PAGE
1
ועדת הכלכלה

23.05.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 5

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ה באייר תשס"ו, 23 במאי 2006, שעה 09:00

סעיף 39 שבפרק י"ב: תקשורת בהצעת חוק הסדרים במשק המדינה

(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006),

התשס"ו-2006.

חברי הוועדה: משה כחלון - היו"ר


אבשלום וילן


יצחק זיו


יואל חסון


שלי יחימוביץ'


אמנון כהן


אלכס מילר


חנא סוויד


רונית תירוש

השר הממונה על רשות השידור איתן כבל


חיים פרננדס - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר


ערן ניצן - רכז תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר


מיה אלון-גורן - אגף התקציבים, משרד האוצר


ארנון רונד - הלוי דוויק ושות' יועצים כלכליים של אגף התקציבים


נעם זילברמן - הלוי דוויק ושות' יועצים כלכליים של אגף התקציבים


עו"ד דנה נויפלד - משר המשפטים


רוני טלמור - משרד המשפטים


יאיר אלוני - מנכ"ל רשות השידור


מודי בן-צבי - סמנכ"ל כספים, רשות השידור


צבי צימרמן - סמנכ"ל מינהל וכוח אדם, רשות השידור


עו"ד מרסיה צוגמן - הלשכה המשפטית, רשות השידור


מוטי עדן - מנהל הטלוויזיה, רשות השידור


עו"ד ראובן שלום - יו"ר ועדת הכספים של מליאת רשות השידור


יראון רופין - מנהל חטיבת שירותי מינהל ערוץ 1


תמנה עורב - יושבת ראש ועד עובדי המח"ר, רשות השידור


אחיה גינוסר - ועד העובדים, רשות השידור


מנשה כהן שבתאי - חבר ועד דירוג משולב טלוויזיה, רשות השידור


יעקב לוי - חבר ועד טכנאים טלוויזיה, רשות השידור


אבי טובול - יושב ראש ועד טכנאים טלוויזיה, רשות השידור


יצחק שבו - חבר ועד משולב-מטה, רשות השידור


אילנה לוי - יושבת ראש ועד משולב-מטה, רשות השידור


חרב איאד - יושב ראש ועד העיתונאים ברדיו בירושלים, רשות השידור


אבישי פלחי - חבר ועד העיתונאים רדיו ירושלים, רשות השידור


אריק ברנשטיין - חבר הנהלה, איגוד מפיקי הקולנוע והטלוויזיה


דורון צברי - יושב ראש איגוד הבמאים


עינת דבש - מפיקה, איגוד מפיקי הקולנוע והטלוויזיה


נפתלי גליקסברג - פורום היוצרים הדוקומנטריים


אוהד נבות - מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה


אייל מלובן - עוזר מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה


אריה שקד - יושב ראש האיגוד הארצי של העיתונאים


אלישע שפיגלמן - אגודת העיתונאים


ורד ברמן - יו"ר משותף אגודת העיתונאים בירושלים


דוד גלנוס - האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה


אברהם מרדכי - יו"ר הסתדרות ההנדסאים במרחב ירושלים


נורית דאבוש - יושבת ראש מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו


פאולה ויסנברג - שח"ם - איגוד שחקני המסך


יורם חטב - יו"ר ומנכ"ל שח"ם - איגוד שחקני המסך

אתי בנדלר

לאה ורון

הילה לוי

סעיף 39 שבפרק י"ב: תקשורת בהצעת חוק הסדרים במשק המדינה

(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006),

התשס"ו-2006.

בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון היום בחוק ההסדרים, סעיף 39 שבפרק י"ב : תקשורת בהצעת חוק הסדרים במשק המדינה(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006),התשס"ו-2006. אני מבקש מנציג האוצר להציג את החוק במספר משפטים ולאחר מכן נעבור לדיון.

בוקר טוב לכולם, שמי חיים ואני סגן ממונה על התקציבים, משרד האוצר. אנחנו רוצים להציג בפניכם מצגת קצרה שמראה את הרציונל שמאחורי הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה. נעשה את זה בדקות הקרובות ואשמח מאד אם תתנו לנו לרוץ עם הרציונל של הנושא. אחרי זה נענה על כל שאלה.

יש הרבה מוזמנים בחדר ואני אודה לכם אם תוכלו לא לדבר ביניכם. זהו דיון חשוב, הנוגע לגורלה של רשות השידור ושל מאות אנשים. תודה.

כותרת השינוי המוצע והמודל שנציג בפניכם היא עידוד היצירה הישראלית. אני אתחיל בכמה מילות רקע על רשות השידור, נזכיר לכולנו מה הם יעדי השידור הציבורי, ננסה להציג בפניכם את הבעיות הקיימות היום, לפחות להבנתנו, ונציג את המודל המוצע לפתרון המצב. הרקע של רשות השידור מוכר לרוב הנוכחים - הרשות היא רשות סטטוטורית ותקציב ההוצאות בשנת 2005 הסתכם בכ-837 מיליוני שקלים. מרכיבי ההוצאה העיקריים - כדאי לשים לב שלמעלה מ-70% מתקציב רשות השידור מופנה למרכיבי הוצאה של שכר ותקורה ויש מרכיבים נוספים. אפשר לראות את התפלגות ההוצאות לפי יחידות - טלוויזיה - כ-400 מיליון, רדיו - 250 מיליון ועוד נושאי מטה ושונות שיש להעמיס על הטלוויזיה ועל הרדיו בחלוקה כזאת או אחרת. סך הכל כ-837 מיליון בשנת 2005.

יש גם הכנסות, לא?

כן. אנחנו מציגים כרגע את צד ההוצאה. מבחינת מצבת כוח האדם ברשות יש למעלה מ-1,800 עובדים נכון לשנת 2005. האגרות - למעלה מ-370 לאגרת הטלוויזיה וכ-114 שקלים לאגרת רדיו.

מה לגבי ההכנסות מהרדיו?

ההכנסות מהרדיו הן למעלה מ-100 מיליוני שקלים, אבל מייד נתייחס גם לשאלות האלה.

למה אתם מראים את זה בצד ההכנסה?

אני מנסה לשים עכשיו את הדגש על צד ההוצאות כי המודל מדבר על צד ההוצאות. יעדי השידור הציבורי - הרשימה שנמצאת כאן היא רשימה חלקית מתוך חוק רשות השידור ועל בסיס המלצות ועדת דינור לנושא השידור הציבורי. אנחנו מדברים על עידוד היצירה הציבורית ועל תכנים ציבוריים במטרות כאלה ואחרות המפורטות לפניכם. נושא שעומד בפני עצמו וחשוב הוא נושא אספקת חדשות ואינפורמציה באופן אמין לציבור, בלי תלות בגורמים כאלה ואחרים.


הבעיות הקיימות בהתנהלות רשות השידור - כפי שכולם יודעים, במהלך השנים האחרונות היו לא מעט ועדות בהרכבים כאלה ואחרים, שניסו לייצר איזושהי הצעה לרפורמה, לשיפור המתרחש ברשות השידור ויש כאן רשימה חלקית של אותן ועדות. הקו המקשר בין הוועדות הללו מבחינת ניתוח הבעיות מדבר על שלושה אלמנטים - ראשית, התרבות הארגונית ברשות השידור, שנית, עודפי כוח אדם משמעותיים, שלישית, כנגזרת מהנושאים הנ"ל, השאלה האם רשות השידור אכן ממלאת אחר יעדי השידור הציבורי כפי שהוצגו בשקף הקודם.


הגורמים הנפגעים כתוצאה מהסיטואציה של רשות השידור - ראשית, הצרכן, לאור מגוון התכנים וההשקעה הנמוכה יחסית בשידורי איכות וכן על רקע זה שרשות השידור ממומנת מכספי ציבור, מכספי האגרה. הגורם השני שנפגע הוא כל שוק ההפקות המקומי, החל ממפיקים, במאים, תסריטאים, יוצרים, שחקנים וכן הלאה, מכיוון שרשות השידור מוציאה חלק מאד קטן מתקציבה לנושא הפקות מקומיות בכלל ולטובת שוק ההפקות המקומיות החיצוני בפרט. כלומר, הבעיה כפולה כי פעם אחת הצרכן נפגע ממנה ובפעם השנייה נפגע השוק, על כל אלפי האנשים שפועלים בו. כמובן שברקע יש גם השלכה על גורמי השידור המסחרי כי אנחנו מזכירים לכולם את הוראות התוכן, שהוועדה דנה בהם היום. אלה הוראות שחלות היום על ערוצים 2 ו-10 באופן מאד מאד דומה. כלומר, אנחנו דורשים משהו מגורמי שידור מסחריים, אבל אנחנו לא יודעים לדרוש את זה כמדינה מגוף השידור הציבורי, שממומן מכספי ציבור.

איך אתה קובע את הפגיעה של הצרכן? לדעתי הצרכן נפגע משידורי ערוץ 2 יותר ממה שהוא נפגע משידורי הערוץ הראשון.

אני רושם את ההערה ואני אתייחס אליה בסוף הצגת המצגת.

אני מקדם בברכה את השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, מר איתן כבל.

אדוני השר, אנחנו נמצאים בהצגת המודל המוצע, הנשען על המלצות ועדת דינור. רענן דינור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה היום, עמד בראש ועדה שהשתתפו בה גם נציגי ציבור, לנושא הרפורמה ברשות השידור. הרפורמה נשענת על שתי רגליים - רגל אחת היא איכות השידור הציבורי, כלומר איכות התכנים והרגל השנייה מדברת על המבנה של רשות השידור, על כל הארגונים והמוסדות הפועלים תחת קורת הגג של רשות השידור. אנחנו נתמקד כרגע ברגל הראשונה, שמדברת על איכות התכנים.


המטרה ברורה וכולנו רוצים לראות מוצר טלוויזיוני משודרג ומשופר והכלים לזה הם שניים: ראשית, הגדרה מחייבת ביחס לפעילות רשות השידור להשקיע משאבים ביצירה ישראלית, הגדרה שקיימת היום בחוק אבל לא בצורה מחייבת. שנית, מיקור חוץ בנושא הפקות מקומיות ברשות השידור, כלומר רכישת הפקות מגורמים חיצוניים, אותו שוק הפקות מקומיות שדיברנו עליו הרגע. הטכניקה מאד פשוטה וברורה - לאמץ כללים דומים כפי שמקובלים בפעילות ערוץ 2 וערוץ 10, גורמי השידור המסחריים.


ניסינו להציב בדרך סכמטית את הפתרון המוצע במונחי זמן שידור ובמונחים כספיים. אנחנו מדברים על כ-3,500 שעות שידור בסך הכל, תחת הנחה של 8-9 שעות שידור ביום בערוץ 1 והמודל מדבר על מספר כללים. המודל מדבר על מינימום ואם הרשות, בפעילותה, תמצא לנכון לעשות יותר, אני חושב שכולנו נצא מכך נשכרים. לפחות 50% מזמן השידור יוקצה להפקות מקומיות קנויות ובתוך הבאלט של 1,750 שעות תהיה הפרדה בין הפקות מקומיות רגילות, לבין הפקות מקומיות שמוגדרות כסוגה עילית. יש הגדרות מפורטות לזה בהצעת החוק וכשנגיע לשלב הזה, נוכל להתעכב על ההגדרות עצמן. מדובר ברגולציה שנשענת על מונחי זמן שידור ורגולציה שנשענת על הצד הכספי כמובן. הדברים משלימים אחד את השני ואי אפשר להתמודד עם הסיטואציה רק באמצעות אחד מהם.


לגבי המונחים הכספיים יש כאן המחשה ביחס לתקציב 2005, אבל זאת המחשה בלבד והעקרון הרבה יותר חשוב. ההצעה מדברת על כך ש-36% מתקציב ההכנסות של הטלוויזיה ורשות השידור יוקצה להפקות מקומיות קנויות ובתוך זה אותו פילוח כפי שהוצג קודם - חלקן יהיו הפקות מקומיות רגילות וחלקן יהיה סוגה עילית. לסיכום, יש לנו שתי רגליים כדי לחולל את השינוי הזה - רגל אחת היא מונחי הזמן ורגל שנייה היא מונחי הכסף. ניסינו לעשות איזושהי השוואה בין מה שקיים ברשות השידור למה שקיים בערוצים 2 ו-10 בנושא הפקות מקומיות ואתם יכולים לראות שהדברים מאד מאד דומים, גם במונחי דרישת זמן ביחס להפקות מקומיות וגם במונחים הכספיים בנושא היקף ההוצאה כשיעור מההכנסה. בסופו של דבר, אימצנו מודל שקיים ביחס לפעילות ערוץ 2 ו-10.

איפה המצב הנוכחי, מה שקורה עכשיו?

אנחנו מייד נתייחס לזה.

מה שאתם מתארים לגבי ערוצים 2 ו-10 אינו מדויק ואין שום קשר בין זה לבין המציאות. אתה פשוט מטעה את הציבור.

איך 36% מ-840 מיליון הופכים ל-100 מיליון שקל ולא 250 מיליון שקל?

אני מייד אתייחס לכל ההערות. אנחנו רוצים להציג עבודה כלכלית שנעשתה ביחס למודל הזה. ההצעה מדברת על כך שרשות השידור תצטרך לעשות כך וכך במונחי זמן ובמונחי כסף ביחס לתכנים ורצינו לראות אם יש לדבר הזה איזושהי אחיזה במציאות ברמה הכלכלית. נשכרו שירותי הייעוץ של חברת הייעוץ הלוי דוויק, שנציגיהם נמצאים כאן ובהמשך נוכל לשמוע מהם התייחסות.

הם נבחרו במכרז? חברת הייעוץ היתה דרך מכרז או דרך חברים? נשאלה שאלה האם חברת הייעוץ נבחרה במכרז.

מבחינת התכנית העסקית שמוצגת כאן. זאת תכנית עסקית מאד בסיסית ואלמנטרית וכמובן שהיא לא מתחייבת. שלא ישתמע שכך אנחנו חושבים שרשות השידור צריכה לפעול, המנדט הוא של הרשות אבל רצינו להראות שזה אפשרי. יש כאן התייחסות לתוואי ההכנסות ותוואי ההכנסות יורד בגלל ההפחתה של אגרת הטלוויזיה ויש אחר כך שורת ההוצאות.

השורה שמעניינת לדיון הנוכחי הוא שורת ההוצאה לשידורים ואתם רואים שההוצאה לשידורים הולכת וגדלה, כשבתוך זה יש פילוח שעליו דיברנו בין הפקות מקומיות רגילות לבין הפקות מקומיות סוגה עילית, לבין מרכיבי הוצאה נוספים שקיימים ברשות השידור, עבור לתקורה ולסך הכל. בשורה התחתונה צד ההכנסות וצד ההוצאות כן מתכנסים על סמך הצעה של לוח שידורים, הצעה שאינה מחייבת. חילקנו אתמול לכל חברי הכנסת חוברת המפרטת את כל העבודה הכלכלית שנעשה ואפשר יהיה להתייחס לשאלות הנוגעות אליה. התוצאות, מבחינתנו, של מודל כזה, במידה וועדת הכלכלה של הכנסת תחליט ליישם אותו ביחס לפעילות רשות השידור הן שתיים והן מאד ברורות: 1. הצרכן יזכה לשיפור גדול מאד במוצר הטלוויזיוני. אנחנו מדברים היום על כ-200 שעות הפקה מקומית ברשות השידור, לפחות לפי הנתונים שלנו והמודל הזה מביא אותנו לכ-1,700 שעות הפקה מקומית, הכל במונחים שנתיים. 2. הניהנה השני מכל המודל הזה הוא שוק ההפקות המקומיות, על כל מאות האנשים הפועלים בו. מדובר על גידול של כ-160 מיליוני שקלים בשנה בהשקעה בהפקות מקומיות באמצעות שוק ההפקות המקומיות.


המודל לא מציע ליישם את הכללים האלה ביחס לרשות השידור בשנה אחת אלא על פני ציר הזמן, לתקופה של כשלוש שנים, כדי לתת לרשות השידור את היכולת להטמיע את המהלך הזה ואת המשמעויות שלו.

160 מיליון לשנה הם נטו?

כן. ציינתי שמדובר על שלוש שנים, כלומר זה הולך ונבנה.

האם כימתת בתוך זה את ההפקות המקומיות שעושה היום ערוץ 1?

ניטרלתי את זה. 160 מיליון שקל להפקות מקומיות של רשות השידור בסוף החיים של המודל ומשם ואילך היא צריכה לקנות.

כעת יש הפקות ב-22 מיליון. האם זה יהפוך ל-182 או שה-160 מיליון כוללים?

160 המיליון מדברים רק על מה שרשות השידור מוציאה החוצה.

אתה תפסיק לה את כל ההפקות מבפנים.

להבנתנו ולהבנתה של ועדת דינור, שישבו בה גם נציגי ציבור, גם אנשים שמכירים את נושאי התוכן ברשות השידור וגם אנשים שעבדו בעבר ברשות השידור בתפקידים מאד בכירים, אנחנו סבורים שהמודל הזה הוא מודל חשוב ברמה הציבורית, כמעט המוסרית, להחיל ביחס לפעילות רשות השידור כגורם שידור ציבורי שממומן מכספי האגרה של כולנו. אנחנו חושבים שאם נדע ליישם את המודל הזה בצורה מדורגת, נבונה ומושכלת מספר גורמים משמעותיים ייצאו נשכרים מזה - הצרכן, שוק ההפקות המקומי וגם רשות השידור. אם היא תדע לעבור את התהליך הזה על פני ציר הזמן, היא תמצא את עצמה בסופו של דבר פועלת בצורה טובה יותר, יעילה יותר וכשהיא מצליחה לספק ולענות על אותם יעדים שהחוק מגדיר לה כגוף שידור ציבורי.

לא דיברת על עוד גורם, על העובדים.

אני יכול להתחייב בפנייך כאן ועכשיו שאם לא יהיה פתרון טוב לעובדים, אני לא אתן את ידי לשום רפורמה. אדוני השר, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. בוקר טוב לכולם, אני רוצה להתחיל דווקא מההתחייבות של יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת כחלון, לנושא העובדים וגם לשאלתה של חברת הכנסת יחימוביץ'. חברים יקרים, אני כאן קודם כל כדי לדאוג לעובדים, אבל אני רוצה להבהיר שאנחנו כל הזמן דואגים לעובדים ובסוף גם לעובדים לא יישאר שום דבר. זאת מגמה שהולכת ונמשכת ואני אומר את זה כחבר ועדת הכלכלה, שיושב כאן כבר כמה שנים טובות. אני רוצה לחזור ולהזהיר, כמי שביקש ליטול על עצמו את התפקיד הזה מתוך כוונה כנה ומתוך אמונה פנימית. יושבים כאן אנשים ששמעו אותי לא פעם ולא פעמיים, מעבר לעניינים הפוליטיים, שנושא השידור הציבורי חשוב לי במידה יוצאת דופן. ניהלתי כאן במקום הזה מספר מאבקים סביב שאלת השידור הציבורי והכל כתוב בפרוטוקולים.


אני רוצה לומר את דעתי בעניין הזה באופן שאינו משתמע לשתי פנים. אינני הולך לפרוס את תפיסתי, את כל התכנית שבכוונתי להוביל יחד עם המנכ"ל שייבחר, יחד עם יושב ראש חדש שייבחר ועם הוועד המנהל החדש שייבחר, אבל ברור לי דבר אחד - לעניין האופן שבו השידור הציבורי צריך להתנהל, חייב להיות מצב בו יש 50% הפקות מקור קנויות. אני חוזר ואומר את זה ולא מתכוון לוותר על העניין הזה כי זו רגל מרכזית בהבראת רשות השידור. אפשר לדבר במילים גבוהות על השאלה איך צריך להתמודד עם מצב בו 70% מהתקציב מופנים לשכר ולתקורות ושאלה נוספת היא איך ציבור העובדים ברשות ימצא את עצמו במקום בו הוא יוכל לפעול ולעשות את העבודה כמו שצריך.


אדוני היושב ראש, זאת בדיוק התחלת האיתות האם בכוונת הממשלה להמשיך להתייחס לרשות השידור כפי שהיא התייחסה אליה בעבר, כמקום בו כל החשבונות הם חשבונות פוליטיים ולא משנה מה קורה. במצב כזה העסק ימשיך להתגלגל עד שהוא יתרסק, אבל אני לא באתי בשביל זה. כל אחד יודע שלו, חס וחלילה, אני אבוא בעוד מספר חודשים לממשלה עם הצעה שאומרת - אין מה לעשות, צריך לסגור את הרשות, ימליצו עליי לפרס ישראל, כי זאת התחושה הציבורית, לצערי, ואני נאבק בה. התחושה הציבורית הזאת נובעת מהאופן בו הרשות מתנהלת עד היום ולא בגלל שהרשות לא יכולה לעשות טלוויזיה ורדיו מהשורה הראשונה ולהתחרות בצורה ברורה וחד משמעית מול הערוצים המסחריים.


רייטינג איננו מילה גסה כי כאשר עושים שידור טוב, יהיה לו גם רייטינג, כפי שקורה בכל העולם. תפיסת העולם שלי אומרת שעובדים לא ייזרקו לרחוב. יושב כאן נציג האוצר ואמרתי לו שאני תובע שיתוף פעולה מלא עם כל הנושא הנוגע לעובדים. אני לא אסכים בשום פנים ואופן שעובדים ייזרקו לרחוב. הכל ייעשה, אדוני היושב ראש, בצורה מכובדת, מסודרת, ראויה. אני מדבר בפירוש על הסדרי פנסיה וכך אמרתי לראש הממשלה ולנציגי האוצר. אני לא רוצה שייווצר מצב בו אנחנו מציגים מצגות יפות ובסופו של דבר עובדים ייזרקו לרחוב. גם אם עובד, חס וחלילה, לא עשה כלום במשך שלושים שנה, הוא צריך לקבל את כל הזכויות המכובדות כי מאחורי כל אדם יש משפחה שהוא צריך לפרנס.


אם לא נהיה תלויים אחד בשני, נהיה תלויים אחד ליד השני, ואני אומר את זה לכל עובדי הרשות.

עובדים וגימלאים.

בוודאי, הם חלק מהעניין. אני פונה אליכם בבקשה - אפשר להתמודד עם השאלות והשאלה היא האם אנחנו באים לכאן בידיים נקיות. אם לא נעשה דבר, העסק יקרוס מאליו וכל יום אני רואה עד כמה העסק מרוסק. באתי לכאן כי אני מאמין שחייב - לא צריך - חייב להיות שידור ציבורי. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ', בבקשה.

ברור שרשות השידור זקוקה לשינוי כלשהו ואין עוררין על זה, אבל יש רפלקס מותנה שאומר: לסגור, להפריט ולעשות מיקור חוץ, שאני בעדו במקרה הזה. איתן, ההבטחה החגיגית הזאת לא מספיקה כי היא צריכה להיות מתורגמת לכסף. הסכמי פרישה מכובדים עולים כסף ומאד מצער אותי שלא שמענו מנציג האוצר התייחסות לנושא. שמענו ממנו על ההוצאות ולא שמענו על הכנסה מאד חשובה שנשמטה מחישוב ההכנסות. אני לא יכולה שלא לחשוד כאן, סליחה, באיזושהי מגמתיות. יש לנו אחריות, גם לי וגם לך, כחברים במפלגה מסוימת עם השקפת עולם מסוימת, וגם אחריות לאנשים האלה. כל הדיבורים לא יעזרו אם לא יהיה סעיף תקציבי ספציפי לנושא הפרישה. בעקרון אני בעד השינוי הזה ואגב, אני חושבת שהעובדים עושים עבודה טובה ויש דברים טובים בערוץ הראשון. לדעתי שידורי ערוץ 2 לפעמים מזיקים הרבה יותר מהשידורים של הערוץ הראשון. אנחנו מדברים על כסף ואנחנו צריכים לראות סעיף תקציבי, שמאפשר הסכמי פרישה מכובדים בהסכמה עם העובדים ואז אפשר לצאת לדרך, אבל לא עם גרזן.

תודה רבה. בבקשה אדוני המנכ"ל.

ב-2003 הוחלט על הפחתת אגרת רשות השידור מידי שנה ב-12% והגענו למצב של 36% הפחתה. באותה מידה הפחתה בתקבולי אגרת הרישוי ושני המספרים אמנם לא בעלי משקל אחיד, אבל מדובר בכ-38%-40% ועכשיו אומרים שרשות השידור נמצאת בפשיטת רגל והיא לא יכולה לייצר. ודאי שהיא לא יכולה לייצר כי אם מורידים מההכנסות שלה 40% תוך שלוש שנים, היא לא יכולה לייצר שום דבר. היא בקושי חיה. לו היו מגדילים במעט את הסכום הזה, ניתן היה להחיות אותה.


לגבי חוק ההסדרים - זה לא מוסרי. ועדת דינור הגישה מקשה שלמה. שלפו נתון אחד מתוך המקשה, הפרו את האיזון של כל המלצות ועדת דינור וכמעט הפרו את חוק כלים שלובים בפיסיקה. אין לנו שום דבר נגד הפקות מקור. אנחנו בעד הפקות מקור בתחום הדרמה והתעודה, כל מה שאנחנו ואחרים רוצים, אבל עם הנתון הכספי הקיים היום ברשות השידור, זה לא אפשרי למרות רצוננו. ועדת דינור נתנה את דעתה גם לפתרונות לאותם אנשים שייצאו כתוצאה מהשינוי. אם אתה עושה את זה כצעד אחד, בלעדי, ללא מתן מענה, לא עשית שום דבר אלא החמרת את המצב.

תודה רבה. חבר הכנסת אמנון כהן, בבקשה.

ראשית אני רוצה לברך כי כל רפורמה ברשות השידור היא ברכה. טיפלתי ברשות השידור בוועדה לביקורת המדינה בנושאים שונים, שהבלאגן בהם חוגג. כל רפורמה מבורכת אבל צריך למצוא את האיזונים לטובת האזרחים. אני מברך על כך שהתשלום לאגרה יורד בהדרגה ולציבור יש היום מגוון רחב של ערוצים שהוא יכול לצפות בו. צריך לשמור על הערוץ הציבורי אבל לא רק על חשבון האזרחים.

אני בטוח שהשר כבל ידאג לכך שהעובדים יפרשו בצורה מכובדת. ברור שאם רוצים להתייעל, צריך שחלק מהעובדים יפרוש כי אני מכיר את הבעייתיות הנוגעת לשכר העובדים שם. כסיעה אנחנו תומכים ברפורמה הזאת בשינויים כאלה ואחרים. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה.

מתוך היכרות עם רפורמות שהאוצר מוביל, התייעלות מבנית ומיקור חוץ - אני אומרת את זה גם אחרי התלאות של הטלוויזיה החינוכית - אני חוששת שלא יעמדו בצרכים האמיתיים של הרשות במבנה החדש שלה לאחר הרפורמות. הוצאת עובדים קבועים - חשוב לעגן את זה בכל דרך שהיא, על מנת שהם ייצאו בתנאים מכובדים ולא תוך כדי מהלך הפרישה לבוא במשא ומתן נוסף. חווינו את זה בטלוויזיה החינוכית ולכן חשוב לעגן את זה.


אני בעד מיקור חוץ כי לדעתי צריך להתחדש והסטגנציה שם מאד בולטת, גם אחוזי הצפייה נמוכים. אומרים שהכסף שייחסך כהוצאה למיקור חוץ יישאר ברשות למען העלאת איכות השידורים והתאמת המבנה הארגוני. אני לא בטוחה שזה יספיק. כשהיתה הרפורמה אצל המורים האוצר לא הסכים לתת אגורה נוספת על פני מה שהגוף יכול להתייעל ולתת לעצמו. אני לא יודעת אם 500 מיליון זה המספר הנכון שצריך לדבר עליו, אבל המנכ"ל והצוות המקצועי שלו צריכים להעמיד את הדברים כך שאם כספי ההתייעלות לא יספיקו למען המטרות הנעלות האחרות, האוצר יתחייב להוסיף עליהם.

תודה רבה. חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה.

השר כבל היה חבר בוועדה הזאת ושמע אותי אומר מספר פעמים שצריך לקיים דיון רציני בשאלה האם אנחנו רוצים שידור ציבורי, כן או לא? במשך שלוש שנים הפחיתו את האגרה על מנת להקל על הציבור, אבל שר האוצר הקודם, בואו נגיד את הדברים ביושר, לא רצה שידור ציבורי. התפיסה שלו היא לשידור פרטי בלבד וזאת קונספציה. כשבייגה שוחט היה שר האוצר בשנת 2000 בדוח ורדי נאמר בפירוש שלב הבעיה הוא הסדרי פנסיה. אנשים שם יושבים על פנסיה מגוחכת שלא ניתן לחיות ממנה ולכן הם לא פורשים. השר כבל, המבחן שלך אינו בהצהרות אלא עד כמה המדינה והאוצר יהיו מוכנים ללכת להסדר הזה. חשבון פנסיה הוא חשבון אקטוארי ולכן אני רוצה לדעת כמה הממשלה מתכוונת להוציא. חיים פרננדס, בעבודה שלכם נכתב שיוצאו 100 מיליון בשלוש שנים, אבל כל ילד מבין שמבחינת הגרעון האקטוארי אלה סיפורים.


לפני חצי שנה היה בממשלה סיפור הרבה יותר קטן עם מגדלי האווזים. הכנסת החליטה להפסיק את גידול האווזים ואני העברתי את עמדתי לראש הממשלה, שצריך להפסיק את זה, אבל צריך למצוא למגדלי האווזים אלטרנטיבה. קמה ועדת דינור והיא פסקה סכומים מגוחכים, שאי אפשר להתקיים מהם. אנחנו לא יכולים לאחוז במקל בשני קצותיו. אם אנחנו מחליטים שצריך רפורמה ברשות השידור, ואני בעדה, אנחנו חייבים לסמן את המקורות ולהכריח את האוצר לסמן את המקורות, אחרת לא תהיה שום רפורמה, או שאנשים ייפגעו שלא בצדק. אני לא מבין, תוך עשרה ימים צריך לסיים את כל הדיון בנושא השידור הציבורי ורשות השידור? אם רוצים להיות ישרים, נא לשים את התכנית האקטוארית, כמה זה יעלה ומה הם מקורות המימון. בלי זה זורקים לרחוב 500 אנשים עם פנסיה של 2,000 שקל.

תודה רבה. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.

אחת הבעיות המרכזיות שעוצרת את רשות השידור מלעלות על דרך המלך היא עניין העובדים. נושא העובדים ופרישתם עולה כל הזמן. אני בעד התייעלות ברשות השידור, אבל אני מציע שהאוצר ימצא דרך להקים ועדה שתגדיר בדיוק יציאה ברורה של עובדים בצורה מסודרת.

דוח ועדת דינור עוד לא נדון בממשלה.

די ברור שהממשלה צריכה למצוא פתרון לעובדים גם אם יש צורך שהמדינה תתן כסף לצורך העניין, כדי לשחרר את העגלה הזאת. לאנשי רשות השידור אני אתן לדוגמה את אמא שלי - עד לפני כחמש-שש שנים היא צפתה רק בערוץ 1 ולא צפתה באף ערוץ אחר. באיזשהו שלב ערוץ 1 ירד לה מהמסך וערוץ 2 הפך להיות הערוץ שלה. יהורם גאון היה האחרון שהשאיר אותה ביום שישי בערוץ 1, אבל ברגע שגם הוא עבר לערוץ 2, היא לא יודעת לחזור לערוץ 1. אמרה חברת הכנסת יחימוביץ' שאנשים יותר נפגעים מהשידורים בערוץ 2 מאשר בערוץ 1, והסיבה היא מכיוון שהם צופים יותר בערוץ 2. גם אם ערוץ 1 עושה הפקות מרשימות, ומידי פעם הוא עושה כאלה, אנשים לו מודעים להן ולא יודעים שהן קיימות בכלל.


אתם, אנשי רשות השידור, צריכים להבין שגם אם יפתרו עכשיו את הבעיה, בסוף זה ייגמר רע. רשות השידור חייבת להביא את עצמה למצב בו היא הופכת להיות אטרקטיבית ולשנות את חלוקת הכסף בנושא השקעות, קניית תכניות והפקות מקוריות. אתם צריכים להפוך את הערוץ ליותר מעניין. הוא לא מעניין. אפילו בחדשות כבר לא צופים ולדעתי אתם מכירים את נתוני הרייטינג יותר טוב ממני. זה דבר שחייב לבוא מצדכם באותה מידה שזה בא מהאוצר. הציבור משלם על התכנים האלה, על השירות הזה, לא משתמש בו, יש תסיסה גם אחרי שהורידו את האגרה ולכן השידור חייב להיות יותר מעניין.


אני באמת מאמין שחייבת להיות רפורמה. עם הסכומים הקיימים היום וודאי עם אלה שהוצגו ברפורמה אפשר לעשות טלוויזיה הרבה יותר טובה ולהפוך את ערוץ 1 לערוץ יותר משמעותי. אני בעד ערוץ ממלכתי וציבורי, אבל זה דבר שאתם ברשות השידור צריכים ללכת איתו ולא להילחם בו. בנושא העובדים אין ספק שצריך להימצא להם פתרון, אבל גם רשות השידור צריכה לבוא עם הצעות משלה שיוכיחו לנו, לאוצר ולציבור הישראלי שאתם באמת מתכוונים להשקיע ולעשות טלוויזיה יותר טובה.

תודה רבה. חבר הכנסת חנא סוויד.

הרפורמה הזאת תתקדם ואני חושב שאין סיבה להתנגד לה, אבל צריך לדאוג לכך שהיא תיעשה בצורה נכונה ומחושבת. הזכירו החברים את עניין העובדים ואת תנאי הפרישה שלהם. אי אפשר לענג את הציבור על חשבון העובדים. זה תנאי הכרחי לכך שהרפורמה הזאת תצא לדרך. אם לא יובטחו התנאים לכך שהעובדים יפרשו בכבוד, אין כל משמעות וצורך ברפורמה הזאת.


החלק התכני שאני רוצה לדבר עליו ומעורר בי חששות הוא השירות שיוגש לציבור המיעוטים במדינת ישראל כתוצאה מהרפורמה. השאלה היא מה הוא תפקיד של שידור ציבורי בחברה רב תרבותית? האם התחרות וההפרטה ישמרו על מינימום שירות עבור מיעוט ועבור תרבות אחרת? ראיתי את מטרות השידור הציבורי, שמדברות על חיזוק ועידוד תרבות ציונית-יהודית תוך ביטול פסיבי של ביטול תרבויות אחרות. זה מעורר בי את החשש שאם נזרוק את הכל לשוק החופשי לתחרות, המשמעות היא שהשכבות החלשות, הזכויות של המיעוט יימעכו כליל. אני יודע שבשוק הפרסום וההפקות במגזר הערבי אין כמעט כלום. אין שום דבר. זה לא שאני כל כך מתלהב ממה שיש היום ברשות השידור, אבל בוודאי יש רגולציה מסוימת. נותנים חצי שעה, שאני לא כל כך מתלהב ממנה, אבל אני יודע מה יקרה הלאה. אין חברות הפקה, לא התארגנו מספיק ואפשר לחשוב שהרשות הציבורית תעשה משהו כרגולציה לעניין הזה.


בהגדרת סוגה עילית, האם עניין השונות התרבותית הוא אחד המאפיינים בה או שמדובר על תחומים כלכליים? יש לי הרבה מאד חששות מהעניין הזה וצריך לקחת אותו בחשבון, גם כתנאי שהרפורמה הזאת תותנע.

תודה רבה. חבר הכנסת זיו, בבקשה.

כגמלאי ממפלגת גיל אני בעד שידור ציבורי. צריך להחליט שזה דבר שחייב להיות, אבל אין ספק שצריכה להיות התייעלות.

חבר הכנסת זיו, לך יש עניין כי יהיו עוד 500 גמלאים.

כשאני אומר התייעלות אני יודע שגם בבזק התחילו עם התייעלות והסוף היה פיטורי עובדים, רפורמה והפרטה. ממוצע הפנסיה של גמלאי בזק הוא 2,800 שקל ואני יכול להוכיח את זה מנתונים של קרן מקפת. יש משפט מאד יפה "הרוכש מתחייב לשמור על תנאי הגמלאים כפי יכולתו". אני חושש שאותם גמלאים ברשות השידור ייזרקו כמו אותם גמלאים, עובדי מדינה, שאין להם עם מה ללכת למכולת. ראשית, כל פעולה צריכה לכלול גמלאים ועובדים משום שאם לא כך יהיה, חבל להתחיל בעבודה. שידור ציבורי חייב להיות כי הוא משרת בראש ובראשונה את 750,000 הגמלאים, שאין להם כסף לקנות את כל התכניות הנוספות. צריך לשמור על הגמלאים שלא יישחק שכרם ויוכלו לחיות בכבוד.

אם אנשים ייצאו היום לפנסיה מרשות השידור, הם יקבלו 2,400 שקלים לחודש.

זה לא יקרה.

זה מזעזע.

כל הדיון הזה מוטה טלוויזיה. אין לי דבר נגד הטלוויזיה, אבל יש גם רדיו.

אנחנו נעבור לנציגי רשות השידור וכולם יוכלו לדבר. אני אעשה מאמץ לאפשר לכולם לדבר, אבל במסגרת זמן סבירה, לא לחזור על דברי השני והדיון אמור להסתיים בעשר וחצי. בשבוע הבא יהיה דיון נוסף בהשתתפות רענן דינור. אני מבקש מכם, לטובתכם, לדבר בקצרה, באופן מתומצת לא לחזור על דברי החברים. אבישי פלחי, בבקשה.

אני מ'קול ישראל'. אני רוצה להזכיר לנוכחים שרשות השידור היא לא רק טלוויזיה אלא גם רדיו, והיא פועלת מכוח חוק רשות השידור ומספקת את מה שהחוק הזה מחייב אותה. רשות השידור היא גם קול המוסיקה, רשות השידור היא גם רשת א' לגמלאים - תכניות גיל הזהב, אנשים שלא יודעים להיכן לפנות, היכן לקבל עזרה, עניינים של רפואה. רשות השידור היא גם רשת ב', ואני לא צריך להרחיב. רשות השידור היא רשת ג' - רק מוסיקה ישראלית.

הערוץ היחיד שמאפשר ביטוי מלא ליצירה הישראלית. שידורי שפות - גרוזינית, פרסית, הונגרית, שידורים לחו"ל, רדיו קול ישראל בערבית ואנחנו מלווים גם 40 תחנות חינוכיות במועצות מקומיות ובמכללות. רשות השידור היא לא רק טלוויזיה ודרך הרדיו היא ממלאת ככתבו וכלשונו את חוק רשות השידור ונותנת מענה לאוכלוסיות רבות, כולל אוכלוסיית הגמלאים.

תודה רבה. אלישע שפיגלמן, בבקשה.

המצגת של האוצר סובלת מהנחות מוטעות או מכוונה להטעות את חברי הכנסת. אתם לא דנים ברפורמת דינור אלא בקציצה שהוצאה מתוך הרפורמה הזאת ומדברת על השאלה - איך להוציא את הכסף מרשות השידור. האם הפקה שאני מפיק היא לא הפקה מקומית וכשיורם חטב מפיק זאת כן הפקה מקומית?

אני לא מפיק.

כשאתה מופיע בהפקה מקומית, זאת הפקה מקומית?

אני לא מופיע אצלך אף פעם.

כשאני עושה אותה זאת לא הפקה מקומית?

מתי אתה עושה הפקה מקומית ולמה היא עולה פי שתיים ויותר?

ההפקות המקומיות בערוץ הראשון הרבה יותר זולות מההפקות שאנחנו קונים מבחוץ. כעורך תכניות קניתי הפקות שלכם והן עלו לי הרבה יותר ביוקר מכפי שהן היו עולות לי אם הייתי עושה את זה בהפקה מקומית של הטלוויזיה הישראלית.

אל תגיד דברים סתם. אתה מטה את הוועדה ואני אוכיח לך מספרית שטכנאי יושב שעה אחת ומקבל על שלוש שעות.

אנחנו יכולים להציג מספרים כמה עולה הפקה שלנו מול כמה עולה הפקה שלכם. ההפקות היקרות ביותר של רשות השידור, היו הפקות שהיא קנתה ממפיקים חיצוניים ושידרה. זה היה הרבה יותר יקר מההפקות המקוריות שלך. לגופו של דבר, אי אפשר לומר ש-70% מתקציב רשות השידור הוא שכר. מה זה שכר? זאת ההוצאה על הפקה מקומית בתוך הטלוויזיה. אנחנו ההפקה המקומית. העובדים של רשות השידור הם ההפקה המקומית של רשות השידור ולכן אנחנו בהחלט עושים את זה. הפקות של סוגה עילית - הטלוויזיה הישראלית עשתה הרבה יותר מהערוצים האחרים, עד שבשלוש השנים האחרונות, מטעמים של פופוליזם, ירדה אגרת הטלוויזיה ונותרנו בלי תקציבי ביצוע. זאת אחת התוצאות.

למה יש כסף למכבי תל-אביב?

ביום שהמונדיאל הפך לסוגה עילית, גם מכבי תל-אביב הפכה להפקת מקור. כולם אומרים: אנחנו בעד שידור ציבורי, אבל בא האוצר ואומר: נחיל על ערוץ 1 את מה שחל על ערוץ 2 וערוץ 10. ערוצים 2 ו-10 הם שידור ציבורי? אנחנו צריכים להחיל על ערוץ 1 את הרגולציה של ערוץ 2 ו-10? לפי זה יש לנו שידור ציבורי בערוצים 2 ו-10 ומי שחושב שזה שידור ציבורי, לא יודע מה זה שידור ציבורי. שידור ציבורי הוא שידור בו הציבור קובע מה ישודר. שידור ציבורי הוא לא שידור בו אדון ורטהיימר מחליט שב'עובדה' לא ישדרו דברים מסוימים. לכן, אם רוצים לשמור על שידור ציבורי מוכרחים לשמור על הערוץ הראשון. הוויכוח אינו אם יפטרו אותי או לא או אם רשות השידור תמשיך להתקיים כמקום עבודה לעובדים שלה. זה הוויכוח האחרון שצריך להתקיים. הוויכוח צריך להיות בשאלה האם יהיה שידור ציבורי. ברגע שלוקחים את כל הכסף ואומרים: נוציא אותו להפקות חיצוניות ונקנה הפקות זולות כדי למלא את שעות השידור, אומרים: אנחנו הורגים את השידור הציבורי. אם אתם רוצים להגן על השידור הציבורי אתם צריכים להגיד שחוק ההסדרים הוא לא המקום לדון בקיום שידור ציבורי. נקיים דיון מלא בוועדה, כפי שאמר חבר הכנסת וילן. אי אפשר בשניים-שלושה דיונים לפתור את הבעיה. אין סיכוי. אין פה יושר אינטלקטואלי.

תודה רבה. יורם חטב, בבקשה.

אני יושב ראש שח"ם, איגוד שחקני המסך, ויכול להיות שחלק מדבריי יקלעו גם לאיגודי יוצרים אחדים, אבל אני נזהר מלקחת על עצמי את האחריות עליהם. אני רוצה להניח, כבוד היושב ראש וכבוד השר, הנחת יסוד לאזניהם של עובדי רשות השידור - אין לנו ולא תהיה לנו מלחומה בעובדי רשות השידור. אלה אנשים יקרים ומצוינים שבמשך שנים, עוד כשהיינו ילדים, הפיקו את הטלוויזיה הישראלית ואת מה שהתחיל כטלוויזיה ישראלית. בכל מקרה ולאורך כל הדרך נאמר תמיד שזריקת אנשים לרחוב היא דבר מגונה שנתנגד לו.


אני מקווה שהנוכחים בחדר קראו אחדים מ-11 הדוחות שהזמינו ממשלות ישראל לדורותיהן בעניין רשות השידור, ובהם ורדי, צוקרמן, גינצבורג ולמי שנשארו עדיין שערות על הראש אחרי קריאת דוח או שניים, אין לו בעיית נשירה ולא תהיה לו אף פעם. אלה דוחות מצמררים, שמעידים על כשל חמור מאד של השלטון בישראל, שהפך את רשות השידור לבת ערובה בידי השלטון בישראל, לבמת המשחקים הפרטית של הפוליטיקאים, השרים וראשי הממשלה. כל הבלאגן לא מעניין כל עוד האורות נדלקים על הבמה ואפשר לקבל כמה דקות שידור ב'מבט לחדשות' או בתכנית אקטואליה אחרת. כבוד השר, אם יש לך אתגר אדיר, מעבר לאתגר בהשגת התקציבים מהאוצר על מנת לא לזרוק אנשים לרחוב, הריהו מלחמה בתרבות השלטונית הזאת, שהפכה את רשות השידור לבת ערובה של השלטון בישראל.


ראו את הפרדוקס, אנחנו נלחמים בחירוף נפש למען שידור ציבורי נגד סגירת רשות השידור ואתם כמוני יודעים כמה אינטרסנטים יש בגופי השידור המסחריים ובקרב שדרות השלטון לסגירת השידור הציבורי. לא רוצים אתכם, אתם מהווים תחרות לערוץ 2 ולא רוצים את התחרות הזאת. רוצים להעיף אתכם ממגרש המשחקים ורוצים לחזק את הצפייה בערוצים המסחריים, אבל יש כאן איזשהו כשל. אנחנו נלחמים כדי שהשידור הציבורי יישאר. העובדים, ובצדק, נלחמים כדי שלא יזרקו אותם לרחוב בחרפה. נוצר מצב בו כל אחד תוקף את הבעיה בשיטת הסלמי, אבל ללא שום תכנית לאומית מסודרת. האוצר אומר שהוא לא מבין את בזבוזי הכספים האלה. הרשות אומרת שהיא לא יכולה לשלם כי קיצצו לה באגרה. כל אחד מטפל בבעיה בשיטת טלאי על טלאי. כבוד השר, אני חושב שזאת המשימה הלאומית הגדולה ואנחנו נשמח להיות חייליך בעניין הזה - להפוך את רפורמת רשות השידור לתכנית הבראה לאומית. לצורך זה דרושים משאבים, אבל לא עוד ועדות. די לוועדות. אם יהיו עוד ועדות החברים הנכבדים שיושבים לפנינו יילכו הביתה בחרפה. יסגרו את המקום, לא יהיה שידור ציבורי, לא יהיו תנאים מכובדים ולא יהיה שום דבר.


צריך לאמץ את הרפורמה של האוצר מהר, גם אם עכשיו היא לא נותנת מענה לדברים אחרים ובמקביל ייאבקו העובדים ונציגיהם על תנאי פרישה צודקים. ייאבקו חברי הכנסת איש איש על תחומים שנראים להם חשובים ברפורמה. כבוד היושב ראש, אסור לעצור את מגמת האוצר. נכון שחוק ההסדרים הוא מקום חרפתי להוליך בו רפורמות, נכון שזו לא הדרך, אבל די. בימי חלדי הקצרים מתגלגל במשך שש שנים משנה לשנה בוועדת הכספים עם אישור תקציב רשות השידור. זאת חרפה ואיש אינו יודע ברשות השידור לומר כמה עולה שעת שידור. נכחתי בישיבות האלה כאשר חברי הכנסת משס דרשו מינוי של רואה חשבון חוקר. איש מרשות השידור לא הצליח להסביר מתוך המאזן כמה עולה הפקה.


לכן, כבוד היושב ראש, אנחנו מבקשים לא לעצור את המהלך של האוצר, לתמוך בו, להעיר הערות והשגות על דברים נוספים וגם לנו יש הערות על דברים ספציפיים הקשורים להפקות. אם נעצור את התהליך הרשות תיסגר לקול מצהלותיהם של רבים.

לעניין נקודות ספציפיות שלא תאבדנה בבליל הדברים החשובים - לעניין הגדרת הפקות המקור - יש חשיבות עליונה לשים לב שלא יקרה מה שקרה בתיקון יצחקי לחוק הרשות השנייה. אם לא תהיה קורולציה סבירה וראויה בין מספר השעות לבין התקציב לשעות, ייווצר מצב בו הערך הכספי של שעה יהיה כזה שיאפשר רק הפקות דלות ובלתי איכותיות. שנית, בשום פנים ואופן לא לפרוץ את העקרון שאסור לפרסם ברשות השידור. אם אפשר יהיה לפרסם ברשות השידור, נמית פלטפורמה אחרת. שלישית, הרגולטור. מי יאכוף, איך יאכפו ומה הסנקציות. תודה רבה.

תודה. אני מבקש לקצר בדברים. נפתלי גליקסברג מפורום היוצרים, בבקשה.

כבוד השר, כבוד היושב ראש, כדי שלא תהיה מצגת שווא ויסכימו איתי כל חברי איגודי היוצרים, אנחנו לא מאושרים מההצעה הזאת. 180 שעות בגוף שידור ציבורי של מדינת ישראל בסוגה עילית, פירושם חצי שעה ביום סוגה עליונה וזאת עליבות בשידור הציבורי. אני אסביר שסוגה עליונה היא דרמות וסרטים דוקומנטריים שאינם מונעים משיקולי בידור. לא מדובר באיזשהו מהפך תרבותי, בו מגייסים את רשות השידור לטובת האליטיזם הישראלי. מדובר באיזשהו תשלום שגם לנו קשה, אבל בפשרה שכולנו צריכים לעשות לטובת השידור הציבורי, זה דבר שגם אנחנו מוכנים ללכת לקראתו בתוך המהלך הזה.


אני רוצה לספר משהו לגבי דרכי עבודתה של רשות השידור. אני עצמאי ולא עובד עם רשות השידור. סיפקתי שירותים כלקטור הדרמות של רשות השידור בשנים 2000-2002, כלומר כל הצעה להפקת דרמה בערוץ הראשון שהוגשה לבקשת הפקה, קראתי אותה כדי להעיד על רמתה. הגיע לידיי מה שמוכנה 'צימרים', עשרה עמודים באותיות גדולות עם הרבה ציורים מסביב. קראתי אותה וכתבתי חוות דעת מנומקת שעשרת העמודים שקיבלתי לא מכילים שום דבר, מביכים את מגישיה ואינם ראויים לקריאה. קיבלתי 360 שקל על קריאה של כל יצירה ובשוק הפרטי לא משלמים לי כל כך הרבה. חלפו שישה שבועות, התקשר אליי האיש שאחראי עליי וביקש שאקרא שוב וישלמו לי שוב. קראתי שוב וכתבתי ביתר חריפות. לאחר חודש התקשרו אליי ואמרו לי כי ועדת ההתקשרויות התכנסה כדי לאשר חתימת חוזה לרכישת 'צימרים'. כלומר, יש בעיה בדרכי קבלת ההחלטות ברשות השידור.

למה? בגלל שלא שמעו להמלצה שלך? אני לא חושב שבגלל זה צריך לסגור את רשות השידור.

אני מספר איך מתקבלות החלטות.

אין לנו עניינים אישיים. הבנו את המסר, תודה רבה. מר אריה שקד, בבקשה.

אנחנו יודעים שצריך לתקן את המצב ברשות השידור, אבל אנחנו לא חושבים שצריך לגלגל את האחריות דווקא על העובדים. צריך לטפל דווקא בדרגי הניהול ברשות השידור, שהביאו את רשות השידור בשנים האחרונות למצבה. אני רוצה להתמקד בהליך החקיקה בחוק ההסדרים. בדיון של שעה וחצי היום ואולי עוד דיון בשבוע הבא מעבירים רפורמה שיכולה לשנות את פניו של השידור הציבורי ולפי הניתוח שלנו, לחסל אותו בהצבעה אחת בכנסת דרך חוק ההסדרים. קבלת הקביעות, כפי שהן מופיעות בהצעת החוק שנספחת לתקציב המדינה אומרות שאם יוצאו 36% מתוך הכנסות רשות השידור, כלומר כ-250 מיליון מכלל ההכנסות, פירוש הדבר שכל הגלגלים בתוך רשות השידור ייעצרו משום שהכסף הזה אינו פנוי היום. באווחה אחת יחסלו את הערוץ הראשון לגמרי ואני לא יודע מה יקרה לשידורי הרדיו. אף אחד לא הזכיר שהרדיו משדר בתשע רשתות וגם זה שידור ציבורי. הדברים האלה לא יכולים להיעשות בהינף יד ובדיון של שעה וחצי. צריך לדון בכובד ראש ולשקול גם את ההיבטים התקציביים. אנחנו נעמוד על נקודות מסוימות ונביא אותן לידיעת כל מי שיהיה מעוניין לשמוע.


לדעתי חסרה ברפורמה הזאת הצעה האומרת שהאוצר יקבע את התכנים של התכניות. שמעתי את השר הממונה מדבר על הקטנת המעורבות הפוליטית, אבל בהצעת החוק הזאת, אם היא תאושר, ועדת החינוך והתרבות של הכנסת תקבל את הסמכויות הניהוליות וגם על התכנים. תהיה להם שליטה בפועל על התוכן.

זה לא מה שכתוב.

אנחנו סבורים שרפורמה אמיתית מחייבת דיון ציבורי הרבה יותר מעמיק, בפורומים רחבים וצריך לשמוע מגוון דיעות מכל מיני גופים.

תודה רבה. דורון צברי, בבקשה.

בוקר טוב, ליבי לעובדים. אני חושב שהעובדים משלמים את מחיר הניהול שהיה ברשות לאורך השנים. גם אני חושב שהבעיה בחוק. רבותי, יש בארץ התפרצות של כשרון קולנועי וטלוויזיוני. במאים ותסריטאים זוכים בפסטיבלים ישראלים בכל העולם. יש 9 מוסדות להשכלה גבוהה עם תארים בקולנוע. יש 320 מגמות לבגרות לקולנוע. כל האנשים האלה לא מגיעים למסך. הכשרון לא נעצר ברוממה ואם רוצים לרענן את המסך, להביא קולות חדשים, להביא פריפריה ולהביא דברים שלא מגיעים למסך, צריך להוציא את ההפקות החוצה. יש עולם שלם שהרשות, מכל מיני סיבות, מנותקת ממנו, מנוכרת אליו ולא מכירה מה קורה בו. הבעיה הגדולה היא גם בשאלה לאן הולך הכסף וזאת בעיה של ניהול. אם בוחרים להוציא את הכסף על מיכל זוארץ וחושבים שזאת אלטרנטיבה לשידור המסחרי, מישהו פה טועה ובגדול בשאלה מה זה שידור מסחרי.


בשנת 1994 הוציא מבקר המדינה דוח על רשות השידור והתלונן על כך שאין תקצוב של התכניות. ענתה לו הרשות כתגובה - אנחנו נתקן את זה. עברו 12 שנים ואני יודע, כחבר מליאה וועדת כספים, שעד היום אין תקצוב של התכניות בערוץ הראשון. אף אחד לא יודע כמה עולה 'מבט' וכמה עולה 'שישי עם מיכל'. לכן, כל אמירה שיותר זול לקנות הפקה בחוץ היא אמירה בעלמא. אין לה בסיס.

כל אחד מאיתנו יכול לבדוק את החשבונות.

אנחנו תומכים בתיקון הזה משום שהשידורים המסחריים הפכו לשידורים ציבוריים. הכבלים מחוייבים להוציא 50 מיליון דולר בשנה על הפקות מקוריות. אתכם מדברים על 46 מיליון שקל.

המשכורת שלי היא הוצאה על הפקה מקורית.

תודה רבה.

אנחנו מתעלמים מהעובדה שלא מנוהל פה ערוץ אחד אלא ישנם שני ערוצים - ערוץ 1 וערוץ 33 ב-100 מיליון שקל בשנה, שהוקם לטובת הכנסת. היום יש אלטרנטיבה והוא לא נסגר. 100 מיליון שקל בשנה הולכים לפח כי אף אחד לא צופה בערוץ הזה.

תודה. ורד ברמן, בבקשה.

אני שומעת את הדברים במשך שלושים שנה ואני רואה איך נוגעים כל פעם באבן היסוד של כל דבר ולא מטפלים בו. אתם יודעים שכל זמן שמנכ"לים ממונים על ידי פוליטיקאים וכל עוד ההנהלה ממונה על ידי המנכ"ל, שקשור לפוליטיקאים...

כל מפלגה חושבת שהיא לעולם לא תתחלף.

בהתחלה המנהלים היו קצת יותר ענייניים, אבל בשנים האחרונות אין למנהלים את הכישורים לנהל.

לג'ו בראל לא היו כישורים? לקירשנבאום לא היו כישורים? איך את מדברת?

לא משנה אם תחליפו את עובדי רשות השידור כי המנהלים יבחרו בתכניות ובאנשים אחרים. גם היום התכניות שבאות מבחוץ הן בלי רייטינג, מבקר המדינה הצביע על כך שהיתה שחיתות והיו בעיות. לא משנה אם אתם תהיו שם ויעיפו 500 עובדים מרשות השידור או לא. הבעיה הרצינית, שלא נוגעים בה, היא המעורבות הפוליטית. הייתי אצל דינור והוא אמר לנו שהפעם תיעשה מהפיכה כזאת, שבשום פנים ואופן המנכ"ל לא יתמנה על ידי הממשלה. את ועדת החינוך של הכנסת הכניסו הרבה יותר לחוק ההסדרים והמעורבות שלה הפעם הרבה יותר גדולה מאי פעם. רוצים להעיף 500 או 1,000 אנשים וגם אנשי האוצר לא יודעים כמה זה יעלה. חוק ההסדרים הוא חוק ציני ואתם רוצים להפוך את הכל על פיו. לדעתי צריך לעשות דיון רציני עד למהות, עד לתחתית. השר כבל, אני מקווה שאתה כן תראה איך הארגון הזה מתנהל לא נכון, בלי שום קשר ל-500 העובדים שרוצים להעיף.

תודה רבה. דוד גלנוס, בבקשה.

כמי שמלווה הרבה מאד הפרטות מטעם ההסתדרות בכל מיני תחומים, אני מאד ממליץ לחברי הוועדה לא לשמוע ולא לקבל מספרים או סכומים של האוצר לאיזושהי הפרטה. כשעושים הפרטה מתברר שהמספרים שונים, מספר הפורשים שונה לחלוטין והפתרון שונה לגמרי. כרגע יש עיוות נוראי ברשות השידור ואין ספק שהעובדים יודעים שצריך לעשות תכנית הבראה. רבותי, אנשי מקצוע צריכים ללוות את כל הרפורמה כדי לעשות תיקונים גם ליוצרים, גם לעובדים וגם מבחינה ציבורית. אולי באמת תעשו משהו רציני מההתחלה ועד הסוף.

יורם ונפתלי הביעו את דעתם של המפיקים, שלמרות שישנה בעיה קשה בנושא הבעיות והכסף, אנחנו מברכים בכל מקרה על הצעד הזה. בחטאיי אני אחראי על ההפקות המיותרות האלה, כמו "מדינת היהודים" "סוף עונת התפוזים" ו"החמישייה הקאמרית", שהפקנו עבור רשות השידור. אין היום תחנה אחת באירופה של שידור ציבורי, שמתנהלת כמו רשות השידור, לא הבי.בי.סי, לא ארטה, לא בדנמרק ולא בנורבגיה. אני יכול להביא נתונים לכל חבר כנסת שזה מעניין אותו. לפחות 60% מההפקות מוצאות החוצה. אם אומרים לחברי הכנסת שהוצאת 50% ממכסות ההפקה המקומית החוצה זה הרס השידור הציבורי, זה בלבול מוח ואני מתנצל על השפה הבוטה. אין דבר כזה בשום מקום בעולם. תודה רבה.

תודה רבה. תמנה עורב, בבקשה.

50% הפקה מקומית שיוצאת מרשות השידור, שגם היא הפקה מקומית, פירושה פיטורי עובדים, שיעברו לעבוד בחברות הפקה חיצוניות ובתנועה סיבובית אנחנו נרכוש מהם את ההפקה המקורית. למה לא להשאיר את זה להפקה מקומית ברשות השידור? קיצוץ האגרה משמעו קיצוץ בהפקות והמשמעות של זה, מן הסתם, היא טלוויזיה פחות מעניינת כי יש שידורים חוזרים. הדבר השלישי הוא שזה לא בית הפקה מול בית שידור, כפי שהציג האוצר. אפשר לעשות גם בית שידור שהוא גם בית הפקה, הפקות משותפות שאפשר יהיה לרכוש תכניות סוגה עילית ממפיקים חיצוניים. בעוונותי אני עובדת במחלקה שרוכשת את התכניות האלה ואני רואה את זה.

את רואה איך לא רכשתם כלום כבר שלוש שנים?

צריך שיתוף פעולה.

תודה. השר, בבקשה.

ראשית, לא תקום שום ועדה. חלק ממשבר האוזון הוא מכל כריתת היערות כדי לממן את כל הניירות של הוועדות שהוקמו, ואני לא יכול להיות שותף לזה כשוחר סביבה. רשות השידור היא לא רק טלוויזיה אלא גם רדיו, ואני אומר את זה כמי שבראש ובראשונה אוהב רדיו. ציינת את כל הערוצים אבל שכחת את ערוץ 88, שהוא אחד הפנינות הכי גדולות שיש בתקשורת הישראלית.

שכחתי, תבורך.

אדוני היושב ראש, אני מקשיב למה שנאמר ברוב קשב, גם למה שאומרים העובדים, אבל שלא יאמרו לי שנתחיל לבנות את האוניה מהגג. זה חייב להיות משולב והא בהא תליא. אני אומר את זה לכם כמי שרוצה לראות סרטים טובים. אנחנו צריכים לשפר את עצמנו כדי שקודם כל אנחנו נהיה טובים.

יהיה פה דיון ואם יהיה צורך, יהיה עוד דיון. סגן הממונה על התקציבים באוצר, בבקשה.

אני מבקשת שתאמר כמה מילים על נושא חוק ההסדרים.

ההצעה של האוצר מוגשת על סמך המלצות ועדת דינור, שהיו חברים בה יצחק לבני, שהיה מנכ"ל רשות השידור, גיל סמסונוב שהיה יושב ראש, מיכאל שיזף ועוד שלושה נציגים ממשרדי ממשלה. ההמלצות שלנו הן על סמך ועדת דינור ודוח דינור אומץ בממשלה ברמה הפורמלית. שנית, נשאלה השאלה איך עומדים במודל הזה בעולם בו אגרות יורדות, עולות ויש שינויים כאלה ואחרים. מה שיפה במודל הזה, ולא המצאנו אותו כי הוא קיים גם בתחום השידורים המסחריים, הוא שההוצאה הזאת היא באחוזים והיא מותאמת לרמת ההכנסה. אם רשות השידור/טלוויזיה מכניסים פחות, הם צריכים גם להוציא פחות ויש קורולציה. אלה לא סכומים שחייבים להוציא גם אם הכנסות רשות השידור נמצאות בתהליך של הפרטה.


המודל לא מדבר על הרדיו. אנחנו מדברים כרגע על הטלוויזיה וכבודו של הרדיו במקומו מונח. אין התייחסות לרדיו לא במצגת, לא בהצעת החוק ולא בנייר הכלכלי שהוכן.


לגבי העובדים - ברור ומובן שכדי להגיע למודל הזה, מודל מדורג על פני שלוש שנים, צריך למצמם את מספר המשרות ברשות השידור/טלוויזיה. העבודה הכלכלית שהוכנה כאן מדברת על 500 משרות.

הוא מדבר על 1,000, למה אתה אומר 500?

אמרתי שהעבודה הכלכלית מדברת על 500. המודל הכלכלי שהצגנו מטמיע בתוכו צמצום של 500 משרות. זה לא אומר שחייבים להוציא 500. יכול להיות שצריך להוציא 600 או 400. הצגנו אלטרנטיבה איך בעולם ההכנסות של הטלוויזיה אפשר גם לעמוד בעולם הרגולציה והנחנו הנחה של 500 עובדים. יכול להיות שהמנכ"ל יחליט 600, 400 או 200 וזה כבר עניין שלו איך הוא יודע לעשות שיפטינג בין הוצאות תקורה ושכר לבין הפקות מקומיות. מי שיקרא את הדוח ויתעמק בו יוכל לראות שיש בו התייחסות להשתתפות האוצר בעלויות הפרישה, כתוב שחור על גבי לבן.

כתוב 100 מיליון אבל צריך חשבון אקטוארי. האם האוצר מתחייב לכסות את כל ההסדר האקטוארי הקשור בפרישת 500 העובדים?

אנחנו מדברים על 500 עובדים כאלטרנטיבה. זה לא מחייב. העלות לפרישת עובד ברשות השידור על סמך נתוני העבר היא כ-200,000 שקל לעובד.

זה ממש לא מדויק, לא קרוב אפילו.

כמו שהצענו בעבר, נשתתף בעלות הזאת. לידיעתך, בשנים 2003-2005 מאות עובדים ברשות השידור יצאו בכל מיני מסגרות ותהליכים, בתנאים שאושרו על ידי הממונה על השכר ומשרד האוצר העביר עשרות מיליוני שקלים כדי לממן את הפרישה הזאת.


לסיום, רוב האנשים אומרים שהמודל ראוי, צריך לעשות אותו וכן הלאה, אבל הפלטפורמה לא מתאימה, לא מתאים עכשיו. זאת אמירה שנאמרת תמיד והיא לגיטימית, אבל לא צריך להסתכל על הכלי אלא על התוכן. אם התוכן נכון ותורם לציבור ולשוק ההפקות המקומיות, נתרכז ונמקד את הדיון בתוכן. נשמע הערות על המודל ואני מניח שיש מקום לשפר את המודל, אבל לא נדבר על המעטפת.

סליחה, זה לא מה שנאמר. לא נאמר לא עכשיו אלא נאמר שלא במסגרת חוק ההסדרים.

אתה מכיר את מצבה הכספי של רשות השידור והבנתי שהמנכ"ל נמצא אצלכם כמעט כל יום לבקש כסף. האם הרשות יכולה להתקיים דקה אחרי שהחוק הזה יתקבל?

התשובה לשאלתך היא כן והצגנו את זה בשקף. אנחנו מוכנים לפתוח את הדיון הבא בשאלה שלך.

תודה רבה. לסיכום הדיון אני רוצה להתייחס לחוק ההסדרים. חוק ההסדרים נועד לסייע להעביר חוקים תומכי תקציב. הפטנט המקולל הזה, שנקרא חוק ההסדרים, יצא לאוויר העולם בשנת 1984, עם תכנית החירום הכלכלית, כאשר באמת היו חייבים לעשות את זה. כל ממשלה חושבת שהיא תשלוט לנצח ולכן היא משאירה את החוק. בפעם הקודמת תקפו אותנו על חוק ההסדרים והיום אנחנו תוקפים אחרים על חוק ההסדרים, אבל אני מניח שיימצא לזה פתרון. באופן אישי אני לא רואה ברפורמה הזאת חוק תומך תקציב. אין לה מקום בחוק ההסדרים. למרות זאת יש כאן נושאים כבדים, שעל מנת לסייע לפתרון כולל של הבעיה, אולי בכל זאת צריך לדון בחוק הזה. כפי שהתחייבתי בתחילת הדיון, אנחנו נתייחס בכובד ראש לנושא העובדים, התנאים, המשך החיים של רשות השידור ונושא הסכמי הפרישה יהיה תנאי, מבחינתי, לקידום החוק. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.