כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

23.05.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 5

מוועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, כ"ה באייר התשס"ה (23.05.2006), בשעה 11:30

אסיפת הנוער המייעצת

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר


עבאס זכור


רונית תירוש


מרינה סולודקין

הדרה רוזנבלום – מינהל חברה ונוער, משרד החינוך, התרבות והספורט


שלמה שהם – נציב הדורות הבאים


שי ביאליק – מועצת התלמידים הארצית


דנית שלום – מועצת התלמידים הארצית


אבינועם אדרי – מכון ואן ליר


נעמי פרידמן – המועצה לשלום הילד


אן סברסקי – מרכז בגין


ישראל מידד – מרכז בגין


גילה בר אור– היחידה לדמוקרטיה של הכנסת


רנית – עוזרת של חה"כ מיכאל מלכיאור


תמר פרוס


קנדי שנער


משה סיני


דור אלדר

יהודית גידלי

מיטל בר שלום

אסיפת הנוער המייעצת

הנושא שאנחנו מעלים עכשיו, הוא אחד מהחלומות שלי. אני עבדתי יחד עם העוזרת שלי במשך השנתיים האחרונות על הנושא הזה, וזכינו לשיתוף פעולה נהדר עם משרד החינוך, עם המנכ"לית לשעבר, רונית תירוש, שנתנה את מלאו הגיבוי, דרך הדרג הפקידותי היותר נמוך, דרך הנציב של הדורות הבאים בכנסת, שהיה איתנו מהיום הראשון ותמך מאוד ברעיון הזה. כך גם היחידה לדמוקרטיה בכנסת עזרה לנו לבנות יחד עם יו"ר הכנסת הקודם את התוכנית הזאת. הוא אפילו הסכים ביחד עם משרד החינוך לתת את התקציב לתוכנית הזאת, שזה דבר די נדיר. היה גם שיתוף של מועצת התלמידים ושל הדרה, הממונה על מועצת התלמידים במשרד החינוך.

אנחנו רוצים בפעם הראשונה להציג זאת בפני חברי הכנסת. דיברתי עם יושבת ראש הכנסת, והיא אמרה שזה נראה לה רעיון מצוין, ואנחנו אכן רוצים להגיע לביצוע של הדבר הזה. אני אבקש מרנית שתציג את המצגת.

השם שנבחר לפרלמנט הנוער, הוא "אסיפת הנוער המייעצת ליד כנסת ישראל".
הגורמים שציין הרב מלכיאור, הם הגורמים שהשתתפו יחד בשביל להתוות את התוכנית הראשונית, שיכולה להוות פלטפורמה לדיון שלנו אחר כך. המטרות של אסיפת הנוער המייעצת, הן לפתח נוער מעורב, יוזם ומשפיע. נוער שיוכל לקדם גם ערכים שחשובים לבני הנוער וגם ערכים שחשובים לקהילה כולה. המטרה היא לעסוק בנושאים בתוך ליבה של הדמוקרטיה הישראלית, ולהשתתף בחיי היום יום של הדמוקרטיה הישראלית בבית המחוקקים, בתמיכתם של בית הספר והיישוב. אנחנו מדברים על בני נוער בני 16-18 בכיתות י'-יב', שייבחרו בצורה דמוקרטית עם הבטחה של ייצוגיות למגזרים השונים. תהליך הבחירה ייערך על ידי משרד החינוך, על פי חלוקה למחוזות של משרד החינוך. אנחנו מציעים שכל זה יהיה מלווה על ידי אחד מערוצי התקשורת. כבר היו דיבורים עם ערוץ הילדים לבצע פרלמנטר נולד.

תסבירי למה הכוונה. הכוונה היא שלאחר תהליך המיון הראשוני של התלמידים, שרוצים להיות חברים בפרלמנט לנוער, כלל התלמידים יכירו אותם דרך הטלוויזיה. אין לנו כלי אחר שדרכו כלל תלמידי ישראל יוכלו להכיר את המועמדים השונים שלהם. לכן זה הכלי שנבחר.

גם להכיר את המועמדים השונים, וגם שכל בן נוער ברחבי הארץ יידע שקיימת תוכנית כזאת, ויש לו כתובת של בני נוער שנמצאים בכנסת ישראל, והוא יכול להפנות אליהם כל דבר שהוא ירצה. לאחר שהתלמידים האלה ייבחרו, אנחנו נקיים על ידי היחידה לדמוקרטיה של הכנסת מפגש ראשוני לכל בני הנוער הנבחרים. הסמינר הזה יכשיר אותם לעבודת הכנסת. יסבירו להם מה זאת שאילתא, מה זאת הצעת חוק, מה זאת הצעה לסדר, מי הן ועדות הכנסת וכו'. חברי האסיפה ייקחו חלק פעיל בדיוני ועדות הכנסת. הם יוכלו להיכנס לדיוני הוועדות השונות, הם יוכלו להגיש את המסקנות שלהם, והם יוכלו להציע הצעות חוק, שאילתות והצעות לסדר. חברי הכנסת יהיו מוזמנים לאמץ הצעות כאלה של בני נוער.

המודל הזה מועתק מפרלמנט נוער שקיים בצרפת. גם שם בני הנוער מציעים, וחברי הכנסת מאמצים הצעות ומגישים את זה על ידי האמצעים הפרלמנטרים שעומדים לרשותם. בזמן שחברי האסיפה יצטרכו לקיים מליאה בינם לבין עצמם בשביל לדון בנושאים שהם רוצים לקדם, תהיה פה מליאה שלהם. בין מליאה למליאה הם יוכלו להיות בקשר דרך אתר כנסת צעירה.

האם יהיו שם 120 חברים?

זה עוד לא סופי, אבל זאת בהחלט התוכנית. יש כאלה שחולקים על זה. עד שייכנסו לתפקיד, האחריות הכללית תהיה מוטלת על משרד החינוך. מהשלב שנבחרו חברי האסיפה הצעירים, האחריות תעבור לכנסת וליחידה לדמוקרטיה של הכנסת. התקציב לביצוע הדבר הזה אמור להתחלק שווה ושווה בין הכנסת למשרד החינוך. אני מבקש מהשופט שלמה שהם להתייחס לתוכנית הזאת. הוא היה שותף לכך מהיום הראשון.

היום אנחנו יותר ויותר אנחנו מדברים על שיתוף הציבור, על החברה האזרחית. הנושא הזה הוא נושא חשוב מאוד, קריטי כמעט. חינוך נוער לפרלמנטריזם, לראות שפרלמנט זה לא דבר רע ושאפשר להיות בפרלמנט ולהיות אדם טוב שמשפיע והולך עם החזון שלו, זה חלק חיוני. אני רואה בזה את העיקר. כאשר יהיו פה בני נוער מעורבים ותהיה תקשורת, זה ישפיע על מעגלים יותר רחבים ויצור קשר בין הנוער לבין הפרלמנט, קשר שחסר היום. לפעמים יש תחושה שיש תהום גדולה ובני הנוער לא מבינים מה קורה בבניין הזה. הם גם מקבלים את המידע על מה שקורה פה מהמדיה, ולא תמיד יודעים את הדברים האמיתיים. הנושא הזה הוא מאוד חשוב בעיני.

הרבה פעמים כאשר הגיעו לכאן בני נוער ושאלו אותם מה מעניין אותם, הם דיברו על דברים של עצמם. הם דיברו על נסיעה חינם באוטובוס וכו'. פה אנחנו רוצים שבני הנוער ייקחו אחריות על מה שקורה בחברה. אנחנו רוצים שהם יבינו שהם חלק ממה שקורה פה, שיבינו שהם חלק ממה שיקרה פה, שיש להם יכולת חזון למדינת ישראל. הדבר הזה הוא קריטי.

נציבות הדורות הבאים, שיש לה סמכות להמליץ לכנסת בכל מה שתמצא לנכון, משתפת פעולה עם הדבר הזה. היא תיתן את תמיכתה במסגרת הפורמלית הזאת, אם יהיו בה דברים שהנציבות הדורות הבאים תומכת בהם על פי החוק. אנחנו נותנים להם את התמיכה שלנו.

אני רוצה להוסיף, שחוץ מהדאגה לכלל, שאנחנו רוצים ללמד את ילדנו, צריכים לדעת שהמגזר היחידי שלא מיוצג בכנסת זה הנוער. כל השאר, כולל הגמלאים, מיוצגים. יש הרבה ביקורת על שיטת הבחירות, אבל אני חושב שהחוזק של הדמוקרטיה הישראלית מיום היווסדה של המדינה, היא שכולם מיוצגים. יש מספיק מפלגות לכולם. הדעות השונות והאמונות השונות, כולן מיוצגות. הנוער הוא היחידי שלא מיוצג, ולכן אפשר להפיל גזירות שונות הרבה מאוד פעמים. אמנם יש כאן ועדה לזכויות הילד, שהיא בעלת חשיבות גדולה מאוד, וועדת חינוך, שאמורות לטפל בנושאים מן הזווית של הנוער, אבל פה הנוער עצמו יוכל לבוא לידי ביטוי על ידי נציגיו הנבחרים. אני לא חושב שיש משהו שיכול יותר לחזק את הדמוקרטיה הישראלית, את השותפות בציבוריות ובקבלת האחריות, מאשר דבר כזה שאלפים יהיו מעורבים בו.

אני רוצה להציג בקצרה את המועצה הארצית. המועצה הארצית נבנית מהכלל של כל ישראל, עד הקטן שזו המועצה הארצית ואני בראשה. מכל כיתה, שכבה ובית ספר נבחרים נציגים על פי חוק זכויות התלמיד. בכל בית ספר יש מועצה, שבה מיוצגים כל הכיתות. יש בתי ספר שמגדילים ומייצגים את כל האוכלוסיות. כלומר, ישנו נציג מיוחד לעולים, נציג מיוחד למגמות מיוחדות. מעבר לזה, מכל בית ספר נבחרים נציגים למועצה עירונית לפי גודל בית הספר. זה מעוגן באופן עקיף בחוק פקודת העיריות, שם נאמר שיו"ר המועצה העירונית נמצא בוועדת החינוך ובוועדה לזכויות הילד.

בששת המחוזות, מרכז, דרום, צפון, ירושלים, תל אביב וחיפה, ועוד מחוז של המגזר הערבי, יש מועצה מחוזית בהתאם לגודל העיר.מהמועצות המחוזיות נבחרים נציגים למועצה הארצית באופן דמוקרטי. במועצה הארצית נמצאים 45 נציגים, בדיוק כמו היחס של 120 חברי כנסת ל-6,000,000 אזרחים.

תפקידה של המועצה הארצית מוגדר, אבל הוא אינסופי. אנחנו נמצאים שם כדי להגן על זכויות התלמיד, כדי לקדם ערכים של דמוקרטיה, אזרחות, כדי לקדם דברים שבוערים לנו כבני נוער, מול התקשורת, מול משרד החינוך, מול משרדי ממשלה שונים וארגונים שונים. אנחנו עובדים עם אינסוף ארגונים. אנחנו עובדים עם אור ירוק, המועצה לצרכנות, איכות הסביבה, המכון הישראלי לדמוקרטיה ועם נציגות הדורות הבאים. בכנסת אנחנו נמצאים בכל הוועדות, חוץ מוועדת חוץ וביטחון, אליהן אנחנו נכנסים ומביעים את דברנו. אם מזמינים אותנו, אנחנו באים. אם לא מזמינים אותנו אבל הנושא חשוב לנו, אנחנו באים בכל מקרה. אנחנו מביאים הצעות חוק, ואנחנו גם מעורבים בכל מה שקורה בחברה, מאבק הנכים, מערכת הבחירות, תאונות דרכים וכו'.

כל שנה יש לנו ועידה ארצית, שזה השיא שלנו. בכל שנה אנחנו בוחרים נושא ומתמקדים בו לאורך השנה. השנה הנושא היה, מאבק לחברה הוגנת. בתוך הנושא הזה כללנו נושאים כמו אלימות, שחיתות בשלטון, תאונות דרכים, פרסומות הפוגעות בערכים, פערים בחינוך, פערים בחברה, פערים סוציו-אקונומיים, פערים בין עולים לותיקים, בין ערבים ליהודים, בין דתיים לחילונים. החברה לא הוגנת, ואנחנו צריכים לצאת בקריאה לתקן את החברה. אנחנו אומרים, כי מאתנו זה יבוא. המועצה נמצאת בכל מקום ובכל דבר שחשוב.

כאשר שהתהליך יהיה דמוקרטי, הבחירות הן חשאיות. יש לנו סמינרים בכל חג וחופשה. יש לנו סמינר ארצי בקיץ. יש לנו אתר אינטרנט, ואנחנו עובדים כל יום. אמנם ישנם רק 45 אנשים במועצה הארצית, אבל כל אחד הוא כבר יהלום מלוטש. אין לנו יום ואין לנו לילה. לי יש ממוצע ציונים גבוה מאוד, מעגל חברים מכובד, ואני דואגת כל יום לעשות את הכל, לצאת לתקשורת בהכרזות, להגיב על מה שקורה בחברה, לשלוח הצעות לדיונים ולהציע הצעות חוק.

ההצעה שעולה כאן, היא לחבר בין בני הנוער לחברי הכנסת. הדבר הזה אכן לא קורה במועצה, כי המועצה היא לא גוף מגשר בין השלטון לבני הנוער. המועצה היא הגשר. אם נביא 240 בני נוער, 2 על כל ח"כ שיבואו לפה, זה לא יקרה באופן ריאלי. הילדים האלה צריכים ללמוד, להספיק להגיע לבית הספר, להספיק ללמוד למבחנים, להספיק להגיע לתנועות הנוער. ילדים שיבוא מתוך אכפתיות, אלה ילדים שכבר נמצאים במועצת תלמידים ובתנועות הנוער, כך שגם ככה אין להם זמם. אם אתם רוצים לחזק את הידע של הנוער, תגדילו את מספר האנשים במועצה. להקים גוף מקביל נוסף, שיעשה עבודה שהיא ברובה מקבילה לעבודה של המועצה, זה אבסורד. קחו את המועצה ותשקיעו את הכספים האלה במועצה. 80% מהעבודה כבר מוכנה. האנשים מוכנים, אנשים שיודעים מה הם עושים, אנשים שמבינים. האנשים האלה בכל מקרה יהיו אותם אנשים. אלה אנשים שכבר מעורים, יודעים מה קורה בפוליטיקה ומה קורה בחברה.

לפני הוועידה האחרונה ערכנו סקר בקרב 600-700 בני נוער. כאשר נשאלו בני הנוער האם הם רוצים לקחת חלק בפעילות פוליטית, רוב בני הנוער אמרו כי הם לא רוצים להיות קרובים לשלטון ולקחת חלק בפוליטיקה, כי הם רואים בפוליטיקה משהו מושחת. רוב בני הנוער לא רצו בכלל להיפגש עם אולמרט, ביבי או פרץ, אלא רוצים להיפגש עם יהודה לוי או נינט טייב. אני אומרת, קחו את המועצה ותשקיעו בה את האנרגיה והמאמצים.

אני רוצה לומר לך, כי כאשר גיבשנו את ההצעה, גיבשנו אותה בשותפות עם המועצה. ההצעה הזאת היא הצעה שנעשתה בהתייעצות עם המועצה. אנחנו יודעים כי לבני הנוער יש ראייה שלילית לגבי הפוליטיקה. כל אחד שבמגע עם בני נוער רואה את זה. התוצאות של הבדיקות שאתם עשיתם רק אישרו את הדברים. אנחנו רוצים לשנות את זה. זה גם מה שחשב קודמך בתפקיד. אנחנו מקימים את הגוף הזה שיש לו תפקיד אחר לגמרי. התפקיד הוא לא לדאוג לתלמידים ולמה שקורה בבתי הספר. זאת תמשיך להיות האחריות של מועצת התלמידים. לדעתי, הפרלמנט הזה יביא לשדרוג רציני של מועצת התלמידים. הגוף הפרלמנטרי יטפל בכלל השאלות של החברה הישראלית.

גם אנחנו עוסקים בכלל השאלות של החברה הישראלית.

אבל אתם עושים את זה מההיבט של מה שנכון לתלמידים. אני עבדתי מספיק עם מועצות התלמידים. כל הנושאים שאת הצגת פה, הם נושאים שחשובים לבני הנוער בישראל.

כל נושא חשוב לבני הנוער בישראל. אתה רואה במועצה גוף סוציאלי לצורכי תלמידים. אנחנו לא גוף כזה. אנחנו גוף שדואג להביא את התלמידים קדימה. אנחנו מביאים הצעות חוק שלנו לגבי תאונות הדרכים, נכים, גמלאים וכו'. הנושאים האלה אינם קשורים רק לתלמידים.

אני עקבתי אחרי שנים אחרי העבודה החשובה מאוד של מועצת התלמידים. אלה נושאים שקשורים קודם כל להיבט שקשור לתלמידים, וזה נכון.

אני לא חושבת שמאבק הנכים קשור לתלמידים. אני לא חושבת שהבחירות נגעו רק לתלמידים. זה היה מהלך כלל ארצי של מבוגרים.

אני רוצה לומר לך, כי כאשר גיבשנו את ההצעה, רצינו לעשות את זה בהסכמה מלאה עם מועצת התלמידים, ואכן כך עשינו.

אני לא אומרת שלא. אני אומרת שלא צריך לקום גוף נוסף.

לתלמידים האלה יוענקו כישורים ומיומנויות של מנהיגות. אנחנו נעבוד עם קבוצות של נוער מחו"ל. יהיה שיתוף פעולה בין הקבוצות. זה פרויקט של שיתוף פעולה בין הכנסת, השירות הציבורי, והעמותה. יש רצון לשתף ארגונים חוץ פרלמנטרים בתוך מדינת ישראל ובחו"ל כדי להדריך ולהכין פעולה, כדי שהפרלמנט יהיה דומה לפרלמנטים אחרים שקיימים.

אין עדיין שם ל- NGO`S.

חוץ פרלמנטרים.

לא, זה לא חוץ פרלמנטרים. כאשר אני אומר שאין לזה מילה בעברית, אני יודע על מה אני מדבר. יש הרבה מאוד גופים חוץ פרלמנטרים שהם לא NGO`S. יש רצון לשתף גופים חוץ פרלמנטרים בתוך מדינת ישראל ובחו"ל כדי לעזור ולשתף פעולה. הדגם שאנחנו לקחנו קיים בצרפת.

אנחנו רוצים גם את הקשר עם הפרלמנט, אבל אנחנו רוצים גם לשנות את הראייה של "אני לא פראייר" לראייה של "אכפת לי". אכפת לי מהקהילה שלי, מהמדינה שלי ומהעולם כולו. אנחנו מקווים לשנות את הראייה של הנוער.

הרב מלכיאור היה בוועידה בנס ציונה. אני אחראית על כל הנושא של המועצות וטיפוח מנהיגות. אני קודם כל אתייחס לקשר עם NGO`S. שי בעצמה היתה נציגת ישראל במשלחת של שגרירים צעירים. בכל פעם שמשרד החוץ או גוף אחר צריך חבר'ה רציניים, הם פונים אלינו. יש לנו נציגים במועצה לחילופי נוער. זה במיוחד ב-7 שנים האחרונות. זה נכון שיש רק 45 נציגים במועצה הארצית, ואנחנו גם די מצומצמים מבחינה תקציבית. עם זאת, אנחנו לא לוחצים להרחיב את זה, כי גם המנהלים בבתי הספר לא כל כך מאפשרים לתלמידים להפסיד לימודים ולבוא לפה. השנה בגלל הבחירות היו פה פחות בני נוער, אבל בדרך כלל אנחנו דואגים שכל חודש מחוז אחר ישלח לכאן בימים שני, שלישי ורביעי, אלא אם כן מדובר בנושאים שבהם בני נוער היו מאוד מעורבים ואז הם באים שוב. אני מדברת על נושאים של זכויות התלמיד, זהירות בדרכים, ספרי לימוד וכו'.

אני לא נגד הוועדה המייעצת, אבל אני חושבת שיש לעשות שילוב כוחות. אני מאוד מברכת על זה שבני הנוער יהיו מעורבים, כי הם קהל היעד הכי גדול שלנו. אם נשקיע בהם, החברה תהיה קצת אחרת. הלוואי אחרי הכשרה וההתנסות שאנחנו נותנים להם, הם יגיעו לפוליטיקה. אצלנו במועצה יש יהודים, ערבים, דרוזים וצרכסים.

חסרים קצת חרדים.

הם לא רוצים לבוא, אבל הם מוזמנים. היו לנו מכפר חב"ד, אבל הם עזבו מהר מאוד.

יש ערבים?

יש. המועצה מאוד מייצגת.

אני הייתי מרחיבה את המועצה והייתי מנסה להכניס ועדה שתעסוק בעניינים של הכנסת. אני רואה אפילו בעיה טכנית בעניין של השהייה של הילדים פה.

את לא היית מעורבת, אבל אנחנו ממש גיבשנו הצעות מלאות לכל הנושאים הללו. השאלות של השהייה וניקוד בבגרות, נלקחו בחשבון בפיתוח של התוכנית. אף על פי שהתוכנית נעשתה בתיאום עם מועצת התלמידים הקודמת, אני מציע, שבהמשך הטיפול נעשה את הדברים בשותפות אתכם. כך נגיע להסכמות ביחד עם המועצה הנוכחית והבאה בתור. לצערנו, ההיכרות עם שי וחבריה היא היכרות קצרה. אנחנו מקווים לעשות את כל הדברים בתיאום גם אם מי שיבוא בהמשך. כך זה נבנה מלכתחילה.

אני מברך על הרעיון והפעילות. אני יודע שיש פה הרבה מאוד גופים שחשבו על זה די הרבה שנים, וסוף סוף אנחנו רואים את האור בקצה המנהרה. גם אצלי יש מועצת תלמידים יישובית והיא עושה עבודה נפלאה. כל חבר כנסת או שר שמגיע לעיר, אני קודם כל מפגיש אותו עם חברי מועצת הנוער העירונית. לדעתי, הם יותר נהנים מהמפגש איתם מאשר עם חברי המועצה הרגילה. כנראה, שיש בזה משהו חדש, מרענן וייחודי. זה גם מראה את המעורבות של בני הנוער.

גם אני התלבטתי בשאלה, האם אנחנו צריכים להסתפק במועצת התלמידים ובקשר עם משרד החינוך, או האם צריך ללכת למהלך אזרחי הרבה יותר רחב. לאור מה שקורה במדינה, לאור המשבר בחינוך ובערכים, לאור זה שבני הנוער נרתעים ממוערבות, צריך ללכת למהלך אסטרטגי הרבה יותר רחב. אני הייתי הולך צעד אחד קדימה ואומר ממשלת נוער. אני רואה את הצעד הבא, שאותו פרלמנט מקים ממשלה.

ממשלת צללים צעירה?

לא, ממשלת נוער. ישב צוות שנתיים על הנושא של החינוך, ואין תוכנית אב לנוער. אחד מהמשימות של פרלמנט כזה, היא שהוא מתוכו ילך על תוכנית אב לנוער, שהחברה הצעירים יעצבו אותה ולא צוות לאומי שיושב במגדל השן. זה נושא שאפשר מאוד לפתח ולקדם אותו. מה שהדרה אמרה זה נכון. צריך את החיבור למשרד החינוך ומועצת הנוער, אבל זה לא יכול להיות אותו גוף. זה צריך להיות גוף אחר שנבחר בתהליך הרבה יותר רחב. אני לא הייתי פוסל אפילו תהליך של בחירות יישוביות. אני לא מייצג פה את עמדת השלטון המקומי, אבל אני קצת יודע מה קורה שם.

רק נבחרים לבתי ספר.

אם השלטון המקומי מעורב בהליך של בחירות יישובי, כך שעשרות אלפי בני נוער משתתפים בוחרים רצים מטעמם, זה אחרת לגמרי. גם ההליך האזרחי הרבה יותר רחב, דומיננטי ומשפיע. אם ראשי רשויות מצטרפים להליך ונותנים לו את הגיבוי, זה יכול לחולל מהפיכה במדינה.

אני רוצה לחלוק על שי, אני לא חושב שהגוף הזה צריך לבוא מתוך המועצה, כיוון שהיום אין בקרב התלמידים אמון במועצה. אולי זה סקר שצריך לעשות במועצה.

אנחנו חושבים שיש אמון, אבל מדובר בנושאים שונים. בצרפת, יש מועצת תלמידים מאוד טובה, והיא קיבלה חיזוק בגלל הפרלמנט. זה מרחיב ולא מצמצם.

בגלל זה אני חושב שהגוף הזה צריך להיות נפרד מהמועצה ולא מתוכה. הגוף הזה יכול להגביר את המעורבות של בני הנוער במה שנעשה פה בארץ. בנוסף, אי אפשר להפריד את הנוער מהמערכת החינוכית. אי אפשר להגיד להם לא לעסוק בחינוך כי יש מועצת תלמידים. הגוף הזה יהיה חייב לעסוק בחינוך. אותם בני נוער נמצאים יום יום בבתי הספר. אי אפשר לומר להם שאת הנושא של החינוך ישאיר למועצה הארצית.

כל הדברים הללו ילובנו בשותפות ובשיח עם מועצת התלמידים.

אני מייצג את מרכז מורשת מנחם בגין. אנחנו עומדים מאחורי כל גוף שיוקם על מנת להכשיר תלמידים לדמוקרטיה פרלמנטרית. כבר 6 שנים אנחנו פועלים בבתי ספר וחטיבות הביניים. לפני שנתיים קיימנו פה ביחד עם השופט שלמה שהם את מה שהרב מלכיאור רוצה, מסגרת של יום שלם של דיונים, שבסופו מסירת הצעת חוק שהוגשה ליו"ר ועדת הפנים. פעלנו יחד עם היחידה לדמוקרטיה וחינוך של הכנסת. אם היה לנו גיבוי, יכולנו להרחיב את זה כל שנה במסגרות שונות. לא עמדנו בקשר עם הדרה או עם גופים שונים, אלא עם המפקחות לחינוך לאזרחות, כדי להעמיק בקרב הנוער את ההבנה של תהליכים דמוקרטיים פרלמנטריים. בבניין שלנו כל שנה מכנסים ימי סיכום של כיתות שלמדו את התוכנית בתוך בתי הספר. יש לנו קרוב ל-10,000 בוגרים של התוכנית הזאת. אפשר להיעזר בהם.

אני רוצה להזכיר, שאנחנו התייעצנו איתכם כאשר גיבשנו את התוכנית. בעצת יו"ר הכנסת הקודם אנחנו התייעצנו איתכם כאשר גיבשנו את התוכנית.

אני רוצה לשאול את שי, האם היא השתתפה אי פעם בתוכנית של שיח ושיג?

כן.

מתי ואיך? באיזה בית ספר את?

קציר. השתתפתי בזה מטעם המועצה.

מה שחסר, זאת היכולת לדון, לדבר, להתווכח ולהקשיב. בגיל 18 אנחנו עוזבים את בית הספר ומתחילים להיות בוגרים, אבל זה עוד לא נכנס כתוכנית לימודים, וזה ניכר. אם שי היתה משתתפת בצורה פעילה בתוכנית כזאת, היא יכלה להציג את עצמה יותר בשקט ולא להתרגש. היא יודעת לעשות את זה, כי התמודדה הרבה פעמים. אני מאוד מקווה, שלא תזניחו את הדברים של דיונים. חייבים ללמוד לדבר, לחשוב, להקשיב ולהתווכח בצורה עניינית. כל הכנסת צריכה את זה וכל העם צריך את זה, וחבל שזה לא קורה יותר.

אם היית שומעת אותי מדברת לפני שנה, לא היית מבינה כלום. יש לנו מישהו במועצה שהוא מדריך של דיבייטינג, והוא נציג של ישראל ב- G.Y.P

אני הקשבתי קשב רב לדבריה של שי, ואני חושב שהדברים היו מובנים לכולנו. אני בעצמי גם הייתי בהנהלה של ארגון שיח ושיג כמה שנים, והייתי שופט כמה פעמים בדיונים האלה. שיח ושיג עם בני נוער זה הרבה יותר קל משיח ושיג עם המבוגרים. גם נהניתי בכל הדיונים שהיו לנו בוועדה לקידום מעמד הילד. נהנינו גם מצורת הצגת הדברים וגם מהתכנים של הדברים.

אלה יחידי סגולה.

אני לא יודע. אני הייתי בהרבה מאוד בתי ספר. עשיתי לעצמי נוהג ללכת כל שבוע,ואני יכול לומר שיש תקווה.

אני ממטה נוער לשינוי חברתי. המטה פועל במכון ואן ליר בירושלים. המטה בא במטרה לעודד מעורבות אזרחית של בני נוער, בנושאים של זכויות עובדי קבלן, מסורבות גט, חינוך ואיכות הסביבה. המטרה היא לעודד ולסייע לבני נוער לבצע שינוי חברתי. הפקנו כנס מאוד גדול ביוני לפני שנה.

כמה חברים במטה.

יש 30 בני נוער מכל המגזרים, ערבים, דתיים וחילוניים. ארגנו כנס של בני נוער מעורבים פוליטיים.

האם כולם מירושלים?

רובם מירושלים והסביבה. המטה עוסק גם בהדרכה של קבוצות ברחבי ירושלים. בשנה הבאה אנחנו עולים שלב ועושים פריסה ארצית של הקבוצות. המטרה שלנו היא לעודד ולסייע.

אני רציתי להגיב לדברים ששי אמרה, לגבי זה שהפרלמנט יחליש את מועצת התלמידים. אני מכיר עשרות בני נוער שהלכו והקימו יוזמות חברתיות, והם לא היו במועצה הארצית. אני יכול לתת כאן עשרות דוגמאות. לי באופן אישי מאוד צרמו הדברים שאמרה שי. לא כל אחד שרוצה להיות מעורב, צריך להיות מעורב דרך המועצה הארצית. יש תלמידים שלא מתעניינים בנושאים שמתעסקות בהם מועצות תלמידים. הפרלמנט יכול לספק מקום לאנשים כאלה. אני מדבר על אנשים שעשו פרוייקטים עצמיים.

זה גם לא מיתר גופים כמו שלכם. זה רק יעצים אותם.

אני לא חושב שזה נכון שהמועצה הארצית יכולה לטפל בכל הדברים האלה. כמו שיש גופים ממשלתיים ויש מגזר שלישי בקרב הציבור, יש מקום למגזר שלישי בקרב בני נוער. יש הרבה בני נוער שעוסקים בזה. יש קבוצה במעגלי צדק שעוסקת בזכויות עובדי קבלן בבתי הספר.

הפתענו לגלות את הרעיון הזה, כי אנחנו בחודשים האחרונים מנסים לבנות רעיון על המודל הצרפתי. נחסכה לנו המון עבודה. יש כמה דברים שנורא חשוב לי להדגיש בהקשר של תהליך החשיבה. הדבר שחשוב להתייחס אליו, הוא הנושא של היהלומים המלוטשים. שי צודקת, יש לנו חבורה של בני נוער, שאנחנו רואים אותם בראשות תנועות הנוער ובמועצות תלמידים ובמנוח, שהם יהלומים מלוטשים. יש אוכלוסייה אחרת, שאתה פגשת בכנס באר שבע לשלום הילד. אנחנו מפעילים קבוצות בני נוער מדי שנה, וגילינו שיש קושי להגיע ליהלומים הלא מלוטשים, אלה שנמצאים במסגרת הכיתתית הפריפריאלית. חשוב להביא עוד אוכלוסיות. הצורה הנציגותית לא מאפשרת זאת. הבחירות הגדולות לא מאפשרות זאת, כי כדי להגיע לבחירות אתה צריך גב של כוח וליטוש. במודל הצרפתי העבודה היא כיתתית. יש גופים שמייצרים את דור העתיד של הפוליטיקאים, וזה מאוד חשוב.

אנחנו מדברים המון על ילדים בגילאי י'-יב'. גם אנחנו בכנס באר שבע עובדים עם ילדים בכיתות י'-יב'. אנחנו חשבנו על כיתות ה-ט, כי זכות ההשתתפות לא שמורה רק לבני נוער בני 16 ומעלה. נוח לנו מאוד לדבר איתם בתור מבוגרים. הפער ביני לבין שי הוא פער לא גדול. גם לצעירים יותר יש זכות למעורבות ולהשתתפות. בהזדמנות זאת, אני מציעה את שירותנו.

אני מציע שנשלב כוחות. יכול להיות שיהיו תוכניות שונות. אחד לא סותר את השני. המועצה לשלום הילד היא חלק מהתהליך.

אני רוצה לפנות לשי לפני שהיא עונה לכולם. אחד המאפיינים שאנחנו מגלים אצל הפוליטיקאים, זה שגוף שיש לו כוח רוצה לשמור על יותר כוח אצלו. צריך לראות מאיפה האמביציה הזאת מגיעה. אולי הפתרון לחידת העולם שאתם יכולים להביא, זה דווקא קול פלורליסטי יותר ופתוח יותר, קול שאומר שיש מקום גם לאחרים. אצלנו אומרים, היזהרו מבני עניים שמהם תצא תורה. יש חשיבות גדולה להגדיל את הקשר הזה עם אנשים שלא תמיד נמצאים במרכז, לא תמיד הכי נחמדים בכיתה. זה חשוב דווקא אצלם ליצור את המעורבות והקשר. גם אם הם לא מספיק חכמים, אנחנו נהיה פה ויהיה לנו מספיק סבלנות לשמוע אותם גם אם הם לא 100% רהוטים. דווקא אתם צריכים להיות אלה שיגידו, בואו נפתח את זה יותר, בואו ניתן מקום לאנשים אחרים, בואו לא נרכז את הכוחות האלה. מדובר פה בתהליך חינוכי ופתוח, וחשוב שהוא יהיה פלורליסטי.

יש לך ציפיות מאוד גדולות. אני מוכרח להגיד, שמועצת התלמידים הקודמת תמכה ברעיון הזה. זה לא אומר שאסור למועצת התלמידים הנוכחית לחלוק על מועצת התלמידים הקודמת. עלתה הגישה, שזה מרחיב את האופקים ולא מצמצם. זה מחזק את כל הגורמים ומקדם את הדברים העיקריים שמועצת התלמידים רצתה לקדם.

אני מייצגת את היחידה לדמוקרטיה בכנסת. אני רוצה לדבר על מה שאני רואה בשטח. אנחנו אלה שנפגשים מדי יום עם מאות תלמידים, אלפים בשבוע ועשרות אלפים בשנה. אלה תלמידים שמגיעים לכנסת להכיר את עבודת הכנסת במסגרת לימודי אזרחות, דמוקרטיה, סל תרבות, כל מיני יוזמות של רכזים חברתיים, מורים לאזרחות ומחנכים. הביקוש עצום. יש כל מיני יוזמות חדשות, כמו לקבל את תעודת הזהות פה בכנסת, בטקס חשוב בהשתתפות חברי כנסת. ברגעים אלה ממש מקבלים פה 150 תלמידים ממזכרת בתיה את תעודת הזהות. אנחנו חושפים את עבודת הכסף, ואת תהליך התנהלות המדינה מבחינת יכולת החקיקה לתלמידים. מדובר על מסה ענקית של תלמידים. אנחנו פוגשים יהלומים מלוטשים יותר ופחות. אנחנו נפגשים עם כולם. יש הרבה משותף, בעיקר באנרגיות הלא חיוביות כלפי התדמית של הנוער למה שראו ושמעו. יש גם הרבה שוני, כמו בכלל האוכלוסייה.

הפרויקט הזה שאנחנו שמחים להיות שותפים בו, אני רואה את החשיבות בכך שהוא יביא את כולם. באיזה אופן תהיה הנציגות ואיך זה יהיה מחולק, זה לא משנה. יש גם מקום למועצה וגם מקום לגוף הזה. זה תהליך שעוד ייבנה, אבל זה חשוב שזה יהיה נגיש לכולם, שווה לכל נפש, אפשרי כמעט לכל תלמיד להגיע ולהרגיש שייך. מילת המפתח, היא שייכות.

גם למי שלא תלמיד. יש פה הרבה בני נוער שהיום לא לומדים בבתי הספר.

מילת המפתח בעיני היא תחושת השייכות. צריך לתת לכולם את התחושה שזה שלהם, שהם שייכים, שהם יכולים ללמוד את הכלים, להשתמש בהם, ושדעתם נחשבת.

נראה לי שיש כאן ראייה לא נכונה לגבי מועצות התלמידים. אנחנו לא חבורה של אליטיסטים מצפון תל אביב. יש לנו נציג מצפת, אילת, יישוב קדימה, גאליה, רהט, טייבה וכו'. אלה לא אנשים שהם ברמה סוציו-אקונומית גבוהה. אני לא באה מרמה סוציו-אקונומית גבוהה. מדובר על 32,000 תלמידים רשומים. אנחנו המון. יש כאלה שלא רשומים, כי הם פעילים לא רשומים.

מועצת תלמידים לא נמצאת פה בהתקפה או בחקירה. אני נתתי לך זמן יותר מכולם, להסביר איך זה עובד. חלק מאיתנו מכירים את זה טוב. אנחנו מעריצים גדולים של המועצה, ואנחנו מעריכם אותה. אף אחד לא דיבר על כך שהיא לא עובדת נכון, שהיא אליטיסטית ולא מייצגת.

המועצות עושות מה שהן רואות שצריך לעשות. אם פספסנו את הנושא של העובדים הזרים, אז מגיעים אלינו אנשים ומסבים את תשומת לבנו לנושא. אם בני הנוער שלנו לא היו בעמונה, באו אלינו קבוצה של בני נוער מעמונה ואנחנו עזרנו להם.

בגישור.

לא כל מי שמגיע לעבודה במועצה, הוא יהלום מלוטש. הליטוש הוא תוך כדי העבודה במועצה. המטרה שלי בתור יו"ר מועצת תלמידים, היא להגיע למי שלא מעורב, להגיע לתלמידים בכיתה ה ובכיתה יב' באותה מידה. המטרה שלי, היא שכל בני הנוער יהיו במקום יותר טוב. אני מסכימה שצריך להגיע לפה, לראות, להבין ולשמוע. כמו שלא כל בן אדם יכול להיות חבר כנסת, ראש עיר, לא כל בן אדם יכול לבוא ולהגיד דברים. יש מקומות שצריך בהם הבנה. אם יביאו בן נוער מהכיתה שלי, הוא לאו דווקא יידע מה זאת תוכנית ההתכנסות.

גם אנחנו לא יודעים.

לא תמיד הם יודעים מה קורה מסביבם. המטרה שלי, היא שהם כן יידעו מה קורה מסביבם. המטרה שלי היא שהם כן יידעו מה קורה מסביבם, אבל הדרך היא לא תמיד אותה דרך לכולם. תנועות הנוער יכולות להביא הרבה יותר לכל בן אדם אנדוידואלי מאשר הדבר הזה. אם בוחרים אחד או שניים מכל כיתה, אלה יהיו אותם אלה של המועצות.

אלה לאו דווקא אותם אנשים.

אלה יהיו אותם בני אדם.

לא נכון.

למה לא יכול להיות שיהיה אדם אחד שילך לתוכנית של ואן ליר, אדם אחד שילך לתוכנית של מרכז בגין ואדם שילך למועצה. נגיד שיש גוף מתסיס חדש של אבינועם וחבורתו, שיבואו אלייך וישאלו אותך, מה עשיתם בשביל עובדי הקבלן. זה יהיה עוד גוף שיהיה מעורב. כמו שאמר השופט שוהם, אם הדברים נעשים בתיאום, הריבוי והמעורבות רק יגבירו את המגמות שלשמם את ואני עובדים.

אני אומרת לך, שאלה יהיו אותם אנשים. אלה אנשים שחוש הצדק בוער בהם.

האינטרס שלך זה שיהיו יותר אנשים.

אם היה לי כל כך הרבה כוח....

אני עובדת בשביל הקמת קונגרס בינלאומי לנוער. הפרויקט הזה הוא קסום. הייתי חושבת שזה משהו שנכון לעשותו, כי אני מאוד רוצה לשנות את המנהיגות של הנוער היום. פה בדיון בהרבה נושאים דיברו על הראייה הגלובלית ופספסו את הדברים הקטנים. אני רוצה לשאול, מה עמוד השדרה של הכנסת לנוער? להקים את הפרויקט הוא אפשרי. אני רוצה לדעת, האם יש לו יכולת הישרדות והאם הוא ישנה משהו. המטרה של כולנו, היא לשנות את הגישה של הנוער. החשיבה צריכה להשתנות. אתם רואים את חצי הכוס המלאה, שהם יילמדו מחברי הכנסת איך עובדים בפוליטיקה. אני רואה את חצי הכוס הריקה, והיא ללמד אותם לחקות את מה שקורה היום בכנסת. רובנו מסכימים, שזו לא השיטה החדשה שאנחנו מנסים להשריש בנוער היום. אנחנו צריכים לתת להם אדמה נקייה, דשא טרי בשביל לגדל את הפרחים החדשים, שאנחנו מקווים שישנו את הדברים. לשים נוער עם חברי כנסת, לא בהכרח יביא את השינויים הדרסטיים והמדהימים.

מי שיכוון את זה זאת היחידה לדמוקרטיה פה בכנסת. אנחנו מדברים על מעורבות של גורמים שונים, כולל כמה מהאוניברסיטאות בארץ, שהם יהיו משולבים בתהליך ההכנה של בני הנוער הללו. הם ידאגו לצייד אותם בכלים, כדי שיוכלו לעמוד בפני הסכנות שאורבות להם מחיקוי חברי כנסת. הדברים האלה נלקחו בחשבון. אנחנו מדברים על דבר שהוא בתהליך של יצירה. מי שחושב שהחברים בגוף הזה יהיו החברים הצעירים של חברי הכנסת שנמצאים היום, טועה. זה לא הכיוון בכלל. אנחנו מקווים, שהשיח האמיתי והעדין עם בני הנוער ישפיע לטובה על חברי הכנסת. תמיד יש סכנה שזה יהפוך לאסכונה, אבל לקחנו את הדברים בחשבון בפיתוח התוכנית.

מבחינת הייחודיות של מדינת ישראל, היא שונה מפרלמנטים באוסטרליה או ניו זילנד. פה אין לנו חוקה. יכולים לעלות פה דיונים בסוגיות של מדינה יהודית דמוקרטית. איך תעצור את זה. יש פה שאלות אמיתיות שצריכות להילקח בחשבון.

למה אני צריך לעצור את זה?

זה חומר למחשבה.

אני לא מבין את הנקודה. אם לא הכל מושלם, זה לא אומר שצריך לחכות עד שתהיה חוקה. יש לנו ויכוח, אם צריך או לא צריך חוקה בישראל. אם יבואו בני נוער שיגידו, כי הם דנו והחליטו שחייבת להיות חוקה בישראל, מה הבעייתיות של זה?

יש בזה בעייתיות, אבל לא הייתי רוצה לפתח את זה כרגע. אתה יוצר קונפליקט אידיאולוגי עמוק ושבר בעם. השאלה היא, איך אתה פותר שבר כזה. הנקודה השנייה שחשוב להבין אותה, היא שכאשר בונים מנגנון כזה דמוקרטי של אנשים שנבחרים, הוא נבנה בדרך כלל בעיקרון של פירמידה, שמסננת את עצמה, כך שמגיעים אנשים ראויים לכל תפקיד. כאשר אנחנו רוצים לבנות פרלמנט לצעירים, צריך לקחת בחשבון שפרלמנט כזה קיים, ומה שחסר לו זה חומרים אידיאולוגים לטפל בהם.

אני רוצה לסכם את הישיבה. ועדת החינוך מברכת על היוזמה של הקמת אסיפה מייעצת לנוער בישראל. היא מברכת את כל הגורמים שהשתתפו בפיתוח ובחשיבה כדי שנגיע עד לנקודה זאת, נקודה שבה אנחנו יכולים לעבור לביצוע.

בהמשך הדרך, הוועדה ממליצה שהפיתוח ייעשה בשיתוף הדוק עם מועצת התלמידים הארצית ומי שעומד בראשה, כדי שהדברים ייעשו בתיאום ובהסכמה. חשוב שיהיה ברור מה התפקיד של גוף, ושלא תהיה פגיעה בדברים קיימים היום. בנוסף, תהיה שותפות גם עם המועצה לשלום הילד, ועם גורמים נוספים ויוזמות נוספות הקיימות היום. כל מי שרוצה להיות שותף לשיח ושיג, לגיבוש התוכנית והליטוש הסופי, אנחנו נשמח מאוד. ועדת החינוך מקבלת פה אחד את ההחלטה הזאת. אנחנו מודים לכולם על השתתפות ערה ודיון ענייני. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15