר שקיבלה חוות דעת של הממונה" ובמקום "הממונה רשאי ליתן" יבוא "מועצת הרשות רשאית, לאחר שקיבלה חוות דעת של הממונה, ליתן";

(ג)  בסעיף קטן (ד), במקום "הממונה יפרסם" יבוא "מועצת הרשות תפרסם";

(ד)  בסעיף קטן (ה), במקום "רשאים השרים" יבוא "רשאית מועצת הרשות" ובמקום "תקנות שהותקנו" יבוא "כללים שנקבעו";

(27) בסעיף 77 –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "השרים יתקינו תקנות" יבוא "מועצת הרשות תקבע כללים";

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "השרים רשאים להתקין תקנות" יבוא "מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים";

(ג)  בסעיף קטן (ג), במקום "השרים רשאים לקבוע בתקנות" יבוא "מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים";

(ד)  בסעיף קטן (ד), במקום "תקנות לפי סעיף זה יותקנו" יבוא "כללים לפי סעיף זה ייקבעו";

(28)  בסעיף 78(א), בסופו יבוא "הכל על פי כללים שקבעה המועצה";

(29)  במקום כותרת פרק ו' יבוא "הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז";

(30)  בכותרת סימן א' לפרק ו', המילה "הקמת" – תימחק, ובסופה יבוא "לעניין חוק זה";
(31)  בסעיף 80 –
(א)  במקום כותרת השוליים יבוא "מטרות הרשות לעניין חוק זה";

(ב)  במקום "מוקמת בזה הרשות לשירותים ציבוריים – מים וביוב, כרשות" יבוא "הרשות תהיה, לעניין חוק זה, רשות";

(32)  בסעיף 81(א), במקום הרישה יבוא "תפקידי הרשות, לעניין חוק זה, הם, בין השאר:";
(33)  סימנים ב' עד ה', לפרק ו' – בטלים;
(34)  בסעיף 103 –

(א)  בכותרת השוליים, במקום "חד-פעמיים" יבוא "בעד הקמת מערכת מים או ביוב";

(ב)  האמור בו יסומן "(א)", ובו, ברישה, אחרי "חד-פעמיים" יבוא "או שוטפים";

(ג)  אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב)  קבעה מועצת הרשות לפי סעיף קטן (א), תשלומים שוטפים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב, תקבע תעריף מופחת או פטור בעד תקופה שתקבע, לעניין נכסים ששולמו בשלם תשלומים חד-פעמיים, כאמור בסעיף קטן (א) (1) ו-(2).";

(35)  בסעיף 107, במקום "תאפשר הרשות לממונה" יבוא "תאפשר מועצת הרשות", ובמקום "שתקבע מועצת הרשות" יבוא "שתקבע, לאחר קבלת חוות דעת הממונה";

(36)  בסעיף 110 –

(א)  במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א)  מנהל הרשות ימנה, באישור שר הפנים, ממונה על עניני החברות לשירותי מים וביוב; הממונה יהיה עובד הרשות.";

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "הסמכת" יבוא "מינוי";

(37)  בסעיף 111, במקום הרישה יבוא "הממונה, בכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מוצעת הרשות במסגרת סמכויותיה – ";

(38) בסעיף 115 –

(א)  בסעיף קטן (א), המילים "או מנהל הרשות" – יימחקו;

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "נותן ההודעה" יבוא "הממונה";

(39)  בסעיף 116(א), ברישה, המילים "או מנהל הרשות" – יימחקו, ובמקום "באישור שר הפנים, או מנהל הרשות באישור מועצת הרשות, לפי העניין" יבוא "באישור מועצת הרשות";

(40)  בסעיף 117(א), המילים "ואישור השרים" – יימחקו;

(41) בסעיף 128(א), המילים "עובד משרד הפנים" – יימחקו;

(42)  בסעיף 146 –

(א)  בכותרת השוליים, במקום "תקנות" יבוא "כללים";

(ב)  בסעיף קטן (א), במקום "שר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע את המקרים" יבוא "מועצת הרשות, תקבע, בכללים, את המקרים";
(ג)  בסעיף קטן (ב), במקום "שר הפנים" יבוא "מועצת הרשות" ובמקום "יקבע" יבוא "תקבע";

(ד)  סעיף קטן (ג) – בטל;

(43)  סעיף 148 – בטל;

סעיף (ג) שאותו מבקשים לבטל אומר: "תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת". אלה כל הכללים שעכשיו תקבע המועצה לעניין הפסקת שירותים. אני חושבת שחיוני שיהיה על כך פיקוח פרלמנטרי.

בוודאי. בכל הנושאים אמרנו שחשוב שיהיה פיקוח פרלמנטרי.

(44)  בסעיף 149 –

(א)  בסעיף קטן (ד), במקום "שר הפנים ושר האוצר רשאים, בהתייעצות עם הממונה" יבוא "מועצת הרשות רשאית, לאחר שקיבלה את חוות דעת הממונה", במקום "אישורם" יבוא "אישורה" ובמקום "להם" יבוא "לה";

(ב)  בסעיף קטן (ה), במקום "אישרו שר הפנים ושר האוצר" יבוא "אישרה מועצת הרשות", במקום "השרים רשאים" יבוא "רשאית המועצה" ובמקום "רשאים הם" יבוא "רשאית היא";

(45)  בסעיף 151, במקום "בצו, באישור" יבוא "בצו, על פי הצעת מועצת הרשות, ובאישור";

(46)  בסעיף 152(ב), במקום "תקנות" יבוא "כללים";

(47)  בסעיף 155, במקום "שר הפנים" יבוא "שר התשתיות הלאומיות", במקום "שר התשתיות הלאומיות" יבוא "שר הפנים" ובסופו יבוא "למעט בעניינים שבהם מוסמכים מועצת הרשות או הממונה, לפי חוק זה, לקבוע כללים."

חוק תאגידי מים וביוב – תחילה 47. - תחילתו של חוק תאגידי מים וביוב, כנוסחו בסעיף 46 לחוק זה, למעט סעיפים 2, 9(ד), 56(א), כותרת פרק ו' וכותרת סימן א' לפרק האמור, סעיפים 80, 81(א) ו-103, וביטול סימנים ב' עד ה' לפרק ו' וסעיף 148, בחוק האמור, כנוסחם בסעיף 46(1), (6), (20), (29) עד (34) ו-(43) לחוק זה, ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008).

למה התחולה כאן היא בינואר 2008 ובכל שאר הנושאים זה היה בדצמבר 2008? אני מבקש לתקן את זה.

אני מבקש להעיר הערה לסדר. היועצת המשפטית והיושב-ראש מעירים הערות, זה לא אומר שחברי הכנסת ויתרו על הערותיהם. אני לא רוצה שיישמע כאילו רק הם מעירים ואנחנו מוותרים.

אמרנו שיהיה דיון ענייני לפני ההצבעות ונתקן סעיפים בהתאם.

תיקון חוק הפיקוח על קידוחי מים - 48. - בחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955 (בפרק זה – חוק קידוחי מים) –

(1)  בכל מקום בחוק, למעט סעיף 1 –

(א)  במקום "הנציב" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית";

(ב)  במקום "לנציב" יבוא "למנהל הרשות הממשלתית";

(ג)  במקום "שהנציב" יבוא "שמנהל הרשות הממשלתית";

(2) בסעיף 1, במקום ההגדרה "הנציב" יבוא:

""חוק המים" – חוק המים, התשי"ט-1959;

"מועצת הרשות הממשלתית" – מועצת הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז, שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים;

"מנהל הרשות הממשלתית" – מנהל הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז, שמונה לפי סעיף 124יז לחוק המים;";

(3)  בסעיף 4, במקום "(להלן – רישיון קדיחה)" יבוא "(להלן – רישיון קדיחה); מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת תנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית";

(4)  בסעיף 5 –

(א)  בסעיף קטן (ב)(3), במקום "בתקנות" יבוא "בכללים לפי סעיף 16";

(ב)  אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג)  הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה תיעשה לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.";

(5) בסעיף 10 –

(א)  בפסקה (1), במקום "הוראות חוק זה או התקנות שהותקנו לפיו" יבוא "ההוראות לפי חוק זה";

(ב)  בפסקה (2), במקום "שיורה עליה שר החקלאות בתקנות" יבוא "שתורה עליה מועצת הרשות הממשלתית בכללים";

(6) בסעיף 14, בכל מקום, במקום "פקודת בנין ערים, 1936" יבוא "חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965", במקום "ששר החקלאות" יבוא "ששר התשתיות הלאומיות" ובמקום "מאותה פקודה" יבוא "מאותו חוק"; אלה שינויים טכניים.

(7)  בסעיף 16 –

(א)  במקום כותרת השוליים יבוא "כללים";

(ב)  במקום הרישה יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים בעניינים אלה:";

(8) אחרי סעיף 16 יבוא:

"ביצוע ותקנות - 17. - שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, למעט בעניינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.";

אתם עושים בדיחה מהכנסת.

תיקון חוק מדידת מים - 49. - בחוק מדידת מים, התשט"ו-1955 (בפרק זה – חוק מדידת מים) – 
(1)  בכל מקום בחוק, למעט סעיף 1, במקום "הנציב" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית", ובמקום "לנציב" יבוא "למנהל הרשות הממשלתית";

(2) בסעיף 1, במקום ההגדרה "הנציב" יבוא:

""חוק המים" – חוק המים, התשי"ט-1959;

"מועצת הרשות הממשלתית" – מועצת הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז, שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים;

"מנהל הרשות הממשלתית" – מנהל הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז, שמונה לפי סעיף 124יז לחוק המים.";

(3)  בסעיף 2(ב), במקום "השר רשאי, בתקנות" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית";

(4)  בסעיף 3(ב), במקום "השר רשאי" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית" ובמקום "התיר השר" יבוא "התיר מנהל הרשות הממשלתית";

(5)  בסעיף 4, במקום "השר רשאי" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית";

(6) בסעיף 5א, במקום "השר רשאי, בתקנות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בכללים";

(7)  בסעיף 6 –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "השר רשאי" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית" ובמקום "ורשאי השר" יבוא "ורשאי מנהל הרשות הממשלתית, על פי הכללים כאמור";

(ב)  סעיף קטן (ב) – בטל;

(8)  בסעיף 10, במקום הסיפה החל במילים "הוראות חוק זה" יבוא "ההוראות לפי חוק זה";
(9)  בסעיף 13 –
(א)  בכותרת השוליים, במקום "ביצוע ותקנות" יבוא "כללים";

(ב)  במקום הרישה יבוא "מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים בדבר – ";

(ג)  בפסקה (2), במקום "תקנות" יבוא "כללים" ובמקום "בתקנות" יבוא "בכללים";
(ד)  הסיפה החל במילה "אולם" – תימחק;
(10)  אחרי סעיף 13 יבוא:

"ביצוע ותקנות - 13א. - שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, למעט בעניינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית לפי חוק זה לקבוע כללים.";

תיקון חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות - 50. - בחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957 (בפרק זה – חוק הניקוז) –

(1)  בכל מקום בחוק, למעט סעיפים 1 ו-49 –

(א)  במקום "הנציב" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית";

(ב)  במקום "שהנציב" יבוא "שמנהל הרשות הממשלתית";

(ג)  במקום "לנציב" יבוא "למנהל הרשות הממשלתית";

(2)  בסעיף 1 –

(א)  בהגדרה "בית דין לענייני מים", המילים "התשי"ט-1959" – יימחקו;

(ב)  במקום ההגדרה "הנציב" יבוא:

""חוק המים" – חוק המים, התשי"ט-1959;

"מועצת הרשות הממשלתית" – מועצת הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז, שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים;

"מנהל הרשות הממשלתית" – מנהל הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז, שמונה לפי סעיף 124יז לחוק המים.";

(3) בסעיף 2 –

(א)  במקום כותרת השוליים יבוא "תפקידי מועצת הרשות הממשלתית";

(ב)  בסעיף קטן (א), במקום הרישה יבוא "מועצת הרשות הממשלתית תמלא, לעניין חוק זה, את התפקידים האלה:";

(ג)  סעיף קטן (ב) – בטל;

(4)  סעיף 3 – בטל;

(5) בסעיף 4(א), בסופו יבוא "מתן היתר לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית";

(6)  בסעיף 5, בסופו יבוא "מתן היתר לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית";

(7) בסעיף 6 –  
(א)  בכותרת השוליים, במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";

(ב)  בסעיף קטן (א), בכל מקום, במקום "רשאי שר החקלאות" יבוא "רשאית מועצת הרשות הממשלתית";

(ג)  בסעיף קטן (ב), במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";

(8)  בסעיף 9, במקום "שקבע שר החקלאות, בהתייעצות עם שר הפנים" יבוא "שקבעה מועצת הרשות הממשלתית";

(9)  בסעיף 10, במקום "שר החקלאות רשאי, לאחר התייעצות במועצה, להכריז" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית להכריז";

(10)  בסעיף 11 –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "שר החקלאות רשאי, בצו ברשומות ולאחר התייעצות עם שר הפנים להקים" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בצו ברשומות, להקים";

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "לא יקים שר החקלאות" יבוא "לא תקים מועצת הרשות הממשלתית";

(ג)  בסעיף קטן (ג), במקום "שר החקלאות, בהתייעצות עם שר הפנים, יפרט" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית תפרט";

(ד)  בסעיף קטן (ד), במקום "ימנה שר החקלאות" יבוא "תמנה מועצת הרשות הממשלתית";

(ה)  בסעיף קטן (ה), במקום "שר החקלאות רשאי" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית";

(11)  בסעיף 15(א), במקום "שר החקלאות רשאי" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית";

(12)  בסעיף 16, בכל מקום, במקום "רשאי שר החקלאות" יבוא "רשאית מועצת הרשות הממשלתית";
(13)  בסעיף 21 –

(א)  בכותרת השוליים, במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";

(ב)  בסעיף קטן (א), במקום "לשר החקלאות" יבוא "למועצת הרשות הממשלתית";

(ג)  בסעיף קטן (ב), במקום "שר החקלאות, לאחר התייעצות במועצה, רשאי" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית";

(ד)  בסעיף קטן (ג), במקום "שר החקלאות לא ידחה" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה", ובמקום הסיפה החל במילים "לפניו או לפני" יבוא "לפניה";

(14)  בסעיף 22 –

(א) בסעיף קטן (א), במקום "לא יאשר אותה שר החקלאות" יבוא "לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית";

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "לא יאשר אותה שר החקלאות" יבוא "לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית";

(15)  בסעיף 23(א), במקום "לא יאשר שר החקלאות" יבוא "לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית", אחרי "שהביאה" יבוא "את התכנית";

(16)  במקום סעיף 28 יבוא:

"סמכות למתן היתרים לפי חוקים אחרים - 28. –  היתה פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 27 טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק."; זה סעיף מקביל לסעיפים שקראנו קודם.
(17) בסעיף 30, במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";

(18)  בסעיף 30א, בכל מקום, במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";
(19)  בסעיף 30ב, במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";
(20) בסעיף 36 –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";

(ג)  בסעיף קטן (ג), במקום "תפרסם ברבים, במועדים ובדרך שנקבעו בתקנות" יבוא "תפרסם ברבים, במועדים ובדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים", ובמקום "להשמיע את דבריו באותו עניין, במועדים ובדרך שנקבעו בתקנות" יבוא "להשמיע את דבריו באותו עניין, במועדים ובדרך שנקבעו בכללים האמורים";

(21) בסעיף 37, במקום "שנקבעו בתקנות" יבוא "שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים" ובמקום "שר החקלאות" יבוא "המועצה האמורה";

(22)  בסעיף 38 –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "שייקבעו בתקנות" יבוא "שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים";

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "ייקבעו בתקנות" יבוא "ייקבעו על ידי מועצת הרשות הממשלתית בכללים";

(ג)  בסעיף קטן (ג), במקום "בדרך שתיקבע בתקנות" יבוא "בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים";
(23)  בסעיף 40, במקום "שיקבע שר החקלאות" יבוא "שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בכללים";

(24)  בסעיף 43 –

(א)  בסעיף קטן (ב), במקום "שר החקלאות, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית";

(ב)  בסעיף קטן (ג), במקום "שר החקלאות, בהסכמת שר הפנים, רשאי" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית";

(25) בסעיף 43א –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "באישור שר החקלאות ובהסכמת שר הפנים" יבוא "באישור מועצת הרשות הממשלתית";

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "אישור שר החקלאות והסכמת שר הפנים לא יינתנו" יבוא "אישור מועצת הרשות הממשלתית לא יינתן" ובמקום "לפני השרים" יבוא "לפניה";

(ג)  בסעיף קטן (ד), במקום "את התאריכים של אישור שר החקלאות והסכמת שר הפנים" יבוא "את התאריך של אישור מועצת הרשות הממשלתית";

(26)  בסעיף 43ב(ב), במקום "גם אישורו של שר החקלאות" יבוא "גם אישורה של מועצת הרשות הממשלתית";

(27)  בסעיף 43ג –

(א)  בסעיף קטן (ב), במקום "שר החקלאות ושר הפנים רשאים לקבוע בתקנות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים" ובמקום "שיקבעו השרים" יבוא "שתקבע בכללים האמורים" ;

(ב)  בסעיף קטן (ג), במקום "בתקנות" יבוא "בכללים";

(28)  בסעיף 44(א), ברישה, במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";

(29)  בסעיף 46 –

(א)  בסעיף קטן (א), במקום "שייקבעו בתקנות" יבוא "שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים" ובמקום "שר החקלאות" יבוא "המועצה האמורה";

(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";

(30)  בסעיף 47, במקום "שייקבע בתקנות" יבוא "שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים";

(31)  בסעיף 49 –

(א)  בכותרת השוליים במקום "הוראות השר" יבוא "את הוראות המועצה";

(ב)  במקום "רשאי שר החקלאות" יבוא "רשאית מועצת הרשות הממשלתית", במקום "שיקבע בצו" יבוא "שתקבע בצו" ובמקום "רשאי שר החקלאות להטיל את קיומו על הנציב" יבוא "רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבצע את הנדרש על פי הצו";

(32)  בסעיף 50(א), במקום "שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית";

(33)  בסעיף 53(א) –

(א)  ברישה, במקום "רשאי שר החקלאות" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית" ובמקום "ראה" יבוא "ראתה";

(ב)  בפסקה (2), במקום "שלדעתו" יבוא "שלדעתה";

(34) בסעיף 59, המילים "או לפי התקנות על פיו" – יימחקו;
(35)  בסעיף 61, בסיפה, במקום "ושר החקלאות" יבוא "ושר התשתיות הלאומיות";

(36)  בסעיף 63 –

(א)  במקום כותרת השוליים יבוא "כללים";

(ב)  במקום הרישה עד המילים "לרבות כללים" יבוא "מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים", ובמקום "לרבות הטלת אגרות" יבוא "וכן אגרות";

(37)  אחרי סעיף 63 יבוא:

"ביצוע ותקנות 64. שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, למעט בעניינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים."; זה חוזר על הניסוח שהיה קודם.

תיקון חוק החברות הממשלתיות - 51. - בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 –

סוף סוף יש איזה סעיף שיודעים על מה מדובר. שמתם לב שדוממתי את המנועים שלי.

כל החוקים האחרים שהקראנו עכשיו מדברים על חקיקת מים בתחומים שונים. בהתאם לדברים שאמרנו קודם לכן והסברנו בפירוט רב בישיבות הקודמות, מדובר כאן באיגום סמכויות, מתוך ראייה כוללת, לידי מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית. בהתאם לכך, בנושאים שבהם ניתנו סמכויות לשרים או לנציב, הועברו הסמכויות במקביל - באותם נושאים ומעבר לכך לא נעשו שינויים מהותיים – למועצת הרשות הממשלתית לפי העניין או למנהל הרשות הממשלתית לפי העניין, במקום הנציב. בנוסף, מנהל הרשות הממשלתית מחויב לפעול לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית ולכן באותם מקומות שהיה נכון לקבוע את הכללים גם נקבע שמנהל הרשות הממשלתית יפעל לפי כללים שקבעה מועצת הרשות. בכך אנחנו אפילו מסדירים באופן נכון וטוב יותר את אופן פעולתו של מנהל הרשות הממשלתית שפועל לפי כללים, בפרט לעניין מתן היתרים לרשיונות. בהתאם לכך החקיקה מונה את הסמכויות השונות ומעבירה אותן לידי מועצת הרשות הממשלתית.

בחוקים הראשונים הסברנו את זה סעיף-סעיף בפירוט. בחוקים האחרונים, שהם קצרים יותר וחוזרים על אותו עיקרון, דילגנו.

זה חלק מאותו רציונל.

תיקון חוק החברות הממשלתיות - 51. - בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 –

(1)  בסעיף 60א(ב), פסקה 4(ב) – תימחק;

(2)  בתוספת, פרט 15 – יימחק. מדובר בעניין של קביעת הכשרות של מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב.

תיקון חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים - 52. - בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967, בסעיף 3, במקום "נציב המים" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית" ובסופו יבוא "לעניין זה, "מנהל הרשות הממשלתית" – מנהל הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז, שמונה לפי סעיף 124טו לחוק המים, התשי"ט-1959.";


אנחנו ממשיכים עם חוקי המים השונים ומעבירים את הסמכויות.
תיקון חוק רשות נאות מרפא - 53. - בחוק רשות נאות מרפא, התשל"ג-1973
, בסעיף 29 –

(1)  בסעיף 2(ג), בפסקה (1) במקום "נציב המים כמשמעותו בחוק" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז, שמונה לפי סעיף 124טו לחוק" והמילים "(להלן – נציב המים)" – יימחקו;

(2)  בסעיף 29 –

(א) בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), במקום "נציב המים" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית";

(ב)  אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג)  בסעיף זה, "מנהל הרשות הממשלתית" – מנהל הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז, שמונה לפי סעיף 124טו לחוק המים, התשי"ט-1959."

תיקון חוק רשויות נחלים ומעיינות - 54.- בחוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה-1965–

(1) בסעיף 16, במקום "לשר החקלאות או לנציב המים" יבוא "לשר התשתיות הלאומיות או למנהל הרשות הממשלתית" ובסופו יבוא "לעניין זה, "מנהל הרשות הממשלתית" – מנהל הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז, שמונה לפי סעיף 124טו לחוק המים, התשי"ט-1959";

(2) בסעיף 23, במקום ""נציב המים"" יבוא ""מנהל הרשות הממשלתית"".

תיקון חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) - 55.- בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992, בסעיף 7 –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "שנציב המים" "שמנהל הרשות הממשלתית";

(2) בסעיף קטן (ב), במקום "נציב המים" "מנהל הרשות הממשלתית";

(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:  
"(ג)  בסעיף זה, "מנהל הרשות הממשלתית" – מנהל הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז, שמונה לפי סעיף 124טו לחוק המים, התשי"ט-1959."

תיקון פקודת בריאות העם - 56. - בפקודת בריאות העם, 1940 –  
(1) בסעיף 52ט – 
(א)  בכותרת השוליים, במקום "נציב המים" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית";

(ב)  בסעיף קטן (א), בכל מקום, במקום "נציב המים" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית" ובמקום "או תקנות שהותקנו" יבוא "או לפי תקנות או כללים שנקבעו";

(ג)  בסעיף קטן (ב), במקום "נציב המים" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית";

(ד)  בסעיף קטן (ג), במקום "לנציב המים" יבוא "למנהל הרשות הממשלתית";

(ה)  אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד)  בסעיף זה, "מנהל הרשות הממשלתית" – מנהל הרשות הממשלתית למים, לביוב ולניקוז, שמונה לפי סעיף 124טו לחוק המים, התשי"ט-1959." ; 
(2) בסעיף 52י –

(א)  בכותרת השוליים, במקום "נציב המים" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית";

(ב)  במקום "נציב המים" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית כהגדרתו בסעיף 52ט(ד)".

בסעיפים האחרונים פשוט עברנו טכנית באמצעות מנוע חיפוש על כל המקומות שבהם הכותרות או התארים הם של נציב המים ושינינו. עשינו את זה בכל מיני חוקים שונים, כמו בפקודת בריאות העם, אשר הופיע בהם התואר הישן שכבר לא יהיה רלוונטי.

עשינו התאמות לאורגנים הרלוונטיים לפי החוק.

אדוני היושב-ראש, אני מאוד מבקשת שאת סעיף 57, שדן בהוראות מעבר לכל הפרק, לא נקרא עכשיו. מאחר שייתכנו שינויים בכל הפרקים הרלוונטיים, אין לי ספק שיהיו גם שינויים, אולי אפילו מרחיקי לכת, בהוראה הזאת. זו הוראה שצריכים לדון בה באופן מהותי ולכן אני מאוד מבקשת שאת הסעיף הזה נשאיר לישיבה הבאה.

קיבלנו החלטה שאנחנו נקרא את כל הצעת החוק ואם יש סעיפים שלגביהם יש ספקות או הבנות בין השרים וכו', אנחנו נקרא שוב ונדון בהם. בכל מקרה נחזור לסעיפים שנצטרך לשנות.

כלומר, זו הקראה פורמלית ודברי הסבר מפורטים לסעיף הזה יינתנו בישיבה הבאה?

בדיוק.

הוראות מעבר לפרק ט"ו - 57.- (א)  סמכות של מנהל הרשות הממשלתית, שעליו להפעילה לפי חוקי המים, כנוסחם בחוק זה, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, יופעלו, כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, בהתאם לתקנות שהותקנו באותו עניין לפני תחילתו של חוק זה, ובהעדר תקנות כאמור – על פי שיקול דעתו, במסגרת הנחיות והוראות מועצת הרשות; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית, באופן שוטף, על הפעלת סמכויותיו לפי סעיף קטן זה בהעדר כללים או תקנות.

אני אסביר בקצרה – מנהל הרשות הממשלתית פועל פעמים רבות, לפי הוראות החוק – והדבר הוסדר בצורה מפורשת כדי שאמות המידה השונות יהיו ברורות – בהתאם לכללים שקובעת מועצת הרשות. דא עקא, יש להניח שלא יהיו כללים באופן מיידי ולכן פעולת מנהל הרשות תהיה במקרים כאלה לפי תקנות שהותקנו לפני תחילת החוק ובהיעדר תקנות לפי שיקול דעתו, והכל במסגרת הנחיות מועצת הרשות, כדי שיהיה ברור שיש את הפיקוח הנדרש תוך דיווח שוטף על הפעלת סמכויותיו.

וכמובן אני חוזרת שוב על הערתי הקודמת שצריך לקצוב זמן לקביעת כללים.

(ב)  מי שכיהן כנציב המים ערב תחילתו של חוק זה יכהן כמנהל רשות המים, בכפוף להוראות כל דין, עד יום ד' בתמוז התשס"ו (30 ביוני 2006).

הוא יודע שהוא מפוטר בעוד חודש?

המשמעות היא שלפי הוראות החוק נציב המים יהיה מנהל הרשות עד יום 30 ביוני 2006.

זו ההודעה המוקדמת לפיטורים?

זו לא הודעה מוקדמת, זה בחקיקה.

(ג)  מי שערב תחילתו של חוק זה היה עובד הסגל המקצועי של הרשות לתאגידים ציבוריים – מים וביוב, כאמור בסעיף 96 לחוק תאגידי מים וביוב, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול עליו הוראות הסעיף האמור, עד תום תקופת החוזה המיוחד כאמור באותו סעיף, שנחתם עמו, ושהיה בתוקף ערב תחילתו של חוק זה. מדובר בהוראות לעניין עובדי הסגל של הרשות לשירותים ציבוריים מים וביוב.

משריינים את תנאי העבודה שלהם שהיו קודם עד סוף תקופת החוזה.

כפי שקובי הבר ציין בישיבה הקודמת, לגבי שאר עובדי הרשויות או המשרדים שנכנסים לתוך רשות המים, אנחנו מתכוונים להגיע עם ההסתדרות להסכמה מפורשת שאין שום פגיעה בתנאים שלהם. ברשות הספציפית הזאת זה נקבע בחוק, בשאר זה ייקבע בהסכמה עם ההסתדרות.

(ד)  על אף הוראות חוקי המים, כנוסחם בפרק זה, פעילות שהיתה נתונה למינהל לפיתוח תשתיות ביוב במשרד התשתיות הלאומיות, או למינהל המים ברשויות המקומיות במשרד הפנים, ערב תחילתו של חוק זה, תמשיך ותבוצע בידי הגופים האמורים עד יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008). זה אומר שפעילויות המנהל לפיתוח תשתיות ביוב ומנהל המים של הרשויות המקומיות, שהם גופי מטה שלא מעוגנים בחוק, ימשיכו להתבצע במתכונת הנוכחית עד יום 1 בינואר 2008.

(ה)  החל ביום תחילתו של חוק זה, יראו את תזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית, תקנותיה ותקנונה, כאילו שונתה בהם זכות ההכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית, בהתאם להוראות סעיף 47 לחוק המים, כך שהיא נתונה לשר התשתיות הלאומיות. בהוראות החוק העברנו את סמכות ההכרעה משר החקלאות לשר התשתיות הלאומיות. למען הסר כל ספק, אנחנו קובעים בהוראות החוק שהתיקון הזה גם מעוגן כחלק בלתי נפרד מהתקנות, תזכיר והתקנון של רשות המים הארצית, דהיינו "מקורות".

(ו)  בסעיף זה –

"חוקי המים" – חוק המים, חוק תאגידי מים וביוב, חוק קידוחי מים, חוק מדידת מים, חוק הניקוז;

"מנהל הרשות הממשלתית", "מועצת הרשות הממשלתית" כמשמעותם לפי חוק המים, כנוסחו בחוק זה.

תם ולא נשלם. אני מבקש שתבדקו כל הערה שהועלתה כאן ולקראת ההצבעות תאמרו לוועדה מה נעשה ומה לא.


תודה רבה. בשלב זה ישיבה זו נעולה.

-
-
-
-
-
-

הישיבה ננעלה בשעה 17:35

� ס"ח התשל"ג, עמ' 181.