כנסת פתוחה

PAGE
ועדת הכספים
1
16/5/2006

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
‏יום שלישי, י"ח באייר התשס"ו (‏16 במאי, 2006), שעה 11:00

1.
מיגון יישובי עוטף עזה ומוסדות החינוך שבהם


2.
תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד) (תיקון), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: אמנון כהן – מ"מ היו"ר

זאב אלקין

אבישי ברוורמן

אלחנן גלזר

שי חרמש

שלי יחימוביץ'

ישראל כץ

סופה לנדבר

סטס מיסז'ניקוב

יעקב מרגי

מיכאל נודלמן

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן (רובי) ריבלין

חה"כ חיים אורון

חה"כ מנחם בן-ששון

חה"כ אביגדור יצחקי

חה"כ יעקב ליצמן

תא"ל משה ליפל
-
ראש אגף התקציבים, משרד הביטחון

אל"מ יחיאל קופרשטיין
-
פקע"ר רמ"ח מיגון, משרד הביטחון

אל"מ שמעון יפרח
-
משרד הביטחון

הראל בלינדה
-
סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

אסף רגב
-
רכז ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

גלית פלצור
-
רפרנטית חקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אברהם צדקה
-
מנהל אגף בטיחות, ביטחון ושעת חירום, משרד החינוך

אודי כתריאל
-
מינהל הפיתוח, משרד החינוך

עו"ד גיל להב
-
הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אריאל למדני
-
תקציבן, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

הלית מגידו


אפרת קוצ'ינסקי


בת-שבע כהן (מתמחה)

סמדר אלחנני

ליאת קרפטי

אירית שלהבת
מיגון יישובי עוטף עזה ומוסדות החינוך שבהם

אני מבקש להציע את חברי, חבר הכנסת אמנון כהן, כיושב-ראש הישיבה היום. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההצעה שחבר הכנסת אמנון כהן יהיה יושב-ראש הישיבה – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

ההצעה נתקבלה.

אני מבקש לפתוח את הישיבה. הנושא הראשון על סדר היום הוא מיגון ישובי עוטף עזה ומיגון מוסדות החינוך שבהם. אנחנו דנים על הסעיף הראשון. הדיון נפתח.

אנחנו מתירים לחברים להשתתף בישיבה, חברי הכנסת הכי חשובים בוועדה, על אף שטרם נבחרו.

הם ייבחרו בהמשך. סיעות קיבלו אפשרות למנות נציג מטעמן אך שמות החברים טרם הועברו. היום יקראו את השמות.


נפתח בהצעה לסדר של חבר הכנסת ברוורמן, בבקשה.

אני מבקש לומר לחברי ועדת הכספים, אתמול לאחר שראש הממשלה אמר לי שיש בעיה משפטית בהרחבת תקציב 2006 בדקתי את העניין. מצאתי כי אין שום בעיה בהרחבת תקציב 2006, אנחנו יכולים להעביר את זה בתוך יום-יומיים ללא כל בעיה. לכן אני אומר בצורה הברורה ביותר, עם כל-כך הרבה עודפים, עם כל-כך הרבה כסף אני מבקש שנעשה את כל המאמצים להוסיף לתקציב 2006.


ברור לחלוטין שאנו רוצים צמיחה בת-קיימא. נאמר שברבעון הראשון היתה צמיחה של 7%. אולי בעוד שנה-שנתיים זה לא יהיה 7%, ואולי יהיו דברים אחרים, אבל צריך לצאת מסר אחד מן הממשלה הזאת: אכן לקדם תהליכים של צמיחה בת-קיימא, אבל לא יתכן שעם עודפים כאלה לא תהיה חלוקה נוספת בתקציב שנת 2006.

האם ההצעה שלך היא כסנטור בלתי תלוי, או זאת הצעת הקואליציה?

אני מנסה להעביר את ההצעה בהסכמה. כוונתי לנסות לשכנע את אנשי האוצר.

זאת היתה הצעה לסדר ונשקול אותה בחיוב. אדוני יושב-ראש הוועדה הקבוע (בעזרת ה'), אנחנו צריכים להביא הישגים לעם ישראל במסגרת הדיונים בוועדת הכספים בהכנת התקציב לקריאה שנייה ושלישית. ועדת הכספים תביא מספר הישגים בשיתוף פעולה של כל הסיעות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, כולם גם יחד.

כפי שחבר הכנסת חיים אורון ביקש קודם שנצביע פה אחד, אני אמנם לא בטוח אבל אני סבור שחברי הוועדה יצביעו בעד שינויים בתקציב כמעט פה אחד.

אני רוצה לפנות אליך ואל החברים בוועדת הכספים. נחשפנו ביומיים האחרונים – הן מי שביקר באוהל הסמוך לכנסת והן מי שצפה בטלוויזיה – למראות מביישים וכואבים של חולי סרטן המעי הגס שחסר עבורם, כפי שהבנתי מדבריהם, סכום של כ-72 מיליון שקלים. אגב, זה נוגע גם לדברים שאמר חבר הכנסת ברוורמן.

במקום שקופות-החולים יפריזו במחיר התרופות הכול יכול להיכנס לסל. שפעם אחת המדינה תהיה די אמיצה לבדוק מה הקופות נותנות.

חייבים למצוא פתרון מיידי לחולים הללו. בידי ועדת הכספים הסמכות והכוח, גם לקיים את הדיון וגם לחפש את הדרך המהירה ביותר לפתרון. לכן אני מבקשת שיתקיים דיון בנושא הזה.

דיון פורה וענייני בנושאים הללו. יש הצעה לסדר לחבר הכנסת בן-ששון.

רציתי להתייחס לדברים של חבר הכנסת ברוורמן, אבל אם זה לא נדון אז הכול בסדר.

הצעה לסדר של חבר הכנסת אורון, בבקשה.

אני רוצה להעיר שתי הערות. האחת, חברת הכנסת נוקד, אין בסמכותנו להוסיף לסל. לא נעים, אבל כך המצב.

אנחנו יכולים להגדיל את התקציב.

אני רוצה שהנושא הזה יידון כאן.

היה לי קשה מאוד להגיד את זה אתמול לאלון, אבל אמרתי לו שחברי הכנסת שמבטיחים לו את התרופה לא אומרים לו אמת, כי זה לא בסמכותם. גם אם יביאו 72 מיליון שקל אין להם דרך – וטוב שאין להם דרך – לקבוע שהתרופה תיכלל. כרגע זה בסמכות ועדת הסל ולא בסמכותנו.


אני רוצה להציע הצעה לסדר. אני לא יודע מי מכם קרא, ומי שלא קרא אני מוכן לתת לו לקרוא את הקטע. אתמול התפרסם בעמוד הראשון ב"דה מרקר", שהיות וכולם יודעים שהביטוח הסיעודי לקוי, יש הצעה לשפר את הביטוח הסיעודי ולייקר אותו. הנושא הזה נדון כאן כמה וכמה פעמים.

דיברנו על שיפור הביטוח הסיעודי, אבל לא על ייקורו.

לא צריך אותך כדי לייקר.

זאת הבעיה.

אני מעלה את זה כהצעה לדיון. גם בדיון שהתקיים כאן נאמר, כזכור לך, והבוקר כתבתי על כך גם מכתב לשר הבריאות החדש ולממונה על הביטוח, שהיום הוצאות הביטוח הפרטי לסיעוד עולות על הסכום אליו ניתן להגיע בהעלאת מס הבריאות ב-0.3%. בהעלאה כזאת אפשר היה לתת ביטוח סיעודי בתוך הסל, בלי כל הבעיות שיש היום בחריץ שבין קופות-החולים ובין הפרטיים, ואז כולם היו מקבלים את זה. ברור לגמרי שייקור הביטוח הסיעודי יעיף החוצה עוד קבוצות שגם היום אין להן ביטוח סיעודי.

זה מצריך דיון.

אני מעלה את זה כהצעה לסדר ברצינות, לא סתם לצורך ויכוח. ועדת הכספים יכולה להיות גורם, בצוותא עם הממונה על הביטוח ועם משרד הבריאות, שיוביל להפסקת הטירוף שמתחולל כל הזמן סביב העלאת תעריפי הביטוח הסיעודי ולהפוך את זה לחלק מן הסל. דרך אגב, למי שלא יודע, בחוק המקורי הוצע שזה יהיה חלק מן הסל. הביצוע נדחה ב-3 שנים, אך מאז חלפו 12 שנים.

לפני יומיים הגשתי דרך נשיאות הכנסת הצעה לסדר בכתב, לא רק לצורך דיבור אלא הצעה אמיתית, הצעה לדיון מהיר תרתי משמע. מדובר בהתנהלות המדינה – משרד האוצר ומשרד הפנים – בעניין איחוד הרשויות דלית אל כרמל ועוספיה. לאחר שהרשויות אוחדו נעשתה תוכנית הבראה. כיושב-ראש הכנסת, מתוך דאגה וגם על-פי בקשת ועדת הפנים ואיכות הסביבה וחברים מוועדת הכספים, ליוויתי עם משרד האוצר את האיחוד ואת תוכנית ההבראה. הבטחות ניתנו למכביר. לפני 3 חודשים הרשות נאלצה לעשות תוכנית הבראה נוספת. ניתנו הבטחות חדשות לבקרים אך הזרימו להם ממש פרוטות כדי שיוכלו להתקיים.

ביקשת דיון, אדוני חבר הכנסת. אנחנו נעשה דיון.

כרגע המערכת נמצאת בפני קריסה. משרד האוצר כבר גמר לאשר את תוכנית ההבראה המוגשת והעביר למשרד הפנים, אולם משרד הפנים לא רוצה להעביר את הכסף המיועד על-ידי משרד האוצר מכיוון ש"אין קריטריונים". אני אומר: יש קריטריון אחד – העובדה שהרשויות אוחדו. האיחוד לא היה יכול להתרחש בלי תוכנית ההבראה ובלי קבלה של קו אשראי ומתן ערבות מדינה לחובות העבר. בכך הדברים עומדים: משרד האוצר הסכים, משרד הפנים בוחן ובודק, אך בינתיים החולה, שהניתוח בו הצליח להפליא, הולך להתפרק. לכן לדעתי הוועדה הזאת צריכה לקרוא את כל האנשים הרלוונטיים לכאן כדי להביא לכך שיבינו שהאוצר תומך, משרד הפנים תומך ורק צריך להעביר את הכספים.

אני אדבר בעיקר על המיגון, אבל אני רוצה להעיר כמה הערות לדברים שהועלו כאן. קודם כול לגבי סל התרופות. חבר הכנסת אורון, נכון שאנחנו לא יכולים להתערב בסל התרופות, ובצדק, ונס שזה כך, אבל יש להם רשימה של כך וכך תרופות, תרופות במיליארד שקלים. אתה מאשר 300 מיליון שקל – אז הוא מגיע עד 20, אתה מאשר 600 מיליון שקל – הוא מגיע עד 40. יש להם רשימה. התרופות עליהן מדובר כאן אכן ייכנסו לסל אם תהיה תוספת תקציב.

תוספת תקציב מעל 460 מיליון שקל. אני יודע מה אני אומר.

אין לך היום.

לא אמרתי איזה סכום. אבל כרגע הממשלה אישרה 310 מיליון שקל. לדעתי אפשר לקדם את זה על-ידי הטלת בלו על סיגריות והוספת כסף לתרופות. זה משתלב בדבר השני שחבר הכנסת אבישי ברוורמן אמר, שגם אם נביא כסף אי אפשר להוציא אותו, כי אז מתחיל הסיפור של אחוז אחד מול 1.7 אחוזים. זאת תהיה אחת ההתקפות הגדולות כנגד הממשלה, ולא משנה אם אהיה אז חבר באופוזיציה או בקואליציה. אני מניח שכל חברי הוועדה ללא יוצא מן הכלל יאמרו אותו דבר: אם יש כל-כך הרבה כסף תגדילו ל-1.7%, ונגמר העניין.

אפשר לאמץ את גישת חבר הכנסת ברוורמן כהחלטה. האופוזיציה מוכנה באופן יוצא מן הכלל לתמוך בכך.

אולי זאת הדרך שבה נלך ומכאן ולהבא, שהקואליציה תצביע עם האופוזיציה.

בנושא המיגון: ועדת הכספים הגיעה למצב שעליה להעביר את זה, או שהיא תתבזה. עשינו דיונים, תת-דיונים, עברנו כבר הכול, אמרו לנו כך ואחרת, כן צריך ולא צריך. תת-אלוף משה ליפל ממשרד הביטחון דיבר אתי, ומר הראל בלינדה ממשרד האוצר נמצא כאן. רבותי, אם רוצים להביא את המנכ"ל ואם יגידו שצריך להביא גם את שר הביטחון – שר הביטחון הנוכחי יבוא לישיבה. אני לא רוצה למרוח את העניין. לדעתי אסור לבזות את חברי הוועדה. קיימנו דיון ארוך ומעמיק, ולא בישיבה אחת, בנושא זה קיימנו יותר ישיבות מאשר נקיים בדיונים על תקציב המדינה. יש גבול לטעם הטוב. צריך לגמור את זה פעם אחת ולתמיד. אני מתחנן ומבקש, רבותי, תגמרו את זה היום. אל תוציאו אותנו מהכלים, מהשלווה, כי אז יהיה גרוע יותר, אני מבטיח לכם, ויש לנו אפשרות לעשות את זה. כאשר יש יושב-ראש "משוגע" כמוני הוא יכול לנסות לשגע גם את המערכת, האמינו לי. לדעתי אנחנו נמצאים על גבול הטעם הטוב כרגע, ואני מדבר בשם כל חברי הוועדה. רבותי, תגמרו היום את הטיפול בנושא המיגון לשביעות רצון כולם. צריך לסכם בדיוק איך לשלם וכמה לשלם, לגמור הכול בהסכמה של כולם.

זה באמת יתקבל על דעת כולם.

אני מציע לשמוע כעת את תת-אלוף ליפל ואת מר בלינדה.

יש הצעה שלמה איך אנחנו כמשרד הביטחון רואים את מיגון יישובי עוטף עזה. התקציב בינתיים הוא 210 מיליון שקל ונקבע בתוכנית תלת-שנתית לשנים 2005-2007. עד עכשיו העמדנו כבר 158 מיליון שקל. כל תקציב נוסף שיידרש להקדים משנת 2007, אנו הגורמים המקצועיים נקדים ונבצעו בשנת 2006. תקציב פיקוד העורף לשנת 2007 יהיה חלק מהדרישה הכוללת של משרד הביטחון ומשרד האוצר.

תסביר לנו היכן המלכוד.

הוא לא יבקש ב-2006.

ב-2006 פשוט נידבר עם החמאס ונודיע להם שיפסיקו את הקסאמים כי אין תקציב כרגע, כי זה לא מסתדר לנו ...

אין כרגע סיכום בין משרד הביטחון ומשרד האוצר מי יממן את הפער הזה. זאת תהיה דרישה של משרד הביטחון בתקציב 2007. אבל יש הסכמה של שני המשרדים, שאם עכשיו פיקוד העורף מציג נושא דחוף מבחינה מבצעית - - -

מה לא דחוף?

יש דברים פחות דחופים מבחינה מבצעית.

תחדש לי מה לא דחוף.

תקציב של 210 מיליון שקל סוכם לפני שנה וחצי ובאותה עת האזור הזה היה שקט לחלוטין. היום חבר הכנסת שי חרמש גר שם. שמעתי מקופר והם שמעו מקופר, כל אחד מהישובים יודע מה מחכה לו מאותם 52 מיליון שקלים – כאן ג'יפ ממוגן, שם גדר, פה מיגון של משהו. הוא קרא את הרשימה. עכשיו אתה אומר לנו: אנחנו נשב ונגיד את סדרי העדיפויות בתוך הדברים האלה, כשכבר מוציאים את הכסף. אז למה לא להגיד שאתם מקדמים את כלל תוכנית המיגון? אתם עושים כך פעמים רבות, אתם מגלגלים מיליארדים משנה לשנה. עליכם להגיד: יש לכם מנדט להביא את הכסף ונתחשבן תקציבית אחר-כך, פעם על חשבון 2006, פעם על חשבון 2007, ולכו קדימה. אתם באים אלינו בלי תשובה. האמינו לי, כל יום מתקשרים אלינו אנשים. אני לא יודע בדיוק היכן נפל הקסאם הבוקר, נדמה לי שעל לול במקום כלשהו. זה הרי טוטו. ברגע שזה ייפול חס וחלילה בנפגע הראשון, כפי שאמר איש בכיר מאוד במערכת, אפילו בכיר יותר ממך, אחרי הפגיעה הראשונה יהיו לא רק 52 מיליון שקל אלא 52 מיליון שקל כפול 4. אז למה לא תעשו את זה?

חבר הכנסת יצחקי רוצה להציע הצעה ויתכן שתהיה מקובלת על כולנו.

פיקוד העורף הציג תוכנית של 1.3 מיליארד שקל. קיצצו ואמרו: לא ככה וכן ככה. בסוף מנכ"ל משרד הביטחון סיכם על תוכנית של 210 מיליון שקלים, ועד היום ביצעו ב-158 מיליון שקלים. נשארו 52 מיליון שקל. אני מבין שיש סיכום בין משרד האוצר ובין משרד הביטחון על מקור ל-52 מיליון השקלים האמורים.

לא.

אם לא, אז לא. לעצם העניין, אם הבעיה היא לא מקור הכסף אלא רק הפרודוקציה, מה יעשו בכסף, מה יותר דחוף ומה פחות דחוף - -

מקור הכסף הוא הבעיה.

- - אני מציע ליושב-ראש למנות כאן ועדת משנה של מספר חברים: חבר הכנסת אורון, חבר כפר עזה ולשעבר ראש מועצה אזורית רמת הנגב חבר הכנסת שי חרמש, וחבר הכנסת מרגי, שיבואו בדברים עם פיקוד העורף לדיון על הדברים הדחופים יותר.

אני יכול להסכים להצעתו של חבר הכנסת יצחקי, ובלבד שעד יום שני נקבל כאן דיווח שהכול מסוכם.

עם כל הכבוד להצעת יושב-ראש הקואליציה, שמענו בונה פידה סקירה ברורה מצד פיקוד העורף, כאשר ישב כאן נציג משרד האוצר והציג בפנינו את הדרישות ההכרחיות המיידיות. שמענו ושכנענו, ויושב-ראש הוועדה חבר הכנסת ליצמן הפעיל את כל השפעתו והציע לאוצר הצעות שאי אפשר לסרב להן, ומשרד האוצר הסכים לממן מחצית מהסכום, דהיינו 26 מיליון שקל. היום משרד הביטחון רוצה להתנער. אני טוען שאנחנו קיבלנו כבר החלטה. אם עכשיו נתחיל לפקפק בהכרעות שלנו הממשלה תבין שאפשר לעשות בנו משחקים. קיבלנו החלטה, שהיה שותף לה גם יושב-ראש הקואליציה, ובצדק, ששמע את גרסת פיקוד העורף וגם יודע שמנכ"ל משרד הביטחון אישר בזמנו 210 מיליון שקל וזאת היתה התוכנית שיצאה תחת ידיו. אנחנו צריכים לעמוד על קיום ההחלטה, ומייד, לא להסס בעניין זה. מדובר כאן תרתי משמע בדיני נפשות.

אפשר להגיע לפשרה.

אין דבר סמלי יותר מאשר להגיע היום לוועדת הכספים כמי שגר באותו אזור. הבינו, רבותי, ויסלחו לי אנשי הביטחון, 52 מיליון השקלים האלה הם טיפה באוקיינוס, זה קריקטורה. עלינו לדעת היכן הדברים עומדים. 52 מיליון השקלים הללו אמורים לכסות גני ילדים בלבד.

לא רק.

תנו לו לדבר. מותר לו לטעות.

אני מכיר את המספרים לפרטיהם. נותרו מוסדות חינוך לא ממוגנים, כמו בית-ספר "שער הנגב" של 2,000 תלמידים שיושבים תחת גגות פח וגגות אזבסט. הבוקר הורידו שם 12 קוביות של כיתות ממוגנות מגוש קטיף, שגודלן לא מתאים ואי אפשר לעשות בהן שימוש וזה לא נותן פתרון ל-2,000 הנוספים. יש שם מכללה חשופה של 8,000 סטודנטים. יש בית-ספר "שקמה" ביד-מרדכי של 300 תלמידים, אף הוא חשוף, ועוד לא דיברנו על האוכלוסייה שיושבת כולה תחת גגות רעפים וגגות אזבסט ולפיקוד העורף אין שום עניין כרגע לעסוק בזה. אם לא יתקיים כאן דיון אמיתי על כל נושא קו העימות בסובב עזה, נדון בזה אחרי ההרוגים הראשונים ואז יהיה הרבה יותר פשוט לעבור את כל הרמזורים. הרמזור יבוא אחרי התאונה. 52 מיליון שקל זה תשובה מזערית למגזר קטן ומזערי מתוך כל המערכת. אוכלוסייה שלמה יושבת היום ברולטה רוסית וכל מה שעוזר לה זה "שחר אדום". כאשר אני שומע "שחר אדום" בביתי אני יודע שצריך לספור 10 שניות ולראות היכן זה נופל. אין מיגון לאוכלוסייה בכל ישובי עוטף עזה. כדאי שהדברים הללו יהיו ברורים.

חבר הכנסת שי חרמש, לא היית כאן בדיונים הקודמים.

הייתי בצד השני. זה היה גרוע יותר.

למדנו כאן ב-4 הישיבות שהתקיימו בנושא שגני הילדים נכללים בתוך 158 מיליון השקלים ולא בתוך 52 מיליון השקלים. אבל אתה צודק בשני דברים. כשקיימנו את הדיון על גני הילדים ושאלנו מדוע גני הילדים לא מוגנים עד כה נאמר לנו שלוקח זמן למגן אותם. מתי התחילו למגן אותם? מרגע שהכסף שוחרר, וזה קרה לא מזמן. אם הכסף היה משוחרר קודם לכן גני הילדים היו היום כבר מוגנים. לכן מה שאתם מציעים עכשיו יגרום לאותה תופעה בדיוק – עד שתגמרו להחליט על תקצוב הכסף הביצוע יידחה עמוק אל תוך 2007 ואנחנו נערוך כאן שוב דיון למה זה קרה.


דבר שני, צודק חבר הכנסת שי חרמש לחלוטין בשאלת המדיניות. ההצעה המקורית של משרד הביטחון, אחרי הקיצוצים, לא בשלב הראשוני, היתה לא של 210 מיליון שקלים אלא כמדומני 370 או 390 מיליון שקל. היו מספר מדרגות. המדרגה שלפני המדרגה הסופית כללה את מיגון בתי-הספר, כך נאמר כאן במפורש על-ידי פיקוד העורף. אם היום נדחה את העברת 52 מיליון השקלים הללו - - -

אדוני היושב-ראש, כל הדברים האלה כבר נלעסו. הנאום של חבר הכנסת אלקין נאמר כבר 4 פעמים.

אם נסכים היום לדחות את העברת 52 מיליון השקלים ל-2007 פירוש העניין שלא נוכל לקיים כאן שום דיון רציני על מוסדות חינוך, על הכיתות הנמוכות בבית-הספר היסודי, לגבי תקציב 2006.

מבין ההצעות שהועלו נגבש הצעה אחת מוסכמת. כולנו מבינים שיש צורך. כמה בדיוק – אנחנו לא יודעים.

יודעים.

אני לא יודע. לא ראיתי תוכנית עבודה המפרטת הוצאות של 52 מיליון שקל בדיוק.


אני מציע את הסיכום הבא: נקים ועדה מצומצמת, כפי שהוצע כאן, בה יהיו חברים חבר הכנסת אורון, חבר הכנסת שי חרמש, חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת ברוורמן וחבר הכנסת רובי ריבלין. תשבו עד יום שני הקרוב ותביאו בפנינו המלצה. חבר הכנסת אורון יהיה יושב-הראש של ועדת המשנה.

אני רוצה להבהיר שלוועדה הזאת יש סמכות גם להגיד שצריך את כל 52 מיליון השקלים.

כל המלצה שוועדת המשנה תקבל תובא לכאן.

הרי הם בדקו את זה. כאשר הם ירדו מ-300 מיליון שקל, מ-400 מיליון שקל, מ-700 מיליון שקל ל-210 מיליון שקל הם כבר קבעו את סדר העדיפויות. בשביל שלום בית אני מוכן לקבל את זה על עצמי.

כדי לא ליצור רושם מוטעה אני רוצה לציין כי אין כרגע הסכמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר לגבי המקורות של 52 מיליון השקלים הללו, ואני כבר לא מדבר על איזו שנה זה חל.

אין גם הסכמה על 26 מיליון שקלים? חשוב שתתחילו לעבוד.

הוא לא מסכים, כי רוצים שהתקציב יבוא ממנו.

מה שאמר הממונה על התקציבים לחבר הכנסת ליצמן, שבמידה ומשרד הביטחון ייתן את החצי שלו אנחנו נסכים לתת את החצי שלנו. אנחנו לא חוזרים בנו מההצהרה הזאת. כרגע משרד הביטחון לא נותן את הכסף שהתחייב לתת.

הוא ייתן.

תסמוך עלי שהוא ייתן את הכסף, אני אחראי לכך. אם הוא לא ייתן עכשיו הוא ייתן אחר-כך.

ביום שני הנושא יבוא לסיכום בוועדה.

נטען כאן שמבקשים השתתפות של משרד הביטחון – לצורך העניין: של תקציב הביטחון – במחצית מהתקציב. אני רוצה לציין שתקציב פיקוד העורף – שתקציב המיגון האזרחי הוא חלק ממנו – הוא תקציב נפרד לחלוטין מתקציב משרד הביטחון.

מי בעל הבית שלו?

בעל הבית שלו הוא שר הביטחון.

בזה נגמר העניין.

תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד) (תיקון), התשס"ו-2006

אנחנו עוברים לנושא השני שעל סדר היום: תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד) (תיקון), התשס"ו-2006.

מדובר כאן על תיקון פשוט מאוד. תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד) מסדירות מנגנון הצמדה לאגרות הקבועות בחיקוקים שונים ששר החקלאות ממונה עליהם. לפני כשנה אושרו תקנות זרעים חדשות, הכוללות שתי אגרות – תקנות הזרעים (צמחים ואורגניזמים מהונדסים). האגרות כבר אושרו ואנחנו מבקשים לדאוג למנגנון ההצמדה שלהן למדד ולהכניס אותן לתוספת של תקנות אגרות חקלאיות.

מישהו רוצה להעיר בעניין זה?

האם זה הצמדה למדד גם כלפי מעלה וגם כלפי מטה? צריך להבטיח שאם יש ירידה במדד גם אז האגרות יהיו מוצמדות.

התשובה – כן. אם לא, זה לא יאושר. מדד זה מדד.

האגרות מתעדכנות כל אימת שהמדד עולה בלמעלה מ-5%.

ואם הוא יורד?

אז גובה האגרות נשאר על כנו.

אני מבקשת להכניס תיקון ולומר שיהיה עדכון הן בעליית המדד והן בירידתו.

אם בתקופה מסוימת המדד עלה גבוה למעלה ואחר-כך התחיל לרדת, כי היתה צמיחה וכדומה, למה לא לעדכן את האגרות כלפי מטה? למה הן יישארו גבוהות כל-כך?

אני אומרת את ההערה הזאת כל אימת שיש הצמדה למדד, שעל ההצמדה לחול הן כלפי מעלה והן כלפי מטה, שתהיה סימטריה. דרך אגב, גם בשכר בכירים כאשר יש ירידה במדד יש הורדה של שכר הבכירים.

אנחנו לא מדברים כרגע על תקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד), אלא על תקנות הזרעים, שאנחנו רוצים להוסיף אותן למנגנון קיים.

אתה מבקש מנגנון הצמדה. אנחנו בוועדת הכספים רוצים לקבוע נוהג, שההצמדה היא אמיתית, לא רק הצמדה כלפי מעלה אלא גם הצמדה כלפי מטה. הסיכוי שזה יקרה, מאחר ולא עושים את זה מדי חודש אלא רק מדי חצי שנה, שואף כמעט לאפס.

יש בעיה להכניס דבר כזה בחקיקת משנה. יש חקיקה שכבר חוקקנו והוא מבקש לצרף אליה עוד פריט. הפריט נכנס למערכת הכוללת. עכשיו אתה אומר לו: 'הפריט הזה לא יהיה כמו המערכת הכוללת כי קודם לכן שכחנו לעשות דבר מקובל מאליו'. תדעו לכם שעכשיו זה דיון מחודש, שמחייב ללכת למערכת הקודמת, לבטל את ההצמדה רק כלפי מעלה ולהחיל אותה גם כלפי מטה ולהוסיף את הפריט. אין דרך אחרת. אין קיצורי דרך.

אנחנו מציעים לקבל את ההמלצה להצמיד למדד, ובלבד שמשרד החקלאות ייצר מנגנון שונה כך שההצמדה למדד תהיה לא רק כלפי מעלה.

זה צריך להיות בכל האגרות. זה נוגע לוועדת האגרות הממשלתית.

פניתי כבר לפני שנתיים למינהל הכנסות המדינה בבקשה לשנות את התקנות, כדי שיוצמדו הן כאשר המדד עולה והן כאשר המדד יורד, עדכון פעם בשנה צמוד למדד, לא על-פי המנגנון הקיים היום, כאשר כבר כ-4 שנים לא עדכנו את האגרות כי המדד לא עלה ב-5%. אבל אין צורך לקשור בין שני הדברים.

שמענו את הדברים. אנחנו מבקשים שתעשו בדיקה כיצד ליצור מנגנון לעדכון המדד הן כשהוא עולה והן כשיורד. לפיכך, לא נצביע היום.

אני מציע שהוועדה עכשיו גם תביע עמדתה בפני משרד האוצר, שיידע שעמדת הוועדה היא כי על כל ההצמדות כולן, בכל מקום שיש הצמדה למדד הכוונה הן כלפי מעלה והן כלפי מטה.

אנחנו לא קושרים בין הדברים, אבל ההצבעה לא תתקיים היום.


תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50