PAGE
1
ועדת המשנה בענין מיגון יישובי עוטף עזה

17.5.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים בענין מיגון יישובי עוטף עזה

יום רביעי, י"ט באייר התשס"ו (17 במאי, 2006), שעה: 11:00

מיגון יישובי עוטף עזה ומוסדות החינוך שבהם

חברי הוועדה: חיים אורון - היו"ר

שי חרמש

ראובן ריבלין

יעקב ליצמן

אל"מ יחיאל קופרשטיין - רמ"ח מיגון, פיקוד העורף

אל"מ שמעון יפרח - רמ"ח תקציבים, פיקוד העורף

יעקב זימרת - אגף התקציבים, משרד הביטחון

יוסף רגב - רכז בט"פ, אגף תקציבים, משרד הביטחון

טמיר כהן
רשמה: שושנה מקובר

מיגון יישובי עוטף עזה ומוסדות החינוך שבהם

שלום לכולכם, אני פותח את ישיבת הוועדה.

אני אקצר היום כיוון שאנחנו לחוצים מאוד בזמן. העברת לנו אתמול את הדף האחרון שלך. בחילופי דברים ביננו כאן, בהם השתתף גם חבר הכנסת מרגי, ועל-פי משפט שאמרת לנו אתמול, מה שמונח לפנינו כאן הוא למעשה סוג של פריסה של התקציב, אם הוא יגיע. אם תקבל 1.7 מיליוני ש"ח, תעשה את הראשון. אם תקבל 3 מיליוני ש"ח, תעשה את הראשון ואת השני. אם תקבל 15 מיליוני ש"ח, תחתוך במקום שבו נגמר התקציב. אבל זה לא מבטא עדיפות במובן הזה שאתה יכול לבוא ולומר שדיווחיות לתושבים חדשים במושב יתד, מפוני עצמונה--

לא בגלל שהוא מפונה אלא בגלל שהוא נמצא - - -

כוועדת הכספים, אנחנו יכולים לבוא ולומר שאנחנו חושבים עכשיו שלא צריך לבצע את הדיווחיות, כי אצלך זה מופיע בעדיפות שלוש.

אתם לא יכולים להפריד בתוך הבלוקים. זה מחולק לבלוק אחד עד שש. בין הבלוקים אני יכול לדרג. אני יכול לומר לכם שהרבה יותר חשוב חומה נגד ירי באשכול, בסעיף 1, לעומת - - -

נדמה לי שאני מבטא את דעת חברי הוועדה בדבריי: לאחר שראינו את הרשימה הזאת, אנחנו לא לוקחים על עצמנו את האחריות לומר שניתן להקציב היום 30 מיליוני ש"ח בלבד, וזה נושא הדיון, ולהוציא החוצה את עדיפות שלוש, ארבע וחמש, שמופיעים בהם דברים כפי שמופיעים בהם, כמו נושא ארז או נושאים אחרים.

לכן אנחנו עומדים להמליץ לוועדה את הדעה הבאה: אנחנו חושבים שהעדיפות שפיקוד העורף סימן בתוך ה-210 הם כולם בדרגה העליונה. אנחנו - - - שהם פחות ממה שהיה צריך להיות, ולכן אנחנו חושבים שצריך למצוא מיד את התשובה התקציבית.

מניסיון של הרבה מאוד שנות עבודה אתכם, אני רוצה לומר שאם יש גורף מקצועי אחד בצבא, זהו פיקוד העורף. המיון שלכם הוא המיון, כי אתם הסמכות. אני, שאחראי ל-4% מהנפילות, יכול לומר שהדברים האלה ברורים לחלוטין. אף אחד לא יערער על שום דבר שנמצא כאן כרגע. אני מתנצל בפרהסיה על אי-הדיוקים ביחס לגני הילדים - ומודה ועוזב ירוחם - משום שאני חושב שזה יהיה הפתיח בלבד. יש לנו דרך ארוכה, וזאת רק ההתחלה. אף אחד לא יערער על כך: 52 מיליוני השקלים יעברו, וצריך למצוא כל פתרון תקציבי כדי לבצע את זה אתמול, ואפילו לא מחר. נעזור לכם בענין הזה בכל דרך אפשרית. לא להכנס לשום חלוקת ביניים - 52 מיליוני השקלים נדרשים. גם אפס אחרי 52 מיליוני השקלים נדרש, ונדבר על כך בהזדמנות. לא נכנס לפרטים כעת, אבל כל מה שאמרתם כאן שריר וקים, נכון ונדרש, והוא רק ההתחלה.

אני מסכים עם שני חבריי, ויש לי שאלה שמדאיגה אותי מאוד: האם ההסלמה העובדתית - ואינני אומר זאת בהתרסה - לאור העובדה שאתמול ירו כבר קטיושות 122 מ"מ, יוצרת מצב שבו הטווח גדל וגם הקשת גדלה? בענין זה, אנחנו צריכים לקבל מידית איזשהו מסמך מכם, כדי לראות איך אנחנו מתייחסים לכך לעתיד לבוא מבחינת המיגון של יישובים אחרים.

סיפר לי חברי חבר הכנסת אורון, יושב-ראש ועדת המשנה, על שני יישובים שנמצאים בדרגת סיכון שווה. האחד מתוקצב כאן והשני לא מתוקצב.

זיקים כרמיה.

אנחנו לא רוצים לבוא חלילה ולומר לכם לתת לזה חצי מיגון ולזה חצי מיגון, כי אין חצי מיגון. יש מיגון או אין מיגון. אנחנו לא רוצים להזיק לזיקים אם כרמיה לא תקבל. אם הטווח של השרוול והקשת שלו מתרחבת מ-3 ק"מ ל-20 ק"מ - כל הדבר משתנה.

אני תמה לדעת. אנחנו מקבלים את סדר העדיפויות, אבל אני רוצה להבין איך כרמיה תתגונן מפני אותה סכנה שמאיימת עליה בדיוק כמו על זיקים.

ברשותך, ארחיב את זה - לא לכרמיה אלא לאשקלון. אשקלון זה בדיוק זה.

אל תרחיק עדותך. אתה תאמר לי אשקלון, ואני אומר לך אשדוד, וכן הלאה.

בין כרמיה לזיקים: אנחנו יכולים לקבוע איזשהו קריטריון - אחרת הכל פרוץ. הקריטריון היה הגדרת יישובים צמודי גדר - מי שקרובים ביותר לגדר. קבענו ארבעה כאלה, וחילקנו את זה לשלושה מעגלי השפעה. המעגל הראשון הוא מעגל הגדר. נכנסים פנימה נתיב העשרה, כרם שלום, נחל עוז וזיקים. מדוע עשינו את זה? כי אם נסתכל על המקום שלהם, הם החיבור לגדר. הם נמצאים בטווח של עד קילומטר לגדר. היינו חייבים לחתוך את זה.

- - -

על אף שאני לא חבר בוועדה ולא מבין בביטחון, אני חולק על כל הדיון. אני לא מבין, לא בזה ולא בזה. גם מי שמבינים לא אמורים להבין. אני לא אומר שאתם לא מבינים, אבל אני חושב שזה לא מענייננו לומר שזה כן וזה לא.

אני חוזר לדיון שהתקיים. אני חוזר על כך כמו תוכי, כי חשוב לי מאוד לומר את זה: היה מספר. מי שזרק את זה זרק את זה כמו אבן שנזרקת לים, ואחר כך צריך לחפש אותה. אבל יש. עכשיו אתם באים אלינו, ואומרים: רגע אחד, לא. אני לא יכול לומר לא, עם כל הכבוד. אני לא מוסמך לומר לא. לכן אנחנו עומדים על מימון. מעבר לכך, תסביר לי מה שאתה רוצה - זה לא מענין אותי.

אני חושב שחבר הכנסת ליצמן ניסח באופן המדויק ביותר את עמדת הוועדה כולה. אני מקווה שנביא אותה ביום שני לישיבת הוועדה.

אולי הם ישנו את זה עכשיו.

אני לא יודע איך לפרוץ את הענין. הכנסתם את הוועדה לפינה. לדעתי, תשדרו את זה לשרים, כי הם מתחילים את דיוני התקציב ביום שני. אני אומר משפט שבדרך כלל אני לא נוהג לומר – ואין הרבה משמעות למה שאני אומר כי אני מהאופוזיציה, אבל אני אומר אותו כי ליצמן יותר עדין מכדי לומר אותו: אתם נכנסים לעימות עם כל הוועדה בדיוני התקציב על דבר שאף חבר בוועדה לא מוכן לקחת עליו אחריות.

קחו ברצינות את הדברים שאמרתי היום ברדיו. אמרתי שאנקוט אמצעים, ואני לא צוחק או מאיים. אולי אני ילד פרוע, אבל שקט. אני אומר לכם, רבותי - זהו ענין רציני ביותר. אני לא יודע מה לעשות, וזה לא מענין אותי. אני לא מבין במפות ולא רוצה להבין במפות. לא הייתי במקום וזה לא מענין אותי. אני יודע דבר אחד: כולם כאן - אופוזיציה וקואליציה כאחד - צועקים את אותו הדבר: יש בעיה. אז אתם באים ואומרים לי שאפשר לדחות, ושבין כך אין תוכניות. אני לא יודע. אני רוצה לדעת קודם כל שמבחינתנו, בוועדת הכספים, הכסף ישנו. אני לא רוצה לפתוח פה לשטן, אבל אם יקרה משהו חלילה, הדבר הראשון שהם ישמעו הוא שיושב-ראש ועדת הכספים יאמר מי לא אשם.

אני לא יודע
מה אני אומר לכרמיה - - - ששישבתי בוועדה, כשהצגתם בפנינו מצג וקבעתם את הסכום. אנחנו אפילו לא מעלים על דעתנו היום להקל.

אומר את זה באופן הרבה יותר חמור, כמי שאחראי ל-4% מהנפילות: חבר'ה, המשחק רק מתחיל. 52 מליוני השקלים הם ה"אפרטיף". אם לא יהיה שם טיפול, וכמי שגר תחת גג רעפים, אני לא מכיר את המושג שנקרא: "רמת מיגון החד"בים בעוטף עזה הינה כנגד פגיעה סביבתית". רבותי, כשזה נופל בתוך - - - זה מחסל את כולם. אני לא מבין את המושג הזה. לכן אני אומר את זה באחריות המרבית: באתי לכאן להיות בענין הזה עד הסוף. בואו אליי ללשכה. אני רוצה לדבר אתכם בשעה 12:00 בלילה. "שחר אדום" לא מיועד לילדים בגילאי 6 אלא לבני 62.

תודה לכולכם, הישיבה נעולה.

11:15