כנסת פתוחה

PAGE
3
ועדת הכספים

26.4.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"ח בניסן תשס"ו (26 באפריל 2006), שעה 9:30

אישור התנאים ואמות מידה למתן מענקים ושיעורם (לפי החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה), התשמ"ד-1984).

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר

חיים אורון

זאב אלקין

מנחם בן-ששון

יצחק הרצוג

ג'מאל זחאלקה

אביגדור יצחקי

אחמד טיבי

ישראל כץ

סטס מיסז'ניקוב

יעקב מרגי

מיכאל נודלמן

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

משה שרוני

אבי פלדמן
- לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

עמוס אפרתי - סגן המדען הראשי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

חזקי ישראל
- התאחדות התעשיינים

הלית מגידו

סמדר אלחנני

טמיר כהן

תמר פוליבוי

אישור התנאים ואמות מידה למתן מענקים ושיעורם (לפי החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה), התשמ"ד-1984)

הנושא שעל סדר היום - אישור התנאים ואמות מידה למתן מענקים ושיעורם (לפי החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה), התשמ"ד, 1984. מר אבי פלדמן, בבקשה.

עד לתיקון ב-2003 כל התוכניות קיבלו מענק קבוע של 50% של 30%. השיעור הממוצע עמד על כ-87%. בתיקון נקבע ששיעורי המענק יהיו במדרגות, וזה מה שהופעל בשלוש השנים האחרונות. בשנת 2004 כשהבאנו לראשונה את אמות המידה, נתבקשנו לאשר מחדש את אמות המידה, ולכן אנחנו באים עם אמות מידה מתוקנות.

בתוך אמות המידה חילקנו אותן לשתי קטגוריות: אמות מידה שהשקלול שלהן תורם לכך שהשיעור יהיה גבוה ככל הניתן ולקבוצת אמות המידה הוספנו את הפריט העשירי.

בנוסף, במידה שהם עומדים בשקלול, הם מקבלים 50%. כתוצאה מזה שפרסנו את המדרגות, השיעור הממוצע ירד מ-46% לשיעור ממוצע של כ-35%. לכן אנחנו אומרים שמי שיעמוד באמות המידה החיוביות, יקבל את השיעור הגבוה של 50% וממנו אפשר יהיה לרדת רק אם יש אחד מהפריטים בסעיף 3 שמדבר על הקטנה.


בקשה הגיעה, היא עומדת באמות המידה של סעיף 1, מקבל שיעור של 50%. אחרי זה בודקים האם יש אחד מהאירועים של סעיף (3). המנגנון הזה יבטיח שהשיעור הממוצע יהיה ככל הניתן גבוה.


אמות המידה הקודמות היו בתוקף לשנה, ולכן ביקשנו לזרז את הטיפול מחדש. אנחנו מבקשים הפעם שהן יאושרו לשלוש שנים. אנחנו חושבים שהניסיון שנצבר מאפשר את אמות המידה שהן נורמטיביות.

יהיו אנשים שיוכלו לקבל 50%?

לא בא לידי ביטוי במילה חברה, וזה מדאיג אותי. נפגשנו עם בעלי יכולת מדעית מוכחת. טיב החוקרים וניסיונם. שנית, לא נוחה לי המילה חברה. שלישית, הייתי שמח אם היה כתוב כאן לא סתם באופן כללי תרומת הפיקוח, אלא שלאזורי פיתוח תינתן עדיפות. רביעית, אני מצפה שגוף שמעסיק חוקרים חוזרים מחוץ לארץ או עולים חדשים במחקר יבוא לידי ביטוי בעדיפות. לסיום, הגדרה של תעשייה מסורתית היא בעייתית משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה - הגדרת המילה מסורתית עשויה להגביל את התמיכה.

האם פרסום או אישור לא מחייב בחינה של משרד המשפטים?

אישור.

אני מתנגד לנושא של טיב חוקרים. לא צריך לתת לו מענק. המדינה נותנת חלק מהכסף, לא כולו. ניתן לשער שמי שרוצה לקבל מענק כלשהו ולפתח משהו, משקיע מכספו הפרטי 50% מהעניין שיעשה את הדברים הטובים ביותר לטובת הפיתוח.

יש חשש.

אתה לא תלך להוציא כסף מכיסך.


דרך אגב, אני מתנגד נחרצות להקטנת שיעור המענק מכל הטעמים שכתובים פה. ייחודה של ישראל הוא בתחום הפיתוח, לא בתחום הייצור. אם אנחנו רוצים להפוך את ישראל למעבדה עולמית - והראיה היא שהרבה חברות, כמו: אינטל ואחרות שפתחו פה מכוני מחקר - שיבואו לעשות את המחקר בישראל. עצם הבאת הפיתוח לישראל היא דבר נכון. לכן אני חושב שהקטנת המענק לא צריכה להתקיים בשום פנים ואופן, ושיקולי הוועדה צריכים להיות אלה.

תסביר לי מדוע הסיכון גורם חשוב. או שהוא ראוי או לא.

הישיבה נפסקה בשעה 11:00.